*טעימות נבחרות משיעור בוקר 3.1.2023*

מצוות הקלדות וטעימות.

*הקדמת ספר הזוהר - החיזיון של רבי חייא*

1. אחרי שדיברנו אתמול כמעט כל השיעור על אהבה שהזוהר דורש מאיתנו, חכמת הקבלה והבורא דורשים מאיתנו שנגיע לטופ של ההתפתחות הרוחנית שלנו, ל-ואהבת את ה' אלוקיך, שכולל בתוכו את כל היחס שלנו לכל המציאות, דומם צומח חי מדבר גשמיים, רוחניים, אז פשוט נמשיך.

2. ש: מהם רבי חייא ורבי יוסי ביחס למצבים רוחניים?
   ר: אלה כוחות בנשמה של כל אחד ואחד, שמובילים את הנשמה לתיקון.
   ש: לאיזה קו אפשר לייחס את המצבים האלה?
   ר: הם עדיין לא קווים אלא כוחות שמובילים אותנו לכל מיני שאלות, ואנחנו מחפשים מתוך זה פתרון. לכן אי אפשר להגיד שהכוחות האלו מתקנים אותנו בעצמם, אלא הם מובילים אותנו לדרוש את התיקון.

3. ש: האם דמעות הם לבוש כלשהו, ואיך זה קשור לשער הדמעות?
   ר: כן, *אם יוצאות דמעות כתוצאה מזה שאתם קוראים טקסטים כלשהם שמתייחסים לנשמתכם, זה טוב מאוד, זה מזכך את הנשמה*.

4. ש: איך דמעות נותנות חיות, מבררות ומתקנות..?
   ר: אלה אורות שבכל זאת מפני שהתחתון מצטער, נופלות לים הגדול, למלכות, ומזה מלכות מיתקנת.
   ש: על מה הוא מצטער?
   ר: *על חוסר התיקון. התחתון מרגיש בדמעות האלה שהעליון, הבורא, סובל*.

5. ש: מה גורם לדמעות בעליונים?
   ר: הדמעות של התחתון.

6. ש: קראנו וכמעט נחנקתי, זה היה עד כדי כך רגשי..
   ר: זה אומר שהכלי שלך נפתח קצת, אני מאוד שמח מזה.

7. ש: .. זה אומר שהגעתי לזיווג?
   ר: אם הגעת לתפילה אמיתית, אז אתה מרגיש באיזה מצב, באיזה קשר עם הבורא אתה נמצא.

8. ש: איך מלכות דמלכות יכולה להתכלל בעשירייה?
   ר: מלכות דמלכות נכללת בעשירייה במנות קטנטנות, ממש במנות מזעריות, וכך אנחנו מתקנים אותה. על זה הוא מסביר שנופלות דמעות. יש מים אחרונים, כל מיני כאלה דברים, שנכללות פעולות האלו בתיקונים רגילים, אבל הפעולות האלה שייכות דווקא לתיקון מלכות דמלכות.
   ש: האם החברים יכולים להציל את האיילה מעפר באמצעות המ"ן שלהם?
   ר: רק ע"י זה, ובשום צורה אחרת.

9. ש: איך אפשר למנוע מאיתנו להזיל דמעות?
   ר: *אנחנו צריכים לעשות את מה שעלינו לעשות, וכמה שנשיג את הדמעות, נשיג. דמעות זה לבוש על האור העליון, נקווה שנגיע לזה, נלביש את האור העליון ונקבל אותו בצורה הנכונה לתוך הרצונות המשותפים שלנו*.

10. ש: האם הפצה איכותית מעבירה דמעות העליונות לעולם?
    ר: לא. דמעות מתעוררות מתוך בני האדם שרוצים להגיע ממש לתיקון. זה לא פשוט ולא ניתן לכל אחד.

11. ש: דמעות בוערות, מה קורה לי כשאני עובד בעשירייה?
    ר: *כשאתה רוצה לתקן את הרצון לקבל שלך ולהיות מקושר על ידו לחברים ומתוך החברים לבורא, אתה מגלה שאתה לא מסוגל לכך, אפילו שכביכול מאוד רוצה. יש איזשהו מעצור שלא נותן לך לעבור אותו. על זה אתה בוכה, שיש משהו ברצון לקבל שאתה לא יכול לדלג עליו*.
    
    ש: איך אפשר להגיע שכולנו נרגיש דמעות בוערות?
    ר: *קודם כל צריך להיות חיבור בין החברים. בחיבור שלהם הם מתחילים להרגיש את הרצון המשותף לעלות למעלה מההגבלות, לעלות למעלה מהגלים, זה נקרא לעבור את ים סוף. כל אחד מעלה את השני וכולם כך מעלים את כולם*.
    
    ש: איך קריאת הזוהר עוזרת לנו?
    ר: *זה שאנחנו קוראים, רוצים להשיג ומצטערים שלא מבינים ולא מרגישים, זו כבר תפילה. זה שאנחנו משתדלים לעבור את ים סוף, זה בעצמו תפילה גדולה מאוד, השתוקקות ולחץ גדול שאנחנו מפעילים על הכוח העליון*.

12. בזמן זיווג דהכאה לא מתבצעת שום גדילה של הכלי, אלא רק החלטה. כל הגדילה מתבצעת רק בקשר עם החברים, כשאנחנו מתחברים יחד. ככל שאנחנו מתקרבים, התוצאה של ההתקרבות הזאת היא החיבור עם הבורא.
    ש: אבל או"ח זה כלי?
    ר: אור חוזר זאת תוצאה.
    ש: מהי כל מלכות דמלכות על התחתונים?
    ר: *אנחנו חייבים תיקון על כל המלכות דמלכות, אפילו שיש דברים שאנחנו עושים בעצמנו כביכול, יש כאלה שאנחנו פונים לבורא, אבל בסופו של דבר משיגים את כל המלכות דמלכות. עם השתתפות מצד הבורא. אבל זה עלינו, או שעלינו לעורר או עלינו לבצע*.

13. ש: איך לזרז ולעורר דמעות לבורא?
    ר: *ככל שאנחנו מקושרים בינינו בזה שכל אחד מוכן לבטל את עצמו כדי להיות קשור עם החבר, כך כל אחד עושה קדימה צעדים לקראת הבורא. כשאנחנו עושים עבודה כזאת יחד, כשאנחנו כעשירייה מבטלים את האגו הפרטי של כל אחד כדי להיות מחוברים יחד, זו עבודה אחרת. כשאנחנו כך עושים, אנחנו מתקרבים לבורא בצורה כללית כקבוצה*. בתוך החיבור בינינו, שזו כבר מציאות חדשה מאותה מציאות שהייתה לנו לפני חטא עץ הדעת, אנחנו מתחילים לקבל בתוך המציאות הזאת את ההרגשה, את גילוי הבורא עצמו, כמו שהיה בפעולות שברא אותנו, שייצב אותנו שלפני ששבר אותנו כדי שנגלה אותו. *זו העבודה שלנו*.

14. ש: האם כולם זכו להגיע לרמת ראשי הקהילה?
    ר: כל אחד צריך להגיע למה שהוא צריך להגיע לפי השורש הרוחני שלו. *זה שקיבלנו כבר איזשהו קשר לתיקונים אומר שאנחנו בטוח שייכים למערכת שכולה שייכת לכוח העליון, לישיבה של הבורא. אבל איפה שם אנחנו, זה כל אחד ואחד, כל קבוצה וקבוצה, נרכוש לפי השקעה שלה*.

15. *לאט לאט מגיע האור העליון ומנקה את השאלות שלנו, את התפילות שלנו, משפשף אותנו. כך אנחנו מגיעים לשאלות, לבקשות, לתפילות יותר ויותר נעלות. זה יבוא*, זה יבוא בצורה של קודם ונמשך.

16. ש: מה ההבדל בין להצטער בצער החבר לבין להצטער בצער הציבור?
    ר: אלה 2 מדרגות שונות מאוד. *להצטער מצער החבר שלי שאיתו אני בונה עשירייה, שהיא כלי פנימי להשגת הבורא בה ממש, זו העבודה עיקרית שלנו*. סביב זה אנחנו גם רוצים לבנות כלי כללי, שזה כל הציבור, כל האנושות כעשירייה אחת, דומם צומח חי מדבר. זה כבר אחרת, ויש הבדל גדול מאוד.
    
    *אנחנו צריכים לדאוג קודם כל לעשירייה שלנו, היא למעלה מהכל, כי בה, בפנימיותה נמצא הבורא, ואליו אנחנו מכוונים*.
    
    *כל החיבור בינינו הוא אך ורק כדי להתקרב לבורא, לפתוח לו את הלבבות שלנו, ולצרף לזה מסביב גם את כל האנושות*. אבל זו כבר עבודה אחרת לגמרי, זו כבר עבודת הכלל, ובעבודה הזאת אנחנו מתקרבים לגמר התיקון. *אבל קודם שתהיה לנו הנקודה המרכזית, שזו העשירייה שלנו עם הבורא בתוכה*.

17. ש: תיקון תכונת ישראל.. התעלות מעל הרצונות הגשמיים?
    ר: לא, *התעלות מעל הרצונות הפיזיים זה להציב את הקשר בינינו מעל כל המצבים הפיזיים. שוב, הקשר בינינו צריך להיות מעל כל המצבים הפיזיים האחרים*.
    ש: פיזיים זה גופנים או משהו אחר?
    ר: כן, כולל הגוף. כלומר *אני כל הזמן חושב איך להיות קשור עם החברים שלי, בכל השילובים והמצבים האפשריים. זה צריך תמיד להיות בסדר העדיפויות שלי*.

18. בכל עשירייה נשארת מדרגה אחת לא מתוקנת בה הם עדיין לא מסוגלים למסור את לבם זה אל זה. *תאר לעצמך שאתה מוסר את הלב שלך לחבר, והוא מוסר את הלב שלו אליך, וכך כולם לכולם. במסירות הזאת אתם מגלים עוד התנגדות, חרדות, פחדים, חשבונות שיש בכל אחד ואחד למסור את הלב שלו לידיים של החברים ולקבל מחברים את לבם. כשמסיימים את זה, אז הם מתחילים להרגיש מה זה נקרא שער הנו״ן, ואז יש להם התגלות המשיח*.
    
    כשנגיע, נראה ונגלה את זה. בינתיים העיקר בשבילנו זה לגלות את הקשר בינינו, כמה אנחנו קשורים זה אל זה, מקושרים. רציתי מילה יותר חזקה, יותר מחויבת.
    
    בינתיים אנו צריכים לגלות כמה התיקון שלנו הוא תיקון הדדי. אני לא עוזר לחבר, החבר לא עוזר לי. *בזה שאני לא עוזר לחבר, אני גם לא נותן לחבר לתקן את היחס שלו אליי. כך כולנו בכולם, בהשתתפות, בערבות השלמה, צריכים להרגיש את זה, עד כדי כך שמתעלים למעלה מכל החשבונות ומוסרים את הלבבות שלנו זה לזה בעיניים פתוחות, בידיים פתוחות*.

19. ש: מה זה שהדמעות נעלמות?
    ר: נופלות לים, ואנחנו כביכול לא רואים שהן מתאספות, שהן גדלות. *כל יום אנחנו צריכים לעורר את עצמנו ברגש לתיקון, ברצון לתיקון, בצורה יותר ויותר קשה, במאמץ יותר ויותר קשה*.

20. ש: מהי התמיכה הפנימית לאדם להיפתח לעשירייה שלו?
    ר: *צריך להיות לב פתוח. הלב הזה נפתח אך ורק ע"י עזרת הבורא, הארה מלמעלה שמגיעה לאדם בתנאי שהחברים חושבים עליו. החברים יחשבו עליו רק במידה שהוא חושב עליהם ומשתדל, ככל שהוא מסוגל, למסור את נפשו אליהם. כל זה נקרא ערבות הדדית*.
    
    ש: מה זה הלב של האדם?
    ר: הלב זה מרכז האדם.
    ש: איפה זה נמצא?
    ר: *בתוך כל הרגשות וכל המחשבות, שם בפנים יש נקודה מרכזית של האדם, וזה נקרא הלב. שם יש לו מגע עם הבורא*.
    ש: יש לו גישה למקום הזה?
    ר: לא, זה ביד ה'.

21. ש: להכניס את החברים בלב, להתקשר בלבבות, לחבר לבבות?
    ר: *מכך שאנחנו רוצים את זה, אנחנו מעוררים את הבורא שיעשה את הפעולה הזאת, כי כל הפעולות עם הלב הן ביד הבורא*.
    ש: לב הוא כלי, חיסרון משותף?
    ר: אנחנו צריכים להגיע למצב שהרצונות שלנו, הכוונות שלנו יהיו כולם לבורא, שיעשה עלינו פעולות כאלה. לא שאנחנו עושים את הפעולות, אלא שהבורא יעשה עלינו את הפעולות.
    ש: איך בעשירייה עובדים על אותו חיסרון?
    ר: כל אחד ואחד, מתי שהוא רוצה ומתי שהוא יכול. הבורא מסדר בינינו קשר, בכל זאת הבורא הוא המקבל את העבודה שלנו ומסדר אותנו.
    ש: מה התנאי להביא את הבורא שיהיה אצלנו בתוך העשירייה ויעבוד?
    ר: לא לשכוח שלפניו אנחנו עובדים.