בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר18.1.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -אמונה למעלה מהדעת*

1. שלא נהיה תלויים במה שמקבלים מהבורא, אלא בזה שיש לנו איזשהו יחס אליו. *אנחנו מבקשים סה"כ שללא שום קשר למה שאנחנו מקבלים, שנהיה בהרגשת החשיבות, איפה אנחנו נמצאים, עם מי יש לנו עסק, מי מנהל אותנו*. בטוח שאין עוד מלבדו משפיע על כל אחד ואחד ויודע מה צריך לעשות עם כל אחד ואחד, ועושה. אנחנו לא רוצים שזה יהיה תלוי במה שאנחנו מרגישים, אלא רק בזה שאנחנו בינינו קובעים קשר, וע"י ההתקשרות בינינו *אנחנו רוצים להגיע למצב שכמה שמקבלים, כמה שלא, אנחנו מתעלים מעל ההרגשה שלנו, לקשר עם האלוקות, לקשר עם הבורא, שלא תלוי במה שאני מרגיש, אלא תלוי רק בהתקשרות בינינו* ובמה שנייצב לפנינו את דמות הבורא כטוב ומיטיב בכל מצב ומצב, ולא יורד ממנו. בזה אנחנו בונים את הכלי הרוחני שלנו.
   
   *כמה שנקבל פחות, וכמה שנרצה לתת יותר, להיות דבוקים עם זה שאין עוד מלבדו וטוב ומיטיב. אפילו שאין לנו כלום מזה*, אנחנו משתדלים כך להתקרב לכלים דהשפעה, ובזה אנחנו מנצחים את הקליפות ואת כל ההפרעות שמופיעות רק כדי לתת לנו אפשרות לבנות נכון יחס לאלוקות. *היחס הנכון לאלוקות לא תלוי במה שאני מרגיש ומקבל, אלא בזה שאני רוצה להיות למעלה מלהרגיש ולקבל. אז אנחנו מתחילים להרגיש את הצורה האמיתית של הרוחניות כלפינו, ונכנסים לעולם העליון*.

2. אני לא מסתכל על מה שאני מרגיש. *אני מבדיל בין מה שאני מרגיש, לבין ממי אני מרגיש את זה ולמה* אני מרגיש. כלפי הרצון לקבל שלי אני תמיד נמצא בהתנגדות, בהתנגשות, כנגד, ולמעלה מזה אני בונה את היחס שלי לכוח השפעה ואהבה לבורא.
   
   ש לי כאן 2 כיווני התפתחות: מצד אחד לשנוא את הרע, את הרצון לקבל שבי שתמיד אומר לי כמה שאני שונא את המצב שלי, כמה אני סובל ממנו, כמה אין לי כלום. מצד שני אני בכלים האחרים רוצה לפתח כלים של למעלה מהדעת. אני יכול ורוצה להגיד: אני דווקא מתעלה למעלה ממה שהיה לי קודם, אני עולה על פני זה שלא מקבל כלום בכלים דקבלה, זה עוזר לי בכך שאני יכול להגיע לתנאים שאני משפיע לבורא. מה אני משפיע לבורא? היחס שלי להיות למעלה מכלים דקבלה, ולהתקדם, להתקרב לכלים דהשפעה.

3. העבודה האמיתית מתבססת על מה שאני מרגיש, כי אין לי כלום חוץ מזה האמת, ויחד עם זה *אני מחפש איפה אני יכול לענות לבורא, להתייחס לבורא למעלה ממה שאני מרגיש, למרות מה שאני מרגיש. כאן הנקודה שמבדילה בין העולם הזה לעולם העליון*, נקודה שדווקא מעלה אותי למעלה מהדעת. דעת נקרא מה שאני מרגיש בכלים דקבלה שלי. אמונה למעלה מהדעת זה מה שאני מרגיש אם היו לי כלים דהשפעה, אם היו לי תכונות הבורא.
   
   אנחנו צריכים להשתדל לבנות יחס לבורא בתכונות ההשפעה, *לא חשוב לי מה שאני מקבל, מה שאני מרגיש. אני משתדל כל פעם להתעלות למעלה מזה ולהתנהג כאילו שקיבלתי מה שרציתי*. אז איך הייתי מתנהג, איך הייתי מרגיש. כי הכלים דקבלה שלי מסתירים לי את האמת. אני רוצה כביכול לבטל אותם, או יותר מדויק להיות למעלה מהם, וכך מתקדמים.

4. אנחנו רואים שבאמת אין שום הוכחות, אין שום עובדות, אין שום ביטחון. וודאי שכל הכלים האלה שלנו נמצאים כולם בע"מ לקבל ואי אפשר לסמוך עליהם. אלא מה אנחנו יכולים כאן? *רק ללכת באמונת חכמים. כמו שהם אומרים לנו, תעשה. אחרי שתעשה כמה פעמים, תתפלל*.
   
   קראנו שהעיקר היא התפילה. אדם צריך להתפלל לה' שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת. כאן הוא ממשיך ומסתמך על התפילה. כדי להגיע, להתקרב, לבורא *אנחנו צריכים רק להיות עם התפילה הזאת בפנים, בתוך הלב: "תעזור לנו, תעזור לנו, תעזור לנו*". לכן אם הוא מתמיד בזה, אי אפשר לא ליפול אף פעם, אלא תמיד יכול ללכת בשמחה בזה שמאמין שהוא משמש למלך גדול. כלומר *אם יש לו קבוצה, יש לו את ההכוונה הזאת שהוא מקבל מהמקובלים, אז יש לו כבר כיוון נכון וכך יתקדם*.

5. הכניסה לרוחניות היא לא כל כך פשוטה. הבורא הכין לנו את כל התהליך הזה. לא שפותח לנו כל האפשרויות והדלתות ואת הכל, אלא נותן לנו דווקא מכשולים כדי לגדל אותנו, שנעבור את *בית הספר הרוחני* הזה בצורה שבאמת לא נבזבז את החיים האלו שלנו, ומצד שני שנתקדם. נתקדם.

6. לא חשוב אפילו שאתה עדיין לא מרגיש שיש לך על מה להודות. אתה חייב לעשות את זה למעלה מהכוח שלך. *אף אחד לא אומר לך שאתה צריך כאן להרגיש, ודאי שלא. אלא זה שאתה מתאר לעצמך איך היית מודה לבורא אם היית מבין ומרגיש למה הוא לוקח אותך, על זה אתה צריך להודות*.

7. אני צריך להרגיש את עצמי כשלם, כמקבל את זה ממנו. אם הבורא נותן לי מצב שבעיניי, לפי דעתי, לפי הכלים שלי אני חושב שהוא מצב גרוע ביותר, נמוך ביותר, אני לא יכול לסדר אותו, אני לא יכול לבנות ממנו משהו, הוא בורח ממני, אין לי רגש ואין לי שכל ואין לי קשר ביניהם, כלום, אבל *אני מקבל את זה ככניעה ללא תנאי. זה מגיע מהבורא ולכן המצב הזה הוא מצב שלם ושייך למדרגה יותר עליונה* לפי מה שאני יכול בכלים שלי לתאר. אז אני עולה לדרגה יותר עליונה הזאת שנקראת דרגת השפעה, דרגת הבינה, אמונה למעלה מהדעת.
   
   לפי דעתי הכל שבור, אני לא מבין, לא יכול לקשור 2 דברים יחד, כלום. כשאני חושב שזה מגיע לי מהבורא, שאין עוד מלבדו טוב ומיטיב השלם, אז אני מתחיל כבר לסדר את עצמי לעומת האבסולוט הזה בצורה כזאת שאני מסדר את עצמי יותר ויותר נכון כלפי השפעת האור העליון, כלפי השפעת הבינה. *לאט לאט אני מגיע למצב שאני כן מבין ומרגיש למה הבורא סידר לי את העבודה הזאת, לעלות מהרצון לקבל, מכל הבעיות שיש לי, לרצון להשפיע, מהעולם הזה לעולם הרוחני, לעולם העליון. כך אני עולה מדרגה, כך אני מתקדם למצב של אמונה*. אמנם אני עדיין לא מרגיש את זה אולי בכלים שלי, אבל אני מתחיל לתת מקום להבחנה הזאת. זה הכל מפני שאני לא שוכח דבר פשוט, שמה שאני עכשיו מקבל, מגיע לי מהבורא, גם הרגשת העולם הזה מגיעה לי מהבורא וגם הרגשת הרצון להשפיע מגיעה לי מהבורא.

8. ש: כניעה ללא תנאי, איך זה יכול לקרות?
   ר: זה מתוך זה שאתה רואה שלא יכול להיות מה שדורשים ממני. מה רוצים ממני? משהו שלא נמצא בעולם הזה. מה אני אעשה? מצד שני, אני חייב בכל זאת ללכת אחרי המקובלים, לעשות מה שהם כתבו. אני חייב, אני חייב ללכת אחרי המילים שלהם. כך זה קורה, יש לי 2 מדרגות שלאט לאט מתעוררות, מתייצבות, ואז אני מגיע. זה נבנה בכל מקרה. יש כאן גם עניין של קבוצה גדולה שבה יש הרבה אנשים שנמצאים בכל מיני מצבים, ואז איש את רעהו יעזורו, כך אנחנו מתקדמים.

9. *שמחה על כך שאני יכול להיות לא תלוי במה שאני מרגיש ומבין. מתעוררת בי עוד יכולת להרגיש ולהבין משהו למעלה ממה שאני. כאילו שאני מתחיל להוסיף לעצמי עוד מדרגה, עוד מצב שכלול משכל ורגש של דרגה יותר עליונה שנקראת למעלה מדעתי, למעלה מהדעת*. לכן אני עובד על זה שמה שאני מבין ומה שאני מרגיש עכשיו, בסדר, נשים את זה בצד וחוץ מזה אני רוצה לבנות עכשיו אצלי עוד מצב, יותר עליון. שם יש גם הרגשה והבנה אחרת לגמרי שאני מקבל מהבורא..

10. כל פעם שאדם חושב שהוא נמצא בדרגה הנמוכה ביותר, בשפלות הגדולה ביותר, שהבורא לא נותן לו, לא רגש ולא שכל ולא הבנה בשום דבר. *האדם ממש נמצא מבולבל, ריקן ומנוגד לכל מה שיכול לתאר לעצמו מה זה רוחניות שלפניו. אנחנו דווקא מזה צריכים להתקדם*.

11. ש: עוצמת המשיכה בתוך הדעת מתגברת...?
    ר: זה נקרא *עולם הפוך ראיתי. תמיד שאני מגלה את הרוחניות, כנגד זה אני רואה את הגשמיות יותר גדולה ויותר חשובה*. כך אני צריך להתנגד לזה, להתגבר על זה, וכך להגיע למצב יותר גבוה. זה תמיד כך, דבר והיפוכו.
    
    ש: איך נעשה את המעבר לחיים של למעלה מהדעת?..
    ר: בעיניים עצומות, כמו שכותב בעל הסולם. הולך למעלה מכל מה שהוא רואה, מרגיש, חושב. הוא הולך למעלה מלב ומוח שלו האגואיסטים, אלא מקבל את צורת ההשגחה כמו שהוא נמצא כביכול בדבקות עם הבורא. בזה, אחרי הרבה פעולות שצריכים ללמוד, המצב הזה יתייצב בו והוא מצליח.

12. *מילים מאוד חשובות*. אז האדם בא לידי הכרה, היינו שהוא מאמין שהבורא נהנה דווקא מעבודה זו. איזה עבודה? שבנויה כולה למעלה מהדעת. כלומר זה שאני מקבל הפרעות, בלבולים, מצב רוח רע ועוד, ודאי שכל זה מסדר בי הבורא, גם ברגש גם בשכל, בכל מה שיש בי הוא שולט. כמו שאתם שולטים במחשב, אין כאן משהו שפועל חוץ מהבורא, אין עוד מלבדו.
    
    *אני צריך להבין שמה שאני מקבל, במצב הכי גרוע, הכי מפורק, הכי מבולבל, זה בדיוק מה הבורא התכוון שאני ארגיש ואחשוב. מזה אני צריך להבין שזו הנקודה שדווקא ממנה הוא רוצה שאני אבנה את הקשר אליו*.

13. צריכים לחפש ע"י מה אני אשנה את היחס שלי, שאני לא אהיה תלוי בנעים או לא נעים, אלא למי אני עושה, בשביל מה אני עושה. לשנות את הכיוון, אני לא עושה את זה מתוך זה שזה לא נעים, שזה לוחץ, אלא *כל ההבחנות הלא נעימות שאני מקבל ברגש ובשכל, אני מקבל אותן כדי לשנות את היחס שלי לחברים, לעולם ולבורא*. כאן השאלה, איך אנחנו מבצעים את זה? מטרת הבריאה בכל זאת תהיה לפניי כדבר חשוב, ולא מה שאני מרגיש. אלא לאן שהרגשה הזאת כבר מביאה אותי. זה מה שחשוב לי, רק לברר את החשיבות והמטרה.

*חלק 2 - מאמר השלום, כותרת: ביאור המשנה הכל נתון בעירבון, ומצודה פרוסה על כל החיים*

14. הרצון שבורא ברא מתחלק לכל מיני חלקים. ככל שהחלקים האלה יכולים להביע יותר האגו שבהם, ככל שנעשים יותר אגואיסטים, אז הם יכולים להתחלק ליותר נשמות, יותר חלקים. לפני אלף שנה היו בעולם כולו מיליארד אנשים והיום יש 8 מיליארד. זה אומר שהרצון לקבל גדל ואז אנחנו צריכים לחלק אותו לחלקים יותר קטנים כדי שתהיה יכולת בכל חלק וחלק לתקן את עצמו.

15. מתוך זה שהאדם סובל הוא בכל זאת בא לתיקון. אבל לא שאנחנו מעודדים את הדברים האלה. כמו שכתוב, זה לא לטוב בעיני האדם ולא לטוב בעיני הבורא. *אנחנו צריכים להגיע למצב שנהנה מהחיים, כלומר צריכים להביא את עצמנו למצב שנהנים מהחיים, ולהוסיף לזה, כדי בזה לעשות נחת רוח לבורא, אבל בכל זאת ליהנות*.
    
    *זה כבר טוב אם אפשר לגרום לכל אדם ואדם, מה שלא יהיה, תענוג במקום ייסורים. אתה יכול להגיד: לא, אבל ייסורים יקדמו אותם לתיקון. זה לא עניינך, אלא להידמות לבורא. הוא טוב ומטיב, אז תעשה גם אתה, בכל מצב שאפשר*.

16. *כל דבר שאתה רוצה לקבל בחיים שלך נמצא באותה חנות. אז אם אתה רוצה לקבל משהו מהחנות, תקבל, אבל תדע שזה בהלוואה וידרשו ממך, אתה תצטרך להחזיר. לכן תהיה בחשבון רציני לפני שאתה מקבל משהו*.

17. הכל נמצא בצורה כזאת במערכת סגורה. לכן אם אתה מתייחס למציאות כחלק האקטיבי שבמציאות, ואתה בהכרח כך בנוי. אתה נולד וגדל על חשבון מישהו, אבל אח"כ אתה צריך להבין שאתה חייב לעולם, חייב לאנשים. במה ולמה, ואיך זה מקדם אותך להתפתחות הפנימית שלך, ואתה צריך להיכנס במערכת מיוחדת של התקשרות עם אחרים, כמה לתת וכמה לקבל.

18. אתה קונה כל דבר בחיים שאתה צריך, ואתה צריך לעשות חשבון, האם *ע"י זה שאתה לוקח מהמכולת, אתה תחזיר, אתה תחזיר כל מה שלקחת*. חוץ מזה שאתה צריך להתקיים, זה ברור. אבל חוץ מהכרחיות, שעל זה כתוב *לא יגונה ולא ישובח, חוץ מהכרחיות אתה חייב הכל לסובב לכיוון הזולת ודרך הזולת לבורא*.

19. ש: מה זה החנות הפתוחה, החנווני, הפנקס?
    ר: מדובר על החיים שלנו. העולם שלנו הוא כמו חנות, ואנחנו נכנסים לחנות ואפשר לקחת משם כביכול הכל, כל החיים לפנינו. נו, ודאי שבהגבלה מיוחדת, מין, איך נולדתי, איפה נולדתי, מה קיבלתי מההורים, מה קיבלתי מהסביבה וכן הלאה.
    
    אבל בכל זאת מה שניתן לפנינו, איך אנחנו מתייחסים למציאות? על זה מדובר. האם אני יכול להתייחס למציאות בצורה פתוחה כמו שאני באמת נמצא באיזשהו סופר, ואני יכול לקבל הכל מהחנות כמו שבא לי לפי האגו שלי ואז אני לוקח את כל החנות אלי הביתה? או שאני אקח ממנה רק חלק, מה שאני צריך? *איך אני מתייחס, זה העניין. זה לא עניין של כמה אני לוקח, אלא איך אני לוקח, כלומר באיזו צורה אני משתמש לחיים שלי. זאת השאלה*.
    
    כאן אנחנו צריכים לברר מה באמת הרצון שלנו האגואיסטי, שהבורא ברא בנו מלכתחילה, דורש מאיתנו? מה הטבע דורש מאיתנו, אנשים אחרים, אנושות, ומה הבורא דורש? איך אנחנו צריכים לשנות את היחס שלנו לחיים? *זה כמו חנות שהכל לפניך, קח ממנה מה שאתה רוצה, אבל בסוף החנות נמצאת הקופה וחייבים לשלם*.
    
    איך נדע במשך החיים כמה אנחנו לוקחים מהחנות, ובאיזה צורה נדע איך נצטרך לשלם, למי, על מה? אולי עוברים את כל החנות ולוקחים כל מה שיש? זה לגמרי לא אותו עניין, כי אם *היינו צריכים לחשוב לעשות נחת רוח לבעל החנות, זה כ״כ רחוק ממה שאנחנו מתייחסים לחיים, ואנחנו לא ידענו על זה ולא יודעים, ובאמת נכנסים לחנות הגדולה הזאת ולוקחים ולוקחים ולוקחים, רוצים עוד יותר אבל כבר אי אפשר, לא נותנים לנו. בסופו של דבר לא ביצענו אף קניה בצורה נכונה*.

20. *אתה יכול לקחת הכל, אבל על כל דבר שאתה לוקח, אתה צריך להדביק מדבקה שזה ע"מ להשפיע נחת רוח לבורא, ואז תיקח*.

21. ש: איך לקנות נכון בחנות?
    ר: *לקנות בחנות אפשר הכי טוב ללא הגבלה, אם אתה מגיע עם החברים שלך, עשירייה. אתם כולם אומרים ב-פה אחד, יותר טוב להגיד בלב אחד: "אנחנו רוצים לעשות את הקניה הזאת כדי לעשות נחת רוח לבורא. אנחנו בעצמנו לא צריכים את זה, אמנם שרוצים, אבל לא היינו קונים, אלא רק כדי לעשות נחת רוח לבורא. אז אנחנו ניקח עכשיו את זה מהחנות כדי שהוא יהנה". זאת קניה נכונה, טובה, האמיתית. מקבלים בונוס, אבל על זה אסור לדבר*.

22. *אם אתה רוצה להיות אדם, אז בשבילך החנות הזה הזאת קיימת*. החנות הזאת היא לא לכל בני האדם אלא היא רק לאלו שרוצים לקנות יחס מיוחד לבורא. אבל לכל האחרים לא. קח מהחיים מה שאתה רוצה, אל תחשוב, לא יהיה לך על זה לא גיהנום ולא גן עדן, שום דבר. זה חשבון בדרגה אחרת. לכן העיקר בשבילנו זה בכל זאת העשירייה. בתוך עשירייה לגלות חיבור בינינו, ובתוך החיבור בינינו לגלות את הבורא.
    
    ש: אפשר לומר שקודם המיליארדרים לא משלמים אחוז גבוה?
    ר: בטח. במה איילון מאסק או כל אלו שעכשיו מרוויחים המון, אצלנו זה הכל יורד ערך הכסף, ואצלם זה עולה פי כמה וכמה. זה לא שייך לתיקון, כל הדברים האלה זה רק כדי לבלבל אותנו. אנחנו נראה אח״כ איך שזה הכל מסתדר. אני לא רוצה לדבר על זה שעכשיו הם נהנים מהחיים. הם נהנים בחיים הגשמיים, בגוף שלהם. תראו כמה יש על זה גם חשבון, אתם תהיו כבר במצב שלא תרצו להחליף איתם בשום דבר.