שיעור ערב 27.06.20 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

חיבור העולם בדור האחרון - קטעים נבחרים מהמקורות

אנחנו נמצאים אתכם בפתיחת השיעור. היום דווקא, ובימים האחרונים שמענו הרבה אזהרות וחדשות מרגשות, שבהם מזהירים אותנו מכל מיני האירועים שעומדים ומתקרבים עלינו, על כולנו, על כל כדור הארץ בכל מיני החלקים שבו. אלו מאוד מתרגשים מהצפה, ואלו ההיפך מהיובש והשריפות, ואלו ממכת הארבה.

חוץ מווירוס הקורונה, חוץ מעוד כל מיני בעיות פרטיות פה ושם, גם לא חסר לנו, אז יש לנו עוד בעיה שאנחנו לא יכולים בינינו לסדר את הדברים. כי כל אחד ואחד הוא חושב שהשני הוא האשם במה שהוא מרגיש לא טוב, הוא אשם במצבו. וכך אנחנו באמת לא יודעים מה עושים.

הכוח העליון כמו שאנחנו לומדים, הוא מקדם אותנו לחיבור, למטרה הסופית שאנחנו צריכים מכל הדברים האלו לאתר אותה, להבין אותה, להסכים עמה, לבקש ממנו שהוא יקיים. לא שאנחנו בעצמנו נביא את עצמינו למצבים האלו ונבנה את העתיד שלנו, שלא אותי וכוח שלי בונה את המקום הזה, אלא ההיפך, הבורא עושה את כל זה, ועלינו רק לבקש לעשות קצת קדימה, קצת, איזה מין תנועה, חצי תנועה, ודי, וכל היתר לבקש שיעשה.

ואפילו שעשינו איזו תנועה, חצי תנועה לא בדיוק מדויקת ונכונה, זה לא נורא, רק שתהיה לנו אפשרות לבקש. אז נקווה מאוד שאנחנו נוכל להתחבר בינינו, ולבקש מהבורא שיעשה. אנחנו לא צריכים לדעת מה הוא צריך לעשות בדיוק, איך אנחנו נבין את זה, איך נרגיש את זה? זה השלב הבא שאנחנו עוד לא נמצאים בו.

אבל בכל זאת בואו אנחנו נלמד אולי מאלו הקטעים שאספנו, קטעים שנקראים "חיבור העולם בדור האחרון", נלמד מזה מה לבקש מהבורא שיעשה, שיעביר אלינו. רק חיבור בינינו בפנייה אליו, זה מה שעלינו לעשות. לא להיות חזקים, לא להיות חכמים, לא, אלא רק בינינו כמה שאפשר להתחבר ולבקש.

אז בואו נקרא, ונשתדל שזה ייכנס לליבנו ויביא אותנו לחיבור ולתפילה.

קריין: אז אנחנו נקרא קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "חיבור העולם בדור האחרון", קטע מספר 1, מתוך "כתבי הדור האחרון" של בעל הסולם.

"הבסיס לכל ביאורי, הוא הרצון לקבל המוטבע בכל נברא, והוא שינוי צורה מהבורא, וע"כ נפרדה ממנו הנשמה כאבר הנפרד מגוף, כי שינוי צורה ברוחנית הוא כמו גרזן מפריד בגשמיות. ומכאן ברור מה ה' רוצה מאתנו, הוא השואת הצורה, שאז אנו חוזרים ונדבקים בו כמטרם שנברא. וז"ש "הדבק במדותיו, מה הוא רחום" וכו', דהיינו שנשנה המדות שלנו שהוא הרצון לקבל, ולקחת המדות של הבורא שהוא רק להשפיע. באופן שכל מעשנו יהיה רק להשפיע לזולתנו ולהועיל להם בכל יכולתנו, ובזה אנחנו באים להמטרה להדבק בו שהוא השואת הצורה. ומה שאדם עושה לצרכי עצמו בהכרח, דהיינו בשיעור מינימום המוכרח לקיומו ולקיום משפחתו, זה אינו נחשב לשינוי צורה, כי ההכרח לא יגונה ולא ישובח. וזהו הגילוי הגדול שלא יתגלה בכל שלמותו אלא בימות המשיח, וכאשר יקבלו הלמוד הזה אז נזכה לגאולה השלמה."

(בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון")

מאוד יפה. המילים של בעל הסולם מאוד מדויקים, מאוד חדים, ממש נכנסים ישר ללב.

בבקשה, אתם יכולים לשאול את כל השאלות שאתם רוצים. אם מובן לכם או לא מובן משהו, כל מילה, כל משפט, כל מה שאתם רוצים אפשר לשאול. החומר הוא מאוד אקטואלי, ונחוץ לנו מאוד שייכנס ללב שלנו.

שאלה: למה בעל הסולם מתכוון כשהוא אומר, ש"ההכרחיות לא תגונה ולא תשובח", מה זה הגילוי הזה לאנושות?

כתוב בהרבה מקומות, ש"הכרחי, זה לא יגונה ולא ישובח". שאת דרגות דומם, צומח וחי, אנחנו צריכים לקיים כדי להתקיים. ומתוך זה שאנחנו מקיימים את עצמינו בצורה הנכונה, אז אנחנו מקיימים את עצמינו כדי להתקיים, אבל מה התפקיד של האדם? זה להשתוות עם הבורא. לכן כל דבר אדם עושה לקיומו כדי סתם להתקיים, וכל היתר להשפיע לבורא, להגיע אתו בהשתוות הצורה, זאת העבודה הנכונה של האדם. וכך אנחנו צריכים להחזיק את עצמינו בחיים.

שאלה: אמרת, שהמילים של המאמר הזה חודרות. כל מאמר של בעל הסולם חודר ללב, נראה לי שכל החברים פה הרגישו את זה. אבל אם נספר את המאמר הזה ל 99, אז הם לא ירגישו ככה. איך אנחנו יכולים להעביר להם את ההרגשה הזאת?

אנחנו צריכים להעביר לקהל הרחב, ל 99 כמו שאתם קוראים, את הדברים האלו בצורה כזאת שהם יוכלו להתפעל מזה. הם נמצאים במצב אנוש, ככה הם מרגישים.

אנחנו מתקרבים למצבים מאוד מאוד קשים, מכה של חום שתהיה באירופה גם המזרחית וגם המערבית. מכת ארבה. ווירוס הקורונה לא עוזב אותנו, ואין לנו עכשיו מספיק כוחות אפילו להפעיל את המפעלים ואת קווי האספקה, מפני שהרבה אנשים נמצאים בתפקיד בצורה מוגבלת, וחולים, ויש לנו בעיה מאוד גדולה לאנושות היום, כי אנחנו עוד לא גמרנו עם הקורונה. אבל אם יתאספו עכשיו לווירוס הקורונה הזה עוד כמה בעיות מהטבע שאנחנו מרגישים שהן מתקרבות, אז אנחנו באמת נמצאים במצב מאוד מסוכן.

חוץ מזה אנחנו מרוקנים את האוצר שלנו. כמה כל מדינה ומדינה יכולה לחלק כסף לתושביה, כדי שהם יוכלו להתקיים? זאת אומרת אנחנו באמת נמצאים בבעיות כאלו סביב כדור הארץ, שעוד לא ראינו כדוגמתן.

ולכן אנחנו אתכם צריכים להבין, אם יש בידנו אפשרות להסביר את שורש הבעיה כדי להציל את האנושות, אז אנחנו חייבים לעשות את זה בכל כוחנו, בכל הכוח כמה שאפשר. וכל אחד ואחד חייב לשאול את עצמו, מה עשיתי היום כדי שהאנושות תבין באיזה מצב היא נמצאת, לאיזה מצב היא צריכה להגיע, ואיך לעשות מהנקודה הנוכחית לנקודה הרצויה איזה צעד קדימה?

לכן חיבור בינינו כדי להסביר את הדברים האלה לכל העולם, הוא הכרחי. ומה אנחנו גם מסבירים לכל העולם? שחיבור בין כולם כנגד כל הבעיה הזאת הגדולה, הגלובלית, הרב גונית שמתעוררת ומגיעה ממש כאיזה צונאמי כזה גדול מרחוק, זו הבעיה שלנו. חיבור בינינו, כדי להתמודד עם הבעיה הזאת הגלובלית, הכללית.

שאלה: פה הוא מדבר על, "הדבק במידותיו", ו"השוואת צורה". מידותיו אנחנו יודעים שזה השפעה, אבל איך אפשר להסביר את זה? מה זה מידות?

אנחנו לא יכולים להסביר. מקובלים אומרים על זה פשוט "הוא רחום אף אתה רחום, הוא חנון אף אתה חנון", זאת אומרת להתעסק בהשתוות, בכמה שיותר להתקרב לבני אדם. לא מדובר על לשמור מרחק של שני מטר בגלל ווירוס הקורונה, אלא מדובר על להשתדל להרגיש את המכות האלה שהן נוגעות לכולם ממש, איך שהם עוברות על כולם, ובמה אנחנו יכולים לעזור להם.

לפחות מעכשיו והלאה אנחנו צריכים להשתדל להסביר להם, מהי הסיבה האמיתית לזה. שזה לא וירוסים, ולא איזה מכות הטבע, שמש, רוח, עוד משהו, זה הכול חוסר ההתנהגות הנכונה שלנו.

שאלה: והשוואת הצורה, אותו דבר?

איך?

שאלה: השוואת הצורה שהוא מדבר פה? הוא מחלק את זה, הוא אומר "הדבק במידותיו", וגם "השוואת הצורה".

"השוואת הצורה" זאת אומרת, כמו שהבורא טוב ומטיב לכולם, גם אתה צריך להיות כך טוב ומטיב לכולם, ואז תרגיש שעל ידי זה אתה מתקרב לבורא, ובין כולם תרגיש שעובר הכול. אין שום בעיה, אלא חוסר איזון בין חלקי הטבע זה מה שגורם לכל הצרות.

שאלה: אם כך, יש את השאלה שעליה דיברת הבוקר. אם אנחנו לא בשיווי צורה עם הבורא, ולא באותן המידות של הבורא, איך אפשר להשפיע על המערכת כך שווירוס הקורונה יעוף, שהעולם יראה יותר טוב?

תנסה להתקרב בצורה טובה לאחרים, וכך כולם, ואז תרגיש שאתה ממש מתקרב למילימטר הפנימי שלך לאחרים, ואתה מרגיש שכבר יש שינוי. תנסה.

שאלה: אני מוכן לנסות, רק תסביר לי איך אני מתקרב?

אני לא מסביר לך. את זה אין להסביר, או שאתה עושה או שאתה לא עושה. אין דבר כזה להסביר. אני לא יכול להסביר לך איך להתקרב לזולת, או שאתה מבין, כן, או שאתה לא.

תלמיד: אני מבין.

אז נקווה שתבוא עלייך איזו מכה שאתה תבין את זה. כי במה שהבורא מכה, הוא מרפא.

תלמיד: תודה רבה.

בהצלחה.

שאלה: למה הגענו למצב ברצון לקבל שלנו ששום דבר לא מספק אותנו, ואנחנו צריכים רק להסתפק בהכרחיות והכל צריך להיות עבור האחרים?

זה כך צריך להיות, כי זו צורת ההשפעה הנקייה. אני לא צריך יותר לספק רק לעצמי בדרגת בהמה. והבהמה אף בהמה וחיה לא אוכלים יותר ולא צורכים יותר ממה שהם צריכים מהטבע. אבל אני צריך להביא את עצמי למצב שאני לא צריך יותר ממה שלפי הטבע שלי אני חייב כדי להתקיים, וכל היתר אני חייב רק לספק לאחרים, זה הכול.

אני לא מדבר שכך צריכים לעשות. אלא תנסה לחשוב אם אנחנו עכשיו כל אחד הולך לבית שלו וזורק החוצה כול מה שיש לו, ומשאיר רק דברים הכרחיים, אתה מתאר לעצמך איזה הרים של זבל, כל מיני מכשירים, כל מיני דברים, פתאום אנחנו רואים ליד הבניינים שלנו. אז אותו דבר אנחנו צריכים להוציא מבפנים, בחוץ זה כלום, זה לא שייך. מבפנים, כל דבר שאין בי צורך, ממש הכרחי, אני צריך לעזוב ולפנות רק להפצה, רק להסביר לכולם במה תלוי העתיד הטוב שלנו.

שאלה: אני הרבה פעמים נזכר שסיפרת איך רב"ש היה שומע רדיו כדי להרגיש את החיסרון של העולם. ועכשיו אנחנו רואים מה שהטבע מכריח אותו, לא ניתן להימלט מזה. איכשהו כל הסיטואציה הזאת ממש הורגשה במאמר שקראנו.

כשאתה מתחייל להרגיש את כל החסרונות של העולם, אתה מאבד את הביטחון שאתה מרגיש כשאתה יחד עם העשירייה שלך בבני ברוך. וכשאתה עולה למעלה אז אתה לא מרגיש את הכאב, רק ריקנות.

אתה צריך לתפוס את הבורא.

שאלה: את הבורא אני לא יכול.

מפני שאתה לא תופס קודם את העשירייה. את הבורא אתה לא יכול לתפוס, אין לו כלום במה לאחוז, אבל אם אתה תופס את העשירייה כולה ומחזיק אותה יחד ותופס אותם יחד שהם יהיו לפנייך, בפנים אתה מגלה את הבורא. אתה יכול לגלות אותו רק בתוך הכלוב שנקרא "עשירייה", אותו עצמו לא. אבל אם אתה מחזיק את הרשת הזאת, אתה מגלה אותו בפנים.

שאלה: האם ניתן לאחד את הקבוצה על בסיס כוונה אחת?

זה בדיוק מה שצריכים לעשות.

שאלה: בהמשך למה שאמרת שאנחנו מחזיקים בעשירייה את הקשר בינינו, ושבמקביל מתגלים מגוון רצונות שונים אצלי ואצל החברים. אז האם הרצון של הקיום ההכרחי לא הורס את הקשר הזה?

זה לא חשוב איזה. אנחנו לא נתחיל עכשיו למיין הרצונות האלה בסדר, והרצונות האלה לא, ואם זה אני כן יכול לחיות, וזה אני זורק ממני, לא צריכים את זה. העיקר בשבילנו זה להתחבר בינינו לעשירייה. אל תבדוק את עצמך כמה אתה אוכל, כמה אתה שותה, ומה יש לך בבית, לא זה העניין, אף אחד היום לא עושה עם זה חשבון, סתם כך אומרים.

אלא רק לעשות חשבון עד כמה אני קשור לחברים כדי לגלות בתוכם, בתוך העשירייה שלנו את הבורא, זה הכול. אם אנחנו כל הזמן חושבים רק על זה וכמה שיותר, ואני צריך להרגיש את עצמי אחראי על החברים. אני צריך להרגיש את עצמי שהבורא לא מתגלה לעשירייה בגללי, בגללי, שאני לא עושה מה שצריך, ולכן אני אשם כלפי החברים שהבורא עוד לא התגלה להם.

תלמיד: איך להגיע לכזאת מידת אחריות ולהרגיש בתלות הזאת שהכול בגללי?

תחשוב ככה בלי הפסקה, ואתה תראה כמה אתה תתחיל לעבור מצבים, מחשבות. תראה מה יהיה.

שאלה: מדוע דווקא עכשיו כל הדבר הזה מתגלה?

אני לא יודע, אני לא נכנס לחשבונות של הבורא. מתגלה אז מתגלה. בעל הסולם כתב לפני מאה שנה, אז כנראה שהבורא חיכה עוד מאה שנה עד שאנחנו נהיה מוכנים, ועכשיו הוא מביא בזמננו את וירוס הקורונה וכל יתר הדברים. אם אנחנו לא נתחיל במהירות להשתפר בקשר בינינו, בכל הכלי העולמי, אז יבואו חוץ מוירוס הקורונה עוד כל מיני צרות ובעיות כדי לחייב אותנו לחיבור.

שאלה: איך היחסים שלי עם החברים פועלים על איחוד העולם?

זו שאלה שכמעט ולא צריכים לענות עליה, אני לא מבין למה שואלים. החיבור שלי עם החברים מסדר את רשת הקשר בינינו, עשירייה, שהיא כבר מביאה את התגלות הבורא דרכנו לכל העולם.

שאלה: איך מודדים הכרחיות ומה המטרה של כל העודפים שיש לנו?

אני אמרתי שזה לא חשוב, חשוב החיבור. לא שמים לב לעודפים או על מה. ככה אומר בעל הסולם. כי הוא כתב את זה לפני מאה שנה שם היו בעיות קצת יותר, קצת פחות. אנחנו צריכים לדאוג רק לדבר אחד, לחיבור בינינו.

שאלה: מהו המקום של הכוונה להיטיב לזולת בבריאה?

כי הבורא רוצה שאנחנו נגיע להזדהות עימו, להשתוות עימו, להתקרב אליו, להיות במצב כמוהו. ולכן אנחנו צריכים להתקרב לזולת.

שאלה: בנושא ההפצה, שמעתי ממך ממש ספציפית שהולך להיות באירופה גל חום ומכת ארבה. האם להעביר את האינפורמציה הזאת לקהל הרחב שאנחנו נפגשים איתו או בינתיים להשאיר את זה רק אצלנו?

זה כתוב, זה לא שאני משתמש בנבואה. כתוב ככה בכל מיני דברים, ובאמת זה מה שמתקרב כבר מזמן. אבל אנחנו לא צריכים להפחיד את האנשים, אנחנו צריכים לפנות אליהם ולהסביר להם למה החיבור הוא הצלה נגד כל הדברים, לא חשוב איזה. רק על ידי החיבור אנחנו מעמידים את עצמנו בהזדהות עם הטבע הכללי, הגלובלי, ולכן זה מה שעוזר לנו ומקרב אותנו לכוח הכללי הגלובלי שזה הבורא.

קריין: קטע מספר 2 מתוך מאמר "השלום בעולם" של בעל הסולם.

"מדת "היחידיות" מצויה בכל אחד ואחד מאתנו, אם פחות ואם יותר. והגם שבארנו בה טעם יפה וגבוה, מאד נעלה, אשר מדה זאת נמשכת לנו ישר מהבורא ית', יחידו של עולם, שהוא שורש כל הבריות, עם כל זה מתוך שהרגשת היחידיות התישבה בתוך האיגואיזם הצר שלנו, נעשתה פעולתה הרס וחורבן, עד שהיתה למקור לכל החורבנות שהיו ויהיו בעולם. וכאמור, אין לך אף אדם אחד בעולם שיהיה בן חורין ממנה, וכל החילוקים המה רק באופני ההשתמשות עמה, אם לתאות לב, אם לממשלה, אם לכבוד, שבהם נבדלים הבריות זה מזה. אבל הצד השוה שבכל בריות העולם הוא, שכל אחד מאתנו עומד לנצל לכל הבריות לתועלתו הפרטית, בכל האמצעים שברשותו, ומבלי לקחת בחשבון כלל שהולך להבנות על חורבנו של חברו."

(בעל הסולם, "השלום בעולם")

אנחנו צריכים להבין שכמו שהאגו שלנו עושה מאיתנו, מכל אחד ואחד משהו מיוחד, שכל אחד מרגיש שהוא מיוחד במציאות בעולם, אז כך אנחנו צריכים להגיע למצב ההפוך, שאנחנו רוצים לעשות מעצמנו מיוחדים, שכל אחד יהיה ייחודי, כמו הבורא. שאני מתנהג כלפי כל העולם, כלפי כל בני האדם כדבר מיוחד, כאדם מיוחד, ככוח מיוחד. וזה ניתן לכולם ולכל אחד, ובזה אף אחד לא מפריע לשני, כי מה שאני יכול לעשות בעולם מתוך הנקודה שלי בבריאה אף אחד לא יכול לעשות, כי הנקודה הזאת היא שייכת לי בלבד. וכך כל אחד ואחד.

אז אנחנו צריכים כל אחד מהנקודה שלו להידמות לבורא. במה? בזה שאנחנו מתייחסים לתיקון של כל העולם ומעבירים את הכוח העליון, כוח הבורא, לעולם, לכל המציאות, שהבורא יתקן. לא צריכים לעשות שום דבר חוץ מזה, למשוך את הבורא לתיקון שיעשה. לדרוש, לבקש את זה ממנו שיעשה, ובזה כל אחד ואחד הוא באמת מיוחד.

שאלה: איזה איחוד אנחנו מציעים, באיזו רמה?

קודם כל עכשיו לא דיברתי על זה, עכשיו דיברתי על משהו אחר. אנחנו רוצים להגיע לחיבור, שבסך הכול אנחנו כולנו בחיבור רוצים להידמות כולנו יחד לבורא. שכל אחד מאיתנו נושא בתוכו תכונה מיוחדת של הבורא. אם אנחנו מחוברים יחד, אז אנחנו מתחילים לגלות את הבורא, ככה זה.

שאלה: שמתי לב שיש כזאת מגמה, שאם נגיד חברים מעשיריות שונות למען פרויקט מתחברים יחד ועובדים עליו במשותף, עובדים בחיבור, אז זה יוצא באמת לא רע. אבל כשיש דיבור על העשיריות עצמן, איפה שהחברים נמצאים, אז כבר יש אי הבנה.

שם זה חיבור לפי המקצוע, שהם פועלים יחד בעשיריות כאלה להפצה. ובעשיריות, שם חיבור זה כדי להגיע להשתוות ברצון אחד כלפי בורא אחד. אז ודאי שאם יש רצון גשמי ופעולות גשמיות של הפצה נגיד, או בטכניקה במשהו הם שם ביניהם נמצאים בקשר, אז ודאי שיש להם יותר בסיס גשמי להיות יחד. מה שאין כן אם זה רק בסיס רוחני, אז קצת חסר לנו בשר כדי להתחבר. לכן יש פנים לכאן ויש פנים לכאן.

תלמיד: איך להגיע לזה שאני לא ארגיש שיש משהו אישי אלא משותף של העשירייה, יחס אחד כלפי השני?

חברים תחפשו בעצמכם, אני לא אגיד לכם כלום. אם תרצו להגיע למטרה, אז תמצאו דרכים. יש המון שאלות על זה, אני לא אכנס לזה, ואל תחפשו [ממני] פתרון. פתרון אתם חייבים למצוא ולממש. רק כך, אין אחרת.

שאלה: איך להביא את כל החיסרון שאנחנו מקבלים לעשירייה?

תשתדלו. אתם מתכתבים במשך היום, כן או לא? צריכה להיות אצלכם תיבה מיוחדת, תיבה מיוחדת בווטסאפ נגיד, ואז יכולים להיכנס לשם חברים של העשירייה שלי ושם אנחנו מתכתבים. כל אחד כותב לעשירייה, ואז כולנו במשך היום קוראים מה שם כתוב. ובזה אנחנו מעוררים את עצמנו לחיבור, זהו, ככה זה.

שאלה: בקטע שקראנו עכשיו בעל הסולם אומר בצורה ישירה, שמה שמניע את האדם, השורש של כל התנועה שלו זה הייחודיות שבו, שכל אחד מממש את עצמו בצורה כזו או אחרת. אני ממש מרגיש שזאת נקודה שהם לא מודעים לה, והם יהרסו את עצמם עד הסוף. מה אנחנו יכולים לתת להם בשביל שיממשו את הייחודיות שלהם, מה שמניע אותם בכל דבר, ולא לטפל בדברים שהם חיצוניים לייחודיות?

תתחילו לעשות ואתם תמצאו מילים יפות איך להסביר לכולם, איך לרגש את כולם. רק מתוך הניסיון שלכם.

שאלה: כשאנחנו מתחברים בעשירייה ואנחנו מתסכלים על כל חבר, הוא באמת מאוד מאוד ייחודי. גם מצד ההשפעה שלו הוא נקודה מאוד ייחודית וגם מצד האגו, הקבלה. האם אנחנו צריכים לשמור על שתי הצורות האלה, או להסתכל כמה שניתן רק על הצורה הייחודית הטובה שלו, ההשפעה שלו שמעוררת התפעלות וגדלות?

כן, על זה במיוחד.

שאלה: אנחנו עכשיו קוראים את כל הציטוטים האלה, המאמרים האלה, ובמיוחד בזמן האחרון אנחנו מתעמקים בהם יותר ויותר, ולפי זה אנחנו מרגישים אחריות עצומה אחד כלפי השני. מה אני יכול לעשות עבור העשירייה?

אתה צריך להראות להם עד כמה שאתה אוהב אותם ועד כמה שאתה מסור לכל העשירייה.

קריין: קטע מספר 3, הקטע הוא מתוך מאמר "עיתון האומה", של בעל הסולם.

"בהמונח אגואיזם איני מתכוון לאגואיזם מקורי, אלא אני מתכוון בעיקר לאגואיזם הצר. כלומר, כי האגואיזם המקורי אינו אלא אהבה עצמית, שהוא כל כח קיומו החיובי האינדיבידואלי. ומבחינה זו אינו מתנגד גמור להכח האלטרואיסטי, אע"פ שאינו משמשו. אמנם מטבע האגואיזם, שבדרך שמושו נעשה צר ביותר. כי הוא מחויב פחות או יותר לקבל אופי של שנאה וניצול של הזולת, כדי להקל על קיומו עצמו. ואין המדובר משנאה מופשטת, אלא מהמתגלה במעשים של ניצול לחבירו לטובת עצמו, ההולך ונעכר לפי דרגותיו, כגון: הערמה, גניבה, גזילה ורציחה. וזהו מכונה אגואיזם צר; ומבחינה זו הוא מתנגד והפכי גמור לאהבת זולתו - והוא כח הנגטיבי, המהרס להחברה. והיפוכו הוא הכח האלטרואיסטי. הוא כח בונה של החברה, שהרי כל מה שהאדם עושה לזולתו אינו אלא בכח אלטרואיסטי."

(בעל הסולם, עיתון "האומה")

זאת אומרת, יש שתי צורות של האגו שלנו. אגו אחד שהוא נמצא אצלנו בדרגת דומם, צומח, חי, שעוזר לי להתקיים, לשמור על עצמי ולא להזניח את עצמי לגמרי, אלא שאני אהיה קיים וכך אחזיק את עצמי, זה מצד אחד. מצד שני, יש אגו שבו אני מעמיד את עצמי למעלה מאחרים, שאני באגו הזה מתנגד לחיבור, שאני בזה חושב על עצמי שאני "אני", וזה האגו שאתו נצטרך להילחם. ולהילחם זה פשוט, לא צריכים לשבור אותו, רק צריכים לעלות מעליו ולהתחבר. ואז האור העליון יבוא ודווקא יתקן לי את האגו הזה, בצורה כזאת שאני אוכל להשתמש בו בצורה נכונה. האגו הוא בסך הכול לא דבר רע, רק שאנחנו על ידי הבורא נהפוך אותו לטוב. מלאך המוות שיהיה המלאך הקדוש.

שאלה: ישר אחרי הקורונה הרגשתי נחיצות. איך אני יכול לשתף פעולה יותר לא רק דרך ההפצה, אלא גם דרך החיים האישיים שלי, היכולות האישיות שלי?

רק בחיבור בינך לעשירייה, בלבד, אין יותר מה להוסיף. רק בתוך עשירייה, חיבור עם יתר העשיריות, זה מה שאתה צריך לפתח, כלום חוץ מזה. הפצה רחבה תעשה כמה שאפשר, אבל העיקר חיבור בינינו.

קריין: קטע מספר 4, מתוך מאמר "מהות הדת ומטרתה" של בעל הסולם.

"האדם הפרא, הבלתי מפותח כלל, אינו מכיר את האגואיזם לתכונה רעה ולא כלום. ולפיכך משמש עמה בגלוי. לבלי שום בושה. ובלי שום גבול. גוזל ורוצח לעיני כל, בכל אשר תמצא ידו. והמפותח מעט, כבר מרגיש, איזה שיעור בהאגואיזם שלו, לבחינת רע. ולכל הפחות, מתבייש להשתמש עמו בפרהסיא, לגזול ולרצוח נפשות במקום רואים. ובסתר עדיין מבצע כל זממו, אלא שמקפיד על כל פנים, שלא יראהו איש. והיותר מפותח הימנו, נמצא, מרגיש את האגואיזם לדבר מאוס ממש, עד שלא יוכל לסובלו בתוך עצמו, ודוחה ומפרישהו לגמרי, כפי שיעור הכרתו אותו, עד שאינו רוצה, ואינו יכול, להנות מעמל אחרים. ואז, מתחיל להתעורר בקרבו ניצוצין של אהבת זולתו, המכונה "אלטרואיזם". שהוא מדת הטוב הכללית. וגם זה מתלקח אצלו בסדר התפתחות דרגתי. דהיינו, מתחלה מתפתח בו חוש האהבה וההשפעה, לצרכי קרוביו ומשפחתו, על דרך הכתוב "ומבשרך אל תתעלם". וכשמתפתח יותר, מתרחב בו מדת ההשפעה, לכל בני סביבתו, שהם בני עירו, או בני אומתו. וכן מוסיף והולך, עד שמתפתח בו בחינת אהבת זולתו, על כל האנושיות כולו."

(בעל הסולם, מהות הדת ומטרתה)

נקווה שאנחנו נתחיל להרגיש לאן האגו שלנו לוקח אותנו ונראה כל פעם שאנחנו יותר ויותר שקועים בתוך האגו שלנו. זאת אומרת, הבורא מאיר עלינו וכלפי האור שלו אנחנו מרגישים את עצמנו כל פעם יותר גרועים, וזה סימן שאנחנו מתקדמים.

אנחנו צריכים כל הזמן לפתוח את האגו שלנו יותר ויותר, עד שלא נוכל לסבול אותו ונצעק לבורא "הצילו, תציל אותי מזה", ולברוח ממנו כמו מפרעה, ממצרים. וזה אפשרי רק בתנאי שאנחנו מחזיקים את עצמנו ועושים את כל פעולות ההפצה והחיבור בינינו, כך שהאגו שלנו יותר ויותר גדל ומפריע לנו, אבל אנחנו לא בורחים ממנו, אלא יחד עימו אנחנו ממשיכים. ממשיכים בחיבור בינינו יותר ויותר, בהפצה יותר ויותר, בלימוד, למרות שמרגישים בפנים לא טוב. אלא יותר ויותר גרוע, יותר ויותר גרוע, כמו שאנחנו לומדים במצרים, בהתחלה שבע שנות שובע אבל אחר כך שבע שנות רעב, שממש לא מרגישים את פרעה כטוב, האגו שלנו מתחיל להתגלות כרע. ואז אנחנו בכל זאת מתקדמים, מה שלא יהיה, עד כדי כך שאנחנו צועקים ובורחים.

שאלה: אנחנו מדברים כל הזמן על חיבור, עבודה בעשיריות ולהגיע לגילוי. לפי דעתך יש מקום לעשות כנס ולעורר את הכלי לאהבת החברים? אני חושב שזה יכול באמת לתת לנו גדלות ענקית של כל הכלי שלנו, של כל העולם.

שמעתי שישנה כזאת קבוצה אצלנו שכבר מתחילה לדבר על לעשות כנס וירטואלי בינינו. אני מקווה שבימים הקרובים אתם כבר תקבלו על זה איזה דיווח, תתחילו להירשם ולסדר את הכול שיהיה לנו באמת יופי של כנס.

שאלה: כשבא הרצון לברוח אחד מהשני ורואים שקשה להתמודד עם זה, איך אנחנו לא בורחים מזה? כי גם בהפצה וגם בעשירייה רואים שלפעמים הנטייה של כל אחד היא להיסגר בפינה שלו ולא להמשיך.

אנחנו צריכים לעקוב אחרי כל אחד ואחד ולדאוג שכל אחד ואחד יהיה בהתרוממות רוח, בהתעוררות, ושירגיש אותנו שאנחנו מחזיקים אותו, אחרת וודאי שיברחו. אנחנו צריכים להדק ולהדק כל אחד ואחד ואת כולם יחד.

שאלה: מהו תרגיל בתוך הקבוצה שיכול להגביר את האיחוד?

ללמוד יחד, לחזור על השיעור יחד, לדבר יחד. אם אתם קרובים לפי מקום מגורים, להתאסף יחד באותו מקום איפה שאתם נמצאים, אם פיזית אתם קרובים זה לזה. זה מה שאפשר. זה הכול.

שאלה: בעל הסולם כותב על התפתחות האהבה, על איזו אהבה הוא מדבר?

הוא מדבר על האהבה בין החברים. אני לא מבין למה אתה שואל כל הזמן, תחשוב קודם על השאלה. על איזו אהבה הוא יכול לכתוב?

תלמיד: אני קורא את מה שהוא כותב, שמתעוררת בו אהבה לפי הדרגה של ההתפתחות שלו. בהתחלה הוא מפתח רגש אהבה לקרובים, לאחר מכן לכל השאר, ולפי מה שאנחנו רואים בעולם שלנו אני לא יכול להגיד שיש אהבה.

הוא לא מדבר על זה, אני מצטער. אין לי מה להסביר לך, אתה לא מבין את מה שהוא כותב.

שאלה: שאנחנו בהדרגה מנקים את עצמנו מהרע, מהאגו, איך עלינו להתייחס אז לכל הבריאה, לכל הריקנות, לכל הרצון לקבל הגדול שעוד לא התגלה ושכל העומק האינסופי שלו עוד יתגלה? האם אנחנו צריכים איכשהו להגיב?

אם אנחנו נתחבר בינינו, אנחנו נוכל למשוך אחרינו את כל הרצונות האלו, והם יצטרפו אלינו בלי שום בעיה. הם מאוד קטנים, פסיביים, אין להם התעוררות מעצמם, אנחנו פשוט נמשוך אותם אחרינו.

שאלה: יש קבוצות גדולות בעולם שרואות אלטרואיזם כחולשה, שמזלזלות באלטרואיזם מפני שהם מרגישים שאם הם יתנו לאחר, יילקח מהם. האם יש לך איזו עצה לאלה שרואים בזה חולשה, מפני שכשאתה מדבר איתם על חיבור הם ממש מסתכלים עליך בזלזול, איך פונים לאלה שעוד לא התעוררה בהם הנקודה שבלב?

אנחנו נצטרך להסביר להם את זה דרך המדע. להראות להם שהעולם כולו אינטגרלי, שהוא נמצא בקשר אינטגרלי, שזה הכול חוק הכללי של הטבע שנובע מתוך זה שהוא נולד מנקודה אחת. ולכן כל המערכת הזאת אמנם היא התפתחה עד מיליארדי שנות אור, אבל בכל זאת הכול קשור יחד.

ולכן גם אנחנו צריכים להיות קשורים, כי אנחנו היצורים המיוחדים שנמצאים ברמה הכי גבוהה של התפתחות מצד אחד, וברמה הכי טובה של ההתפתחות מצד השני. ולכן אם אנחנו מתגברים על הרצון לקבל שלנו, בזה גם אנחנו וגם את כל המציאות מחזירים למערכת אחת אינטגרלית מתוקנת.

תסביר להם את זה דרך המדע. אל תגיד להם "צריכים להתחבר, צריכים לאהוב, להתחבק", לא, את זה באמת מרגישים כחולשה. תסביר דרך מדע בלבד, במילים כמה שיותר יבשות.

שאלה: נאמר ש"כלל ופרט שווים", מה אני יכול להוסיף בי, בעשירייה שלי כדי לזרז את הדרך, מה עלי לעשות?

בעשירייה אתה צריך לדאוג לחיבור בין החברים, ולהראות מעצמך עד כמה שאתה מוכן לתת הכול כדי שכולנו נתחבר. זה הכול.

שאלה: האגו מתפתח ואנחנו צועקים "הצילו", איך אנחנו מרגישים את האגו הזה, האם הסיבה של הצעקה היא שלא יכולים לתת נחת רוח לבורא ולזולת?

לא, זה לגמרי לא זה. אלא אנחנו צריכים לצעוק, כדי ההיפך, למשוך את הכוח העליון לעזור לנו. בלי הצעקה, בלי הבקשה לא יהיו לנו כוחות לחיבור. צעקה היא לא סימן של חולשה, היא סימן שאני יכול לכוון את הבורא לעזרתי.

שאלה: אם חבר לא מגיע לעשירייה והדבר הראשון שאני עושה הוא להצדיק אותו שבטוח יש לו בעיות, האם זה בסדר לדבר בעשירייה על הבעיה שמונעת ממנו להגיע כי אולי הבעיה לא כזאת גדולה?

אם אתה מצדיק אותו, אתה צריך להשלים אותו, אתה צריך לעשות מה שהוא לא עושה במקומו, ולא שאתה משאיר את המקום הזה ריק. זה כמו בשדה הקרב, אם מישהו חס ושלום קיבל פגיעה אז סוחבים אותו ומוציאים אותו מהקרב החוצה.

קריין: קטע מספר 5 מתוך מאמר "השלום" של בעל הסולם.

"ההנהגות המקולקלות, המצויות במצבי האנושות, הן עצמן גורמות ובוראות את המצבים הטובים. וכל מצב טוב אינו אלא פרי עמלו של המצב הרע שקדם לו. אכן, ערכי טוב ורע אלו, אינם אמורים בערך של המצב לפי עצמו, כי אם על פי המטרה הכללית. אשר כל מצב המקרב את האנושות למטרה נקרא טוב, והמרחיקם מן המטרה נקרא רע. ורק על ערך הזה נבנה חוק ההתפתחות. אשר הקלקול והרשעות המתהווה במצב נבחן לגורם וליוצר את המצב הטוב, באופן, אשר זמן קיומו של כל מצב ומצב, הוא רק זמן מסוים, המספיק לגידול קומתו של הרע שבתוכו בשיעור כזה שאין הציבור יכול עוד להימצא בו, אשר אז מוכרח הציבור להתקבץ עליו ולהרוס אותו ולהסתדר במצב יותר טוב לתיקונו של הדור ההוא."

(בעל הסולם, "השלום")

זאת אומרת, אנחנו תמיד נתקע בדברים הרעים, והדברים הרעים האלה הם שמכריחים אותנו להתקדם לטוב. ולכן, יכול להיות שאתם מצפים ממני שאני אחבק אתכם ואעזור לכם ועוד משהו אעשה, כלום לא תקבלו, שום דבר. ההיפך, כמה שתתקדמו יותר תראו אותי יותר ויותר מתרחק ודוחה אתכם, כי זאת צורת ההתקדמות שצריכה להיות. אתם צריכים לגדול בצורה כזאת שאתם מבינים שהכול תלוי בכם, והמורה בסך הכול מהצד נותן עצות פה ושם בלבד, ואתם תלויים רק בכם, בעצמכם. נקווה שזה ברור.

שאלה: בכל זאת מבפנים אני מרגיש שיום אחד תחבק אותנו. השאלה שלי היא על הציטוט שקראנו, איך אנחנו יכולים ללמד את עצמנו להבין שהנגיף הוא סימן טוב, שהוא מראה שאסור לנו להזיק לאחרים, שזאת מתנה ומתנה עוד יותר גדולה בזה שלא נסתכל על דברים כמו אנשים רגילים שמרגישים את המכות, אלא מתוך הסתכלות של החכמים שמבינים איך זה תורם להתפתחות?

כתוב "חייב אדם לברך על הרע כמו על הטוב", זאת אומרת להשתמש בשניהם רק לכיוון המטרה. כך צריך להיות. אז תשתדלו בכל דבר להחזיק את המטרה לפניכם ומכל מצב ומצב רק לראות לא את המצב עצמו ולא מה שקורה מסביב, אלא איך ממנו אני מכוון את עצמי למטרה, לכיוון. אז תתחילו להרגיש עד כמה הבורא כל הזמן מכוון אתכם נכון.

שאלה: האם בקבוצה קטנה שבה יש רק שתי עשיריות, כדאי לעשיריות להיפגש ולעבוד יחד ולהתחבר יחד לשם ההפצה? האם זה משפיע לרעה אם לא נפגשים כדי להפיץ?

אני לא יכול להגיד, את זה אתם צריכים להחליט לבד. עכשיו זה תלוי בווירוס אבל אם לא הווירוס אז ודאי שהיינו נוסעים ומתחברים והיינו יותר קרובים זה לזה. מה לעשות? במצבים כמו של היום אני לא יכול להגיד שכדאי לכם להיפגש, אני לא יכול להגיד, אסור לי.

תלמיד: התכוונתי האם צריך להתחבר יחד כדי לעסוק בהפצה?

יחד, ככל שתעשו יחד זה יותר טוב.

שאלה: אם יש לנו חבר שאומר שהוא לא יכול לשמוע אותך, שהוא לא מקבל את המילים שאתה אומר ודוחה אותן, איך אפשר לעזור לו?

ואם הוא קורא בעל הסולם, זה בסדר? עם בעל הסולם הוא מסכים?

תלמיד: אשאל אותו, אבל הוא אומר שהוא לא יכול להיות נוכח בשיעור כי כל מילה שלך דוחה אותו.

זה טוב, שימשיך ככה.

אנחנו לא צריכים לעשות שום דבר, זה ישתנה. האגו שלו לא יכול לקבל שום דבר, הוא כזה אגואיסט, זה בסדר. תמסור לו שאני אוהב אותו.

שאלה: לאף אחד מאיתנו אין בעיה לאהוב כל חלק בגוף שלו, הבעיה שלנו שאנחנו לא מצליחים להרגיש את החבר בתוכנו כמו גוף אחד. אתה לא חושב שהדבר הראשון שאנחנו צריכים לבקש מהבורא זה שייתן לנו את ההרגשה הזאת של גוף אחד, שאנחנו חלק ממערכת אחת?

תחליטו ביניכם מה אתם רוצים לבקש מהבורא ותבקשו. אל תשאלו אותי, מה שאתם רוצים, כך שיהיה.

שאלה: שאלה לפי הציטוט שקראנו עכשיו על החברה שמתפתחת לפי מידות מסוימות של רע ואחרי זה היא משנה משהו והיא מגיעה לטוב. אנחנו רואים בעולם שלנו דוגמאות הפוכות, שהחברה מנסה לצאת מהרע ומגיעה לרע יותר גדול, למה זה קורה?

כי זה לא לכיוון המטרה. פשוט מאוד, האנושות מתקדמת בינתיים להכרת הרע אז כל פעם היא צריכה להרגיש את הרע יותר ויותר. אם מהמצב עכשיו אנחנו עושים צעד נכון קדימה למטרה אז יש אצלנו שתי תוצאות, מצד אחד אנחנו מרגישים שהתקדמנו למטרה, מצד שני אנחנו מרגישים עד כמה אנחנו עדיין הפוכים מהמטרה. אז אנחנו כאילו הולכים בשני קווים וצריך ביניהם להיות בקו האמצעי, שלמרות שרע אבל אמת, ולכן מתקדמים. כי זה החשוב לנו, אמת ולא הרגשת הרע.

שאלה: אמרת שאם אתה מצדיק את החבר אתה צריך להשלים אותו. והשאלה שלי מה זה להשלים אותו, איך להשלים אותו, איך עושים את זה?

לא יודע, תנסה לעשות במקומו, כאילו שאתה מוציא את החבר שלך הפצוע משדה הקרב. תבוא אליו, תשתדל לעזור לו, להיות יחד עימו וכן הלאה. אתם יחד כל הקבוצה תתחילו לעזור לו, איש את רעהו יעזרו, תזרקו לו חבל כדי להוציא אותו מהנהר, אתם לא זוכרים מה שכתוב?

קריין: קטע מספר 6 מתוך מאמר "השלום בעולם" של בעל הסולם.

"חוק ההתפתחות, השפוך על כל המציאות, המבטיח להחזיר כל רע - לטוב ומועיל, הנה הוא פועל את כל פעולותיו בכח ממשלת השמים ממעל, כלומר, מבלי שאלת פיהם של בני האדם יושבי הארץ. לעומת זה, שכל וממשלה נתן השי"ת באדם, והרשהו לקבל את חוק ההתפתחות האמור, תחת רשותו וממשלתו עצמו, ובידו למהר ולזרז את תהליך ההתפתחות לפי חפצו, באופן חפשי, ובלתי תלוי לגמרי בכבלי הזמן. המתבאר, שיש כאן ב' ממשלות הפועלות בדרכי ההתפתחות האמורה:

אחת היא: "ממשלת השמים", המבטיחה לעצמה להחזיר כל רע ומזיק - לטוב ומועיל. אלא שבא בעתו. כדרכו בכבדות ובאריכת הזמן. ויש - "ממשלת הארץ". וכאשר "הדבר המתפתח" הוא בעל חי ומרגיש, נמצא שסובל כאבים ויסורים נוראים, בזמן שנמצא תחת מכבש ההתפתחות, מכבש, הכובש דרכו באכזריות רבה. ולעומת זה, "ממשלת הארץ", שהם בני אדם שלקחו את חוקי ההתפתחות האמורה תחת ממשלתם עצמם, שכוחם יפה להשתחרר לגמרי מכבלי הזמן, ונמצאים ממהרים מאד את הקץ, כלומר, את גמר בישולו ותיקונו של הדבר, שהוא קץ ההתפתחות שלו."

(בעל הסולם, "השלום בעולם")

תלמיד: בעל הסולם כותב שם שהדבר המתפתח דורש ייסורים, איך להסביר את זה? עכשיו כל האנושות וגם אנחנו נמצאים בתהליכים ממש כמו איזו לידה וכשמדברים שמסבירים על לידה בצורה כללית, זה מובן אבל אנשים נמצאים ממש במבוכה.

אתה לא עברת לידה, אתה לא יודע מה זה, אתה לא יכול לתאר לעצמך מה זה. זה רק הרצון הגדול להוליד ולהיות אמא נותן לאישה יכולת להתמודד עם זה, היא רוצה את זה אבל זה ממש כוחות עליונים. בעצם לידה זה דבר מאוד מאוד מורכב, מסובך וכואב. אז מה אתה רוצה להגיד?

תלמיד: ברור, אשתי ילדה ארבע בנות שתהיה בריאה, אני לא מכיר את ההרגשה הזו, לנשים יש את הכוח, אני שואל לגבי להסביר את זה לאנושות, שדבר שמתפתח דורש ייסורים, איך להסביר לאנושות שהייסורים שאנחנו עוברים זה התפתחות?

אתה לא יכול להסביר את זה ולא צריך להסביר את זה. בשביל מה אתה צריך, כדי להסביר להם שלסבול זה טוב? אז ככה הם יקבלו את זה.

תלמיד: אבל הם סובלים עכשיו אז מה אפשר להביא להם?

אתה צריך להביא להם פתרון איך לא לסבול, או שפחות לסבול, אתה לפחות מסביר שהסבל הזה מביא אותם לטוב כמו אותה אישה שמולידה ואז הסבל שהיא עוברת מביא אותה לטוב, למצב הרצוי. אז תסביר להם עד כמה שהם נמצאים לפני הטוב, תסביר להם על כל הבריאה, על כל מה שקורה, תן להם הסתכלות כללית, גלובלית ואז הם ירגישו בזה פחות בעיות.

שאלה: איך אפשר לגשר על הבדלי ההתפתחות בין הקבוצות השונות בעולם?

אני לא חושב שאנחנו צריכים לדאוג לזה, אנחנו צריכים לדאוג לחיבור בינינו כמו במשפחה, קטנים, גדולים, כאלו, כאלו, לא חשוב, כל אחד שונה מהשני, כמו בקבוצה, כל אחד שונה מהשני ואנחנו מדברים לא על זה שכולם יהיו שווים אלא שכולם יהיו מחוברים, זה הכול.

תלמיד: וזה לא משנה דרגת ההתפתחות שלהם?

לא משנה, לגמרי לא משנה, רק החיבור הוא החשוב, בין קטנים, גדולים, כאלו, כאלו, לא חשוב, דווקא ההיפך, כמה שהם שונים יותר החיבור ביניהם מועיל יותר.

שאלה: לגבי "ממשלת השמיים" זה ברור לחלוטין, למה מתכוון בעל הסולם בקטע הזה "ממשלת הארץ"?

ממשלת הארץ זה אותה הקבוצה שהיא לוקחת את הניהול שלה ושל כל העולם ורוצה למשוך אחריה את כל העולם למטרת הבריאה.

תלמיד: הוא כותב שניתנה לאדם ממשלה לזרז את ההתפתחות באופן חופשי אבל זה לא ממש ברור לנו שזה ככה.

מה זאת אומרת?

תלמיד: אני לא מזהה איפה יש לי פה יכולת לזרז את ההתפתחות, העולם בטח לא רואה את שיש לנו איזו אפשרות.

איזה כיוון קיבלת כדי להגיע למטרת הבריאה? על ידי מה מגיעים למטרת הבריאה?

שאלה: השתוות הצורה עם הבורא?

על ידי חיבור בינינו, אז מה אתה שואל אחרי זה אם קיבלת את הדבר הזה? שמעת? אז בזה אנחנו צריכים להשקיע כוחות.

תלמיד: את כל השטח שבו זה קורה אני לא מזהה, הכול נסתר מעיני.

על איזה שטח אתה מדבר?

תלמיד: חיבור בעשירייה, היחס שלי כלפי העשירייה.

תעבוד על זה שיהיה לך ברור לפני מה אתה עובד, אז יהיה אפשר לדבר איתך. אתה ניסית לחבר את כולכם? אתה ניסית עוד למשוך כמה חברים שגם יעבדו על זה ושאתם תתחילו להרגיש שיש ביניכם איזה שטח שיותר ויותר מצטמצם?

תלמיד: זאת שאלה שקשה לי לענות עליה.

קשה לענות אז קודם כל תמצא איך לענות ואחר כך תתקשר, כי רק בזה תלוי כל העניין ואל תחפש כל מיני דברים מסביב.

שאלה: איך אנחנו מגיעים לאחישנה, ממשלת הארץ כאשר הרכב העשירייה לא קבוע?

תדאג למה שצריך להיות, מה אתה שואל אותי, אני אבוא אליכם ואתחיל לחבר שם כל מיני חברים יחד ולבקש מהם ולגרום לחיבור? מה אתה רוצה ממני, זאת עבודה שלכם, שתהיה לך עשירייה ותוכל לקיים בה את התנאים כמו שכותב רב"ש על העשירייה, אז יהיה בסדר, לא? אז לא.

אין לי יותר מה להגיד רק תחשבו על זה ברצינות, לאט לאט בכל זאת אני אגיד לך בינינו, אנחנו רואים עכשיו איתך הרבה עשיריות, עשרות עשיריות, בכולן פחות או יותר המצבים שווים. אתם בינתיים עוד לא נמצאים ממש ממש בזה שאתם תופסים את העשירייה ומתחילים לעבוד עליה ולנער אותה טוב טוב, להיות יותר יותר צמודים, עוד לא. אבל כבר אתם מתחילים לזהות שהדבר הזה הוא הכרחי. זה מה שאני רוצה שאתם תראו, שלהיות מחוברים זה הכרחי וזה מה שיש לפני, שום דבר חוץ מזה. כמו ששמים לסוס את האפסר, סוגרים לו את [מרחב הראייה] לעיניים, כך אני רוצה שאתם תראו, רק את זה.

תראו מה שכותב בעל הסולם ב"מתן תורה", ב"ערבות", בכל [המקומות], מה שכותב הרב"ש במאמרי החברה. ואתם רוצים כל הזמן לברוח לשאול אותי על דברים צדדיים. אני מבין את זה, אבל תפקידי להחזיר אתכם למצב כמו שאתם צריכים להיות, לראות רק את העשירייה ורק את מרכז העשירייה כמטרה, שם נמצא הבורא, שם הוא נסתר.

שאלה: כשאתה מתחיל לנענע את העשירייה ולהגיד שאנחנו צריכים להתחזק באהבת חברים, כמענה אתה מתחיל להרגיש שנאה מצד העשירייה. מה לעשות בכזה מצב, להמשיך או לחכות?

לנער אותה.

(סוף השיעור)