שיעור בוקר 08.09.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

חוק הערבות - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: נקרא קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "חוק הערבות" קטע מספר 28 ממאמר "הערבות" אות כ"ג.

"כתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר". ופירשו חז"ל: "כאיש אחד בלב אחד". מפני שכל יחיד ויחיד מהאומה, הסתלק את עצמו לגמרי מאהבה עצמית, וכל מגמתו היה רק להועיל לחבירו. ונמצא, שנתלכדו יחד כל היחידים שבאומה, ונעשו ללב אחד ולאיש אחד, כי רק אז הוכשרו לקבלת התורה."

(בעל הסולם. "הערבות", אות כ"ג)

התנאי הוא הכרחי. אם מתחברים יחד, רק אז יכולים לקבל את התורה. "תורה" זה נקרא המאור המחזיר למוטב, רק אז הם יכולים לקבל כוח שמתקן אותם, מחבר אותם יחד על ידי כוח העליון. זה שהם מוכנים להתחבר מלמטה, זה התנאי שלהם. אז הם מבקשים, רוצים, צועקים ועושים כל מה שאפשר, אז מגיע מלמעלה כוח התורה, מחבר אותם יחד, וכשהם מחוברים יחד, הם הופכים להיות לכלי המתוקן, שבו מתגלה, לפי מידת התיקון, העולם העליון, העולם הרוחני, נצחיות, שלמות, כל מה שקורה למעלה מהחיים הגשמיים, מכל מה שיש לנו כאן.

אז הכול תלוי בחיבור. ועכשיו אנחנו רואים עד כמה שהמכות האלה, שכל העולם מתחיל לעבור יחד, זה כבר סימן שאנחנו נמצאים בדור האחרון. שהטבע, הא-לוהים בגימטרייה זה טבע, דוחף את כל האנושות להיות כאחד.

ואף אחד לא יוכל לברוח, אלו מאלו ואלו מאלו, ולסדר כאן איזה אזור שיהיה בריא, וכאן זה פחות או יותר. לא, כולם. בסופו של דבר, זה לא יעזור, היום אנחנו עדייו עושים כל מיני חשבונות איפה יש לנו יותר ואיפה יש לנו פחות וירוס קורונה, או כל מיני דברים. זה לא יעזור. כולם ירגישו שאנחנו ממש נמצאים בקבוצה אחת, ללא מסכות, ללא כלום שום דבר לא עוזר. כל אחד מוסר לשני אלף וירוסים בדקה, וכלום לא עוזר, לא חשוב איפה אתה נמצא, ואיפה אני, אף אחד לא יכול לסגור את עצמו.

ואז אנחנו נתחיל להבין, אנחנו הכוונה לאנושות, שיש כאן משהו שזו יד הא-לוהים, שזו מכה שמגיעה מלמעלה, והיא ממש עושה לחץ, "press" על כולנו, ונבין שאין לנו לאן לברוח, ולא יתנו לנו באף מקום לעשות איזו תנועה. אלא רק קדימה, להשתחוות לכוח ההשפעה. להכניע את עצמנו כלפי כוח ההשפעה. רוצים שהוא, כוח ההשפעה ישלוט בנו.

שאלה: בעל הסולם כותב פה שנתלכדו היחידים שבאומה ונעשו ללב אחד ולאיש אחד כי רק אז הוכשרו לקבלת התורה?

כן. אנחנו נציגי האנושות, ואנחנו צריכים רק להתחבר בינינו יותר, כדי להיות כלב אחד.

תלמיד: מה זה אומר "איש אחד"?

לב אחד ומוח אחד. מוח ולב זה האדם. כי כל יתר החלקים שלו, תלויים במוח ולב.

תלמיד: אז מיהם אותם נציגי האומות?

אנחנו, אלו שמכוונים מצד הבורא למטרת הבריאה. והם צריכים למשוך אחריהם את כל האנושות. כל האנושות זה נקרא "עם", גוי זה עם, בעברית עם, נקרא "גוי". אז אנחנו צריכים למשוך אחרינו את כל העם, את כל העמים. כמו שבבל היינו צריכים לעשות, אבל לא יכולנו. המטרה הזאת, וכל הבעיה הזאת קיימת עוד מבבל, לא יכולנו לעשות את זה שם, אז נצטרך עכשיו.

שאלה: באיזה שלב אנחנו והאנושות נפגשים?

מתי שנוכל להוביל את האנושות. בינתיים אנחנו מפרסמים כל מיני מאמרים, כל מיני דברים כדי איכשהו לפחות להתקרב אחד לשני. אבל כשאנחנו נהיה מסוגלים להראות להם את הדרך, איך להתחבר אלינו, וללכת איתנו, אז אנחנו נרגיש גם תועלת מהם, כי הם יתחילו לדחוף אותנו מאחורה זה נקרא שהם "יקחו אותנו על כתפיהם".

תלמיד: כרגע כל צד, אנחנו והאנושות, מתפתחים כל אחד בציר שלו, והפער רק הולך וגדל?

זה תמיד ככה, שאנחנו מתפתחים בצורה אישית, אינדיבידואלית, אגואיסטית, עד שמרגישים עד כמה שזה לא טוב. ומהכרת הרע אנחנו כבר נתחיל להתחבר.

תלמיד: ומה זה מצד האנושות להשתחוות לכוח ההשפעה, מה זה אומר מבחינתה?

מצד האנושות להשתחוות לכוח ההשפעה, זה מתי שאתה תראה שאין להם יותר אמצעים שנותנים להם תקווה להגיע לחיים, לבריאות, לאיזה תיקון, למזון, לכל דבר אפילו הכרחי. שזהו, הם מרוקנים את כל המחסנים, הם מרוקנים את כל האפשרויות, הם מפסיקים בעל כורחם לעבוד בכל מיני עסקים מדומים, ורק שקועים בתוך איך להאכיל את עצמם, ולהחזיק את עצמם ככה שיהיו בחיים. ואז גם בזה לא תהיה להם כל כך תקווה. ויבואו עוד וירוסים, ועוד כל מיני גילויי רע כאלו, ואז אתה תראה. הם ישמעו ויבינו, וזה בקרוב. זה בקרוב.

תלמיד: עד שהאנושות לא נסחטת עד הסוף, אין עדיין עבודה איתה?

כן, אבל זה לא עניין של האנושות, כי מה היא אנושות, מה היא יכולה לעשות? הסחיטה הזאת צריכה לבוא מלמעלה, דרכנו, שאנחנו עוזרים להם להכיר ברע. כך זה יהיה. אתה תראה, עוד מעט.

שאלה: יש את המשפט המפורסם שהוא פותח איתו את הקטע "ויחן שם ישראל נגד ההר". קודם כל מה זה נגד, ומה זה בכלל ההר?

"נגד ההר", כי הר זה כל הרצון שלנו האגואיסטי, ואנחנו צריכים לטפס עליו כדי להגיע לבורא שנמצא בפסגת ההר.

תלמיד: זה אומר מעל המחשבות שלנו?

לכן ההר הזה נקרא "הר סיני", הר של שנאה.

תלמיד: בעשירייה שלי, בחברים שלי, אני צריך לתת בהם אמון? אם אני רואה שהם לא באים בבוקר, ועושים מה שבא להם, כל אחד עושה מה שבראש שלו, האם אני צריך לקבל את התכונה של אמון בחבר?

אני צריך בכל זאת להגיד שבזמן האחרון נראה שאתה באמת משתפר מאוד. לא בהרבה אנשים בקבוצה שלנו אנחנו רואים שינוי כל כך לטובה. היית ממש, לא יודע, לא יכולתי להחזיק אותך, והיום אתה דווקא שותק, רצוי, שואל לעניין, מדבר טוב. אני מקווה שזה לא יקלקל אותך מה שאני אומר עכשיו.

תלמיד: חס ושלום. באמת, האם צריך להיות אמון בחבר למרות שנניח הוא לא בא לשיעור בוקר ועושה מה בראש שלו?

אתה לא רואה את החבר, אתה רואה את הבורא שכך משחק איתך.

שאלה: ואז מה, צריך לוותר לו, אל תבוא, לא צריך?

תתייחס אליו באהבה כך שאתה תשבור אותו באהבה.

תלמיד: זה בדיוק ההרהורים האלה שהוא אומר "ויחן שם ישראל נגד ההר", נגד ההרהורים האלה הלא טובים נגד החבר?

כן. כן.

תלמיד: צריך להתעלות מעל המחשבות האלה.

להתעלות זה במקום שנאה להביא אהבה. אתה בדרך, אתה יכול, תנסה, תראה.

תלמיד: מה בדרך? מה לעשות? מחשבות מעל זה?

להראות לכולם שאתה אוהב את כולם.

תלמיד: מה זה?

תחשוב מה זה, אני מבין שאתה לא מבין מה זה.

תלמיד: לא, גם אשתי אומרת שאני לא אוהב אותה. זה בסדר, אני מתעלה מעל עצמי כל הזמן.

לא, אם אתה תיתן כזאת דוגמה זה ישפיע על כולם.

תלמיד: כן?

כן, כן, כי כולם פתאום יהיו נדהמים "זה אותו הבחור החוצפן השתלטן האפס בריבוע הזה, ומה קורה לו פתאום? תראה איזו דוגמה הוא נותן, איך הוא מתייחס לכולם, איך הוא מדבר אל כולם", זה ממש בדיוק המקום. תנסה, יש לך עוד הרבה כאלה שאתה יכול לקחת אתך [מהעשירייה].

שאלה: איך אנחנו מצליחים להתגבר על הווירוס, על ההשפעות שלו, על זה שהוא מנסה להעביר לנו תוכנה חדשה, בצורה שנועיל לאנושות ונועיל קודם כל בזה שנצליח להתחבר ולהתעלות על כל מה שהוא עושה לנו?

אני יכול לייעץ לך לשמוע מה שדיברנו על זה במשך השיעור. זה הכול.

שאלה: האגו לא נעלם אנחנו מתעלים מעליו, אז מה זה אומר שכל אחד הסתלק מאהבה עצמית, זה מצב שאין יותר אגו? אין יותר הפרעות?

אתה הופך את זה לאהבת הזולת במקום לאהבה עצמית. אנחנו לא יכולים לא להשתמש באגו, אנחנו הופכים אותו משנאה לאהבה, זה הכול. מה השאלה?

תלמיד: אז מה זה אומר שכל אחד יסתלק מאהבה עצמית?

הוא יהפוך את השנאה לזולת לאהבה לזולת.

שאלה: האם נוכל להצליח לפתוח את לב לקהל אם לא נצליח לפתוח את הלב בינינו?

ודאי שלא.

שאלה: איך נראה לאנושות פתרון לביטחון שמחה ומשפחה? איך מראים להם?

קודם כל לפתוח את הלב שלנו זה אל זה, אחרת אנחנו לא נוכל לגשת לאנושות.

קריין: אנחנו בקטע מס' 29, מתוך שמעתי ע"ו, "על כל קרבנך תקריב מלח".

"על כל קרבנך תקריב מלח", שפירושו "ברית מלח". שענין ברית הוא כנגד השכל. כי מדרך העולם הוא, כי כששני אנשים עושים טובות אחד להשני, בטח בזמן שאהבה פועלת בין שניהם, לא צריכים אז לכריתת ברית. אבל יחד אנו רואים, שדוקא בזמן שהאהבה פועלת, אז מדרך העולם הוא לעשות כריתת ברית. אז הוא אמר, שהכריתת ברית, שעושים, הוא על לאחר זמן. פירוש הדבר, שעושים עכשיו הסכם, באם שיבוא אח"כ מצב, שכל אחד מהם יחשוב, שאין לבו של כל אחד שלם לחבירו, ואם יש להם הסכם, אז ההסכם הזה מחייב אותם לזכור את הכריתת ברית שעשו ביניהם, בכדי להמשיך גם במצב הזה את האהבה הישנה. וזה פירוש "על כל קרבנך תקריב מלח", היינו, שכל קרבות בעבודת השם ית' צריך להיות על "ברית מלך".

(בעל הסולם. שמעתי. ע"ו. "על כל קרבנך תקריב מלח")

שאלה: אפשר לומר שבערבות יש כל מיני רמות וברית מלח זה אחת הרמות?

125 רמות בכל דבר ודבר רוחני, בכל מדרגה רוחנית כל ההבחנות הן חדשות, הן לא מנוגדות, הניגוד זה בין המדרגות, אבל בכל מדרגה ומדרגה הדרגה החדשה היא יותר פנימית. ככה זה.

שאלה: שאלה מהעשירייה, איך אנחנו הופכים כל צעד משותף שלנו לברית?

אתם צריכים כל יום ויום לדבר על זה, על החיבור ביניכם ועל הברית ביניכם, האם זה הפך להיות לכלי אחד, מה עוד אנחנו צריכים לעשות כדי שבברית הזאת אנחנו נקבל גילוי הרוחניות, גילוי הבורא. זאת אומרת, צורת הברית היא צריכה להיות כמו צורת הבורא, התקשרות, אהבה. תבדקו את זה יום יום ותראו עד כמה שאתם תתקדמו.

שאלה: בעניין הברית, כרגע הברית שלנו החלק הכי מהותי בה זה ההסכמה שלנו להגיע ביחד לשיעורי בוקר ולהיות ביחד בשיעור.

זאת לא ברית. זה תנאי מכאני, זה לא שייך לרוחניות.

תלמיד: מה צריך להוסיף לזה בשביל שזה יהיה ברית?

אני לא רוצה לדבר על זה בכלל, זה לא רוחני להגיע לשיעור. זה לא נמצא בלמעלה מהדעת, בלמעלה מהרצון, יש הרבה אנשים שקמים בלילה, הולכים לחלק חלב, לחם לכל החנויות, הולכים לעבודה, נהגי מוניות שחוזרים מהעבודה וכן הלאה. יש המון אנשים שעובדים בלילה, מה הבעיה?

תלמיד: מה זה בדיוק ברית, איך נעשה את העבודה הרוחנית שלנו לא רק בצורה גשמית?

ברית זה נקרא שאנחנו מתחייבים ורוצים שהבורא יהיה כדואג לזה, ערב. ברית זה נקרא ערבות. מי הוא הערב בזה שאנחנו רוצים לקבוע בינינו ברית? הבורא. לכן זה נקרא "וכרת עימו הברית", שאנחנו רוצים בינינו להתקשר ורוצים שהבורא הוא ישמור על הברית.

שאלה: עכשיו נניח יש שיעורי ערב ואנחנו רואים שזה מאוד חשוב כמו שיעורי בוקר, וברור שאין סיכוי בצורה גשמית שנצליח לעמוד בזה. האם לבקש מהבורא שיעזור לנו בעשירייה להיות גם בשיעורי ערב זה נקרא משהו רוחני?

כן. זה דבר אחד. חוץ מזה, אני לא רוצה לשמוע "ברור שלא נוכל לעמוד בזה", מה זאת אומרת ברור? למה זה ברור לך? אתה כבר עכשיו מסכים? אז תצא לגמרי מהדרך וזהו.

תלמיד: הכוונה היא שנראה שכל התנאים הגשמיים הם נגד.

יפה מאוד, הבורא מסדר לך ממש כוחות טובים בדרך שמראים לך עד כמה זה לא עניין. יפה, כן. אני רואה את זה כעזרה, זה נקרא "עזר כנגדו".

שאלה: לפי מה שאמרת עכשיו הדבר המרכזי בברית זה שאנחנו מזמינים את הבורא שיהיה ערב בינינו. אבל איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שהבורא יסכים להיות ערב לנו, מה אנחנו צריכים להבטיח לו שהוא יהיה ערב?

אנחנו צריכים לבנות לו מקום בינינו. אם אנחנו מבטלים כל אחד את עצמו קצת וכך כולם, אז בינינו נשאר מקום ריק, כי כל אחד ביטל את עצמו במשהו כלפי האחרים, והמקום הזה מתמלא על ידי הבורא ואז הוא מחזיק אותנו.

שאלה: מה זה הקרבת הקורבנות?

הקרבת הקורבנות זה נקרא שעל ידי זה שאני מבטל את האגו שלי אני מתקרב לבורא. בעברית זה נקרא "הקרבת הקורבן". "קורבן" מהמילה "קרוב". על ידי זה שאני מקריב את הרצון לקבל שלי, אני עושה ממנו פעולה שעל ידו אני מתקרב לבורא. זה נקרא קורבן.

תלמיד: ומה זה אומר שאנחנו מוסיפים לזה מלח?

שזה יהיה קבוע לנצח. אני רוצה ממש רק להמשיך בזה, זה נקרא שאני מוסיף לזה מלח. מלח זה מה שלא מתקלקל.

תלמיד: נניח שהתחברנו עם החברים בעשירייה בתפילה, כל אחד ניתק חלק מהאגו שלו ואנחנו התחייבנו. איך אנחנו מתחייבים להיות בזה?

מה זה שאתם מבטיחים, מי אתם? סתם מילים שבעוד שנייה אתה כבר שוכח מהן. רק הבורא יחזיק את זה, הוא נצחי, הוא שלם, יש לו כוחות, הוא יעשה לך את הכול. אתה צריך רק לבקש, ולבקש מכולם, ורק אליו, ואז זה יקרה.

שאלה: אמרת קודם שכשאנחנו קמים בבוקר לשיעור זה לא נחשב לדבר רוחני. איך אנחנו בקבוצה יכולים לעשות שזה יהיה רוחני ושאנחנו לא יוצאים לחלק חלב?

יפה אמרת. זה תלוי איך אתם קמים, מה אתם עושים אחר כך. אני קמתי, עשיתי לעצמי כוס קפה עם חלב, התיישבתי מול המחשב ונכנסתי לתרדמה, או שהתחלתי לקרוא כל מיני חדשות מהמחשב במקום שיעור. זה לא אומר שאני קמתי. קמתי זה נקרא שאני הולך מהמצב שלי למצב רוחני יותר גבוה, שעם הכוחות שלי, עם הרצונות שלי אני מתחבר לחברים ורוצה לעורר אותם ולדחוף אותם קדימה.

תלמיד: אז זה נהפך לדבר רוחני כשאני חושב כך, וכולנו ביחד?

כן.

תלמיד: כי פגעת בחץ חזק בלב שלי עכשיו כשאמרת את זה, שאני קם ואין בזה שום דבר.

אתה צריך להיות למעלה מזה. אין לי שום דבר ולא יהיה לי שום דבר מזה, אלא יהיה לי רק מה שאני עוזר לאחרים.

(סוף השיעור)