שיעור צהריים 09.09.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

רב"ש ב', אגרות, עמ' 1426, אגרת ה'

קריין: "כתבי רב"ש", כרך ב', אגרות, עמ' 1426, אגרת ה'.

במסגרת הלימוד שלנו של כל מכתבי בעל הסולם ורב"ש נעבור היום על אחת או שתיים מהאגרות הקצרות של הרב"ש, נלמד מהן מה שאפשר ללמוד, בכל זאת גם בהן יש הרבה חכמה.

אגרת ה'

ב"ה ה' תרומה ב' אדר תשט"ו

"לידידי ...

קראתי את מכתבך מיום מוצאי שבת קודש שבוע זו, והנאתי בזה שאתה מוציא חוב לגלות את המצבים שעוברים בהמשך הזמן, ממכתב למכתב, ובטח ה' יאיר עינינו בתורתו וכו'.

ודעתי בזה, שיש לכם להרבות באהבת חברים. ואי אפשר לבוא לידי אהבה תמידית, רק על ידי דביקות. זאת אומרת, שתאחדו שניכם בקשר אמיץ. וזה יכול להיות, רק אם תנסו לפשוט את הלבוש שבה נתון הנשמה הפנימית, שהלבוש הזה נקרא אהבה עצמית. שרק הלבוש הזה מפריד בין שתי נקודות.

מה שאם כן כשהולכים בדרך ישר, אז מן שתי הנקודות הנבחנים ל"שני קוים המכחישים זה את זה", באים לידי קו האמצעי, שהוא כולל ב' הקוים ביחד. וכשאתם תרגישו שאתם עומדים במערכת המלחמה, אזי כל אחד יודע ומרגיש שהוא זקוק לעזרתו של חבירו, ובלעדיו אזי גם כח עצמו נחלש. אזי, כשמבינים שצריכים להציל את חייו, אזי ממילא כל אחד שוכח שיש לו גוף שצריך לדאוג על שמירתו, אלא ששניהם מקושרים בדיעה אחת איך ובמה לִנצל את השונא. לכן תזדרז את עצמך בזה, והאמת יורה דרכו ובטח תצליח. ותמשיך בחליפת מכתבים.

ברוך שלום הלוי אשלג"

אנחנו צריכים להגיע למצב שנראה את הרצון לקבל, כל אחד את הרצון לקבל של עצמו עד כמה הוא שונא אותו, עד כמה הוא שנוא עליו ועד כמה הוא עומד בדרך בינו לבורא, ובמידה הזאת גם נמצא בדרך בינו לחבר.

וכאן יש שאלה, אם אני צריך להגיע לאהבת הבורא ובזה תלויה הדביקות שלי בו, האם אני צריך ובאיזה מידה אני צריך להגיע לאהבת החבר, החברים, באיזו צורה. איך אני יכול להסביר לעצמי שאני צריך לאהוב את החברים ולהיות איתם בגוף אחד, במחשבה אחת, בלב אחד, כך שאני מתבטל כלפיהם, לא מרגיש את עצמי, אלא מרגיש רק אותם ושאני נמצא בהם, נכלל ומתבטל בהם.

איך אני יכול לשכנע את עצמי להתקדם בזה, להתקרב להתכללות כזאת עם חבריי, כי רק קשר כזה עם החברים יכול להיות הכלי לדביקות בבורא, שעימו, עם הדביקות בחברים אני מתקרב, מגיע לדביקות בבורא.

שאלה: האם הדבקות הזאת בחברים, שאני מתמוסס בהם כפי שאתה מתאר, לא מרגיש את עצמי, מרגיש רק את החברים, זה נקרא אהבה, או שאהבת חברים זה משהו אחר?

לא, זה נקרא שאני מוריד את הלבוש החיצון שלי שבו נמצאת הנשמה, ואחר כך אני צריך עוד להתכלל בהם ולהתבטל כלפיהם כך שאני לא ארגיש בכלל שאני בעצמי קיים אלא כל כולי נמצא בהם. וכשאני עוסק בזה, אני מתחיל להרגיש את המדרגות, את צעדי ההתכללות שלי בהם יותר ויותר, ואז לפי זה אני משיג את הכוח העליון, את האור העליון, את הבורא, דווקא בביטול כזה שלם שלי בחברים.

תלמיד: אתה אומר שבהתכללות שלי בהם, בהתמוססות, אני מתחיל להבדיל בין המדרגות. איזה סוגי מדרגות, במה זה תלוי?

זה תלוי בכמה אני מבטל את עצמי, מפשיט מעצמי את המחשבות שלי על עצמי, את הרצונות שלי לעצמי, כל מיני דברים שיכולים להבדיל אותי מהחברים, עד שאני לא מרגיש שאני בעצמי בכלל קיים אלא כולי נמצא בהם. אנחנו צריכים להגיע למצבים בדומה לעוּבר שנמצא ברחם אימו ומשם מתחיל את ההתפתחות שלו. בהתחלה הוא אינו, זו טיפת זרע, זה לא הוא, אלא היא מגיעה מההורים וכך הוא מתחיל להתפתח ברחם. כך אנחנו צריכים להגיע למצב שאין לנו שום דבר אלא אנחנו מתחילים להתפתח בחברים כמו טיפת זרע בתוך הרחם של האישה.

שאלה: שמעתי אותך אומר ש"מיעוט הרבים שניים", אז השאלה שלי היא למה אני צריך לעבוד עם שמונה או עשרה חברים, אולי אני אעבוד עם החבר הכי קרוב שלי, זה נראה לי יותר קל?

לא, זה יותר קשה. קודם כל כי זה לא מותאם לטבע. בטבע אנחנו בכל זאת נמצאים כעשרה יחד, הבורא מחלק את הבריאה לעשיריות, עשר ועוד עשר ועוד עשר, וכך היא ההתכללות כמו שאנחנו לומדים מהמבנה "כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות". לא יכולה להיות התכללות שלמה אם לא יהיו עשרה.

ודאי שבהתחלה זה "מיעוט הרבים שניים", ואחר כך יכולים להיות חמישה ועוד ועוד, אבל בעצם עשרה, "מנין" מה שנקרא, זה המספר שלם. ולאיזו כמות שנגיע, אולי אלפים אלפים, מיליונים, מיליארדים, בכל זאת אם נחשב נכון את כל המספר הזה, נראה שהוא עשרה ולא יותר.

שאלה: הסברת עכשיו שבאיזושהי נקודה אנחנו לא קיימים ונמצאים לחלוטין בתוך החבר, האם בתהליך ההתקדמות שלנו יש מצב שבו אנחנו מרגישים סבל מזה שאנחנו לא מתמוססים בחבר?

כן, אבל זה עוד לא עכשיו. צריכים להשקיע הרבה כוחות כדי להרגיש שאנחנו כן נמצאים באיזה קשר ומתוך הקשר הזה אנחנו מקבלים תגובה חיובית או שלילית.

שאלה: האם אפשר לומר שההתכללות הזאת בחבר עוזרת או מהווה דלק למצב הזה שאנחנו נמצאים במערכה, במלחמה, ואם כן, מהו המצב הזה שאנחנו מרגישים שאנחנו בשדה הקרב ביחד?

אנחנו נמצאים במלחמה עם האגו שלנו, עם הרצון לקבל שלנו, שאנחנו חייבים להתעלות ממנו ולהגיע לחיבור בינינו, וחיבור בינינו נעשה על ידי זה שאנחנו נעשים דבוקים בעליון, ושם אנחנו כבר מתחילים להתרבות, להגדיל את הרצון להשפיע שבנו. זה כמו שאנחנו רואים בסרטים איך הזירעון עובר דרך כל מיני מכשולים עד שהוא מגיע לביצית ונכנס לתוכה ומתחיל להתפתח. אלו דברים מאוד מאוד רציניים ועדינים.

אנחנו צריכים לתאר לעצמנו שהם מזכירים לנו את העבודה הרוחנית שלנו, שכל אחד ואחד מאיתנו צריך להיות דומה לאותו זירעון שנמשך ונמשך נגד כל ההפרעות להידבק בחבר עד שהם מתחברים, ובזה נעשה התא הרוחני הראשון ואחר כך מתאספים עוד ועוד תאים, דווקא על ידי ההפרעות, וככל שהם משקיעים כוחות ונלחמים נגדן, הם מקבלים כוח וכך הם גדלים.

שאלה: נתת את הדוגמה של הזירעון והביצית, האם אפשר לומר שכל העבודה שלנו היא לדאוג לכך שכל הזמן נהיה בהתעוררות כלפי המטרה, כלפי החשיבות שלה, ואז התהליך הזה יהיה הרבה יותר מהיר?

כן. וודאי שזה לא שייך למין האישה או הגבר, אלא אנחנו נמשכים כאחד לאותה המטרה וכל אחד ואחד נלחם נגד האגו שלו כדי להתחבר בלב ובנפש עם האחרים.

שאלה: כדי להגיע לאהבה תמידית כתוב, "וזה יכול להיות, רק אם תנסו לפשוט את הלבוש שבה נתון הנשמה הפנימית, שהלבוש הזה נקרא אהבה עצמית". מה זה "לפשוט"?

לפשוט זה להוריד. להוריד את האהבה העצמית מעצמך.

תלמיד: האם אני יכול לעשות את זה בכוחות שלי, או שזה בעשירייה?

לא, ודאי שכולנו יחד ככול האפשר.

שאלה: במה בדיוק אהבה עצמית מפרידה בין שתי הנקודות?

בזה שכל אחד חושב על עצמו, וכנגד זה אנחנו צריכים להילחם.

תלמיד: מה היא הפעולה שדרכה אפשר להוריד את האהבה העצמית?

להתחבר לחברים כך שאתה כביכול לא מרגיש את האגו שלך, כנגד כל ההפרעות.

תלמיד: אבל אנחנו תמיד אומרים שהחיבור קורה מעל הרצון לקבל, מעל האהבה העצמית, ופה אתה תולש אותו ממך, ממש עוקר אותו ממך?

אני לא יכול לתלוש אותו, אני צריך להתעלות מעליו, כך שהרצון לקבל שלי לא יבדיל אותי מהחברים.

תלמיד: האם אהבה עצמית תמיד נשארת?

ודאי, העביות הזאת חייבת להיות, היא נשארת בתוך כל פרצוף רוחני.

שאלה: בחלק הראשון של האיגרת הרב"ש כותב על מצב גבוה, על דבקות, על אהבת חברים, ובסוף הוא מסיים בזה שאנחנו נמצאים במערכה נגד השונא, כמו איזו חבורת גנבים שרוצה לצאת נגד מישהו, זה קצת מבלבל אותי.

כדאי שתקרא את האיגרת עוד כמה פעמים כדי שזה לא יבלבל אותך. אבל האיגרת היא מאוד חלקה.

שאלה: ידוע שכל אין סוף מגיע לסוף ומזמין אין סוף חדש, ככתוב "כל יום יש לי בורא חדש". והשאלה היא, לאן מוביל האין סוף?

אני לא יודע, עוד לא הגעתי לזה.

שאלה: כתוב "אלא ששניהם מקושרים בדיעה אחת איך ובמה לִנצל את השונא", למה מתכוון פה רב"ש?

שניהם מקושרים, הכוונה שכביכול אין ביניהם שום הבדל, אומנם יש הבדל, אבל הם מדלגים עליו ומתחברים מעליו.

תלמיד: במה הם מנצלים את השונא?

על ידי זה שמקבלים מלמעלה כוחות להיות נגד האגו של כל אחד, אם מדובר על שני חברים.

שאלה: המצב של קשר עם החברים מעל כל הדאגות של העולם הזה, האם אלה כישורים שאנחנו יכולים לפתח בעצמנו, או שזה מצב שהבורא נותן לנו כמענה למאמצים שלנו?

ודאי שאנחנו מקבלים את זה מהבורא.

שאלה: איך קורית הדבקות הזאת, ההתכללות הזאת, האם קודם אני מתכללת עם כל אחת מהחברות ואז עם כולן, או שזה קורה בבת אחת?

אנחנו משתדלים להיות יחד בינינו ולמעלה מהאגו שלנו, ואז אנחנו רואים שמלמעלה עושים בינינו את הקשר הזה עם האנשים האלה ועם האנשים האלה, כך זה קורה. אנחנו לא קובעים בדיוק עם מי אנחנו רוצים להיות בקשר או לא, אחר כך אנחנו רואים זאת במשך שלבי ההתפתחות.

שאלה: האם כשאנחנו רק שתיים אנחנו צריכות לתאר לעצמנו שאנחנו עשר ולהרגיש את שלמות העשירייה?

לא, כשאנחנו רק שתיים אז אנחנו צריכות לקבל את עצמנו כשתיים, ולקוות שנגיע לקבוצה גדולה שיהיו בה עשר חברות.

שאלה: האם לפנות מקום לחבר זה נקרא שאני אוהב אותו? כי באופן טבעי אין לו מקום אצלי, אבל בגלל שהבורא נתן לי אותו אני מפנה לו מקום.

לאט לאט על ידי המאמץ שלי אני מפנה מקום בליבי לחבר ומבקש מהבורא שיעזור לי בזה, שהחבר ממש ימלא לי את הלב.

שאלה: אמרת קודם לחבר, "להתחבר עם החברים כך שאתה לא מרגיש את האגו שלך, כנגד כל ההפרעות". מה זאת אומרת להתחבר עם החברים ולא להרגיש את האגו שלי?

האגו שלי כביכול מבוטל, ואז מה אז אני עשוי להרגיש, באיזו צורה אני אהיה מחובר עם החבר.

תלמיד: האם תוכל לפתוח עוד קצת את הנקודה הזו?

אתם צריכים להשתדל להמחיש את זה, איך אני מתחבר עם החבר כשאין לי אגו. אני מתחבר אליו ואין שום הפסק ביני לבינו, שום לבוש של אגו, גאווה, שום דבר, אלא אני ממש רוצה להידבק אליו, לכל הרצונות שלו, אני רוצה להשפיע לו, לעזור לו ולהיות ממש בעדו.

תלמיד: מה לעשות ברגע שמתעורר בי האגו הזה?

תעשה תרגילים כאלה, ואז התרגילים האלה לאט לאט יתכללו בלב שלך, ואז תראה שעוד קצת ועוד קצת זה כן אפשרי בכל מיני מקרים להגיע לחיבור, לאהבה.

תלמיד: אבל ברגע שמתעורר האגו שלי, מה אני עושה איתו, האם אני מתעלה, לא שם לב, דוחה אותו, נותן לו בשיניים?

אתה לא שם לב אליו, לא להילחם נגדו, אתה רוצה פשוט להיות מחובר עם החבר בלי שום אגו, לבטל אותו ככול האפשר. אם תתחיל להילחם עימו תפסיד.

שאלה: הרב"ש כותב, "כשתרגישו שאתם נמצאים במערכה", ואחר כך הוא כותב "כשמבינים שצריכים להציל את החיים אז כל אחד שוכח שיש לו גוף". למה יש לו כאן כזה היגיון קר?

אם אני רוצה להציל את החיים הרוחניים שלי, אז אני מוכן להתבטל, לבטל את האגו שלי, זה מה שאני צריך לתאר לעצמי.

שאלה: כשאומרים להילל הזקן "אני רוצה ללמוד את התורה", אז הוא עושה הבחנה ואומר, "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך וכל היתר לך ולמד". אנחנו צריכים לעבור הרבה מאוד לימוד רק כדי להגיע למה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. למה הוא עושה את ההבחנה הזאת?

כי זה כלל גדול והעיקרון החשוב ביותר שאנחנו צריכים לראות לפנינו כמדרגה הראשונה שאנחנו צריכים להגיע אליה, לאחוז בה, כל הזמן לחזק אותה, ובצורה כזאת נוכל להתקדם. הילל הזקן ידוע מזה שאמר את הכלל הזה, כי הכלל הזה הוא כלל עיקרי.

שאלה: אמרת לחבר לא להילחם באגו אלא להתעלם מהאגו. אתה יכול לדייק מה ההבדל ביניהם כי להתעלם מהאגו זו גם מלחמה.

כן, אבל זה שאתה לא מביא בחשבון, אתה כאילו מוחק אותו, מצמצם אותו, לא רוצה להיות בקשר עימו, זה סוג העבודה. אחר כך לאט לאט אתה יכול לחדש אותו, להחיות אותו כדי להתקדם הלאה. כדי לעלות ממדרגה למדרגה אנחנו צריכים את האגו שלנו, אבל בתנאי שאתה שולט בו.

תלמיד: אבל הוא לא שואל אותך כל כך, איך אפשר להתעלם ממנו? הוא פה.

תנסה לחשוב שאתה בלעדיו. בלעדיו. אז מה אתה עושה? אתה עושה מה שהחבר שלך רוצה.

תלמיד: ומה זה להילחם באגו?

להילחם שאתה כבר לוקח אותו ומשתדל להפוך אותו לעל מנת להשפיע, אלה כבר דרגות יותר גבוהות. עכשיו זה לא בשבילנו.

שאלה: מה התכלית של האהבה ברוחניות?

אהבה ברוחניות זה סימן של חיבור והשפעה הדדית.

תלמיד: השפעה שמובילה לאן?

מביאה לקשר עם הבורא.

שאלה: מה יכול לעזור לבטל את התגובה האוטומטית לדחות את החבר ובמקום זה לבנות את הדבקות הזאת? אני מרגישה שאני לא מצליחה.

אנחנו צריכים מראש להכין את עצמנו להתקרב לחבר ואז לא תהיה לנו תגובת הדחייה האוטומטית כלפי החבר. ברור? אני חוזר. אנחנו צריכים מראש להכין את עצמנו להתקרב לחבר, להיות בנפש אחת לאחת ואז אם יהיו כל מיני דחיות, אז אנחנו נוכל להתגבר על הדחיות האלו.

תלמידה: האם ההכנה הזאת שונה מההכנה שאנחנו גם ככה עושים בעשיריות, בשיעורים וכולי.

אנחנו כל הזמן סביב זה מסתובבים.

שאלה: האנלוגיה שאנחנו ביחד בפני סכנה ואז אנחנו בעצם שמים בצד את הרצונות שלנו ומתאחדים נגד אויב משותף. מי האויב שלנו אם את כל הרצונות האגואיסטיים שלנו אנחנו שמים בצד, מי האויב משותף?

האויב שלנו זה האגו של כל אחד ואחד. על ידי האגו שלנו אנחנו דוחים זה את זה, לא נותנים להתקרב זה אל זה ולהתחבר זה עם זה עד כדי שצריכים להגיע להיות כאיש אחד בלב אחד. והאגו שלנו מפריד בינינו, בין הלבבות. כאן אנחנו צריכים להבין מה אנחנו נעשה - כדי שהאגו שלנו לא רק שלא נותן לנו להתקרב אלא אנחנו רוצים שעל ידי זה שהוא דוחה אותנו זה מזה, על ידי זה אנחנו דווקא מתקרבים זה אל זה. זה נקרא "עזר כנגדו". איפה שהוא מפריע לי אני רואה מקום להתקרבות. תחשבו על זה, יש כאן הרבה דברים ששייכים גם לכוח וגם לחכמה.

תלמידה: אמרת בתחילת השיעור שצריך להתחיל לחיות ולהתפתח בחברים. מה זה המצב הזה?

אני צריך להכין את עצמי לזה שאני מגיע להתכלל בחבר, זאת העבודה שלי, שאני אראה את זה כהצלחה למאמצים שלי.

שאלה: האם אדם צריך לחפש בעצמו איך ובמה הוא יכול להיכנס עוד יותר עמוק להתכללות עם העשירייה, עם החברים שלו?

ודאי. כן, כל פעם יותר ויותר.

תלמיד: כדי להעמיק את ההרגשה, את הקשר יותר בינינו?

כן, נכון.

שאלה: האם אנחנו קודם כל עובדים בשכל ואז מצרפים לזה את הרגש, קודם אנחנו מסדרים את הכוונה בראש ואז מתחילים להרגיש את החבר?

נכון. אנחנו עושים תוכנית, התקפה, מאמץ ורק אחרי זה מתחילים להרגיש את החבר.

שאלה: אנחנו כל הזמן צריכים לעמוד למעלה מהאגו, אבל איך לתפוס מה זה אגו שאנחנו חייבים להרגיש אותו?

כל דבר שמפריע לך להתחבר עם החברים בצורה הכי הכי קרובה, שלא תהיה מחיצה ביניכם - זה האגו, כל דבר שמפריע.

שאלה: כשניסיתי לחקור מה הכי מפריע לי לאהוב את החברות, ראיתי שכשהאגו שלהן משתלט עליהן, משתלט על הנקודה שבלב, אז גם האגו שלי קופץ. ומפריע לי. אני רוצה לאהוב את החברה, ואני רואה שהאגו שלה מצייר לי ציורים. מה אני צריכה לעשות במצב הזה?

זה לא האגו שלה, אלא האגו שלך. תנסי כך לחשוב, ובכל זאת להתגבר על זה.

שאלה: נשמע מהאיגרת שהעבודה היא בין שני חברים. האם הביטול לחבר הוא לחבר אחד או לכל העשירייה שממש צריכה לחשוב ולעבור חברה, חברה כדי לנסות לבקש להתחבר עם כולן?

אפשר לעבור חברה וחברה, כי קשה להתחבר לכולן, וזה גם מוטעה. כי יכול להיות שתרגישי שאת כבר עושה את העבודה, וככה תבלבלי את עצמך. רצוי לעשות את זה בצורה נקודתית, כלפי כל חברה וחברה.

שאלה: האם חייבים להיות במלחמה עם האגו כדי להרגיש את החברים?

אנחנו חייבים להילחם נגד האגו כדי להתקרב לחברים, אחרת אי אפשר. בדרך תהיה לנו מלחמה מאוד גדולה וארוכה.

שאלה: מה זה שכולי כולי נמצא בהם, בחברים?

כשאני מתבטל כלפי כל מה שהם עושים, מתחברים, זה נקרא שאני נמצא בהם.

שאלה: למה הכוונה כשמרגישים במערכת המלחמה, אז זקוקים לעזרת החבר אחרת כוחו נחלש?

אני רוצה לקבל תגובה מהחבר, עד כמה אני עובד כנגד הלב שלו, ורוצה לקבל תגובה מהלב שלו ולהרגיש שהוא מקבל את זה, שהוא רוצה את זה, שהוא מושך אותי לזה. אל תתביישו בזה, אלא ההפך, אנחנו צריכים להראות אחד לשני שאנחנו אוהבים זה את זה.

שאלה: איך מזהים ביטול עצמי? האם זה זיהוי של רצון אגואיסטי והחלטה להעדיף רצון רוחני של אחרים, או פשוט התגברות על כל רצון אגואיסטי והחלטה לעשות משהו לטובת החברה על פני הרצון הזה?

להשתדל להתחבר בכוחות כמה שיותר פנימיים, ולהשתדל להזמין לזה את החברים. צריך להראות את זה לחבר, כדי שהוא יוכל לצאת כך גם כלפי.

שאלה: בתחילת השיעור אמרת שהאדם מתחיל להתפתח בחברים, מה זה אומר שאדם מתחיל להתפתח בחברים?

שהוא רוצה להתכלל איתם, ולעזור להם במה שהם עושים.

שאלה: איך נלחמים נגד ההפרעות ביחד עם החבר?

אנחנו מרגישים שההפרעות האלה הן האגו שלנו שמחלק אותנו לשניים, ואז דווקא אנחנו רוצים להתקיף אותו משני הכיוונים, אני מהכיוון שלי, והוא משלו עד שאנחנו מתחברים עם כל אותו הכוח שמתנגד קודם באמצע, והכוח הזה הופך להיות העביות של הפרצוף שלנו.

שאלה: אם אני מכיר את הרצון הספציפי של החבר שמטריד אותו, מה עלי לעשות?

להכניע את עצמי כלפי החבר, ולהתגבר על האגו שלי.

שאלה: האם דווקא במקום שהבורא שם פירוד בין שני חברים זו הזמנה לחיבור?

כן, ודאי

שאלה: מה זה האני שמבטל את האגואיזם, שבעזרתו אנחנו הופכים את נקודת החיבור לגדולה יותר?

אם אני חושב כל הזמן על השגת המטרה, אני צריך כל הזמן לתאר שהיא נמצאת בחיבור הלבבות, בתוך הלבבות שלנו.

שאלה: איזו השפעה יש לקבוצה על העולם כשהיא מתחברת למכלול אחד?

אנחנו משפיעים בזה הרבה מאוד. אפשר להגיד שכמו שהבורא משפיע על כל העולם, אם אנחנו מתחברים נגד האגו שלנו, מעל האגו שלנו, כך גם אנחנו משפיעים על כל העולם.

שאלה: איך אני לוקח איתי את החברים בפנייה לבורא?

אני כולל אותם בלב שלי, וכך אני הולך יחד איתם לבורא, לבקש כוחות, ולהילחם נגד האגו הכללי.

שאלה: איך אווירה של אהבה ודאגה בינינו, יכולה לסייע לכל אחד מאיתנו במלחמה הפרטית שלו עם האגו?

כשאנחנו נכללים כולנו יחד בשיעור, וכל אחד חושב איך הוא יכול להתקדם נגד האגו הכללי לחיבור, כך אנחנו עוזרים זה לזה.

תלמיד: אם אנחנו מרגישים שחבר נעלם, לא מתחבר, ויש כזאת הרגשה כללית שהוא לא יכול לנצח את האגו שלו, חוץ מתפילה מה אנחנו יכולים לעשות?

לא צריכים שום דבר חוץ מתפילה. רק להתפלל, כדי לעזור לו אתם מתקשרים ביחד ביניכם, ומתפללים לעזור לו לחזור לדרך.

שאלה: רב"ש כותב "ואי אפשר לבוא לידי אהבה תמידית, רק על ידי דביקות. זאת אומרת, שתאחדו שניכם בקשר אמיץ." מה זה נקרא "קשר אמיץ"?

כשאנחנו מתגברים על ההפרעות, ומגיעים לקשר יותר חזק מההפרעות.

שאלה: כתוב, "מה שאם כן כשהולכים בדרך ישר, אז מן שתי הנקודות הנבחנים ל"שני קוים המכחישים זה את זה", באים לידי קו האמצעי, שהוא כולל ב' הקוים ביחד." זאת אומרת, זה מצב פנימי שבנו, שאנחנו במן מלחמה עם שני כוחות שתלויים זה בזה, ואף אחד לא יכול בלי השני, ואז המלחמה היא להגיע לאהבת חברים?

כן.

שאלה: להפסיק להרגיש את עצמנו, זה מרגיש כפחד אבל גם כחופש. איך אנחנו עושים את המעבר הזה כדי להרגיש את עצמנו באמצעות החברים?

את יכולה לתאר את זה מתוך רגשי האהבה. כשהאדם אוהב את השני, הוא נקשר אליו כך שהוא לא רוצה להרגיש את עצמו, ורוצה להרגיש את השני. ודאי שבחיים שלנו זה קורה בתוך האגו שלו, אבל בעצם ככה זה מורגש. אז תנסו כך להרגיש באהבה זה את זה. תראו עד כמה זה פועל עליכם, ומביא אתכם לדרגת חיבור שבה תתחילו להרגיש הבחנות חדשות, רוחניות.

שאלה: איך נוכל לתאר את השינוי בנו בין המצב שלנו עכשיו לעומת מצבנו כאשר נהיה מחוברים כעשירייה?

אם אתם תתחברו יחד, אז במרכז החיבור ביניכם אתם תרגישו כוח רוחני שנקרא "בורא" ואז תוכלו להשתמש בו לצורת התיקונים, לקבל ממנו בעל מנת להשפיע עוד ועוד במדרגות העליונות. הכול נמצא לפניכם. זה בהישג יד. בבקשה, תעשו.

שאלה: החיצוניות שלי מאד חשובה לי. איך לבטל את האגו הזה ולפשוט את הלבוש החיצוני?

אני ממליץ שזה לא ייעשה כמו שאת אומרת, ש"אני פושטת מעצמי את הכול" אלא תדבקי לחברה, לחברות, באופן כזה שאת רוצה להיות איתן, לעזור להן בכל. לא לעצמך אלא להשקיע את כל הכוחות שלך בהן ואז תתחילי להרגיש מה זה נקרא חיבור.

שאלה: הבנתי שצריך להתכלל עם הרצון של החבר ולהעביר אותו לבורא. האם זה נכון לעשות את זה במידה קטנה עם הרצונות של כל העולם?

של כל העולם, זה קשה מאוד ואי אפשר. אנחנו עדיין צריכים לנסות לעשות את זה מתוך שאנחנו נמצאים עם החברים ועם הקבוצות. לגבי כל העולם, חכה עם זה. צריכים עוד הרבה ניסיון כדי להגיע לעבוד נכון עם כל העולם.

שאלה: שמעתי ממך גם שבעבר הרב"ש היה מקשיב לחדשות והרגיש את הרצון של כל העולם. האם זה מה שעשה כאשר הקשיב לחדשות, התכלל עם הרצון של כל העולם?

כן. אבל זה עוד לפנינו. אולי נגיע לזה פעם.

שאלה: האם רק מילים של אהבה מספיקות כדי להתחבר לחברות או שצריך גם פעולה?

לא. צריכים לזה לב. לא כל כך מילים ולא כל כך פעולות אלא לב פתוח.

שאלה: יש זום עולמי לנשים שבו חברות מחזיקות תפילה סביב השעון. היום נכנסנו לשם כמה חברות מהעשירייה לקריאת תהילים וממש הרגשנו שזו הייתה הצלה גם לחברות שלא היו איתנו שם. אז קודם אנחנו בהודיה לחברות שמחזיקות את כל התפילות ולשאול האם יש הבדל בין התכנסות אקראית של חברות מכל העולם ובין התאספות ותפילה עם העשירייה הפרטית שלי?

לא. העיקר שיש התאספות והן יודעות בשביל מה הן מתאספות.

שאלה: אנחנו משקיעים בשיעורים את כל הכוחות, שמעתי שאצל הרב"ש למדת הרבה יותר שעות ממה שאנחנו לומדים היום. איך אנחנו יכולים להוסיף את אותו החלק החסר, כשאנחנו לא איתך, להתמסר ולתת את כל הכוחות גם בעבודה, במשפחה, בכל מיני מצבים בחיים?

אצל רב"ש גם אנחנו למדנו באותן השעות, משלוש בלילה עד חמש וחצי בבוקר. לפעמים עד רבע לשש, וזה הכול. לא הייתה לנו עוד שעה אחת באמצע היום, כמו שיש לנו עכשיו ב 12:00 בצהריים. כך שאתם לא לומדים פחות.

שאלה: אבל אמרת אתמול שיהיה טוב להוסיף עוד מפגשים כאלה, כדי שנהיה יותר מחוברים. אני לא יודע איך למלא באופן נכון את אותן שעות חופשיות שיש לנו, כדי להמשיך להשקיע בחברים ולא להתנתק?

אני ממליץ שאם יש זמן, אז ודאי להתאסף וללמוד. יש לנו אנשים שישמחו ללמד אתכם ויש להם לזה מספיק ידע וניסיון, אז דברו בבקשה עם החברים שלנו כאן מהמרכז שיארגנו לכם עוד שיעורים.

אני לא אהיה מסוגל לעשות את זה בגלל המאמץ של הגרון. אחרי שיעור בוקר ושיעור בשתיים עשרה בצהרים, ועוד לפחות שעתיים של צילומים ושיחות, אני לא יכול יותר, אין מה לעשות. אבל אתם יכולים לארגן את הדברים, גם לגברים גם לנשים גם ללימוד בצורה משותפת.

בבקשה, אני רק אשמח אם זה יקרה. יש לנו הרבה מאוד חברים שהם מלמדים, שהם מורים טובים. אז בבקשה.

שאלה: האם מבחינתך יש צורך להוסיף? כי אמרת שלמדתם אצל הרב"ש במשך שעתיים או שלוש וזה הספיק. אבל אני יודע שבזמן הפנוי שלך המשכת לקרוא וקמת להכנה לשיעור שעתיים לפני. למדת יותר.

מי מפריע לך לעשות את זה, אני לא מבין אותך. אני קמתי בשעה 24:00-1:00 בלילה, לפני שיעור בוקר, ולמדתי. בדרך כלל זה היה מ"שמעתי" ועוד כל מיני מאמרים כאלה, והכנתי את עצמי לשיעור. למה אתם לא יכולים לעשות את זה? או אפשר שתעשו את זה בזמן אחר, אדרבה בבקשה. כל זה מוסיף.

שאלה: אני מתכוון שאין לנו ארגון.

לא צריכים שום ארגון, אתם יכולים לעשות את זה לבד. וחוץ מזה אני אומר לכם, תפנו אליהם והם יארגנו לכם. אתם לא ילדים קטנים.

שאלה: האם סובלנות ובדחנות זו צורה של אהבה, או שיש בזה עדיין אגו שמסתתר?

אפילו אם יש אגו שמסתתר, בכל זאת כדאי להפעיל ולהתקדם בזה.

שאלה: כשאתה אומר להתכונן לפני שיעור בוקר או לקרוא במהלך היום, אז איך להתכלל ולעבוד עם החומר שאותו קוראים?

פשוט מאוד, אתה יכול לקרוא את אותו חומר שקראנו אתמול, שלשום, או את מה שנקרא היום, זה לא חשוב. ככל שחוזרים עליו מבינים אותו יותר עמוק, הוא נראה לך כחדש. קדימה.

שאלה: האם לנסות לכוון למשהו מסוים לפני הקריאה או לאיזו מחשבה שעולה תוך כדי הקריאה?

כן, כן. שכל הקריאה הזאת, ואת כל המאמץ הזה, לכוון שיהיה כדי שאתה תתקרב להשפעה, להידמות לבורא.

שאלה: אין לנו שאלה אבל אנחנו רוצים להודות לבורא, על כך שהיום הוא דאג לנו, לעשירייה שלנו. תודה.

יופי אני איתכם.

שאלה: ברגע שאני מרגישה דחייה כלפי חברה, משום מה אני עושה הכול כדי להגדיל את הדחייה הזו בתוכי, כדי לראות בתוכי את המפלצת הזאת, ואז כדי להתעלות מעל זה אני עושה את ההתגברות ואת המאמצים האלה, שהם לפעמים מאוד גדולים. האם אני צריכה להמשיך כך או כבר בהתחלה בשלב הראשוני לנסות להתעלות?

זה תלוי בניסיון שלך. לפעמים זה לוקח הרבה זמן, לפעמים מיד ישנה קפיצה, זה לא חשוב. העיקר מה שאת צריכה לראות לפניך זה שאת רוצה לפשוט את האגו שלך ולהידבק בחברות, בצורה כזאת כאילו שאת ערומה, שאין לך אגו, ואת צריכה פשוט להתכלל בהן. אם זה לא מספיק אז תארי לעצמך שאת טיפת זרע ואת נכללת בהן כמו ברחם.

תנסי, תראי כמה זה יעזור לך.

(סוף השיעור)