סדרת שיעורים בנושא: undefined
שיעור בנושא "העשירייה כסביבה להתפתחות רוחנית לכולם"
שיעור 7|21 יולי 2024
לכל השיעורים בסדרה: העשירייה כסביבה להתפתחות רוחנית לכולם
שיעור בוקר 21.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
"העשירייה כסביבה להתפתחות רוחנית לכולם" – קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: קטע מספר 10.
"צריכים לזכור שהחברה נתיסדה על בסיס של אהבת הזולת; היינו שכל אחד ואחד יקבל מהחברה אהבת הזולת, ושנאת עצמותו. ובזה שרואה שחבירו משתדל בביטול את עצמותו, ובאהבת הזולת, זה גורם שכל אחד יהיה נכלל מכוונת חבירו. נמצא, שאם החברה מבוסס למשל על עשרה חברים, אז כל אחד יהיה נכלל מעשרה כוחות, שעוסקים בביטול עצמיותו ושנאה לעצמו, ולאהבת הזולת."
(הרב"ש. מאמר 2 "בענין אהבת חברים" 1984)
קריין: קטע מספר 11.
"האדם יש לו להתפלל תמיד בעד חבירו, שלעצמו אין יכול לפעול כל כך, שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, אבל על חבירו הוא נענה מהרה. וכל אחד יש לו להתפלל בעד חבירו ונמצא זה פועל לזה חפצו וזה לזה, עד שכולם נענים. וזהו שאמרו ישראל ערבים זה לזה, פירוש עריבין, לשון מתיקות, מפני שממתיקין זה לזה בתפלתם שמתפללין כל אחד בעד חבירו ועל ידי זה הם נענים."
("נועם אלימלך". ליקוטי שושנה)
-
שאלה: נראה שבשנים שהחברה עברה לעבוד בעשיריות לעומת מול קבוצה כללית, זה מאוד חיזק חלק אחד ומאוד החליש חלק אחר. מה התוספת בעשירייה שאין בעבודה מול קבוצה כללית גדולה?
קודם כל עזרה הדדית, תמיכה הדדית.
תלמיד: האם זה שאתה רואה טוב יותר את החברים שאיתך?
לא, אלא שאתה מרגיש אותם, אתה מרגיש כתף, את הכתף של חברך.
תלמיד: אבל זה גם היה בחברה לפני כן. לפני שהיינו בעשיריות היה סידור של השכמות וקשר, היינו עובדים יחד, וגם הרגשנו קשר של עבודה עם חברים ברמה מסוימת.
יכול להיות, אני לא יודע. אבל אנחנו הולכים לפי שיטת בעל הסולם ורב"ש ולכן כך עושים. זה מה שאני מפרסם, מה היחס בתורה שלהם.
תלמיד: התחלנו עכשיו מהלך חברתי שמטרתו חיזוק החברה, חיזוק כל עשירייה ועשירייה. כתוצאה מהדיונים של כל עשירייה בתוך עצמה מתגלים דווקא מצבים הפוכים, שבירות כאלה ואחרות, יותר ויותר בעיות הולכות ומתגלות, כל מיני צורות של בעיות. ממה שהבנו ממך משיעורים ומשיחות, זה שהמגמה הכללית היא לא לעשות שינוי גורף בעשיריות כי זה דווקא עלול להחליש את החברה, או מה שנראה לרגע חיזוק, אחר כך יתגלה כחולשה.
עוד דבר, ופה הייתי רוצה לשמוע אם הגישה הזאת נכונה. זה לא לגשת ולעשות את השינוי, אלא דווקא לתת לעשירייה עצמה להתמודד עם הבעיה שלה עצמה כדי להתחזק בתוך עצמה. לראות בזה אתגר שיש לה כדי להתחזק עוד יותר, ולא לברוח ולהגיד "לא טוב לי בעשירייה הזאת, לכן אני אפנה לצוות שיעבירו אותי לעשירייה אחרת". האם זאת גישה נכונה?
כן.
תלמיד: האם לעשירייה יש יכולות וכוחות לפתור את הבעיות שלה בעצמה?
אם היא הולכת לפי השיטה, ודאי שכן.
תלמיד: מה הכוונה לפי השיטה?
אנחנו לא צריכים לגלות כאן כוחות ושיטות חדשות, אלא מספיק לנו להרגיש את העשירייה ולהתחשב בה בכל רגע שצריכים. זה יחזק את העשירייה וילווה אותה הלאה לגמר תיקון.
תלמיד: לדוגמה, אני לא מרוצה מהעשירייה שלי, אני חושב שהחברים שנמצאים איתי לא מספקים לי את כל התנאים כדי להתקדם בצורה רוחנית, הייתי רוצה עשירייה אחרת. אני רואה שיש עשיריות אחרות שהן יותר חזקות, כך זה נראה בעיניים שלי, ואני משוכנע שאם אני אהיה בעשירייה אחרת, אז יהיה לי שם הרבה יותר טוב. האם אני ניגש לעשירייה שלי לשם דיון ובירור משותף?
כן.
תלמיד: זה קודם כל, לפני שאני עובר.
כן.
תלמיד: איך נכון לגשת לבירור כזה, לדיון כזה?
אתה מכיר את העשירייה שלך. תשתדל להיות איתם ישר, להתקשר איתם ולהסביר להם מה הבעיה שלך.
תלמיד: האם לעשירייה יש שורש רוחני משלה?
כן.
תלמיד: לגופים הספציפיים האלה יש ביניהם קשר מיוחד.
כן.
תלמיד: ואם אנחנו מחליפים בין חברים בעשיריות, אפילו בצורה אקראית, האם זה יוצר נזק כלשהו, בלבול כלשהו?
כן.
תלמיד: למה?
כי זה כבר מסודר כך.
תלמיד: מה היה בשנים האחרונות, בעשור האחרון, שהרשינו לעצמנו להחליף כל מיני חברים בעשיריות, להתחלף מפה לשם?
כביכול קבעתם בזה כוחות רוחניים, עליונים, שכך פועלים עליכם.
תלמיד: ואם נחליף מחר עשיריות, אז שוב נשנה את מאזן הכוחות.
אז אתה לא תפעל בהתאם לכוחות.
תלמיד: אבל אנחנו קבענו את זה.
קבעתם פעם, וזהו.
תלמיד: מתי ננעלים הכוחות האלה שאי אפשר לשנות אפילו בצורה גשמית?
אני לא יכול להגיד, כי יש חברות שונות, עשיריות שונות. אבל אתם צריכים להבין שזה לא פשוט.
תלמיד: האם בעתיד אתה רואה שינויים בעשיריות, או שכבר מפה זה משהו שהולך ונרקם כמו איברים בגוף?
כן, למה לא?
תלמיד: האם יהיה שינוי בעתיד, או לא יהיה שינוי?
כמעט ולא.
תלמיד: האנשים האלה, בשר ודם, שאני רואה לנגדי כרגע, איתם אני הולך להתקדם עד לגמר תיקון.
כן.
תלמיד: ומה עם מה שנראה לי שלא טוב לי בעשירייה הזאת, ומתגלות לי המון הפרעות ובעיות?
אתה אולי תשנה את דעתך.
שאלה: הרושם ממה שנאמר הוא שכל עשירייה צריכה לטפל בעצמה וכך יהיה עד גמר תיקון. אנחנו רואים מהמציאות בשטח, שלא פעם יש בעיות שעשיריות לא מסוגלות לפתור, יכול להיות שיש מישהו דומיננטי שמתחיל להכתיב לעשירייה מה לעשות. לכן אני חושב שזה מאוד חשוב שעשיריות כן יוכלו לפנות לצוותים שמטפלים שיש להם הרבה ניסיון, והכול נשקל בכובד ראש. אבל כן יש מצבים שאנחנו רואים שחברים יכולים לעזוב בגלל חבר שמתחיל לעשות מניפולציות, או להשתלט על העשירייה, ואז מאוד חשוב הקשר הזה עם המערכת, שיש מערכת, יש מי שתומך, ושהחברים כן ירגישו בנוח לפנות. האם זה בסדר מבחינתך שיפנו לצוותים שתומכים, או בשום מקרה לא לפנות ולהישאר בעשיריה ומה שיש, יש? כי לצערנו הרבה אנשים עוזבים בגלל מקרים כאלה.
זה לא בגלל המקרים, זה מחוסר רצון. זה לא נכון.
תלמיד: אני אתאר לך מקרה. יש בן אדם מאוד אגרסיבי, הוא תוקף חברים בעשירייה, מחייב אותם בכל מיני דברים, ואז נוצרת אווירה קשה בעשירייה, ואף אחד בעשירייה לא יכול לאזן את אותו בן אדם, להיות לו כקונטרה.
יש אפשרות לגשת לאלו שמנהלים את החברה מעל הקבוצות ולדבר איתם, כך זה בכל דמוקרטיה.
תלמיד: כי ניתן היה להבין שכל עשירייה צריכה לטפל בעצמה וכך היא סגורה עד גמר תיקון.
היא לא סגורה כך עד גמר התיקון, אבל לכל הבעיות שאתם מרגישים בדרך צריכים להתייחס כך שהבעיות האלה הן הכרחיות בדרך כלל אם לא ב 100%. ואתם צריכים להגיב עליהן בכל מיני צורות, בהיקף. נלמד את זה.
שאלה: האם העשיריות שהיו לפני כן, זה היה רק לשם איזון עד שמגיעים לעשירייה הנוכחית? כי החלפתי עשיריות אולי ארבע או חמש פעמים.
לא, כך ההתפתחות, זה לא חשוב מה שהיה.
תלמיד: מה שאני רואה בחיים, שבן אדם לא מחליף את המשפחה שהוא נולד בה, שם בתוך המשפחה הוא מקבל הבחנות, מתחבר לקבוצות אחרות לכל מיני צרכים, אבל הוא לא מאבד את השורש הזה שהוא המשפחה. יש לנו מורה, הוא לא מחליף את התלמידים שלו, הוא לא אומר להם הצלחתם, לא הצלחתם.
קיבלתי עשירייה, אין לי מחשבות להחליף משהו. כל הפחדים, כל המצבים, כל העצבים שיש בתוך העשירייה, אני מסתכל עליהם, כמו צער הציבור שעכשיו קראנו, אני מרגיש כמה הם משתוקקים להגיע למטרה, וזה הצער הנכון שלי היום, אולי מחר זה יהיה אחרת.
המקובל שכתב לנו הנחיות, שיטה איך להגיע למטרת הבריאה, הוא כתב את זה מטעם השגה. לכן להישאר בתוך עשירייה והעשירייה צריכה להתחבר לקבוצות אחרות.
זו דעתך, בסדר גמור.
שאלה: האם אפשר להיות חלק מהחברה ולהתקדם רוחנית גם בלי להשתייך לקבוצה קטנה, לעשירייה מצומצמת?
לא, בלי עשירייה אי אפשר. בהתחלה ודאי שכן, אבל אחר כך, אחרי שנה או כמה זמן האדם צריך להיכנס לעשירייה, ולראות איך הוא כבר נעשה בה כחבר.
תלמיד: האם אפשר להשתייך לקבוצה קטנה לעשירייה מצומצמת, או להשתתף בקבוצות גדולות יותר של שלושים או חמישים איש?
לא, אין קבוצות של שלושים חמישים, יש קבוצה של עשרה אנשים, לא יותר.
תלמיד: מה לגבי עשיריות שאינן בטוחות במבנה שלהן, שאולי הוא עלול לא להביא אותם למטרה. למשל עשירייה שבה לכל אחד יש מסגרת שונה?
צריכים לבדוק, אני לא יודע, יש לנו אנשים שאחראיים על העשיריות.
שאלה: אני רוצה לקשור את מה שלמדנו היום באגרות לעניין של העשיריות. למדנו שצריך לזכות לאור האמונה, ולקשר עם הבורא כחרב ומגן. ביחס לעשירייה, איך אדם צריך להרגיש כאילו שהוא משתמש בזה, זוכה למשהו אמיתי כשהוא מתייחס לחברים? יש לזה סימן כשאדם זוכה, או שהוא יכול להגיד יש לי אמונה, אני מרגיש שאין עוד מלבדו וטוב ומטיב?
זה לא אומר כלום, וגם לא שווה כלום.
תלמיד: זו צריכה להיות בדיקה בפועל?
כן.
תלמיד: כשבן אדם פועל כלפי החברים, כלפי מה בודקים את זה?
כן, קודם כל שהוא לא מזלזל בעשירייה, אחר כך שהוא קשור כמעט לכל אחד בעשירייה, ונמצא בקשר נכון עם מנהל העשירייה, והעשיריות. אז הוא כבר נמצא באותה מסגרת שיכולה להוביל אותו למטרה הסופית. כי זה לא פשוט להגיע לשם, לא פשוט. הוא יכול להסתובב, ונראה לו שהוא מתקדם, אבל אחרי הרבה שנים הוא יראה שזה לא כך. לכן צריכים להיות יותר עקביים.
תלמיד: לגבי העשירייה, נניח באו אנשים שהרגישו צורך בהתקדמות רוחנית למורה שלהם, ואז לקחו 18 או 16 איש, ואמרו הנה אתם עכשיו אוסף חברים, תעבדו לפי עקרונות מסוימים, ותבנו עשירייה. מתי אפשר להגיד שזו באמת עשירייה כמו שאמרת, שזה לנצח עד גמר התיקון?
רצוי שעשירייה תהיה לא יותר מעשרה, ושהיא תהיה יחד בכל המפגשים, ובכל התרגילים.
תלמיד: אם בין ה 18 חברים, יש אנשים עם רמת מחויבות שונה, וכל אחד מחליט על עצמו?
18 חברים לא יכולים להיות עשירייה.
תלמיד: 16 חברים לצורך העניין.
גם כן.
תלמיד: אבל אם בתוך אוסף הזה, יש אנשים ברמות מחויבות שונות, אחד אומר "אני ככה", והשני אומר "אני אחרת"?
זה תמיד ככה.
תלמיד: האם זו יכולה להיות עשירייה, או שחייב להיות בסיס משותף שכולם מחליטים, ואומרים קבענו ברית, וכולם הולכים על זה? ואם נניח בין ה- 18 קבענו 4 או 5 כאלה הם עשירייה, או שזה לא נכון, וכולם עשירייה?
כולם.
תלמיד: זאת אומרת היחס שדיברנו עליו קודם, של אור אמונה ועבודה זה מול כולם שקבעו לך?
כן.
שאלה: מה לעשות כשיש התנגדות? מצד אחד אתה אומר שאי אפשר לעשות שינויים בעשירייה, ואצלנו בעשירייה יש בעיה, יש 16 אנשים, ואפילו אין מקום בשולחן, וככה כל יום.
כן.
תלמיד: ככה זה תמיד, ולא רוצים להחליף את המצב.
איפה היא?
תלמיד: יושבת פה באמצע.
כן.
תלמיד: וככה אצל רוב העשיריות שיש בהן 16 איש ויותר, זה יותר מדי,.אבל אתה אומר שאי אפשר להחליף, וצריך לעשות עם זה משהו, אבל לא עושים.
תחשבו על זה, לא כדאי עכשיו בכמה דקות שנשארו לנו, לעשות החלטות.
שאלה: בדיון שעשינו ביום שישי, הייתה שאלה לעשיריות אם רוצים, ואם יש הרגשה שהגיע הזמן להחליף עשיריות. ודי הרבה ענו שכן, יש הרגשה כזאת, זה משהו שיש לברר אותו?
אני לא יודע, אם יש הרגשה כזאת פה, יש החלטה, ויודעים בדיוק מה שרוצים?
תלמיד: אנחנו מוכנים להתבטל בכל מקרה למה שאתה תגיד, ולמה שהחברה קובעת, זה משהו אחר. אבל ההרגשה הזאת בכל זאת נמצאת שם, היא גם עלתה לדיון. אני רק אומר, כי מרגיש שהנושא נקבר.
טוב. אז נוכל להמשיך עם זה בזמן אחר.
שאלה: היום אנחנו נפגשים בשש וחצי בערב כל הכלי העולמי, יש לנו מפגש וירטואלי במערכת הערבות וסביבה טובה. הנושא שלנו היום הוא החשיבות של התאספות פיזית, דווקא התאספות פיזית, ולאו דווקא ברמה של עשירייה. נניח אנחנו העשירייה נפגשים פיזית, אבל אנחנו כמה עשיריות, או חברים שלומדים וגרים באזור מסוים. על החשיבות של המפגש הזה, של חברים שלא בהכרח מאותן עשיריות, אבל ביחד נפגשים בחברה, ועושים פעילות משותפת, כמו שיעור, סעודה, פיקניק.
דווקא היום בתקופה שהחברה שלנו נמצאת בה, איך אתה רואה את זה, האם זה יכול לתרום לחיזוק החברה שלנו שאנחנו ניפגש ברמה כזאת, ונעשה פעילויות משותפות?
אני לא יודע, לא ראיתי את המפגשים האלה, לא התקרבתי אליהם, אז אני לא יכול להגיד.
(סוף השיעור)