שיעור צהריים 13.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

לתת מתנה לבורא – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור מיוחד בנושא - "לתת מתנה לבורא", קטעים נבחרים מן המקורות.

שמעתי שהרבה אנשים מתאספים במוסקבה, בסביבות 150 איש, וברוסיה הלבנה, במינסק מתאספים בסביבות 50 איש ועוד ועוד. אנחנו שמחים מאוד שיש כאלו התאספויות שהן ודאי מחזקות את כולנו. אם תרצו שאני אוסיף משהו גם ברוסית, אני אלך לקראתכם ואעשה.

קריין: קטע מספר אחת בנושא "לתת מתנה לבורא", כותב הרב"ש.

"מתנה, נותנים דוקא למי שאוהבים. וגודל המתנה נמדדת בשיעור האהבה לאותו אדם, וגם במידת חשיבותו של האדם. כי מדרך העולם הוא, כי מי שרוצה לגלות לשני את מדת האהבה, הוא מתבטא זה בנתינת מתנה. ולפי ערך שוויה של המתנה, כך נראית את גודל האהבה.

אולם יש עוד ערך במתנה. אם השולח הוא אדם חשוב, שם לא יכולים למדוד את גודל אהבה בהמתנה, כי באדם חשוב, אפילו המתנה היא דבר קטן, הוא בעל ערך חשוב. כי באדם חשוב, נמדדת גדלות וחשיבות המתנה לפי גדלות וחשיבות הנותן."

(הרב"ש. מאמר 25 "מהי ההכנה בערב שבת, בעבודה" 1988)

לפי מה אנחנו מודדים את חשיבות וגדלות הנותן?

תלמידה: גדלות המתנה היא במידת הכבוד למי שנותן לי את המתנה, עד כמה הוא חשוב עבורי.

זה נכון. אבל אולי זה לא עניין של כבוד אלא של מידת הקרבה שלך אליו. אם נאמר הילד שלך או מישהו שקרוב אליך נותן לך מתנה, אז זה לא עניין של כבוד, אלא של החיבור שלך איתו.

תלמידה: אני חושבת שמידת חשיבות המתנה נמדדת בהתאם לכבוד למי שנותן את המתנה. הכבוד שלי צריך להיות מבוסס על מידת ההשפעה של האדם שנותן את המתנה. אם אני מבינה שהוא עובד על מנת להשפיע, אז המתנה שלו צריכה להיות חשובה.

תלמיד: במידה שהאדם מבין כמה עלה לנותן לעשות את זה.

טוב.

שאלה: אם נוכל לחשוב על מישהו רק באהבה, האם זאת מתנה?

לא, צריכה להיות מתנה וגם אדם שמביא לנו מתנה, ואז אנחנו שוקלים את המתנה והאדם. זה העניין של נתינת המתנה.

תלמיד: המתנה מוערכת לפי גדלות החברים וגדלות הקבוצה.

אתה צודק.

קריין: קטע מספר 2, כותב הרב"ש.

"כל מתנה שנותן לחברו [...] הוא כמו כדור שעושה חלל באבן, הגם שהכדור הראשון אינו עושה באבן אלא שריטה בעלמא, אבל הכדור השני כשפוגע באותו מקום כבר עושה חריץ, והשלישי עושה נקב. ועל ידי הכדורים שהוא מרבה לקלוע אזי הנקב מתפתח ונעשה מקום חלל בלב האבן של חברו, שבו מתקבצים כל המתנות, ומכל מתנה ומתנה נעשה נצוצי אהבה, עד שמתקבצים כל ניצוצי האהבה בחלל לב האבן ונעשה מזה שלהבת. כי ההבדל בין ניצוץ לשלהבת הוא בזה, כי במקום שיש אהבה יש שם גילוי לחוץ, היינו גילוי לכל העמים שאש האהבה בוערת בו. ואש האהבה שורפת את כל הפשעים שפוגשים על אם הדרך."

(הרב"ש. אגרת מ')

שאלה: לגבי לב האבן רב"ש כותב בקטע שעל ידי זה שאתה מרבה במתנות אז אתה עושה חור בלב האבן של החבר. למה מלכתחילה הלב הוא אבן?

זה כך מהאגו שלנו, הבורא ברא אותנו בצורה כזאת, "בראתי יצר הרע". יצר הרע זה שאנחנו לא רוצים להתנגש אחד עם האחר אפילו במשהו, אם היה באפשרותנו כל אחד היה עף למקום אחר, לגלקסיה אחרת.

תלמיד: אז מה זה אבן, למה זה נקרא "לב אבן"?

כי הוא לא רוצה להיות במגע עם אף אחד.

תלמיד: למה המתנות שאנחנו נותנים זה לזה עושות חור בלב?

כי על ידי המתנה אנחנו רוצים להיכנס לתוך הלב של החבר, להראות לו בצורה יפה וטובה שאנחנו רוצים להיות עימו יחד בלב אחד, וכך אנחנו רוצים להזדהות עימו.

תלמיד: אבל מה זה נקרא שנכנסתי ללב החבר, איך אני נכנס לתוך הלב של החבר?

על ידי המתנות. כשאני עושה לו משהו נעים, טעים, חם, מרכך את הלב שלו, אז על ידי זה אני מתקרב לליבו, לפנימיות הלב שלו אפילו, וכך אנחנו מתקרבים זה אל זה.

תלמיד: ובכניסה הזאת ללב החבר, האם לחבר יש בכלל שליטה אם אני אכנס או לא, או שהכול תלוי בי, עד כמה אני מרבה במתנות לליבו?

יש לו שליטה על זה במשהו, אבל בכל זאת אם אני רוצה להיכנס לתוך ליבו, אז אני צריך ללמוד אותו ולתת לו כל מיני מתנות שהלב שלו רוצה לקבל, ועל ידי זה אנחנו מתקרבים.

תלמיד: האם אתה יכול לתת עצה, איך ללמוד את החבר, למה הלב שלו רגיש?

אתה צריך ללמוד אותו, אני לא יודע.

תלמיד: אבל איך אתה לומד את החבר, לְמה אתה שם לב?

אני שואל עליו כל מיני אנשים שמכירים אותו טוב, קרובים שלו, ואז אני משתדל להציע לו כל מיני דברים שיהיו נעימים לו. אני משתדל להביא מתנות, אם לא ישירות אליו, אז לקרובים שלו או לילדים שלו, לא יודע למי, אבל דרך מישהו שאני יכול לעשות לו טוב.

שאלה: מה לעשות בזמן שהלב שלי קר ולא רוצה לקבל מתנות מהחברים?

זה לא מפני שאתה לא רוצה לקבל מתנות, זה מפני שאתה לא רוצה להיות תלוי בהם. אתה לא רוצה להרגיש שאתה חייב להם משהו.

תלמיד: איך בכל זאת לכופף את עצמי ולתת לאהבה שלהם לשלוט עלי?

זה לוקח זמן. זה לוקח הרבה זמן, לפעמים שנים ולפעמים עשרות שנים.

תלמיד: יש מה לעשות נגד הזמן הזה? להאיץ אותו? יש משהו שהאדם יכול לעשות בכוחו, או פשוט לתת לטבע לפעול עליו, לפתח אותו?

זה מאוד קשה, ראיתי הרבה מקרים כאלו בחיים שלי, שאנשים רוצים להתקשר למישהו ולא מסוגלים, כי יש לו באמת דחייה גדולה מלהיות תלוי באחרים, שייך לאחרים, פחות מאחרים וכן הלאה. זו בעיה.

תלמיד: איך פותרים את הבעיה הזאת?

זה לוקח הרבה זמן ומאמצים, אבל צריכים לעשות זאת.

שאלה: הכדורים שאנחנו שולחים הן הכוונות להצליח להתחבר עם החברים כדי להתקרב?

כן.

תלמידה: אותה אש שנדלקת זו אש של השפעה לבורא?

דרך החברים.

שאלה: יש לי שאלה בוערת. איך אפשר באמת לפרוץ כשהרבה זמן אנחנו לא רואים זה את זה? אנחנו חיים במוסקבה, אבל המרחקים גדולים זה מזה. אני צריכה להתקשר לחברה ולשאול מה היא אוהבת, אבל היא לא יכולה להיכנס לתוכי, ואני לא מצליחה להיכנס לתוכה. יש תשע חברות איתי ואחת בצד, אני מאוד סובלת מזה והיא סובלת מזה. מה עלינו לעשות? אין לנו מפגשים פיסיים. אני מתפללת ומבקשת.

אני לא יכול לייעץ שום דבר, אני מכיר את הבעיה שלכן. במוסקבה להגיע מאחת לאחרת זה מינימום שעתיים, ולאף אחת אין כזה זמן פנוי. איכשהו, פעם בכמה שבועות תתאספו אצל מישהי בבית ואז מיד תראו הרבה.

תלמידה: האם בכל זאת לבצע מפגשים פיסיים?

כן.

שאלה: המתנות של האהבה הן שעושות את החור בלב האבן, כל מתנה הופכת לניצוץ של אהבה. מאיפה מגיעים הניצוצות האלה?

הניצוצות האלה מגיעים מבפנים, מתוך האדם, כי בכל זאת יש לו משהו בלב ועלינו רק לחמם את הלבבות, לתת להם דוגמאות.

תלמיד: מה זה אומר שהחלל הוא שעושה ניצוצות?

כשאנחנו מעבירים רגש מאחד לאחר אז אנחנו מדליקים ניצוצות בלב של האחר.

שאלה: כשאנחנו נפגשים בצורה פיזית יש לנו רצון לתת מתנות. איך ללמוד לתת ולקבל מתנות כשאנחנו קשורים בצורה וירטואלית?

זה לא חשוב, העניין הוא לא המתנה החומרית, שאתה נותן לי איזושהי בונבוניירה או קופסה עטופה בסרט, זה לא זה. העניין הוא בכך שאתה רוצה למסור לי משהו נעים, אני מרגיש שאתה נותן לי את זה מהלב ואתה רוצה שאני ארגיש זאת בלב שלי.

אתם צריכים לרכך מעט את הלבבות שלכם כדי שיתחילו להרגיש זה את זה. תתחילו לעשות מסג' פנימי כזה על הלב, כל אחד על הלב שלו, כדי שנרגיש איך האחרים מתייחסים אלינו.

שאלה: כשאנחנו מרגישים שטוב לתת מתנה אבל כאילו אין כוח, האם אנחנו צריכים לחכות ולתפוס את הרגע שיהיו כוחות, או שאנחנו יכולים לעשות משהו כדי למשוך את אותו הכוח ושהוא יופיע כדי לתת מתנה?

לתת דוגמה זה לזה, ואפילו אם אין לי הרגשה כזאת, בכל זאת להתאמץ ולתת כזאת דוגמה.

שאלה: החשבון שלנו מסביב למתנה, מה בדיוק לתת, מה חשיבות הנותן, כל זה כל כך רציונאלי, איך זה עובר לרגשות של אהבה?

צריך לתת עוד ועוד לזולת עד שחודרים מבעד לקופסה שהלב שלו נמצא בה. הוא ירגיש שאתה חודר אל תוך התחושות הפנימיות שלו, ואז אתה תעורר בו תגובה, אפילו אם הוא לא רצה אותה מלכתחילה, ואז תראה שגם הוא יתחיל להתייחס אליך בחמימות. זה החוק, כך אנחנו בנויים.

שאלה: מהו המקום בלב החבר שצריך לדפוק עליו מספר פעמים, האם זה רצון מסוים?

לא, זה לא בהכרח איזשהו רצון מוגדר, מסוים אלא אני פשוט רוצה להיות בלב שלו.

שאלה: כתוב "ואש האהבה שורפת את כל הפשעים שפוגשים על אם הדרך", זה מצב מאוד נעלה. באיזה סוג של התכללות אנחנו צריכים להיות כדי שנבנה את האהבה הזאת בלב שלנו?

אני לא יכול להגיד לך באיזה סוג התכללות. אני לא חושב שצריכים להיות כאלו חכמים אלא להיות ככל האפשר קרובים זה לזה.

שאלה: אומרים ש"האהבה מכסה על כל הפשעים", ופה כתוב ש"היא שורפת את כל הפשעים". מה ההבדל, יש פה משהו חדש?

לא, אין פה משהו חדש, היא שורפת או מכסה, אבל בכל זאת אחרי שכוח האהבה מגיע אז הוא מרפא את הכול וכל הרע עובר.

שאלה: איך לא להשתמש באהבת החברים, במתנות בצורה אגואיסטית?

להראות דוגמה של יחס נכון בין החברות.

שאלה: לפעמים כשנמצאים ביחד עם חברים אז מורגש, אפילו מצד החבר שאתה רוצה לתת לו את המתנה, שאין לו יכולת לקבל אותה דווקא ממך. האם יש בפנים איזו פעולה שאפשר לעשות כדי להתקרב לחבר, על אף שלא מגלים אצלו רצון?

תמשיך לתת לו מתנות. כמו שאומרים, פעם הכדור עושה רק שריטה ואחר כך איזה חור קטן ואחר כך חור יותר גדול, עד שתכנס לתוך ליבו של החבר והוא יוכל להראות לך בחזרה את אותו היחס.

שאלה: אם החבר נותן מתנה בצורה לא מודעת, מעבר להרגשה של האהבה יש גם הרגשה של בושה. למה ניתנת ההרגשה הזאת, האם זה אינדיקטור?

זה אינדיקטור לזה שהלבבות שלכם עדיין לא לגמרי פתוחים זה לזה. עליכם לפתוח עוד את הלבבות ואז לא תהיה שום בושה ביחסים ביניכם.

שאלה: העשירייה שלנו רוצה לתת מתנה לכל נשות הכלי העולמי. אם אנחנו פונות אליך עכשיו לעזרה כדי שאתה תמסור מתנה מאיתנו, בצורת הודיה לכל עשיריות הנשים בכלי העולמי, על כך שהן מקיפות אותנו, האם בזה אנחנו נותנות לך מתנה?

כמובן שאתן נותנות לי מתנה גדולה. כשאתן פונות זו לזו ובכל פעם הקשר ביניכן הולך וגדל זאת מתנה גדולה מאוד בשבילי.

תלמידה: אם אנחנו פונות לבורא כדי שהוא ייתן מתנה מאתנו לחברים, האם זה דומה לכך שאנחנו עוזרים זה לזה דרך השאלות שלנו אליך?

כן.

שאלה: זה שיש לי לב אבן גורם לי להרגיש כאילו אני מוגנת, שאני מגינה על עצמי. היה נשמע די מפחיד כשאמרת שבואו נשבור את קירות לבנו. איך אני יכולה לשכנע את האגו לשבור את קירות הלב?

אם אני אוהב מישהו אז אני לא רוצה שתהיה בינינו איזו מחיצה, אני רוצה שהכול יהיה פתוח, לב ללב. נשתדל להתקרב ולהיות כולנו ממש בלב אחד, אני חושב שגם את רוצה זאת. אני מזמין אותך להתחבר בלבבות, וביחד יהיה טוב.

שאלה: האם מתנה יכולה להיות מחבר לחבר או גם מהעשירייה לחבר?

כן, לא חשוב דרך מי, מכל העשיריות לאיש אחד.

שאלה: האם מתנה יכולה להיות נגיד עזרה לחברה להגיע לכנס בישראל?

עזרה יכולה להיות בכל דבר, לא חשוב במה, מה שתרצו, העיקר שזה יהיה סימן שאני רוצה לקרב את הלב שלי ללבו של החבר.

תלמידה: האם זה חשוב מאוד לעשות התאספויות פיזיות כדי לקרב את הלבבות בין החברות?

כן, ודאי. כל דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי לקרב את הלבבות ממש זוכה לשבח.

שאלה: איך פועלות הכוונות שלנו על החברות, האם הכוונות שלנו פועלות על הרצונות של החברות או האם הן פועלות על הכוונות של החברות?

חשוב שנבטא את זה בפה, בגלוי, זה נקרא גילוי האהבה, ואז אנחנו יכולים לראות איזה תוצאות יש לנו מזה.

שאלה: איזו מתנה אנחנו יכולות לתת לחברות שנראה שהן מתרחקות מהדרך, כדי להתקרב אליהן?

קשה להגיד. במקרה שאנשים רוצים לעזוב את הקבוצה, לפעמים מתנות כאלה ויחס יפה וטוב אליהם יכול עוד יותר לדחוף אותם מהקבוצה. לכן צריכים לעשות את זה בצורה מאוד עדינה, אני לא יכול להגיד לכם באיזו צורה זה תמיד יתקבל, בכל פעם זה משהו אחר.

שאלה: אם חברה דחפה אותי לעשות משהו על מנת להשפיע, למשל היא דחפה אותי לעשות תרגומים, ובהתחלה זה היה עבורי כמו מלפפונים חמוצים שאני לא אוהבת אבל לאחר שטעמתי קבלתי טעם ושמחה גדולה מכך שהיא עשתה את הצעד הזה ודחפה אותי, האם אפשר להחשיב את זה למתנה רוחנית, האם היא עשתה חריץ אצלי בלב או אצלה, איך לפרש?

גם אצלה וגם אצלך יש סימן בלב, ודרך הסימנים האלה אתן קשורות, אני מאוד שמח לשמוע את זה.

שאלה: אני רוצה להגיע ללב של כל חברה ולא כל אחת מוכנה לפתוח את הלב ולקבל, איך לא לאבד את השלהבת?

לנסות דרך חברות אחרות להגיע אליה ובסופו של דבר זה יצליח.

תלמידה: אבל אני יכולה לאבד את האופטימיות.

בשום פנים ואופן לא, איך אפשר לאבד, זו הרי מטרת כל הבריאה.

תלמידה: היא לא רוצה לשמוע.

זה לא חשוב שהיא לא רוצה לשמוע, זה טבעי שהיא לא רוצה לשמוע, זה אומר שיש לה אגו בריא.

שאלה: לפני כמה רגעים ענית לגבי דחייה של חבר ממתנה. איך מפתחים את הרגישות כדי שנמנע את הדחיות האלה של החברים, שלא יעזבו את הקבוצה או יעזבו את הדרך?

אתם צריכים לדבר בצורה פשוטה. כולנו נמצאים במקום אחד, כולנו נבראים, כולנו נמצאים באגו שלנו וכל הזמן נמצאים במצב שהוא לא נעים, הוא לא טוב. אנחנו חייבים לא להסתכל על כל הדברים האלה, אלא לעשות את כל הפעולות שאפשר כדי שיהיה לנו מצב פתוח ככל האפשר, ואז נגיע בסופו של דבר לקשר שבו יתגלה הבורא. זה מה שאנחנו צריכים, לא לדחות אף אחד מאף אחד, כי אנחנו רוצים לגלות את הבורא בקשר בינינו.

שאלה: האם כל חברה בעשירייה צריכה לצאת מנקודת הנחה שכל החברות מתייחסות אליה באהבה תמיד? האם עלינו לפתח רגישות לאהבה של החברות כלפינו? כי אני רואה שזה עוזר לפתוח את לב האבן.

כן. אני חושב שאנחנו צריכים אפריורי להתייחס כך כל אחד לכולם, גם גברים וגם נשים, שכולנו רוצים להיות מחוברים מלב ללב. כולם. ואז לאט לאט הנטייה הזאת תהפוך להיות אמיתית.

שאלה: אני שולחת כדורים ושולחים אלי כדורים, הלב נדלק, בוער ולפתע נכבה. האם המטרה שלנו שהלב יהפוך לאש בוערת לתמיד והאם אנחנו יכולים להחזיק את זה?

אין שום בעיה. אנחנו יכולים לשאת את אש התמיד הזאת וכולנו יחד יכולים כל הזמן לבעור באש תמיד, ובתוכה יהיה הבורא, שהוא אותו החומר שיבער בנו.

שאלה: מה התפקיד של הרגשת החיסרון ונתינת מתנה לבורא? האם אנחנו יכולים לתת לו מתנה כשאנחנו בעצמנו נמצאים בחיסרון והשתוקקות?

מה שחסר לך זה אהבה שאותה את יכולה לתת לחברות ולקבל מהחברות, ואז לא תהיה שום הרגשה של חוסר. תתחילי לפתח את ההרגשה, את התחושה הזאת בך.

שאלה: לפני יומיים אמרת לי שיותר טוב לתת לאחרות לנהל את העניינים שאני צריכה דווקא להתרחק קצת. ואז אני שואלת את עצמי, איך להראות אהבה לחברות, לתת מתנות, לפתוח את הלב, כשאני צריכה בו זמנית להתרחק? אני די מבולבלת.

פחות ללחוץ על אחרות והכול יסתדר.

תלמידה: פחות זה אומר שלהמשיך לעשות בכל זאת מעשים?

כן. רק לא ללחוץ על החברות. תני להן מקום להביע את עצמן.

שאלה: אמרת שלפני שנותנים מתנה צריך לברר אצל הסביבה מה חשוב לאדם. אם אפשר לעשות כך גם בהקשר לבורא? העשירייה היא הסביבה של הבורא וכך אפשר לברר מה הבורא רוצה? מה החיסרון שלו?

כן. מה גם שעם הבורא את יכולה להתנהג בצורות שונות. את יכולה לשים את העשירייה ואת הבורא במרכז העשירייה, או שאת יכולה לתאר את העשירייה כאחד שלם שנמצא בתוך הבורא. תנסו לשחק גם ככה וגם ככה.

שאלה: דיברת על חשיבות ההתייחסות לעשירייה כמכלול. אז איך להתמקד בלב של חברה וגם בעשירייה כמכלול?

אני חושב שפשוט אתן צריכות יותר להתחבר, להתחבק, להרגיש זו את זו, ואז הכול יסתדר. בהדרגה זה ילווה אתכן יפה וטוב.

שאלה: כל החברות שלי עובדות מאוד קשה בשבילי וזה מאוד מרגש אותי. אני רוצה לתת להן משהו, ואני רוצה לשמח אותן, אני רוצה לעשות עוד פעולות כדי לשמח את החברות. איך אני יכולה לגלות את האהבה שלי ולהראות להן שאני באמת ובכנות חושבת עליהן?

קודם כל, לדבר על זה, וחוץ מלדבר, תנסי אולי לעשות להן אילו מתנות קטנות. לשלוח אימיילים כאלה. גם לי את יכולה לשלוח את זה.

תלמידה: שלחנו לך מתנה בפסח. אני מאוד מקווה שזה שימח אותך.

כן.

תלמידה: לקחנו חלק מתוך תהילים, ושלחנו לך את זה ואנחנו מקוות שהמתנה הזאת שימחה אותך.

תודה רבה.

תלמידה: וחתמנו על המתנה שאנחנו מייחלות שנשות טורקיה 7 תמיד תהיינה איתך. והפעם כשנבוא, אנחנו שוב נכין לך מתנה וניתן לך אותה בשמחה רבה.

אני מחכה שאתם תיכנסו ותיתנו לי מתנה.

שאלה: איזו אהבה יכולה להיות בין הבורא לבין החברים, כי הרי יש רק אני והאנשים סביבי, מה ההבדל?

אנחנו ביחד רוצים לאהוב את הבורא ולהתחבר בו. אנחנו, בינינו לא יכולים להתחבר, לא גבר עם גבר, לא גבר עם אישה, לא אישה עם אישה, לא בשום דרך, לא בשום קונסטלציה, אנחנו לא יכולים להתחבר, רק אם אנחנו נכללים בבורא ובו אנחנו יכולים כולנו, כולם כולל כולם להתחבר בינינו, בתוכו ואף אחד לא יהיה מיותר אלא כולנו נוסיף, נשלים אחד את חברו, נוסיף זה על זה. לזה אנחנו צריכים להשתוקק.

תלמיד: זה מובן. אם כך מה ההבדל בין אהבה לחבר לבין אהבה לבורא?

העיקר בשבילנו להשיג קשר ואהבה עם הבורא. והחברים כולם צריכים ליטול בזה חלק, להשתתף בזה בדיוק כמוני. ולכן אני צריך להיות קשור לחברים, וכפי שנאמר מאהבת החברים לאהבת הבורא.

תלמיד: הנושא שלנו זה אהבת הבורא, היום. איך לעבור מאהבת החברים, כשכולנו עכשיו מחוברים יחד בשיעור, והיינו מחוברים ונהיה מחוברים, איך עכשיו כולנו יכולים לעבור מאהבת החברים לאהבת הבורא?

אם האהבה לחברים כבר קיימת, לפחות באיזו צורה מינימאלית, אם היא מחממת אותנו, אז אנחנו צריכים לפנות לבורא ולבקש ממנו, שישכון ברגש המשותף הזה שלנו.

שאלה: מה שאמרת לגבי המודל הזה, שקודם כל אנחנו מתחברים בתוך הבורא ואז בינינו, זה נשמע כאילו כמו איזה מודל אוניברסאלי לכל האנושות בכלל. איך להתכלל בבורא, כדי שם להתחבר כבר עם כל האחרים?

בעיקרון אנחנו צריכים קודם כל להתחבר בינינו, מאהבת החברים לאהבת הבורא, אבל לפעמים אפשר לעשות גם בצורה כזאת, כי אנחנו עדיין לא בזה ולא בזה. שקודם אנחנו נרצה להתחבר עם הבורא, ואחרי זה נתקרב לחברים.

תלמיד: זה כאילו אני רוכש איזשהו כוח כשאני נכלל בבורא, כדי שאני אוכל כבר להתחבר אחרי זה?

כן.

שאלה: אני מאוד אוהבת לתת מתנות, יחד עם זאת יודעת שאני מחכה לתגובה. לתת מתנה בצורה כזאת זה אפשרי בהתחלה, או מה אני יכולה להגיד לעצמי כדי לעשות את זה ללא תמורה?

אנחנו לא צריכים לעשות שום דבר ללא תמורה, אני רוצה לתת מתנות לכולם ולבורא, כדי להשיג את המצב המשותף של אהבה וקשר עם כולם. אני רוצה להרגיש את המצב הזה, אני רוצה שישתתפו בו כולם.

שאלה: האם הביטול שלי יכול להיות מתנה לבורא או לחברות?

אם זה בצורה רצינית, אז כן.

שאלה: האם מידת ההכרה של אהבת הנותן צריכה להיות במידת האהבה של המקבל?

כן. אבל לא צריך לערוך השוואות, תעשו הכול מלב שלם.

תלמידה: עם החברות זה עובד, אבל עם הבורא האהבה שלו תמיד גדולה יותר. האם אפשר ליהנות מאהבתו ללא בושה?

אפשר.

שאלה: אמרת שאהבה היא חשבון. על איזה חשבון מדובר?

אני לא יודע איך להגיד.

שאלה: האם הבורא חווה ייסורים מזה שאנחנו לא מקבלים את מה שהוא רוצה לתת לנו או שלא מקבלים במידה שלמה?

כן, הוא סובל.

שאלה: אמרת כל כך יפה בתחילת השיעור, "תתחילו לעשות מסז' פנימי על הלב". איך לעשות את זה בצורה כזאת שסוף סוף נתחיל לנשום בלב אחד ושזו תהיה המתנה לבורא?

תנסו לעשות כאלה תרגילים, כאילו אתם משתפשפים בלבבות.

תלמידה: עכשיו כולנו יחד כאן, איך להשתמש בהזדמנות הזאת?

זה לא חשוב אם אתם יחד, או לא יחד במבנה אחד. תנסו להרגיש זה את זה דרך הלב, שהלב של כל אחד ירגיש את הלב של האחר, וזה יצליח, אתם תראו. זה המסז' הפנימי ביותר על הלב שלכם.

שאלה: איך לתת מתנות בקשר וירטואלי?

אני רוצה להדביק את הלב שלי ללב שלה, כדי שהלבבות שלנו יחד ימשכו עוד לבבות. עד שכולנו נמצא את עצמנו דבוקים יחד בלב אחד גדול ומשותף.

שאלה: האם אפשר לתת מתנה פנימית, לא בפעולה?

בטח, על זה אנחנו מדברים. אנחנו לא אומרים שנשלח זה לזה בקבוק וודקה או עוגה, אלא אנחנו מדברים דווקא על לתת מתנות אחד לאחר של חיבור בהרגשה.

תלמיד: איך הוא יבין שזאת המתנה שלי? כשאני נותן לו וודקה, אז הוא מבין מה אני נותן לו. אבל בצורה פנימית, איך הוא יכול להרגיש שזאת מתנה ודווקא ממני?

אני יכול להגיד לך שהוא יבין את זה. תנסה לשלוח לו בצורה מחשבתית את הלב שלך.

שאלה: כדי לאהוב מישהו, צריך בשביל זה עקביות וסבלנות, ולפעמים זה משהו שאני שמה לב שחסר לנו. אנחנו רוצים שדברים יקרו בצורה אוטומטית כיוון שאנחנו חיים בעידן שבו הכול מהיר, אוכל מהיר, מיקרוגל. איך אפשר לעודד את הכלי כדי שיהיו לנו את הסבלנות והנחישות כאשר לב החברים לא נפתח מיד?

לפי דעתי תוך שנה כבר נוכל להרגיש שאנחנו נמצאים בחיבור הלבבות בינינו ובמשהו עם הבורא.

תלמידה: הסיבה שאני שואלת היא עבור החברים והחברות הגדולים שלי בבריטניה. הייתי רוצה שיהיו להם גם את הסבלנות וגם את הנחישות כדי להמשיך בדרך, ושהם ישמעו שזה מה שצריך כדי להשיג את המטרה.

אני מסכים איתך, גם אני רוצה שזה יקרה. זו באמת מדינה מיוחדת, עם מיוחד, אז שיהיה לכם בהצלחה.

(סוף השיעור)