שיעור בוקר 21.01.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"להשיג מגע עם הבורא" – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "להשיג מגע עם הבורא" - קטעים נבחרים מן המקורות. קטע מספר 7.

"האדם צריך להיזהר בזמן הירידה, ולחשוב על מי הוא שנתן לו את הירידה. ואם הוא מאמין שהבורא נתן לו את הירידה, כבר הוא נמצא קרוב להבורא. לפי הכלל הידוע "במקום שהאדם מחשב שם הוא". לכן כשהוא חושב שהבורא נתן לו את הירידה, כבר יש לו מגע עם הבורא.

ואם הוא מאמין בזה, האמונה הזו, שהוא חושב על הבורא, כבר החיבור הזה מסוגל להוציאו מהמצב של הירידה. מה שאין כן, אם האדם חושב על עצמו, שהוא נמצא בירידה, אז הוא נמצא בירידה יחד עם הגוף שלו, היות שהוא דבוק באדם היורד, ולא חושב על הבורא, וכבר אין לו שום חיבור עם הבורא."

(הרב"ש. מאמר 3 "מהו, רשע יכין וצדיק ילבש, בעבודה" 1991)

תלמיד: איך האדם אוסף מסביבו כאלה כוחות, כאלה הכנות, שבזמן הירידה הוא יהיה דבוק בבורא? הרי כל פעם זה מגיע ממצב חדש, מכיוון שונה, משהו שהוא לא יכול לצפות אותו. אז איך הוא מכין את עצמו להיות דבוק בו בכל מצב?

הוא לא מחבר את עצמו רק עם הבורא, אלא קודם כל הוא רואה את המקום שבו הוא נמצא בחברה. מאותו מקום שהוא נמצא בחברה הוא מגיע לאוסף הכוחות של החברים, קודם כל על ידם הוא מייצב את המקום שהוא נמצא, ואחרי זה הוא יכול גם לעלות, לעבור למקום פרטי שלו.

תלמיד: סיימת את החלק הראשון של השיעור ואמרת לנו, כמה חשוב לקחת את הכוחות שנמצאים כרגע בחברה, וזה מתחבר לקטע הזה. איך אנחנו בתקופה הזאת במיוחד באים לקבל ולתת כוחות לחברה? יש חברים שנמצאים במצב שיכולים לתת ויש חברים שצריכים לקבל. איך אנחנו גורמים לאיזון הזה כל הזמן שבאמת נתכלל עם הכוח המיוחד שיש כרגע בחברה? ומרגישים שיש כוח מיוחד בחברה.

צריכים לזהות איזה כוחות בחברה משפיעים היום לעומת אתמול, לעומת מחר, ואיך אנחנו יכולים על ידם לנוע לכיוון היותר מרכזי שבחברה. כך נשתדל להגיע למצב שתמיד מרכז החברה יהיה המקום שמושך אותנו.

תלמיד: אתמול קראנו קטע שקיבלת אותו מרב"ש בזמנו, על איך לקחת הזדמנות מסוימת, מיוחדת, בשתי ידיים. אמרת בחלק הראשון, לבוא וללמוד מהכנס המיוחד הזה את המצב החדש שאנחנו הולכים להיכנס אליו. איך אנחנו לוקחים את זה בשתי ידיים?

אנחנו צריכים רק להיות נכונים לקשר בינינו, נכונים לקשר, והכנס יביא לנו דג בתוך הרשת, זה מה שחשוב לנו.

תלמיד: זה לא נראה דג, זה נראה יותר מדג, זה נראה משהו מאוד גדול בתוך הרשת. כדי שהרשת הזאת לא תקרע לנו, שהדג לא יברח לנו מהרשת, כמה חשוב שהרשת הזאת תהיה חזקה בינינו, שלא ניתן למצב הזה לברוח לנו מבין הידיים?

אסור לנו לצאת מהקשר החברתי, זה העיקר. הקשר החברתי חייב להיות מאוד חזק, ואז בטוח שאנחנו נזכה.

תלמיד: הקשר החברתי זה אומר המחויבות שלנו לחברה.

כן.

תלמיד: שאנחנו מבינים את היסודות שלה, ואיתם אנחנו הולכים עד הסוף.

כן.

תלמיד: אני שואל על הכוח שיש בחברה, הוא קרא לזה "שש מאות אלף אוהבים נאמנים". אני צריך כל היום להתחבק עם הכוח הזה של השש מאות אלף אוהבים, פעם אני צריך להיות נאהב על ידם, ופעם אני צריך להיות האוהב. אצלנו בחברה לא נהוג להגיד, "החבר הספציפי הזה זקוק לעזרה, בואו נפעיל את כוח החברה עליו". איך אנחנו יכולים לתרגל את המשחק הזה עם כוח הערבות בפועל, כך שנקדיש תפילה ומחשבה לחבר ונקבל כשאנחנו זקוקים? איך עושים את זה במהלך היום בעשירייה או בחברה הגדולה?

רק במחשבה.

תלמיד: אבל לא נהוג כאן לעשות את זה, לא נהוג להגיד "בואו נחשוב על החבר הזה, הוא זקוק לכוח הערבות". אני יודע שיש קבוצת נשים שכן עושות רשימה של אנשים וכל היום מתפללות על עליהם שיקבלו כוח, או על קבוצת הגברים, או על בן אדם ספציפי, או בן אדם חולה, כל אחד והבעיה שלו. אנחנו פה כגברים לא נוגעים ומתערבבים בתוך הכוח הזה של הערבות, לא מנצלים אותו בפועל במהלך היום, אלא זה דבר ערטילאי.

הכול אצלנו ערטילאי, לכן אני לא מבין אותך.

תלמיד: אני רוצה בפועל במהלך היום להיות חלק מהשש מאות אלף אוהבים, זאת אומרת אני צריך לדעת למי אני דואג. יש אחד שזקוק לכל הכוח של השש מאות אלף ואני רוצה לדעת עליו בחברה, אני רוצה להתפלל עליו, להיות חלק מאלה שנותנים לו ערבות. אני כרגע לא יכול לעשות את זה כי אני לא יודע שהוא זקוק לי או לכוח החברה. אותו דבר הפוך, אם אני זקוק להיות הנאהב, אז זה לא נהוג שאני אגיד את זה לחברה, והחברה לא יכולה לחבק אותי. איך אנחנו עושים את זה לפני הכנס? איך אנחנו מתרגלים את המגע עם הכוח העצום הזה?

על ידי זה שאנחנו מתחברים, חוץ מזה מתפללים לבורא שיסייע לנו בחיבור בינינו, וכך נעורר את הכוח שלו שישפיע עלינו.

תלמיד: במצב מתוקן, איך האומה יודעת להסתכל על אדם ספציפי, על חלק שזקוק כרגע לכוח הערבות בצורה הכי גדולה? איך האומה כאדם גדול יודעת לבוא ולתת יד לאותו אדם שכרגע זקוק לחיבוק? מה המנגנון? איך היא יודעת שהוא זה שזקוק כרגע לחיבוק של הערבות?

אני חושב שאנחנו צריכים להתחבר כדי להרגיש מי מאיתנו זקוק יותר לכוח שיעזור לו, וכך לפעול.

קריין: קטע מספר 8.

"היות האדם מצד עצמו, מטרם שזכה להשיג איזו הארה מלמעלה, אז הוא צריך לחפש אנשים, הדומים לו פחות או יותר, שגם הם מחפשים להגדיל את חשיבות להיות מגע כל שהוא עם הבורא, באיזה אופן שתהיה, והיות שיש דעת רבים בזה, אז כל אחד יכול לקבל סיוע מחבירו.

וצריכים לדעת "כי מיעוט רבים שנים". זאת אומרת, אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים, איך להגדיל את חשיבות של הבורא, כבר יש להם כח לקבל התחזקות על גדלות ה' בבחינת אתערותא דלתתא, שעל המעשה זו באה אח"כ התעוררות מלמעלה, שהם מתחילים קצת להרגיש את גדלות ה'.

ולפי מה שכתוב "ברוב עם הדרת מלך", נמצא, מה שהרבים יותר גדול, הכח של הרבים יותר פועל, היינו שמייצרים אוירה יותר חזקה של גדלות וחשיבות של הקב"ה."

(הרב"ש. מאמר 17 "סדר ישיבת התוועדות" 1986)

תלמיד: איך אנחנו יכולים להגביר את חשיבות הבורא בין החברים?

על ידי הדיבורים בינינו. אין לנו יותר הזדמנויות להתחבר בינינו באיזה כוחות.

תלמיד: מערכת היחסים עם הבורא היא מאוד אינטימית. מה הדרך הנכונה לדבר עם החברים על ההרגשה המאוד אינטימית הזאת ביחסים של האדם עם הבורא?

נראה לי שבאותה מידת הרגישות שאתה מתייחס לבורא וליחס שלו בחברה, באותו הכוח, באותו היחס, אתה יכול להיות מחובר עימו.

תלמיד: לחדד את השאלה. אמרת שבשביל לקבל את גדלות הבורא עלינו לדבר בינינו, לעומת זאת זה דבר מאוד אינטימי. איך לדבר על זה בינינו כשזה דבר כל כך אינטימי?

אני לא יודע מה להוסיף חוץ ממה שאמרתי. מתוך זה שאנחנו רוצים לפתוח את יחס הבורא אלינו ולקרב אותו אלינו, אנחנו צריכים גם לתת לו מקום בתוך ליבנו, ולפתוח את הלב שלנו לְמה שאנחנו נשמע. ככה זה עובד.

תלמיד: חלק מאותה עבודה שכל אחד עושה בפנים, אפשר לחלוק את זה עם החברים, בשביל לתת להם את אותה גדלות שהאדם השיג?

אני חושב שכן.

תלמיד: הוא כותב "כי מיעוט רבים שנים". זאת אומרת, אם שני חברים יושבים ביחד, וחושבים איך להגדיל את חשיבות של הבורא, כבר יש להם כח לקבל התחזקות על גדלות ה'.

כן.

תלמיד: שני רצונות לקבל הם מטבעם מנוגדים אחד לשני. מה זה ששניים שהם מנוגדים יושבים ביחד וחושבים איך להגדיל את החשיבות של הבורא, זה כלפי משהו שלישי?

ששניהם מסכימים שכדי למצוא את הבורא הם צריכים למצוא נקודת איחוד ביניהם.

תלמיד: איחוד ביניהם?

כן.

תלמיד: שגדלות הבורא נמצאת ביניהם?

כן.

תלמיד: כל אחד מהם מתייחס מהנקודה שלו ההפוכה למשהו שביניהם?

כן.

תלמיד: זה שתי תפיסות שונות מנוגדות לחלוטין, איך לחבר? כל אחד רואה גם את המרכז הזה ממקום אחר.

זה נכון, אבל אם אנחנו מתייחסים למה שמתגלה להם, אנחנו נראה שהצורה ההפוכה של היחס ביניהם היא בדיוק מכוונת לבורא.

תלמיד: נשתדל להרגיש את זה.

כן.

תלמיד: איך לרכך את הלב שלי מבפנים, על מנת לקבל מהחבר גדלות הבורא?

לרכך את הלב שלך, זה להשתדל לקרב את הבורא אליך כמו שהוא באמת עושה את הכול, מייצב את הכול, מגיש לכם את הכול, ואתם צריכים רק לגלות כל אחד את היחס שלו לבורא.

תלמיד: אתה נותן לנו את גדלות הבורא עם כל פעולה שאתה עושה, ותמיד רציתי לשמוע ממך כמה גדול הבורא?

הוא גדול ככל שאתה יכול לתאר אותו, אז הוא עוד יותר גדול.

תלמיד: אתה יכול לשתף איתנו מה אתה מרגיש על גדלות הבורא?

ככל שאתה יכול לתאר את הבורא לעצמך, אז אחרי שאתה מגיע להרגשה הזאת, הבורא עוד יותר גדול.

קריין: 9. כותב הרב"ש.

"האדם צריך להאמין בהשגחה פרטית, שלא שהאדם קורא לה', אלא הקב"ה קורא לאדם, ואומר לו, שאני רוצה שתדבר אליך. נמצא, שלא הסיבה להתקרבות באה מצד האדם, אלא מצד הבורא. ומשום זה אין להאדם לחשוב, שאין הקב"ה שומע תפלה חס ושלום. אלא כבר קירב אותו עוד מטרם שהאדם פנה לה', שיקרב אותו אליו. וזה נקרא "טרם יקראו ואני אענה"."

(הרב"ש. מאמר 18 "מי הוא הגורם לתפילה" 1986)

תלמיד: הבורא מדבר לאדם דרך העשירייה. וזה הדיבור הכי מדויק שאנחנו לומדים. יש מלא ערוצי תקשורת אבל הערוץ המרכזי והמדויק זה דרך העשירייה זה מה שאנחנו לומדים. איך מקשיבים לבורא דרך העשירייה? דרך החברים? איך פותחים את האוזן? מה אתה יכול להמליץ?

תנסה להתקשר אליו במצב שאתה נדבק לעשירייה ואז תשמע. יכול להיות שתגלה אותו.

תלמיד: לפעמים אדם פרטי בעשירייה רואה דברים כלליים שקורים בעשירייה. מה זה אומר לגבי מה שהבורא מדבר איתו?

שום דבר. הוא לא שומע.

תלמיד: מתי הוא כן שומע, באיזה מקרים הבורא כן מדבר עם האדם דרך החברים שלו, דרך העשירייה?

כשאדם מחפש איך להגיע לדבר עם הבורא, זאת אומרת להתקרב לבורא, לדבר עימו, אז הוא מרגיש שחסרה לו שפה, ואז הוא נכנס לאותה הרגשה עם החבר.

אין לי מלים, מי נראה לו שיכול להסביר?

תלמיד: אולי מוסיפים אחד לשני. ככה הוא נכנס איתו כלב אחד.

כן. בסדר.

תלמיד: הבורא מדבר דרך העשירייה במידה והאדם רוצה לשמוע את הבורא.

כן.

תלמיד: מה זה ערוץ התקשורת שנקרא אישה, איך הבורא מדבר דרך האישה והבעל? מה זה ערוץ התקשורת הזה?

הבורא מדבר עם האדם בצורה נוספת. וכאן חשוב אם האדם משייך לזה איזושהי חשיבות והוא צריך לסדר את עצמו כלפי הבורא ביחס מסוים. זאת אומרת לא לזלזל בזה, ולא לעשות מזה דבר חשוב. אלא בצורה רגשית לתת לזה מקום חשיבות. וכך הוא מוסיף למה שהוא מרגיש מהבורא.

תלמיד: זאת אומרת לתת למה שמגיע מהאישה חשיבות, שהבורא מדבר בסגנון מסוים?

כן.

תלמיד: ומה הבורא אומר לנו דרך המורה, זה כמו עוד ערוץ תקשורת?

דרך המורה זה כבר משהו אחר. כאן הבורא פותח את עצמו בערוץ גדלותו וכך מתגלה.

תלמיד: דרך המורה הערוץ הזה הוא פתוח הרבה יותר אם אשווה לדרך האישה?

כן, זה נכון.

שאלה: ב"טרם יקראו ואני אענה" הבורא מקדים אותנו במיליון צעדים קדימה, הוא יושב בעולם אין סוף ושולח נענוע קל מאותו מקום רחוק ונשגב שהוא נמצא בו. מין דגדוג ואנחנו מרגישים את זה דרך כל העולמות כמו מכה כואבת. איך אפשר לתפוס את הקשר הנכון הטוב שהוא שולח לנו דרך כל המרחק העצום הזה שיש בין הבורא לנברא בצורה נכונה, כי זה כל כך רחוק כל כך נשגב מהאדם. אותו חיבוק אותו דגדוג אותו דבר נעים שהבורא רוצה לשלוח ודרך הדבר הנעים הזה לתקשר איתנו, אנחנו מרגישים את זה רוב הפעמים לא בצורה נעימה, לא בצורה נכונה. איזה עצה יש לך?

עצה להיות באותם הכלים, בכלים דהשפעה, כמו שהבורא ואז תרגיש איתו קירוב.

תלמיד: רב"ש כותב ב"שמעתי" א' ""אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך". אני חושב שהמשפט הזה מסכם את כל השאלות על איך לראות את הבורא בעשירייה. פשוט לראות את המשפט הזה כל פעם.

תלמיד: מה ההבדל בין שאדם שומע את הבורא דרך עשירייה, לבין שהוא שומע אותו שלא דרך עשירייה? האם יש כזאת מציאות לשמוע את הבורא לא דרך עשירייה, לא דרך חברים?

יש.

תלמיד: מה ההבדל בין השניים?

תפתח את האוזן שלך לקראת הציפורים ותראה איך הן מדברות אליך.

תלמיד: ציוצים אני יכול לשמוע, מה מלהבין דרכן?

אז תבין.

תלמיד: מה אני רוצה לשמוע דרכן?

מה שאתה רוצה לשמוע אני לא יודע. אבל תשמע מה הבורא רוצה להביא לך.

תלמיד: אני צריך את הציפורים האלה כדי לשמוע אותו, או שהוא יכול גם להשמיע לי את מה שהוא רוצה גם בלי ציפורים, דרכי?

זו הדרך שלו גם איתך להתקשר.

תלמיד: מה מיוחד בשמיעת הבורא דרך העשירייה? כי הוא יכול לפנות אליי דרך דומם, צומח, חי, מדבר. מה יש שם שהוא משמיע?

שם ישנו הקול שלו שיוצא מעשר ספירות ומגיע אליך, מתלבש בעשר ספירות שלך, ומנענע אותך להבין מה הוא רוצה להגיד.

תלמיד: האם בדרך אחרת זה פחות נשמע, פחות חד מה שהוא רוצה להעביר, כלומר לא דרך עשירייה?

כן. דרך העשירייה זו הדרך הכי נכונה.

תלמיד: הוא כתב בפסוקים שעכשיו קראנו, שאדם צריך להאמין שלא הוא קורא לה' אלא ה' קורא לו. כלומר כל הזמן הבורא פונה אלינו, הוא ראשון, הוא פונה, הוא עושה. הוא גם כתב שאדם צריך להיזהר שבזמן ירידה לקשור את זה לבורא, שזה בא ממנו, וזו לא ירידה שלו עצמו.

כן.

תלמיד: איפה האחריות של האדם? כאילו הכול עושה הבורא.

בינתיים אין שום אחריות, בינתיים אדם לא עשה כלום.

תלמיד: האם בינתיים עליו רק להסכים שהבורא פועל עליו בכול?

לא, הוא עכשיו צריך להגיב.

תלמיד: מהי התגובה?

אני לא יודע מהי התגובה של האדם על מה שאומר לו הבורא. אבל זה כבר שייך לתגובתו של האדם.

תלמיד: האם זו תגובה אינסטינקטיבית או תגובה ממש מחושבת?

זה תלוי באדם, איך אני יכול להגיד לך עכשיו. נגיד שזו תגובה אינסטינקטיבית.

תלמיד: מהי האחריות של האדם אם בכול הבורא פועל עליו? גם התגובות שלו כלפי הבורא באות מהבורא, כי הוא לא יכול להדביק על עצמו כלום.

כן.

תלמיד: אז מהי האחריות של האדם בכל המערכת הזאת?

למה אתה מדבר על אחריות?

תלמיד: כי מטבעי אני לוקח על עצמי דברים. אני מרגיש שאני נמצא בירידה כי כנראה עשיתי משהו לא בסדר, אני עוד פעם מעמיס על עצמי ולא מדביק את זה לבורא, כי אני מרגיש אחריות, כך זה מורגש בי. איך להעביר את האחריות לבורא? מה מצפים מהאדם אם הבורא עושה הכול?

מצפים מהאדם שהוא יתקשר על ידי זה לבורא. על ידי כל דבר שהוא מקבל מבחוץ שיידע שהוא מקושר לבורא, וזה על חשבון הבורא, לא על חשבון האדם.

תלמיד: הבורא קודם קורא לאדם לפני שהוא מתפלל. אם מדברים על עשירייה, אז יש זמנים שהאדם רואה שהעשירייה ירודה, נפולה כזאת, והצורה הזאת שהוא רואה גם באה מהבורא.

ודאי.

תלמיד: מה תפקיד האדם? הבורא מעורר אותו לתפילה ומראה לו גם צורות. האם דרך הערבות, דרך הקשר בתוך העשירייה, הוא צריך לעשות טרנספורמציה לתפילה?

כן.

תלמיד: האם בזה יש לאדם בחירה או מקום לעבודה?

מקום לעבודה זה שהוא רוצה לגלות את הבורא בכל הכוחות שפועלים עליו.

תלמיד: אם אני רואה פגם שמתהווה בתוך העשירייה כרגע, אז קודם כל אני צריך להגיד שהתמונה הזאת הגיעה אלי מהבורא. אם אני אתחיל לנסות לתקן דברים בתוך העשירייה עם הידיים שלי, בכוח שלי, אז אני כאילו מפספס משהו.

כן.

תלמיד: הבורא מדבר אל האדם דרך עשירייה, ודרך שאר הדברים חוץ מהעשירייה. יכול להיות שצעק עלי היום חבר מהעשירייה ויכול להיות שצעק עלי מישהו בכביש, מה הן שתי השפות האלה? בשביל מה צריך את שאר העולם חוץ מהעשירייה?

חוץ מזה יש לך עוד הרבה מאוד פניות מהבורא.

תלמיד: אם הדרך הטובה והנכונה לאדם להתפתחות היא רק עשירייה, בשביל מה צריך את שאר הדברים?

את זה תשאל את הבורא.

תלמיד: זה שחבר צעק עלי, זה בסדר, אני צריך להתבטל, פה העבודה שלי. אבל בשביל מה צועקים עלי בכביש וכל שאר הדברים, מה הדבר הזה?

כדי שתתבלבל. אבל זה מה שקורה. בקיצור, נמשיך.

(סוף השיעור)