סדרת שיעורים בנושא: undefined
שיעור בנושא "מנצחים את המלחמה (על היצר הרע)"
שיעור 14|12 מרץ 2022
לכל השיעורים בסדרה: מנצחים את המלחמה (על היצר הרע)
שיעור צהריים 12.03.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
מנצחים את המלחמה -
לקט קטעי מקור לחיזוק הכלי העולמי ולשלום העולם
קריין: מנצחים את המלחמה - לקט קטעי מקור לחיזוק הכלי העולמי ולשלום העולם, תת נושא "שלום בין הפכים" קטע מספר 54.
שלום בין הפכים
"כל דרך הבריאה שברא ה' היא בחינת ב' [שני] הפכים בנושא אחד, ובבחינה זו נטבעו כל מיני החיבורים שבעולם, וזה כלל כל מעשה בראשית."
(בעל הסולם. "אחור וקדם צרתני")
"כל דרך הבריאה שברא ה' היא בחינת ב' [שני] הפכים בנושא אחד", כל דבר שקיים, חוץ ממנו יש גם את ההיפך ממנו וזה חייב להיות, כי זה מגיע אלינו מהשורש שהוא לא כולל לא את זה ולא את זה אלא הכול לפי המשתמש. "ובבחינה זו נטבעו כל מיני החיבורים שבעולם, וזה כלל" של "כל מעשה בראשית". באות אלינו שתי צורות הפוכות ואנחנו צריכים לבחור ביניהן. הבחירה היא לא קלה, כי לבחור בטוב זה לוקח הרבה כוח, זמן, מאמץ, אבל בכל זאת אנחנו צריכים להיות מחוברים בינינו, לעשות בירורים בינינו ולהיות מוכנים דווקא להכיר בדרך הטובה. נראה איך עושים זאת.
שאלה: בעל הסולם אומר שהכול סביב "נושא אחד". מהו הנושא האחד שסביבו מתגלים ההפכים כל פעם?
איחוד. אין יותר מלברר את האיחוד. כל דבר שנראה לנו עלינו לברר מה יכול להיות היפוכו, ועל ידי זה שאנחנו מחברים את שניהם יחד אנחנו מגיעים למקור שלהם שהוא אחד, שהוא הבורא.
שאלה: בכל מקרה כשאני שומע או מרגיש שיש מחלוקת בעשירייה ודעה אחרת, האם אני צריך להתכלל ברצון של חבר, בדעה שלו, או שפשוט צריך להתעלות מעל זה ולא להתכלל בדברים האלה?
בצורה כזאת שאני מתעלה ולא מביא בחשבון את דעתו, אני לא מגיע לשום תוצאה רוחנית. התוצאה הרוחנית נמצאת בין שני ההפכים - אני מבין כמה אי אפשר לחבר ביניהם ולמעלה משניהם אני צריך להתעלות, ושם, למעלה מהטבע שלי, מהאגו שלי, לבדוק עד כמה החיבור ביניהם הוא אפשרי. שם אני אמצא את הבורא שהוא המקור לשניהם, ואוכל להבין מה כוונתו שברא דווקא בצורה כזאת את המציאות ואת תפיסתי במציאות שהיא כולה תמיד מפוצלת לשניים.
כשאני מסתכל על משהו אחד אני חייב לגלות את האחר, אני חייב לחבר בין שניהם. אם לא, אז אני אבקש מהבורא שהוא יעזור לי לחבר את שניהם יחד כך שבעיניי הם לא יהיו בהתנגדות, ואז אני משיג איזו הבחנה מייחודו. כי כל הסתירות שיש בעולמנו הן באות מייחודיות הבורא, ואם לא נרכיב את הפאזל הזה, את מה שמתגלה בכל הבריאה - סתירות, סטיות, ריחוק, שנאה, דחייה, משהו שלא נמצא בהשתוות, בדביקות בין כל הפרטים - אז לא נוכל לגלות את הבורא. הבורא מתגלה על פני כל הפרטים שמתחברים ותומכים זה בזה. זה כמין משחק כמו שילדים משחקים ולא רק ילדים, אנחנו מחברים את הדברים ומהם אנחנו מרכיבים את הפאזל, זו העבודה שלנו.
ברצון לקבל שלנו שני ההפכים האלה לא יכולים להתחבר, אבל כשאנחנו משתדלים להעלות אותם למעלה מהדעת, למעלה מהשכל ומהרגש האגואיסטיים שלנו, אז הם בהחלט יכולים להתחבר ולהביא לנו את מהות הבורא. המציאות הרוחנית אפשר שתהיה כלולה משניים, אומנם אנחנו נמצאים במדרגה שלנו, במצב שלנו בניגוד, אבל למעלה מזה באיחוד. איך זה נעשה? רק כשהאור העליון שורה על שתי הצורות ההפוכות. הוא עושה מהן את ההבחנה שלהן, את המקור השלישי.
שאלה: מה יותר נכון, האם שכל עשירייה תבנה תפילה משלה, או שנתכלל בתפילה אחת עם כל בני ברוך?
אתם צריכים לברר כל פעם עד כמה אתם נכללים בבקשה אחת במה שאתם מבקשים מהבורא. אבל להגיע לאותה בקשה אחת אין בעיה גם אם אתם מרוחקים זה מזה, נמצאים בהתנגדות, בהתנגשות זה עם זה, זה דווקא טוב, אחר כך מגיעים לאחד. אולי תחילת הפנייה לבורא, בתפילה, בבקשה, היא דווקא בזה שיעזור לכם להגיע לדעה אחת ולבקש ממנו אותה דעה.
שאלה: איפה נקודת הוויתור ביישוב המחלוקת?
בזה שאני מוותר על הדעה הפרטית שלי כדי להתעלות לדעה שהיא למעלה מדעתי וכוללת שם כל דבר אחר, הכול. צריך לנסות, איך אני יכול להיות באיחוד עם הבורא דרך זה שאני נמצא בחיבור עם הדעות המנוגדות.
תלמיד: בנקודת החיבור, האם הדעות המנוגדות מתקיימות, או שהן נעלמות ולא מרגישים אותן?
מרגישים אותן בדרגה יותר עליונה.
שאלה: אם חבר אומר על שחור שהוא לבן או ההיפך, גם אז אני צריך להתכלל איתו?
אתה לא נכלל עם החבר. אם יש לך דעה מנוגדת למישהו באותו נושא, אז אתה רוצה על ידי זה לעלות מהדעה שלך לדרגה יותר עליונה.
תלמיד: איך אפשר לעשות זאת?
זה מה שאנחנו לומדים. תקרא טוב את מה שבעל הסולם כותב בקטעים האלה ואתה תראה את המכאניקה הזאת.
שאלה: אני לא מבין על איזה הפכים בעל הסולם מדבר פה, איפה בכלל עושים את העבודה הזאת?
אם אתה מגלה שדעתך במשהו הפוכה מדעתו של החבר, אז אתם צריכים להשתדל להגיע למצב שהוא לא באמצע כמו שאנחנו עושים הסכם או פשרה בעולם הזה, ולא שאתה מקבל את דעתו של החבר מפני שכדאי לך יותר, אלא כל אחד מכם מוכן להתחבר עם הדעה המנוגדת לו כדי לגלות את השורש העליון שהוא הבורא.
קריין: קטע מספר 55.
"עיקר השלום הוא לחבר שני הפכים, על כן אל יבהילוך רעיונך אם אתה רואה איש אחד שהוא בהיפוך גמור מדעתך, וידמה לך שאי אפשר בשום אופן להחזיק בשלום עמו, וכן כשאתה רואה שני אנשים שהם שני הפכים ממש, אל תאמר שאי אפשר לעשות שלום ביניהם, כי אדרבא, זהו עיקר שלמות השלום, להשתדל שיהיה שלום בין שני הפכים."
("ליקוטי עצות". ערך "שלום")
ננסה לתאר איך זה אפשרי. אני לא יכול לתת לכם דוגמה מוחשית כי זה כבר תרגיל רוחני, זה כבר בניית הכלי הרוחני, אבל כל אחד שישתדל להתאמץ ככל האפשר יותר, איך הוא יכול לתאר לעצמו ששני דברים שהם ההפכים יכולים בכל זאת להיות יחד. זה כאילו לא לפי המתמטיקה ולא הפיזיקה ולא לפי שום חשבונות. זה לא יכול להיות, אלא בתנאי שהם נכללים מכוח יותר עליון מהם, שזה הבורא ותמיד הוא בדרגה יותר עליונה מאיתנו, כלומר – הבורא, אז זה אפשרי. כי משם שני ההפכים האלה יצאו וקיבלו כוח והכוונה וכיוון, דווקא מזה כי יצאו משורש אחד. אבל בגלל שירדו למטה, למדרגה רוחנית יותר נמוכה, מקבלים בה שתי צורות הפוכות.
שאלה: בעשירייה יש שאלה וצריך לקבל עליה החלטה מסוימת, וכעיקרון צריך לבחור או שמאל או ימין. ויוצא שמרבית החברים אומרים ימינה ורק אחד אומר שמאלה, ואז במהלך הבירור אומרים לו, אתה אחד לכן עליך לקבל על עצמך את הדעה של העשירייה. הנוסחה הזאת נכונה?
כמו שמסביר לנו בעל הסולם, "אחרי רבים להטות", אז ודאי שבמישור שלנו החוק הוא "אחרי רבים להטות", שאנחנו צריכים ללכת לפי דעת הרבים, לפי דעת הרוב. ולכן גם מנהלים גדולים, ראשי קבוצות, ממשלות, תמיד צריכים ללכת לפי מה שהחברה דורשת מהם, הם לא יכולים ללכת נגד.
עד שחברה גדֵלה ומבינה שיש דרך אחרת ומקבלת מהם את הכיוון החדש. "אחרי רבים להטות", זה נכון.
שאלה: בחלק הראשון של הפסוק הוא אומר, יש מישהו שהוא בדעה הפוכה מדעתך, ואז הוא אומר שגם אתה רואה שני הפכים שהם לא אתה, אלא שאתה רואה בשני ההפכים את עיקר השלמות. מה ההבדל בין שני המצבים האלה?
עיקר השלמות כלומר, שמגיע משני ההפכים שאתה רואה לפניך והכול תלוי בתפיסה שלך ואתה צריך להביא אותם למצב שאתה מתעלה מעל שניהם לשורש שלהם.
תלמיד: אבל מה ההבדל בין שאתה חלק מהמחלוקת לבין שאתה רואה מחלוקת? מה צריך להיות היחס שלך פה, ומה היחס שם?
אם אני חלק מהמחלוקת אני צריך לעשות את כל המאמצים כדי להביא גם את הצד האחר וגם את עצמי להיות למעלה מהמחלוקת, שם אנחנו יכולים להתחבר ולהגיע לפתרון האמיתי. רק בזה שאנחנו מתעלים כל אחד מעל הדעה שלו גם אם נראה לכל אחד שהוא צודק.
תלמיד: ואם אתה רואה ששני חברים נאמר או מחוצה לך נמצאים הפוכים, אז מה אתה צריך לעשות?
אותו דבר, לעזור להם להתעלות למעלה מכל הדעות האלו.
תלמיד: זאת אומרת, אין הבדל בין המצבים אם אתה מעורב בזה אישית או לא?
אם כל אחד מהם תופס איזה רעיון משלו זה כבר לא בסדר. אלא הפתרון חייב לכלול את שניהם.
שאלה: אני מעוניין להתנצל בפני קבוצת קייב על זה ששלחתי להם מידע שהוא לא שלי, אלא חשבתי שנכון לשלוח להם, ואני רוצה להצטער על כך כי הם לא זקוקים למידע הזה. אני מבקש מהם לא להתייחס לאותו מידע. ואני מבקש על זה סליחה כי זה יכול ליצור מריבה. אני מאוד מצטער ומבקש את סליחתם.
בסדר, נקווה שהם יבינו ויסלחו לך. באופן כללי כדאי מאוד להיזהר במה שאנחנו שולחים בכל מיני התכתבויות בינינו, שתמיד זה יעזור לחיבור, זו העבודה שלנו והמטרה שלנו, חוץ מזה שום דבר לא נוגע לנו. ולכן להיזהר בכל הדברים האלה, רק חיבור.
קריין: קטע 56.
"אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך. כי כאשר הצד הזה נכנע, מתעלה הקב"ה למעלה ומתגדל כבודו. ואין עבודת הקב"ה אלא מתוך החושך. ואין טוב אלא מתוך הרע. וכשהאדם נכנס לדרך רע ועוזב אותו, אז מתעלה הקב"ה בכבודו. וע"כ שלמות הכול היא טוב ורע יחד, ולהסתלק אח"כ אל הטוב. ואין טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע. ובטוב הזה מתעלה כבודו של הקב"ה. וזוהי עבודה שלמה."
("זוהר לעם". "תצווה". מאמר "ובמדבר אשר ראית", סעיף 86)
מפני שהיא כוללת את שתי הצורות האלו, גם את הצורה ההפוכה, והצורה הפוכה דווקא היא מצביעה על הצורה השלמה שמתגלה בזכותה, וכך שתי הצורות האלו מקיימות זו את זו. והעיקר שאת כל הרע אנחנו צריכים כדי לגלות את הטוב, זאת הסיבה שהבורא ברא את יצר הרע.
שאלה: איזה סוג של התכללות צריכה להיות בינינו כך שנרגיש את ההכלה הזאת? איך נוכל להרגיש את ההרגשה הזאת?
ההתכללות צריכה להיות בכך שאנחנו מגיעים להבנת הסיבה לְמה שקורה, בקשר למה שאנחנו דנים, במה שנמצאים. הבנת הסיבה והבנת הפעולה עוזרות לנו להתחבר בדרגה יותר עליונה, ועד כמה בזה אנחנו יכולים עכשיו יותר נכון לגלות את הבורא שיתגלה בנו.
ההתכללויות שלנו צריכות לעבור אצלנו בשלושה מצבים, המצב הנוכחי, המצב שאנחנו מבררים את הבלבול, וחוסר חיבור שהוא דווקא מעורר אותנו כדי שאנחנו נגלה את אי ההבנה, הריחוק, חוסר החיבור, הקנאה, השנאה, כל דבר שלילי, ושזה מתעורר בגלל שהבורא מעורר את זה. זה נקרא "בראתי יצר הרע", זאת הבריאה שלו, שמתגלה דווקא באלו אנשים שמחפשים את הבורא, מחפשים את החיבור, ועל פני הניתוק הזה, הניגוד הזה, אנחנו משיגים את החיבור. זה נקרא "גילוי הבורא" כל פעם, רק בצורה כזאת הוא מתגלה.
שאלה: כשאנחנו רואים שני צדדים הפוכים, האם אנחנו צריכים להגיד שאף אחד מהצדדים לא צודק אלא רק הבורא צודק?
ודאי שכן, אפילו הוא שהיה כאילו צודק וקרוב לאמת, אבל האמת לא הייתה בנויה על פני הויתור, לכן זאת לא הייתה האמת האמיתית. היא אולי הייתה קרובה לפי הדעה, לפי המבנה, לפי הגישה אבל זו לא הייתה אמת. "אמת" - "מארץ תצמח"1, רק מזה שמוותרים ומתבטלים ומגיעים למצב שמקבלים אותה מלמעלה.
שאלה: אנחנו לומדים: "הבא להורגך השכם להורגו", מה עלינו לעשות במצב כזה?
אם אנחנו מדברים על גשמיות, אז ודאי שאנחנו צריכים להילחם ולהורגו אם אין ברירה. ואם אנחנו מדברים על רוחניות, אנחנו גם צריכים לעשות זאת, להרוג את היצר הרע שבא תמיד להשמידנו, זאת אומרת להוציא ממנו כל קשר עם רוחניות.
תלמיד: לא ברור מה צריך לעשות ברובד הגשמי ומה לעשות ברובד הרוחני, יש כאילו סתירה ביניהם.
ברובד הגשמי ברור שאתה צריך להרוג פיזית את מי שבא חס ושלום להרוג אותך. וברובד הרוחני ההריגה היא שאתה מאתר את היצר הרע ואתה הורג אותו בעצמך. כך עליך להתייחס אליו, כי הוא לא נותן לך קשר עם הכוח העליון.
תלמיד: אם יש הצדקה להרוג, להילחם אחד עם האחר, איפה השלום?
אתה שואל כך, אם יש מישהו שמשתדל להרוג אותך בגשמיות מה לעשות?
תלמיד: כן, אם יש אומה שרוצה להשמיד אומה אחרת, מה עושים?
הם צריכים להרוג את הבא להורגם.
תלמיד: אז יש מקום למלחמה?
ודאי, יש מקום למלחמה.
תלמיד: איפה השלום?
לא יהיה שלום כל עוד לא תהרוג את מי שרוצה להרוג אותך.
תלמיד: זה מצב האנושות היום, האחד רוצה להרוג את האחר.
אנחנו לא נכנס למה שקורה עכשיו. אבל ברור שמי שקם אליך, כמו שכתוב בתורה, ורוצה להרוג אותך אתה צריך לעשות את כל המאמצים להרוג אותו2, והתורה מצדיקה מלחמה כזאת. יתרה מזאת, כתוב שאם לא תהיה מלחמה כזאת, אף פעם לא יהיה שלום, שלמות, תיקון. הבורא שברא את היצר הרע בזה הוא ייצב את התשתית לכל המלחמות.
תלמיד: מה תפקיד "בני ברוך" במלחמה הזאת?
אם אתה מדבר על מה שמתרחש עכשיו בין רוסיה לבין אוקראינה, תפקיד בני ברוך להסביר לשני הצדדים שנמצאים במלחמה מאין ברירה וחייבים להמשיך בה, לדעת שאת הניצחון אנחנו רוצים להעביר למישור הרוחני. שם אנחנו מנצחים אם אנחנו מתחברים, ואם אי אפשר להתחבר אז גם במישור הרוחני נעשה מלחמה.
שאלה: בעבר בעשירייה היו המון מחלוקות והתעלינו מעליהן ובזמן האחרון אין בינינו מחלוקות, מה צריכה להיות העבודה עכשיו?
אני לא יודע, אבל נראה לי שחוסר מחלוקת זה חוסר אמצעי להתקדם, ואתם צריכים לחשוב על זה טוב. אם אין מחלוקת בעשירייה, אולי אתם פשוט לא רוצים לדבר זה עם זה, אולי מראש אתם מסכימים כי מה זה חשוב כך או כך, ועל ידי זה אף לא אחד מלבן את דעותיו ולא נמצא כביכול בקרב עם עצמו, עם החברים ומתקדם. האם אתם מרגישים שהחברים מנוגדים אחד לאחר, כמו שכתוב בספר הזוהר על תלמידי רבי שמעון שרצו להרוג זה את זה. האם יש לכם את הדברים האלה או לא, או שאתם כבר ויתרתם על הוויכוחים, על הבירורים ומה יוצא לכם מזה. ההתקדמות ברוחניות היא רק במלחמה נגד היצר הרע ואותו אנחנו צריכים לברר ביחסים בינינו. אבל מי שמתעצל במלחמה הזאת הוא לא יתקדם.
שאלה: מה זה אומר להסתלק אל הטוב?
להסתלק לשורש, למדרגה יותר עליונה.
תלמיד: מה ההבדל בין הטוב לפני ההתכללות עם הרע לבין הטוב שאחרי ההתכללות עם הרע?
אם מבררים נכון את הטוב, אז על ידי הבירור עולים למדרגה יותר עליונה.
שאלה: אמרת להרוג את היצר הרע זה לא לתת לו קשר עם האור העליון, למה התכוונת?
להרוג את היצר הרע על ידי כך שאנחנו פונים לבורא ומבקשים ממנו לסלק מאיתנו את הרצון. אבל לא לסלק את הרצון אלא על מנת לקבל לסלק אותו, שאנחנו נוכל לנצח את הכוונה בעל מנת לקבל.
תלמיד: לבחור בטוב קשה, אבל לפעמים קשה בכלל לברר מהו הטוב בין הצדדים בעבודה פנימית, מהי העצה במקרה הזה?
לברר הכי טוב זה רק כשנמצאים יחד ומגלים שהפוכים זה מזה, כי אז בצורה אמיתית, אינטנסיבית, יכולים לראות איך אנחנו מתקדמים מפירוד לחיבור וכל פעם המצבים מתחלפים מהר, זו הרגשת הניצחון.
שאלה: לגבי עליית הנאציזם, למה הנאציזם בעולם המודרני כובש את העמים?
האגו גדל, העמים נמצאים תחת שליטת האגו והם רוצים להתגבר על כולם. זה עניין הנאציזם והפאשיזם - אנחנו יותר חזקים, אנחנו יותר חכמים, אנחנו רוצים לקבוע את מה שאנחנו רוצים והאחרים שיהיו תחתינו. היום כשהאגו כל כך גדל אפילו יותר מהנאציזם שהיה באירופה לפני שמונים שנה, אז ודאי שאנחנו נמצאים במצב מאוד מיוחד, כי אף אומה לא יכולה להגיע לאומה אחרת ולקבוע: "אני רוצה שיהיה כך". זה לא ייתכן, אפילו לא כלפי על האומה הקטנה ביותר, כזו שאין לה צבא. עצם זה שהם חיים, שהם לא עושים שום רע לאחרים, אין סיבה שמישהו יבוא אליהם ויקבע להם כיצד לחיות. בזמננו מי שהולך להילחם עם כאלו דברים, הבורא נלחם עימו, אנחנו נראה זאת גם בחוש בזמננו.
שאלה: כשאנחנו עובדים בניסיון להתגבר מעל ההפכים, העבודה הזאת מביאה לחיבור של חלקי הנשמה שנפרדו או שהיא מביאה אותנו ביחד לחיבור עם הבורא?
זה אותו דבר, או שאני מתחבר לחברים או שאני מתחבר עם הבורא. העניין הוא שהבורא מתגלה בקשר עם החברים, כפנימיות הקשר, כמו שאנחנו מחברים פאזל - אנחנו לוקחים חתיכות ומחברים אותן יחד ואז רואים פנים או איזו צורה, כך אנחנו מגיעים לבורא. הבורא הוא הצורה השלמה של הפאזל שאנחנו מרכיבים ויש לנו 125 מדרגות בהרכבת הפאזל, כל פעם יותר ויותר.
שאלה: מה התהליך הפרקטי על מנת לראות קודם את הטוב בכך שהבורא מגלה את שני ההפכים ששונאים ונלחמים זה בזה ואחר כך לעשות גם שלום ביניהם?
זה מה שקראנו בקטע, שדווקא בחיבור בין שני ההפכים שם מתגלה הבורא בצורה הברורה והחזקה ביותר, וכשאנחנו משתתפים בזה אנחנו עושים לו נחת רוח. הוא מתגלה בין שני ההפכים כי הוא כלול משניים. ודווקא במקום בו אי אפשר לחבר בשום צורה, אם אנחנו עובדים באמונה למעלה מהדעת ומקבלים שזה כאחד, עוד נלמד איך עושים את זה, אז הבורא מתגלה דווקא בצורות כאלה - שתי צורות הפוכות מתחברות.
תלמידה: אם אנחנו לא מבינים איך לעשות את זה פרקטית האם נשאר לנו רק לבקש מהבורא שיגלה לנו איך לחבר ביניהם?
כן.
שאלה: איך להתייחס לדעות פוליטיות, האם אנחנו צריכים להתנגד לכל מיני נטיות של אנשים?
אני לא מתייחס לזה, לכל אחד יכולה להיות דעה פוליטית משלו וזה עניינו. אני חושב שלחברים שלנו יש רק דעה אחת והיא לעשות ככל האפשר את כל הפעולות כדי להגיע למקור ולגלות אותו.
תלמיד: אנחנו יכולים להיות ללא גישה פוליטית?
בוודאי, מה יש לי עם פוליטיקה, איך יכול להיות שחבר שלנו המשתוקק למטרת הבריאה ורוצה לממש אותה נמצא גם בדעות פוליטיות, אלא אם הן נובעות מתוך כך שהוא רוצה להגיע לתיקון. נדבר על זה בפעם אחרת, ולא כדאי לנו לערבב זה עם זה. אין לנו שום דעה פוליטית כי הדעה שלנו היא חיבור על פני הריחוק והשבירה.
שאלה: איך אנחנו נגיע ל"אהבה תכסה על כל הפשעים" כאשר בחברה זה לא מתקיים? איך בני ברוך עובדים עם שני ההפכים האלה כאשר יש עביות כל כך גדולה?
אנחנו משתדלים לקיים זאת בחברה הקטנה שלנו, כל אחד בעשירייה שלו. אנחנו לא צריכים לקיים זאת בכל האנושות או במדינה אלא מספיק לנו לעשות זאת בעשירייה וכך נבין מה זה. העיקר הוא להרגיש איך שזה עובד ואחר כך נוכל לצאת ולעשות זאת בעולם.
שאלה: ממה להתחיל בחיבור ההפכים כשזה נראה בלתי אפשרי?
אנחנו צריכים לשלב את שני הדברים ההפוכים מתוך כך שהאמת לא נמצאת באף אחד מהם אלא היא שייכת לאיזו דרגה יותר עליונה ורוחנית. לכן אם מלכתחילה נקבל את המצב כלא נכון, לא מהצד האחד ולא מהצד האחר, אז נוכל לפנות לבורא ולהרגיש שהוא עושה לנו את התיקון הזה, ומעלה אותנו לשורש יותר עליון ששם נפתרים כל הניגודים שבין שני הצדדים.
שאלה: חברות מעשירייה ממוסקבה פנו אלינו ובשבועיים האחרונים אנחנו כעשיריות עשינו יחד כל מאמץ כדי להגיע לתפילה משותפת מתוך החיבור בינינו. ידענו שהיה להן מאוד קשה להחליט לעשות את החיבור איתנו והן עברו הרבה מאוד מצבים כדי שזה יצליח.
שאלה: מאז שהתחלנו את החיבור עם קבוצת מוסקבה אנחנו שומעות את החלק השני של שיעור הבוקר יחד באותו חדר. בהתחלה אנחנו מגיעות לחדר של קבוצת מוסקבה ואחר כך לחדר של קבוצת קייב. במהלך היום בנינו סדנאות שאנחנו מעבירות אצלנו בעשיריות, ואחר כך אנחנו מגיעות לסדנה משותפת ברוסית ובאוקראינית בחדר המשותף. אנחנו משתתפות בתפילה המשותפת של הכלי העולמי ונמצאות כל הזמן בקשר בטלפון ובווטסאפ.
הודות לאור שאנחנו מקבלות משיעור הבוקר אנחנו מצליחות להתעלות מעל כל השנאה ומעל כל ההבדלים. אנחנו פונות אל הבורא ממש בדמעות וביראה, בתפילה משותפת. בחדרים הנפרדים שלנו לא היינו יכולות להגיע למצב הזה, והיום כבר שני הצדדים ממש זקוקים לקשר הזה. הרבה חברות מאוד רוצות להצטרף אלינו, אבל חוששות שזה יהיה לא נכון להתחבר לחדר אחד. איך לבנות בצורה נכונה את החיבור בינינו כדי לא לעשות נזק ולא להגביר את הפירוד בקבוצה דווקא בזמן הרגיש הזה?
אתן צריכות כל הזמן להיות בקשר, בהידברות, בבירור ולברר את כל המצבים האלה. זה מאוד חשוב כי כך אתן מכריעות את המלחמה, מתקנות את כול הכוחות שדוחפים את העמים להילחם. לכן מה שאתן עושות מאוד חשוב ואתן צריכות להמשיך ככל שאפשר, ולא חשוב מה שאתן מבינות מזה או לא, אלא העיקר זו הפנייה לבורא במאמץ.
להשתדל כל הזמן להיות יחד, ממש לחבר לבבות, להבין שהעתיד נמצא רק בלב המשותף והמחובר בינינו. אם אנחנו נחבר את הלבבות למעלה מהקנאה, מהשנאה, מהתאווה, מהכבוד, מהשליטה ומכל הצורות האגואיסטיות שמתגלות, אז אנחנו נצליח. הניצחון במלחמה זה שאנחנו מגיעים לחיבור ושהוא ינצח כי זו צורת הבורא. אני מבקש מכם, תמשיכו ותצליחו.
שאלה: זאת לא שאלה טכנית אלא פנימית. אם ניצור חדר רוסי ואוקראיני משותף במערכת הערבות, האם זה יהיה מקום לחיבור משותף?
אני לא יודע אם כדאי לעשות זאת, תלוי ביחס של הממשלות, אבל נקווה שנוכל להקים זאת עוד מעט בצורה רחבה וגלויה לפני כולם, שכל האנשים שדווקא רוצים חיבור וחיבוק בין כל העמים, לא רק בין הרוסים והאוקראינים אלא בכלל, הם נמצאים בחסות "בני ברוך" בכל המדרגות, בכל היבשות ובהכול. אני מקווה שאנחנו נקים דבר כזה, רק צריכים לראות שלא נגרום נזק לחברים שלנו, בעיקר ברוסיה.
שאלה: אמרת שעלינו להתעלות מעל חילוקי הדעות אל השורש ושם חילוקי הדעות ייפתרו. מה זה אומר?
כל הזמן להיות קשורים עם הבורא, כי ממנו יוצאים כל הדעות והמצבים המנוגדים, כך הוא מעורר ודוחף אותנו להתנגשות, ואנחנו חייבים לפנות אליו ולבקש חיבור. בצורה כזאת אנחנו מפתחים בנו את כוח הבורא, את האהבה ואת החיבור, כך זה צריך להיות.
תלמיד: מה להחשיב כפתרון של חילוקי הדעות כאשר מתעלים לשורש, לבורא?
אנחנו צריכים להרגיש מדרגה יותר עליונה שהיא כולה חיבור ואהבה, וכל הדעות, המחשבות וההכנות שהיו לנו קודם נכללות בפנים כמו חומר דלק שנותן למדורה כוח. כך נראה שהניגודים בינינו נשרפים ואנחנו יכולים לראות את הבורא שמתגלה.
שאלה: יש מין תופעה מעניינת בעולם כמו רוסופוביה ויש כבר קריאות גם ברשתות החברתיות. מהי נקודת ישראל שאנחנו צריכים לגלות בתוכנו כי אנחנו יודעים שהיה רצח עם של יהודים, שתמיד היו תופעות של רצח עם, והיום הרוסים נמצאים במין תפקיד דומה. מהו השינוי הזה ולאן הוא מוביל אותנו מלמעלה?
אני חושב שכל הדברים האלה שקורים הם קודם כל מגיעים מלמעלה. זה לא סימן שאנחנו חייבים לקבל אותם כמו שהם, ודאי שלא, אלא אנחנו צריכים להתנגד אליהם ו"על כל פשעים תכסה אהבה". אנחנו צריכים לעבוד כך שכל מה שמתגלה כשנאה וכדחייה, בעבודה בינינו אנחנו חייבים לכסות זאת בחיבור שלנו ובאהבה. בואו נעשה את זה ונכתוב בכל המקומות שעלינו להתגבר לחיבור, להגיע לשלום לשלמות ולהשלמה. זה מה שאנחנו צריכים לפרסם ולכתוב ורק להיזהר ממה שקורה מבחינה פוליטית במדינות.
אני מרגיש דאגה גדולה לכל מה שקורה עכשיו בעולם, כי העולם נמצא במצב מאוד מסוכן. נקווה שיהיה לכוחות הטובים שבעולם מספיק כוח והם יעצרו את האנושות מהידרדרות לכל מיני מצבים, עד לחימה בנשק אטומי.
שאלה: כשבתורה מדובר על מלחמה, האם מדובר על הפנימיות הרוחנית של האדם, או גם על מלחמה גשמית?
מדובר קודם כל על שני כוחות שמתגלים בכל מיני רמות מלמעלה עד למטה והכוחות האלה מתנגשים ביניהם. הם מופיעים בכל אחד, בכל חברה קטנה או גדולה, בין המדינות ובכל העולם. כך התורה מספרת לנו על זה.
אין כאן שום אפשרות להשתמש נכון עם הכוחות האלה, אלא אך ורק על ידי זה שאנחנו משתדלים לפנות לבורא כדי ש"עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו". הבורא לא לוקח את הכלים האלה בעד ונגד, אלא הוא מסדר זאת בצורה כזאת שאנחנו הופכים להיות לכלי מחובר שבו מתגלים גם טוב וגם רע, שני הכוחות המנוגדים האלה יחד, הראשון כיסוד של הכלי והשני כיסוד של האור, וכך אנחנו הופכים להיות לכלי שמלא אור. זה בעצם מה שאנחנו צריכים לעשות.
שאלה: איך משלבים את שני הניגודים?
אנחנו לא יכולים להסביר איך מתחברים שני ההפכים כי מתגלה הבורא כקו האמצעי. שני ההפכים הם נשארים שני הפכים, אבל כשהם מתחברים יחד לקו האמצעי יוצא מהניגוד ביניהם אור, בהירות, בירור, על כל המקרים שיש לנו בעולם הזה ובעולם העליון. הכול נעשה ברור.
שאלה השאלה שלי היא לגבי ניגודים בתוך העשירייה. האם הם צריכים לבוא לידי ביטוי באופן גלוי, או שכל אחד עובד פנימית? כי כשאנחנו עובדים בסדנה, לעיתים אני לא מסכים עם הדעה של החבר שלי, אבל לפי חוקי הסדנה עליי לקבל את דעתו כמו את הדעה שלי. איך עובדים עם זה?
בדברים מסוימים אנחנו יכולים להרכין את הראש ולקבל את דעת הסביבה, את דעת החברה, ובדברים אחרים אני לא יכול להסכים איתם ואני אומר להם שאני לא יכול להסכים ומבקש מהם שיעזרו לי ולכולנו להגיע להחלטה אמיתית, לפתור את זה בינינו בהידברות, בחיבור, במה שאפשר.
שאלה: איך אני בודק שאני מממש את הייעוד שלי להביא אהבה ושלום לעולם? על מה לוותר? מה אפשר להוסיף?
בכך שאתה מחבר את החברים שלך ככל האפשר יחד על פני כל מיני בעיות שמתגלות בעשירייה, ובכך שאתם מתייחסים לכל יתר העשיריות כך שזה מעורר אותם ליתר חיבור פנימי, וכך אתם ממשיכים.
תלמיד: אבל אנחנו עולים מדרגה ומגלים כוחות הפוכים, אין שם איזה שכל או רגש ויודעים איך לפעול. איך מהמצב הזה להניע לשם?
על זה כתוב. ודאי שכל הוויכוחים שמתגלים הם מזה שעלינו למצב יותר גבוה, ועכשיו מהמצב היותר גבוה הזה אנחנו צריכים למצוא את מצב האיזון החדש בינינו, כך אנחנו עולים. תמיד עולים בשמאל ומגלים בינינו כל מיני בעיות, סכסוכים, חוסר הבנה, ריחוק, ואחר כך אנחנו צריכים לעבוד על זה ולבקש מהבורא, להתפלל, להביא את הכוח העליון שיעשה חיבור בינינו, ואז אנחנו משלימים את השמאל עם הימין ומגיעים לקו האמצעי.
שאלה: בקשר למה ששמענו עכשיו על החיבור בין רוסיה לאוקראינה, אני רוצה לדייק. בעשירייה שלנו אנחנו נפגשות עם חברות, בין היתר גם עם חברות ממוסקבה. אנחנו לא מגלות בינינו שום שנאה או פירוד, להיפך, אנחנו יוצאות מהפגישות האלה עטופות באהבה. האם זה לא התיקון, או שאנחנו צריכות איכשהו להעלות את הנושאים האלה של הפירוד ולהתעלות מעליהם? אני עכשיו קצת מקנאה כששמעתי שיש פירוד, או מחלוקות, או שנאה וצריך למצוא את החיבור. אנחנו לא מרגישות שום דבר כזה, אולי אנחנו עושות משהו לא נכון.
כנראה שאתן עוד לא הגעתן לחיבור כל כך גדול שבו מתגלה השנאה. אבל אנחנו לומדים מ"ספר הזוהר" שגם תלמידי רבי שמעון גילו את השנאה ביניהם עד כדי כך שרצו להרוג זה את זה. אז נקווה שנתקדם גם לדרגות כאלה, ועוד נתעלה למעלה מהן ונמשיך הלאה. תמיד זה יהיה משנאה לאהבה, משמאל לימין, כך נעלה במדרגות הסולם עד גמר התיקון.
שאלה: סיפרת על הכלי ועל הקו האמצעי וגם אמרת שאין אמת לא בטוב ולא ברע. מה זאת אומרת שאין אמת בטוב, ואיך הרע מוסיף אמת בתוך הטוב?
אם הטוב לא מאוזן עם הרע, אז הטוב הזה הופך להיות לרע לא פחות מהרע עצמו. כי בשם הטוב יכולים להרוג ויכולים לעשות כל דבר מזיק בעולם ועוד מרגישים שהם צודקים. לכן הכוחות הרעים והכוחות הטובים שמתגלים בעולם, אם אין להם חיבור על ידי הקבוצה לבורא, זה ברור ובטוח שהחיבור שלהם הוא מזיק לאנושות. לכן כדאי לנו לעשות חשבון טוב, ולדעת שרק ברגשות טובים ובמחשבות טובות אנחנו לא מבצעים שום דבר טוב, זה חייב להיות מאוזן.
שאלה: כשאנחנו רואים הפכים בעשירייה וכשאנחנו זוכרים את גמר התיקון מאוד קל לנו להתעלות. אבל איך לעבוד על המצבים האלה כשאנחנו מרגישים כשאין כוחות?
את חייבת לקבל את כל הכוחות מהסביבה ודרך הסביבה מהבורא, ואז יהיה לך מספיק כוח אם תכווני נכון את עצמך דרך העשירייה לבורא.
שאלה: למה אני מבינה את התפקיד שלי כשאני מסתכלת על אומות העולם במלחמות ביניהן, אבל לא ברור לי התפקיד שלי בלבקש חיבור ותיקון של המצב?
את חייבת להמשיך וביחס שלך להגיע למצב שיהיו שני הכוחות, הטובים והרעים, מאוזנים. אף אחד לא צודק, אלא שניהם צריכים להתחבר לכיוון של גילוי הבורא, רק כך הכול יקרה בצורה נכונה.
שאלה: רעיון החיבור נראה נהדר ונפלא לפני שרואים את הזוועה של הטבע האנושי.
לא דורשים ממך לתקן את טבע האדם, אלא דורשים ממך לפנות לבורא ולבקש שהוא יעשה את זה. וכפי שאת מרגישה את הזוועה הזאת שבטבע האדם, את יכולה לפנות ולבקש.
שאלה: בהמשך לתשובות לגבי מחלוקת וביקורת בתוך העשירייה, אנחנו עשירייה שעובדת מאוד חזק, וכמעט כל שבוע יוצא לנו לעשות דיון על ביקורת כי עולים מקרים כל שבוע בעשירייה. אבל נראה שחלק מהחברות מוכנות להתמודד עם הגורם הזה שבתוך העשירייה שנקרא "ביקורת ומחלוקת", וחלק מהן קצת יותר רגישות והן נרתעות מדברים כאלה שמתגלים.
איך מוצאים את האיזון בתוך העשירייה כדי שלא הכול יתפרק אלא נתחבר ונדע להכיל את המחלוקת? איך אנחנו באמת מאזנות בין החברות של העשירייה, שכולנו נרגיש ביטחון וטוב עם המחלוקת, ונקבל את זה כמשהו טבעי, שפשוט אנחנו כל הזמן בתוך מחלוקת ומתגברות על זה ועובדות לחיבור?
בלי להתפרץ, אלא בצורה מיושבת לדבר על המצב שקורה ביניכם ולעבוד בצורה שיטתית על החיבור בכל מיני מצבים. בלי להתפרץ כך שאתן מאבדות את הכיוון.
אנחנו קיבלנו שיטה, השיטה היא בת אלפי שנים, זו שיטה ברורה, אבל היא מתגלה בהתאם להתפתחות האדם, בהתאם להתקשרות האדם לקבוצה שלו, לכן זה לא מובן לנו עדיין. זה כמו ילד קטן, הוא יכול להבין לפי גילו, לפי מידת ההתפתחות שלו, כך גם אנחנו.
לכן ככל שתצעקו שזה לא כך או אחרת, זה לא יעזור, צריכים לעבוד בצורה שיטתית ואז הכול יסתדר. פחות התפעלויות, אלא להגיע לזה בצורה מיושבת.
שאלה: האם המחלוקת תלויה בעשירייה?
מחלוקת תלויה בבורא שרוצה לקדם את העשירייה.
תלמיד: האם זה בהתאם לחיבור שאמור להתגלות?
כן. בהתאם לחיבור שצריך להתגלות, בהתאם לעשירייה שבה זה צריך להתגלות.
שאלה: שני הכוחות ההפוכים הם לא ממשיים אבל גורמים לנו לעבוד כדי להגיע לקו האמצעי שהוא כן ממשי. אם נדמה לנו שאנחנו יודעות מה זה טוב ומה זה רע. איך לעבוד עם זה נכון?
אנחנו עובדים גם עם הטוב וגם עם הרע, בצורה שווה כדי להחזיק את עצמנו באמצע, להיות מכוונים לבורא שהוא המקור גם לטוב וגם לרע.
תלמידה: האם אנחנו צריכות לחפש את האיזון?
כן ודאי. אבל העיקר להתפלל לבורא שהוא יעשה את זה.
תלמידה: גם במידה שאנחנו טועות?
גם במידה שאתן טועות. ודאי שאתן תמיד טועות. אבל במידה שאתן רוצות להגיע לאיחוד - במידה הזאת אתם תזכו לגילוי האמת.
שאלה: כולנו נמצאים בהרגשה מאוד קשה כשחברים שלנו נמצאים במלחמה. אנחנו לא מצליחות להבין מה ההבדל בין להתכלל עם חברים, לבין להתחבר או לרחם על החברים?
אנחנו צריכים לחשוב רק על החיבור בין כולם. לא שאנחנו רוצים לנצח בזה שאנחנו מחוברים, זו צורה אגואיסטית שזורקת אותנו החוצה לגמרי מהחיבור האמיתי. אנחנו רוצים שכולם יגיעו לחיבור והחיבור יהיה הצורה העליונה ביותר והרצויה ביותר לכולם.
קריין: קטע מספר 57.
"כל דבר שישנו במציאות, הן טוב והן רע, ואפילו היותר רע ומזיק שבעולם - יש לו זכות קיום, ואסור להשחיתו ולבערו כליל מן העולם, אלא שמוטל עלינו רק לתקנו, ולהביאו למוטב."
(בעל הסולם. "השלום בעולם")
שאלה: האם יש מקום לאיומים כלפי חברים שמתבטאים בגשמיות, איך לפעול כנגד זה ולטפל ברמה הגשמית, או לקחת הכול לתוך עבודה פנימית, רוחנית?
אסור לנו לבטא שנאה, כל מיני סימנים, בצורה גשמית. רצוי בכלל לעשות את כל העבודה שלנו בצורה רוחנית בלבד. אף אחד מבחוץ לא יראה שום סימנים, לא לכאן ולא לכאן, כל העבודה חייבת להיות בפנימיות בינינו, מקסימום בדיבורים שלנו בינינו בצורה עניינית, וכך אנחנו מגיעים לתוצאות הנכונות.
תלמיד: אם יש איומים כלפי חברים שמתבטא בגשמיות אז צריך לטפל ברמה הגשמית?
כן. אני רק לא מבין איך זה יכול להיות איומים גשמיים כלפי החברים?
שאלה: אם יש לי מצבים פנימיים עם חבר, שאני מרגיש שהכוונה שלו מאוד אגרסיבית, נוטה באמת לאיומים, כמו שאמרת "הקם להורגך השכם להורגו". מה אני אמור לעשות עם דבר כזה?
לעורר את הדברים האלה בקבוצה. זה חבר שלך בקבוצה?
תלמיד: כן, החבר ששאל אותך עכשיו. מה אני אמור לעשות?
אתם צריכים לברר את הדברים האלה בקבוצה ומה קורה. בכל זאת המטרה של הבירורים והדיונים היא שאנחנו נתקרב לבורא. בצורה שאתם נמצאים אתם רק מתרחקים מהבורא, גם הראשון וגם השני, אין מקום לשנאה בקבוצה.
תלמיד: אבל אם אני מרגיש מצב שאני זה שמתגונן במשך יומיים, אז מה אני אמור לעשות?
אתה צריך להגיע אליו בפני כולם ולברר את הדבר. הוא חייב לעמוד על זה ולענות, כי אתם חברים בעשירייה, הוא לא יכול להתחמק. אבל אין מקום לאיום. מתחילים לברר מהנקודה שאנחנו רוצים לברר את הדברים, כדי שהבירור יביא אותנו קדימה לגילוי הבורא. אחרת בשביל מה אנחנו צריכים את הבירורים, ובכלל בשביל מה אנחנו נמצאים בקבוצה? זאת אומרת, אנחנו מקבלים את מה שקורה שמגיע לנו מהבורא כדי שאנחנו נתקדם אליו, אז קדימה - תעשו.
תלמיד: איך לברר את זה? אם עכשיו יש לי מצב מול חבר, החברים אומרים "אנחנו לא רואים את זה ככה", אז מה אני אמור לעשות? זה מה שאני חווה מול החבר.
לברר, לשבת יחד ולברר את הדברים בצורה עניינית, קצרה, זה מול זה. לראות אם אתם יכולים להיות כחברים או לא. אין דבר כזה שאתם לא יכולים. אם אתם הולכים לפי שיטת החיבור של בעל הסולם, אז יש לכם עבודה דווקא על חוסר חיבור. אם אתם לא רוצים לקבל את השיטה ש"על כל פשעים תכסה אהבה", אתם לא מרוצים שהבורא מעורר בכם כאלה סכסוכים?
תלמיד: אני יומיים שלושה במצבים ולא מצליח להגיע לתפילה.
עזוב את התפילה. אני מדבר איתך לעניין. הבורא מעורר לך שנאה לחבר, לָמה אתה לא יכול לשבת עימו ולסגור את הדברים? על ידי זה שאתה מתקרב אליו והוא אליך אתם בונים מקום לגילוי הבורא.
תלמיד: הוא לא אומר לי את האמת.
הוא לא אומר את האמת?
תלמיד: כן.
בטח. ואתה?
תלמיד: אני אומר את האמת.
אתה כן. ומה הוא אומר? ההיפך.
תלמיד: הוא אומר שאני מאיים עליו. אני מרגיש את הכוונה של בן האדם שהוא בא כמו שעכשיו לימדת בשיעור, "הקם להורגך השכם להורגו", ואני צריך להתגונן.
תן לחברה שהיא תחליט במקומכם, ואז תקבלו את דעת החברה. אם תתקדמו נכון וטוב, אז עוד תגלו כמה וכמה יחסים כאלו יהיו בין כולם, כמו בין תלמידי רבי שמעון. דווקא על בירורים כאלה מתקדמים, ושמחים שיש כאלו בירורים.
שאלה: האם אנחנו צריכים לבטא את השנאה בצורה פתוחה לחברות, או אני צריכה לעבוד בצורה פנימית כדי לא להזיק לחברה ולעשירייה, לפי מה שרב"ש מלמד אותנו?
זאת שאלה יפה מאוד ורצינית. אנחנו לא רוצים לגלות את השנאה בצורה חיצונית, אלא אנחנו רוצים לכסות אותה בכל מיני יחסים יפים, טובים. עכשיו השאלה, מה זה נקרא לכסות את השנאה? צריכים לגלות אותה ואחר כך לכסות. מה אנחנו עושים? לכן כאן אנחנו הולכים בצורה הדרגתית, מגלים קצת מהשנאה ומכסים אותה בחיבור, מגלים עוד קצת שנאה ומכסים אותה בחיבור. וכך בצורה רציונאלית, בשכל, בכוחות, מתקדמים בשמאל ימין, כמו כשעושים סקי, כך צריכים להתקדם.
שאלה: בעשירייה שלנו יש חברים מארבע מדינות, ונראה כביכול שאין התנגשויות בצורה וירטואלית, הן מאוד איטיות. אמרת שהבורא מתגלה דרך ההתנגשויות. איך אנחנו נגלה את הבורא אם אנחנו לא כל כך מתנגשים בגלל שאנחנו בסביבה וירטואלית?
הכול תלוי בכמה אתם רוצים להיות מחוברים יותר, ואת זה אפשר לעשות אפילו בצורה וירטואלית. תתחילו להתקרב בצורה וירטואלית זה אל זה ותתחילו לגלות התנגשות, כך יהיה.
שאלה: לפי מה שקראנו בקטע האחרון, מה אנחנו יכולים לתקן כעשירייה אם הבורא הוא מי שעושה את התיקונים?
אתם צריכים לתקן את התפילה, שעליה הבורא יעשה תיקונים.
שאלה: מהי הדרך הנכונה לתקן משהו רע שאנחנו רואים בעולם?
לתקן את עצמכם כדי שלא תראו את הרע. אבל לתקן, לא סתם לא לראות, לטשטש או לקבל דעה אחרת על אותו אירוע, אלא התיקון הוא בזה שאנחנו מתקנים את עצמנו, ואז מגלים עוד ועוד שהעולם כולו טוב. וזה לא על ידי שאנחנו מסכימים עם מה שקורה כי אז אנחנו יורדים כביכול בסולם, אלא ההפך, אנחנו צריכים לגלות שהכול שייך לבורא ולכן אין רע בעולם. אבל זה על ידי שעולים באמונה למעלה מהדעת.
שאלה: איך אנחנו, הנבראים יכולים לתקן את מה שברא הבורא בעצמו?
על ידי תפילה.
שאלה: החיבור עוזר לנו להתגבר מעל השנאה, אבל איך ייתכן שמחיבור גדול מתפרצת שנאה?
הבורא עושה את זה. הבורא הוא מקור להכול. את חושבת שזה מגיע מהחברה שלך? אין דבר כזה. הבורא מסכסך בין כולנו כדי שנזדקק לו ועל ידי זה נתקרב אליו, ואנחנו בסופו של דבר נדרוש מאין ברירה, "אנחנו חייבים שתתגלה, כי אם לא תתגלה, אז אנחנו מגיעים לקריסה", ואז הוא מתגלה ושמח, זאת העבודה שלו. הבורא מאוד ערמומי, הוא מסכסך בינינו עד שנרצה אותו בינינו.
שאלה: בקטע נאמר שאסור להעלים שום דבר מעל פני האדמה. האם אנחנו צריכים להילחם במשהו, ואם כן, מהי העבודה הזאת?
אנחנו צריכים לתקן את עצמנו כך שנראה כל פעם שבעולם יש איזון, ואם אנחנו לא רואים איזון, אז זה סימן שאי האיזון הזה הוא בנו. ואז זה מכוון אותנו לחזור לאיזון הפנימי שלנו עד שנראה שהעולם גם נמצא באיזון, מאיזון פנימי לאיזון חיצוני, וכך כל פעם לתקן את עצמנו.
שאלה: מה זה אומר להתקרב? אנחנו כביכול יחד, אנחנו דנות יחד.
זה לא נחשב לחיבור. חיבור הוא לפי הדעות, לפי התכונות, לפי המטרות. חיבור זה חיבור. זה לא שאני מסכים עם מישהו, זה לא פילוסופיה, זה חייב להיות כאיש אחד בלב אחד.
שאלה: אם אנחנו מדברים על תפילה, איפה צריכה בימים האלה להתרכז התפילה שלנו? אם אנחנו אומרים שבסוף הכול בעשירייה, אבל אנחנו רואים מה קורה בעולם, איזו תפילה צריכה להיות, האם על החיבור בעשירייה, על החיבור של העולם?
כל העולם הוא עשירייה, כל הבריאה היא עשירייה, ואנחנו צריכים בסופו של דבר להגיע מעשירייה פרטית לעשירייה כללית שזאת כל המציאות ולאזן את הכול.
תלמידה: איך מאזנים את התפילה? על מה אנחנו מתפללות?
קודם כל אתן צריכות להתארגן ביניכן ולתאר לעצמכן שאתן עשירייה, ואתן צריכות להיות מחוברות כמו שאתן רוצות שכל הבריאה תהיה מחוברת. לתאר כך שכל הבריאה נמצאת בתוך העשירייה שלכן ולהתקדם בצורה כזאת.
שאלה: למה פעם אחר פעם אנחנו רואים שהגענו לאיזה איזון, ואז שוב אנחנו רואים שיש דברים מכוערים שקורים בעולם, מלחמה, שנאה?
זה סימן שהכלי שלך התקלקל על ידי כניסה של רצון לקבל אגואיסטי מקולקל חדש בו. זה סימן שעלית לדרגה עליונה יותר בקו שמאל, ברגל שמאל, ועכשיו עליך למשוך מאור המחזיר למוטב ברגל ימין, בקו ימין, וכך תעלה למדרגה עליונה יותר. הבורא מעלה אותך לדרגה עליונה יותר בצד שמאל ואתה רואה דברים שליליים, עכשיו אתה צריך להתפעל ממה שקורה ולפנות לבורא כדי שיתקן את מה שאתה רואה כדבר שלילי ויהפוך את זה לדבר חיובי, ואז תסיים את המדרגה. כך היא העלייה בכל פעם.
שאלה: כשהמלחמה הזאת התחילה, התחלנו להתפלל כדי שהמלחמה הזאת תהפוך למלחמה פנימית ותפסיק להיות מלחמה בחוץ. מאז שיעורי הבוקר הפכו ממש למלחמה פנימית והתחילה להתעורר שנאה גדולה מאוד כלפי הבורא. החברות הן כמו עורכות הדין, הסנגוריות של הבורא. עם מה אנחנו בעצם נלחמות במלחמה הפנימית הזאת?
עד שנבין שהבורא הוא זה שעושה מלחמה בתוכנו כדי לתקן אותנו, כדי לחנך אותנו, להביא אותנו אליו, לחיבור איתו, להידבק בו, אנחנו תמיד נראה את הדברים האלה מאוד מאוד מפוזרים, שבורים, לא מסתדרים. לכן עלינו כל פעם לאסוף שוב את תמונת העולם לפאזל אחד - זה הבורא, אלו הנבראים, זאת המלחמה, אלו אנחנו - בצורה כזאת שהכול יהיה מסודר כך שמהבורא יוצאים גם דברים רעים כביכול, שזה הרצון לקבל השבור, וגם דבר טוב, שזה האור שמאיר ומברר, ואז נרגיש עד כמה הרצון לקבל השבור הוא רע, וכמה אנחנו צריכים בכל זאת להתחבר למקור, לבורא, ולבקש ממנו שיעשה תיקון בתכונות שלנו, עד שנראה את המציאות מגיעה להשלמה. אלה תיקונים שאנחנו מקבלים בצורה הדרגתית.
אני לא חושב שיש לנו עוד כל כך הרבה זמן לראות את סוף התיקונים, לכן נתייחס לזה ברצינות. אני פונה לכל הכלי העולמי, בואו נקבל ברצינות את מה שמתרחש עכשיו במלחמה המקומית כביכול. זאת לא מלחמה מקומית, זאת ממש מלחמת עולם, אני אומר ברצינות, זאת מלחמת עולם רק היא לא הגיעה לממדים כאלה, אבל בעיקרה היא מלחמת עולם. ואנחנו צריכים להשתדל לעשות ממנה תיקון לעולם.
שאלה: קודם אמרת שהבירור, האור מתגלה מתוך התנגשות הדעות המנוגדות של החברים. האם האור הזה שמתגלה הוא ההופכיות של הרצון לקבל והרצון להשפיע?
כן.
שאלה: האם אנחנו צריכות לבקש שיתגלה הרע כמו שאנחנו מבקשות חיבור?
כן, כי בלי גילוי הרע אנחנו לא יכולים לתקן אותו. כמו שבמחלה אנחנו דואגים מאוד לדעת מהי המחלה. להרגיש רע זה לא מספיק, אנחנו צריכים לדעת מה הסיבה. לכן לגלות את הסיבה האמיתית זה כבר חצי מהריפוי.
שאלה: במה שלא ניתקל בעולם הגשמי שלנו הכול גורם לאבדות, האם להתעלות מעל חילוקי הדעות ומעל הניגודים זו הדרך היחידה?
כן. רק אם אנחנו רואים דברים מנוגדים ורוצים לבנות משניהם קו אמצעי, אז אנחנו באמת בונים. בכל יתר הצורות אנחנו מפסידים והורסים.
קריין: קטע 58.
"ידוע, כי אין שום דבר מתגלה בצורתו האמיתי, אלא רק בדבר והפוכו, "כיתרון האור מתוך החושך".
זאת אומרת, שכל דבר מראה על חבירו, שדוקא על ידי דבר והפוכו, אפשר להשיג את מציאותו האמיתי של המושג הנגדי. ומשום זה אי אפשר להשיג את הדבר בתכלית הבהירות, אם אין לו את הדבר המקבילו.
דוגמא: אי אפשר להעריך ולומר, שזהו דבר טוב, אם אין הדבר שכנגדו, המראה על רע. וכמו כן: מר - ומתוק, שנאה - ואהבה, רעבון - ושביעה, צמאון - ורויה, פירוד - ודביקות. ולפי זה יוצא, שאי אפשר לבוא לידי אהבת הדביקות, מטרם שמשיג את שנאת הפירוד."
(בעל הסולם. שמעתי. ל"ד. "יתרון ארץ בכל הוא")
כמה זה פשוט ולעניין. קודם אנחנו צריכים להשיג כל מיני צורות של ריחוק, שנאה, התנגדות, ומהן אנחנו משיגים את הצורות החיוביות. ובגילוי כל צורה וצורה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, אם זו הצורה השלילית, איזו צורה חיובית יכולה להתגלות כנגדה.
שאלה: כשכולנו מחוברות כעשירייה, אנחנו מרגישות שבכוח המאחד יש איזון, אבל לפתע אנחנו לא מחוברות ויש לנו דחייה. מהי העבודה שצריך לעשות כדי להביא שוב את החברות לחיבור?
אני לא יכול להגיד לך מה לעשות כדי להביא את החברות לחיבור. לדבר, לקרוא מאמר, להתקשר לקבוצות אחרות שיעזרו לכן להתחבר בתוך העשירייה. יש הרבה אפשרויות, כדאי להשתמש בכולן. אבל התוצאה צריכה להיות ברורה, שנרגיש שאנחנו מחוברות עד כדי כך שבתוכנו יתגלה הבורא, זו הפעולה שאנחנו צריכות להגיע אליה, שבינינו בתוך העשירייה מתגלה הבורא, נקודה. לזה אנחנו נמשכות, זה מה שאנחנו צריכות, לזה אנחנו מחויבות להגיע.
שאלה: לפעמים אני שומע שצריך לברר את המחלוקות בעשירייה ולפעמים אני שומע שכל אחד עובד עם עצמו, עושה את הבירור הפנימי שלו בכל מיני מצבים.
אתה צריך לעבוד עם הבירור הפנימי שלך ואחר כך לעבוד עם החברים על הבירור שלכם.
תלמיד: מה האיזון כאן, עד כמה אפשר באמת לגלות? לספר לחברים?
בין מי למי אתה מדבר על האיזון אם אתה רוצה לעשות לבד בירורים ופעולות? אתה חייב למשוך לבירור הזה את החברים שלך, את הקבוצה, אז יהיה בירור ויהיה איזון, כי האיזון הוא בין הדברים המנוגדים, ובאדם אחד לא יכול להיות דבר כזה.
תלמיד: עד כמה אפשר לגלות את אי ההסכמה לפני שמתחילים לעבוד על החיבור מעל?
במידה שיש אי הסכמה. אם לא תעשו כך, זה לא יעזור לכם, חבל על הזמן שאתם נמצאים פה.
שאלה: כשמתגלה מחלוקת בין שניים או שלושה חברים בעשירייה, איך לגשת לזה נכון? שהחברים יפתרו את המחלוקת ביניהם או עם העשירייה כולה?
מחלוקת צריכה להיפתר על ידי השתתפות של העשירייה כולה למרות שיש מחלוקת בין שני חברים, ואז כולם נכללים בזה ומקבלים תועלת מזה שכל העשירייה מתעלה מעל המחלוקת. ולא לקבל את הדברים האלה בצורה כזאת שאם זה מתגלה בין שניים אז שהם יסתדרו ביניהם. אין דבר כזה, זה שייך לכולם.
תלמיד: אם יש בעשירייה דברים שיש עליהם מחלוקת, אבל אנחנו עדיין לא יכולים להתעלות מעליה ומוסכם בין כל חברי העשירייה לא לדבר עליהם, לא לפתוח אותם כי אנחנו לא מסכימים עליהם. האם זה נכון לעשות כך?
לא, אם התגלתה מחלוקת סימן שאתם צריכים לטפל בה.
תלמיד: יכול להיות מצב כזה שיש דברים שאין בינינו הסכמה עליהם ואנחנו לא רוצים לפתוח אותם כי זה עלול לגרום לריב?
אין דבר כזה, אתה חייב לפתוח, כי הבורא שם את זה לפניך ממש כמשימה ואתה דוחה אותה.
תלמיד: אם כבר ניסינו לברר את המחלוקת הזו וראינו שאנחנו לא מגיעים להסכמה?
חייבים עוד ועוד.
תלמיד: זה רק יביא לריבים.
אז מה?
תלמיד: אנחנו רוצים שהדברים יהיו בונים, לא לפרק עכשיו?
אז תיקחו סכינים ותהרגו זה את זה כמו תלמידי רבי שמעון, מה הבעיה?
תלמיד: זה יביא נחת רוח לבורא?
זה יביא נחת רוח לבורא, אם אתם תרגישו כמה אתם נמצאים בשליטת היצר הרע.
תלמיד: אני חשבתי שלא מעוררים.
אל תחשוב. תשמע מה כתוב, תקרא מה כתוב. אתה חושב שהם היו במצבים יפים כאלה?
תלמיד: אם לכאורה נראה לכל צד שהדעה שלו קרובה לדעת הרב, מה לעשות במצב כזה?
הוא חושב, אז שיחשוב, מה אני אעשה.
שתלמיד: כל אחד חושב.
כך כל אחד חושב. כל אחד שומע באוזן שלו ומפרש מה ששומע מהרב לפי הלב של עצמו ואז כך קורה.
שאלה: האם לא להביא את דברי הרב לבירור על המחלוקת?
לא. אתם יכולים לקחת משהו מהכתוב מבעל הסולם, מרב"ש, אפילו אולי מדבריי, אבל בצורה כזאת שכולם מסכימים שכך כתוב, ואז מה קורה בהתאם לזה אצלנו, בינינו, ומשתדלים לברר. אבל גם בצורה רציונאלית, הגיונית, בשמירה "על כל פשעים תכסה אהבה" בכל צעד ושעל.
שאלה: עוד מעט מתקרב חג הפורים, החג של גמר התיקון. למרות שמתגלים יותר סטירות בעולם הסובב ובינינו איך עלינו להלביש על עצמנו את גמר התיקון מעל לכל מה שקורה, האם אולי יכולים בימים האלה לכרות ברית שאנחנו מתנהגים כל כך יפה?
לא. אנחנו לא רוצים לעשות שום הפסקה. אנחנו ממשיכים במה שיש לנו ואנחנו רוצים ש"על כל פשעים תכסה אהבה". על כל צעד ושעל שאני מגלה סטייה, דחייה, אי סדר בינינו אנחנו צריכים לברר ולתקן. לתקן בזה שמבקשים את הבורא הוא "עושה שלום במרומיו יעשה שלום עלינו".
תלמיד: היום בעשירייה, זה קורה לעיתים רחוקות, אבל הגענו להסכמה משותפת שכולנו כל היום מבקשים את גמר תיקון. פעולה כזאת היא נכונה, שכל העשירייה מבקשת גמר תיקון?
אני לא יכול להגיד שזה נכון. נראה לי ילדותי. מה זה גמר תיקון? איזה גמר תיקון יכול להתגלות בנו שאנחנו עדין לא זכינו לשום סטייה אמיתית מהדרך. אנחנו לא מגלים עדין את היצר הרע בתוקף. אז מה יכול להיות, איזה גמר תיקון? עדין אין קלקול מגולה שיהיה תיקון, מכל שכן גמר תיקון. בואו אנחנו נדבר בצורה רצינית. אנחנו צריכים לפנות לבורא כל פעם עם מה שאנחנו מגלים שבאמת יש בינינו חוסר הסכמה, חוסר הבנה, חוסר קירוב בינינו וכן הלאה ועל זה מבקשים תיקונים.
תלמיד: לפני זה היה נראה לנו שאם אנחנו כולנו יחד הגענו לבקשה משותפת זה עניין בוגר ואם זה לא נכון אז איך לבקש באופן בוגר?
גם על זה אתם צריכים לדון ואם יש בעיה אז לשאול את הבורא.
(סוף השיעור)