נקודות מרכזיות משיעור בוקר – 6.1.24
הרגשת הבושה
אדם מקבל הרגשת בושה מתוך שהוא מנוגד לבורא. הוא נמצא בחברה שמקבלת הבחנות להידמות לבורא דרך החיבור, והאדם שנכנס ורוצה להתאחד עם החברה, מקבל דרכה השפעה כזו מהבורא ומבין שהוא רוצה להיות משפיע.
בושה יכולה להביא אדם להתאבדות, חס ושלום. היא מבטלת את זכות האדם להתקיים, כי היא נגד האגו שלו, לכן אין משהו חזק יותר מבושה.
איך להרגיש חיות בבושה, לראות בה אמצעי כדי להתפתח ולא לברוח? להתרגז ואז להתקדם.
איך מתגברים על הבושה? על ידי הערכה. ככל שאדם מעריך ומכבד את עצמו, מוכן להרכין את ראשו לתנאים הרוחניים.
עליי להתבייש ברצון לקבל ששולט בי ואני לא מצרף אותו לבורא.
חבר שהשפילו אותו לפני כולם צריך להתמודד בשקט, לשתוק ולהראות לכולם איך הוא מתעלה מעל הפגיעה.
להרגיז יצר טוב על יצר הרע
כתוב "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע". אדם צריך להתרגל דווקא כך לראות את מצבו הקבוע והרגיל. ואם אדם מרגיש שקט בתוכו, עליו לברר למה אני רגוע פתאום? כי אין בי מלחמה בין שני כוחות הטבע המנוגדים, בין יצר הטוב ליצר הרע, כי יצר הטוב שייך לבורא ויצר הרע שייך לנברא, ואם אני לא מרגיש שאני מנוגד לבורא אני כאילו לא נברא.
"להרגיז יצר טוב על יצר הרע" זה מצב שבו אדם מתאר נכון מה הוא היה רוצה לעשות עכשיו בניגוד למה שהיה עושה מצד הטבע שלו, שזה כבר למעלה מהטבע.
כשהאדם מרגיז את יצר הטוב על יצר הרע הוא נמצא בעבודה רוחנית, וכשהוא נופל לתענוגים גשמיים זו לא עבודה רוחנית.
יצר הרע מראה לנו שאנחנו נגד הבורא, נגד הקבוצה, נגד החברים, נגד המשפחה, וכנגדו אנחנו מקבלים כוחות איך לא להימשך אחריו.
מחלוקת ושלום
יש אנשים שנמשכים למחלוקת ורק בה הם מרגישים חיים, המחלוקת נותנת להם כוח חיות. ויש אנשים שדווקא נמשכים למנוחה, לטוב, לרוגע. מי שרוצה להישאר במחלוקת לא רואה את הדרך, לא רואה שהוא יכול לגדול ולהיות כמו הבורא, ולכן הוא חושב שכדאי לו להישאר במחלוקת.
המחלוקות צריכות להיגמר בסופו של דבר? לא, תתרגל לחיות במחלוקת.
אנחנו לא צריכים לאהוב את המחלוקת אלא לקבל את ההתגלות שלה כהכרחית לחיבור בינינו.
שלום עם הבורא הכוונה היא שהאדם מסכים עם מה שהבורא עשה בבריאה, ומסכים עם מטרת הבריאה שהוא הציב לפני כולם, והוא רוצה לממש אותה מצידו.
כדי לעשות צעד לשלום עליך להתחבר עם החברים ולראות בחיבור ביניכם את תיקון הבריאה. כך בהרגשה שלך, בלי לדבר, בלי כלום, אתה כל הזמן דוחף את העשירייה לשלום.
האם אתה מחפש את מקום השבירה כדי לייצב את עצמך נכון יותר ולהתקדם או שאתה מפחד לגלות את השבירה ומוכן לברוח מראש? עלינו לקבל מראש שתמיד יש תרופה טובה המביאה לטוב, לבריאות רוחנית וגשמית - רק לא לפחד.
הדרך הנכונה של הצנע לכת בעשירייה היא שחוץ מגדלות החיבור, אנחנו לא רוצים להראות שום דבר כלפי החברים.
להרכין את הראש הכוונה לא להרגיש מעל כולם, אלא להשתתף עם כולם, להיכנס לבירורים, לשאול ולצפות, להיות מעורב.
עבודה בעשירייה
אם אדם רוצה להתגבר על תענוג למען המטרה, אז מספיק לו רק להתפלל על זה.
מה קובע את השימוש בתורה? הסביבה. הבורא מעורר כל אחד ואחד דרך הסביבה, מנענע אותו להתקדם לעבר מטרת הבריאה.
האדם חייב לפתוח את הכלים דקבלה שלו כדי לקבל מהבורא ולהשפיע לו. זאת הנקודה הנכונה.
האדם מקבל תענוגים גשמיים כביכול, ומעביר אותם כתענוגים רוחניים, כי בכל תענוג ותענוג הוא מרגיש את אהבת הבורא אליו.
בכל פעם שאדם פותח את הפה שלו כדי לקבל מהבורא, הוא נותן לבורא הזדמנות להשפיע לו, ובכך הוא משפיע לבורא ונמצא בדבקות פה אל פה.
עליך להראות לחברים דוגמה שאתה נהנה מפעולות השפעה.
לשמור את התורה הכוונה שעלינו לקבוע בינינו קשרים נכונים של השפעה כמו שהתורה אומרת, בכל ההזדמנויות ובכל הכוחות.
כל העבודה שלנו היא רק כדי לכבד את הקשר בינינו ואת גילוי הבורא האפשרי בו.