שיעור בוקר 21.10.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 180, פתיחה לחכמת הקבלה, אותיות ע"ג-ע"ד

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 180, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ע"ד.

אות ע"ד

"וגם כאו נבחן, שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה במסך, נאבדה לגמרי, ורק רשימו דהתלבשות נשאר ממנה, ומהעביות לא נשאר כי אם בחי"א בלבד. ולפיכך קבל המסך שם בראש הס"ג, ב' מיני זווגים (כנ"ל באות מ"ג), שמהתכללות בחי"א דעביות תוך בחי"ב דהתלבשות, הנקרא התכללות הרשימו דנקבה ברשימו דזכר, יצאה עליהן קומת בינה בקירוב, שהוא בערך ו"ק דבינה, וקומה זו נקראת ספירת הכתר דנקודים. ומהתכללות הזכר בהרשימו דנקבה, דהיינו התכללות הרשימו דבחי"ב דהתלבשות בבחי"א דעביות, יצאה קומת ז"א שהוא בחינת ו"ק בלי ראש, הנקרא אבא ואמא דנקודים אב"א. וב' קומות הללו נקראות ג"ר דנקודים, כלומר, בחינת ע"ס דראש נקודים, כי כל ראש מכונה בשם ג"ר או כח"ב. ויש חילוק ביניהם, כי הכתר דנקודים, שהוא קומת הזכר, אינו מתפשט לגוף, ורק בראש הוא מאיר, ואו"א דנקודים, שהם קומת הנקבה, היא לבדה מתפשטת לגוף הנקרא ז"ס תחתונות דנקודים, או חג"ת נה"י דנקודים."

קריין: אות ע"ג.

אות ע"ג

"והנה תחילה נבאר הע"ס דקטנות נקודים. וכבר ידעת, כי אחר התפשטות דס"ג דא"ק, נעשה בו הביטוש דאו"מ באו"פ, דהיינו על המסך שלו, וזיכך אותו על דרך המדרגה, אשר הקומות היוצאות בדרך הזדככותו, נקראות נקודות דס"ג, והן שירדו למטה מטבור דא"ק ונתערבו עם הבחי"ד אשר שם, (כנ"ל באות ס"ב, עש"ה)." אנחנו דיברנו שיש גלגלתא, ע"ב, ס"ג, ונקודות דס"ג שירדו למטה מטבור הכללי והתערבבו עם נה"י דא"ק (ראו שרטוט מס' 1). ומה הלאה? "והנה אחר שנגמר להזדכך מכל העביות דגוף שבמסך, ולא נשאר בו רק בחינת עביות דראש, נבחן שעלה לראש הס"ג וקבל שם זווג מחדש על שיעור העביות שנשארו ברשימות שבמסך, ע"ד שנתבאר לעיל באות ל"ה."

בס"ג היו רשימות 3/2, ובנקודות דס"ג רשימות 2/2. וכשהגיע לפה דראש בחזרה לס"ג אז הוא נעשה 2/1, העביות הזדככה (ראו שרטוט מס' 1).

אות ע"ד

"וגם כאו נבחן, שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה במסך, נאבדה לגמרי, ורק רשימו דהתלבשות נשאר ממנה, ומהעביות לא נשאר כי אם בחי"א בלבד. ולפיכך קבל המסך שם בראש הס"ג, ב' מיני זווגים (כנ"ל באות מ"ג), שמהתכללות בחי"א דעביות תוך בחי"ב דהתלבשות, הנקרא התכללות הרשימו דנקבה ברשימו דזכר, יצאה עליהן קומת בינה בקירוב, שהוא בערך ו"ק דבינה, וקומה זו נקראת ספירת הכתר דנקודים." ספירת הכתר דנקודים שייכת רק לדרגת הבינה, 2. "ומהתכללות הזכר בהרשימו דנקבה, דהיינו התכללות הרשימו דבחי"ב דהתלבשות בבחי"א דעביות, יצאה קומת ז"א שהוא בחינת ו"ק בלי ראש, הנקרא אבא ואמא דנקודים אב"א." יש את כתר דנקודים, ב' דהתלבשות (2), ויש את אבא ואמא דנקודים (1) (ראו שרטוט מס' 1) "וב' קומות הללו נקראות ג"ר דנקודים," הן נקראות ג"ר, הראש הכללי של הנקודים. "כלומר, בחינת ע"ס דראש נקודים, כי כל ראש מכונה בשם ג"ר או כח"ב. ויש חילוק ביניהם, כי הכתר דנקודים, שהוא קומת הזכר, אינו מתפשט לגוף, ורק בראש הוא מאיר, ואו"א דנקודים, שהם קומת הנקבה, היא לבדה מתפשטת לגוף הנקרא ז"ס תחתונות דנקודים, או חג"ת נה"י דנקודים."

שרטוט מס' 1

שאלה: האם יש בכל זאת ראש של נקודים מתחת לטבור או לא?

יש מתחת לטבור ראש דנקודים. הזיווג עליו נעשה בראש דס"ג, שס"ג הזדכך, נקודות דס"ג הזדככו, ואז נעשה החשבון בראש דס"ג, כרגיל כמו בכל הפרצופים, ואז הוא מוליד את הפרצוף הבא שנקרא נקודים, בראש דהתלבשות ובראש דעביות. ראש דהתלבשות נקרא "כתר" שזה ב' דהתלבשות, 2 דהתלבשות, וראש דעביות נקרא אבא ואמא, א' דעביות או 1, ושני הראשים האלה הם נקראים ג"ר, זאת אומרת ראש. הם נקראים ג"ר מפני שזה ג' ראשונות, שהן כתר, אבא ואמא.

תלמיד: אבא ואמא הם לא באצילות?

לא, בכל מקום חכמה ובינה נקראים "אבא ואמא", לא חשוב באיזה עולם.

תלמיד: אני לא מצליח להבין מה זה בכלל ראש מתחת לטבור, זה כאילו בתוך הפרצוף, איזה ראש יכול להיות שם?

אנחנו יכולים לבנות פרצוף בכל מקום שאפשר לבנות. ואם יהיו שם כוחות על מנת להשפיע שהם מתאחדים ורוצים להשפיע לבורא ממטה למעלה, זה יקרא "ראש". המקום הוא קובע אבל לא לגמרי. אם כוח הבינה יורד מתחת לטבור אז שם אפשר לבנות ראש ופרצוף.

תלמיד: למה צריך את הראש הזה שם?

אתה שואל שאלה כללית, בשביל מה בכלל אנחנו צריכים את כל הדברים האלה? אני אגיד לך.

מעולם אין סוף האור העליון התפשט עד הטבור, מילא את הכול, ונעצר בטבור (ראו שרטוט מס' 2, קו אדום). עוד בגלגלתא נעשה הגבול הזה, שאי אפשר שירד האור העליון למטה. אבל מעולם אין סוף ועד הסיום אלה כל הכלים של הנבראים, של כל העולמות, של כל הפרצופים, של הכול, והבורא רוצה שהכול יתמלא בעל מנת להשפיע. ואם זה יתמלא בעל מנת להשפיע בצורה בלתי גבולית, אז זה יהפוך להיות לעיגול כמו שהיה קודם עיגול.

אבל בינתיים אנחנו רואים שכלים שיש להם מסך, זאת אומרת שהם בעצמם רוצים להידמות לבורא, ורק בצורה כזאת הם רוצים להתמלאות בעל מנת להשפיע, להידמות לבורא, אז הם יכולים לעשות את זה רק למעלה מטבור, רק באזור הקטן של הכלים, רק בכלים כתר, חכמה ובינה. בכלים יותר תחתונים ששם הרצון לקבל יותר גדול הם לא מסוגלים למלא את עצמם.

עכשיו השאלה, איך בכל זאת לתת לכלים התחתונים אפשרות להידמות לבורא, איך אפשר? ולא רק לכלים האלה, הוא אומר "וגם לאדם שצריך להבראות מבחינה ד'". זאת אומרת, אנחנו צריכים לראות כאן [במלכות] הרבה פעולות של בחינה ד' שהיא הפוכה מהבורא, איך היא מתקנת את עצמה כדי להגיע להשתוות הצורה עם הבורא. זו בעיה. לכן אנחנו נמשכים לזה, כאילו חודרים לזה. איך אפשר להגיע למצב שהכלים של גלגלתא ועיניים יבנו [מתחת לטבור הכללי] בינה, וכלים דבינה יתערבבו עם כלים של המלכות ששם אסור בכלל להכניס אור עליון. ואז על ידי זה שהם יתערבבו, כלים דבינה יכנסו לכלים של המלכות. זאת אומרת בינה שהיא דבר קדוש, שכולה להשפיע, היא תיכנס בכוח לכלים של המלכות שהיא כולה לקבל. הכלים האלו של בינה ישברו, והם יגיעו למצב שיתערבבו עם הכלים של המלכות, ויכנסו בתוך המלכות כלים דהשפעה.

אחרי ערבוביה שלמה שתהיה ביניהם, יהיו הרבה פעולות עד שכל פרט ופרט, כל פירור ופירור, כל תכונה ותכונה הקטנה ביותר לא חשוב איזו, תתערבב עם כל התכונות של ההשפעה, ותהיה ביניהם ממש התמזגות, התחברות, כך שאי אפשר יהיה להבדיל ביניהם. ואז על ידי האור העליון שיורד ולאט לאט יותר ויותר מאיר על הכלים השבורים הוא מתחיל לעורר אותם לחיים. ואז הכלים האלו יתחילו להתאושש לחיים ולעלות לאצילות, ואחר כך עם כל הכלים יחזרו לאין סוף (ראו שרטוט מס' 2).

שרטוט מס' 2

ומי הכלי הזה? הכלי הזה נקרא "האדם". זה רצון לקבל שיש לו רצון לקבל הכי גדול, הכי שבור, הכי מורכב, מכל מיני תכונות ההפוכות זו מזו. ולכן כשמאיר על פלוס (+) ומינוס (-) שיש בכל אחד אור עליון, האדם מתחיל להרגיש עד כמה כשהוא במינוס הוא הפוך מהאור העליון, וכשהוא בפלוס הוא רוצה את האור העליון, ואז הוא נעשה עם רגשות מנוגדים, כאילו קורעים אותו לחתיכות, הוא פשוט לא יודע מה לעשות (ראו שרטוט מס' 2). כך כל אחד ואחד מאיתנו. גם בחיים הגשמיים וגם בחיים הרוחניים שלנו, פנימיים, חיצוניים, לא חשוב, בכל צורות החיים אנחנו נרגיש עד כמה אנחנו נמצאים בשבירה. ומתוך השבירה הזאת, מתוך ההכרה שאי אפשר לברוח ממנה ואי אפשר להמשיך בה, אנחנו נבין איך אפשר לתקן את המצב שלנו. מתוך זה האנושות תתחיל להתאושש ולהתעורר מהשבירה.

זה יכול להיות תהליך מאוד ארוך, מאוד כואב, כמו שכותבים שהאימהות בישלו ואכלו את הילדים שלהן, עד כדי כך זה לא יאומן עד כמה יכולים להיות ייסורים גדולים. הטבע הגשמי, הטבע של האדם האכזרי פתאום יתגבר מתוכנו, ואנחנו בפנים נוראיים, הרבה יותר גרועים מהחיות ומכל דבר, וכך בכל זאת נגיע לתיקונים.

אבל כל זה קורה לנו עכשיו. היסוד הזה הוא שס"ג בונה את הכלים של עולם הנקודים למטה מטבור, מפני שכלים דבינה כן יכולים להיות למטה מטבור.

שאלה: בשרטוט היה משורטט שכתר דנקודים זה בינה, ואבא ואמא זה זעיר אנפין. האם אפשר לומר שאבא ואמא דנקודים זה ו"ק דבינה?

אנחנו עוד נדבר על זה. על מה שלא דיברנו אל תדברו. בעל הסולם אומר שזה ו"ק בלי ראש, קומת זעיר אנפין, חוץ מזה לא. אז גם אנחנו כך.

שאלה: באות ע"ד בעל הסולם אומר, "וגם כאו נבחן, שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה במסך, נאבדה לגמרי". למה הוא מתכוון פה ש"נאבדה לגמרי"?

נאבדה. על ידי הזדככות המסך היתה התפשטות טעמים דס"ג מפה דס"ג עד הטבור, ואחר כך הזדככות. בהזדככות הרשימות השתנו, במקום 3/2 שיש בטעמים דס"ג נעשה 2/2 בנקודות דס"ג עד שהגיע לפה דראש, וכאן הפכו להיות ל-2/1 ומזה התפשט עולם הנקודים. זאת אומרת פרצוף, זה לא עולם אלא פרצוף כזה.

תלמיד: בעל הסולם אומר "ורק רשימו דהתלבשות נשאר ממנה". למה הוא מתכוון פה? סיבה ותוצאה?

רשימו דהתלבשות שכרגיל נשאר, נגיד בע"ב יש לנו 4 מגלגלתא ו-3 זה כבר רשימו דע"ב. או בס"ג, 3 מע"ב ו-2 מהס"ג עצמו. כרגיל.

תלמיד: אתה יכול להסביר את מהות הפעולה הזאת, זאת סיבה ותוצאה?

איזו פעולה?

תלמיד: זאת אומרת שרק רשימו דהתלבשות נשאר ממנה. למה?

כי רשימו דעביות מזדכך, כי הוא השתמש בו כדי לקבל את האור על מנת להשפיע. המסך נעלם ולכן רשימו דעביות מזדככך בפעולת עליית המסך מטבור לפה.

תלמיד: הוא אומר שבעביות לא נשאר אלא בחינת א' בלבד.

כן, ודאי, במקום 2 יש עכשיו 1.

אות ע"ד

"וגם כאו נבחן, שבחינה אחרונה דעביות, שהיא העביות דבחי"ב שהיתה במסך," בס"ג עצמו, "נאבדה לגמרי," הזדככה, "ורק רשימו דהתלבשות" שזה רשימו דבחינה ב', "נשאר ממנה, ומהעביות לא נשאר כי אם בחי"א בלבד." עד כאן ברור.

"ולפיכך קבל המסך שם בראש הס"ג, ב' מיני זווגים (כנ"ל באות מ"ג)," כרגיל, על רשימו דהתלבשות ועל רשימו דעביות, "שמהתכללות בחי"א דעביות תוך בחי"ב דהתלבשות, הנקרא התכללות הרשימו דנקבה", שזה עביות, "ברשימו דזכר," שזה זכות, "יצאה עליהן קומת בינה בקירוב," לא בינה ממש, כי זה עביות א' בסך הכול, אבל בגלל שיש לה התערבות עם ב' דהתלבשות, שזה שייך לבינה, "שהוא בערך ו"ק דבינה," ו"ק זה קרוב לבינה.

"וקומה זו נקראת ספירת הכתר דנקודים." לכן כתבתי בשרטוט כתר (ראו בשרטוט מס' 2) "שמהתכללות בחי"א דעביות תוך בחי"ב דהתלבשות, הנקרא התכללות הרשימו דנקבה ברשימו דזכר, יצאה עליהן קומת בינה בקירוב," זאת אומרת בינה אבל בינה שאין לה כוחות "שהוא בערך ו"ק דבינה,". ו"ק זאת אומרת חצי, חלשה, ללא כוחות דבינה "וקומה זו נקראת ספירת הכתר דנקודים." זאת אומרת זה מה שיש לנו (ראו "כתר" בשרטוט מס' 2). "ומהתכללות הזכר בהרשימו דנקבה, דהיינו התכללות הרשימו דבחי"ב דהתלבשות בבחי"א דעביות, יצאה קומת ז"א שהוא בחינת ו"ק בלי ראש," כך זעיר אנפין נקרא "הנקרא אבא ואמא דנקודים אב"א.

וב' קומות הללו" זאת אומרת כתר ואבא ואימא, שתי הקומות האלו, הם נקראים ראש דנקודים. "נקראות ג"ר דנקודים, כלומר, בחינת ע"ס דראש נקודים, כי כל ראש מכונה בשם ג"ר או כח"ב." יש לנו ג"ר כתר אבא ואימא או כתר חכמה ובינה. "ויש חילוק ביניהם," בין כתר דנקודים ואבא ואימא דנקודים. כי הכתר דנקודים, שהוא קומת הזכר, אינו מתפשט לגוף," כתר דנקודים, כי הוא ב' דהתלבשות, 2 דהתלבשות. "ורק בראש הוא מאיר," הכתר דנקודים מאיר רק בראש (מצויין בחץ קטן ליד כתר בשרטוט מס' 2) "ואו"א דנקודים, שהם קומת הנקבה, היא לבדה מתפשטת לגוף הנקרא ז"ס תחתונות דנקודים, או חג"ת נה"י דנקודים." זאת אומרת יש כאן עוד קומה כזאת אבא ואימא דנקודים עד הטבור (ראו סימון באדום מתחת לאבא ואמא בשרטוט מס' 3). נראה אחר כך מה איתם.

עכשיו תעשו על זה סדנה, ואחר כך נענה על שאלות.

סדנה

מדברים על השרטוט שלמדנו ב"פתיחה לחכמה הקבלה".

*

שרטוט מס' 3

שאלה: לרשימו דהתלבשות קראנו זכר ולרשימו דעביות קראנו נקבה וכל מסך בנוי מהרשימות האלה. השאלה, האם אנחנו יכולים לזהות משהו לגבי זכר ונקבה שבתוכי, האם זה נכון לגבינו?

לא על השאלות האלה אני עדיין לא עונה. אני לא אתן לך מקום להתבלבל, אתה יכול למצוא איך שאתה רוצה, אני לא בעד זה.

שאלה: למה זיווג בראש דס"ג על רשימות מגוף הפרצוף לא מוליד עשר ספירות דגוף? למה הוא קורא לזה ראש דנקודים?

לא, ס"ג כרגיל מוליד פרצוף לפי הרשימות הנותרות אצלו אחרי שהוא קיבל מה שיכל לקבל בעל מנת להשפיע, אור חכמה, אור חסדים, מה שהיה לו, התפשט עד הטבור הכללי, יותר מזה הוא לא יכול לרדת, למלאות כלים שלמטה מטבור, הוא עושה זיווג רק על הכלים שלמעלה מטבור לפי הרשימות שלו וזהו. עכשיו אחרי הס"ג אז לפי הרשימות שנותרות בו הוא עושה התפשטות הלאה. כל המגמה של האור העליון היא ללחוץ על הרצון לקבל כך שהרצון לקבל עם המסכים, עם הרשימות, יעשה מקסימום התאמה לעל מנת להשפיע.

תלמיד: יש פה איזה סגנון חדש, זאת אומרת ראש הס"ג מוליד עשר ספירות דהתלבשות ועשר ספירות דעביות ולא מקבל את רשימות העביות וההתלבשות כמכלול אחד, ב-2/1 הוא כאילו מפריד ביניהם במקום לקבל אותם כמכלול אחד, זו כאילו צורה חדשה.

בראש דס"ג יש לנו רשימות כרגיל דהתלבשות ודעביות כמו שבכל ראש של הפרצוף הקודם והוא עושה עליהן זיווג דהכאה. אז בעל הסולם אומר, שהוא לוקח בחשבון רשימו דהתלבשות, הוא עושה משהו שנקרא כתר, ומרשימו דעביות שהוא עושה עליו זיווג דהכאה הוא עושה משהו שנקרא ראש דאבא ואמא. אותו הדבר היה לנו בפרצופים הקודמים. כשגלגלתא מולידה את ע"ב גם בע"ב יש אותו דבר, וגם בס"ג יש אותו דבר, וגם כאן.

תלמיד: במה זה דומה לע"ב וס"ג?

יש לנו התלבשות ועביות בכל פרצוף?

תלמיד: כן.

אז מזה יש לנו גם רשימות מהתלבשות דעביות שהיו קודם בפרצוף.

תלמיד: כן.

אז מתוך הרשימות האלו נולדים עכשיו שני ראשים. ואם לא שמת לב גם יש לנו אותו ראש בע"ב ואותו ראש בס"ג שכלול מראש דהתלבשות ומראש דעביות. ואז הוא מסביר לנו שם שראש דהתלבשות מאיר רק בראש, ובגוף מה שהתפשט זה רק מראש דעביות.

תמיד אם יש שתי רשימות, אז צריך להיות רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות.

שאלה: המספרים האלה שציירנו מעל כל פרצוף 3/4, 3/2, 2/1, המספרים האלה תמיד בלבלו אותי, אני לא בטוח מה הם אומרים. מה הם?

אלה רשימות מהאור שנשארו בפרצוף. אנחנו למדנו שיש לנו בעולם אינסוף בחינת שורש, א', ב', ג', ד', 0, 1, 2, 3, 4 (ראו שרטוט מס' 4). סך הכול חמש דרגות שהאור העליון מתפשט ברצון. יש בתוך האור העליון איזה רצון, הרצון הזה מתפתח, מגיע לכלי אחד, אחר כך לכלי שני, לכלי שלישי ולכלי רביעי, ומתוך הכלים האלה נולד הכול. מהמלכות שבכלי הרביעי יש לנו כבר צמצום א', צמצום ראשון, ואחר כך עולם אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשייה.

אז מה אתה שואל?

תלמיד: על המספרים 4/3, 3/2, 2/1, ואז בנקודים 2/2. מהם בדיוק המספרים האלה, מה המשמעות שלהם?

אלה רשימות. מלכות דאינסוף יש לה מספר 4, רצון גדול מאוד. כך אנחנו אומרים. מאפס שזה רצון להשפיע כולו, עד המקבל כולו, יש לנו ארבעה שלבים שהכלי מתפתח. ורק השלב האחרון הוא נעשה רצון לקבל וממנו יש אחר כך צמצום א' ואחר כך עולמות. זה מה שאנחנו לומדים (ראו שרטוט מס' 4).

גלגלתא היא 4 דהתלבשות ו-4 דעביות (4/4). אבל אחר כך כשקיבלה אור בתוכה והתחילה להזדכך, אז מ-4 דעביות נשאר 3, נאבד המסך. ואז בע"ב יש לנו כבר רשימות 4/3, כש-4 זה רשימו מהאור שהיה קודם, ו-3 זו כבר עביות שנמצאת בה עכשיו עם המסך, ולכן היא עושה חשבון על 4/3. זה כמו שאני נכנס עכשיו למסעדה ואני רוצה לאכול כמו אתמול כי אני לא יודע מה יש, אבל כסף יש לי פחות מאתמול. אז אני צריך עכשיו לעשות חשבון מה אני יכול לקבל ממה שאני רוצה. יש הבדל בין רצוי ויכול. אז הע"ב עושה חשבון עכשיו לפי רשימות 4/3. וס"ג אחרי הזדככות המסך של הע"ב עושה חשבון על רשימו 3/2. זה רשימו מהתלבשות ועביות.

שרטוט מס' 4

אנחנו למדנו את זה הרבה פעמים. היית צריך לעבור על זה כמה פעמים בפתיחות שלמדנו. מפני שיש לנו רצון לקבל ואור שממלא איכשהו את הרצון לקבל, תמיד יש לנו שני פרמטרים, כמה אני רוצה וכמה אני יכול. כמה שאני יכול זה נקרא מסך לפי היכולת על מנת להשפיע, וכמה שאני רוצה זה נקרא רצון. ואז שתי הרשימות האלה מרצון וממסך הן נמצאות תמיד בפרצוף ואיתן הוא עובד. זה מה שיש לנו.

שאלה: האם אפשר להגיד שרשימו של העביות של הפרצוף הוא שווה לרשימו של ההתלבשות הקודמת?

כן. מהפרצוף הקודם נשאר לי הרשימו שלו. נגיד בגלגלתא היה 4/4, ובע"ב 4/3. זאת אומרת, בע"ב נשאר רשימו דהתלבשות 4 מגלגלתא, אבל רשימו דעביות כבר נעלם ונשאר רק 3. תמיד נשאר רשימו דהתלבשות ונעשה באחד פחות רשימו דעביות. כי רשימו דעביות זו לא עביות סתם אלא זו עביות הכלולה במסך. והמסך מזדכך, מטבור לפה המסך מזדכך, הוא מחליט להזדכך בטבור ועולה למעלה. ואז יוצא שהרשימו דעביות, זאת אומרת רשימו שהוא יכול להשתמש בו נעשה באחד פחות.

תלמיד: אז ה-3 הופך להיות 3 של הפרצוף הבא?

ולכן ע"ב משתמש עם עביות מספר 3.

תלמיד: ורשימו דהתלבשות האם זה קשור לגובה של הפרצופים שאתה מצייר?

לא. רשימו דהתלבשות אנחנו רק משתמשים בו בהתכללות. כמו שאתה אומר במסעדה שאתה נמצא בה היום "אני רוצה אותו סטייק כמו שאכלתי אתמול, אבל יש לי היום חצי מהכסף", אז הם אומרים לך שהם יכולים לתת לך כמו אתמול אבל פחות. זה נקרא שאתה מקבל לפי רשימו דעביות, אבל אתה מתכוון לאותו טעם כמו שהיה לך אתמול בהתלבשות. אין לך שום ידיעה על מה שאתה הולך עכשיו לקבל, רק כלפי מה שהיה לך אתמול. ולכן אתה מתחיל עכשיו לעבוד עם רשימו דהתלבשות של היום אבל לפי הכלים של אתמול. זה נקרא התכללות רשימות זו בזו. עוד נלמד, יש לנו בזה הרבה דברים.

תלמיד: יש לנו הודעה מהצוות העולמי שלנו. כמו ששמענו לא מזמן, רב נתן לנו עצה לקבוע יום או כמה ימים במהלך השבוע שבהם כל החברים בעשירייה באים ומתחברים לשיעור בוקר. אנחנו הצוות החברתי פונים לכל החברים בעולם שכל אחד ימצא את האפשרות המתאימה ביותר. כדי לעשות זאת אנחנו מבקשים מכל העשיריות של הכלי העולמי לקיים במהלך היום דיון ולבחור יום ואולי יומיים שבהם כל העשירייה שלכם תוכל לבוא לשיעור בוקר. אולי גם תגיעו להמלצה איזה יום כדאי שהוא יהיה עבור כל הכלי העולמי. זה דבר ראשון.

ודבר שני, מחר נשלח סקר שאחד מתורני החיבור יצטרך למלא בשם כל העשירייה, ושם תשתפו איזה יום או מספר ימים בחרתם כדי להשתתף בצורה מלאה בשיעור בוקר.

(סוף השיעור)