שיעור צהריים 01.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא -העבודה בעליות וירידות

עבודה בעליות וירידות זאת העבודה שלנו. מפני שהאדם נברא ברצון לקבל רק לקבל ולא להשפיע, והבורא נמצא בטבע הפוך, בטבע להשפיע, ואנחנו צריכים על ידי העבודה שלנו, על ידי ההשתתפות שלנו בכל מה שניתן לנו, להגיע לטבע הבורא, להשפיע, לכן כל העבודה שלנו היא בכך שאנחנו מקבלים מהבורא רצון לקבל, כמו שכתוב "בראתי יצר הרע", ו"בראתי לו תורה תבלין", זאת אומרת כוח עליון, אור עליון, כוח הבורא, שנוכל למשוך אותו אלינו ולהפוך את הרצון לקבל שלנו לרצון להשפיע. זו העבודה שלנו.

לכן אנחנו נמצאים בעליות וירידות. ירידות זה כשאנחנו נופלים לתוך הרצון לקבל שהבורא ברא, וכל פעם כל אחד מאיתנו נופל לרצון לקבל בצורה מסוימת, לעומק מסוים, ועל ידי העבודה שלנו אנחנו צריכים לעלות מהרצון לקבל שנפלנו בו, שלזה הבורא גורם, בזה שמשתדלים לעלות ממנו לרצון להשפיע ולהיות דומים לבורא. לכן העבודה בעליות ובירידות היא בעצם כל החיים הרוחניים שלנו.

אם אדם חושב כל הזמן באיזה מצב הוא נמצא, אז הוא צריך לזהות אם הוא נמצא בעליות או בירידות, וכל פעם להשתדל להפוך את הירידה שלו לעליה. בצורה כזאת הוא לאט לאט עולה מהעומק שהבורא ברא אותו ברצון לקבל, לגובה שמבקש, שמשתדל לקבל מהבורא רצון להשפיע ולעלות אליו כל פעם. ולכן ירידה - עליה, ירידה – עליה, כך הם בעצם החיים הרוחניים שלנו.

קריין: קטע מספר 1.

"כל דבר שהאדם רוצה לטעום איזה טעם שהוא, אם כדאי שהוא ישתמש עמו, הוא מוכרח ללמוד אחד מהשני, כמו שכתוב "כיתרון האור מתוך החושך". כמו שאין האדם מסוגל להנות מהמנוחה, אם הוא לא יודע מה זה עייפות."

אנחנו לא נוכל להקים עליה, השפעה, חיבור, אהבה, כל מה ששייך לתכונות הבורא, אם לא נרגיש שאנחנו בטבע הפוך, בטבע של מקבל, שדוחה אחרים, שנמצא בשנאה, בדחייה.

"לכן מוכרח האדם לעבור תהליך של עליות וירידות. אבל לא להתפעל מהירידות, אלא הוא צריך להתאמץ, שלא יברח מהמערכה. לכן, הגם בזמן העבודה, הוא מוכרח לדעת, שהם שני דברים. אבל בסוף העבודה, הוא רואה, שהאור והחושך הם כמו שני רגליים המביאים את האדם להמטרה."

(הרב"ש. מאמר 34 "מהו יום ולילה, בעבודה" 1988) 0557

אנחנו צריכים לקבל את החיים הרוחניים שלנו כך שהם תמיד יהיו בעליות וירידות, או יותר נכון בירידות ועליות. כי אם לא יורדים, אם לא יכולים לזהות, אם לא קובעים שאנחנו נמצאים בירידה, אז אנחנו גם לא יכולים לעלות ממנה. לכן עליות וירידות, ירידות ועליות, כך חייבים להיות החיים הרגילים שלנו, אנחנו צריכים להתרגל אליהם ולהבין שכל פעם עלינו רק לגרום לעליות מתוך זה שמזהים שנמצאים בירידות.

תלמיד: שמעתי שירידה היא כשאנחנו נופלים לרצון לקבל, כל אחד לעומק מסוים, והעבודה שלנו היא לגרום לעליות.

נכון.

תלמיד: אם הבורא מטביע אותי בתוספת רצון לקבל.

כל פעם יותר ויותר.

תלמיד: אז מה אני מרגיש עכשיו?

אתה מרגיש עכשיו שאתה נמצא בירידה, שאין לך שום רצון להשפיע, אתה לא מעריך את העליות, את החיבור, את הדבקות בחברים, אתה לא מעריך את החיים האלה שקיבלת מהבורא כדי לעלות להשפעה, לאהבה, אלא אתה נמצא במצב דאון. ואז העבודה שלך היא לגבש כוחות ולצרף את כל הכוחות שלך לזה שתתחיל להעריך דווקא את העליות, וזה מתחיל מזה שאתה מקבל את כל מצב הירידה כמצב נכון לעליה, כי לא יכול להיות שיהיו עליות בלי ירידות. לכן אתה מודה לבורא על זה שהוא נותן לך מצב של ירידה כדי שתשיג כוחות, תצרף אותם יותר ומהם תעשה עליה.

שאלה: עכשיו בינתיים כשאנחנו מיתקנים ולומדים, אנחנו נמצאים במצב מאוד מצומצם שבו אנחנו צריכים להרגיש גם את הרע, גם את הירידה, גם את הכאב, כשאת הכול הבורא נותן לנו בעצם, ואנחנו צריכים כל הזמן להיות למעלה מהדעת כמו שאתה מלמד אותנו. אבל במצב שאנחנו נמצאים מעל הדעת, הכאב והמירמור כביכול נעלמים, אנחנו כבר לא מרגישים שהוא רע. יוצא שכבר גדלנו, שאנחנו יכולים להסתכל מהצד על המצבים שלנו כשאנחנו נמצאים בעליה או בירידה, וההרגשה המרה הזאת כבר לא מפריעה לנו. זה מצב מאוד מעניין, מה תוכל להגיד עליו?

אני יכול רק להגיד, שכשאנחנו מבינים את שני המצבים האלה של עליות וירידות, שהם כדי שנוכל לפתח את עצמנו ולהרגיש בצורה נכונה את המצבים הרוחניים, את העולם הרוחני, אז אנחנו לא מפחדים מהירידות ולא שמחים כל כך בעליות, אלא מעדיפים להיות גם בזה וגם בזה רק כדי להיות קרובים יותר לבורא. זה דומה לכל עבודה אחרת שאנחנו עושים, אנחנו עושים עבודה בעד, עבודה נגד, ובצורה כזאת אנחנו מתקדמים, זאת המשימה שלנו.

לא יכולה להיות עליה ללא ירידה, לא יכולה להיות השפעה בלי קבלה, לא יכול להיות שלום בלי מלחמה. ולכן אנחנו כל הזמן צריכים לקבל בצורה נכונה את אותם המצבים שאנחנו מקבלים, ואנחנו מקבלים את המצבים האלה מלמעלה, מהבורא. לכן בעיקרון לא חשוב לנו אם זו עליה או ירידה שבה אנחנו נמצאים, אנחנו בהן כדי להדגיש שאנחנו רק רוצים בעזרתן להיות קרובים יותר לבורא.

לכן ככל שאנחנו קרובים יותר לבורא, כך אנחנו מתגברים על יותר עליות וירידות. אנחנו מקרבים את המצבים האלה אלינו כדי להיות מורכבים משני המצבים האלה, ודווקא מתוך שניהם אנחנו מחברים את הדרך שלנו.

תלמידה: תודה שכיוונת אותנו ונתת כל כך הרבה כוחות להיות במצבים האלה, גם להיות בתוך המצב וגם להיות אלו שצופים מהצד ולקבל את המצב הזה נכון. אנחנו בדרך, תודה שאתה מוביל אותנו.

אני מאוד שמח שכולכם מתקדמים מאוד יפה, ובאמת יש לנו קצב מאוד טוב. ואלו שלא מפספסים את הלימודים שלנו, את הכנסים, וזה לא חשוב אם זה אונליין או פיזית, כולכם מתקדמים קדימה ואני מאוד שמח עבורכם.

שאלה: האם תוכל להסביר את הפרצופים שמתהווים בין העליות לירידות?

בין עליות וירידות יש לנו דווקא עליות וירידות. אנחנו מגלים שאנחנו נמצאים בירידה, זו תוספת רצון לקבל שהבורא מגלה בנו, ועל ידי חיבור בינינו ותפילה לבורא אנחנו מעלים את עצמנו מהירידה הזאת לעליה. אנחנו מקבלים מלמעלה מאור המחזיר למוטב והוא מעלה אותנו להשפעה, לחיבור. כך כל פעם אנחנו נמצאים או בעליה או בירידה, והחיים האלה נקראים חיים רוחניים. עד שאנחנו מתחילים מהירידות ומהעליות להרגיש עד כמה המצבים האלה משפיעים עלינו, מרחיבים לנו כלי קבלה, כלי השפעה, והצעדים שלנו נעשים יותר משמעותיים.

שאלה: שמעתי במהלך הכנס שאחד היסודות המשמעותיים ביותר שחווינו בכנס הוא שהבורא נוכח הרבה יותר בקשרים בינינו, בחיבור בינינו, ומה שנשאר באדם זה סוג של עדינות הנפש, איזשהו ריכוך הלב. אבל זה יכול להיות מתורגם גם לאיזה סוג של כניעה ללא תנאי כלפי הבורא, שהאדם מרגיש שהבורא הוא טוב ומטיב ושאנחנו נכנעים כלפיו, נכנעים כלפי הבורא.

איך אדם מודד את עצמו או מודד את העבודה שלו, שהוא לא מולך שולל על ידי הרצון לקבל שלו שרק רוצה כל הזמן לנוח והוא כאילו מסתפק במצב הקיים במקום לעבוד בצורה מתמדת על כניעה ללא תנאי כלפי הבורא?

זה נכון, הטבע שלנו הוא אגואיסטי, מאוד עצלן, ואנחנו לא רוצים בעצמנו לעשות שום דבר, אבל בזה שאנחנו נמצאים בחיבור עם הסביבה, אנחנו יכולים כל פעם להיות בשינויים, בעליות ובירידות, על ידי התכללות בסביבה כך שכל הזמן נתקדם. הסביבה משפיעה עלינו, כל אחד מהחברים נמצא במצב מסוים פרטי שלו, ולכן אם אנחנו מחוברים אז כל אחד ואחד מקבל מהאחרים כל מיני השפעות, וההשפעות האלה שכל אחד מאיתנו מקבל הן שמזיזות אותנו קדימה.

לכן כתוב "או חברותא או מיתותא", או שאתה מחובר לחברה, לקבוצה, או שאתה מת, זאת אומרת לא זז, לא משתנה. לכן בשום מצב האדם לא צריך להסכים לכך שהוא מתנתק מהסביבה, הוא חייב לעשות ההיפך, כל הזמן לחבר את עצמו יותר ויותר לסביבה ולהיות ככל האפשר תחת השפעתה.

שאלה: כשאדם מרגיש שהוא בירידה האם כדאי לו לבקש עזרה מהעשירייה, או לחכות שהעשירייה תרגיש שהוא נמצא בירידה? האם לחכות לעזרה הזאת או לבקש אותה?

כן ולא. הייתי אומר שאם אפשר, אם אדם יכול לחייב את עצמו לבקש עזרה מהסביבה, כדאי לו יותר לבקש.

שאלה: אם אנשים בעשירייה אף פעם לא מרגישים ירידה, האם זה אומר שאין להם גם עלייה? האם אתה יכול לעזור לנו להבין למה לחלק מהחברים בעשירייה אין ירידה?

אם אנחנו לא נכללים בסביבה יכול להיות שלא נרגיש לא ירידות ולא עליות. אבל אם אנחנו נכללים בסביבה אז בטוח שנרגיש שינויים במצבים שלנו, וכמו שכתוב, "קנאה, תאווה וכבוד מוציאים אדם מן העולם", זאת אומרת מהמצב שהוא נמצא למצב יותר גבוה. לכן כדאי לנו מהר כל האפשר להתקשר לחברים בסביבה, בעשירייה, ולקבל מהם כל מיני כוחות שידחפו אותנו קדימה.

שאלה: הצורך לנוח בשבת נותן לי הרגשה שאני מאחרת לתיקון. איך אני יכולה להרגיע את עצמי?

רק על ידי התקשרות לקבוצה. אין כאן שום דבר שאפשר עוד לעשות מלבד להתקשר לעשירייה וככל האפשר להיות איתם בקשר. פעם ביום, כמה פעמים ביום, חייבים להתקשר יחד ואת תראי עד כמה זה מוסיף לך כוחות. כוחות חיוביים, כוחות שליליים, הרגשה יפה, הרגשה לא כל כך נעימה, אבל זה ידחוף אותך להתקדם.

שאלה: לחברים ולחברות שהיו פיסית בכנס וחזרו לעשיריות שלהם, לזומים שלהם, לכל הקשר הווירטואלי הזה, יש הרגשה שכלפי החברות והחברים שהיו איתם בכנס יש יחס יותר חם, קשר יותר חזק ופתוח, וכלפי אלו שלא היו שם כאילו הכול קפא במדרגה הקודמת. איך אפשר שוב להיכנס לעשירייה, להרגיש, לפתוח את הלב בדיוק כמו שעשינו בכנס, בתוך הקשר הווירטואלי?

את צודקת, מצב כזה תמיד נמצא. אבל אחר כך על ידי השיעורים, כמו שעכשיו נגיד אנחנו נמצאים בשיעור שכולל את כולם, וגם מחר בבוקר נהיה, ועל ידי פגישות, יגיעו כאלו שינויים ואז אתם תרגישו שוב שאתם חוזרים למצב כולל, כללי לכולם, ונכללים כולם במצב אחד. יהיו עליות, ירידות, גלים כאלו, וכולנו כל כך נשתתף בזה עד שנרגיש את עצמנו כאילו קשורים זה לזה.

לכן מה שאומרים אלו שהיו בכנס, שיש להם עכשיו איזו הרגשה משותפת עם אלו שהיו איתם בכנס, זה טוב. זה דווקא מראה עד כמה הכנס קשר אותנו יחד. אבל כשאחרי הכנס אנחנו חוזרים לקבוצות שלנו ולעבודה שלנו בקבוצה אחת גדולה, ובכל שיעור ושיעור כולנו משתתפים, זה מחזיר אותנו כך שכל אחד ואחד, עד כמה שקיבל בכנס בצורה פרטית משהו, הוא עכשיו ימסור את זה לכולם. רוצים או לא רוצים, המערבולת הזאת שלנו, זה שאנחנו מקושרים יחד, זה מה שיעשה מאיתנו קבוצה אחת בסופו של דבר. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

אני מקווה מאוד שיהיו לנו עוד כנסים כאלה. הכנס הקרוב למי שיכול יהיה בזמן הפסח, אתם תקבלו על זה הודעות, ואז מי שיוכל, מי שירצה, יוכל לבוא. ומי שלא יבוא, יקבל את זה דרך אחרים, וכך בכל זאת על ידי זה שאנחנו מעורבים יחד בשיעורים האלה, אנחנו נמסור אחד לאחר התפעלויות חיוביות, שליליות, ובסופו של דבר הן יתנו לנו כלי אחד שיש בו עוצמה כזאת שאז הבורא בטוח יתגלה בנו.

שאלה: מאז הכנס יש הרגשה שהבורא פועל עלינו, שהוא מעורר אותנו. איך לא לפספס את המצב הזה, מה לעשות עם כל ההתעוררות שהבורא שולח, ומצד שני איפה ההשתתפות שלי, איפה ההתגברות שלי, איפה העבודה שלי במצב הזה?

ההתגברות, ההשתתפות בעבודה של כל אחד ואחד תלויה בכמה האדם נותן כוחות כדי להיות בחיבור עם כולם דרך העשירייה. אז אני חוזר לעשירייה, אני רוצה להיות איתם ביחד. יכול להיות שאני לא כל כך רגיל לזה, אולי שבוע ימים בזמן הכנס לא הייתי עם העשירייה שלי יחד ואני לא כל כך מרגיש בזה חיסרון. אבל אם אנחנו כן מודעים לכך שכל ההשתתפות שלנו היא רק דרך החיבור, שלפי החיבור בינינו כך הבורא מעלה אותנו יחד, אז אנחנו צריכים לעבוד רק על החיבור. ובהתאם לעוצמת החיבור, לנטייה לחיבור, הבורא פשוט מעלה ומעלה כל עשירייה ועשירייה, כל אחד ואחד יחד.

שאלה: בדרך כלל כשיש בירור אז העשירייה מחליטה שמישהו מאיתנו צריך להתבטל, וזה בדרך כלל מאוד לא נעים, תמיד אדם רוצה שיצדיקו אותו, לדעת שהוא צודק. אבל איך לעשות את המהפכה הזאת ולהבין שזו בעצם מתנה מהעשירייה, ומתנה מהבורא. כי הביטול הוא הרי ההתעלות מעל האגו שלנו?

כל מה שאמרת הוא נכון. איך לעשות את זה? תנסי להראות דוגמה כזאת לאחרים, ואז כל אחד אחר גם יראה את הדוגמה הזאת לאחרים וזה יצליח.

שאלה: הביטול הזה הוא בעצם פדיון הבן?

לא, על זה אני לא רוצה לענות. אני לא מתחכם בתשובות שלי, אני נותן את התשובות הכי ישרות שיש.

שאלה: התהליך של העליות והירידות בעבודה בעשירייה, כשאנחנו מסכימים לתהליך הזה, כשאנחנו נכנסים לדרך הזאת, נראה שזה בעצם חלק מההסכם שלנו עם הבורא, והסכמה להשגחה הפרטית שלו.

כן.

תלמידה: האם כך אנחנו מסכימים לערבות בעשירייה, סומכים על החברים שיעזרו לנו בדרך הזאת?

כך בדיוק אחד נכלל בתוך האחר.

שאלה: כשאנחנו מבטלים את עצמנו לחלוטין בפני העשירייה, בפני הבורא, האם אנחנו לא מאבדים את הייחודיות שלנו, את התכונות הייחודיות שלנו, או שאנחנו רק פושטים את עור הנחש שלנו, את הרצון לקבל שלנו?

בדיוק כך, בביטול שלנו בפני הבורא אנחנו רוכשים את הצורה האמיתית שלנו, כלומר אותו החלק שלנו שמסוגל להיות דבוק לחלוטין בבורא, ודווקא בזה מסתכמת כל העבודה שלנו, כל ההישגים שלנו.

קריין: קטע מספר 2.

"האדם צריך לתת תשומת לב על זה, ולהאמין, שה' מטפל עמו, ומדריכו ללכת בהמסלול המוביל להיכל המלך. נמצא, שהוא צריך לשמוח בזה, שה' משגיח עליו, ונותן לו גם הירידות. כלומר, שהאדם צריך להאמין, כמו שהאדם יכול להבין, שה' נותן לו את העליות, שזה בודאי אין האדם יכול לומר, שהוא בעצמו מקבל את העליות, אלא שה' רוצה לקרב אותו, לכן הוא נותן לו העליות. כמו כן האדם צריך להאמין, שגם הירידות נותן לו ה', בגלל זה שהוא רוצה לקרבו."

(הרב"ש. מאמר 6 "מתי האדם צריך להשתמש עם גאוה, בעבודה" 1990)

שאלה: לאחרונה קראתי שכשאדם מבקש מהבורא לקחת את הייסורים ממנו, הוא בעצם מבקש מהבורא שייקח ממנו את התיקונים. אם כך אני קצת מבולבל, כשאנחנו נמצאים בירידה, עבור מה אנחנו צריכים להתפלל, האם אנחנו צריכים להתפלל רק להיות יותר קרובים לבורא? האם אנחנו צריכים להתפלל להיות מסוגלים להתמודד עם הכאב, או להמשיך ללמוד? על מה בדיוק אנחנו צריכים להתפלל בזמן הירידה?

אנחנו צריכים להתפלל לבורא שיעזור לנו להיות יחד, קודם כל שנהיה כולנו "כאיש אחד בלב אחד". ואחרי שאנחנו מגיעים לזה, עלינו לבקש מהבורא שימלא את הלב האחד שלנו בנוכחות שלו, ואז אנחנו נהיה ממש ככלי מתוקן.

תלמיד: אם כך, האם אנחנו לא צריכים לבקש מהבורא שייקח מאיתנו את הירידה, רק לבקש חיבור עם החברים?

ודאי שלא צריכים לבקש ירידה. ירידה היא גם לצורך העלייה, ואסור לנו להפטר ממנה. זה כמו פלוס ומינוס, בכל מצב שאנחנו נמצאים אנחנו לא יכולים להיות אחד בלי האחר.

שאלה: הבורא נתן לנו במתנה בכנס עליה מאוד גדולה, עם זאת יש פחד מאוד גדול מהירידה. איך להיות גיבורים? איך להיפטר מהפחד הזה?

לעלות מפחד לשמחה אפשר רק על ידי חיבור בינינו ומבינינו לבורא. תנסו להפוך את זה, להפוך את הירידה לעליה.

שאלה: היכולת להישאר מחוברים בזמן הירידות והעליות, האם זה המדד של איכות העשירייה?

נכון.

שאלה: אם מרגישים את הירידות, אז האם עוזר לעבור את הירידות יותר מהר אם יודעים שהבורא נותן את הירידות, ולהתחבר עם החברים ולקבל את המצב?

נכון. הכול מגיע מהבורא, מאיתנו יכולה להיות רק בקשה, כל היתר מגיע מהבורא, כל המצבים מגיעים ממנו.

שאלה: האם ברוחניות יש אפשרות לקדם את קרובי משפחה או בני משפחה? האם יש פרוטקציה ברוחניות?

אין, אף פעם. כל אחד הוא עבור עצמו או עבור החברים שלו בקבוצה. אבל מי שלא נמצא, מי שלא מעוניין, אין מה לעשות עימו. במשך החיים שלי ראיתי את זה בהרבה מאוד מקרים. אנחנו גם קוראים על זה בהרבה מקורות, שאפילו למקובלים גדולים היו קרובים שהם מאוד רצו למשוך אותם להתעלות הרוחנית ולא יכלו. זו בחירה חופשית של כל אחד ואחד.

שאלה: אני לא מרגיש שאני מקבל מספיק עזרה ותמיכה. למה אני מרגיש כך?

כנראה שאתה צריך להשקיע יותר כוחות. למה אתה חושב שהבורא צריך לתת לך יותר ממה שאתה מבקש? אתה צריך לבקש יותר, ואז תראה עד כמה הבקשות שלך יהפכו להיות לתשובות הנכונות.

תלמיד: האם אני צריך להתפלל יותר, זה מה שחסר?

כן.

תלמיד: אני מבקש שגם אתה תתפלל עבורי וכולם יתפלל עבורי.

למה אנחנו צריכים להתפלל עבורך?

תלמיד: כי אני מרגיש שאני לא מקבל מספיק תמיכה ועזרה.

אולי אתה לא מספיק מבקש, אתה צריך לבקש יותר. אני מבטיח לך לבקש עבורך מהבורא, אבל שוב אני אומר, זה לא יכול להיות יותר ממה שאתה מבקש בעצמך.

שאלה: איך לפתח את הסבלנות והנחישות, ההתמדה בדרך, כי התכונות האלה מאוד חשובות ודרושות לתהליך הזה. האם הדבר תלוי בנו, או שאנחנו צריכים לבקש את התכונות האלה?

אנחנו צריכים בעיקר לשמור על העקביות. יום יום שיעורים, יום יום התקשרות אל החברים, יום יום משהו ללמוד, משהו לקרוא. ככה עוד יום ועוד יום, ואחרי הרבה ימים כאלו אתה תרגיש שבכל זאת אתה בונה את עצמך. אתה נותן לבורא הזדמנות, אפשרות לבנות את עצמך. אז פשוט נתאמץ ונמשיך.

שאלה: אני מרגישה שקיבלתי כל כך הרבה מהכנס ואני רוצה לתת בחזרה. האם לפני שאני נותנת ומעבירה הלאה, אני צריכה להעלות לבורא את הבקשה הזאת, שינקה את מה שקיבלתי ורק אחר כך להעביר כרצון להשפיע?

כן. בדיוק. זה מה שצריכים. אנחנו לא יכולים להתקשר אחד לשני אלא רק דרך הבורא.

שאלה: דרך עליות וירידות בכנס גילינו עד כמה הקשר עם העשירייה חשוב עבורנו ועד כמה כואב לנו חוסר הקשר. היחס שלנו לחיבור בעשירייה לא מאפשר לנו להפנות מאמצים לחיבור עם שאר הכלי העולמי. עד כמה הקשר שלנו נוצר בצורה נכונה ועד כמה נכון גם להפנות מאמצים לחיבור עם הכלי העולמי?

כך בינתיים. עוד מעט זה לא יפריע לך, אלא הקשר עם העשירייה, הקשר עם העולם והקשר עם הבורא לא יפריעו האחד לאחר. אז תמשיכו ותראו. אני לא רוצה לתת לכם עכשיו תשובות אחרות שיבלבלו אתכם, אלא רק להמשיך, ותראו.

שאלה: שלום רב יקר ואהוב, שלום לכל המשפחה החמה והאוהבת שלנו בכלי העולמי. אנחנו מודים לכם, לכלי הישראלי, על כל הדאגה, מודים מכל הלב. בכנס הרגשנו במיוחד שאתה נותן לנו את הכוחות ואנחנו נותנים לך כוח על ידי החיבור בינינו. ובאותה הנקודה של החיבור קרה בכנס כך שממש התגלה רע גדול מאוד שממש הסיט אותי מהדרך. תפסנו את הרע הזה שהתגלה, "נתנו לו בשיניים" ביחד בעשירייה, ויצא כך שגם הירידה וגם העלייה התחברו לנקודה אחת, שממש אי אפשר להפריד ביניהן. האם כך עובדת דרך אחישנה?

כך צריך להיות, גם הירידות וגם העליות הופכות לקשר אחד. כעקרון אין לא את אלה ולא את אלה. יש רק קשר אחד בינינו.

שאלה: אם אחרי הכנס יש מצב של ירידה, האם כדאי להסכים עם הבורא ולעבור את כל הירידה הזאת, או לעשות מאמצים כדי לא ליפול יותר עמוק?

ברגע שאני מרגיש את הירידה אני צריך לחשוב מיד איך לעלות ממנה עוד יותר גבוה מכיוון שכל ירידה היא ניתוק מהבורא, ובמצב כזה אני לא מוכן להיות. אף לא לשנייה אחת. לכן כל ירידה עבורי היא פשוט מוות. מוות רוחני. השתוקקות לקשר עם חברים ודרכם אל הקשר עם הבורא, ההשתוקקות הזאת צריכה להיות כל הזמן בהרגשה שלי, היא נקראת "חיים".

שאלה: מה יכולים לעשות חברים שלא מצליחים להרגיש את התמיכה מהעשירייה העולמית? הרי לפני תכונת ההשפעה צריך לדעת לקבל, איך אפשר לעזור לחברים האלה לקבל תמיכה?

כתוב "מה שלא עושה השכל עושה הזמן", לכן צריך פשוט להמשיך. אתם לא מתארים לעצמכם כמה לא הבנתי והייתי חסר רגש כלפי המלצות המקובלים לעומת העצות שאני נותן לכם היום. היה מאוד קשה לקבל את כל התנאים לחיבור בתוך העשירייה. לא הייתי קשור לאף אחד, מחויב לאף אחד ולא יכולתי לקבל את זה בשום צורה. הייתי מוכן להרוג את מי שדיבר איתי על הדברים האלה. אבל כל זה השלכה של האגואיזם הגדול שיש באדם, לכן נאמר "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו", כלומר זה שאמור להיות גדול יותר, גם האגו שלו צריך להיות גדול יותר. לכן לא לשים לב לכך שהאגו שלנו מסיט אותנו מהמטרה, מבלבל אותנו, מפריע לנו להתחבר בעשיריות, אלא להפך, להבין שזהו עזר כנגדו, זה מה שאומר לנו הבורא, "בראתי יצר הרע", כיצר, כעזר כנגדו. כנגדו בראתי את התורה, את האור העליון שהוא יתקן את הכול, ולכן עלינו פשוט להמשיך לעבוד בינינו.

תלמידה: אני קוראת לכל החברים להחזיק בעשירייה.

נכון. שכל אחד יעזור לאחר להיאחז בעשירייה.

שאלה: כל יום אני מודה לבורא על כל המתנות. האופן שבו הוא הגיב אלינו בזמן הכנס, זה מעבר למה שאפשר להכיל. אבל אני לא יודעת מה הדרך הטובה ביותר להביא לו נחת, אני מרגישה כל כך קטנה בהשוואה לכל מה שהוא נתן לנו. איך אפשר לשמח אותו באותה מידה שהוא שימח אותנו? מה הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עכשיו עבור הבורא?

רק חיבור בינינו, לתת לו מקום להתגלות בתוך החיבור בינינו. אין לו שמחה יותר גדולה מאשר להתגלות בתחתונים, בנבראים. אז בואו נעשה לו מקום, זה נקרא לבנות לו "בית מקדש", "בית", את הלב המשותף שלנו, שיוכל למלא את ליבנו.

שאלה: הרגשתי את הכנס מאוד מקרוב אבל לצערי לא יכולתי להגיע כי לא הייתה לי אפשרות. האגו שם לי הרבה מכשולים והפרעות ולמרות ההכבדה שאני מרגישה אני ממשיכה בשיעורים. למה יש הפרעות לאורך זמן? מתי זה יתאזן? מתי זה יגיע למצב של הרמוניה?

את חושבת שזה כבר נגמר? את יודעת כמה את אגואיסטית? כמה אגו יש לך שמתגבר יותר ויותר? אנחנו צריכים באופן הדדי לעזור לכל אחד שיידע לפתוח את האגו שלו לגמרי והאור ייכנס ויתקן. אנחנו צריכים לפתוח את האגו שלנו, והאור ישפיע על האגו הזה ויתקן אותו. לכן נמשיך בסבלנות.

תלמידה: אני מרגישה מאוד אגואיסטית, אני לא יודעת איך להמשיך.

תמשיכי, את עוד לא יודעת כמה את אגואיסטית. זה יתגלה לך בהדרגה. אבל כשכל האגו יתוקן את תקבלי בתוכך את גילוי הבורא, יפתחו לך ממש שערי שמים. בינתיים צריך להמשיך, ואת יכולה לבכות, אבל את צריכה לבדוק אם הבכי שלך מגיע מהאגו שלך.

שאלה: איך לבדוק שלבקשה שלי לעזרה בעשירייה יש יסוד?

לא צריכים לבדוק, עלינו לבקש את מה שיכולים. תסתכלו על החברים, תסתכלו על עצמכם ותבקשו. כמו ילד קטן שכל הזמן דורש ובסופו של דבר מקבל את מה שצריך לקבל, כך עלינו לעשות.

שאלה: הירידות והעליות אלו תחושות לא פשוטות, אבל בזמן האחרון ההרגשה שהן מגיעות מהבורא מסבה לנו תענוג. האם ההסכמה עם הבורא היא מה שמהנה אותו?

כן.

שאלה: למה אני מרגיש את העלייה אבל לא מרגיש את הירידה ולא מבחין בה?

עוד מעט תוכל להבחין גם בה.

שאלה: אחרי הכנס נותרתי עם ההתרשמות ש"והיה ה' למלך על כל הארץ", והוא בעצם כבר מולך בארץ ישראל, בחברה שלנו. אנחנו רוצים לעזור לו למלוך בכל הרצונות ובכל הבריאה. האם ההתרשמות נכונה?

נכון, שימלוך בתוך הלבבות שלנו.

שאלה: הרב"ש כותב "לכן מוכרח האדם לעבור תהליך של עליות וירידות אבל לא להתפעל מהירידות". למה עלינו לא להתפעל דווקא מהירידות?

להתפעל הכוונה היא שההתפעלות לא תרחיק אותו מעבודה רוחנית.

שאלה: בשבילי הכנס התחיל מהרגע שהתחלנו ללמוד שיעורי צהריים, אני מרגישה שפשוט גדלנו. האם נורמלי שהרגשתי שעשינו בכנס הזה נחת רוח לרב"ש?

כן. תודה רבה.

שאלה: אם אני מרגישה שהתגלו רצונות לקבל גדולים מאוד בתוך עצמי, אז מה צריכה להיות הבקשה שלי לבורא?

אם מתגלים בך רצונות יותר גדולים, אז זהו סימן שאת גדלה, כמו שכתוב, "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". עכשיו עליך להיות מחוברת יותר עם החברות ועם כל הקבוצה העולמית ולהשתתף איתנו יותר. הכול יסתדר.

תלמידה: מה עלי לבקש מהבורא?

אני לא יכול להגיד לך מה לבקש מהבורא, כי את צריכה למצוא בתוך עצמך מה כדאי לבקש ממנו. אם זה איננו, אז כנראה שאין לך בינתיים די רצון כלפיו או בקשה, או אולי יש בך עלבון כלשהו, פגיעה, אבל הכול יגיע.

תלמידה: אני מרגישה שהרצונות שלי כאילו מבקשים עבורי. האם אני צריכה לעשות משהו כנגד זה? האם עלי לבקש משהו נכון?

תחכי עוד קצת, עוד מעט יהיו לך כאלו רצונות שלא תדעי לאן לברוח מהם, ואז נדבר.

(סוף השיעור)