004_heb_o_rb_bs-tes-04_1

גם כאן יכול לומד אחרת מה אחרת ואני לא רוצה להכניס את זה סתם שאלות

וכן מהרשימות הנשארות מד' הקומות, שיצאו בזמן הסתלקות א', הנקראות ניצוצין או אותיות, כמ"ש לקמן, הנה מהן מהניצוצין והאותיות האלו זאת אומרת הרשימות שבא מנקודות נעשות הנקבות של התפ"ב: איך כי מן הניצוצין שנפלו מקומת הבחי"ג, שהוא ז"א, לכלי מלכות, שהיא בחי"ד, נעשית התכללות מלכות בז"א, זאת אומרת אור המלכות נעשית התכללות עם מלכות בז"א,

כאן הוא מופיע להיפך היית מבין שבחינה ג' שנקרא ז"א נפלה למלכות המלכות נכללה מז"א מה כתוב ל.. להיפך נעשית התכללות מלכות בז"א, אתה שומע יכול לפרש כך על ידי הניצוצין שנפלו מקומת הבחי"ג, שהיא קומת חכמה שהוא בחינת ז"א, לכלי ה- מלכות, שהיא בחי"ד, נעשית התכללות מלכות בז"א,

ז"א של בחינה ד' אני שואל איזה אור היה שם אור הז"א בכלי דז"א עכשיו שמלכות שם שהבחי"ג שהוא מלכות שהזיווג נעשה על בחי"ג שהוא מלכות נפלה לז"א של מי לז"א דהתפשטות א' אין כאן.. אור הז"א בכלי דז"א עכשיו רק מה יש עכשיו אור המלכות בז"א

אני רוצה לפרש מה.. שהו.. בחי"ד נקרא ששם כל אור בכלי שלו אור הז"א בכלי דז"א ואור המלכות בכלי דמלכות אז אם הוא אומר שאור ה.. שהמלכות מה זה מלכות שהיא נמצא בבחי"ג דז"א שהיא בחינת מלכות נפלה לאיזה ז"א לט' ראשונות

עוד הפעם מהו ההבדל בין ז"א בקומת טעמים שנהיו מאור הז"א בכלי דז"א אז איזה ז"א אני מדבר שז"א שייך לט' ראשונות כשאני אומר שהזווג נעשה בבחי"ג שיש שם מלכות המלכות הזאת לא שייך לט' ראשונות זה מלכות של מקום הזיווג נמצא שאור המלכות הזאת נפלה למי לבחי"ד לכלי דז"א שז"א נקרא שם אור הז"א בכלי דז"א ומה יש עכשיו אור המלכות בכלי דז"א

עוד הפעם מה ההבדל בין שאני אומר ז"א של קומה של בחי"ד למלכות הנמצא בבחי"ג שהוא קומת חכמה שנקרא ז"א צריכים לפרש כך ז"א של קומת של בחי"ד נקרא אור הז"א בכלי דז"א מה שאם כן המלכות שנמצא בבחינת ז"א בכלי דבחי"ג המלכות הזאת זה אור המלכות שנעשה בו זיווג לא אור הז"א שהוא שייך לט' ראשונות

עכשיו שנפל המלכות הזאת של ז"א לז"א שבבחי"ד נמצא בכלי דז"א שצריך להיות אור הז"א יש לי עכשיו אור המלכות על סדר זה כבר יהיה בסדר (אשר אח"כ בהתפ"ב שאור המלכות נתלבש בכלי דז"א, הנה מצא שם את הכלי של מלכות השייכת לו.)

תיראה עוד שלב

וכן מכח ניצוצין שנפלו מאו"ח של קומה (דבחי"ב) דבחי"ג שהיא בינה, כן לאיזה קומה נפלה לשם גרם להתכללות ז"א בכלי דבינה, זה גם כן כבר יהיה קשה שמה הוא אומר אחר כך שאח"כ בהתפ"ב, שאור ה- ז"א בא ונתלבש בכלי דבינה,

אז צריכים לפרש כך שאני אומר אור הז"א בכלי דבינה משמע שהוא עוד חושב על בחי"ג אחרת קשה אם אני אומר שאור הז"א הכוונה שהזיווג נעשה מה הוא אומר הזיווג נעשה קודם בחי"ב שהיא בחינת בינה אז אני צריך לומר אור הבינה בכלי דכתר אור הז"א בכלי דחכמה ואור המלכות בכלי דבינה

עם מה אני אגיד עכשיו אור הבא.. או"ח מקומה דבחי"ב שהיא בינה נפלה למי נגיד לקומה הראשונה של הטעמים גרם להתכללות ז"א בכלי דבינה, שאח"כ בהתפ"ב, שאור ה- ז"א בא ונתלבש בכלי דבינה, גם כן לא בסדר מדוע לא בסדר כאן אם אני אומר אור הז"א בכלי דבינה זה רק שני קומות עביות דבחי"ג על עביות דבחי"ד שהוא מתחיל לפרש ב' ג' ד' כבר מתבלבלים

(הנה מצא שם כלי שלו, וכו' עד"ז. כמ"ש לקמן (באו"פ בביאור דברי הרב בפ"ג אות פ'), הרי שכל הבחינות שבפרצוף התחתון, נמשכות רק מהרשימות, שהניח פרצוף העליון ממנו.)

אות ד' למעלה

ד) ונמצא, כי בהעלות הכתר ובהסתלקותו מניח ד רשימו אחד במקומו בכלי ההוא שלו, כדי להאיר לחכמה אשר תחתיו, אחר שיעלה ויסתלק, ואחר שהוא עלה ונסתלק, אז נמשכת ה הארה מה שנהיה בכלי דכתר אל אור החכמה, מאותו הרשימו, שהניח אור הכתר בכלי הכתר שלו,

ואע"פ שאחר כך יתעלה ויסתלק גם אור החכמה אל המאציל בשביל מה צריך הארה זו להישאר אף על פי כן אותו רשימו שנשאר בכלי של כתר, אינו זז ממנו אף אחר שעלה אור החכמה אל המאציל.

מכאן משמע אם אתה אומר שרשימו שהניח אור הכתר בכלי דכתר היה לצורך החכמה אם כן שאור החכמה נסתלק בשביל מה צריך עוד הרשימו של כתר בכלי דכתר מכל מקום נשאל משמע מכאן שיש כאן להבחין ב' הבחנות

אחת הרשימו נשאר בכלי דכתר לצורך הכלי וזה בטח לא מעניין אותו אם אור החכמה נסתלק או לא נסתלק מבחינה שנייה שאתה אומר שהוא צריך להאיר לאור החכמה שאור החכמה נסתלק בשביל מה הוא צריך על זה לא אומר

רק מה הוא אומר תסתכלו בפנים

ואע"פ שאחר כך יתעלה ויסתלק גם אור החכמה אל המאציל אף על פי כן אותו רשימו שנשאר בכלי של כתר, אינו זז ממנו מכלי דכתר אף אחר שעלה אור החכמה אל המאציל.

ניראה מה כוונתו בזה אור פנימי אות ד' מה כתוב למעלה

כי בהעלות הכתר ובהסתלקותו מניח ד רשימו אחד במקומו בכלי ההוא שלו,

ד) ואין להקשות, הרי אומר לעיל באות (ז') ט' שמן הרשימה נעשה מציאות הכלי, וכאן אומר, שכבר יש כלי עוד מקודם הרשימה וקודם הסתלקות האור. האור נמצא בכלי הוא אומר רק לאחר שהאור מסתלק מהכלי אז מניח רשימו בכלי ושם למדנו ממה נעשה כלי מהרשימו מתי יש רשימו לאחר הסתלקות האור

ברור השאלה

עוד הפעם ואין להקשות, הרי אומר לעיל באות (ז') ט' שמן הרשימה נעשה מציאות הכלי, וכאן הוא אומר, שכבר יש כלי עוד מקודם הרשימה (וקודם) מקודם הסתלקות האור. היה נשאר יש כלי בתוך הכלי יש אור ואור מסתלק מהכלי ונשאר רשימו בתוך הכלי

והענין שיש להבחין ב' מיני כלים בכל פרצוף, שהם: כלים הנמשכים מהסתכלות ראשונה שבמלכות זה שנקרא עקודים אה טעמים (של ראש,) אשר המלכות ההיא שבראש מתרחבת, בכח האור חוזר שבה שהעלתה ממטה למעלה, ומתפשטת מינה ובה, לע"ס ממעלה למטה, שהן נבחנות לכלי קבלה אל ההתפשטות הראשונה. שנקרא ראש

אם כן מה נקרא כלים או"ח שבגוף נקרא כלים כמו שלומדים תמיד

ועוד יש בחינת כלים בפרצוף, הנמשכים על ידי הסתכלות שניה שזה נקרא כבר זיווג של נקודות (במלכות דגוף של הפרצוף) הגורם הסתלקות וחזרת האור ההוא למאציל, שהרשימות הנשארות אחר הסתלקות ההיא, נעשו לכלים גמורים. (כמ"ש הרב (לעיל בחלק ג' פרק י"ב באו"פ).)

מהו ההבדל שם למדנו כך בזמן שהאור היה מאיר בתוך הכלי היה אור וכלי מעורבים זה בזה פירוש יש כלי אבל אין היכר.. בין אור לכלי ורק מעת שהתחיל להזדכך המכונה הסתכלות שנייה זיווג על בחינת נקודות שזה גורם הזדככות הזאת גורם עד שיסתלק לגמרי כשהאור מסתלק נשאר היכר.. כלי

נמצא על ידי מה נעשה היכר.. כלי על ידי זה שכל פעם הזדכך והזדכך נעשה לנו כלי.. נמצא באמת כלי הייתה בהתפשטות הראשונה בבחינת הטעמים גם כן אבל לא היכר מדוע אור בזמן שאור מאיר בתוך הכלי לא נקרא.. חיסרון של הכלי מה זה מעורב הוא מפרש הוא אומר אותו חשיבות שיש בהאור יש בכלי בלי הכלי יכול משהו לקבל שום דבר

לכן אין הבחן של הכלי אין הבחן הפחיתות של הכלי אבל מעת שהתחיל להזדכך שאור המתחיל להסתלק אז מסתלק לגמרי נשאלת השאלה מדוע הסתלק האור שהאור לא יכול להיות בכלי נעשה כלי דבר פחות אז נקרא היכר.. כלי שכלי דבר פחות לא כמו שאור הרי אור נסתלק ברור

הסברתי שהרב אומר התפשטות האור והסתלקותו גרם להויות מציאות הכלי וכאן הוא אומר שהרשימות הנשארות אחר הסתלקות ההיא נעשה לכלי משמע שהרשימות נעשה לכלי רשימו זה אור רשימו זה לא כלי וכלי זה כלי אם כן זה בסתירה או הרשימות או הכלי

אז אין לי בהמשל אני יכול לתת על זה כשבא על אדם ירידה בטח שהיה מקודם עליה אומרים מה הירידה אז ניכר שהוא כלי מקודם חשב הוא כבר אור למעלה הוא כבר למעלה שכשבירידה אז רואה שהוא כלי לא אור לא פורח.. מלמעלה

אני רואה יש הרבה אנשים שהם רואים שיש לי ירידות אף אחד לא מרגיש שיש לו ירידה בזמן שנשאר לו רשימו מהאור אה מה שהולך נמצא עכשיו אז יש לו ירידה אבל מה אם לא נשאר לו הרשימו אין לו ירידה

והנה כל הרשימות הללו דהסת"ב, של הנקודות שמתחיל מבחי"ג גם זה צריכים לזכור טעמים נקרא קומת כתר של המדרגה ונקודות נקרא מחכמה למטה רק מדברים מבחינה עליונה הוא מכנה זה חכמה אבל בדרך כלל צריכים לזכור נקודות יש ט'.. תחתוניות כך הוא מכנה

והנה כל הרשימות הללו דהסת"ב, ממשיכות לכל הבחינות: לפרצוף התחתון שלו, כמ"ש בדיבור הסמוך. שביארתי וזה אמרו:

מה דיברנו שם אמר נשאר לנו שתי מיני רשימות מטעמים נשאר לנו רשימו דהתלבשות אור הזכר מנקודות נשאר לנו עביות אור הנקבה ולמדנו מה הבדל בין התלבשות לעביות בהתלבשות אין התפשטות בגוף שם מכונה כלים ומעביות כן יש התפשטות בגוף המכונה כלים או אותיות

זה שאומר כאן

והנה כל הרשימות הללו דהסת"ב, המכונה נקודות שמתחיל מחכמה למטה שמזה נשאר הרשימו דעביות ממשיכות לכל הבחינות: לפרצוף התחתון שלו, כמ"ש בדיבור הסמוך.

וזה אמרו: "כי כל האורות עליונים הם לאורות התחתונים בבחי' אב אל בנים" כלומר, שפרצוף התחתון נמשך מפרצוף העליון כמו בן מאב, דהיינו על ידי הרשימות הנשארות תוך הכלים דהפרצוף העליון מהאורות שלו, כנ"ל בדיבור הסמוך.

מה קשה לי כאן אומר.. כל הרשימות הללו דהסת"ב, משמע דהסתכלות הראשונה של טעמים לא עוברים ובסוף הוא אומר על ידי הרשימות הנשארות משמע שהכל עובר

אז לכן יכולים לפרש הסת"ב או שכוונתו גם בהסת"ב או כמו שפרשתי מקודם כוונתו שרוצה לדבר מרשימו דעביות זה דווקא מהסת"ב משמע הסת"א נשאר רק רשימו דהתלבשות שמזה אין התפשטות בכלים יכולים לומר ככה יכולים לומר ככה אבל שניים אמת

וז"ש הרב "כי העליונים מניחין במקום הראשון קצת הארה הנקרא רשימו, כדי שמשם יומשך הארה לתחתונים", כמבואר. וזכור זה מאד כי הוא המפתח להשתלשלות המדרגות בדרך סבה ומסובב, מראש הקו עד סוף עשיה. אשר כל תחתון מסובב על ידי הרשימות דפרצוף העליון שלו.

מה הוא רוצה להדגיש כאן מה שאומר "כי העליונים מניחין במקום הראשון קצת הארה הנקרא רשימו, מבינים כדי שמשם יומשך הארה לתחתונים", אז הוא מפרש מה זה הארה לתחתונים שכל התחתון נבנה מהרשימות האלו שנשאר זה מפרש הארה לתחתונים

מה כתוב למעלה

אז נמשכת ה הארה אל אור החכמה,

ה) כי אח"כ כשעלתה המלכות אל בחי"ג פירוש הדבר שמלכות נזדככה מבחי"ד ויש עכשיו זיווג על בחי"ג שנקרא נקודות היות שנעשה כבר נקודת הצמצום על ד' שיוצאות שם ע"ס בקומת חכמה, הנה אי אפשר שיתחיל האור הזה בספירת החכמה, שהרי כל התפשטות של אור מוכרח להתחיל מהכתר, ולפיכך להארת רשימה דכתר צריכה, שעל ידי זה האור דבוק וקשור בהשורש.

כאן כבר אומר לנו דבר חדש זאת אומרת עוד הג..רה שיש כאן עוד עניין הוא אמר פעם ברוחניות יש אלף טעמים לא רק טעם אחד שתיים שלוש אם כן מה הוא אומר כאן אחר כך שמאיר אור החכמה זאת אומרת קומת חכמה קומת בינה מוכרח להתחיל כל דבר מהכתר, מהשורש לכן הרשימה הזאת משלימה לו כתר שהיינו נגיד בינה צריכים לומר שבבינה יש שתי רשימות רשימו מחכמה ורשימו מכתר על זה משלים לבינה שיהיה לבינה ע"ס

במקום אחד כתוב כך זה קצת קשה מה זה רשימו משלים אז הוא אומר כך אל תחשבו כשאנו אומרים אור מסתלק נשאר במקומו.. כתוב בפירוש עולה למעלה למעלה למעלה הוא מסמ.. הרבה דוגמאות האור לא מסתלק אין זה גשמיות רק מה לא רואים אותה אם רואים אותה ממנה חלק קטן מאור הזה מה שרואים זה נקרא רשימה זה.. משל/למשל רשימו מאור

זאת אומרת לא רשימו זה דבר אחר ואור דבר אחר חלק קטן ממה שרואים מהאור זה נקרא רשימו באמת האור בעצמו הוא אין הסתלקות באור רק מה הסתלקות לא רואים זה נקרא הסתלקות זה כלל גדול להבין כל דברים על ידי זה

הלאה מה סיכמנו בכדי שיהיה ע"ס בכל אחד ואחד אז הרשימה משלמת שיהיה לו ע"ס הלאה

וכן כשמלכות עלתה לבינה נזדככה ויש לו מסך דבחי"ב שלא נמשך שאני יותר מקומת בינה )ויוצאות ע"ס בקומת בינה), נשאר שם במי בקומת בינה (בהכרח) הארת רשימות דכתר וחכמה, כדי שיהיה ע"ס וכו' עד"ז מטעם האמור. שכן כל התפשטות של אור מוכרח להתחיל מכתר

ותזכור זה לכל המקומות, כי אי אפשר כלל לשום מדרגה שתהיה חסרה בה ספירות העליונות לגמרי, אלא בשעה שספירות עליונות הן בבחינת הארת רשימה בלבד, אז אנו מכנים אותן, שהן חסרות שמה, מדוע להיותן שם בלתי מאירות. כמו שצריך להיות רק חלק קטן

אין אנו מדברים מאור בכלל מדוע מה אנו.. יודעים מה שיש באור רק מה מדברים בכלי בעצמה או שמדברים מהאור פירוש הדבר מה שהכלי מתפעלת מהאור לפעמים מדברים מהכלי.. עצמה איך שעושים כלי ואחר כך הכלי שמקבל את האור איך שהיא מתפעלת ממידת.. האור

לכן אומרים כל כלי שמקבלת אור מוכרח להתחיל מכתר לכן אנחנו כשלומדים בעולם האצילות בעולם התיקון שצריכים לתקן שהייתה את שבירת הכלים בז' מלכים הוא שואל למה צריך לצאת עולם האצילות כתר חכמה בינה היה מספיק שיהיה אצ.. ז"א לבד

הוא רוצה לתרץ על דברי הרב שהרב אומר ששם היה בעולם הנקודים שבע מלכים שהם ז"א דנקודים ואחר כך אומר הרב שיצא מלך השמיני הנקרא הדעת שהוא ז"א אז הוא שואל מדוע הרב מדלג על כתר חכמה בינה דאצילות שהם עתיק א"א ואו"א דאצילות רק חושב ז' מלכים של השבירה

ומר.. מביא ראייה מהפסוק ומלך הדעת זה מלך השמיני שהוא עולם התיקון שהוא ז"א אז באור פנימי הוא מתרץ הרב רוצה להשמיעני שלא צריכים לתקן יותר מז"א שזה היה השבירה

אם כן בשביל מה באו עתיק א"א ואו"א המכונה פה.. קומת כתר כתר דמ"ה וחכמה דמ"ה שהוא א"א ובינה דמ"ה שהם או"א היות שאין שום דבר מתחיל מחצי הכל מתחיל בכתר רק מה בעולם א"ק יצא כתר חכמה בינה בעצמם שיהיה בחינת עצמם מה שאם כן בעולם האצילות מה שיצא עתיק א"א ואו"א שהם קומת כתר חכמה בינה דמ"ה לא לצורך עצמם אלא מבחינתו עצמו נקרא כמו למעלה מטבור דא"ק

יש שם חכמה דאור ישר יש להם צמצום א' אפילו ומה שאנחנו מדברים מצמצום ב' בפרצופי ג"ר דאצילות שם גם כן לומדים צמצום ב' וגם הארת חכמה הם באים בשביל להשפיע לזו"ן אז הם אנו מדברים מה שהם משפיעים לזו"ן לא בערך עצמם אבל כלל זה יש ששום דבר לא מתחיל באמצע הכל מכתר בין באורות בין בכלים באורות לא מדברים מאור אני מדבר מה שהכלי מתפעל מהאור דבו.. בשורשו.. מתחיל כתר

עכשיו צריכים להתחיל אות ה' נתחיל אות ה'

ה) וכן אחר כך כשעלה החכמה למאציל, מניח חכמה רשימו בכלי שלו, להאיר ממנו לבינה אחר הסתלק עצמו, ואף גם אחר עלות הבינה למאציל, אין רשימו של חכמה מסתלק מכלי החכמה,

הלא אם אנו אומרים שחכמה צריכה להאיר להשאיר רשימו בשביל הבינה אבל שבינה גם כן נסתלקה בשביל מה אני צריך אז הרשימו של החכמה בכל מקום הוא אומר לא מסתלק ועד"ז כולם עד היסוד.

למדנו באות ה' הוא הסביר לנו למטה מה שאני אומר הרשימות נשארות להאיר במה שלמטה ממנה הוא היות שאני צריך ע"ס שיהיו כשמאיר בינה או שמאיר חסד חסר כבר ממנו למעלה שאני אומר האורות מניחין רשימות והרשימות מאירים אז הרשימות משלים לע"ס

נמצא שמאיר חסד החכמה צריך להישאר הרשימו שלה לא בשביל בינה עכשיו בשביל יסוד בשביל חסד אחר כך בשביל הוד עד יסוד מה שכן מלכות אינה מניחה רשימה מדוע

הוא אומר הלאה אות ו'

ו) אבל אור ו המלכות, כאשר מסתלקת אינה מנחת רשימו בכלי שלה, מדוע לפי שאין שום ספירה תחתיה לקבל הימנה. שישלים אותה לע"ס ואף על פי שעתיד להיות עולמות אחרים תחתיה מתחת המלכות

אם כן נגיד הרשימות האלו ישלימו גם כן יהיה שלמים במדרגה הקודמת לא (שמקבלים ממנה,) ז אין הוא מדרגה השניה מסוג שלהם ואין לה דביקות עמהם, כמו שיש דביקות אל היוד ספירות דכל עולם ועולם בפני עצמו.

אנחנו למטה.. ההסברה שאנחנו צריכים שיוצא פרצוף גלגלתא צריך להיות שם ע"ס אבל הוא כאן הוא רוצה לומר שאני לא מוכרח לומר שבפרצוף אבי"ע יאיר גם כן פרצוף גלגלתא היינו מסוג שלם זה שהוא מתרץ

ניראה עכשיו אות ו'

ו) אבל אור ו המלכות, כאשר מסתלקת הוא אומר אינה מנחת רשימו בכלי שלה, מדוע הוא אומר

ו) כי הוא מלכות נקרא אור נקבה, שמקבלת לעצמה ואינה משפעת, אשר מטעם זה נמצאו ע"ס שלה מסיימות את המדרגה, מה הפירוש סיום עד כאן מדוע אם אנו אומרים שמלכות אינה מקבלת איך זה יכול להימשך כי הוא סוד או"ח בלבד, כנודע, ולכן אינה מנחת רשימה,

למה משום שאין רשימה אלא השירים מהתפשטות אור ישר הנשאר שם, כדברי הרב לעיל. וגם אין כאן הפסק באור העליון, כנ"ל בדיבור הסמוך, כי התחתון מוכרח לעליון אבל העליון אינו צריך אל התחתון.

מה הוא רוצה מה הפירוש שמקבלת לעצמה ואינה משפעת, מקבלת לעצמה מדוע מקבלת לעצמה מדוע אינה משפעת אני שואל אז טוב ללמוד בפשטות מקבלת מה שנותנים לה ואינה ומשפעת לעצ.. היא בעצמה לא ממשיכה בעצמה אומרת אני לא רוצה לקבל מזה שהיא לא רוצה לקבל יש לה איזה הארה ... ל.. אור ישר ומה שאנחנו אומרים אור ישר פירוש הדבר אור ממש

אם כן אם אנו אומרים שהרשימו צריך להשלים האור אור שלא יכול להשלים שום דבר זה לא אור זה רק כוח הדחייה זה שהוא אומר כאן מסביר כי הוא מלכות אור נקבה, שמקבלת לעצמה מה שנותנים לה ואינה משפעת, היא לא ממשכת לעצמה מדוע עליה היה צמצום על בחינתה עצמו

אנו צריכים לזכור שכל התכונות של הספירות מדברים מד' בחינות דאור ישר שמלכות נקרא מקבל על מנת לקבל ואחר הצמצום מה היא אומרת אני לא רוצה לקבל לא מה נעשה סיום

כי הוא מה הכוח שלה מה יש במלכות סוד או"ח בלבד, (כנודע,) מה שנותנת מסך יוצא או"ח ולכן אינה מנחת רשימה, כל הרשימות הוא להש.. האורות משום שאין רשימה אלא השירים מהתפשטות אור ישר הנשאר שם, בכדי להשלים עשר אורות כדברי הרב לעיל.

זה ברור אני חושב הלאה

וגם אין כאן הפסק באור העליון, אם מלכות לא מקבלת נגיד חסר ספירה (כנ"ל בדיבור הסמוך,) כי התחתון מוכרח לעליון שישלים אותו אבל העליון אינו צריך אל התחתון. שיהיה לו משהו

... ... עוד הפעם מה שאנחנו מדברים עכשיו מרשימות הכוונה אני צריך שאור ישר ישלים לעשר אורות לכן הרשימו שנשלם האור זה כמו האור בעצמו מלכות אינה מנחת רשימו הוא אומר שאף פעם לא היה לו אור ישר שנהיה רשימו שהיא.. רשימו

אם כן אני שואל קושיה מה אתה אומר שמלכות אף פעם לא היה לה לכן אינה משאירה אנחנו למדנו בחינה אחרונה נאבדת מה זה נאבדת משמע שכן היה לה לא היה לה נאבד לי מה נאבד לך דבר שאף פעם לא היה לך אתה לא יכול מדבר כך כאן אתה אומר אין לה כאן אתה אומר נאבדת אם כן יש לה אז מדברים מה שהיה לה היינו כוח התגברות של המסך זה נאבד לה הכוח מה שאם היה ש.. אף פעם לא הית..

... אני מבחין ארבע הבחנות אחת מלכות דאור ישר שכל פעם נקרא מלכות מקבל על מנת לקבל ב' אנחנו מדברים ממלכות שיש עליה מסך אז אני מדבר מהמסך שלה ג' יש לי לדבר איזה אור יש למלכות אם היא לא מקבלת נותנת או"ח ונותנת המסך או"ח לבד לא יותר

עוד יש לנו קומת מלכות זה כבר דבר אחר לגמרי בקומת מלכות כתוב כאן יסוד כן מניח רשימו למלכות משמע מכאן שגם למלכות יהיה לו ע"ס כאן אני צריך לומר מדבר מקומת מלכות שיש לדב.. אני אומר קומת מלכות יש שם אור ישר ואו"ח אני צריך לומר איך שנראה אחר כך או שאני אומר מלכות הפרטית מלכות דאור ישר שיש בה כל קומה קומה

מה זה ז' הוא שואל

ואף על פי שעתיד להיות עולמות אחרים אחר מלכות מכל מקום הוא אומר (תחתיה שמקבלים ממנה,) ז אין הוא מסוג שלהם ואין לה דביקות עמהם, כמו שיש דביקות אל היוד ספירות (דכל עולם ועולם בפני עצמו.)

למטה ז'

ז) משום שהם באים בצורה מחודשת של עביות, שם מה היא עביות דבחינה ד' ובחינה ד' למדנו יש ע"ס אף שיש עביות אחרת עביות דבחינה ג' אין כל קשר הוא אומר לכן אין לה דביקות עמהם, מה פירוש הדבר כי דבקות פירושו השתוות הצורה, והבדל ופירוד פירושו שינוי הצורה, ג' ד' אין דביקות (כנודע.) (עי' בח"ג תשובה ר"י). זה שמפרש כאן דברי הרב מה זה דביקות