שיעור צהריים 22.05.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', חלק אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2007,

מאמר 809, "שלימות בחיים"

קריין: רב"ש ג', עמוד 2007, מאמר 809, "שלימות בחיים".

בואו נשמע את המאמר לפחות פעם אחת, אם לא פעמיים, ואז נדבר.

שלימות בחיים

""אין אדם מת וחצי תאוותו בידו". מי שיש לו מנה רוצה מאתים.

נשאלת השאלה: ואיך הוא ברוחניות, אם גם שם אין לו שלימות בחיים, אלא שחי תמיד בחסרון.

הנה לרוחניות אין האדם מרגיש חסרון, שיגיד שהוא לא יכול לחיות בלי זה, מטעם שהחסרון של האדם, מה שמרגיש בעצמו, שהוא מוכרח לקבל תענוג, מתמלא מדברים גשמיים, שזהו מזונות, הנמצא בשפע לכל העולם. כי זה הוכן לנו ה' שעל ידם נוכל להתקיים בעולם.

היינו לפי שהרצון להטיב מחייב אותנו לקבל תענוג, אז אנו ממלאים את החסרון לתענוג עם תענוגים גשמיים, שהוא כמו שנגיד עם מזונות, שלא כל כך ביוקר, היינו שלא צריכים לתת עבורם, בכדי לרכוש אותם, כל כך יגיעה.

ורק בזמן שהאדם כבר נתמלא עם כל התענוגים הגשמיים, היינו שאין לו כבר שום חסרון שלא מילא, ולא נשאר בעצמו שום חסרון והשתוקקות לגשמיות, נמצא שאין לו אז חיות ותענוג כנ"ל, כי רק החסרון וההשתוקקות נותנים טעם בדבר. אז הוא מתחיל להרגיש, כי כדאי לראות, אפשר שיש חיות ותענוג ברוחניות.

וכמו כן יש לפעמים גורם מן הצד, שלוקח ממנו את החסרון וההשתוקקות לגשמיות. נמצא, שגם אז אין לו ממה לקבל תענוג. לכן הוא מוכרח לגשת לרוחניות, אולי יוכל לינוק משם מעט תענוג.

והגורם הזה בא לפעמים על ידי ירושת מידות האבות, שהם ביטלו את התענוגים האלו, או על ידי מוסר, או על ידי שטעמו את האור תורה, וראו שלא כדאי לפנות את החסרון והרצון לתענוגים האלו. והגם שכעת אין להם את טעם התורה, מכל מקום על ידי שקבלו רק הארה לשעתה, כבר מואס בתענוגים הגשמיים, ויש להם עכשיו צורך לרוחניות."

מעניין למה זה נקרא "שלימות בחיים".

שאלה: מה הקשר בין חיסרון רוחני ובין חיסרון של העולם הגשמי? האם המילוי של החיסרון בעולם הגשמי הורג את החיסרון הרוחני?

כן ולא, זה תלוי באדם. תלוי איך מובילים את האדם למטרה. לפעמים מספיק לתת לו כמו לילד קטן איזה צעצוע בעולם שלנו, והוא כבר ישחק וישחק איתו ולא יגלה חסרונות אמיתיים רוחניים, שאומנם נמצאים בו, אבל הוא לא יגלה אותם.

שאלה: אפשר איכשהו להעביר את הכוח של החיסרון הגשמי כדי שהוא יפעל בדרגה הרוחנית?

זאת שאלה מאוד קשה ולא פשוטה, איך אנחנו יכולים להפוך את כל החסרונות שיש בנו, לחסרונות נכונים, אמיתיים, רוחניים, שנרגיש אותם והם יסחפו אותנו לקבלת החיסרון לרוחניות, ואז נגלה את המילוי ונצליח. זאת שאלה, האם זה אפשרי, והשאלה בינתיים נשארת כמו שהיא נשאלת.

שאלה: האם אפשר להפוך חיסרון גשמי לרוחני, מהו הצעד הראשון?

לא, אתה לא יכול להפוך חיסרון גשמי לחיסרון רוחני, אלו חסרונות שונים ואנחנו צריכים להתייחס אליהם כמו שהם. אתה לא יכול כשיש לך חיסרון לאיזו עוגה, להפוך אותו לחיסרון לדעת, להכיר, להרגיש איזה דבר ברוחניות.

תלמיד: אז מה אני עושה עם החיסרון לעוגה?

אתה יכול לאכול.

תלמיד: ומעל זה?

ומעל זה, אם אתה עובד כדי שהחיסרון הזה לא יפריע לך ואתה רוצה לפתח את החיסרון לעוגה לחסרונות אמיתיים לרוח, לרוחניות, אז אתה יכול להרגיש אותם ולהחזיק בהם, לא להיפרד מהם. אבל זה כבר על ידי החברה, כי לבד אתה לא יכול. אתה צריך להיכנס כל פעם לחברה, לשנות את החברה בהתאם, כך שהם יראו בך את החיסרון.

שאלה: מה אני עושה לאחר שזיהיתי שאני כבר לא רוצה עוגה, אני מרגיש שזה רק מזיק לי, אני עייף מהסטרא אחרא ומרגיש שהיא מושכת אותי וכל פעם אני רוצה משהו חדש?

אתה צריך להתפלל, לבקש, לא לרצות את הטעמים האלה אלא לרצות לקבל טעמים אחרים.

תלמיד: אני כבר הגעתי לשלב הזה, הרגשתי אחרי הכנס ששווה לעבוד בשביל החברים, לדוגמה בהפצה, כדי שהחברים ימצאו את מקומם בהפצה.

בסדר, תמשיך עד שהרצונות האלה יקבלו צביון גבוה, רוחני יותר, וכך תתקדם. הסביבה מאוד חשובה, כי דווקא שינוי הרצונות, גידול החסרונות האלה נעשים על ידי החברה, הסביבה.

תלמיד: וזה גם נותן שמחה. היו לי הרבה ירידות אבל זה מביא לי שמחה.

כן.

שאלה: האם חיוני לפתור את העניינים הגשמיים כדי להקדיש את עצמנו לרוחניות או שזה דבר שצריך לעשות במקביל?

רצוי לעשות את זה במקביל.

תלמיד: מסקרן אותי הביטוי "בלי קמח אין תורה". איך זה קשור לנושא?

בלי מזון הכרחי, נניח לפחות אלף קלוריות ביום, אדם לא יכול להתקיים. לכן "אם אין קמח, אין תורה".

שאלה: איך אני יכול לכוון את הרצונות הגשמיים שלי כלפי הרוחניות, מה האמצעי לזה?

איך אתה יכול להחליף את הרצונות הגשמיים ברצונות רוחניים, מה צריך לעשות בשביל זה? פשוט להיכנס לחברה שכולה משתוקקת לכל מיני חסרונות רוחניים, מילוי חסרונות רוחניים, וללמוד מהם מה הם עושים, וכשתסתכל עליהם תרצה גם. העיקר להסתכל על האנשים שמתעסקים בזה. אנחנו יודעים שכמו ילדים קטנים כך גם אנחנו, אנחנו מקבלים רצונות, חסרונות מהחברה שבה אנחנו נמצאים וכך אנחנו גדלים.

תלמיד: מה זאת אומרת שאנחנו רוצים להתקרב בצורה רוחנית לחברים ולבורא?

רצונות רוחניים הם רצונות שדוחפים אותנו להתקרב לחברים, לחברה ולבורא.

שאלה: המציאות שלנו נבנית מהרצונות שלנו, איך לשמור על כך שהרצונות הרוחניים יגדלו בלי שיהיו ממש אגואיסטים, ממש אנוכיים?

לאט לאט אנחנו לומדים את זה בפועל. כשאנחנו מבקשים לממש רצונות, אז מקבלים מזה תגובה נעימה או לא נעימה, וכך אנחנו לומדים עם אילו חסרונות כדאי לנו להמשיך.

שאלה: חסרונות גשמיים הולכים וגדלים גם אם הם מזיקים. שמעתי שאי אפשר להפוך אותם לרוחניים, אז איך לא להיות כמו האדם הזה שמת וחצי תאוותו בידו?

אדם צריך להשתדל לקנות רצונות נכונים לרוחניות, ועם זאת לשמור את עצמו לא להתכלל עם רצונות לגשמיות, וכך לאט לאט לגדל רצונות נכונים.

שאלה: האם על כל חיסרון גשמי אפשר לבנות כוונה בעל מנת להשפיע לבורא, האם זה יעזור בהתקדמות או שזו אשליה?

תנסה, יש אנשים שזה עוזר להם להתקדם, יש כאלה שלא כל כך.

שאלה: איך אנחנו יכולים לעשות כך שהחיסרון הרוחני יהיה כל כך חזק ומורגש כמו חסרונות גשמיים שיש לנו, שהחיסרון הרוחני יובל אותנו ולא החיסרון הגשמי?

זה תלוי אך ורק בך. אם תרצי מאוד אז תרגישי עד כמה יש לך רצון עצום לרוחניות, רק צריך לגלות אותו, לפתוח אותו.

תלמידה: איך אנחנו יכולים מאוד לרצות אותו, האם צריך להגדיל חשיבות זה לזה?

בדיוק, רק בזכות זה שתהיו מחוברים עם החברים.

שאלה: שמעתי שאנחנו משנים את הקבוצה כדי שיתעורר בנו חיסרון. איך אנחנו מעוררים, מפתחים חיסרון רוחני בעשירייה?

פשוט מאוד, אתם משתדלים להגדיל את הרצון שלכם לחיבור, את הרצון שלכם לרוחניות, כדי לקבל בחיבור שלכם את מה שאתם רוצים. אתם מדברים על זה אחד עם האחר ובזה מגדילים את הרצונות שלכם, את הרצון שלכם. על זה נאמר "איש את רעהו יעזורו", וכך מתקדמים.

שאלה: באופן טבעי אנחנו מרגישים חיסרון לתענוגים גשמיים. אנחנו מחפשים משהו מעבר לגשמיות, האם כדאי שנמלא את הרצונות הגשמיים שלנו כדי שהם לא יפריעו לנו? או שעדיף להתמקד רק בתענוג הרוחני?

עדיף להיות קשורים רק לתענוג הרוחני.

שאלה: יש הרבה זוגות ששני בני הזוג רציניים מאוד בלימוד חכמת הקבלה ויש להם חיסרון שיהיו להם ילדים. מה החברים צריכים לעשות ומה הזוג בעצמו צריך לעשות כדי שהחיסרון הזה יהיה באמת רוחני?

להזדהות איתם, עם הזוגות האלו שרוצים ילדים ולא יכולים, לא מצליחים. להזדהות איתם ואז תראו שזה יעזור.

שאלה: כדי להגיע לשלמות בחיים צריכים לתקן חטאים דרך חיבור. מה זה אומר להחזיק את החיבור, ואיך להחזיק אותו כדי שהמאור המחזיר למוטב יעבוד איתנו?

כדי להחזיק את החיבור צריך פשוט לעסוק בזה, כל הזמן לעסוק בזה, ואפילו להמציא בעזרת מה אנחנו יכולים להשיג יתר חיבור בינינו, באיזה אופן אנחנו יכולים להתקרב עוד יותר. ותראו איך זה יפעל, דווקא זה ישפיע.

שאלה: המעבר ממצב שבור למצב מתוקן יהיה מידי ומורגש בבירור?

די מהר.

תלמיד: איך להשתמש נכון במצב המתוקן?

אז תראי מה גדל מתוך זה.

שאלה: האם לאנשים שמגיעים לקבלה יש רמת תענוג גבוהה או נמוכה בגשמיות?

יש אנשים שונים מבחינת סף הגירוי שלהם, אבל בעיקרון הם לא ממש משתוקקים למילויים בעולם שלנו.

תלמידה: בתהליך ההתקדמות הרוחני החסרונות הגשמיים קטנים או גדלים?

אי אפשר להגיד. יש אנשים שנתקעים בכאלה רצונות אגואיסטים לא גדולים של העולם שלנו וקודם כל הם חייבים להתגבר עליהם ורק אז לגדול. ויש כאלה שזה לא חשוב להם, אם יש לי רצון לעולם הזה, שיהיה לידי, אני אעסוק ברצונות אחרים, רוחניים.

שאלה: הודות לך ולחברים שלי יש לי חיסרון כל הזמן להיות בהודיה לבורא, אני רוצה שהבורא ירגיש שאני מודה לו ושהחברים שלי יוכלו להנות לו. ובכל מה שקשור לגשמי, יש לי אישה שאני אוהב ואני כל הזמן רוצה למלא אותה ואת הילדים, יש לי חיסרון לזה, אבל גם כאן אני רואה שזה בהשפעה, כלומר דרכם אני מהנה לבורא. האם זה הפיכת התענוג הגשמי לרוחני?

כן.

שאלה: תכננתי את החיים שלי בהתאם ללימודים הרוחניים ואני לא צריכה שום דבר חוץ מזה. לפעמים קורים כל מיני דברים בעולם, בחדשות, ואני לא יודעת מזה בכלל. האם זו בעיה?

לא, אין שום בעיה. את יכולה אפילו להתנתק מכל הדברים שבעולם שלנו. מה שאת צריכה את תקבלי.

שלימות בחיים

""אין אדם מת וחצי תאוותו בידו". מי שיש לו מנה רוצה מאתים.

נשאלת השאלה: ואיך הוא ברוחניות, אם גם שם אין לו שלימות בחיים, אלא שחי תמיד בחסרון.

הנה לרוחניות אין האדם מרגיש חסרון, שיגיד שהוא לא יכול לחיות בלי זה, מטעם שהחסרון של האדם, מה שמרגיש בעצמו, שהוא מוכרח לקבל תענוג, מתמלא מדברים גשמיים, שזהו מזונות, הנמצא בשפע לכל העולם. כי זה הוכן לנו ה' שעל ידם נוכל להתקיים בעולם.

היינו לפי שהרצון להטיב מחייב אותנו לקבל תענוג, אז אנו ממלאים את החסרון לתענוג עם תענוגים גשמיים, שהוא כמו שנגיד עם מזונות, שלא כל כך ביוקר, היינו שלא צריכים לתת עבורם, בכדי לרכוש אותם, כל כך יגיעה.

ורק בזמן שהאדם כבר נתמלא עם כל התענוגים הגשמיים, היינו שאין לו כבר שום חסרון שלא מילא, ולא נשאר בעצמו שום חסרון והשתוקקות לגשמיות, נמצא שאין לו אז חיות ותענוג כנ"ל, כי רק החסרון וההשתוקקות נותנים טעם בדבר. אז הוא מתחיל להרגיש, כי כדאי לראות, אפשר שיש חיות ותענוג ברוחניות.

וכמו כן יש לפעמים גורם מן הצד, שלוקח ממנו את החסרון וההשתוקקות לגשמיות. נמצא, שגם אז אין לו ממה לקבל תענוג. לכן הוא מוכרח לגשת לרוחניות, אולי יוכל לינוק משם מעט תענוג.

והגורם הזה בא לפעמים על ידי ירושת מידות האבות, שהם ביטלו את התענוגים האלו, או על ידי מוסר, או על ידי שטעמו את האור תורה, וראו שלא כדאי לפנות את החסרון והרצון לתענוגים האלו. והגם שכעת אין להם את טעם התורה, מכל מקום על ידי שקבלו רק הארה לשעתה, כבר מואס בתענוגים הגשמיים, ויש להם עכשיו צורך לרוחניות."

שאלה: כשישראל מקבלים מאה הם רוצים מאתיים. מה זו שלמות בחיים הרוחניים?

זה שרוצה מאה ומתגלה לו מאתיים, זה טוב. זה מעיד על כך שהוא מתפתח. כל אחד שגדול מחברו, החיסרון שלו גדול ממנו. השלמות היא תוצאה מזה שאותו הרצון, אותו החיסרון שמתפתח בי, אני כל הזמן מנסה להפוך אותו לתכונת השפעה במקום קבלה, ולא שאני רוצה להשמיד אותו, לבטל אותו. כל הרצונות שמתעוררים בי, אני רוצה שבמקומם יהיה רצון אחד גדול, רוחני, ובצורה כזאת אני אתקדם.

שאלה: במאמר מדובר שלפעמים יש מידות אהבה שביטלו את התענוגים האלו, או על ידי מוסר, או על ידי שטעמו את אור התורה. מה ההבדל בין לבטל את התענוג על ידי המוסר או מזה שטעמו את אור התורה?

אם אני, כשמתעוררת אצלי איזו בעיה, משתדל לקרב את האור העליון, הרוחני, אז בוודאי שזו פעולה נכונה. בעזרת האור הזה אני עולה מעל אותן בעיות שמתגלות בי ומתקדם. כך אני יכול להסביר את זה.

תלמידה: האם המוסר עוזר לגילוי האור או מפריע?

המוסר לא עוזר כיוון שאנחנו הולכים בדרך אחרת לגמרי, לא זאת של כלל האנושות.

שאלה: מדוע הבורא לא נותן לאדם את הנחיצות הגשמית הבסיסית שהאדם צריך, אם הוא דבוק בעשירייה והוא עובד? איך לדעת מה הבורא רוצה מהאדם בסיטואציה הזאת?

הבורא רוצה מהאדם שיעדיף על פני כל כל התענוגים הגשמיים של עולם הזה וכולי, תענוגים רוחניים. זה מה שהבורא רוצה.

שאלה: האם אני עושה נכון אם אני בודקת את כל מה שקורה אצלי בחיים הגשמיים, ובצורה כזאת בודקת אם אני עובדת נכון עם החסרונות, אם יש לי חסרונות נכונים ברוחניות?

לא, זה לחלוטין לא נכון. את לא יכולה בצורה כזאת לבדוק את עצמך.

שאלה: איך לשנות את הכוונה ביחס לחיסרון, כשזה נדמה שזה בלתי אפשרי?

צריך להתפלל בשבילך, אחרת אין איך.

(סוף השיעור)