שיעור צהריים 20.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

לעשות הכנה לתפילה – קטעים נבחרים מן המקורות

כמו שדיברנו ולא פעם, התפילה היא העיקר. כי הפנייה שלנו לבורא שיעזור לנו, שיסביר לנו, שייקח אותנו קדימה, שיעשה בנו כל מה שרק אפשר כדי שנגיע סוף סוף למטרת החיים, זו התפילה והיא הדבר ההכרחי. לכן אין יותר חשוב, יקר ומועיל מתפילה שאדם יכול להפעיל ולפנות לבורא, וכתוצאה מזה הבורא בסופו של דבר עונה לאדם ומעלה אותו עד המטרה הגדולה, הסופית, העליונה. לכן אין דבר יותר חשוב מתפילה.

היום אנחנו מדברים על הכנה לתפילה. מה זאת אומרת הכנה לתפילה? מה אנחנו צריכים לעשות כדי להכין את עצמנו ולפנות אחר כך לבורא בפנייה נכונה, כך שהבורא לא יוכל לסרב, יעזור ויעשה כול מה שהוא צריך לעשות כדי שנצליח.

קריין: קטע מס' 1, כותב בעל הסולם.

"צריך להיות הכנה להתפילה, שירגיל את עצמו לתפילה, כְּאִלו שיהיו פיו וליבו שוים. וזה יכולין לבוא שהלב יסכים ע"י ההרגל, שיבין שבחינת קבלה נקרא פירוד, ועיקר הוא דביקות בחיי החיים, שהוא סוד השפעה."

(בעל הסולם. "שמעתי". קכ"ב. "להבין מה שמבואר בשולחן ערוך")

אנחנו יכולים להתקרב לבורא רק לפי מידת הנתינה, לפי מידת ההשפעה שאנחנו מפתחים בנו. אם אין לנו מידה כזאת, אז אנחנו הפוכים מהבורא ומתרחקים ממנו כל פעם יותר ויותר. לכן צריך לשים לב לאיזה כיוון אנחנו נעים בחיים שלנו, האם להתקרבות לבורא או להתרחקות ממנו, וזו בעצם התנועה הרוחנית.

עיקר התנועה הרוחנית מתבצעת על ידי הפנייה לבורא, על ידי התפילה, שאני רוצה להתקרב אליו, או שזה לא חשוב לי וכביכול אני יכול אפילו להתרחק ממנו. צריך כל פעם להשתדל להיות יותר קרוב לבורא, כמו ילד קטן שרוצה כל הזמן להיות קרוב לאמא כי הוא מרגיש שם יותר בטוח, יותר חום, יותר טוב, הוא מבין יותר, מרגיש יותר, כי באמא הוא תמיד מוצא את מרכז החיים שלו. לכן אנחנו צריכים לנהוג כך בחיים שלנו.

שאלה: איזו הכנה עלינו לעשות כדי שנוכל לעורר תפילה אמיתית בעשירייה?

חיבור בינינו ככל האפשר, חיבור בינינו ולבורא ככל האפשר, וחסרונות - מה אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע לדבקות. אם אנחנו נמצאים במצבים האלה, אז וודאי שאנחנו מושכים את הבורא אלינו, ואז אנחנו יכולים לקבל תשובות ממנו. על כל שאלה שהוא מעורר בנו, אנחנו יכולים לעורר בו את זה בתור תשובה לשאלה.

תלמיד: מה זה חיבור בינינו?

חיבור בינינו הוא שאנחנו רוצים להיות כאילו אדם אחד, זה החיבור שאנחנו רוצים להרגיש בינינו. כמו שאדם מרגיש שהוא אדם אחד, אומנם יש לו הרבה רצונות, מחשבות, פעולות, אבל כולם שייכים לגוף אחד, לאדם אחד. כך אנחנו, אף על פי שאנחנו לא מרגישים כאדם אחד, אבל רוצים להרגיש כאדם אחד.

תלמיד: האם אנחנו מדברים על חיבור בין גופים או רצונות?

אנחנו מדברים על הרצונות שלנו, אנחנו רוצים לחבר את הרצונות שלנו שיהיו כרצון אחד. הגופים הגשמיים שלנו לא חשובים לנו כי היום חיים ומחר מתים, חשוב לנו שנרגיש כאדם אחד.

שאלה: הוא כותב שאפשר להגיע למצב שהלב יסכים על ידי הרגל. איך זה בדיוק עובד? האם זה אפשרי להפוך את הטבע שלי על ידי הרגל?

כן, זה אפשרי. גם בעולם שלנו כשאנחנו רוצים להתרגל למשהו, אז אנחנו מתחילים מדברים שאין לנו משיכה אליהם, אבל בהדרגה אנחנו שמים לב, מושכים את עצמנו אליהם, עד שאנחנו מקבלים איזה טעם. כך מתחילים לעבוד עם עצמנו עד ש"הרגל נעשה טבע שני" ומתקדמים.

תלמיד: איך זה שונה מאילוף חיה?

אין הבדל.

שאלה: כמה חברים בעשירייה מספרים שקשה להם להתרכז כמו שצריך בהכנה לתפילה, וכל מיני דברים מסיחים את דעתם. איך לדייק את ההכנה לפני התפילה אם אני רק רצון לקבל טהור? איך אני יכול לעזור לחברים?

אנחנו צריכים לתת להם דוגמה ולדבר על זה כמה שיותר, והדבר הזה שהוא לא אופייני לנו יהפוך להיות לעקרוני וחשוב. לכן אין לנו ברירה, אנחנו חייבים בחלק מהזמן שלנו לעבוד בכוח על לתאר לעצמנו התקרבות לבורא.

שאלה: אני נמצאת כבר שבוע כאן ולקראת נסיעתי חזרה אני רוצה להודות לך ולכולם. נראה לי שהבורא פתח את ברזי האהבה והסיר את הקירות סביב ליבי. השתדלתי לבדוק את עצמי כל הזמן ונראה לי שהבורא דוחף אותנו ליתר חיבור ואהבה, זה הדבר היחיד שהוא עושה. רציתי להודות לך בשם הקבוצה שלנו על ההדרכה והיגיעה שלך לקראת החיבור בינינו ועם הבורא.

אני מאוד שמח לשמוע את זה ואני מחבק את כולכם, ובטוח שעוד מעט נשב יחד "בישיבה של מעלה" ונוכל להודות לבורא על כל מה שהוא עשה לנו. תודה לך.

שאלה: איך אנחנו צריכים להרגיל את עצמנו להתפלל? האם עלינו לפנות לבורא כל הזמן ממרכז העשירייה?

כן.

תלמידה: וכשמתגלה חיסרון, יש הרגשה של ריקנות בלב הפרטי. האם ברגע הזה אנחנו צריכות לבנות את התפילה מתוך הלב שלנו, או להשתדל להתפלל מתוך מרכז העשירייה בזמן שרק הלב שלי פועל כרגע עם החיסרון?

גם כך וגם כך. אני יכול להתפלל רק מתוך הרגשת הלב הפרטי שלי, ואני יכול להתפלל לבורא, לפנות אליו מתוך הלב המשותף שלנו. אנחנו צריכים לנסות כך וכך ולהשוות בין המצבים האלה. אחרי זה הבורא יחבר אותנו ויראה לנו איך אנחנו נראים כשכל אחד הוא בנפרד, או כשכולנו יחד, או בכלל כל הכלי העולמי המשותף שלנו.

שאלה: אם זה הבורא שמעורר בנו רצון, אז איך להגיע לחסרון אמיתי אם הוא עוד לא האיר בנו את החיסרון הזה?

אם הבורא לא מעורר את החיסרון, אז אנחנו לא יכולים להתעורר. אנחנו מתחילים בעבודה הרוחנית כשהבורא מעורר את הרצון, ואז אנחנו מתחילים לחפש מאיפה יש לנו רצון כזה, לאן הוא מושך אותנו, מה חסר לי בחיים. קודם זו עבודת הבורא ואחר כך האדם.

שאלה: כתוב בקטע ש"בהכנה לתפילה צריך להתרגל כאילו פיו וליבו שווים." כשמתפללים בפה, האם צריך לברר איפה נמצא הלב ולהתפלל על הפער בין הלב לפה, זו כביכול ההכנה?

כן. יפה מאוד.

שאלה: כשתפילה אמתית יוצאת מהלב ואתה רוצה לבטא אותה, אז כשאתה מבטא אותה היא הופכת להיות שקרית, בעוד שבלב הרגשת אותה כאמת. למה בזמן הקצר הזה, כמה שניות, כשהיא יוצאת מהפה היא כבר שקרית?

זה מספיק כדי להגיע להכרה בכך שזה לא הרצון הפרטי האמתי שלך.

תלמידה: האם גם בלב אני מרגישה אמת ואחרי זה שקר, זאת אומרת כל התפילה הייתה שקרית?

היא שקרית, לא אמת.

שאלה: התפילה צריכה להיות מהלב, כמו שאתה אומר, ואם התפילה שלי היא הודיה על זה שאני עכשיו נמצאת בשיעור, על החברות, כל הזמן יש הרגשה של הודיה, לא רק חסרון אלא הודיה, האם גם זאת תפילה?

זאת גם תפילה וזה גם טוב ומחר תהיה תפילה אחרת. יהיו עוד כאלה שתבכו ולא תשמחו.

שאלה: איזו עצה פרקטית תייעץ לנו כדי לא לראות את החברות כגופים?

לזה צריכים הרבה תרגילים, שבמקום חברות אתאר לעצמי רצונות, תשוקות, תפילות. ואז בהדרגה זה יתייצב בי ואני כך אתייחס אליהן, גם אתייחס אליהן רק מתוך רצון הלב.

שאלה: בקטע כתוב שעלינו להיות דבוקים ב"חיי החיים". מה זה "חיי החיים"?

"חיי החיים" זה הבורא בכבודו ובעצמו.

שאלה: להבנתי, אנחנו צריכים לבקש את תכונת ההשפעה מהבורא. בעולם הפיסי כשאני רוצה לקנות אוטו, אז אני מתכונן, בודק את חשבון הבנק, ולפי הפרמטרים שלי מתאימים לי אוטו. ברוחניות, מה לבקש מהבורא עבור תכונת ההשפעה אם אני לא יודע מה זה, איך זה נראה?

אתה צריך לנסות לבקש מהבורא שהוא יראה לך את כל זה, יסביר, יסדר לזה את כל הרצונות והכוונות שצריך, והכול יהיה פשוט ומובן.

תלמיד: מה שאמרת עכשיו זאת ההכנה לתפילה.

כן.

קריין: קטע מס' 2, כותב הרב"ש.

"כשהאדם הולך להתפלל לה', שיעזור לו, הוא צריך מקודם לעשות הכנה, ולבדוק את עצמו, ולראות, מה שיש לו ומה שחסר לו. ואז הוא יכול לדעת על מה לבקש מה', שיעזור לו, וזה שכתוב "ממעמקים קראתיך ה'". שענין "עומק" פירושו, שהאדם נמצא בתחתית שאפשר להיות, כמו שנאמר "בשאול תחתיות", היינו שהחסרון שלו הוא למטה, שהוא מרגיש, שהוא נמצא למטה מכל אדם.

היינו, שהוא מרגיש, שהוא כל כך רחוק מקדושה, יותר משאר אנשים. כלומר שאין אף אחד, שירגיש את האמת, איך שאין להגוף שלו שייכות לקדושה. לכן אלו אנשים שלא רואים את האמת, איך שהם מרוחקים מהקדושה, ממילא הם יכולים להיות שבעי רצון מעבודתם בעבודת הקודש. מה שאין כן הוא סובל מהמצב, שבו הוא נמצא."

(הרב"ש. מאמר 27 "מהו אישה מזרעת תחילה יולדת זכר, בעבודה" 1991)

שאלה: כתוב שיש להתכונן ולראות מה חסר. איך לראות את זה? אתה כביכול מבין את זה, מחפש את זה ולא מוצא.

תשאלי את החברות.

תלמידה: האם לברר עם החברות מה חסר לי כדי להתעלות?

כן, הרי גם הן שומעות את הקטעים האלה.

שאלה: איך להפוך את כוח ההשתוקקות לבורא לתפילה?

זה פשוט מאוד, אם יש לך השתוקקות לבורא, אז תרכיבי מזה תפילה. אם יש השתוקקות, אז מה עוד צריך? תשאלי את החברות, תרכיבו יחד תפילה אחת, וזה יהיה מצוין, זה בטוח ישפיע עליו.

תלמידה: אנחנו מרכיבות תפילה פעם בשבוע ואנחנו מחדשות אותה.

והבורא לא עונה?

תלמידה: לפעמים יש הרגשה שלא.

לפעמים. אז צריך להשקיע יותר מאמצים בבניית התפילה, לדרוש שיענה. הבורא מאוד רגיש לבקשות שלנו, לתפילות שלנו, במיוחד של נשים, הוא אוהב כשנשים מבקשות ממנו.

שאלה: כשפתחת את השיעור אמרת שתנועה רוחנית היא התקרבות והתרחקות מהבורא, ושכל התנועה הרוחנית תלויה בתפילה. מה יש בתפילה שהיא גורמת להתקרבות והתרחקות? למה היא זאת שיוצרת את התנועה הרוחנית?

התפילה היא כוח שמקרב את האדם לבורא. התפילה היא כוח שמרחיק את האדם מהבורא. התפילה בעצמה היא תנועה שמפעילה את הכול.

תפילה היא חיסרון. אז כפי שלמדנו יש חיסרון בדרגות עביות שורש, א', ב', ג', ד', והעביות הזאת כל הזמן נפעלת, משתנה ופועלת לכל הכיוונים. כמו בגלקסיה, כמו בכוכבים, בשמיים, זה כל הזמן נמצא בתנועה, משתנה. לכן אם אנחנו רוצים להיכנס לזה, להשפיע על זה, אז אנחנו צריכים לדעת שהעבודה שלנו היא כל הזמן להיות בהפעלת המערכת הזאת.

תלמיד: האם היכולת שלנו להפעיל את המערכת, להזיז אותה וליצור תנועות, היא בתפילות?

כן, חוץ מתפילה אין יותר כלום. אפילו שלא יהיו לנו חס ושלום ידיים, רגליים וכלום, חוץ מאותו חיסרון שאנחנו יכולים להפעיל שזו התפילה, לא צריכים יותר שום דבר.

תלמיד: האם כל מה שקורה בחיים, במציאות, כל השינויים הם תוצאה מתפילות?

גם תוצאה וגם סיבה.

תלמיד: תפילה היא לא משהו שאני לוחץ עליו והתפללתי. למה היכולת להפעיל תפילה ולהיות בתפילה היא משהו חמקמק?

זה בדיוק כדי שנבין עד כמה אנחנו צריכים להיות מיומנים, קשורים יחד, מכוונים לבורא, ובעוד כל מיני כאלו נטיות, כדי שנאחז בכוח התפילה.

תלמיד: איך להתחיל להתפלל? אני ממש רואה שאנחנו נכנסים למקום שאם אין תפילה, אז אין חיים, אין תנועה ואין תזוזות.

נכון.

תלמיד: איך להתחיל להתפלל? איך להיכנס לעבודת התפילה?

תחפש. זה דבר כל כך פנימי ואינטימי לכל אחד, כך שאף אחד מבחוץ לא יכול להסביר זאת.

שאלה: האדם מרוצה בדרך כלל מהעבודה שלו, וככל שהוא עושה יותר, כך הוא מרוצה יותר מעצמו. איך להגיע לייסורים של הצדיקים? איך להשיג את ייסורי הקדושה האלה?

לבדוק את עצמי, איפה אני נמצא, איפה אני רוצה להיות, מה עלי לעשות בשביל לרכוש תנאים טובים יותר. הכול יצליח אבל בהדרגה.

שאלה: כשאנחנו מתפללים יחד בעשירייה, אנחנו מבטאים את התפילה במילים, ותמיד יש הרגשה שזה איכשהו מחליף את העבודה הפנימית בלב שבה אנחנו צוללים לעומק ומחפשים את החיסרון הפנימי הזה. התפילה הזאת שמבוטאת במילים היא כאילו מרגיעה אותנו, כאילו כבר עשינו את העבודה, אבל האמת היא שהעבודה בלב צריכה לקרות כשאני עם עצמי ולא לברר אותה מול החברות.

זה לא חשוב, העבודה שבלב נעשית בכל מצב. מה מדאיג אותך, איזו תפילה?

תלמידה: איך נתפלל יחד בעשירייה ושזו תהיה באמת תפילה מהלב? איך לכוון את עצמנו כך שיהיה קשר בין הלב למילים?

זאת בקשה אמיתית. צריך להתחזק בזה, אבל זה יצליח לכולנו.

תלמידה: אנחנו בונות את התפילה כדי להעלות את החברות ולתת התפעלות, אבל תפילה היא קו שמאל, כשאני מרגישה את החסרונות שלי, אז אני מגלה אותם לבורא. כלומר, אני לא יכולה לגלות אותם בפני העשירייה כדי לא להוריד אותה כי עלי רק להעלות אותה. איך להרגיש את החיסרון הזה יחד?

כל מה שאת אומרת זה נכון, אלו מילים טובות ואמיתיות. עליך רק להמשיך ולאט לאט תראי כמה הרגשות שלך רוכשים פעולות פיזיות.

שאלה: אם אנחנו לא יכולים להחזיק את החיבור בקבוצה ואחת החברות עוזבת, האם אנחנו צריכות לחפש חיסרון בתפילה שלנו?

קודם כל צריך להתאסף ולדבר על זה, אבל לא הרבה. תגיעו לאיזו מסקנה מסוימת ובזה אתן עוצרות ולא נוברות בזה.

תלמידה: האם לא ליפול אל מה שנקרא "לאכול את בשרו"?

בשום אופן לא, מה שנעשה נעשה, כאלו אנחנו, כך צריך היה להיעשות וכך יהיה, אולי אנחנו נשתנה, אבל בעיקרון צריכים להגיע למסקנה ברורה.

שאלה: אדם נולד כל יום מחדש ועומק החיסרון כל הזמן משתנה. האם כדאי להיזכר במצבים שבהם הייתי בתחתית וכשעומק החיסרון היה מקסימלי ביותר כדי להעלות תפילה נכונה?

לא כדאי לחזור אל העבר ובכל מקרה לא תצליחו לעשות זאת.

שאלה: כשאנחנו מתפללים כל יום ומרגילים את עצמנו לתפילה, אבל אנחנו לא יודעים עד כמה התפילה שלנו נכונה או לא נכונה, האם זאת ההכנה לתפילה?

כן.

תלמידה: האם כל החיים שלנו הם הכנה לתפילה?

כן.

תלמידה: איך להגיע לאותה תפילה עיקרית שהבורא מצפה לה מאיתנו?

כל יום, מבוקר ועד ערב, כל הזמן לכוון את עצמך לתפילה יותר ויותר ברורה.

שאלה: אנחנו בעשירייה כל הזמן מחברות תפילה אחת ומבקשות יחד רק דבר אחד, את כוח ההשפעה, את תכונת ההשפעה. שמעתי בשיעור שלא צריך לבקש על תכונת ההשפעה כי זאת תהיה תפילה אגואיסטית. מה לבקש?

לא נורא, תבקשו את תכונת ההשפעה, הכול בסדר.

תלמידה: האם מותר לנו?

לגמרי. אחרת לא תוכלו לבטא בצורה נכונה את הבקשה שלכן.

תלמידה: האם הבורא ילמד אותנו איך לבקש?

כן.

שאלה: האם נכון לחשוב שרק החברות בעשירייה מעוררות חיסרון אמיתי לתפילה?

כן. עלי לקבל שרק החברות בעשירייה שלי מעוררות חיסרון נכון.

שאלה: האם נכון לבקש את המצב המתוקן השלם עבור החברות, ועבור עצמי אני יכולה לבקש תיקונים?

לא. עליך לבקש בתפילה אחת עבור כולם ולא יכולות להיות כאן שתי תפילות, אלא תפילה אחת עבור העשירייה.

תלמידה: מה יותר קרוב לתפילה, האם בקשה לתיקונים או בקשה למצב המתוקן השלם?

בקשה על מצב השלם, בוודאי, למה לבקש על חצי?

שאלה: אם החברות שלי בעשירייה מחוברות לגמרי וחושבות שהן נמצאות במצב הנכון והכול בסדר, על מה לבקש?

להיות יחד איתן. אם הן בעיניך לחלוטין צדיקות, אז את רוצה דבר אחד - להיות קרובה יותר אליהן בתכונות שלך.

תלמידה: להפך. אני חושבת שיש בהן הרבה חסרונות, אבל הן חושבות שהכול בסדר.

על מה את שואלת?

תלמידה: על מה להתפלל?

שהבורא יראה לנו את המצב האמיתי שלנו.

שאלה: כל העבודה שלנו זה להיות בתפילה, ותיקונים לחברים. ויש רגע שפתאום אתה צף מעל כל זה ומרגיש איזה אושר, שמחה. מה זה הדבר הזה? אתה מתחבק, אתה כאילו עולה מעל כל זה ורואה שהכול מתוקן, הכול מעולה ואז שוב אתה שוקע בתוך זה.

יש רגעים כאלה שמאיר לך האור העליון ובהארה שלו אתה למעשה רואה את הכול מתוקן, טוב, כמשתלב זה עם זה. הכול יהיה טוב.

שאלה: שאלה על תפילה בקבוצה. האם תפילה נכונה זה כאשר אני מבקשת על העשירייה ורואה את עצמי גם כחלק מהן או לבקש רק על החברות, וגם שיהיה לנו כלי נכון?

אני צריכה לבקש עבור העשירייה, כולל אותי שם בתוכם. ושום דבר אחר לא מעניין אותי. רק זה.

תלמידה: איך לבנות את הכלי הנכון, רק על ידי תפילה?

אך ורק.

שאלה: בכל כנס אנחנו מחברות תפילה. איך בכנס הקרוב להגיע לתפילה משותפת כזאת שהבורא ישמע אותנו ויענה לנו?

מה זה אומר שאתן צריכות תפילה שהבורא יסדר אתכן בצורה כזאת בעשירייה שהתפילה שלכן תגיע לבורא? אז אתן צריכות שתי תפילות. הראשונה, שהוא יכין אתכן בצורה נכונה לפי הבקשה. והשנייה - בקשה כזאת שהוא בהכרח יענה עליה.

שאלה: אני כל הזמן תופסת את עצמי שאני חיה ללא תפילה. כל הזמן יש איזו בקשה מהבורא. ויש רצון להתרכז וממש לברר את החיסרון האמיתי. מה לעשות כדי להתקרב לחיסרון הזה?

להתחבק יחד עם החברות ככה שביניכן לא יישאר שום מרווח. וכולן יחד ללחוץ על הבורא וזהו.

שאלה: אמרת שאפשר לבקש בתיקון על השלימות. מה קורה אם אני רואה בעצמי את הפגמים וכל הזמן מגלה את הכרת הרע שלי, אני יכולה לבקש על המצב הזה, על התיקון שבי?

את יכולה לבקש על התיקון שלך, אבל לא כל הזמן. אחרת את פשוט תאכלי את עצמך. זה לא טוב. את צריכה להיות יחד עם זה בשמחה.

שאלה: אמרת שהבורא מאוד אוהב שמבקשים ממנו, במיוחד שנשים מבקשות. זה מאוד מרגש. על מה הבורא אוהב שנשים מבקשות ממנו, או שזה לא משנה על מה מבקשים, אלא איך מבקשים?

למעשה זה היינו הך. אנחנו, אני מתכוון נשים, צריכות להתחבר ביניהן עד כדי כך שכאילו תהיו כולכן בלב אחד. ואת הלב הזה להפנות לבורא ולבקש ממנו לתקן את הלב הזה ולמלא את הלב הזה. למלא במה? באהבה לבורא. ואז הכול יתממש.

שאלה: יש חברים האומרים, "אנחנו בזום כל יום, אנחנו בשיעור, אנחנו בחברה. אז זה מספיק". והרגשתי שאף אחד לא רוצה לדבר עם הבורא. אז הם לא רוצים לעסוק עם עבודה פנימית. אז מה אנו יכולים לעשות אם אנחנו יכולים להשיג מצב פתיחת הלב כלפי הבורא?

אם אנחנו לא נלמד איך לדבר עם הבורא, אנחנו לא נתקרב אליו, לא נקבל מלמעלה כוח רוחני וכך נישאר בעולם הזה. אנחנו חייבים כל יום, לפחות כמה פעמים ביום, לפנות לבורא מהחיבור שלנו כדי להיות אנחנו כאחד והבורא אחד, ושאנחנו כך מתחברים מביננו אליו ודורשים, מבקשים שהוא בחזרה יתחבר אלינו.

תלמיד: אז במצב הזה, מה אני יכול לעשות עבורם? האם זה בסדר, זה נכון. מה אתה אומר. אני שומע כל יום, אבל מה אני יכול לעשות עבורם בעשירייה שלי?

לדבר איתם על זה כמה שיותר.

תלמיד: על מה לדבר?

על החיבור, יותר מזה אנחנו לא צריכים. אנחנו צריכים להתחבר בינינו, עד שהחיבור בינינו יהיה עוד יותר ועוד יותר מתאים לבורא. הוא אחד ואנחנו נתקרב בינינו, ואנחנו גם כאילו נהיה כאחד.

תלמיד: אבל יש לנו חבר שהוא בדרך הרבה שנים, והוא אומר, שהוא לא יודע מה זה בורא, מה זה חיבור?

תשאירו אותו כך, תנו לו כך להתקדם. אם הוא לא מפריע לכם, שיהיה כך. עוד קצת ועוד קצת עד שהוא ישתנה, אפילו שיעברו עוד כמה שנים.

שאלה: אני מבין שיש לי הרבה חסרונות, פגמים ואין בי כוחות לעשות משהו כנגד המצב הזה. אז בכזה במצב איך עלי לצעוק, מה עלי לצעוק כדי שאוכל להגיע לתפילה?

שהבורא יעזור לי לפנות נכון אליו. כמו גם כלפי הילדים, אנחנו מלמדים את הילד להגיד בדיוק מה הוא רוצה, כי הוא בוכה, צורח, צועק, ואנחנו לא מבינים מה קורה לו. אז חשוב לנו לדעת איך לפנות לבורא, איך להסביר לו את הדברים, והבורא מצפה לזה. למה? כי זה שאנחנו נוכל לפנות אליו נכון, בזה כבר אנחנו נעשים דומים לו.

שאלה: איך פועלות התפילות שלנו על הכלי עולמי, איך זה פועל על העולם. וגם איך זה עובד כשהתפילות שלנו לא נכונות?

כל מה שאנחנו מרגישים בלב, זה ממלא את כול העולם ונכנס לכל לב ולב. אבל אם אנחנו מתחברים בזמן התפילה, זה פועל בצורה מאוד מאוד מועילה, אפקטיבית.

שאלה: אנחנו מאוד שמחות בעשירייה שלנו, כי אנחנו מאוד מחוברות. הפחד הוא גדול כי אנחנו רוצות שיימשך כך, אז איך להתגבר על מצב כזה של פחד ושמחה בו זמנית?

להחזיק את עצמך עם כולם יחד בידיים, כמה שיותר. כמה שיותר להרגיש שאנחנו מתקרבים בכל יום יותר ויותר.

שאלה: הכנס שמגיע עכשיו האם התפילה שלנו צריכה להיות לכך שאסיה תעשה משהו, התפילה צריכה להיות עבור כולנו, הם צריכים להתפלל עבור משהו. אתה יכול לסדר אולי את היחסים הנכונים של העלאת התפילה פה, בתוך הכלי העולמי כלפי הכנס?

אנחנו נכנסים לכנס, בעוד שבוע וחצי, ואתם צריכים להכין מנגנון שהוא יעזור לנו להפעיל את עצמנו עבור אסיה. זה כלי הכי גדול לפי מספר אנשים, לפי המקום, לפי היבשות, ומה לא. ולכן בואו אנחנו נתפוס את כול תושבי אסיה והחברים שלנו שם, שהם ירגישו שאנחנו פועלים "כאיש אחד בלב אחד".

שאנחנו מאוד רוצים להיות איתם יחד, ושיפסיקו להיות באיזה מקום שם אחרי הפינה, כאילו לכדור הארץ שלנו יש לו פינות, והם מסתתרים שם אחרי אחד מהם. אז אני מאוד מבקש, בואו אנחנו נתחבר יחד ונחשוב על האסייתיים, ושהם ירגישו שאנחנו פועלים יחד איתם. בכל זאת אנחנו נמצאים כולנו על כדור הארץ אחד. ובכולנו תלויים אנחנו זה בזה וזה בזה, אז בואו נחשוב יחד כולנו על כדור הארץ שלנו.

תלמיד: האם יש חשיבות לחשוב על אסיה, כולנו יחד כנס אחד. אלא דווקא כן להדגיש את אסיה ככלי, ואת הצורך שלנו להתפלל עליו. יש חשיבות לזה?

יש חשיבות.

תלמיד: מהצד של הכלי האסיאתי, מה הם צריכים לעשות. על מה הם צריכים לבקש?

הם צריכים לבקש להיות מחוברים אלינו, כי בכל זאת אנחנו במספר ובעוצמה יותר גדולה מהם. ושיצעקו עלינו שהם רוצים, כמו ילד קטן שרוצה לעלות על הידיים ואנחנו נשמח לעלות אותם מעלינו. אנחנו באמת מחכים עד שהם יתקרבו אלינו.

שאלה: בעשירייה שלי קיימת הרגשה שלבקש זה לא משהו שצריך לעשות, כי אנחנו מבינות שהכול מגיע ממנו, מהבורא. אפילו שזה הצורך שלנו הוא לא צריך כלום, אז בשביל מה העבודה הזאת של להעלות תפילה?

אנחנו בלי תפילה לא יכולים להגיע לתיקונים, אנחנו בלי תפילה רק נגיע למכות. ועל ידי המכות אנחנו נבין, שאין לנו ברירה אלא לבקש שהבורא ילמד אותנו נכון.

שאלה: מהשיעור הזה עולה גם שהבורא אוהב שנשים מתפללות אליו. יש סיבה מיוחדת?

שהנשים מתפללות יותר לבורא?

תלמידה: למה הוא אוהב דווקא את תפילתן של נשים?

נשים נמצאות בתפילה לפני הגברים. כי אישה היא פועלת בצורה יותר טבעית. אישה זה הבית, אישה זה הטבע.

תלמידה: אם כל היום האדם צריך להיות באיזו תפילה כלפי הבורא. איך לא להתעייף, איך למצוא כוחות והתחדשות, איך ליהנות מזה?

רק אם את נמצאת בקבוצה, ומקבלת כל פעם חסרונות מהקבוצה. ומעבירה לקבוצה את החסרונות שלך, אז את תראי עד כמה שזה מועיל.

שאלה: אני מחזיקה בלב שלי ובמוח שלי את הקבוצה. אני מתפללת, כל פעם התפילה היא חדשה, ואז ברגע מסוים אני מבינה בשכל ומרגישה בלב שהבקשה שלי לבורא היא שקרית ולא אמיתית. ואני מבינה שהיא גם בנויה לא נכון. האם נכון לבנות את הבקשה בצורה כזאת שהשקר שלי וחוסר הכנות שלי, אני לא יכולה לבקש על עצמי. אני יכולה לבקש רק על החברות. האם יכולה לבקש מהבורא שהוא יעשה את החברות שלי יהפוך אותן לחברות אמיתיות ייתן להן אפשרות להתפלל מהלב. גם אם בשבילי הן כבר גדולות ועושות הכול נכון?

נכון לחלוטין, אמת. ככה שתמשיכו לפנות לבורא.

(סוף השיעור)