שיעור בוקר 08.11.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "החרות", עמ' 415

חק הסבתיות

"כדאי לקחת לנו זמן, להבין דבר חשוב כזה. דהיינו, איך אנחנו קיימים בעולם מבחינת ישות של "אנכיות", שכל אחד מאתנו מרגיש את עצמו כהויה מיוחדת, הפועלת על דעת עצמה, ובלתי תלוי בכחות חיצונים זרים, בלתי ידועים, ובמה מתגלה הישות הזה של אנכיות אלינו?

והן אמת שיש קשר כללי בכל פרטי המציאות שלפנינו, שהוא פוסע והולך על פי חק הסבתיות, בדרך גורם ונמשך קדימה, וכמו הכלל כולו, כן כל פרט ופרט לעצמו. זאת אומרת, כל בריה ובריה מבריות העולם, מארבעת הסוגים: דומם, צומח, חי, מדבר, נוהג בה חק הסבתיות, בדרך גורם ונמשך. ולא עוד, אלא אפילו כל צורה פרטית, מהנהגה פרטית, שהבריה אוחזת במשך רגעי קיומה בעולם, היא נדחפת על ידי גורמים קדומים, שהכריחוה לקבל את אותו השינוי שבאותה הנהגה, ולא אחרת, בשום פנים. וזה ברור וגלוי, לכל המסתכל בסדרי הטבע, מבחינת המדע הטהור, ובלי תערובת של פניות עצמיות. אכן אנחנו צריכים לנתח הדבר, כדי לאפשר לעצמנו, להסתכל עליו מכל צדדיו ונקודותיו."

זאת אומרת, הוא אומר שלכל דבר ישנה סיבה, לכל מצב ישנה תוצאה, והסיבות והתוצאות כך מתגלגלות ומביאות אותנו לאיזה מצב בהתפתחות, למצב הסופי. ואנחנו יכולים ללמוד את ההתפתחות הזאת ככל שניתן ומתוך זה אנחנו כבר נדע איך אנחנו יכולים לזרום בתוך ההתפתחות הזאת. לעזור לעצמנו בהתפתחות יותר נוחה או יותר מהירה או גם בזה וגם בזה.

אבל ישנו חוק, ישנה סיבה וישנו מסובב. לכל דבר ישנה סיבה שממנו מתפתח מצב והמצב הזה הופך להיות לסיבה למצב הבא. וכך ממצב למצב, ממצב למצב אנחנו מתפתחים. כל מצב שנמצא הוא תוצאה מהמצב שקודם לו והוא הסיבה למצב שיגיע אחריו. ולכן אנחנו תמיד נמצאים בין אתמול ומחר במצב של היום, ככה בעצם ההתפתחות שלנו.

לכן ידיעת חוק הסיבתיות זה דבר הכי חשוב לנו כי בזה אנחנו יכולים להבין את כל ההיסטוריה שלנו, כל המצבים שאנחנו עוברים, איך לעבור אותם בצורה יותר טובה, מהירה, נכונה. הכול תלוי בחוק הסיבתיות. ולדעת גם באיזו מידה אנחנו יכולים או לא יכולים לשנות כל דבר ודבר בהתפתחות שלנו. כדאי לדעת את חוק הסיבתיות.

שאלה: זה אומר שאין דבר כזה מצב התחלתי?

מצב התחלתי נקרא שאתה לא יודע על המצב שקדם לו. המצב ההתחלתי הראשון זה שיש כוח עליון ורצונו לברוא את הנבראים כדי להטיב להם, יותר מזה אנחנו לא יודעים. עד שם מגיעים המקובלים ומספרים לנו. ולפני זה וודאי ישנם שם עוד מצבים, אנחנו לא יודעים, לא קיבלנו את זה במסירה. וגם את הסוף של כל ההתפתחות אנחנו מקבלים מהמקובלים לפי מה שהם השיגו. מה יש למעלה מזה, מחוצה לזה, למרות שיש רמזים שיש מצבים אחרי גמר התיקון, אבל אנחנו גם לא יכולים להבין ולכן לא מספרים לנו את זה.

אבל במידה שאנחנו נתקדם, יהיה לנו שכל יותר רחב, רגש יותר כולל ואז אנחנו נוכל גם להבין מצבים שהם למעלה מזמן, תנועה ומקום. אבל זה שהכול נמשך לפי סיבה ומסובב זה ברור לנו מהעולם הזה וגם מקובלים אומרים שאותו דבר קיים ברוחניות, ולכן מהרוחניות זה מוקרן עלינו כאן.

שאלה: איך יכולה להיות סיבה אחת לאיזה מצב אם אנחנו נמצאים במערכת אינטגרלית כל כך מורכבת מאינספור פרטים שכולם תלויים זה בזה, למה הוא מתכוון בחוק הסיבתיות?

הוא מתכוון להתפתחות כל פרט ופרט וכל הפרטים האלה יחד לפי איזו נוסחה שקשורים זה אל זה, וכך מתחילת הבריאה ועד סוף הבריאה, ואנחנו נמצאים בתוך הנוסחה הזאת כמרכיבים שלה.

תלמיד: אבל זה המון סיבות. זו לא סיבה אחת למצב מסוים, נכון?

זה נדמה לך. אבל בעצם לכל הסיבות האלה וכל התוצאות האלה יש רק מטרה אחת, והמטרה הזאת נקבעה ב"סוף מעשה במחשבה תחילה" שכבר ידוע מראש.

תלמיד: אנחנו אומרים לפעמים שבשביל לדעת למה משהו מסוים קורה אנחנו צריכים להיות בגמר התיקון. עד כדי כך המערכת מורכבת שלא באמת ניתן להבין אותה כול עוד לא רואים את סוף המעשה.

כן, גם בעל הסולם כותב שאנחנו צריכים להסתכל בסוף המעשה. אז מה?

תלמיד: אז איך ניתן לומר שיש סיבה אחת למצב מסוים?

כי הבורא זו הסיבה, זה לא קשה בכלל. הבורא הוא הסיבה ולכן הכול יוצא ממנו. ולכן במחשבה אחת נבראו כל העולמות, כל הנבראים והכול נעשה בבת אחת, ברצון אחד העליון. ואחר כך הוא מתפתח כבר לפי אותו רצון שהבורא החדיר לתוך נקודת הרצון לקבל בתוך הבריאה. אז הבריאה הזאת מתחילה להתפתח ומגיעה למצבים שנמצאים בעצם באותה "מחשבת הבריאה".

חוץ מאותה מחשבה לברוא נבראים ולהביא אותם להזדהות עם עצמו, כי כך הבורא החליט, חוץ מזה אין שום דבר. ובמחשבה הזאת יש לך גם רצון הבורא, גם תהליך ההתפתחות של הנברא וכל התהליך שאנחנו צריכים לעבור והמצב הסופי. זה כתוב בחלק א' "תלמוד עשר הספירות".

תלמיד: אם נראה לי שזה נפרט לאין ספור סיבות, אז איך להבין נכון את המציאות?

לפי איך שאתה שבור. אתה נמצא כתוצאה מהשבירה ויש לך הרבה רצונות שונים ואתה לא יכול לחבר אותם כי הכוונות שלך שונות והן כולן גם על רצונות שונים. אתה רוצה ליהנות מכל מצב ומצב בצורה שכל רצון ורצון מחייב אותך בצורה אגואיסטית. בגלל זה אתה לא מבין שכל הבריאה מכוונת למצב החיבור, שם כולם מתבטלים ואז מגיעים לחיבור. כל הבריאה נמשכת לגלות בחיבור את המקור שלה, שזה סוף הבריאה. סך הכול אנחנו צריכים לתקן את עצמנו בכל הבריאה. לא מגלים כאן שום דבר חדש, זה נקרא "ואכלת יושן נושן" וכך אנחנו מגיעים לגילוי. סך הכול גילוי הבורא בתוך הנברא זה התהליך שאנחנו עוברים וזה סוף ההתפתחות.

שאלה: יש הרגשה שהמצב של האורות המגיעים מלמעלה הם כאילו הפוכים בתכונות ולא נמצאים בסדר של סיבה ותוצאה, ואנחנו למטה משנים את המצבים כי לא יכולים אחרת להתמצא?

זה באמת נכון שפועלים עלינו כל מיני אורות מלמעלה בכל מיני צורות שונות מפני שאנחנו מגלים את האורות האלו, ההשפעות האלו מלמעלה ברצונות שלנו שהם שבורים, מרוסקים, נמצאים בהפכיות ביניהם וכן הלאה, ולכן קשה לנו לזהות שהם מגיעים ממקור אחד, שהם דוחפים אותנו האורות האלה למטרה אחת. לכן אנחנו במאמץ שלנו למעלה מהפירוד שנקרא למעלה מדעתנו השבורה צריכים לסדר את כל ההשפעות האלה למקור אחד. אנחנו צריכים לסדר את עצמנו לאותו מקור אחד שנהיה גם "כאיש אחד בלב אחד" ואז הכול מסתדר. זאת אומרת, הכול עניין של תיקון. בעצם השגת הבריאה, השגת המציאות היא רק בתיקון.

שאלה: למה נעלמת מאיתנו החוקיות של סיבה ומסובב, מה המטרה?

מפני שאנחנו מקבלים את כל ההשפעה מהבורא בכלים שלנו השבורים, שהם לא מחוברים, לא מכוונים יחד, ולכן כך אנחנו רואים את העולם, לא רואים איך הכול קשור בעולם זה לזה וזה לזה. אנחנו מסתכלים על בני האדם, כל אחד מתרוצץ ורץ לכיוון אחר, כמו שאומר בעל הסולם שכל האנושות דומה לאלה שבורחים משדה קרב, כול זה בגלל הרצון לקבל שלנו השבור.

אל תשאל על הבריאה אלא על הסיבה שאתה כך מגלה את הבריאה, זה מפני שאנחנו שבורים וברצונות השבורים שלנו כך אנחנו רואים. הבורא אחד, יחיד, מיוחד, שלם, מתחילת הבריאה ועד סופה אין שום שוני, אבל את כל השוני אנחנו מרגישים ברצונות שלנו שכל הזמן מתבשלים על ידי האור העליון ולכן מגלים את עצמם כמו בקדרה המתחממת על האש ויש בה כל מיני דברים מנוגדים ובאים. הכול תלוי בתיקון הרצון. אם אנחנו את הרצון הזה, למרות שהוא כל הזמן נמצא בשינויים, מחברים עם כל הרצונות שלנו לבורא כדי להידבק בו ואז זה נקרא שלמעלה מהרצון אנחנו רוצים להידבק בבורא, במקור, ובזה אנחנו בעצם מכוונים את עצמנו אליו. וכמה שאנחנו נמצאים בכל מיני מצבים שונים, במיליארדי מצבים בכל רגע ורגע זה לא מפריע לנו כי זה עוזר לנו דווקא, ההיפך זה נקרא "חשכה כאורה יאיר" אנחנו אז דבוקים בבורא וזה עוזר לנו להגיע אליו לדבקות השלמה.

שאלה: איך אני יכול להשפיע על החוק הזה של סיבה ותוצאה?

על ידי כך שתגרום לחיבור של כל הרצונות השבורים. במקום להרגיש את החוק של סיבה ומסובב בצורה שבורה ומבולבלת, על ידי כך שאתה מחבר במודעות שלך בלב ובנפש את הרצונות והמחשבות שלך יחד, בזה אתה מכוון אותם לבורא. ובזה אתה לא נעשה איזה מין ענן שתופס משהו, השפעה מלמעלה באלף ואחת צורות כי אתה שבור, אלא אתה מחבר את עצמך בפנים לרצון אחד לכוונה אחת, בזה אתה מגלה גם את הבורא כאחד וזה נקרא "חד מקבל חד".

הבעיה היא לא הבורא שנראה לך שונה, שבור, רב גווני, מבלבל אותך, הבעיה היא בכלי שלך, כמה אתה את כל התכונות שלך יכול לחבר יחד ולכוון אותן למקור אחד ואז לא יהיו בעיות, בבקשה, הכול בידיים שלך.

שאלה: אז אם הבורא עושה כל דבר ודבר עדיין לא ברור מה אני יכול לעשות?

אתה צריך לבקש מהבורא שיעזור לך לייצב את כלי הקליטה שלך, כמה שתייצב את כל התכונות, את כל הרצונות שלך בזה אתה מגלה את הבורא כאין עוד מלבדו, טוב ומיטיב ככוח אחד, זה מה שאתה צריך. אתה צריך לתקן את עצמך, ואיך תגיע לזה? על ידי כך שתתחבר עם העשירייה ודרך העשירייה תרצה לאתר את הבורא ואז זה נקרא חד אחד מקבל אחד, הבורא מקבל מהעשירייה מה שהעשירייה מבקשת ממנו והבורא נותן לעשירייה את כוח הייחוד ובזה הכול נגמר, הכול מסתדר.

שאלה: אני נניח צריך להגיע עכשיו למצב של צמצום זאת אומרת נמצא לפניי תהליך שהוא יחסית מאוד ארוך ואני רואה שהוא גם לא הכי נעים, כאילו עוברים מצבים לא פשוטים ואין לי ברירה אלא לצעוד, אני רואה ומבין שזה התהליך שאמור לקרות אבל אין לי איך להשפיע על המצבים, אני יכול אולי קצת לקצר להמתיק אבל בסופו של דבר אני רואה שזה נשאר כמו שזה.

הכול נשאר כמו שהוא חוץ ממך, אם תשתדל לכוון את עצמך בכל רגע בחיים כך שמה שאתה מרגיש אתה מקבל מהבורא ושבכל רגע בחיים בחזרה אתה רוצה להיות מכוון אליו ושזה כוח הטוב והמיטיב אמנם שאתה לא מרגיש את זה, אבל אתה חייב להתייחס אליו בחזרה כטוב ומיטיב, אז בצורה כזאת תגיע למגע ואחר כך לחיבור עם הבורא. אין לך שום צורה אחרת להגיע לתיקון.

שאלה: יש לנו רצון להבין את הסיבתיות ואיך הבורא פועל וכן הלאה. אבל קראנו במאמר אתמול שאדם לא צריך להבין הכול בדעת שלו אלא ללכת מעל הדעת וכולי, מצד שני יש כן רצון להבין, אנחנו גם לומדים דברים כמו פתיחה והכול. אז מה היחס הנכון לרצון הזה להבין את חוק הסיבתיות ואיך הבורא פועל?

קודם כל להבין שאנחנו לא יכולים להבין עד שיהיו לנו כלים מתאימים. בעולם הגשמי אנחנו בונים את הכלים המתאימים למחקר כל פעם, מיקרוסקופים, טלסקופים, גם תוכניות מיוחדות, אבל אנחנו צריכים להבין שהרוחניות היא ייחודיות, זה ייחוד הבורא שהוא אחד, יחיד ומיוחד ואנחנו יכולים לחקור אותו, להשיג אותו, להבין אותו רק במידה שהכלי שלנו גם יהיה בצורה כזאת.

כדי שאנחנו הנבראים נהיה מוכנים למחקר בבורא קיבלנו שבירה וכל אחד מחולק, מחולק, מחולק לאחרים ואם אנחנו מתחילים להתחבר למרות המחיצות שבינינו אז אנחנו בונים מין גלאי שכולו כולו נעשה מחובר ממיליארדי תאים וכל התאים האלה אחרי הגלאי מתחברים ביניהם למטרה אחת. ולכן כל התאים האלה הופכים להיות כעין אחת, אמנם שיש שם אין סוף תאים לא חשוב כמה. אז אם נתחבר בהדרגה אז בהתאם לזה נשיג את המציאות העליונה, את הכוח העליון בדרגות שורש א' ב' ג' ד' או נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה וזה בהתאם לעוצמת החיבור בינינו על פני הרצון לקבל א' ב' ג' ד' וכן הלאה. אין בזה שום בעיה, אבל לגשת למחקר הרוחני עם השכל הגשמי לא ניתן כי אין לך כלי. ולכן מי שרוצה לעשות זאת פשוט לא מבין כמה הוא טיפש.

תלמיד: אבל האם הרצון עצמו לחקור ולהבין הוא פסול או מועיל?

ודאי שזה טוב אבל בתנאי שאתה עושה זאת לפי חוקי הטבע, איך אתה יכול לחקור את הרצון? רצון זה הרוחניות שבאדם, הוא לא גשמי, תוציא לי מתוך האדם את הרצון שלו ותראה לי מה זה, איפה הוא נמצא, זה מעל החומר. בקיצור יש לנו עוד מה ללמוד ונקווה שנהיה חכמים פעם, בינתיים שיהיה לכם יום טוב, מנוחה, שמחה וחיבור.

שאלה: בנוגע לחוק הסיבתיות, למעט השיטה של חוכמת הקבלה שאתה מעביר לנו בצורה מעולה, אנחנו רואים מתוך ההיסטוריה מתוך העבר הרחוק שחוץ מבעלי הזוהר שדיברו על חוק הסיבתיות, גם אחרים מצד המדע השיגו את זה, איך הם השיגו בלי חיבור?

אנחנו רואים את זה מהחיים שלנו, האם מהחיים שלנו לא רואים שאנחנו מתפתחים? רואים, היסטוריה, גיאוגרפיה, כל הדברים האלה, ודאי, אבל הכול נחקר לפי השכל האנושי, תקרא את כל ספרי ההיסטוריה של כל מדינה ומדינה ותראה כמה כל אחד סותר את השני, מה אתה תמצא שם? אמת לא תמצא. אם אתה רוצה באמת לחקור אתה צריך להיכנס לתוך הטבע שמנהל את ההיסטוריה הזאת, והטבע הזה הוא הכוח העליון.

(סוף השיעור)