שיעור צהריים 28.09.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שמחת תורה תשפ"ב

בעל הסולם, עמ' 524, "שמעתי", מאמר ט',

"מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה"

קריין: אנחנו בשיעור מיוחד לרגל חג שמחת תורה.

אני מאוד שמח שיש לנו עוד פגישה היום לכבוד החג, ונקווה שאנחנו בשעתיים האלה נוכל גם ללמוד ולשמוע משהו חדש בבירורים שלנו על הכלי שלנו, שאנחנו מכינים אותו לגילוי הבורא, לדבקות בבורא.

נקרא, גם גברים וגם נשים יכולים לשאול ולברר את העניינים ממש בשווה בינינו.

קריין: אנחנו קוראים בספר "כתבי בעל סולם", עמוד 524, מאמרי "שמעתי", מאמר ט', "מהו ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה".

ט. מהו, ג' דברים שמרחיבים דעתו של אדם, בעבודה

"הזה"ק מפרש מה שאמרו חז"ל "ג' דברים מרחיבים דעתו של אדם. והם אשה נאה, דירה נאה וכלים נאים". ואומר, "אשה נאה" היינו השכינה הקדושה. "דירה נאה" דא ליביה [זה לבו]. ו"כלים" דא אברים דיליה [זה אבריו]. עד כאן לשונו.

ויש לפרש, שאין השכינה הקדושה יכולה להתגלות בצורה האמיתית, שהיא בבחינת חן ויופי, אלא בזמן שיש לו כלים נאים, שהם האברים הנמשכים מן הלב. זאת אומרת, שהאדם צריך מקודם לטהר את לבו, שיהא דירה נאה, בזה שהוא מבטל את הרצון לקבל לעצמו, ומרגיל עצמו לעבוד, שכל מעשיו יהיו רק בעמ"נ להשפיע, שמזה נמשך כלים נאים. היינו, שהרצונות שלו, הנקראים כלים, יהיו נקיים מבחינת קבלה לעצמו, אלא שיהיו זכים, הנקרא בחינת השפעה.

מה שאין כן, אם אין הדירה נאה, אמר הקב"ה "אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד", מטעם שצריך להיות השתוות הצורה בין האור להכלי. לכן, בזמן שהאדם מקבל על עצמו את בחינת אמונה בבחינת הטהרה, בין במוחא ובין בליבא, אז הוא זוכה לאשה נאה, היינו שהשכינה הקדושה מתגלית אליו בבחינת חן ויופי. וזה מרחיב את דעתו של אדם. היינו, שע"י התענוג והשמחה, שמרגיש אז, בא מהתגלות השכינה הקדושה בתוך האברים, וממלא את הכלים החיצונים והפנימים. וזה נקרא "הרחבת הדעת".

ולזכות לזה הוא ע"י "הקנאה והתאוה והכבוד", ש"מוציאין את האדם מן העולם". שפירושו "קנאה" ע"י הקנאה בהשכינה הקדושה, הנקרא שהוא מקנא קנאת ה' צבאות. "כבוד" פירושו, שרוצה להרבות כבוד שמים. "תאוה" פירושו, בחינת "תאות ענוים שמעת"."

שאלה: הוא מדבר פה על כלים נאים שהרצונות בעצם נהיים זכים. מה ההבדל בין כלים חיצונים לפנימיים?

יש לנו כל מיני כלים, גם חיצוניים וגם פנימיים, וזה תלוי בהגדרה. כלים פנימיים נקראים כלים עם עביות גדולה, שאם אנחנו מתקנים אותם, אנחנו מקבלים בהם בעל מנת להשפיע את גילוי הבורא בצורה מאוד עוצמתית. וכלים חיצוניים לעומתם הם כלים הרבה יותר קלים, יותר קל לתקן אותם, וגם הבורא שמתגלה, הוא מתגלה בהם בצורה יותר קלה, חלשה.

תלמיד: אז קודם בעצם אנחנו מתקנים את הכלים החיצוניים ורק אחר כך את הפנימיים?

כן, ודאי, כל התיקונים הם מקל לכבד.

שאלה: במאמר מדובר על קנאה. מה זו קנאה בשכינה, "קנאת ה' צבאות"?

לקנאה יש כמה הגדרות. יש קנאה בין החברים, יש קנאה בתוך האדם עצמו אפילו, למה שיש בו ממנו ומה שיש לו מהבורא. ישנה קנאה כלפי החברים בקבוצה, וישנה קנאה מהקבוצה כלפי הבורא. גם כשאדם מגלה עד כמה הבורא שולט בו, יש לו גם בזה קנאה ולא מסכים כל כך עם זה וכן הלאה. ישנם הרבה סוגי קנאה. בכל מדרגה ומדרגה רוחנית, בכל מצב רוחני אפשר להגיד, יש לנו מכל ההבחנות הרוחניות כל דבר בצורה חדשה.

שאלה: אם להבנתי מה שמחזיק את המסך זו הבקשה שלי לקבל רק בעל מנת להשפיע, ואנחנו לומדים שהאור שמגיע לעולם עובר דרך מסכים ופרצופים, האם אני יכולה להאמין בשלב הזה מעל הדעת או לבקש מהבורא שייתן לי להאמין מעל הדעת, שכל מה שיש בי וכל מה שאני מקבלת זה כדי שאני אוכל להשפיע?

כן, אבל אני הייתי ממליץ לסדר את המילים האלה בצורה יותר מובנת, יותר קרובה לנו. "על מנת להשפיע" זה קצת נעלם. כשאני מעריך את החבר שלי יותר מעצמי, זה נקרא שאני מתייחס אליו בעל מנת להשפיע. אחרת המילים האלו בעל מנת להשפיע הן מבלבלות אותנו.

תלמידה: אז אני יכולה להגיד שכל מה שאני רואה מהחבר וכל מה שאני מקבלת מהחבר, לא משנה איך אני רואה את זה, ואני רואה אותו כגדול, זה כבר נקרא להשפיע?

כן.

שאלה: מה זאת אומרת שהשכינה נאה?

שכינה נאה, כלים נאים, זה שמוכנים לפעולה הרוחנית.

שאלה: בסוף המאמר כתוב "תאוה" פירושו, בחינת "תאות ענוים שמעת". מה זה אומר?

שהאדם מכניע את עצמו כלפי הרצון של הבורא.

שאלה: מה זה המצב הזה של הרחבת הדעת, ואיך אנחנו מגיעים לזה בעשירייה?

הרחבה זה נקרא שמוסיפים חסדים ביחסים בינינו, ואז מזה מגדילים את הדעת. ככל שהחסדים הם יותר אז הדעת יכולה להיפתח יותר.

תלמיד: מה זה אומר שאני מוסיף חסדים?

השפעה כלפי החברים ומהם כלפי הבורא.

תלמיד: אנחנו עושים הרבה סדנאות, גם בשיעורים האחרונים יצא לנו לעשות הרבה סדנאות וזה נפלא. כשאנחנו עושים את הסבב הזה בינינו, האם אנחנו עושים חסדים, אנחנו עושים השפעה, מה אנחנו עושים שם בעצם?

בינתיים זה לא חשוב. אם אתם לא מגלים את היחס ביניכם עדיין כאור, זה לא חשוב. אבל באמת למה שאנחנו צריכים להשתוקק זה להיות בחסדים זה אל זה, זאת אומרת בהשפעה הדדית זה אל זה. ואז על ידי זה אנחנו בונים את הכלי דהשפעה ובו אנחנו מגלים את פעולות הבורא.

שאלה: "תאוה" פירושו, בחינת "תאות ענוים שמעת".", מה זה תאווה בעבודה רוחנית?

זה שאנחנו צריכים להכין את הכלי דחסדים שבהם אנחנו יכולים לגלות את אור החכמה שזה נקרא "ענוים". בכוונה לא רוצה להיכנס יותר לפירוט, אבל מדובר להכין את הכלי שלנו באור החסדים בהשפעה הדדית שבהשפעה הזאת אנחנו נוכל לגלות את הבורא, את אור החכמה.

שאלה: כלפי חבר אחד, מהעשירייה אני יכול איכשהו למדוד כמה אני משקיע בו וכמה אני מגיע לאהוב אותו, אבל איך כלפי העשירייה כולה?

פשוט צריכים להשקיע. אם זה השפעה, אם זה פעולת חסדים, אז אתה לא יכול למדוד את זה כל כך. ולא צריכים אם אתה משפיע. איזה השפעה אם אתה מודד כמה נתת וכמה לא? אולי יותר מדי.

תלמיד: אני מנסה להבין בכלל לאן לכוון את ההשקעה, במה להשקיע, מה זה העשירייה שאני משקיע בה?

להשפיע בזה שאתה רוצה לעזור לכל החברים שלך להיות מחוברים ביניהם ועם הבורא. אין יותר מה לעשות.

תלמיד: אבל להתייחס כאילו אני משקיע בעשרה חברים לכל אחד, אז זה סכום ההשקעה שלי בעשירייה?

נגיד. אין לנו עדיין כלים לשקול את זה. אבל נגיד לפחות כך. העיקר בינתיים תלוי בהרגשה בל. ואחר כך יהיו כלים יותר מדויקים שאנחנו נוכל למדוד. גם אישה נאה, גם דירה נאה וגם כלים נאים.

תלמיד: אמרת שכדאי לא לדעת אפילו מה המדידה של זה, מה זה הרגשה בלב?

לא אמרתי שלא כדאי, בינתיים אנחנו רק נתבלבל. אין לנו עדיין קנה מדידה נכונים.

שאלה: מה ההבדל בין שכינה לבין כלים? הרי שכינה זה מקום שאור ה' שוכן בו, זה גם סוג של כלי.

כן, נכון. השכינה כוללת בתוכה גם את הכלים המתוקנים בעל מנת להשפיע. הרצונות שלנו מתוקנים בעל מנת להשפיע שקושרים אותנו יחד הם מוכנים לקבל את גילוי ההשפעה מהבורא לפי חוק השתוות הצורה בינינו לבינו, ולכן הכלים האלה נקראים שכינה שבה אנחנו מגלים, לפי חוק השתוות הצורה, את הבורא כשוכן בתוך השכינה.

שאלה: האם "מרחיבים את דעתו של אדם" זה דבר טוב או לא טוב? כי צריך לעלות מעל הדעת. בדרך כלל אנחנו לומדים לעלות מעל הדעת, פה כתוב "להרחיב את דעתו".

להרחיב דעתו. זאת אומרת שאנחנו עובדים על החסדים כדי שהכלי שלנו יתרחב ויהיה יותר קרוב לפעולת ההשפעה.

תלמיד: ואז תהיה לי יותר דעת?

כן, לפי זה אנחנו נוכל להיות יותר קרובים לבורא ולהרגיש איך הוא מתגלה בתוך הכלי דהשפעה שלנו.

תלמיד: אבל דעת זה לא טוב, וצריך להיות מעל הדעת?

לא. אנחנו חייבים שתהיה לנו דעת, אז נוכל ללכת למעלה מהדעת. האמת שבמקרה בעל הסולם דיבר, כמו שכתוב שם, בקיצור. אז סך הכול אנחנו צריכים להרחיב את הכלים שלנו על ידי השפעת החסדים מלמעלה ושמתוך זה אנחנו נתקדם להשתוות הצורה עם הבורא.

(סוף השיעור)