שיעור בוקר 28.01.19 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 813, "כתבי הדור האחרון"

"ותדמו לעצמכם למשל, אם היום תמצאו איזה ספר היסטורי שהיה מצייר לכם את הדורות האחרונים שיהיה אחר עשרת אלפים שנה, כי כמו שאנו ואתם מרגישים בטח יספיק הלקח של היסורים והשחיטות שיחזיר אותם למוטב בסדרים טובים.

ואנשים אלו, הרי לפניהם סדרים טובים המשמשים להם להספיק הבטחה והשאננות לכל הפחות להבטיח את חייהם היומיומית בהשקט ושלוה." אם באמת היה לנו ספר שמסביר לנו על הדורות הקודמים, הדור שלנו והדורות הבאים, עם כל האפשרויות שיש לכל דור ודור, על ידי מה הוא מנוהל ולאיזו מטרה מכוון, למה שלא נשמע את זה?

"ובלי ספק, אם היה איזה חכם שהמציא לנו את הספר הזה מחכמת המדינות ומדרכי היחיד, אז היו המנהיגים שלנו ימצאו כל התרופה איך לסדר את החיים כמותם ו"אין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו", ומתבטלים היו השחיטות והיסורין הנוראים והכל על מקומו יבוא שלום." אם היה לנו כזה ספר פלא שמסביר על כל הדורות הקודמים וכל הדורות הבאים ואיך נכון להסתדר בעולם בלי לסבול, איזה מטומטם יכול היה להיות מי שלא ישתמש בספר הזה שמסביר לנו על כל סודות העולם, כל תפקוד העולם, כל התהליכים שצריכה כל האנושות לעבור, איך יכול להיות שלא. אנחנו טועים בכל רגע, בכל דור ודור, שוב עולים ושוב יורדים, שוב עולים ושוב יורדים. כל פעם בהפסד יותר גדול. למה אנחנו כאלה טיפשים?

"עתה רבותי, הרי לפניכם ערוך ומוטל בארון זה הספר שבו כתוב ומפורש כל חכמת המדינות וכל סדרי היחיד והצבור אשר יהיו בסוף הימים דהיינו הספרי קבלה [בכתב היד, בצד הטקסט המתחיל כאן, הופיע הכיתוב: "הם השלימות קודם לבלתי שלימות"], שבו מסודרים העולמות המתוקנים שיצאו עם השלימות, כנ"ל שמהשי"ת יוצא השלימות בראשונה אח"כ אנו מתקנים אותם ובאים לשלימות המונח וקיים בעולם העליון היוצא מא"ס ב"ה בדרך "סוף מעשה - במחשבה תחילה". ומטעם שמהשלם לא נמשך תיכף בלתי שלם אלא בדרך הדרגה ואין העדר ברוחני, וע"כ נשארים כולם קיימים ומצויירים בכל דמויים וצלמם בכללות ופרטות בחכמת הקבלה.

פתחו הספרים הללו ותמצאו כל סדרים הטובים שיתגלו באחרית הימים, ומתוכם תקבלו הלקח הטוב איך לסדר הדברים גם היום כדרכיכם בעיניני העוה"ז, שאפשר ללמוד את הסטוריה העוברת וממנה אנו מתקנים את הסטוריה הבאה." יש, הכול פתוח, כל חוקי העולם של החברה ושל כל פרט, איך להתנהג נכון, מקבלים הוראה ממש לכל יצור, לגופי היצורים ולכל האנושות, שם הכול מוסבר איך להתנהג נכון כדי להגיע למטרה.

לא ההתנהגות היפה הזאת עוזרת לנו במשהו, אלא זה כמו בספר הוראות שאם נתנהג לפי הספר הזה, וודאי שזו בחירה חופשית ומאמצים שצריכים להיות, כי אנחנו על ידי זה בונים את עצמנו, מכירים את הבריאה ומעלים את עצמנו לא בדרגה שאנחנו מקיימים את זה בעל כורחנו, אז יוצא שאני מקיים את זה כמו תוכי, כמו דומם.

אלא אם אני מקיים את זה מתוך הרצון שלי, מתוך הבחירה שלי בכל צעד ושעל, על ידי זה אני משיג את הכוח העליון שעיצב את כל הבריאה ואותי, ונתן לי אפשרות, על ידי הסכמה נגד הרצון, שכלית ורצונית, להגיע למצב שאני מכיר אותו, מגלה אותו, ומגיע לדרגתו. יש כאן כוונה מאד עמוקה ודאגה מאד גדולה עבור היצורים, עבור הנבראים.

שאלה: שאלת איך זה שאנחנו כאלו מטומטמים, יש לנו ספר ואנחנו כאלה טיפשים? למה אנחנו כאלה טיפשים?

אגיד לך למה טיפשים, טיפשים לא בעניין שחסר לנו שכל, לא. לא חסר לנו שכל, אנחנו חכמים. הבעיה שלנו שהשכל שלנו לא עוזר לנו לעמוד נגד הרגש. אימא שלך אמרה לך כמה פעמים, "תהיה ילד טוב, אתה עכשיו הולך לחצר, אחר כך לבית ספר, תתנהג יפה, טוב, שלא אקבל שוב משהו מהמורה, כל הזמן מזמינים אותי לבית הספר, מה אתה עושה שם? תראה, שוב קרעת את המכנסיים שלך" וכולי. אחר כך יגיעו אליך טענות אחרות במשך השנים, היום תופסים אותך במשטרה ומה כולם חושבים עליך, וכן הלאה? זאת אומרת, השכל שלנו לא עוזר לנו לעמוד נגד הרגש, למה? כי "בראתי יצר רע" היצר יותר חשוב, יותר חזק.

כמה שתגיד לי שלעשן זה רע, או עוד משהו שהוא גם רע, אבל עד שהגענו עם העישון למשל, להפסיק לעשן? רק כשהתחלנו לעבוד בחברה, והחברה עם הכוח שלה השפיעה על האדם. כמו שאמרה לאדם שלעשן זה לא טוב, יכלה להגיד לא, ההיפך, לעשן זה טוב ולקבל עוד כל מיני נרגילות עם כל מיני תוספת כאלה וכאלה, זה עוד יותר טוב, והיית עושה את זה.

אנחנו חלשים כלפי הרצון ליהנות שלנו, כלפי הרצון לקבל, והשכל לא יכול לעזור. אנחנו כל הזמן חושבים, איך יכול להיות שהאדם עם השכל שלו לא יכול להתגבר על הרצון? אני מכיר אותך ויודע שכבר אלף פעם נתת לעצמך מילה "אני יותר לא, ואני אתנהג כך וכך", ואחרי חצי שעה.. נכון או לא?

תלמיד: כל החיים זה כך.

ישנה שיטה אחרת שאנחנו יכולים בעזרתה להתגבר על היצר הרע שלנו. איזו שיטה? כמו שאמרתי לך עכשיו עם הסיגריות, אתה צריך למשוך את דעת הסביבה, ודעת הסביבה תשפיע עליך, מפני שכולנו ממערכת אדם הראשון, כי שם היינו קשורים בינינו, אפילו שהמערכת שבורה אתה היית ניכנס תחת דעת הסביבה, ואם הסביבה הייתה שומרת עליך ואומרת "לא", היית שומר.

תלמיד: מה הנקודה השורשית של כל הסרט הזה, הוא ברא לנו שכל ורגש, במקור ברא אותנו מושלמים?

כל המערכת הזאת התייצבה בצורה כזאת בין השכל לרגש, דעת הסביבה ודעתך הפנימית, כדי לתת לכל אחד ואחד, לפי שורש נשמתו, יכולת להיות בבחירה חופשית. תחשוב טוב.

תלמיד: מה זה בחירה חופשית?

בחירה חופשית כי אתה יכול לבחור מה משפיע עליך יותר, מה משפיע פחות. "אולי אתחזק על ידי זה, אולי אתחזק על ידי זה, אני מעדיף את זה לעומת זה", וכך אתה בוחר. בצורה כזאת אתה בונה את עצמך, וכל פעם אתה מתמודד "כדאי, לא כדאי, כך או כך", ותחשוב, זו מערכת רב גונית, ואתה כל הזמן נמצא כך שכביכול אתה עומד על איזו פלטה שעומדת על איזה מסמר וזהו, ואתה כל הזמן צריך לאזן את עצמך איכשהו.

תלמיד: אני שואל את עצמי תכלס, מה רוצים מאיתנו?

רוצים ממך שאתה תחליט שאתה רוצה להידמות לבורא. למה? על זה לא שואלים למה, זה "חוק נתן ולא יעבור". על זה לא שואלים. אני לא שואל. זה כמו שאשאל למה הוא ברא אותי עם שתי ידיים ושתי רגליים, למה שלא יהיו לי ארבעים. אתה מבין עד כמה זה טוב ארבעים ידיים ורגליים? הייתי תופס את הכול בבת אחת ועושה. אבל לא שואלים.

אבל שואלים על דבר אחד, אחרי שברא אותנו, ובצורה כזאת סיפק לכול אחד מה שסיפק, מה אנחנו עוד יכולים לדרוש ממנו? אנחנו יכולים לדרוש ממנו את כוח ההפעלה הנכון, שהוא לא נתן, הוא נתן לי אפשרויות רק לראות עד כמה אני לא נמצא במצב הנכון, ולבקש ממנו הפעלה נכונה.

קריין: עמוד 814, טור ב', כותרת "קריאה לבני סגולה ללמוד קבלה".

קריאה לבני סגולה ללמוד קבלה

"ואנכי הכותב מכיר מעט את עצמי ומקומי שאינני מהמצויינים ביותר שבמין האדם, ואם אדם כמוני היום יגע ומצא כל זה בהספרים הגנוזים בארונות שלנו הרי קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאם יחידי סגולה שבדור יתיגעו בהספרים האלה, כמה מהאושר והטוב מוכן להם ולכל העולם כולו.

המערכת מסודרת בצורה כזאת שאפילו אם חלק, ממש אלפית מהמערכת הזאת מתעסקת בקשר עם האלוקות, מספיקה הנקודה הזאת מכול האנושות כדי שדרכה יעבור אור לכל האנושות, וכל האנושות תוכל להינצל מהטבע שלה שהבורא ברא כך.

שאלה: ומה עם כל השאר?

איזה כל השאר?

תלמיד: חוץ מהאלפית הזאת הוא אומר לצאת לכולם.

כן אבל על ידי מה? על ידי זה שהאלפית הזאת תתעסק במה שצריך.

תלמיד: חוץ ממנה לא צריך להתעסק עם כל השאר שהם לא בני סגולה?

לא, הם לא בני סגולה.

תלמיד: מה איתם? מה נותנים להם?

הם מקבלים חיבור דרך אותה נקודת הסגולה שמחוברת עם הכוח העליון. הם מקבלים משם הכול, כל ההזנה, כל מה שצריכים.

תלמיד: ומה הם צריכים לעשות כדי לקבל את כל הטוב הזה?

הם צריכים מצד אחד לגרום לנקודה הזאת שהיא תתחבר, כי לנקודה הזאת בעצמה אין חיסרון בזה. ליהודים אין חיסרון להתחבר עם הבורא, כי לפי הטבע שלהם הם שייכים לגלגלתא עיניים. אין. אני לא רוצה. מה אני רוצה, להתפלל שיהיה לי העולם הבא? אין בעיה. לקיים מצוות דעולם הזה, שיהיה לי כל טוב בעולם הזה ובעולם הבא? בבקשה. אבל חיבור פנימי עם הבורא, לא.

תלמיד: ומה זה הנקודה שבלב?

הנקודה שבלב היא נמצאת בכל מיני אנשים, כמו שהיה בבבל כשהתלכדו סביב אברהם, שיש להם לזה חיסרון.

אבל אפילו אותה הנקודה שבלב זה לא מספיק כדי לגרום ממש לחיבור עם הבורא, לא. אלא חייב להיות לחץ מאומות העולם כדי לגרום ליהודים, זה נקרא שפרעה קרב את בני ישראל לאבינו שבשמים, ואז בצורה כזאת הם כן יכולים להתחבר עם הבורא, להוציא מתוכם משה, ובסופו של דבר פרעה הוא זה שפתח להם את הדלת לצאת מהגלות, גרם להם לצאת מהגלות, מהשליטה שלו.

תלמיד: אז אנחנו צריכים לעורר את אומות העולם שיעוררו אותנו?

זה לא חסר, אלא אנחנו צריכים נכון לכוון את התהליך הזה, וזה עכשיו בזמננו בדיוק מתעורר. למה אני כל הזמן דוחף לכיוון זה, ועכשיו לכתבי הדור האחרון, לחיבור בעם ישראל וכן הלאה.

תלמיד: לא ברור מה אנחנו צריכים לעשות, כי לנו אין דחף.

לנו בעצמנו אין. אין אסיר מציל את עצמו מבית האסירים בכל רמה ורמה.

תלמיד: ודחף לפנות לאומות העולם יש לנו?

גם לא. אבל אנחנו לומדים שכך צריכים לעשות, זו הבחירה החופשית שלנו, גם לפנות אליהם. לפנות לאומות העולם זה כבר שייך לתיקון, זה כבר כגלגלתא עיניים שפונים לאח"פ.

ואתה תראה עד כמה אתה עוד תחטוף מכות מכל יפי הנפש והיהודים ובכלל, על זה שאתה פונה לאומות העולם, כי גם זה נגד הטבע. וכל העם חוץ ממך יצעקו, "למה שונאים אותנו? אנחנו לא מבינים, מה רוצים מאיתנו?" כרגיל.

תלמיד: על מה המיקוד בכל הציור הזה?

המיקוד הוא שאנחנו ואומות העולם שאנחנו מעוררים, שנצליח לעורר אותם, הם ואנחנו נבין מה התהליך המשותף.

תלמיד: לפנות לאומות העולם זה יותר חשוב בעצם מאשר לישראל?

לא, אנחנו צריכים גם את זה וגם את זה. יכול להיות שגם מישראל אנחנו בכל זאת נזכה לחבר לתהליך עוד אנשים, לא רק עם נקודה שבלב. יש כאלו שנמשכים, יש כאלה שמצטרפים, גם ביציאת מצרים יש לך, יש לך בכל תהליך, זה לא רק אלו כך בצורה חדה.

עכשיו אנחנו לא יכולים לפחד מזה, לא צריכים לפחד מזה, פעם זה היה מאוד חמור, כי דווקא אותם אלה שהצטרפו לישראל גרמו לכל הצרות אחר כך.

תלמיד: מי שהצטרף לישראל?

לא שמעת על ערב רב?

תלמיד: כן.

אני לא רציתי להגיד, אבל כן, ועכשיו אין פחד, כי אנחנו כבר נמצאים בשלב האחרון. שיצטרף מי שיצטרף.

תלמיד: המצטרפים האוהדים וכולי, מה אפשר לתת להם, מה נותנים להם? זאת לא נקודה שבלב חדה.

אתה מספר לכולם אותו דבר, אתה פתוח ופותח הכול לכל העולם, ומי שמצטרף מצטרף. אבל בסך הכול אל תתפעל מזה שלא מצטרפים אליך מקרב עם ישראל, אלו שאתה חושב. אלא מדובר כאן על מה שנקרא ראש ממש, זה אלו עם נקודות שבלב, אך ורק בחשבון נקי, ואליהם מצטרפים אלו שהם אומות העולם.

תלמיד: זאת אומרת, אנחנו לא מצפים למגמת גדילה של הארגון שלנו, שיצטרפו משנה לשנה עוד המונים?

לא, יכול להיות אפילו שיהיו פחות. כי שוב אני אומר לך, המיקרופרוססור שבמחשב הוא אמנם עצמתי יותר ויותר מדור לדור, אבל הוא לא גדל בגודל שלו.

תלמיד: אז מה המדד שלך להצלחה עם העם?

אני לא יודע איך להגיד, אני לא יודע במה למדוד, יש כמה מדידות. אבל בוא נגיד כך, נראה לי שמידת ההצלחה שלנו נמדדת עד כמה שבכל זאת אומות העולם וגם יהודים קצת, יצטרפו ויבינו שאין ברירה.

תלמיד: כן מצטרפים.

מצטרפים, אבל לא מצטרפים אלינו, הם לא יכולים להיות ראש, הם מצטרפים כשהם מגלים על ידי ההפצה שלנו שאין לעולם דרך אחרת.

תלמיד: רעיונית הם תומכים?

כן, זה מספיק. רעיונית זה נקרא רצונית, אפילו לא לעשות שום פעולות.

קולי שבשופר למה בא?

"וכל זה שמתי אל לבי עד שאינני יכול להתאפק עוד, והוסכם אצלי לגלות מההסתכלותי וממה שמצאתי כתוב בספרים ההם כדי דרכי התיקון העתיד המוחלט לנו, ואצא ואקרא לבני העולם בשופר הזה אשר לפי דעתי והערכתי יספיק לקבץ את כל בני סגולה שיתחילו ללמוד ולהגות בהספרים, ויכריעו את עצמם ואת כל העולם כולם לכף זכות."

אתה רואה איך שהוא פונה? ישירות קופץ מאלו שרואים את המטרה, לאלו שנמצאים בעולם הרחב. לכן אין לנו מה להתפעל מזה שאנחנו נמצאים בחלל, בארץ ישראל.

שאלה: כתבת בטוויטר שלך, שמה שקורה היום בצד הדמוקרטי בארצות הברית, דומה למה שקרה לפני מאה שנה בגרמניה.

כן.

תלמיד: אני אגיד יותר ספציפית, שהמפלגה הדמוקרטית נהיית דומה למפלגה הנאצית.

גם מהצד השני אני לא תולה תקווה גדולה, רוח יפה, אבל אלו יותר קיצונים, דמוקרטים, אולטרה ליברלים, שמאל, הם תוקפים את כולם, אכזרים. הם לא יכולים לוותר, שימותו רק שאנחנו לא נוותר, את זה רואים בכל מקום שבו הם קמים.

תלמיד: כשאתה אומר כזה מסר, עד כמה אכפת לך איך זה נקלט בצד השני?

אני מוכן לדבר עם כולם, אני רק שואל, מי היום מעורר שנאה בעם? ואני רואה שדווקא שמאלנים מעוררים שנאה יותר מימניים. מי היום מוכן ללכת עד הסוף, להרוס את הכול רק שתהיה לו אמת בידו, מה שהוא חושב שזה אמת? שמאל יותר מימין. זאת אומרת, זה כוח שהולך להרוס. אתה יכול להגיד, "לא, אבל הם בעד כל מיני צבעונים וכל מיני כאלו וכאלו", לא, אני מדבר על השנאה שהם מביאים.

ויש כאן באמת דבר והיפוכו מסוים, כי תמיד חשבנו ששמאל זה דמוקרטיה, שמאל זה ליברליות, אבל זאת כבר לא ליברליות ודמוקרטיות כמו שהיה. זה כמו כל דבר שמגיע לגדלות שלו ואחר כך הוא מתחיל להרקב. אז זה מה שאנחנו רואים, אנחנו רואים ריקבון מליברליות, שמאל ודמוקרטיה. זה כבר לא זה, זה כבר הופך להיות לנאציזם, לפשיזם. הם מוכנים להרוס את הכול, ואנחנו רואים את זה ביציאות שלהם.

מה שאין כן החלק הימיני, הוא חלק קונסרבטיבי, הוא אומר "לא, אנחנו צריכים לשמור על מה שיש לנו, על העקרונות שיש לנו, משפחה, דת, מדינה, חוק". ולכן תראה מה שקורה, כל ההגדרות האלה משתנות. אולי צריכים להסביר את זה, אבל אולי בלי זה, אני לא יודע. אני אומר מה שאני אומר, אבל אחר כך אם אתם רוצים להמשיך את זה, לכתוב ולהסביר הלאה, אז כבר תעשו את זה בהתאם לקהל שפונים אליו. למרות שאני לא חושב שזה כל כך משפיע, הזמן משתנה כל כך מהר, שלמה שהיום יגידו לא, יתגלה מהר שכן.

תלמיד: כן. גם היום כל אחד אומר כל מה שהוא רוצה, שקשה להיות שנוי במחלוקת יותר מידי. שאלה נוספת, אנחנו ממש רואים בשנה שנתיים האחרונות שיותר ויותר אנטישמיות מתעוררת בעולם, זה תופס כותרות, קורים מקרים, יותר סקרים, זה נהיה באמת יותר קשה.

תשאל את החבר שהיה איתי כשהיינו באמריקה, ב-IAC, ישראל אמריקן קומיוניטי בוושינגטון, והייתי עם העיתונאי הידוע מהטלוויזיה נדב איל והיה לי ויכוח איתו לפני הקהל. אנחנו צילמנו את זה והוא אמר, "אין אנטישמיות, גם באמריקה אין אנטישמיות, ובאירופה בכל מקום, אין אנטישמיות". ואני אומר לו, אתה לא מרגיש אבל תראה מה שקורה. "אין". מעניין אותי להיפגש איתו היום. ודאי שאני לא רוצה, בשביל מה לי להוכיח לו משהו. אבל זה מה שמתגלה, מה לעשות. התהליך הוא תהליך חד סטרי.

תלמיד: אנחנו רואים גם ממה שכותב בעל הסולם, שהמקובלים מרגישים את הדברים שקורים באנושות, ממש בהתחלה שלהם כבר, בשורש, והאנושות עוד לא מרגישה את זה, אנשים עוד לא מרגישים מה קורה.

אנחנו רואים שלא מרגישים, אבל זה שהיום שלא מרגישים, זה כי הם פשוט סוגרים עיניים. גם בזמני הנאצים, אם היו יותר מודעים לזה היו הולכים. הטלר שילם על כל אחד ואחד שילך לפלסטינה. שילך למקום הזה, היה מוכן לשלם. הם ארגנו כיתות "אורט" להכין אותם לחקלאות, לכל מיני דברים, רק שיעזבו את גרמניה. אושוויץ לא היה מיד, הם רצו להיפטר, כדי שבגרמניה זה לא יהיה, ובהדרגה..

אלא היהודים היפים האלה אמרו, "לא, זו המולדת שלנו, זו מדינה שלנו, כאן משה רבנו שלנו", ככה זה היה. אין מה לעשות, אין הסבר רציונאלי. ואתה לא חושב שפנו אליהם ואמרו להם? דרך אגב, גם בעל הסולם ועוד הרבה רבנים כתבו באותם הזמנים, בשנות העשרים, ש"תיזהרו ממה שיהיה בעוד עשרים שנה". ומי הסתכל עליהם? ויהודי פולניה עם כל הרבנים שלהם כולם [הלכו]. לא שמעו.

תלמיד: בעיית חוסר השמיעה היא ברורה. אני מנסה להבין, האם בזמן שלנו המצב היום הוא כזה?

יותר גרוע. בזמן שלנו, במצב שלנו יותר גרוע.

תלמיד: אטימות יותר.

אטימות יותר וסכנה יותר. פשוט מאוד. מחר האו"ם מבטל את מדינת ישראל. כבר יש שאלות כאלה שם. לא שמעת? אתה יכול להיכנס לראות, כבר ישנן כאלה הזמנות, לבטל את מדינת ישראל. האו"ם הקים את מדינת ישראל, יכול לבטל אותה. מה תעשה? ואז ייאסר על כל המדינות להיות בקשר איתך, בשום דבר, ואז.. בקיצור, הם קושרים לך את הידיים. זהו, תעשה מה שאתה רוצה.

אתה מבין מה שקורה. זה פשוט מאוד. ומה, תספר על זה לעם ישראל? הם יגידו, "מה, אנחנו, כל הכבוד לצה"ל", וכן הלאה.

תלמיד: אז כנגד האטימות, ההפצה צריכה להיות לא מחשבנת?

לא מתחשבנת בשום דבר. אם תביא לי את העיתונות, את הטלוויזיה, מה שאתה רוצה, אני אדבר כמו שעכשיו. כי כמו שכותב בעל הסולם, אם אתה נמצא לפני מקום סכנה אתה חייב להגיד כך, אחרת אתה ממש.. או שאם אתה אוהב, אתה אומר כך, אם אתה שונא אז אתה מתחיל לשחק וככה זה נגמר.

תלמיד: רק רציתי להוסיף על מה שאמרת לגבי השמאל, שאם מסתכלים מבחינה היסטורית, כל המנהיגים שהמיתו שואות גדולות על האנושות, מבחינת הנאציזם והפאשיזם, כמו הטלר, מוסוליני, מנהיגים בסין, כל המנהיגים האלה התחילו למעשה בשמאל. ואחר כך הם עברו לימין ולפאשיזם ולכל זה, אבל הם כולם היו מתוך גישות סוציאליות בהתחלה.

כן.

תלמיד: לגבי העניין שאמרת על המשטר הנאצי ועל היהודים, יש הרבה מאוד חומר שאפשר למצוא באינטרנט, למי שרוצה, יש גם לנו את החומר הזה אם רוצים, אפשר לדבר על זה יותר. אבל יש הרבה מאוד דברים שאנחנו לא כל כך מודעים להם.

מה היה שם, החתונות היו משותפות בין הנאצים לאבות הציונות. ממש ככה.

תלמיד: אולי מספיק להגיד שחוקי נירנברג שהם ידועים לשמצה בזה שהיו "חוקי הגזע" מה שנקרא, שקבעו שליהודים אסור פה ואסור פה וכל מיני כאלה, אז סעיף 4 קובע שאסור להניף שום דגל בגרמניה מלבד הדגל של המפלגה הנאצית. סעיף 4 ב' שם חריג לעניין הזה ואומר שיש דגל אחד שמותר להניף אותו בגרמניה הנאצית וזה הדגל הציוני.

אנחנו לא מבינים את זה היום. זה משהו שלא כדאי [לפתוח], לא יבינו. טוב, אבל מה לעשות, זה חוקי ההיסטוריה וחוקי הטבע שאנחנו עוד נצטרך ללמוד ולאט לאט איכשהו להזרים אותם לקהל. הבעיה היא שאנשים לא מבינים איפה הם נמצאים. לא רק יהודים באירופה, באמריקה או משהו, אלא בכלל כל האנושות לא יודעת איפה היא נמצאת. וחוקי הטבע הם החלטיים, פשוט, אם מכות אז מכות. בעל הסולם לא סתם כותב על פצצות אטום, מימן, מלחמת עולם שלישית, רביעית, כמו שכתוב בתורה, שנשים רחמניות אכלו את ילדיהן.

שאלה: אני רוצה לתת דיווח על הכנס, אתמול התחלנו בישיבת החברים סדרה של ישיבות כהכנה לכל הכנסים שמגיעים. בסוף ישיבה הייתה הכשרת הפצה ממש גדולה, ענקית, כל הכלי הישראלי השתתף, היו יותר משישים חיבורים, עשרות חברים וחברות שממש השתתפו בהכשרה שהעבירו שני החברים שלנו. גם התחלנו פרסום מאוד חזק ברשת, מאוד מושך, אטרקטיבי, לכל הערבים שלנו ובכלל לכנס. ואנחנו נכנסים עכשיו לפעולה משותפת כולנו שכל יום עד הכנס נשתף, אם זה עם אנשים שאנחנו מכירים, נזמין אנשים, נשתף באינטרנט.

איך אנחנו הופכים את הפעולה הזאת באמת לפנימית ומשותפת, של כולם, ולא שכל אחד ירגיש שהוא עושה משהו לבד מעצמו?

אם אתה שואל אותי, אני לא יודע, אני לא כל כך שייך לכל הדברים האלה. ראיתי אתמול את ישיבת החברים, איך נתנו שם את החדשות. זה חמוד. אבל בקשר למה שאתה אומר, יום יום לעשות, קודם כול האם יש אתר? יש מקום שבו זה נמצא? יש גם מה שעשיתם אתמול בערב? אני בטוח שלא כולם ראו, כי אתמול כל התהליך היה מאוד מתיש ולא היו כולם [בהדרכה] אז האם היום אני אכול לראות את זה?

תלמיד: את ההכשרה ישלחו לכל מי שצריך, ויהיה ב"סביבה טובה" לינק לכל ההכשרה, למען כל מי שלא היה בהכשרה און ליין.

בסדר. לא שיכינו, שיתנו לראות מה שהיה, שגם זה יהיה. לא שאתה בוחר, אלא תן לכל אחד לבחור. זו גישה לא טובה.

תלמיד: לא, אז היום למשל אנחנו שולחים עכשיו גלויות הזמנה לכל ערב בנפרד, ואנחנו מבקשים מהחברים לשתף בצורה שמתאימה לאדם שרוצים להזמין. אם אני רוצה להזמין את דודה שלי, אני אזמין אותה לערב נשים שממש יכול להתאים לה. אז איך לשלוח אליה את הגלויה, המתאימה, את דף הנחיתה הספציפי של הערב הזה. אנחנו מבקשים מכולם לעשות את הפעולות האלה, רק רוצים להבין איך לעשות את זה באמת ביחד, איך להרגיש שזאת פעולה משותפת שלנו.

אני לא יודע, תחשבו איך לעשות ביחד. אתה צריך לשים את זה שם, לשלוח לכולם, בלחיצה אחת היום אפשר לעשות את זה, וגם לדבר על זה במאמר צהריים, בכל מיני כאלה אירועים במשך היום.

נשתדל שמה שלמדנו מהשיעור הראשון, השני והשלישי ייקלט בנו טוב ונתקדם לחיבור.

(סוף השיעור)