שיעור בוקר 14.05.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בניין החברה העתידית - קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים ממאמרי "בעל הסולם" בנושא "בניין החברה העתידית". קטע מס' 46 מתוך מאמר "השלום בעולם".

"בדורינו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה.

ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך. כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות, ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במדת טובת היחידים שבכל העולם כולו. "

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

תראו איך בזמני בעל הסולם כמעט ולא נראה, והיום תוך מאה שנה עד כמה זה הגיע בצורה ברורה ובולטת של קשר בין כל המדינות, בעסקים, במערכות, כך שאנחנו לא יכולים ממש לברוח מרשת כזאת שתופסת אותנו כמו דגים בים ואין לנו לאן לברוח ממנה. אז ברור שבצורה כזאת או שאנחנו נצטרך לקרוע את הרשת על ידי מלחמת עולם שלישית או שאנחנו נצטרך לתקן את היחס בינינו כך שהרשת הזאת תהייה לטובתנו. בינתיים אנחנו עדיין נמצאים במצב שהרשת מוכנה לחנוק אותנו ולא שהיא מוכנה לזהות את הפגמים שיש בה ולתקנם.

לכן נכון שמצד השכל הבריא אנחנו צריכים לתקן את עצמנו, אבל מצד הרצון לקבל האגואיסטי שמתגלה יותר ויותר אנחנו לא מבינים ולא מסוגלים אפילו לחשוב לכיוון הזה. רואים את זה על כל בני האדם. ומה לעשות? אין מה לעשות, העולם בכלל לא מסודר בצורה כזאת שהוא יבין את הבעיות, את הקושי, את הפתרון הנכון. לא. אלא יש בעולם קבוצה מיוחדת שנקראת "ראש" ואותה קבוצה צריכה לקיים את התיקון ואז כל העולם יגלה שהוא נמשך אחרי הקבוצה הזאת. אבל שום דבר חוץ מזה לא ישתנה לטובה.

לכן הגלגולים האלה שהעולם עובר יותר ויותר ונכנס יותר ויותר לשבירה זה רק אומר עד כמה אנחנו עדיין נמצאים במצב שלא מוכנים להיות ישראל, ישר א-ל, ראש לתיקון העולם. זו בעיה גדולה. אנחנו בדרך כלל מעבירים ביקורת על כל העולם, מה קורה לו? למה ככה? תראו איך שזה. לעולם אין שום אפשרות לעשות שום דבר אחר, אלה "כולם כבהמות נדמו" הם כמו עדר שהולך אחרי הרצון שמתגלה בהם בלבד. אלא רק אנחנו אם מתעלים מעל הרצון שלנו לעל מנת להשפיע, מגלים את הקשר שלנו עם הבורא ורק אז אנחנו מסוגלים גם לפנות לעולם, למשוך אותם אחרינו וכך להביא את כולם לדבקות הכללית.

שאלה: המנוע של הרצון לקבל ממשיך כל פעם לעבוד בלי שום קשר ואנחנו רק צריכים להשלים אותו בעבודה שלנ?

מה זה "להשלים אותו"? אנחנו צריכים לתקן אותו. אנחנו צריכים לקחת אותו לכיוון אחר.

תלמיד: אבל אי אפשר לעצור את זה, זה יעבוד עד הסוף.

וודאי. אין שום סיכוי שזה יעצור, איך זה יעצור? העולם כמנהגו נוהג, הוא ילך יותר ויותר להיות אגואיסטי, יותר רע, יותר נורא, נכון, וודאי. אלא כל עבודת התיקון היא עלינו, על הקבוצה הקטנה, שאנחנו מתחברים בינינו, מגלים בינינו את כוח ההשפעה וכוח ההשפעה הזה הוא די ומספיק כדי למשוך אחרינו את כל העולם. רק שיהיה לנו את הכוח הזה, שנייצב אותו בינינו. אבל רק בזה תיקון העולם. אין מה להסתכל על העולם ולהגיד "תראו לאן הם מתגלגלים ומה קורה להם". הם מתגלגלים לפי התוכנית ומה שיש להם כך צריך להיות, אלא החשבון הוא איתנו, מה עלינו לעשות, כי אצלנו יש את נקודת הבחירה, אבל כל העולם "צדיקים גמורים", מה זאת אומרת? נמצאים בתוך הרצון לקבל שלהם וזהו, ואיך שהרצון לקבל פועל בהם כך הם נפעלים. לכן כתוב "כולם כבהמות נדמו", מה אתה יכול לדרוש מהבהמה? היא נפעלת על ידי הרצון.

קריין: קטע מס' 47 מתוך מאמר "השלום בעולם".

"הציבור והיחיד היינו הך, ואין כל ריעותא ליחיד מחמת שעבודו אל הציבור, כי גם חירות הציבור וחירות היחיד, דבר אחד הוא. וכמו שמחלקים ביניהם את הטוב, כן מחלקים ביניהם את החירות.

הרי שמדות טובות ומדות רעות, מעשים טובים ומעשים רעים, נערכים רק כלפי טובת הציבור.

כמובן שהדברים אמורים אם כל היחידים ממלאים את תפקידם לציבור בשלימות. ומקבלים לא יותר מהמגיע להם, ולא לוקחים מחלק חברם. אבל אם חלק מהציבור אינם מתנהגים כאמור, הרי הפועל יוצא מזה, שלא זו בלבד שמזיקים לציבור אלא שגם ניזוקים.

אין להאריך יותר בדבר שידוע ומפורסם, והאמור עד כה אינו אלא להראות את נקודת התורפה, כלומר, המקום התובע את תיקונו. והוא שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא ובזה יבוא העולם על תיקונו המלא."

(בעל הסולם. "השלום בעולם")

על זה לא מדובר עכשיו, אלא מדובר שכאשר יהיה הקשר בין העולם לקבוצת ישראל, הם יוכלו להתקשר לקבוצה הזאת, אח"פ לגלגלתא ועיניים, ואז יוכלו לקבל הפעלה מגלגלתא ועיניים ולטעון, זאת אומרת לעלות מ"ן לגלגלתא ועיניים. בינתיים זה עובר רק בצורות ההפוכות, השליליות, על ידי שנאה, שאח"פ שונאים את גלגלתא ועיניים מפני שגלגלתא עיניים לא מספקים להם את מה שהם צריכים. התגובה בצורה אינסטינקטיבית היא כזאת. זה נקרא שצריכים להגיע למצב שיהיה ברצון הטוב של המלביש וברצון הטוב של הלובש. גם גלגלתא עיניים, גם אח"פ, שיבינו זה את זה ויתחילו לספק זה לזה, אח"פ יספק לגלגלתא עיניים חסרונות, וגלגלתא עיניים יספק לאח"פ את המילויים, את הכוחות.

שאלה: צריך להיות קודם הקשר בינינו?

קודם בניית הראש. וודאי.

תלמיד: זה ממש קודם? כלומר לפני זה לא תעזור לנו התכללות מהאח"פ?

אתה לא יכול להתכלל, אתה לא יכול לקבל מהם מה שיש בהם. אתה גם לא יכול להבין למה ואיך היחס שלהם אלינו הוא כזה וכן הלאה. לא. וגם ההתכללות וההתקשרות איתם לא צריכה להיות שאתה מדבר איתם, אלא [בצורה] פנימית. כמו שבעל הסולם מסביר לנו שמתוך זה שאנחנו מתקנים את עצמנו בגלגלתא עיניים בצורה כזאת, מתעוררים בי רצונות לקבל כאלו וכאלו של העולם, וכך מתקנים. זה מהקשר הכללי של הרצון לקבל. זה לא עובר דרך בני האדם בהבנה, בהכרה, אלא מתוך הקשר הפנימי שלנו דרך הרצון לקבל שכולל את כולם.

אבל כשהרצון לקבל הזה מתחיל לעבוד בצורה כזאת הדדית של גלגלתא עיניים ואח"פ, מתחילים להרגיש מה כאן עובד מה כאן נמצא. מה קורה. זאת אומרת האדם מתחיל להכיר שקורה כאן משהו. איפה קורה? אצלי ומחוצה לי, מה זה "מחוצה לי"? גם ברצון, אבל שנראה לי יותר חיצון. ואז הם מתחילים לזהות שישנן תנועות כאלו, שיש קשרים כאלה, צורות השתתפות כאלה, תלות וכן הלאה, אבל מתוך זה שיתגלה הקשר, והקשר צריך להתגלות בינתיים רק כקשר שלילי, שהם מעלים את זה בצורה אינסטינקטיבית.

האנטישמיות הזאת מגיעה מתוך החיסרון שאנחנו לא מספקים. אנחנו צריכים לספק את שיטת התיקון, את שיטת הבירור, את ההבנה שתהיה לכולם מה קורה בעולם, וזה לא שאנחנו יוצאים בהפצה חיצונה, אלא העיקר זה מתוכנו, שאנחנו נתקן את עצמנו, ואז בצורה פנימית כזאת זה ישפיע ויתגלה בהם ואז היחס ישתנה, הוא יהיה יותר בהבנה, בהכרה, יותר בהדדיות מה החלק מהעבודה שלהם, מה החלק מהעבודה שלנו. יהיה כבר שיתוף בין גלגלתא עיניים ואח"פ. מ"ן ומ"ד, תפילות, שאלות, כלפי הבורא האחד לכולם, הבנת ההשתתפות.

תלמיד: אז מה תורמת ההפצה לעבודה הפנימית שלנו?

בינתיים אנחנו לא מסוגלים אחרת. אבל באמת העבודה האמיתית היא לא על ידי זה שאנחנו מדברים או כותבים, אלא העבודה האמיתית היא על ידי זה שאנחנו עובדים ברצונות, באורות ובכלים.

תלמיד: אז בזמן שאנחנו מדברים ומחלקים עיתונים מה אנחנו יכולים לקחת מזה כדי להתחבר בינינו יותר?

זה בכל זאת קושר אותנו. זה בכל זאת עושה משהו, אבל להבין שההפצה האמיתית היא התפשטות האור בתוך הרצון. אנחנו רק גורמים לזה בצורה חיצונה כלשהי בלבד.

שאלה: קודם הצבעת על בני ברוך כעל האשמים בהתדרדרות העולם.

בכל דבר, לא רק בזה. אנחנו בדרך כלל רוצים בצורה אגואיסטית להאשים את כל העולם, אבל באמת אשמים אלו שיכולים לעשות תיקונים ולא עושים.

תלמיד: אני מאוד משתדל להרגיש אשם, אבל אני לא מצליח להרגיש אשם.

בטוח. האגו שלך לא ייתן לך.

תלמיד: אז נתחיל מאיך להרגיש אשם? מה צריך לעשות כדי שבאמת נרגיש כך, כי אני מנקודת המבט שלי רואה שאנחנו עושים את המקסימום. בטוח שיש מה להוסיף, אבל זה נראה שאנחנו סגורים בתוך העולם. זה יצר הרע? מה הסיבה שאני לא מצליח לראות את הפגם, את האשמה בנו?

במה הבחירה שלך? אתה צריך כל רגע לדאוג. האם אתה מממש את הבחירה? בחירה זה נקרא שאני יכול להוסיף, אני יכול לעשות שינוי בעולם, האם אני עושה?

תלמיד: אני משתדל. באמת.

כולם אומרים ככה.

תלמיד: אבל כך אני מרגיש.

כן, בכל כוחי אני משתדל וברוך ה' וכולי וכולי, שמענו כבר את זה.

תלמיד: פעמים רבות אמרת שההתקדמות של העולם תלויה במכות שהם יקבלו.

זאת לא הצורה הנכונה, זאת התעוררות שמאין ברירה כך אנחנו מתקדמים. אבל זה בעיתו, זה לא באחשינה.

תלמיד: אמרת שחובה שיהיו מכות גם באחישנה.

כן. אבל המכות האלה שמתגלות הן מתגלות כהכרת הרע, שמצפים לזה, רוצים שזה יתגלה. רוצים שזה יתגלה כי הגילויים הם "איפה אני יכול להוסיף עוד בתיקון"? זה נקרא ש"אני מגלה את השחר", אני מחפש כזקן איפה אבד לי משהו.

תלמיד: כשאני מדבר על המאמר הזה עם אנשים באפריקה הם מבינים שהטוב כלפי האדם תלוי בטוב שנמצא בחברה שבה הוא נמצא. איך אפשר לממש עבור אנשים שלא לומדים את חכמת הקבלה את העיקרון שהטוב של האדם תלוי בסביבה?

ספר להם עד כמה שאפשר. אבל שוב, עד כמה שאפשר. אתה תראה שעם חלק הם מסכימים, עם חלק לא, חלק הם מבינים, חלק לא, ונשארים באיזו צורה. בעצם חוץ מעבודה פרטית מותר לך לספר על הכול, על מטרת החיים, מהות החיים, איך הכול מחובר. איך כל המערכת הזאת צריכה להגיע לתיקון, מה החלק בתיקון הזה לאלו שעומדים בראש ולאלו שנמצאים בגוף. בסופו של דבר הכול מתחבר לעיגול, שכולנו שווים. אתה יכול את כל הדברים האלה לספר, בבקשה.

תלמיד: אבל איך בצורה פרטית אנשים יכולים לממש את העיקרון שמה שטוב לי זה מה שטוב לחברה, מה שטוב לעיר?

האגו לא ייתן לך לעשות את זה. אנחנו מתקדמים כל הזמן לכיוונים כאלו שאנחנו נעשים יותר ויותר אינדיבידואליסטים, כל אחד בתוך הטלפון שלו. זהו, יותר מזה אני לא רואה, כלום לא רואה. יש כוכבים, יש שמים, יש משהו? לא. מה שיש לי בטלפון זה מה שאני רואה, זה הכול. זאת אומרת, זה מדגים לנו את האגו שלנו, עד כמה שאנחנו יותר ויותר סגורים בו, מסתכלים בו.

אתה רואה היום שכל אחד בזה. פעם היתה פילוסופיה, ספרות יפה, כל מיני דברים גדולים. היום, מה שיש לי במסך, את זה אני צריך, חוץ מזה שום דבר. מה שמחליטים אנשים כמו צוקרברג, את זה אני רואה, זה בשבילי העולם. תראה מי שמתכנת לנו את המוח ואת הלב ואת החיים, כאלו אנשים.

תלמיד: אני מסכים עם זה שאנשים נהיים יותר ויותר אגואיסטים ואינדיבידואליסטים. אם אני לוקח את אפריקה כדוגמה, יש שם מצד אחד עשירים, הרבה עושר, אבל רק יש מיעוט קטן שמרוויח מזה וכל השאר סובלים. ואז הם מתחילים לחשוב שאם היינו חושבים טוב כלפי החברה, אז היינו יכולים לעשות טוב לכולם.

אבל זה בלתי אפשרי. מה אתה נמצא בפנטזיות כאלו? אם חושבים טוב לחברה, אז יהיה טוב. מאיפה אתה סוציאליסט כזה פתאום? מה אתה חושב, שיצא משהו טוב, מזה שאתה חושב שצריך להיות טוב?

תלמיד: צריך להיות תיקון.

תיקון לא נעשה כך. אתה עוד לא מבין שתיקון לא עושים איך שבא לך, כמו שנראה לך בשכל הגשמי האגואיסטי. התיקון יכול לבוא רק מלמעלה דרך הקבוצה שהיא נמצאת כמעבר בין הבורא לכל הנבראים. צריך להיות כאן צינור מהכוח העליון, מהספק העליון לאפריקה שלך ואז יהיה לאפריקה טוב.

תלמיד: כולם צריכים ללמוד את חכמת הקבלה?

בכללות צריכים כולם ללמוד את חכמת הקבלה, כדי להבין באיזה עולם אנחנו נמצאים. לא להיכנס לעבודה פרטית, אלא להיכנס רק להבנה. כמו שבבית ספר אנחנו לומדים שיש כדור הארץ ושמש וירח וציפורים וכן הלאה, נותנים לנו ערכת ידיעה איפה אנחנו נמצאים. כך אנחנו צריכים לתת לכל אחד שבעולם ערכת ידיעה, שזו המערכת שבה אנחנו נמצאים.

המערכת הזאת נקראת רצון לקבל ויש בתוך הרצון לקבל קבוצה מיוחדת שהיא צריכה להתחיל לעבוד ולהיות קשר בין כל הרצון לקבל הזה לרצון להשפיע, לכוח העליון, להיות כצינור. ואז כולנו נהנה מהשפע, מהאור, מהשפעה.

תלמיד: אם אני לא בתמונה שאתה מתאר עכשיו, לא יכול להיות תיקון.

אז אתה תעשה כל מיני שטויות, לכן כדאי להסביר את זה לכולם. אתה רואה כמה שיש שם מלחמות ובלגן והכול. אם תסביר לכולם שכך נברא העולם, כך הוא בנוי, כך הוא נבנה, כך הוא צריך להגיע לתיקון, ובכמה שנוכל נסייע בזה, אפילו במחשבה פשוטה, כל אחד ואחד שמבין שזאת המערכת, שכך היא מגיעה לתיקון, אז זה יהיה מספיק, זה ישפיע על הכול.

אז תתחיל לפרסם את זה.

תלמיד: יש עדכון מקבוצת נירנברג לגבי כנס מראה.

תלמיד: אנחנו מאוד שמחים להודיע שיהיו לנו שני כנסי מראה בנירנברג במקביל לכנסים בלטין אמריקה ובצפון אמריקה. הכנס יהיה אצלנו בנירנברג, יכולים להיות כאן שמונים עד מאה אנשים. אנשים יכולים לאכול ולישון כאן, זה יהיה מאוד זול, שלושים עד ארבעים יורו. אפשר להגיע למרכז שלנו מאוד בקלות, יש לידינו שדה תעופה. אלה שרוצים להגיע לכאן, יכולים להישאר כאן במלון, מאוד קל להגיע לכנס ולמרכז שלנו.

איפה זה כתוב? באיזה דף ישנה הזמנה? נניח אם אני חי בצרפת ורוצה להגיע אליהם לכנס מראה, איפה אני רואה את זה?

תלמיד: יהיו כנסים גם במקומות אחרים באירופה, וכל זה רשום באתר של kab academy.

מה שייך kab academy לכנס הזה? מאיפה אני יודע ששם אני צריך לחפש?

תלמיד: כך ארגנו את זה, כולם יודעים. אנחנו יודעים שיש אנשים שמגיעים אפילו מטורקיה.

זה ברור שיכולים להגיע מכל קצווי העולם. אבל האם אדם שמחפש, יודע ששם הוא צריך לחפש?

תלמיד: גם ב"סביבה טובה".

בסביבה טובה, בדף הכנס, בכל המקומות האלה, כן. כי kab academy זה נראה לי משהו צדדי, לא שייך לכנס. אני חושב שבדף הכנס חייבים להיות גם כל כנסי המראה, כל הדברים האלה. שהכול יהיה שם.

תלמיד: מדובר על סטודנטים.

אבל אם אני לא סטודנט ואני לא יודע איפה לחפש, למה שזה לא יהיה במקום מסודר שמרכז את הכול?

תלמיד: ב"סביבה טובה" יש פוסט של שני הכנסים, יש שם רשימה של כנסי מראה, יש לו"ז של שני כנסים, יש חומר לימוד. כל החומר בעצם קיים בסביבה טובה בפוסט, מן הסתם יש גם לינקים.

יש באקדמיה, בסביבה טובה, איפה עוד?

תלמיד: באתר של הכנס.

באתר של הכנס. אני שמעתי כבר על חמישה אולי שישה מקומות. בשביל מה? צריך להיות דף של הכנס שברור שזה שם וזהו. למה תמיד זה מפוזר כל כך? או שאני לא מבין את זה?

תלמיד: אנחנו אנשים שונים, כל אחד חי בסביבה שלו. יש סטודנטים שהם לא כמונו שלומדים יום יום. אנחנו משתמשים בסביבה טובה, סטודנטים משתמשים ב-kab academy, זאת אומרת, לכל אחד יש סביבה.

טוב.

תלמיד: הם חיים שם והם יודעים איפה לחפש. מי שלא חי שם, מי שהולך ברחוב הוא בטח לא יודע שיש כנס בנירנברג, הוא גם לא צריך להגיע לשם. מה הוא יעשה שם?

טוב. מה אני יכול להגיד? אני רגיל שהכול מביא לדף אחד ראשי שכך זה בנוי. הכול צריך להיות בפירמידה כמו שאנחנו רואים את זה ממבנה העולם, ואצלכם זה ככה בכל מקום. בסדר. מה עוד יש לנו? עוד הודעות, עוד משהו?

שאלה: נזכרתי שבשנה שעברה הייתה התפעלות מאוד גדולה. אני גם זוכר שאתה מאוד שיבחת את ההצלחה של כנס דרום אמריקה וגם צפון אמריקה. הייתה גם הכנה מאוד גדולה ובהתאם היו התוצאות. השאלה איפה אנחנו ככלי עולמי עם ההכנה הפנימית הרצינית שתביא את ההצלחה ואת ההתעלות למצב חדש כלפי שני הכנסים הקרובים?

זו באמת שאלה. אנחנו רוצים לקבל מחר דיווח. מונטריי יספרו לנו עכשיו משהו. היינו רוצים לשמוע דיווח מצפון אמריקה, כנראה שקבוצת ניו יורק היא המובילה כי זה בתחום שלה, היא מארגנת את זה, זה בניו ג'רזי. הייתי רוצה שכל צפון אמריקה יספרו לנו מחר בשיעור בוקר מה קורה, עד כמה הם מוכנים, שייתנו דיווח. וגם קבוצת מקסיקו, מונטריי. ניתן להם גם עכשיו זמן, אבל שיספרו גם, כדי שנקבל איזו תמונה. אתה צודק, לא קיבלנו שום התפעלות, דיווח ושום דבר.

מונטריי בבקשה.

תלמיד: אנחנו כבר מוכנים, אנחנו מחכים לך. הכול סגור, המלון. יש לנו התרגשות מאוד גדולה לקבל את כל החברים מאמריקה הלטינית, אבל צריך שכל החברים ישלמו עבור הרישום שלהם. הרבה חברים שולחים לנו וידאו קלפים מישראל כדי לתת התפעלות ומיקוד לחברים הלטינים ואנחנו רוצים לעשות את מה שצריך. כל מחלקת מוזיקה מוכנה, כל הפרטים לשיעור, שולחן הרישום, הכול מוכן. אנחנו רק צריכים את ההתקפה הסופית, שהחברים ישלמו עבור המלון. צריכים לעשות את זה כבר כדי לשמור את החדרים. אנחנו לא רוצים לשלוח אותם למלון אחר. יש לנו מאתיים שלושים רשומים, אנחנו רוצים שהם יסגרו את החדרים, שכל החדרים יהיו מלאים.

אנחנו מחכים לך, וכל החברים מהכלי הלטיני והכלי העולמי צריכים להיות בטוחים שזה הולך להיות כנס לטיני עם כל הלב עבורכם, בשביל כל אחד מכם. אז תתקשרו לחברים הלטינים שלכם, זה חלק מההכנה. בואו נתחבר עם הכלי הלטיני והכלי מארצות הברית, אנחנו צריכים להרגיש כולנו כאחד. ואנחנו מצפים ממך רב לעצה, משהו בשביל החברים.

מה עצה? עוד יומיים אני בא. מחר בערב אני יוצא וזה לוקח קצת יותר מחמש עשרה שעות, כי יש לי הפסקה גדולה בניו יורק. בקיצור אני מגיע ונקווה שהכול יהיה מוכן. מגיעים כעשרים איש מישראל, משלחת גדולה מאוד. בקיצור נעשה, יהיה לנו יופי של כנס, הכול יהיה בסדר.

אבל מי שלא דואג שיהיה לו מקום לישון, שיישן במקום אחר. תהיה לו אחר כך בעיה איך להגיע כל פעם, אם הוא עדיין לא אחראי על עצמו. אתם לא צריכים לדאוג. אם לא משלמים, לא מעבירים את הכסף, לא תופסים את המקום בבית מלון אז לא. אני כבר הפסקתי לדאוג לזה מזמן. אי אפשר בצורה כזאת ללמד בני אדם. דווקא שיראו שאין מקום, אולי זה ילמד אותם בפעם הבאה.

אז בעוד יומיים נתראה. מחר אנחנו רוצים לקבל דיווח מקבוצת ניו יורק וקבוצות צפון אמריקה בכלל.

תלמיד: אנחנו צריכים להיות מובילים, אנחנו צריכים להיות ראש לכל העולם ועכשיו לפני הכנס יש המון בעיות לחברים להגיע, הבורא מפיל עלינו המון בעיות.

אני על זה לא רוצה לשמוע. כל הבעיות האלו הן עבודה בעיניים, כך הבורא מסדר לכם. אם אתם לא מקבלים את זה בצורה כזאת אז אין מה לדבר אתכם. אל תספר לי על זה. מה אתה מספר לי שקרים ושטויות, שכאילו יש לכם בעיות. תגיד את זה בצורה נכונה, "הבורא מעמיד לפנינו קשיים כדי שאנחנו נתגבר עליהם ובכל זאת נבוא לכנס". נקודה. תהיו בריאים. תבואו, כן. לא תבואו, אתם לא שווים. זו הבדיקה שלכם עד כמה אתם נאמנים למטרה. לא רוצה לשמוע שום דבר חוץ מזה.

תלמיד: בכנס הזה אנחנו רואים שאנחנו כבר מתקרבים לשש מאות נרשמים. עברנו כבר בחמישים נרשמים את הכנס משנה שעברה ומעל מאה תלמידים חדשים יהיו איתנו. אנחנו נארגן דיווח מכל הקבוצות מחר לגבי ההכנה הפנימית. אבל בשונה משנה שעברה ההכנה התפזרה בין הרבה צוותים והרבה חברים שהתחברו עם העולם, אז אולי לא היה מקום מרכזי אחד של הכנה כמו בשנה שעברה, אבל כן היו המון פעולות של חברים בצוותים שונים, בנושאים שונים, שבנו תוכן, שמארגנים את הכנס גם עם חברים מהעולם. ואנחנו מאוד מתרגשים, קשה היה ממש לשים את זה במילים אבל אנחנו נארגן מחר דיווח על ההכנה הפנימית מכל הקבוצות.

בסדר. נקווה שאתם לא תאבדו את הראש מהתרגשות, אלא תהיו ממש בניהול הטוב.

(סוף השיעור)