בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 4.2.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -אמונה למעלה מהדעת*

1. *אנחנו צריכים כל הזמן לאחוז באמונה ככל האפשר, גם בזמן עליות וירידות, בכל מיני מצבים, שזה יהיה אצלנו פשוט כשכבה שעליה אנחנו חיים. כך אנחנו מתייחסים לחיים, יש דעת ויש לנו אמונה למעלה מהדעת, ואנחנו חיים בשבילנו, לעצמנו, באמונה למעלה מהדעת. מה שקורה לנו בחיים, אנחנו מתנהגים עם זה כמו כולם, אבל מבפנים יש לנו מדרגה שלנו, אמונה למעלה מהדעת. כך אנחנו, דרכה, מתייחסים לחיים וזהו. כך ממשיכים, כך עוברים מדרגה מדרגה, ממצב למצב, עד שזה נקלט אצלנו ונעשה כטבע שני*.

2. *אנחנו צריכים כל הזמן להיות בשמירה, איפה אנחנו נמצאים בדעת, ובמה אנחנו יכולים להיות נגדה, למעלה מהדעת. כך אנחנו מתקדמים בכל רגע ורגע בחיים*. זאת אומרת לקבל שצורת החיים שאנחנו מקבלים מהבורא זאת הצורה של טוב ומיטיב, ואם לא מרגישים את זה, אז עיניים להם ולא יראו, אבל צריכים להשתדל כך לראות. *לאט לאט, אתם תראו כמה זה נכלל יותר ויותר באיברים, ובסופו של דבר אנחנו מגיעים למצב שמגלים את זה בהרגשה, מגלים*.

3. ש: מה זה לא לקבל שום סיפוק מהעבודה?
   ר: *אני לא דורש שום תמורה, אני רוצה פשוט לעשות פעולות כאלה שמהן יהיה, חד סטרי, נחת רוח לבורא. יהיה לי רע, יהיה לי טוב, מה יהיה לי, הדברים האלה אני בכלל מוחק כאילו שאני לא נמצא במציאות*. מביא את עצמי לדרגת אפס.
   
   ש: אז לאן אני מעביר את האינטרס שלי?
   ר: *לקבוצה ולבורא. אני עושה כל מיני פעולות שמהן מגיעה תועלת לקבוצה ולבורא, ואני בעצמי רק מבצע. זה התשלום שלי, שאני המבצע*.
   
   ש: עליי להיות שמח מכך שהבורא נהנה מעבודה שלי?
   ר: *תקבל את זה כתשלום. מתוך זה שאני משפיע לבורא, דרך העשירייה, מתוך זה יש לי שמחה*.
   
   ש: אבל יש כאן איזה השתלבות.. עם הבורא?
   ר: יש לך את זה ואתה לא דורש שום דבר. אני לא רוצה תשלום אחר בשום צורה, רק לדעת שמה שאני נותן לבורא, מגיע אליו, בלבד, בלי שאני דורש עכשיו לדעת איך אני עושה, מה זה עושה וכולי. *בהתחלה רק כלום, רק להיות שייך לנתינה לבורא*.
   
   ש: אתה אמרת לדעת שזה מגיע אליו איך אדע?
   ר: אני לא רוצה את זה לדעת. *אני פועל לפי מה שמקובלים כותבים לי וזה מספיק, כי אם אני רוצה משהו לדעת, יש בזה כבר שכר שאני מושך לעצמי*.

4. ר: איך להיכנס לעבודה בלי לבקש תמורה?
   ר: אין דבר כזה בלי לבקש תמורה. יש בלי לבקש תמורה אגואיסטית, אבל בלי תמורה זה לא שפוי בדעתו.. ההשפעה בעצמה היא השכר, אבל בשביל זה צריכים להיות באיזשהו יחס לבורא בצורת האהבה, כמו אמא שמטפלת בתינוק, כמה יש לה כוחות כל הזמן כל הזמן להשקיע בו. מטעם מה? מטעם האהבה.

5. אמונה למעלה מהדעת זאת אומרת לא חשוב מה שאני מבין, מרגיש, אני עושה את זה בגלל שכך אומרים לי לעשות. *המקובלים מצווים אותי? תעשה. למה? ככה*.. על ידי כאלו מעשים מגיעים למצבים שמתחילים להבין את התועלת שבהם, מה הקשר בין המעשים, מה אני מקבל תמורתם.
   
   אני קונה חכמה, על ידי מה? על ידי זה שאני משתתף באמונת חכמים, שומע מה שהם אומרים, עושה כל מיני פעולות, כמו ילד קטן שעושה בלי שיודע מה צריך לעשות. אז אני צריך להרגיש כמה אני מתקדם לזה.

6. צריך האדם להיות בשמחה מזה שיש הנאה ותענוג לבורא מעבודתו. זה מאוד חשוב. אני צריך כל הזמן לחשוב על זה. אבל *זה לא קשה, תנסו רק לנעול את עצמכם על הכוח עליון ולזלזל בכל ייתר הגורמים, אלא מה ששייך לעקרון העליון, להיות מקושר לבורא דרך העשירייה, בתוך העשירייה, בתוך עמי אנוכי יושבת. כך נתקדם, צריכה להיות התמדה* ושוב ושוב לחזור ולחזור. תראו איך הילד משחק, כך גם כן אנחנו.

7. ש: מאיפה לקבל שמחה?
   ר: מכך שאני משתדל לעשות פעולות ההשפעה ומתוך זה הפעולות האלה איכשהו מתקיימות, במשהו, כל פעולה ופעולה במשהו אני מצליח. בחלק הקטן, אבל קצת, אולי בהתחלה. *מזה אני שמח, אני כל הזמן כל פעם נוגע בקדושה, בעולם העליון. אני עוד לא נכנס בו, אבל נוגע. יש לנו בזה כבר קשר, כך אנחנו מתעלים למעלה מהעולם הזה*.

8. ש: איך להרגיש ההשפעה כשכר?
   ר: אם מאוד תרצה להיות בהשפעה, אז יגלו לך מתי שתעשה באמת פעולת השפעה ואתה תקבל את זה כשכר, כשכר רוחני, שהצלחת לעשות פעולת השפעה. אבל לזה צריכים כבר להשתדל להיות בצורת ההשפעה בפרצוף הרוחני. זו נשמה, בניית הנשמה.
   
   אני מקבל איזשהם תנאים, את התנאים האלה אני רוצה לבצע רק על מנת להשפיע, דרך החברים לבורא. אני מקבץ את עצמי במאמץ, משתדל לבצע את הפעולה הזאת של חיבור, של השפעה. אם זה יוצא אז אני צריך לקבל תוצאה מזה, אני מרגיש שהפעולה שלי הצליחה, אני רואה את החברים, אני רואה את הבורא, שהם שמחים כתוצאה מהפעולה שלי.

9. ש: מה לעשות עם במקום שמחה מקבל אכזבה?
   ר: אם אתה נמצא בפעולת השפעה לא יכול להיות שאתה נמצא ביאוש, לא יכול להיות. *אז עשית. הצלחת? לא הצלחת? יכול להיות שהצלחת מאוד אבל לא מגלים לך זאת. אתה לא יכול לגלות את זה, אתה בכל זאת צריך להיות שמח מזה שהיה לך איזשהו רגע של יגיעה, שרצית לצאת לעל מנת להשפיע*.

10. *מתי אני אקבל שכר זו לא שאלה רוחנית. אם אני כך שואל, מיד אני נמצא כבר בעולם הגשמי*.

11. ש: למה כל כך קשה להבין הרעיון של מעל הדעת?
    ר: כי הרצון לקבל שלך כל פעם מוחק לך את הדברים האלה, ממש כך. ברגע שאתה עוזב את זה, כבר זה בורח ממך, כי הרצון לקבל נמצא בך ושולט. רק בתנאי שאתה מתנגד לו, נמצא במאבק עימו בכוח, אז אתה יכול להחזיק את עצמך במשהו למעלה מהרצון לקבל שלך, וגם לכמה רגעים. אחר כך שוב אתה נופל לתוך הרצון לקבל. כך כל פעם, על זה כתוב אלף פעם יפול צדיק וקם.

12. מי שלא נופל, לא קם. לכן עליות וירידות זו כל הזמן העבודה שלנו. דווקא בכל מיני פעולות כניסה ויציאה, קליק כזה, מגע רופף, אנחנו כל הזמן מתקנים את עצמנו. אנחנו לא יכולים להחזיק משהו בראש ובלב יותר משנייה אחת, יותר ממגע אחד. קליק וזהו, זה עבר.
    
    אני יכול לנסות עוד להיות בזה וזה לא טוב. *תן למצבים שזורמים בך שיזרמו. אתה רק כל הזמן רוצה על פניהם, כמו סירה קטנה על פני גלים, על פני כל המצבים האלה אתה רוצה להיות דבוק עם החברים ועם הבורא. המצבים עצמם, המחשבות, הרצונות, תן להם שישתנו. כך תרגיש את עצמך יותר טוב, לא לחוץ, ולאט לאט תתחיל להרגיש איך שדווקא כל המצבים האלו, עם השינויים שבהם, דווקא מביאים אותך להרגשת הבורא, אתה תרגיש בהם ניגון, ניגון רוחני*.

13. ש: מלחיץ אותי לקבל מצבים שיזרקו מהדרך…?
    ר: קודם כל חתמת חוזה עם הקבוצה, זה נקרא ערבות. כל אחד מחזיק את כולם. אז *אתה לא צריך לחשוב על עצמך שאתה מפחד שתיזרק מהקבוצה. זה מצב לא טוב, אתה צריך לחשוב, לדאוג ולפחד על החברים, שהם לא יעופו מהקבוצה. בזה אתה מבטיח את היחס הנכון שלך, המקום הנכון שלך בתוך הקבוצה. בערבות*. אני דואג לכולם ובזה אני מחייב את כולם לדאוג לי, כי הבורא נמצא במרכז הערבות והוא יכוון ויסדר את זה לפי המאמצים שלנו.

14. ש: מה עוזר לנו לא לקבל תמורה ולהיות בשמחה..?
    ר: אני משתדל לעשות כל מיני פעולות לקראת חיבור בינינו ועם הבורא. אני צריך להיות בשמחה כי אלו פעולות נצחיות, שלמות, מתוקנות, שאני משתדל על ידן להגיע לחיבור נצחי שלם, ולכן אני שמח. אין לי תענוג יותר גדול מלהיות במאמץ לחיבור עם החברים, עם כל הכלי העולמי. בסופו של דבר כך אני מגלה את הבורא.

15. ש: תענוג הנאה..?
    ר: *אני מקבל תענוג מכך שעושה מאמצים להגיע לכוח השפעה, מהעבודה עצמה*. במאמצים האלה לאט לאט להיות אומן. *אומן, כמו שמסבירים לנו רב"ש ובעל הסולם, זה מי שנהנה מעבודה עצמה. הוא לא צריך משכורת, לא צריך כסף. הוא נהנה מעבודה עצמה*, זה נקרא אומן.
    
    העבודה רוחנית שלנו צריכה להיות באומנות, אנחנו לא דורשים שום דבר, רק תן לנו אפשרות לעשות את העבודה הזאת שלנו, איזו עבודה? לעשות מהרצון לקבל שלנו צורה שנקראת אדם. אדם זה הבורא קטן, הדומה לבורא. אני אתייחס לכל העולם, לכל הנבראים, וודאי לבורא, גם כמו הבורא. זה נקרא *שאני הופך להיות אדם. אני לא צריך יותר כלום. זאת בעצם העבודה שלי וזה השכר שלי*.

16. אני רוצה להגיד *לנשים* שאני מאוד מאוד מרוצה מהשאלות שלכן. שאלות מאוד טובות, מאוד חזקות לעניין. תודה רבה לכן, תודה גדולה. זה עוזר לי בהרבה לברר את העבודה הרוחנית.

17. ש: האם יש צורך בכל יום במשימה חדשה? לא להיכנס לשיגרה..
    ר: שגרה יכולה להיות רק כתוצאה מחוסר יגיעה, אבל מזה שאנחנו נותנים יגיעה, אנחנו כל פעם נמצאים בשינויים פנימיים ואז אין שגרה. לכן *אל תפחדו מהשגרה. בעבודה הנכונה בחכמת הקבלה אין שגרה. ויהיו בעיניך כחדשים, כל הזמן תהיה התחדשות*.

18. ש: בזמן שיעור מגיעות לי מחשבות זרות. האם לחכות שיעבור.. ?
    ר: מה פתאום שאני אחכה עד שהיא תעבור? אני בזה לא מבצע שום פעולה רוחנית. *הפעולה הרוחנית שלי היא דווקא איך אני עובד עם המחשבות הזרות*. אחרי השבירה לא יכול להיות בנו שום רצון ומחשבה מתוקנים, הכל בא מקולקל.
    
    *אם אני אשב ואחכה, זה נקרא כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל את בשרו. אסור לי את זה לעשות. אני חייב להביא את עצמי למצב שאני לרגע ודאי שמתנתק מהפעולה הרוחנית, אחרת זה לא נקרא שאני קולט את המצב החדש השבור שמתעורר בי מהשבירה. אני צריך אחר כך לראות איך אני עובד עימו, איך אני מקשר את המחשבה הזאת והרצון הזה לחברים, לקבוצה, ויחד כולנו איך אנחנו עובדים על כאלו מצבים*.
    
    איש את רעהו יעזורו. אני כביכול פונה אליהם ולבורא שייתן לי כוח להגיע לערבות בינינו ולקבל רצון משותף בינינו, כדי להתגבר על הרצון שהוא גילה בי. אז אני מצרף את הרצון הזה עם התיקון לכלי המתוקן המשותף שלנו, וכך כולנו מגיעים למצב שנקרא להקים את השכינה מהשבירה שהייתה בינינו.

*חלק 2 - פתיחה לחכמת הקבלה, המשך מאות ק"כ*

19. יש לימוד בראש בשכל, ויש לימוד ברגש. לימוד ברגש זה במידה שאנחנו מצליחים להרכיב את הכלים, והאור עליון משפיע עליהם ואז אנחנו מרגישים את השפעת האור על הכלים וכך מתקדמים בצורה רוחנית. לפני כן גם מתקדמים בצורה גשמית, ככל שיכולים לתאר לעצמנו בצורה מכנית, פשוטה. זה גם טוב, כי בכל זאת מתחילים מכך שעדיין לא מבינים עם מה יש לנו עסק, אבל איכשהו קורה. לכן כדאי לנו לקרוא, בכל מקרה מקבלים מאור המחזיר למוטב מכך שלמדנו. זו התוצאה הרצויה מהלימוד, והמאור הזה הוא שמתקן את הכלים שלנו.

20. לא צריך לפחד מהמילה "בורא", זה לא הכוח העליון ממש, זה הכוח העליון שבצורתו כך מתגלה כלפינו, לכן הוא נקרא בוא וראה.

21. לא לפספס שיעורים. אם לא בזמן השיעור אז אח״כ אפשר ללמוד, אבל צריכים לעבור על השיעור ואפילו לא פעם אחת. זה מה שאני ממליץ. לא חשוב כמה אתם מבינים אלא חשוב לשמוע כמה פעמים, ואז תראו שזה נכנס. לאט לאט, המילים נעשות יותר מוכרות, וכל מיני פעולות, עניינים, יהיו יותר ויותר נשמעות לאוזן, ואחר כך מהאוזן זה ייכנס גם פנימה.. לכן *לשמוע כמה שיותר, נגיד פעמיים, כל יום לשמוע שיעור פעמיים*.

22. ש: האם בעת הלימוד העשירייה מושכת מאור רק אם היא מחוברת..?
    ר: כן, רצוי לפני הלימוד להתחבר יחד ככל האפשר בתור צורה פנימית, וזה ישפיע על השיעור בעצמו. אבל *העיקר לא להיות בלחץ, זה חייב להיות נעים, זה צריך להיות שאנחנו מבינים שנמצאים בתהליך מאוד מיוחד, אפילו שלא כל כך מבינים ומרגישים, אבל התהליך עצמו הוא מיוחד*.

23. על ידי היחס שלנו בעשירייה אנחנו משתדלים לפנות לבורא, להתפלל, לבקש, ואז אנחנו מושכים מאור המחזיר למוטב והוא משפיע עלינו. אנחנו מתחילים לקבל כוח השפעה הדדי בינינו שהופך להיות למסך, ומהפעולות שלנו בינינו אנחנו יכולים לפנות לפעולה שלנו כלפי הבורא. זה נקרא מאהבת הבריות לאהבת ה'.
    
    ש: כל העבודה שלנו בביטול אחד כלפי השני?
    ר: כן, ומתוך זה מגיעים לביטול כלפי הבורא. *לא יכול להיות שתגיע לאיזושהי תכונה נכונה כלפי הבורא, בלי שתבצע זאת כלפי החברים*.