שיעור צהריים 30.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1645,

מאמר 96. "צער קודם לרחמים"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1645, מאמר 96, "צער קודם לרחמים".

אני אחכה שאתה תקרא ואחר כך אולי נדבר על זה.

צער קודם לרחמים

""כשמקדים תורה למצוה, או חכמה ליראה... וכעין זה תהיה הגאולה, אם זכו יצאו ברחמים... ואם לא מקדים רחמים יצאו בצער, וטוב שהקדים צער ודין להמשיך רחמים... לפום צערא אגרא" (זהר כי תצא, דף י"ט, אות נ"ב).

ויש להבין:

א. מדוע בכדי להמשיך רחמים מוכרח להיות מקודם צער ודין.

ב. מהו הפירוש "לפום צערא אגרא", הלא צריכים לעבוד בלי שכר.

ולהבין הנ"ל צריכים לדעת מהו צער ויגיעה ודין. ומהו השכר שהבטיחו "לפום צערא אגרא". הנה ידוע שאין אור בלי כלי, כלומר שלא יכול להיות מילוי אם אין שם מקום חסרון. והיות שכדי שהנבראים יוכלו לקבל את הטוב ועונג בלי בושה, נעשה תיקון, הנקרא צמצום והסתר, שלא מרגישים את הבורא.

וכדי שתהיה היכולת להכיר את הבורא, מוכרחים להשיג את כלי דהשפעה. וזוהי עבודה גדולה וצער ויגיעה, היות שמצד הטבע נולדנו בכלים דקבלה. וכלים, היינו החסרונות, שיהיו רק להשפיע ולא לתועלת עצמית, אין אנו מבינים בשכל החיצון שלנו.

ומשום זה כשאנו רוצים ללכת על דרך השפעה, זה הנקרא למעלה מהדעת, מפני שאין הדעת יכולה להבין דבר זה. וזה שאדם רוצה לטהר עצמו מכלים דקבלה, נקרא טהרה.

נשאלת השאלה, מי הוא הנותן מחשבה ורצון להאדם, שירצה לטהר עצמו מכלים דקבלה. וזה בא לו על ידי ספרים וסופרים, שהוא שומע ורואה, מה שהם אומרים לו. שהחיים שהוא משתוקק לפי רצון גופו נקראים מיתה ולא חיים."

שאלה: האם אפשר להגיד שכל הפעולה שלנו היא בחיבור אקטיבי? שההכנה היא לברר את החיסרון?

כן, זאת צריכה להיות הכוונה שלנו. לכן בטרם אנחנו פותחים את המחשב, מתחברים עם החברים, אנחנו צריכים להבין, לחזור ולהגיד לעצמנו לְמה אנחנו עושים את זה - כדי להיות כולנו מחוברים יחד בכלי אחד, ולכוון את הכלי הזה לבורא כדי שבכלי הזה נגלה את הבורא.

תלמיד: האם ככל שיש יותר ייסורים כי אתה לא יכול להיכנס באופן אקטיבי להכנה בגלל כל מיני דברים גשמיים, ובכל זאת אתה מוצא את הזמן ומתכונן איכשהו, מזה הכלי נהיה יותר גדול? או שאני צריכה פשוט לקבל שכאמא שגם עובדת אני צריכה להיות בגשמיות?

אם האדם שואף לקשר עם החברים, לקריאת המאמרים כל יום, כל פעם, ובכוח הוא מתעלה מעל כל ההפרעות, כמובן שתהיה לו מזה יותר תועלת.

שאלה: רב"ש כותב שנמשך אחרי רצונות הגוף שגורמים לו למיתה. האם יש רצונות אחרים חוץ מרצונות הגוף?

כן.

תלמיד: מה הם?

חוץ מהשתוקקות לבורא כל היתר זה רצונות גופניים.

שאלה: איך אני יכול לשכנע את הרצון לקבל שלי לעבוד ללא שכר?

אתה לא יכול לעשות את זה, אתה לא יכול לשכנע אותו לעבוד ללא שכר, כי זה כוח שהבורא נתן לו. אלא לאט לאט אתה מבקש מהבורא שעל ידי זה שאתה מקיים תורה ומצוות, על ידי זה שאתה לומד את המאמרים ורוצה להתחבר עם החברים, לאט לאט הרצון לקבל שלך ייכנע, ואתה תגיע למצב שבהחלט לא תדרוש שכר על זה שאתה לומד תורה, על זה שאתה עושה משהו לחברים, וכך זה יהיה.

צער קודם לרחמים

""כשמקדים תורה למצוה, או חכמה ליראה... וכעין זה תהיה הגאולה, אם זכו יצאו ברחמים... ואם לא מקדים רחמים יצאו בצער, וטוב שהקדים צער ודין להמשיך רחמים... לפום צערא אגרא" (זהר כי תצא, דף י"ט, אות נ"ב).

ויש להבין:

א. מדוע בכדי להמשיך רחמים מוכרח להיות מקודם צער ודין.

ב. מהו הפירוש "לפום צערא אגרא", הלא צריכים לעבוד בלי שכר.

ולהבין הנ"ל צריכים לדעת מהו צער ויגיעה ודין. ומהו השכר שהבטיחו "לפום צערא אגרא". הנה ידוע שאין אור בלי כלי, כלומר שלא יכול להיות מילוי אם אין שם מקום חסרון. והיות שכדי שהנבראים יוכלו לקבל את הטוב ועונג בלי בושה, נעשה תיקון, הנקרא צמצום והסתר, שלא מרגישים את הבורא.

וכדי שתהיה היכולת להכיר את הבורא, מוכרחים להשיג את כלי דהשפעה. וזוהי עבודה גדולה וצער ויגיעה, היות שמצד הטבע נולדנו בכלים דקבלה. וכלים, היינו החסרונות, שיהיו רק להשפיע ולא לתועלת עצמית, אין אנו מבינים בשכל החיצון שלנו.

ומשום זה כשאנו רוצים ללכת על דרך השפעה, זה הנקרא למעלה מהדעת, מפני שאין הדעת יכולה להבין דבר זה. וזה שאדם רוצה לטהר עצמו מכלים דקבלה, נקרא טהרה.

נשאלת השאלה, מי הוא הנותן מחשבה ורצון להאדם, שירצה לטהר עצמו מכלים דקבלה. וזה בא לו על ידי ספרים וסופרים, שהוא שומע ורואה, מה שהם אומרים לו. שהחיים שהוא משתוקק לפי רצון גופו נקראים מיתה ולא חיים."

קראנו פעמיים את המאמר הזה.

שאלה: למה לשים לב כדי שנתחיל להבין שהרצון לקבל שלנו באמת מיתקן ומיטהר?

אתה חייבים למשוך את כל הרצונות האלה יחד למרכז הרצונות, למרכז הקבוצה, ולקוות שעל כל הרצונות האלו יבוא המאור המחזיר למוטב ואז אתם תרגישו את זה.

תלמיד: יש איזו אוריינטציה או שזה רק רגשי?

לא.

שאלה: לפעמים כשאני רואה דברים לא טובים זה לא נראה לי כל כך רע, ולפעמים מה שאני רואה ממש מעציב אותי ואני לא רוצה להיות בן אדם כזה אז אני פונה לבורא. למה לא כל דבר רע שאני רואה בעצמי גורם לי להרגיש עצובה?

יש ויש. לפעמים הבורא לא רוצה שתרגישי כל כך רע ותתחילי לבכות ולפנות אליו, ולפעמים זה ההיפך, אחרת. כל מה שאת מקבלת, עובר אפילו דרך החברות ואחר כך דרך הבורא ואחר כך זה בא אלייך ואת מרגישה.

שאלה: כתוב פה איזשהו סדר עבודה, איך לממש אותו בעשירייה?

תתארי לעצמך שלפנייך העשירייה ואת מקיימת את מה שצריך, והכול עובר דרך העשירייה לכולם, לכל העולם.

שאלה: האם צריך לבדוק איזה רצון לתקן ואיזה לא? אני לא מבינה איך לעבור מהרצונות שלי לרצון כללי להשפעה, או שבכלל אני לא צריכה לגעת ברצונות שלי ולהתעסק רק ברצונות של החברות?

מה שמדאיג אותך הכי הרבה, מה שמדאיג אתכן הכי הרבה, מזה תתחילו.

שאלה: רב"ש כותב פה על צמצום והסתר. האם האדם צריך לקבל את ההסתר בשווה לגילוי והוא יכול לעשות זאת רק אם הוא נמצא בכוונה עבור הבורא?

נניח שזה לא בדיוק כך, בכל זאת יש הבדל בין גילוי להסתרה, אנחנו צריכים לשאוף לגילוי, אבל באותו זמן גם לשים לב שההסתרה לא תדחה אותנו.

שאלה: האם הבנו נכון מהמאמר שהרצון הנכון שאנחנו צריכים להגיע אליו זה רצון להשפיע לבורא ולהשפיע לו בחיבור שלנו, ואם אין את זה אז צריך לבקש את זה ממנו?

כן, נכון מאוד.

תלמידה: השכר הוא שתהיה אפשרות להשפיע לבורא?

שתהיה אפשרות מתוך החיבור להשפיע לבורא.

שאלה: הבורא הוא גדול מאוד ונותן כאלה מתנות שאין מספיק הודיה אליו, במה עוד אפשר להודות לו?

בזה שתפיצו את שיטת הקשר של הבורא עם כל באי עולם דרככם.

שאלה: האם השכר יכול להיות התענוג שלנו בזמן החיבור?

כן, בטח שהוא יכול להיות.

תלמידה: אם אני שוב מקבלת עבורי, אז איך להשתמש במצב הזה של החיבור ברגע הזה, מה צריך לעשות?

להודות לבורא, זה מה שצריך.

שאלה: המחלות שלנו, כל מיני בעיות בגשמיות, האם אפשר להחשיב אותן כאלמנטים של טהור מאהבה אגואיסטית?

מחלות וכל השאר, בוודאי שזה איכשהו עוזר, אבל לא באופן ישיר.

שאלה: רב"ש כותב שהמחשבה להיטהר מהכלים דקבלה, באה כשהוא שומע ורואה מה שהוא קורא בספרים, מה שאומרים לו המורים. מהו התנאי הזה, שומע ורואה?

זה קבלת אור החסדים ואור החכמה בזמן לימוד חכמת הקבלה.

שאלה: איזה כוח נותנים לנו הצער או הייסורים?

צער וייסורים נותנים לנו כוח להקטין את הרצון לקבל ולהתקרב לרצון להשפיע.

שאלה: איך אנחנו זוכים ללכת באמונה למעלה מהדעת?

על ידי תפילה, בעיקר בפנייה לבורא.

תלמידה: אנחנו יכולים לעזור לחברות בעשירייה ללכת למעלה מהדעת? או שחברות יכולות לעזור לי בזה?

כמובן. אם אתן מתחברות אז אתן יכולות לעזור אישה לחברתה.

קריין: אולי אתה יכול לקרוא ולהסביר את הפסקה "וכדי שתהיה היכולת"?

"וכדי שתהיה היכולת להכיר את הבורא, מוכרחים להשיג את כלי דהשפעה. וזוהי עבודה גדולה וצער ויגיעה, היות שמצד הטבע נולדנו בכלים דקבלה. וכלים, היינו החסרונות, שיהיו רק להשפיע ולא לתועלת עצמית, אין אנו מבינים בשכל החיצון שלנו." איך יכול להיות שפתאום נגלה כלים כאלה בנו, "שיהיו רק להשפיע ולא לתועלת עצמית, אין אנו מבינים בשכל החיצון שלנו." בשכל החיצוני מהקדושה, מהשפעה. כל הכלים שלנו הם כלים דקבלה ורק לעצמנו. וכאן הוא אומר שאנחנו חייבים, כדי להכיר את הבורא, לגלות בנו כלים דהשפעה, "מוכרחים להשיג את כלי דהשפעה. וזוהי עבודה גדולה וצער ויגיעה, היות שמצד הטבע נולדנו בכלים דקבלה. וכלים, היינו החסרונות, שיהיו רק להשפיע ולא לתועלת עצמית, אין אנו מבינים בשכל החיצון שלנו." איך יכול להיות דבר כזה?

שאלה: אז מה יהיה אתנו?

סביב זה נתחבר, נתגבר ונדרוש מהבורא שיביא לנו כלים דהשפעה.

תלמיד: אבל אנחנו עם שכל חיצון.

בסדר, שישנה. הבורא הוא כל יכול.

שאלה: במאמר הזה מוזכר שאי אפשר להבין משהו בשכל החיצוני, מה ההבדל בין השכל החיצוני לבין השכל הפנימי?

השכל החיצוני זה שכל שחושב ומחשב את כל הפעולות החיצוניות שלנו, איך להיות בקבלה, על מנת לקבל, כל מיני מצבים. מה שאין כן, השכל הפנימי שלנו זה כשאנחנו מדברים על פנימיות התורה ששם אנחנו רוצים לגלות את הבורא.

תלמידה: האם השכל החיצוני שייך למוח הגשמי?

לא, בכלל לא.

שאלה: חכמת הקבלה מלמדת שאנחנו צריכים להתמוסס בחברים ולחבר את כל החברים לתוכנו. אז מה התוצאה? שאני צריך לגלות את האני שלי בגופים השונים ולכן הפיצול הזה? אני צריך לאסוף את עצמי לאחד שלם?

לא, אל תמציא. אנחנו צריכים לתאר לעצמנו שאנחנו נמצאים יחד, ברצון אחד להשפעה. ולכן אנחנו רוצים לפנות לבורא. אנחנו מבקשים ממנו שייתן לנו את האפשרות הזאת, כולם יחד, לפנות ברצון אחד משותף אליו, כדי שהוא ייתן לנו את האפשרות להשפיע איש לחברו.

שאלה: הוא כותב לראות ולשמוע את דברי החכמים, זה לפני כולנו. איך מצליחים לראות ולשמוע את זה?

רק על ידי תפילה.

תלמיד: והוא מציין שעל ידי זה נוכל לצאת מהמצב שלנו וזה חשוב מאוד?

נכון.

שאלה: אנחנו מעלים את החשיבות לפעילות השפעה, אבל איך להגדיל את החיסרון להשפיע לבורא בתענוגים אמיתיים בעשירייה?

דברו על זה, בקשו על זה, תתפללו על זה.

שאלה: הוא מדבר על המשכת רחמים, איזו פעולה שלנו ממשיכה רחמים?

כשאנחנו מבקשים רחמים, שיבואו אלינו ומאתנו גם לכל העולם רק רחמים, ומפני שהבורא רחמן הוא יכול גם לתת לנו את תכונת הרחמים.

תלמידה: זו בעצם תפילה שהוא ישנה אותנו?

כן.

תלמידה: האם ואיך אפשר לזרז את תהליך הטהרה?

הכול תלוי רק ביגיעה שלנו, כמה אני מקדיש לזה רצון, לב ומוח, שכל, ראש.

שאלה: איך למשוך את כל מידת הרחמים? מה זה למשוך רחמים כדי למשוך את הגאולה לכולם ברחמים?

זה אומר שאני לא חושב על עצמי בכלל ומבקש מהבורא שהוא יגלה את הרחמים שלו בעולם. בצורה כזו העולם יהפוך להיות טוב יותר, יתחיל יותר להרגיש את הבורא עצמו ויתחבר לקבוצה אחת כדי להעביר דרכה לכולם, לכל האנשים בעולם, את הרצון הפנימי של הבורא, של חיבור כולם.

שאלה: זה שלא ניתן להבין את הדברים האלה בשכל החיצון, הכוונה היא שאפשר להרגיש את זה, איך זה עובד?

לא. אם הבורא ייתן לנו את הכלים דהשפעה, אז בהם אנחנו נרגיש את מה שאתה שואל.

תלמיד: ואז זה כבר לא ייקרא שכל החיצון, אלא שכל הפנימי?

בטח, כן.

תלמיד: הרבה פעמים אתה מדבר על הדברים האלה, ואתה אומר שזו הרגשה, שאי אפשר להעביר את זה במילים, שאפשר רק להרגיש את זה. אז יש פה בעיה, אם אי אפשר להבין את זה, לדבר על זה, להרגיש את זה. ועוד אתמול כשלמדנו בשיעור הבוקר על האמת, אז חשבתי שהאמת העליונה הזאת היא משהו אחר לגמרי, שהכול כלול בה, וכל הניגודים מתחברים שם בפנים. ובעולם שלנו אנחנו מבינים הכול מתוך ניגודים, ולכן אי אפשר לדבר על זה, או לחשוב על זה, ובכלל לא מובן מה לעשות עם זה?

רק לפעול בכל הניתן ולבקש שהבורא ייפתח את הלב.

תלמיד: אם אני טיפה מרגיש מהי האמת, איך זה יכול להשפיע על החברים כדי שגם הם יתקרבו לזה?

תתפללו על כולם, או שאתה תתפלל על כולם, לפחות על החברים שלך.

תלמיד: ואם אני אעשה את זה, זה בכל זאת יתקן את הכלים שלי, ואז אני כמתוקן אוכל להשפיע על החברים בצורה נכונה?

כן, על כל העולם.

תלמיד: וזה יעזור לכולם?

כן.

תלמיד: האם יכולה להיות כזאת השפעה מצידי אפילו בלי מילים, פשוט בזכות התפילה שלי? איך זה קורה?

איך זה קורה אני לא יכול להסביר, אבל זה קורה. אפילו בלי מילים, רק מתוך הרצון. אבל הכי טוב עם מילים, ככה אנחנו בנויים, ככל שאנחנו יותר מביעים את הרגשות שלנו, ככה הם פועלים יותר, ומשפיעים יותר.

תלמיד: הרבה פעמים נראה לי כשאני מביע את הרגשות המקולקלים, והמלוכלכים שלי והם רק מזיקים. אני לא יודע מה לעשות עם זה, פשוט לשבת ולשתוק?

אל תדאג, כך או אחרת הבורא יודע מה איתך, ומי אנחנו, ככה שתעשה איך שהכי טוב ונוח לך

שאלה: שכל פנימי ושכל עליון זה היינו הך, רצון דהשפעה?

כן.

שאלה: האם אני מבין נכון שבטרם שיש רצון להיטהר, יש בירור האם אני נמצא בקבלה או משתוקק להשפעה?

כן.

תלמיד: הרבה פעמים רואים שבין השיעורים, בין המפגשים, אולי עכשיו בשיעור, כאילו בעל כורחו כשהאדם מקיים את המצווה של לקיים את הנחוץ לו, צריכה להיות לו עוד נקודה של מה רוצה הבורא, מה רוצה העשיריה, כדי שהוא יהיה בכיוון השפעה, אחרת כאילו נעלם הלחץ. כשאדם מרגיש כאילו הוא נמצא בחוסר אונים, הרי הוא לא יכול לפנות. אז איך שוב להתחיל את הבירור כדי להרגיש מה רוצה העשירייה, ומה רוצה הבורא?

קודם כל עליו לברר את זה לעצמו, ואחר כך להתחבר לזה, ולפנות לבורא.

שאלה: אם אדם מרגיש את האמת שלו, ומנסה להעביר את זה לאחרים, והוא בטוח שהאמת שלו זה הדבר הכי טוב שיכול להיות. האם זו באמת פעולה נכונה?

מאיפה אני יודע?

תלמיד: זה נראה כאילו הוא מנסה להשפיע על אחרים, מתוך האגו שלו.

יכול להיות שכן.

תלמיד: אז כדי לצאת לדבר הנכון, להביע את הדבר הנכון, מה הוא צריך לעשות?

קודם הוא צריך להתחבר לחברים, ולהתייעץ איתם, ואחר כך מתוך ההתייעצות, להעלות תפילתו לבורא.

שאלה: את כל הרצונות אנחנו מקבלים מהבורא. המנגנון הזה שבורא נותן לאחד רצון כזה, ולשני רצון אחר, איך להגיע למצב שהוא יתן לנו לקבוצת "בני ברוך", לחברים ולחברות רצון לכלים להשפעה? איך אנחנו יכולים לזרז את התהליך, הרי הכול לפי הרצון שהוא נותן?

לבקש, לבקש מהבורא שיתן לנו רצון להשפיע, לכולנו.

תלמידה: וזה בעצם הרצון שהוא הביא לנו?

כן, אז מה?

תלמידה: אז איך אנחנו זוכים לרצונות, האם יש איזה מנגנון שלפיו הבורא מחלק את הרצונות לפי היכולת שלנו לבקש, אז איך אנחנו מזרזים את התהליך הזה?

תתחילו לחשוב על זה כל הזמן, ובזה יהיה הזירוז.

שאלה: אני מרגישה שכל היגיעה והעבודה הקשה שעשיתי הייתה בשביל לקבל שכר, ואני מתביישת בזה, זה מרגיש לי מאוד לא נקי. איך להתמודד עם ההרגשה הזאת?

לא להתמודד, תמשיכי עכשיו לבקש כלים דהשפעה. זה הכול.

שאלה: השכל שלנו עושה חשבונות של קבלה, ומצפה למשהו עבור עצמו. הוא מחשב איך הוא יכול לקבל בכל מיני סיטואציות שהבורא נותן, נכון?

כן.

תלמידה: ולכן כשהאדם כבר עובד עם כל התחושות האלו של הקבלה, הוא מסתיר את עצמו מהרגשת הבורא, כדי לעבוד לא בשכל חיצון, כדי לא לראות שהוא יקבל משהו. כדי לא לעבוד ברצון הזה לקבל עבור עצמו?

תמשיכי. תמשיכי לבקש, תשאלי אותו, ואת תראי שבהדרגה ישתנו בך גם השאלות גם התשובות, וכך תתקרבי לאמת.

שאלה: נניח שאני עושה משהו רע, כדי להזיק למישהו, להשפיל מישהו, ואני יודע מה אני עושה, זה במודע. האם אחרי זה אני יכול לומר שעשיתי את זה, אבל למעשה הבורא הוא שעשה לך את הרע הזה, וזה לתיקון שלך? והדבר הבא זה כשאני מזיק למישהו, אני אומר, "מה לעשות זה מהבורא, ככה הוא הכריח אותי לעשות לך". האם אפשר לעשות פעולה כזו, האם מצב כזה בכלל אפשרי?

לא, אתה לא יכול להצדיק את עצמך בכך שקיבלת מהבורא רצון רע, להזיק למישהו. לא, ככה לא עושים.

תלמיד: אבל בגלל השיטה שלנו כל כך קל לאדם שלומד את חכמת הקבלה, להצדיק כל רע שמגיע על ידי "אין עוד מלבדו", זה מהבורא.

על זה כתוב "לך לאומן שעשני". כי בכלל כל רע שיש במציאות, הכול בא מהבורא, לכן מי שנמצא בטענות על הטבע, על האנושות, עלי, אני יכול להגיד "לך לבורא". אלא אני צריך יחד עם זה להבין, שהבורא מנהל אותנו לפי התיקונים שביכולות שלנו.

תלמיד: אבל יחד עם זה אני רוצה להאמין שמצד אחד הכול מגיע מהבורא, ומצד שני אני לא רוצה להרגיש שאני לא אחראי למעשים שלי כלפי החברים שלי, כי אני הרי כן אחראי עלייהם. איך אני עושה את זה, שיחד עם זה שאני אחראי לכוונות ולרצונות שלי, וגם אומר שהכול ממנו, אני לא בא עם הרע שלי כאילו זה מגיע ממנו?

כתוב ש"מגלגלים זכות על ידי זכאי, ומגלגלים חובה על ידי חייב".

תלמיד: מה זה אומר?

זה אומר שכך הבורא עושה. יש לו שליחים, יש מספיק אנשים בעולם שדרכם הוא מעביר כל מיני פעולות. אנחנו חושבים שהאנשים עושים את זה, אבל בעצם אם נגלה את האמת, אז אנחנו נראה עד כמה הבורא דרך כל מיני אנשים משפיע על כולם, על כל אחד, ועל כל האנושות.

תלמיד: למה כל האנשים הטובים במציאות, לא יכולים לראות את עצמם כטובים. אבל כל האנשים הרעים, רואים על עצמם ואומרים על עצמם שהם אחלה?

זה ההיפך, כן, ממש כך. כך הפעולה יורדת מלמעלה, וכך אנחנו בעצם מקבלים את ההשגחה העליונה ומשפיעים אליו בחזרה. זה כמו שרואים דרך חור קטן או דרך עדשה, יש שם הופכיות. מה שהיה למטה עולה למעלה, ומה שהיה למעלה יורד למטה. ככה אנחנו צריכים להבין את הדברים.

תלמיד: תודה רבה, אם אני עדיין בדרך הזו, זה רק בזכותך.

תשתמש בזכותי עוד יותר, כמה שאפשר.

שאלה: איך אפשר בצורה הכי טובה להתפקס על החברים, על המילוי שלהם, כדי לא ליפול. שמצד אחד החברים הם כלי, ומצד שני שרק מתוך אהבה לחברים, אפשר להשיג את הבורא. איך לכוון את עצמי נכון?

איך לכוון את עצמי בצורה נכונה? להשתדל להתייחס לחברים כמו שאת שומעת שהבורא צריך להתייחס אליהם. כלומר באהבה, לדאוג לחיבור שלהם, שהם כל הזמן יהיו עסוקים רק במה שהבורא מעביר אותם. לנסות לאסוף אותם יחד, ולכוון אותם לבורא.

שאלה: איך לחזק את כוח האחדות והחיבור בכל עשירייה ובכלי העולמי, כדי שגם האנשים החיצוניים בעולם ירגישו שהחיבור שלנו מתפשט?

אתם צריכים לדון על זה ביניכם, לכתוב פנייה קצרה או תפילה לבורא, ולהקריא אותה.

תלמיד: לכתוב תפילה?

כן.

שאלה: אם הבורא נותן לי רצון לצומח, לגדל צמחים ופרחים, האם אני משפיעה בזה לבורא? אני מספיקה לכל השיעורים, נמצאת בהם, אבל האם זה עוזר לתיקון שלי?

כן וכן. זה עוזר בתיקון שלך, תמשיכי.

שאלה: למדנו לא מזמן שאנחנו צריכים להתחבר, כדי ליצור את הכתר. אז האם אותו הכתר שאנחנו צריכים ליצור גלגלתא דעיניים של התחתון צריכה להתחבר למלכות דעליון. היום בבוקר שמעתי שיחידה נקראת "כתר", זאת אומרת אנחנו צריכים להתחבר על כל העביות, על כל דרגה כדי להשיג את הכתר שלנו. שמתחבר למלכות דעליון, למדרגה יותר גבוהה. אז איך בעשירייה אנחנו יכולים לעשות צעדים כדי לקלוע או להגיע לכל העמקות של העביות או להתקדם בעמקות של העביות?

תנסו, כך שמתוך העביות שמתעוררת בך את משתדלת לעלות, להתחבר, ולתקן את העביות הזאת להשפעה.

תלמידה: אפשר טכנית לומר שכל זה קורה דווקא בקו אמצעי?

אני לא אוהב כאלה הצהרות, כיוון שאת בכלל לא יודעת מה זה קו אמצעי.

תלמידה: אני מנסה לברר את זה, קו אמצעי זה כשמלכות עולה לבינה?

לא ולא.

שאלה: באחד משיעורי הבוקר שמעתי שאמרת שהגוף שלנו הוא תורה ומצוות. למה אתה מתכוון באמירה הזאת?

לא הגוף שלנו הוא תורה ומצוות. אלא אנחנו צריכים להגיע למצב שהנשמה הכללית שלנו היא תהיה בנויה מתורה ומצוות.

שאלה: מהו הנזק הגדול ביותר שאני יכול לגרום לעשירייה, הדבר הכי גרוע שאני יכול לעשות לחברים בעשירייה?

הנזק הגדול ביותר שאתה יכול לגרום לעשירייה, זה לנסות ולנתק את החברים שלך מחיבור והתקדמות לקראת מטרת הבריאה.

שאלה: אם הרצונות שלי נראים לי לא ממשיים, ועם זאת הם מכוונים לטוב ולאהבה, האם לעזוב אותם או להמשיך לרצות אותם?

להמשיך לרצות, ואתה תראה איך לפחות חלק מהם יהפכו לפעולות ממשיות.

שאלה: מתי הבורא עושה את הדינים, האם לפני העבודה או אחרי שהעבודה בוצעה?

לא ידוע, אין כזה רגע.

שאלה: כתוב במאמר שלפי הצער מגיע השכר. בפנים יש לנו קצת צער כי אנחנו עדיין לא שלמים. האם השכר הוא להרגיש את החיסרון שלנו?

גם זה השכר.

שאלה: אולי אתה יכול לקרוא ולהסביר את שתי הפסקאות האחרונות?

"ומשום זה כשאנו רוצים ללכת על דרך השפעה, זה הנקרא למעלה מהדעת, מפני שאין הדעת יכולה להבין דבר זה. וזה שאדם רוצה לטהר עצמו מכלים דקבלה, נקרא טהרה.

נשאלת השאלה, מי הוא הנותן מחשבה ורצון להאדם, שירצה לטהר עצמו מכלים דקבלה. וזה בא לו על ידי ספרים וסופרים, שהוא שומע ורואה, מה שהם אומרים לו. שהחיים שהוא משתוקק לפי רצון גופו נקראים מיתה ולא חיים."

תלמיד: מה הוא אומר פה?

מה ששמעת.

תלמיד: "החיים שהוא משתוקק לפי רצון גופו נקראים מיתה ולא חיים". מה זה?

לפי רצון הגוף הוא משתוקק להגיע לדברים הפוכים למה שהבורא רוצה לכוון אותנו, זה נקרא "למיתה".

תלמיד: איך לפתוח את הלב שלנו לקבל השפעה יותר גדולה מהספרים, מהסופרים, שאומרים לנו שצריכים לטהר את עצמנו מכלים דקבלה?

רק לצעוק לבורא מתוך הלב. "ומשום זה כשאנו רוצים ללכת על דרך השפעה, זה הנקרא למעלה מהדעת, מפני שאין הדעת יכולה להבין דבר זה. וזה שאדם רוצה לטהר עצמו מכלים דקבלה, נקרא טהרה". אז אנחנו צריכים לטהר את עצמנו, על זה מבקשים את הבורא, "וטהר ליבנו בתורתך".

שאלה: איך אנחנו יודעים שאנחנו בתהליך של טיהור? האם זה על ידי הכאב?

על ידי זה שאנחנו מבקשים כל הזמן מהבורא שיטהר אותנו, כדי שנהיה ראויים להתקרב אליו ולקבל ממנו את כל מה שהוא ירצה לתת לנו.

(סוף השיעור)