שיעור בוקר 27.06.22022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי",

עמ' 631, מאמר קנד, "אי אפשר להיות חלל ריק בעולם"

קריין: אז אנחנו ב"כתבי בעל הסולם", עמוד 631, מאמר קנד. מאמר בשם "אי אפשר להיות חלל ריק בעולם".

קנד. אי אפשר להיות חלל ריק בעולם

שמעתי ז' שבט תש"ח תל אביב

"אי אפשר להיות חלל ריק בעולם. ומכיון שעיקר האדם הוא הרצון, שזהו עיקר הבריאה, ובזה נמדדת גדלות וקטנות של האדם, נמצא שמוכרח להיות לו איזה הרצון, או לגשמיות או לרוחניות. ומי שמופשט מאלו הרצוניות נבחן למת, מטעם שכל הבריאה הוא רק הרצון, הנבחן ליש מאין. ומכיון שנחסר לו החומר הזו, שהוא כל החומר דבריאה, ממילא מובן שהוא נבחן לבחינת נפל ואינו בר קיימא.

אלא צריך להשתדל, שיהיה לו רצון, שזה כל החומר דבריאה. אלא שצריך לברר את הרצון. שטבע הוא, שכל בעל חי מרגיש את דבר המזיק לה. כמו צריכים לדקדק שהרצון יהיה על דבר".

זאת אומרת, רצונות לא חסר, הם ישנם, אלא הבעיה שלנו היא לברר מה מזיק לנו ומה טוב לנו, וזו העבודה שאנחנו צריכים לעשות. "אלא צריך להשתדל, שיהיה לו רצון, שזה כל החומר דבריאה" והרצון הזה צריך להיות מבורר "שטבע הוא, שכל בעל חי מרגיש את דבר המזיק לה". תראו עד כמה בעלי החיים יודעים מה לאכול ומה לא, איך לשתות, מתי כן ומתי לא, אצלם הכול מכוון על ידי הטבע, הם לא טועים. כמו שכתוב "הבהמה אינה טועה".

ואילו האדם צריך לבדוק ולהגיע למצב שהוא בדיוק יודע מה זה טוב ומה זה רע, ובזה הוא מעלה את עצמו מדרגת חי לדרגת המדבר. ודווקא בזכות זה שאין לו בירורים, כמו שאנחנו רואים שתינוק מכניס הכול לפה, לא חשוב לו מה, והבהמה לא תעשה את זה, כך אנחנו צריכים לגשת לחיים שלנו ולברר את הכול בדרגת האדם.

נקרא שוב.

קריין: שמעתי קנד. "אי אפשר להיות חלל ריק בעולם".

קנד. אי אפשר להיות חלל ריק בעולם

שמעתי ז' שבט תש"ח תל אביב

"אי אפשר להיות חלל ריק בעולם. ומכיון שעיקר האדם הוא הרצון, שזהו עיקר הבריאה, ובזה נמדדת גדלות וקטנות של האדם, נמצא שמוכרח להיות לו איזה הרצון, או לגשמיות או לרוחניות. ומי שמופשט מאלו הרצוניות נבחן למת, מטעם שכל הבריאה הוא רק הרצון, הנבחן ליש מאין. ומכיון שנחסר לו החומר הזו, שהוא כל החומר דבריאה, ממילא מובן שהוא נבחן לבחינת נפל ואינו בר קיימא.

אלא צריך להשתדל, שיהיה לו רצון, שזה כל החומר דבריאה. אלא שצריך לברר את הרצון. שטבע הוא, שכל בעל חי מרגיש את דבר המזיק לה. כמו צריכים לדקדק שהרצון יהיה על דבר".

זאת אומרת, לברר את כל הרצונות ומתוכם לבחור אותם הרצונות שמכוונים אותנו לדרגת האדם.

שאלה: איך אנחנו יכולים לסנכרן את הפניות שלנו לבורא אם לכל אחד יש רצונות משלו?

אם תעבדו על החיבור ביניכם לא יהיו לכם בעיות להגיע גם לחיבור עם הבורא. אתם תבינו מתוך המאמצים בחיבור הפנימי ביניכם איך להגיע לחיבור עם הבורא. תבררו מהבעיות שמתגלות ביניכם עד כמה אתם נמצאים בדחייה, בביקורת, בכל מיני מצבים כאלו, וברצון לתקן אותם ואיכשהו לסדר אותם, כן ולא, ומתוך זה תתחילו לגלות שאתם לא מסדרים את המצבים ביניכם אלא בעצם מבררים מה יש ביניכם לבורא.

תלמיד: העיקר זו המטרה והיתר יתפתח באופן טבעי.

כן. העיקר זו המטרה בחיבור שלנו להגיע לחיבור עם הבורא. תתאר לעצמך שיש לך מן מכשיר שאתה צריך לכוון אותו לאיזה כיוון, אבל אתה יכול לכוון אותו לאיזה כיוון רק בתנאי שכל החלקים במכשיר הזה יתחברו יחד. לא יברחו כל אחד לכיוון אחר, אלא יתחברו יחד על ידי עבודה הדדית, על ידי חיבור הדדי, וככל שהם יתחברו יחד, כך הם יהיו מכוונים למה שנקרא "בורא". הבורא לא קיים, הוא נקרא "בוא וראה". זאת אומרת, במידה שתתחברו ביניכם, אתם תגלו שהבורא נמצא לפניכם או בתוככם.

תלמיד: האם אפשר להגיד שאני כמו פסל שרוצה לבנות איזה פסל, ומוריד את השאריות כדי שיהיה פסל יפה. זה אותו כיוון?

כן.

שאלה: לפני כן דיברנו על כך שברוחניות אין לאף אחד רצון. האם עלינו ליצור את הרצון כדי שהוא יהיה שלנו?

כן. כי רצון לרוחניות זה רצון להשפיע, רצון לאהוב, רצון לתת, שאין בנו.

שאלה: אומר בעל הסולם "אלא צריך להשתדל, שיהיה לו רצון". מה זו ההשתדלות שלו?

השתדלות מתוך הנקודה שבלב שיש לכל אחד מאיתנו, לפתח על ידי העבודה שבינינו רצון להשפעה הדדית וממנו השפעה לבורא.

תלמיד: הוא גם כותב פה "כמו צריכים לדקדק שהרצון יהיה על דבר". מה בעצם ההבחנה של דקדוק, מה ההדרכה?

כל הזמן לרצות לקיים את זה.

שאלה: מה זה אומר שאנחנו בוחרים את הרצונות שהם במדרגת אדם?

"אדם" זה נקרא שרוצה להידמות לבורא, ואם אנחנו בוחרים להתקרב לבורא זה נקרא שאנחנו רוצים לפעול ברצונות בדרגת האדם. אם אנחנו פועלים ברצונות שהם פחות מלהידמות לבורא אנחנו נמצאים בדרגת בהמה.

שאלה: אמרת שאנחנו צריכים לנתח את הרצונות ולבחור את הרצונות בדרגת האדם. איך אני יכול לבחור את הרצונות שלי?

למדנו היום במאמר הקודם¹, שאין לנו רצונות לרוחניות, לכן אנחנו צריכים לפתח אותם ממש מאפס. כי כל הרצונות שיכולים להיות בנו, הם רצונות לגשמיות, ולכן אין לנו ברירה אלא רק ללכת עם כולם יחד ולכוון את כולם יחד להשפעה הדדית, ומתוך זה לברר את הכוח המיוחד הזה, וכך יתברר לנו יותר ויותר מה זה "כוח השפעה", וזה יהיה כוח רוחני שנתחיל לבנות אותו בצורה כזאת בקשר בינינו.

שאלה: קודם המלצת לברר מתוך המצבים שיש בינינו, מתוך הביקורת שיש בינינו מה נמצא בינינו לבורא. בינינו לבורא יש את האגו, אולי יש עוד משהו שאפשר לברר?

אנחנו לא צריכים לברר שום דבר חוץ מאשר את כוח החיבור שבינינו ואת מה שמפריע לחיבור.

שאלה: ברמת המדבר, רמת האדם, רמת ההשפעה בינינו בעשירייה, מה זה אומר לברר את הרצון?

את הרצונות שיכולים להיות מכוונים לבורא אנחנו רוצים למיין, להגדיל ולכוון יחד מכולנו לבורא. את כל יתר הרצונות אנחנו עוזבים, זורקים אותם, זו פסולת. אנחנו ממיינים רק את הרצונות שאנחנו צריכים כדי להגיע מחיבור בינינו לבורא.

שאלה: אני עדיין לא מבין את ההבדל בין גשמיות לרוחניות. אם אנחנו אומרים שצריך להעלות את כל הרצונות לדרגת אדם, מה זו דרגת חי ביחס לזה?

חי זה מה שיש לך עכשיו. דומם, צומח, חי, הם הרצונות שבהם אתה חי עכשיו. והרצונות בדרגת המדבר, בדרגת האדם, הם רצונות ממך לבורא, שיכולים להגיע ממך לבורא רק דרך החברים. ואז כשאתה מתחבר איתם אתם יכולים יחד לכוון את עצמכם לבורא. לא מהגשמיות, מהרצון הגשמי שלכם, אלא מהרצון לחיבור שלכם, מהרצון הרוחני שאתם בונים. אתם בונים את הבורא מתוך הרצונות שאתם מייצבים בחיבור ביניכם.

תלמיד: אני מרגיש שגם בדומם, צומח, חי, אני לא יודע איך להתנהל, אני לא מרגיש מה זה.

אבל שם הכול פתוח לפניך.

תלמיד: אני מרגיש תקוע בין לבין.

אם אתה תקוע בין זה לזה אז אתה צריך לברר מה יותר חשוב ומה לא. יש אנשים שתקועים בעולם הזה, זה לא נקרא שהם נמצאים ברוחניות.

תלמיד: אנחנו לפעמים אומרים שאין גשמיות הכול רוחניות, ועדיין לא ברור מה הופך דבר לרוחני?

כוחות על מנת להשפיע זה רוחני, כוחות על מנת לקבל זה גשמי, זה הכול.

תלמיד: מה זה כוחות?

כוח זה כשאתה פועל מעצמך החוצה לטובת הזולת, זה נקרא רוחני. ואם אתה פועל מכול מה שאתה יכול לתאר לעצמך אליך, כדי להבין, להרגיש, לעשות, זה גשמי.

תלמיד: האם כל דבר שאני יכול לעשות אני יכול לעשות גם בצורה רוחנית?

אתה לא רוצה רוחניות. קודם אתה צריך להתחבר עם החברים ובקשר ביניכם לברר את היחסים ביניכם. ואז ללבן מה זה נקרא להשפיע לחברים, מתוך זה יהיה לך מובן מה זה נקרא רצון להשפיע, ואיתו תוכל להמשיך לבורא, זה נקרא "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

תלמיד: ואז הכול הופך להיות להשפיע, כבר אין גשמיות?

יש גשמיות, אבל היא נבדלת מרוחניות.

תלמיד: במה היא נבדלת?

בזה שהרצונות לקבל שלך לעצמך, למשפחה, לכל מיני דברים זאת גשמיות. והרצונות שאתה רוצה להתחבר לזולת כדי לגרום יחד עם הזולת השפעה לבורא זאת רוחניות.

תלמיד: והרצונות האלה לקבל לעצמי הם תמיד יישארו, הם לא ישתנו, הם לא ייתקנו?

נראה אחר כך, על זה לא מדובר. מדובר קודם כל על היחס שלנו לבורא.

שאלה: לפעמים אנחנו נופלים לתרדמה, אנחנו יכולים להיות בשיעור בוקר, יכולים להיות בפגישת עשירייה או בכל מיני דברים אחרים, אבל פתאום אני מרגיש שאני מאבד את הרצון לרוחניות, או שאני לא רק מאבד אלא אני שוכח את זה לחלוטין. בזמן הירידה, באפס מודעות, האם אנחנו יכולים לבנות מנגנון הגנה שיגן עלינו מהירידה הזאת, מהתרדמה הזאת?

רק הקבוצה, על זה כתוב "או חברותא או מיתותא", או חברה או מוות. הכול תלוי רק בקשר שלך עם החברים, שהחברים ירצו להחזיק אותך ולא חשוב באיזה מצב, ירצו להחזיק אותך בקבוצה – זה יקרה, אם לא ירצו – אז אתה נופל ומת.

תלמיד: כשאני מקדיש את כל חיי לרוחניות, כשהמטרה היחידה בחיים שלי היא רוחניות, אז כל מה שאני עושה כדי להישאר בחיים גם הוא קשור לרוחניות, אני אוכל, אני ישן, אני דואג למשפחה, הכול אוטומטית הופך להיות רוחני, כי אני חי בשביל רוחניות, האם זה נכון?

בואו נעשה סדר בינינו עכשיו, תדברו על זה.

סדנה

מהי בדיוק גשמיות ומהי בדיוק רוחניות?

*

שאלה: האם אדם נמצא תמיד ברצון רוחני או ברצון גשמי ואף פעם לא בשניהם בו זמנית?

הוא לא יכול להיות בשניהם, אם מברר נכון תמיד הוא נמצא ברצון אחד.

שאלה: איך אפשר לבחור רצונות לרוחניות ולזרוק רצונות לגשמיות?

זה תלוי בחשיבות הסביבה, האדם בדרך כלל מאוד מושפע מהסביבה, אנחנו לומדים את זה מכמה מאמרים ולכן הכול תלוי בסביבה. על ידי הסביבה האדם מברר מה הוא רוצה, גשמיות, רוחניות, או איזו רוחניות בדיוק, איזו גשמיות בדיוק, הכול בא אך ורק על ידי הסביבה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו גדלים בעולם הזה, באיזו סביבה גדלים, כך זה מפרמט אותנו.

שאלה: כתוב "ומי שמופשט מאלו הרצוניות נבחן למת". מהו המת שעליו כותב בעל הסולם ולמה נועד המצב הזה?

אם אין לאדם רצון לרוחניות אז הוא נחשב כמת.

שאלה: במאמר "יש הפרש בין גשמיות לרוחניות" כתוב, שאת כוח הרצון אפשר להשיג רק בתפילה. איך אפשר לרכוש את כוח התפילה כדי להשיג את כוח הרצון הנדרש?

צריכים לקבוע בינינו, בקבוצות ולבד, שאני פונה לבורא לפי מה שכתוב, בתהילים אפילו, או בכל מיני ספרים, מאמרים של מקובלים, שם כתוב איך לפנות לבורא, ולפי זה אני פונה. ואם אני לא יודע אז אני לוקח סתם מאמר, אני קורא ועובר עליו וכך אני בכל זאת פונה עם הדברים האלה לבורא, זאת כבר תפילה.

שאלה: האם המאמר אומר שבגשמיות הבורא קובע קודם את הפעולה, וברוחניות האדם קובע קודם את הפעולה?

אפשר להגיד.

שאלה: רוחניות מחייבת תמיד לעשות פעולה למעלה מהדעת כי אין לנו כוח לפני הפעולה, האם זה נכון?

אפשר להגיד. ברוחניות אין לנו אף פעם כוח לבצע פעולה, ואפילו אין לנו אפשרות לדעת מהי הפעולה והמטרה, על כל דבר אנחנו צריכים לבקש.

שאלה: כתוב "אז מוכרחים להתחיל את העבודה לפני שמשיגים את הכוח", איזה כוח, האם נוכל לומר שזהו כוח קבלה לשם השפעה?

לפני שאנחנו רואים מטרה, לפני שאנחנו מקבלים כוח בשביל זה, אנחנו צריכים להתחיל, פשוט להתחיל, ואז מתוך זה יבוא גם כוח, גם כיוון וגם הכול, אבל האדם צריך להתחיל.

שאלה: האם עלינו להיות מודעים לכך שאנחנו צריכים להיות ערוץ, צינור מעבר של הרצונות של הבורא, ובגלל זה אנחנו קודם פועלים ורק אז האמונה שלנו משלימה את הרצון?

אנחנו צריכים לפעול עם מה שיש לנו ולבקש מהבורא שישלים מה שחסר, ואז אם צריך כוח אמונה – שיוסיף, אם צריך כוח חיסרון – שיוסיף, שיוסיף הכול. העיקר שאנחנו כל הזמן יותר ויותר תלויים בו, גם בעשיית הכלי, גם בעשיית התיקון על הכלי, וגם במילוי.

שאלה: כשאין כוח להפיץ האם זה רוחני או גשמי?

קשה להגיד, בין זה לזה.

שאלה: איזו תוצאה של התפילה אנחנו צריכים לראות בשביל להבין שהתפילה מתקבלת?

אנחנו צריכים לראות שהתפילה מתקבלת, פשוט מאוד. לדרוש יותר ויותר, כמו ילד קטן שדורש ודורש עד שיקבל. כך אנחנו צריכים לעשות עד שזה יתגלה.

(סוף השיעור)

---

1. בעל הסולם. שמעתי, קסד. יש הפרש בין גשמיות לרוחניות↩