בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 28.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*שיעור 1 - מתקרבים לבורא דרך רשת הקשר בינינו*

1. אני צריך להתקשר לחברים, לכל המשתתפים בעשירייה שלי, בצורה כזאת *שאני זקוק להם ולא שהם צריכים אותי, אלא אני צריך אותם*. אני מחפש איך אני יכול עוד ועוד להשקיע את עצמי בהם, כי במידת ההשקעה שלי בעשירייה, כך אני יכול לבטא את הנטייה שלי לבורא. ככל שאני מרגיש שאני חייב לעשירייה, אני בסופו של דבר אגלה את החיסרון שלי לבורא.

2. ישנן הרבה צורות קשר, דרישה בין האדם כלפי העשירייה שלו. *אני צריך לראות בקבוצה הזדמנות להשפיע לבורא. ככל שהם יקרים לי, כך יקר לי בורא. ככל שהם קרובים לי, כך קרוב אליי הבורא*, ועוד ועוד. כל המדידות שלי כלפי הבורא, זה לא כלפי הבורא, אלא זה אך ורק כלפי הקבוצה.
   
   כלפי הבורא אין לי שום אפשרות למדוד. הבורא לא קיים מחוצה לקבוצה. הוא תמיד נקרא הכולל, זאת אומרת אני תמיד צריך לתרגם את היחס שלי לבורא, ליחס שלי לקבוצה, ואפילו יותר מזה. בסך הכל *כמה, איך, ובאיזו צורה, עוצמה, אופן, אני מתייחס לקבוצה, זה בדיוק היחס, האופן והצורה של היחס שלי לבורא*. כמו שכתוב, שאחרי כל חבר עומד הבורא.. לכן אנחנו צריכים להודות על כך שיש לנו אמצעי כזה, קבוצה, שממש כל אחד מאיתנו קשור על ידה לבורא, אחרת לא היה לו שום אפשרות.

3. תארו לעצמכם כמה חשובה הקבוצה שמגלה את הכוח העליון כלפי הנבראים. יותר מזה, יש משהו שלא שייך אלינו, דבר המיוחד, תוצאה המיוחדת מאוד, נפלאה בתוך החיבור שלנו. אנחנו עושים את הבורא, זה לא כלפינו אלא משהו שיוצא מגדרנו כלפיו. זה נקרא שאנחנו עושים לו נחת רוח.

לכן בהתאספות האנשים לתוך עשירייה הם עושים פעולה מאוד מיוחדת, גבוהה, שנמצאת כסיום של כל מה שעשה הבורא. מהקבוצה והלאה מתחילה להיות העבודה שעושים הנבראים מלמטה למעלה, כלפיו. הכל מתחיל והכל נגמר בתוך העשירייה.

4. אנחנו מודדים את המדרגות לפי המידה שבה האדם מחליף את המוח והלב שלו מפרטי לכללי. המעבר הזה נקרא שהוא עולה לדרגות האמונה למעלה מהדעת, כך הוא מתעלה.

5. *בואו ניכנס לאווירת הכנס, נעבור את שיעורי הכנס, ואחר כך תהיה לנו הפסקה עד הכנס עצמו. נשתדל, הכל נמצא לפנינו. העיקר שנשתדל להתחייב כל אחד כלפי האחרים שאנחנו לא עוזבים את הנושא, מתעלים מעל עצמנו. זה מה שילווה אותנו כל הימים האלו, זה בדיוק טוב לתחילת המדרגה החדשה*.

6. ש: כדי שאני אפסיק להרגיש את עצמי

ר: *המצב הקרוב הרצוי זה שאני לא מרגיש את עצמי אלא מרגיש את עצמי כלול בעשירייה, פשוט מתבטל שם, כאילו אינני ורק העשירייה קיימת ואני בה*. ודאי שאני לא יכול להרגיש משהו אם לא אהיה בה. אני מרגיש שעשירייה זה הכלי, זה הכל.

*כשאני נמצא בהם, ממלא אותם, והם אותו הכלי, המקום שבו אני נמצא ורוצה מתוך המקום הזה להרגיש כמה אני דואג להם. ככל שאני מבטל את עצמי כלפיהם, ככל שאני קרוב אליהם והם אליי, בהשגת החיבור הזה אני פונה לבורא ומרגיש כמה הבורא בחזרה מתייחס לכל הקבוצה כאחד. גם אני אחרי כל הקבוצה מחזיק אותה ככל שאני מסוגל ולפי זה אני מרגיש גם שהבורא מטפל בנו*.

7. ש: אני צריך אותם ולא הם צריכים אותי. זה לא הדדי?

ר: תמיד מתחילים ממה שקרוב אלינו ואחר כך מתפתחים. אנחנו מתחילים היום ללמוד על הכנס הקרוב. כל אחד ואחד מאיתנו צריך להיות מעוניין בצורה אישית, עומד על שתי רגליים וצריך להבין, לחשוב, לחקור, שבלי שהוא מתקרב לעשירייה ומרגיש אותה כאמצעי היחידי, העיקרי, שבו יתגלה כוח הבורא, בלי זה הוא לא יתגלה, אלא רק בתוך העשירייה.

האדם צריך לראות את זה כך: " *אני צריך עשירייה. בתוך העשירייה אני מגיע לבורא במידה שאני מתבטל, מתחבר, זקוק, עוזר להם, במידה שהם עוזרים לי". כל העבודה היא בתוך העשירייה. העיקר לא לצאת מזה, וכל הזמן יותר ויותר לחזק*.

אנחנו נמצאים בתהליכים כאלו שגם כל העולם יבוא אחרינו. אתם תראו, זה לא כל כך רחוק. אנשים שמפעילים אותם על ידי האור העליון, השפעת האור העליון על הרצון האגואיסטי שלהם, יעשו כל מה שהאור ירצה. לכן אם ירצה ה', זה יקרה.

8. ש: מה הסיבה שההתכנסות של עשירייה לפני השיעור חשובה?

ר: כי זה בדיוק מקום החיבור. אפילו שאני קם יותר מוקדם, יושב מול המחשב וקורא כל מיני דברים, זה לא מספיק. כשאני מגיע לפני השיעור ורואה 20 דקות של *הכנה לשיעור*, זה מה שבונה אותי אחרת, ממש אחרת. אני מתחיל להרגיש יותר את הכלי הכללי, מה הוא חושב ומרגיש, מה הוא מצפה. נטייה, ערגה והתנגדות, והתנגשות, כל הדברים האלה ביחד.. אני צריך להכין את עצמי לשיעור. זה מאוד חשוב. לא הייתי יכול להתחיל שיעור בלי שאנחנו עושים אליו כזאת הכנה.. אנחנו צריכים רק להעלות את הרגישות שלנו למושג יחד, ואז נרגיש כמה אנחנו נכנסים לשטח שלו, כי *יחד שלנו זה כבר הבורא, וזה מה שחסר*.

9. לפי ההרגשה שאני בא מהחדר שלי למקום בו אני מלמד, אני מרגיש אחרת. אני מסתכל עליכם והראייה הזאת נותנת משהו. בכל זאת אנחנו בני אדם, *אנחנו צריכים להתפעל מכל חמשת החושים הגשמיים שלנו, ומעליהם כבר להמשיך להרכיב חושים רוחניים, זאת אומרת בהשפעה, באהבה, בחיבור. זה לא שאני מסתכל על הפנים שלכם ומרגיש שאני אוהב אתכם, דאי שלא על זה מדובר. אלא אני מרגיש את הכוח הזה שנמצא עכשיו לפניי, את הכוונה שלו לבורא, הנטיה שלו לבורא, במקצת לכל אחד ואחד, אבל כולם זה כוח*. זה ממש מקום להיכנס ולהיות בסירה, כמו שכותב בעל הסולם במאמר הערבות. חייבים כך להיות, וכל אחד שלא נותן לזה כוח, כאילו קודח חור בדופן הספינה.

10. ש: לגבי שאלות בשיעור.. מסתבר ששואלים כדי להיות בקשר עם המורה...?

ר: יש מספר סיבות לשאלה. יכול להיות שתלמיד שואל מפני שהוא באמת לא מבין. יכול להיות שהוא רוצה כך להראות את עצמו לפני אחרים ואפילו לא מודע לזה, יכול להיות שמודע לזה וכך עושה. יכול להיות שהוא רוצה תשומת לב מהמורה ולכן הוא שואל ולא חשובה כאן השאלה או התשובה אלא היחס ביניהם, הוא רוצה את היחס.

אבל *הכי מכובד אם שואלים שאלה לא מפני שרוצים לדעת, אלא רוצים לחבר את כולם, שהשאלה בנויה בצורה כזאת ומחייבת את המורה לענות עליה בצורה שמחברת את כל הכלי. מזה באה התוצאה הכי חשובה, חיבור כללי של הכלי על ידי חבר שלנו ששאל. אם אדם חושב על זה אז, באמת בעזרת השאלה שלו הוא פועל בצורה הכי מועילה על כולם ועל עצמו ודאי בין כולם*.

*אבל תשאלו, בכל זאת טוב שאתם עושים ביקורת על השאלה ואחר כך שואלים. זה טוב מאוד. הייתי ממליץ על זה לכל הקבוצות, אם יש להם כזאת אפשרות טכנית, ואחר כך לשאול*.

11. אנחנו צריכים להיכנס לכנס בעוד 10 ימים, בסוף השבוע הבא. אנחנו צריכים להתכונן לזה. *צריכים להגיע למצב שכולנו כולנו נמשכים לזה, מחכים לזה מצפים לזה. החומר מוכן, אנחנו לא צריכים להכיר את החומר, אנחנו צריכים להתאחד מעל החומר כדי להכיר את הרוחניות שבו. לכן כתוב לא החכם לומד. לקרוא יכול כל אחד, אנחנו רוצים בחיבור בינינו להגיע למצבים שאותם הקטעים, פסקאות, משפטים, יהיו מורגשים בכלי המשותף שלנו. אז נרגיש את הרוחניות שיש בזה. כשהמקובלים כותבים, הם מכניסים בין המילים כוח רוחני. אנחנו צריכים את גילוי הכוח הרוחני הזה ולא אותיות. לכן אנחנו צריכים להכין את עצמנו. זה הכל תלוי רק במידת החיבור בינינו*.

12. ש: מה התוצאה שאתה מצפה מהכנס?
    ר: אני רוצה להסתכל על המסך שיש לפניי, ובמקום את הפרצופים האלו, לראות רגש ,לב של כל אחד ואחד, במידה שהוא מוכן לקלוט בתוכו כל ייתר לבבות ממש. כמו שעכשיו התמונה על המסך, יותר ויותר עד שנעשה מכל התמונה הדיסקרטית הזאת, תמונה אנלוגית. שהכל יהיה אחד, עד כדי כך שאנחנו מתחברים ובמקום הרבה פיקסלים, פשוט אין פיקסלים, אפילו יותר מזה. זה מה שאני רוצה. *אם אתה שואל מה התוצאה מהכנס? כל אחד רוכש במשך הכנס לב כללי, ואז בלב הכללי הזה אתם מקבלים כבר עולם חדש, עולם רוחני*.

13. קריין: מה אתה מצפה מהנשים לקראת הכנס?
    ר: אני מצפה *שנשים* יתנו כוחות, זה רוב הקהל שלנו, שהן יתנו כוחות של חיבור. בלעדיהן אנחנו לא נוכל להצליח. הן 70% מהקהל שלנו, מהמאסה שלנו שנמצאת ברצון להתפתחות הרוחנית. אם הן ירצו שזה יקרה ויתנו לזה כוחות הנפש שלהן, זאת אומרת יוכלו לוותר כל אחת על האגו שלה כדי להגיע לחיבור הכללי, כוחה אישה זה הכוח הכי גדול. כוח האישה זה מלכות ממש. הגבר זה ט' ראשונות שבמלכות, והאישה זה מלכות שבמלכות, אז בטוח שנצליח בכל המשימות שלנו.

14. ש: בכל פעם שנפגשים עם העשיריה מרגישים כבדות?
    ר: ודאי, זאת בדיוק הכבדות הרוחנית. מה שאין כן, *ללא עשירייה אין לך שום תופעה רוחנית*.
    ש: ... איך אפשר לקצר את הזמן הזה?
    ר: *תחשבו על זה, תרגישו שבלי שאתם הופכים את העביות, את הדחיה לחיבור. בלי זה אתם לא יכולים להתקרב במאומה לבורא ושום דבר לא יקרה*. אנחנו חייבים בכל זאת להתחבר, זה התנאי העיקרי, תראו מה בעל הסולם כותב על זה...

15. ש: איך משתמשים במצב קשה שחבר קיבל ולא מסוגל להשתחרר ממנו?

ר: משתדלים להתקרב אליו, לחבק אותו ולהעלות אותו. ישנם באמת מצבים קשים מאוד. אנחנו חייבים גם להשתתף בזה אולי בכל הקבוצה. יכול להיות שההיפך, קצת לתת לו מקום, לא ללחוץ מדי. יש ויש, אבל בכל זאת מה שלא עושה השכל עושה הזמן. לא לשכוח שהכל בא דרך העליון, דרך הבורא, דרך מלכות דאינסוף. זה עולה לשם וחוזר אלינו, ולכן אנחנו צריכים לפנות לבורא, לבקש ממנו שיטפל בחבר שלנו. זה הדבר המועיל ביותר.

16. ש: מה זה שהשכינה בינינו בכנס?

ר: *תשתדל להשפיע לכולם ולהרגיש את כולם, שזה ממש שלך. לא שאתה מרגיש את עצמך, אלא אתה מרגיש את כל מי שנמצאים מחוץ לך, שזה ה-אתה האמיתי. תרגיש שעכשיו אתה נמצא בתפיסה שקרית, שאתה מרגיש כמו שרוצים לשקר לך ולא לתת לך לראות את האמת, ואתה מתפרץ החוצה מעצמך ורוצה להתקשר לזולת, ולהיות ביניהם. כך אתה מגלה את העולם האמיתי, עולם האמת*.

ש: איך להחזיק את המטרה שזכינו להגיע לקבוצה כדי שהשכינה תשרה בינינו?

ר: אחרת יש לנו רק שקר, רק משהו הפוך. אבל השכינה, גילוי הבורא, הבורא זה כוח חיבור ואהבה שמתגלה במידה שישנם אגואיסטים שמתגברים על האגו שלהם ומתחברים למעלה ממנו זה עם זה. אז הם הופכים להיות לכלי לגילוי הכוח העליון, לאור העליון שמתגלה בהם לפי העביות שלהם, כלומר לפי הדחיה שיש ביניהם. העביות לא מזדככת, ובמידה שהם מתחברים למעלה מהעביות, בכוח, לפי ההפרש הפוטנציאלי בין הדחיה זה מזה ובין כמה הם רוצים להתקרב זה לזה, בהפרש הזה מתגלה הבורא. לכן זה נקרא בוא וראה, שאתה מגיע אליו תמיד מהשלילה.

17. .. בעולם שלנו אנחנו רואים שנאה גשמית, אבל ברוחניות זה כוח שדוחה את האדם מהזולת בצורה נוראית. אתה מתחיל להסתכל על האחרים שכולם שונאים אותך ואתה שונא אותם, ואי אפשר להתקרב אליהם. זה כמו מגנט שדוחה אותך ואתה לא יכול להסתכל לכיוון שלהם. אתה לא יכול לשמוע מה שהם אומרים, צליל שלהם, ריח שלהם, שום דבר. זה ההפך מאהבה. השנאה נובעת מתוך שבירת הכלי דאדם הראשון.. זה דבר מאוד מיוחד. אנחנו צריכים להכין את עצמנו לכאלו גילויים של שנאה ודחיה. אנחנו נתמודד עם זה.

18. ש: מה זאת אומרת להיות בשפלות כלפי החברים?

ר: אתה רואה כמה אתה לא מסוגל להתקרב לחברים כדי להראות את האהבה אליהם. זה שאין לך אהבה, זה משהו אחד. אבל משהו שני זה שאתה לא יכול להתקרב אליהם? *תנסה להתקרב ותראה כמה אתה לא מסוגל. שוב תנסה להתקרב ותראה שאתה לא מסוגל. תנסה כאלה גיחות לעשות כל פעם, בכל מיני צורות, ותראה שאם אתה עושה את המקסימום זה כוח הגאווה שדוחף אותך לזה, שאתה רוצה להראות להם איך אתה מבצע כאלה דברים כדי שיכבדו אותך. אבל אם אתה בודק את עצמך אח״כ, אתה תראה שהכל זה סה״כ הגאווה שלך, האגו שלך ולא יותר. תלמד מעצמך קצת*.

19. צורת הביטול שלי הרצויה לפני הכנס היא שאני רוצה לימי הכנס לפחות, או כבר עכשיו, *יש לנו עוד 10 ימים לכנס, אני רוצה לבטל את עצמי כלפי כל הכלי העולמי, כלפי כל בני ברוך. אני נכנס לתוכם כמו טיפת זרע בתוך הרחם, אני רוצה שם להתפתח, ובצורה כזאת אני מקווה מאוד שאוכל להגיע למצב שאני סופסוף ידע מה זה רוחניות, שהבורא ימלא אותי גם מבפנים באור העליון, זה הוא, וגם מבחוץ, זה כוח האמא, בינה, הרחם. כך אני אתחיל להתפתח*.

*אני מאוד מאוד רוצה להספיק להתפתח דווקא בחיים האלה, דווקא עכשיו, דווקא עם הקבוצה. הבורא עשה לי את כל התנאים, מה אני צריך? רק לעשות מה שמוטל עליי, שאני יכול לעשות ולהתפלל עם כל החברים שלי שיעשה עלינו כזאת עבודה, שיפתח אותנו. זה נמצא רק בעבודה שלנו וברצון מהבורא. אנחנו יכולים לחייב אותו שיטפל בנו, על זה נצטרך לעבוד*.

*אני מבקש, תקראו את כל הקטעים האלה במשך היום, גם כל אחד ואחד וגם כולם יחד. אנחנו יכולים, אנחנו צריכים לדעת אותם, כל הזמן להשתדל להכניס אותם לתוך המוח ומהמוח ללב*.