בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 2.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*כללי*

1. אנחנו מקבלים לפעמים פניות למה אנחנו לא לומדים תע"ס בצורה יותר מאסיבית ומה העדיפות שאנחנו עובדים ולומדים במאמרים ובאיגרות של בעל הסולם ורב"ש ולא בתע"ס? תע"ס טוב ללמוד אם אנחנו כבר יכולים באיזושהי צורה להיות קשורים עם החומר של התע"ס, כלומר עביות צמצום מסך אור חוזר, התקשרות בין הספירות, בין הפרצופים אפילו, אז הלימוד הזה הוא הופך להיות לימוד מעשי. *לפני כן הוא לימוד שמביא מאור המחזיר למוטב, שזה מאוד חשוב, אבל האם אנחנו יכולים לדאוג על זה ולחשוב על כך כל הזמן? כאן השאלה*.
   
   לכן אולי *צריכים לשים לב קודם כל למטרת הלימוד, לתוצאה שאנחנו מצפים לה מהלימוד*. לכן אנחנו לומדים קודם מאמרים ואיגרות של בעל הסולם ורב"ש שמובילים אותנו כבר למטרת הלימוד, ואז אנחנו ניגשים ללמוד תע"ס בצורה יותר מרוכזת.. *בואו נראה כמה אנחנו יכולים לעשות זאת, כמה אתם משתוקקים לעשות כך, כי כתוב שאין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ*, ואז נראה כמה להיות בזה וכמה שלהיות בזה, נראה ונברר על עצמנו.

2. אפילו שאתה לא רוצה, כלומר לא נמצא עדיין בתכונת ההשפעה, אבל אתה עושה פעולות שקרובות לפעולת ההשפעה, אז ע"י זה מושכים את המאור. אם אתה עושה זאת בתוך העשירייה, מתוך זה אתה וחברים שלך כשמתעלים מעל האגו של כל אחד ואחד ומוכנים להתחבר לרצון אחד של השפעה משותפת שלהם לבורא, כך מתקרבים לכך שהפעולה שלהם להשפיע לבורא דומה לפעולת הבורא להשפיע להם, ואז מתחברים.

3. ש: מה ההבדל בין הזמן של היום למה שהיה בזמנך?
   ר: ההבדל הוא בגישה, במה שאנחנו מדברים, אנחנו נמצאים בקהל הרחב שהוא מאוד מגוון ומגיע מכל מיני תרבויות אמונות שונות, ולכן אנחנו צריכים לייצב את עצמנו קצת יותר בצורה גשמית, אפילו אחידה כמו שהיה בזמן הרב"ש שכולנו היינו חיים באזור אחד.. מצד שני הרצון לקבל היה אחר קצת, העולם היה אחר. העולם עוד לא היה מגלה שהוא נמצא בסיר אחד ומתבשל שם על האש ממש כמו שהיום, ומיום ליום יותר ויותר. לכן אנחנו היום נמצאים ממש בגילוי של תקופתנו, שזה *דור האחרון*.. הזמן משתנה, כלומר מצבים משתנים, אנחנו משתנים בתוכנו, הקשר בינינו משתנה.
   
   היום *האינטרנט* זה גילוי כל כך מהותי של הקשר בין בני האדם, קשר חיצון אבל בכל זאת תראה מה שהוא עושה. אנחנו יכולים להיות מחוברים כבר סביב כדור הארץ.... מדובר על תחילת ההתקשרות, רשת של גמר התיקון. *כתוב ונהרו אליו כל הגויים, כלומר שכל אומות העולם כולם נמשכים לבורא, לידיעת הבורא ויכולים לגלות אותו בקשר ביניהם. זו העבודה שלנו, של בני ברוך. לתת לזה מרכז, גרעין, דוגמא, ולפרסם את הידיעה הזאת, היכולת הזאת, את ההזדמנות הזאת לכל העולם*.

4. ש: מה הצביון של בני ברוך לזמן הקרוב?
   ר: אנחנו צריכים יותר ויותר לראות איך אנחנו מהדקים את הקשרים בינינו, בין כל הקבוצות השונות למעלה מהמנטליות, למעלה מהאופי של כל קבוצה וקבוצה, וכמה אנחנו יותר ויותר מייצבים מצב משותף שיביא לנו כדוגמא למה אנחנו צריכים להשתוקק, מה אנחנו צריכים לעשות, במה להתכלל, איזו צורה לקבל, מהי הדוגמא של העשירייה?
   
   *עשירייה לדוגמא שכולנו משתוקקים לאותה הדמות, להתכלל בה. עשירייה כזאת היא כבר שלנו, היא דבוקה בבורא. העשירייה הזאת שאנחנו רוצים לבנות תהיה כוללת את כל העשיריות, כל החברים שלנו מכל העולם. מי שרוצה להיות בה יתקשר למבנה הרוחני הזה. שאנחנו נגיע לזה ובה נגלה את הדביקות שלנו בבורא בכל מידות הדביקות, ב-125 מדרגות הדביקות. זה מה שאנחנו רוצים. צריכים לדבר על זה, צריכים להמחיש את זה כמה שאפשר יותר, ולפרסם את זה לכולם*.
   
   המטרה שלנו היא גם להבין וגם ללמד את כולם *שככל שנהיה מקושרים ברוחב, כך אנחנו נעלה בגובה*. כמו שאתה בונה פירמידה, ככל שהתשתית שלך יותר רחבה, אז אתה יכול להגיע לגובה יותר. כך אנחנו ולכן אנחנו צריכים בצורה כזאת לדאוג להיות מקורבים זה עם זה כולנו, יחד לקבל את כולם, מי שרוצה, ולדאוג כל פעם איך לתת מקום לכל אחד, איך לדאוג לחיבור בין כולם.

5. ש: תגדיר את הבעיה שלפנינו?
   ר: *הבעיה שלפנינו היא שאנחנו צריכים להיות מרכז, כמו שואב אבק ששואב לתוכו את כל אלו ששואלים ומרגישים את עצמם כמיותרים בעולם הזה, שאין להם מקום בין האנשים הרגילים, שחייבים לגלות את מהות הבריאה, מטרת הבריאה, בשביל מה קיימים* וכן הלאה. כל האנשים אלו לא יכולים להישאר סתם בקיומם בעולם הזה אלא מטרתם להשיג את הבורא. רק זה עונה להם על מהות החיים, מטרת החיים, ולא פחות מזה.

*תע"ס חלק ב', הסתכלות פנימית פרק ה*'

6. בין המלכות שמקבלת ובין המלכות שמצמצמת את עצמה יש שינוי גדול מאוד, מרחק רוחני גדול מאוד. המלכות דאינסוף רוצה לקבל הכל, לקבל בכל הרצונות, בכל המובנים, בכל מה שיש לה ללא שום הגבלה. אחרי שהיא מקבלת, היא מפעילה את עצמה בצורה חדשה.

7. *קבלת השפע היא אמצעי שמקשרת אותנו למקור השפע. מקור השפע הוא המשפיע ואפילו שאנחנו מקבלים ומקבלים את השפע, אבל בעצם קבלת השפע עצמה מעבירה לנו טבע של המשפיע, רוצים או לא רוצים*. אז המקבל מתחיל להשתנות ע"י קבלת השפע, אפילו שיש לו רק רצון לקבל, אבל מפני שהשפע מגיע מהעליון, מהמשפיע אז זה שמקבל מרגיש את הבדל המדרגות בינו ובין המשפיע ולכן סופג לא רק את השפע עצמו ונהנה, אלא לאט לאט מקבל גם את הטבע של המשפיע. לאט לאט מתחיל לגדול בו גם רצון להידמות לאותו המשפיע.. הכל בא יחד, עם הקבלה וההשפעה. המעשים האלו של קבלה והשפעה מעבירים מאחד לשני גם את הטבע של כל אחד ואחד, ואז הם נכללים זה מזה.

8. *אתה צריך להשתדל להתייחס לחברים כמו שנראה לך שהבורא מתייחס אליך, באהבה בנתינה ובחיבור. בתוך הפעולות האלה תתחיל להרגיש אותו, את הבורא*.

9. זה נקרא *צמצום*. מלכות מפסיקה, מצמצמת את הרצון לקבל שלה, לא רוצה לקבל, אפילו שרוצה אבל עושה פעולה שהיא לא רוצה לקבל.. אני לא רוצה לקבל אז אני מצמצם את עצמי. צמצום זה לא מסך. *מסך* זה כבר שעומד מול התענוגים ומודד איזה תענוג מקבל ואיזה לא ולמה. כאן זה עדיין צמצום, כלומר ההחלטה הראשונה של המקבל כלפי התענוג.

10. יש לנו מלכות שהיא רצון לקבל, יש לנו מלכות שמרגישה שהיא המקבלת וכתוצאה מכך שהיא מרגישה שמקבלת יש לה יחס אחר לאור העליון, לטבע שלו. הוא משפיע לכן *מלכות מצמצמת את עצמה. מתוך זה שהיא מצמצמת את עצמה יש לה גם פגישה עם האור העליון בצורה חדשה. הוא משפיע והיא לא מקבלת ואז יש ביניהם כבר התחברות חדשה*. מלכות מקבלת מהאור העליון כוח השפעה ואז מעל הצמצום, אח"כ היא בונה את המסך בלהידמות לאור העליון. הצמצום כבר רוכב עליה בשליטה גמורה מצד העליון, והיא מצידה עצמה גם רוצה להצטרף ולהידמות לאור בפעולות הצמצום. גם היא לא רוצה לקבל את האור העליון לתוך עצמה.

11. יש למלכות בפנים התנגשות בין המקבל והמשפיע. היא מתחילה להיות כבר בניגוד, *בהכאה פנימית* בין 2 הצורות האלה, המקבל והמשפיע, עד כדי כך שהיא מפסיקה לקבל ואח"כ רוצה לקבל את תכונות דהשפעה, צמצום מסך ואור חוזר וכן הלאה.
    
    ש: מה נותן את הכוח לא לקבל?
    ר: מזה שהיא מרגישה את המשפיע ומרגישה כמה שהיא הפוכה ממנו, ואז לא מסכימה לכך. זו הסיבה לצמצום. אם היא לא מרגישה את המשפיע כמשפיע אז היא מקבלת את זה, אבל במידה שמלכות מרגישה אותו כמשפיע לה, שיש הבדל בדרגות בין מה שהיא מקבלת ובין מה שהוא משפיע, שאין דבקות ביניהם, הדבקות הזאת מוחקת את המדרגות שביניהם, את ההבדלים, אז היא לא יכולה לקבל. *הבושה*, הפער בין המדרגות מחזיק אותה ולא נותן לה אפשרות לקבל, להיות במגע עם המשפיע.

12. מלכות קיבלה את כל אור אינסוף לפי הרצון שלה, היא הרגישה את כל נתינת הבורא בכל הרצון שלה, כל האור אינסוף מילא אותה. לכן היא עושה צמצום על כל האור האינסוף ונשארת לגמרי ריקנית. מכך שאור אינסוף היה ממלא אותה ועכשיו היא ריקנית, בתוך המלכות הריקנית נשארו הרשימות מאותו האור שהיה ממלא אותה. לפי הרשימות האלה, כמו לפי גנים, זכרונות, היא עכשיו מתחילה להפעיל את עצמה כדי לחזור לאותו מצב בו הייתה מלאה באור אינסוף, אבל כבר כדי להשפיע לבורא ולא כמו שרצתה לקבל לפני הצמצום.

13. ש: מה העבודה של הנברא לפי הרשימות?
    ר: העבודה של הנברא היא למשוך אור העליון דרך העשירייה.. להאיר ולעורר השפעת האור העליון על הרשימות שנמצאות בו מהשבירה הכללית, ואז לראות איזה ברשימות הוא יכול להשתמש, למיין, לסדר אותם ולהתקדם ע"י זה לבנות פרצופים מעצמו ע"מ להשפיע. לכן כל הרשימות שיש בנו אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מאירים להם את האור העליון, וכך מתקדמים.

14. *הבחירה החופשית היא בכך שאני נכנס לעשירייה הזאת ומתבטל כלפיה. כל פעם אני צריך לבטל את עצמי יותר ויותר ואז אני מקבל השפעה מהאור העליון, מהבורא יותר ויותר, וכך נולד לי צמצום מסך ואור חוזר. זו הבחירה שלי, הבחירה שלנו היא לבטל את עצמנו כלפי העשירייה*.

15. ש: מה זה אומר שהנברא בונה אור חוזר?
    ר: זה שהנברא רוצה להידמות לבורא ועושה על עצמו צמצום שלא לקבל אור מהבורא. כי להידמות לבורא זה להידמות למשפיע, אז הוא מפסיק להיות המקבל. כשהנברא כבר רוצה לעצור את ההתקשרות כזאת מהבורא, הבורא ממלא אותו, הוא רוצה להיכנס בפעולה הדדית, רוצה להשפיע לבורא כמו שהבורא רוצה להשפיע לו, כי רק בצורה כזאת הוא יכול להכיר את הבורא ולהכיר את מה שהבורא נותן לו, ולהיות שותף בהתקשרות ביניהם.
    
    כאן הבורא והנברא מתחילים להיות מקושרים. איפה? רק במלכות, איפה שהנברא מרגיש מה שהוא מקבל מהבורא ובתגובה יכול להתקשר בחזרה לבורא. מתוך כך נבין למה הנברא עושה צמצום, כי הוא רוצה באותה המידה להשפיע חופשי מעצמו כמו שהבורא משפיע חופשי מעצמו. כלומר פעולת הצמצום זאת הפעולה הראשונה בהשתוות הצורה עם הבורא.

16. ש: לא ברורה סיבת הצמצום, האם זה היה מדעה או בעל כורחה בגלל הבושה?
    ר: הכל חייב להיות רק מתוך ההחלטה, כי אם זה נעשה מטעם הבושה זה נעשה שהנברא נמצא בשליטת הבורא. לכן זה *חייב להיות רצון חופשי, שגם הצמצום נעשה מרצון חופשי. אם זה מהכרח זה לא נחשב שנמצא בשליטת הנברא אלא עדיין הבורא משפיע ועושה את הפעולות*.
    
    מצד אחד הנברא מגלה בושה, הרגשת המקבל מגיעה בצורה ישירה בהשפעה ישירה מהעליון, נגיד מבעל הבית. אבל מצד שני אתה רואה בכך הזדמנות להשפיע לבעל הבית, להשוות לבעל הבית. זה הופך להיות כבר לפעולה שלך, אתה מקבל את הצמצום ומשתמש בקבלה בע"מ להשפיע.
    
    *הבושה מחייבת את בחינה ד' להכיר כמה הנברא, בחינה ד', הפוכה מהכתר. עכשיו בחינה ד' חייבת לעשות בחירה בשביל מה היא מצטמצמת? בגלל שהיא בעצמה מתביישת ולא רוצה לסבול, או בגלל שהיא רצתה להשוות את עצמה עם הבורא, עם הכתר? כאן ההחלטה ובאותה הנקודה כבר יש ההבדל בין הנברא שרוצה להתקדם לבורא, ובין נברא שמקבל*.

17. *קישוט* זה שהוא רואה שהפעולה שלו הופכת להיות פעולת קבלה והפעולה הזאת היא מעבר לרצון לקבל שלו שרוצה לקבל ללא שום חשבון. עכשיו הוא רוצה לקבל עם החשבון, זה קישוט, זו כבר קבלה אחרת. זו כבר קבלה באור חוזר, אתה מקבל עכשיו מבעל הבית ואוכל אחרי שהחלטת שאתה אוכל כדי למלא לו את הרצון. יש לך כבר כלים אחרים, דחייה אחרת, יחס אחר למה שאתה מקבל, חשבון אחר. אתה מרגיש את זה?

18. ש: מה יעכב את האור שלא יגיע לבחינה ד'?
    ר: *אני לא רוצה להיות סתם מקבל, בהמה. לא רוצה להיות בהמה, לקבל מהבורא. אני רוצה להיות עימו בקשר הדדי, זה נקרא להיות אדם, במשהו דומה לו, אפילו כקטן ביותר, אבל דומה לו. לכן אני עושה צמצום* ומקדם את עצמי להיות אדם.
    
    *בדרגה הגשמית הבהמית שלי אני מקבל, אני רוצה ויכול לקבל רק כדי להתקיים. זה נקרא לא יגונה ולא ישובח, אבל חוץ מזה כל הדברים שאני נהנה בהם, אני רוצה שהתענוגים שלי יהיו רק מכוונים לבורא, אני עושה את זה בשבילו. זה נקרא שאני עושה צמצום, וכל יתר הדברים הם רק כלפי הבורא*.

19. *אני מקווה שאתם במשך היום תדברו על זה ביניכם בפגישות, על כל מה שקורה כאן, מה שלמדנו בשיעור. מתוך זה, אם יהיו לכם שאלות אז מחר עוד נוסיף בהסבר*.

20. ש: עשר ספירות דאור חוזר מקבלות בתוכן עשר ספירות דאור ישר?
    ר: מפני שעשר ספירות דאור חוזר כולן באות מעביות שהיא רוצה להידמות לבורא. לכן הם ממש בזה קולטים את העשר ספירות דאור ישר, כי יש בהם עביות, יש להם כבר עובי, אופי של הנברא שמוכן לקבל תכונות הבורא. לכן בלי צמצום ומסך ואור חוזר הנברא לא יכול לקבל תכונות של הבורא, לא יכול להידמות לו בכלום. רק אחרי שעושה את האור חוזר, מעלה, קולט את האור הישר בתוך האור החוזר, מתוך זה הוא יכול לפעול כמו הבורא. לכן נקרא נברא, נקרא אדם, הדומה לבורא.
    
    ש: מהי אותה עביות באור חוזר?
    ר: מאיפה אתה רוצה לתת לבורא? מתוך כך שיש לך רצון לקבל שאתה הופך אותו ללהשפיע, לכן זה הופך להיות כלי לאור ישר. נגיד עבדת והכנת את הכיבוד, בא אורח ואתה נותן לו את זה. בזאת אתה מבטא את כל הרצון שלך לכבד את האורח. אז זה הופך להיות כלי, מידת ההשפעה שלך.

21. ש: איך המלכות שאין בה אור הופכת להיות הכתר של אור חוזר?
    ר: בגלל שהיא עושה צמצום ואין לה אור. קודם היה לה אור, רק היא צמצמה את עצמה. *מלכות לא רוצה לקבל ולכן היא יכולה להיות כתר לאור חוזר, דווקא בגלל שהיא לא רוצה לקבל את האור הישר. אבל אור מגיע אליה כולו, אור אינסוף והיא אומרת: אני לא רוצה, אני רוצה להיות דומה למשפיע. כלומר אפילו אם תיתן לי כל מה שאתה רוצה, אני רוצה רק דבר אחד, להיות דומה למשפיע. המשפיע לא מקבל, גם אני לא מקבלת*.

22. ש: צמצום זה כבר השפעה שלי לבורא?
    ר: לא, זו עדיין לא השפעה שלי לבורא. אתה יכול להגיד שצמצום זו השפעה אגואיסטית שלי, שאני שומר על עצמי שלא להיפגע, לא להיות המקבל, לא להיות רחוק מהבורא. הצמצום עדיין לא אומר שאני רוצה להשפיע לבורא.
    
    בצמצום יש הרבה הבחנות. ההבחנה הראשונה היא שאני לא רוצה להיות המקבל כי בכך אני מתבייש, אני לא רוצה להתרחק. צמצום עדיין לא אומר כלום, יש הרבה אנשים שלא מקבלים, שמצטמצמים, אבל זה מטעם גאווה. תנסה לתת משהו למישהו ותראה. מכל הפנים האלו שיש לפנינו אף אחד לא ירצה לקבל את זה סתם, כי תמיד יש לו שאלה מה קורה, למה כן, לא רוצה. לא רוצה להיות המקבל כי זה מחייב. מקבל זה מרחיק, זה לא סתם.

23. אנחנו תמיד צריכים להישאר תחת הצמצום, *אנחנו לא מקבלים בצורה ישירה מהבורא אלא רק באור חוזר, רק כדי להחזיר לו. אני לא רוצה להיות גנב שמקבל בצורה ישירה, אלא רק בתנאי שכמה שהבורא נותן לי, אני רוצה בחזרה לתת לו*.
    
    במה אני נותן לו? אני נותן לו את זה רק ביחס שלי. יותר מזה אין מה לתת לו. יחס כזה אנחנו צריכים לפתח, אלו כל התכונות הרוחניות שנדרשות מאיתנו. *אני רוצה להשפיע לבורא. איך אני בודק את זה, איך אני מייצב את זה? בהשפעה לחברים. אם אני מסדר את העשירייה, לא חשוב באיזו צורה היא נמצאת, שבורה, כך וכך, לא חשוב באיזה צורות, אם אני רוצה להשפיע לבורא אני חייב להשפיע להם, זה נקרא מאהבת הבריות לאהבת הבורא*.
    
    זה מה שאני צריך, לעשות השפעה ממני לבורא, לסדר כך שהיא קודם כל עוברת לחברים. *אם החברים מקבלים את ההשפעה שלי, מתחברים על ידה, מסודרים על ידה, ככל שאני מסוגל לעשות את הדברים הלאה, אני חייב לתאר לעצמי שכל זה ניתן לי ואני חייב לעשות זאת. אם אני עושה את זה דרך העשירייה, אני פועל לבורא. אחרי כל החברים עומד הבורא ואני משפיע לו*.

24. ש: איך במשך היום לחזור על מה שלמדנו?
    ר: *אנחנו צריכים לקחת את החלק שלמדנו היום, פרק ה' ו-ו' ולקרוא אותו. במיוחד לקרוא את הכותרות לכל הפסוקים הקטנים האלה. שכותרות האלה יהיו מובנות לנו. לפי רצף הכותרות אנחנו נראה מה בעל הסולם רוצה להסביר לנו בכל החלק הזה*.
    
    ש: קריאה ברורה. על מה לדבר בסדנה?
    ר: *אני לא חושב שיהיה לכם זמן לסדנה. תבררו מה שהוא כותב. לא צריכים לדבר על זה, צריכים לקרוא מה שכתוב בכותרות, קודם כל מה שיש בפרק ה' ובפרק ו' של הסתכלות פנימית חלק ב' תע"ס*.