בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 1.7.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*יראה – קטעים נבחרים*
רוחניות צריכה להיות חשובה ואני כנגד זה מעמיד את הכלי שנקרא יראה. אמנם הרוחניות מאוד חשובה לי אבל אני מקבל את זה רק בע"מ להשפיע, לא לעצמי. תארו לעצמכם שאתם מקבלים דברים מאוד מאוד חשובים לכם, אבל אתם עושים חשבון והכנה ולא מקבלים אותם לעצמכם, כמה זה לא פשוט, כמה זה קשה.
*ועניין
יראה
היא
שמתירא
מפני
התענוג
הגדול
שנותנים
לו,
שלא
יוכל
לקבל
בע"מ
להשפיע,
שבדרך
הרצון
לקבל
שלו
ידחוף
אותו
לגנוב,
לקבל
לעצמו
והוא
לא
יכול
לעמוד.
כלומר
הוא
נמצא
תחת
השפעת
2
כוחות,
מצד
אחד
יראה
ומצד
שני
הרצון
לקבל
הגדול,
מי
ינצח*?
*האדם
באמצע,
לא
יודע
מה
לעשות,
ממש
הוא
לא
מבטיח
שלא
יגנוב.
מי
מאיתנו
שנמצא
כבר
קצת
בהכרת
הרצון
לקבל
שלו
יודע
שהאדם
לא
יכול
להבטיח
כלום.
אם
הרצון
לקבל
עולה,
האדם
גונב.
אם
הרצון
להשפיע
או
חשיבות
הבורא
עולים,
אז
אדם
יכול
לעמוד
ולהפעיל
את
כוח
התגברות.
סה"כ
זה
חשבון
מי
יותר
ומי
פחות*.
יש
עניין
של
לגלות
התענוג
הגדול
ולא
לקבל
אותו
לעצמו,
ובמקום
הזה
יש
השכר,
זו
העבודה
של
האדם.
חוץ
מזה
אנחנו
מייחסים
הכל
לבורא,
רק
הנקודה
הזאת
חשובה.
ש:
איך
להסתיר
את
הפנים
כדי
לא
להסתכל
על
הבורא
ויחד
עם
זה,
לגלות
אותו?
ר:
*צריכים
לעשות
תרגילים,
הרבה
תרגילים
בקבוצה
ולנסות
יותר
ויותר
קודם
כל
להשתדל
לעשות
את
זה
כלפי
החברים.
להשתדל
לעשות
תרגילים
כאילו
שאתה
מקבל
איזשהו
שפע
ואתה
מתנגד
לו,
ובמקום
זה
אתה
מגיע
לגילוי
הבורא.
כשאתה
מקבל
את
גילוי
הבורא
לא
ע"מ
לקבל,
בעצם
אתה
מכין
את
עצמך
בקבלת
השפע.
אם
לא
תקבל
את
השפע,
אז
אתה
יכול
גם
לגלות
את
הבורא
וזה
לא
יהיה
בע"מ
לקבל*.
ש:
מדוע
הכל
בידי
שמיים
חוץ
מיראת
שמיים?
ר:
יראה
זה
כוח
שאנחנו
מפתחים
בנו
להיות
בעמידה
נגד
התענוג
שמתגלה
מלמעלה.
אם
אוכל
לקבל
את
גדלות
הבורא,
גילוי
הבורא
בע"מ
להשפיע,
אז
זה
יתגלה
וימלא
את
האוצר
שלי
באמת,
את
הכלי
שלי,
בע"מ
להשפיע.
לכן
*כל
העבודה
שלנו
היא
להתרגל
למצבים
שצריכים
להיות
למעלה
מהתענוגים,
למעלה
מהרצון
לקבל
שלנו*.
*איך
עושים
זאת?
רק
ע"י
כך
שאנחנו
מתארים
לעצמנו
שגדלות
העשירייה,
גדלות
גילוי
הבורא
היא
יותר
מכל
התענוגים
שאנחנו
יכולים
לתאר
לעצמנו.
אם
נעשה
את
זה
בתוך
הקבוצה
כתרגילים,
אז
מהם
נגיע
גם
לתרגילים
עם
הבורא,
וכך
נבנה
את
הכלי
שנקרא
אוצר,
שבו
יהיו
כל
ההבחנות
שנוכל
להעמיד
אותם
ולהשתמש
בהם
רק
בע"מ
להשפיע.
זה
בעצם
הכלי
שלנו
הרוחני*.
ש:
אני
לא
מרגיש
שבורא
נותן
תענוגים,
רק
מכות
וייסורים?
ר:
הבורא
נותן
לך
כל
הזמן
תענוגים
שאתה
מקבל
אותם
בע"מ
לקבל
או
דוחה
אותם,
בחשבון
שלך
שיהיה
לך
טוב.
*אם
תחשוב
מה
אני
צריך
לעשות
מרגע
זה
והלאה
כדי
לגרום
ע"י
כך
תענוג
לקבוצה
שלי,
תתחיל
כך
למיין
את
כל
מה
שעובר
עליך,
אז
תראה
כבר
שההסתכלות
שלך
על
החיים
תתחיל
לכוון
אותך
ליחס
חדש
לחיים,
ואח"כ
תוכל
לעשות
אותו
דבר
כלפי
הבורא.
תתחיל*.
ש:
מה
הכוונה
שאני
צריך
לתת
תענוג
לחברים?
ר:
*אתה
נמצא
בקבוצה
וכל
הזמן
חושב
על
תועלת
הקבוצה,
העשירייה,
מה
אני
יכול
לעשות
להם,
איתם,
כדי
להעלות
אותם..
אתה
צריך
לחשוב
מה
ואיך
אני
יכול
לעשות
כדי
לקרב
אותם
לבורא.
הם
רוצים
את
זה,
מה
אני
אעשה
כדי
לקרב
אותם*.
אתה
חושב
עכשיו
איך
אתה
יכול
להנות
לקבוצה,
להביא
את
הקבוצה
למצב
הטוב.
ש:
אם
אחשוב
להביא
את
הקבוצה
למצב
הטוב,
זה
התענוג
שאקבל?
ר:
אתה
חושב
אז
איך
לקבל,
או
איך
להשפיע?
אין
לך
כלי
לקבל
תענוג,
יש
לך
רק
רצון
לקבל,
והרצון
הזה
לא
מספיק..
אתה
כל
הזמן
חושב
איך
יהיה
לך
תענוג.
בעצם
זה
רצון
נכון,
אבל
לא
כך
מכינים
אותו
כדי
באמת
להתקרב
לבורא.
ש:
אפשר
לתת
נ"ר
לבורא
גם
כדי
לתחזק
הגוף
הפיזי,
אוכלים...
?
ר:
*כל
דבר
שאתה
נהנה,
אפילו
בצורה
הקטנה
ביותר,
אתה
יכול
בזאת
לעשות
נחת
רוח
לבורא.
אם
תחשוב
עליו
כשאתה
עושה
איזשהו
מעשה
ויש
לך
ממנו
תענוג,
את
התענוג
הזה
היית
רוצה
להעביר
לבורא*.
ש:
לא
מבין
איך
עושים
זאת?
ר:
*תנסה,
תנסה,
יום
יומיים,
שבוע,
שבועיים,
אח"כ
נדבר.
אתה
תהיה
כבר
בעל
ניסיון,
תדע
על
מה
אנחנו
מדברים
ואז
נשתדל
לברר
זאת*.
יראה היא שאני מפחד האם אוכל לקבל את התענוגים רק למען הבורא ולא למען עצמי? כלומר *ברגע שמגיע לרצון לקבל שלי תענוג, אני עושה צמצום, מסך אור חוזר, ודוחה את התענוג הזה לבעל הבית ואומר: אני לא מסכים לקבל לעצמי שום תענוג ממנו, אלא אך ורק אם אני ע"י זה מתקרב, מתחבר אליו, עושה לו טובה, אבל קודם כל דחייה*.
ש:
איך
לבנות
מנגנון
הגנה
שאוכל
לעקוב
בנקודה
שפתאום
אני
מתחיל
לקבל?
ר:
*להמשיך
לעבוד
בתוך
הקבוצה
ולבקש
מהבורא
שיעזור
לכם
לבנות
קשר
יותר
חדש,
יותר
טוב,
יותר
חזק.
לבקש
מהבורא*.
אתם
הכל
רוצים
לעשות
בשכל
וברגש
שלכם,
זה
לא
מכונה,
זה
לא
מנוע,
זו
לא
מערכת.
*אם
אתה
רוצה
משהו
להשיג
בצורה
מהותית,
אתה
חייב
לבקש
שיתנו
לך,
כי
הבקשה
שלך
היא
הכלי,
ואז
תקבל
מה
שצריך.
אולי
לא
את
מה
שאתה
רוצה,
אלא
מה
שצריך*.
ש:
מה
יכול
לעשות
כדי
לקרב
העשירייה
לבורא?
ר:
*תנסה
לגרום
לעשירייה
תענוגים
ולראות
שהתענוגים
האלה
באמת
עוברים
לידך,
שהיית
רוצה
לקבל
לעצמך
אבל
אתה
לא
עושה
זאת
כי
אתה
מעלה
אותם
בחשיבותם
יותר
מעצמך,
ולכן
אתה
מעביר
את
התענוגים
האלה
אליהם.
כשהם
נהנים,
אתה
רוצה
שבשבילך
זה
יהיה
תענוג
הרבה
יותר
גדול
מאשר
שהיית
מקבל
אותו
אתה*.
ש:
מהי
יראה
בין
חברים?
ר:
*יראה
בין
החברים
זה
שאני
רוצה
לגרום
לחברים
תענוג
ומשתדל
ללמוד
מזה,
שזה
יהיה
באמת
להנאת
החבר,
להנאת
הקבוצה,
כמה
שאפשר.
כך
אנחנו
עושים
כל
אחד
לאחרים
ולאט
לאט
לומדים
מבינינו
איך
להרגיש,
איך
לכוון,
איך
לעשות
חשבון
בע"מ
להשפיע*.
ש:
איזה
תרגילים
ביראה
לעשות
בעשירייה?
ר:
*תנסה.
איזה
תרגילים?
תביא
להם
משהו,
תגרום
להם
איזשהו
תענוג,
תראה
האם
התענוג
שאתה
גורם
להם,
כמה
פתאום
מתעוררת
בך
גאווה,
חשיבות
עצמך
וכן
הלאה.
תנסה,
תנסה
לראות
את
זה*.
ש:
זה
בהתקשרות
פיזית
שאני
מביא..?
ר:
לא,
זה
לא
חייב
פיזי
שאתה
מביא
להם
בקבוק
או
משהו,
אתה
יכול
בזה
שאתם
מתקשרים
לומדים
משהו.
*אתה
בכך
רוצה
לגרום
להם
נחת
רוח,
כמה
אתה
שומר
שנחת
רוח
הזה
יהיה
באמת
לטובתם
ולא
לטובתך.
אתה
רוצה
לעבוד
כלפיהם
במסירות
נפש,
זה
הכל.
תבדוק*.
ש:
גם
כשאני
עם
עצמי?
ר:
גם
במחשבה
בינתיים,
ואח"כ
במילים,
באיזה
מעשה
בהזדמנות,
כן.
היראה
הופכת
להיות
לכלי
שאתה
בו
מקבל
תענוג
מהבורא..
יראה
באה
מתוך
ההחלטה
שאתה
הולך
לקבל
בע"מ
להשפיע,
או
משפיע
ע"מ
להשפיע.
גם
זאת
יראה,
כי
אתה
עובד
נגד
הרצון
לקבל.
גם
עכשיו
יש
לי
פחד
לא
לאבד
קבוצה,
העשירייה,
הרב?
ר:
עכשיו
זה
פחד
אגואיסטי,
יש
לי
מזוודה
שבה
דברים
חשובים,
אני
מפחד
לאבד
אותה,
אז
אני
מחזיק
אותה
חזק.
ש:
בתרגילים
כלפי
החברים..
מה
מעביר
לחברים?
ר:
*אתה
רוצה
ליהנות
מעוגה,
אז
אתה
מחלק
אותה
לחברים
שלך
ואז
אתה
נהנה
יחד
איתם.
אתה
רוצה
להרגיש
בחתיכה
הזאת,
שאתה
טועם
אבל
מתאר
כמה
שכל
אחד
מהם
נהנה.
כל
זה
נכלל
בתענוג
שאתה
מקבל.
כלומר
למרות
שטעמת
חלק
אחד,
עשירי
מהעוגה,
אבל
בכך
שחילקת
אותה
לחברים
אתה
משתדל
להרגיש
כאילו
קיבלת
מהם,
לא
תענוג
של
עוגה
אלא
תענוג
רוחני*.
*אתה
גרמת
להם
תענוג
גשמי,
אבל
מהם
אתה
מקבל
תענוג
רוחני*.
למה?
כי
רצית
לגרום
להם
תענוג
ואת
התענוג
הזה
אתה
מקבל
בחזרה.
זו
עוד
לא
רוחניות
אבל
אפשר
להגיד
רוחניות,
תרגיל,
כי
עדיין
זה
בע"מ
לקבל
אבל
זו
כבר
בהתקרבות
לע"מ
להשפיע.
אתה
רוצה
ללמוד
מכך
שאפשר
ליהנות
מהשפעה.
*אנחנו
עכשיו
לומדים
איך
בכל
רגע
ורגע
להשתדל
לעשות
אותן
פעולות
שאנחנו
עושים
יום
יום,
אבל
להעלות
אותם
ליחסים
רוחניים.
זה
תלוי
רק
ביחס
שלנו*.
ש:
תרגילים
פיזיים?
ר:
*הפעולות
הפיזיות
משאירות
רושם
כי
הן
בכל
זאת
נשארות
בכלים.
רק
במחשבה?
אמנם
הכל
במחשבה
יתבררו,
אבל
צריכים
אח"כ
מהמחשבה
לעבור
לפעולה
פיזית,
במשהו*.
אתם
ביניכם
מדברים?
זה
מספיק,
מדברים
וקובעים.
אל
תחשוב
שזה
סתם
כי
חוץ
ממך
אם
קובעים
זאת
עוד
כמה
אנשים,
זה
נמצא
ביניכם
ואם
ממך
זה
ייעלם,
אח"כ
מהשני,
אח"כ
מהשלישי,
אבל
בכל
*זאת
בניתם
את
הכלי
המשותף,
זה
נשאר
בו.
לכן
אתם
יכולים
לקחת
את
זה
כאילו
מהאויר
ולהשתמש
בכל
ההבחנות
הללו*.
ש:
אילו
תענוגים
רוחניים
נוספים
יש?
ר:
איזה
תענוגים
רוחניים
נוספים
יש?
התשובה
היא
נרנח"י,
בכל
125
מדרגות
ועוד
ועוד,
אנחנו
אפילו
לא
יודעים
את
השמות
שלהם
בינתיים,
לא
למדנו,
נגיע
אליהם
ותראו.
*בעולם
שלנו
התענוגים
הם
אפסיים.
קצת
אוכל
מין
משפחה
כסף
כבוד
מושכלות.
ברוחניות
זה
אין
סוף
תענוגים,
אין
סוף.
סה"כ
כולם
נכללים
בתענוג
אחד
גדול,
באור
העליון*.
*רק אחרי שהאדם עושה תרגילים איך לא לקבל לעצמו אלא להנות לאחרים, לחברים, לחשוב עליהם, הוא יכול לעבור למחשבה שהוא רוצה לגרום נחת רוח לבורא, ולגרום לו ממש נחת רוח, לגרום לו טוב ולא לקבל לעצמו אז הוא מגיע לפעולות כאלה ובפועל מלמדים אותו איך מתענוגים הקטנים ביותר להגיע לתענוגים אמיתיים. הוא לומד זאת בתוך החברה, בתוך הקבוצה. הקבלה בפועל מתגלה בתוך הקבוצה*.
*תע"ס חלק ג' חלק י*'
הוא אומר שיש שורש נשמה גוף, שזה גוף בעצמו, שורש נשמה גוף, ויש משהו מחוץ לו שנקרא לבוש והיכל. כמו שאנחנו נמצאים בשורש נשמה גוף, והעליון זה לבוש ועוד היכל, בית. בין האדם עצמו ובין הלבוש והיכל יש מדור קליפות, כלומר רצונות לא מתוקנים שנשארו עדיין בע"מ לקבל.
ש:
מה
עוזר
לנו
להשיג
כשאנחנו
עולים
מלמטה
למעלה?
ר:
כשאנחנו
עולים
ממטה
למעלה
אנחנו
עולים
מחיצוניות
לפנימיות,
ולכן
יש
כאן
עליה
בגובה
ועליה
במדרגות
מחיצוני
לפנימי.
כך
זה
נעשה
כי
זה
הטבע
של
המדרגות.
איך
אפשר
עוד
לעלות
אם
לא
להצטרף
למדרגה
יותר
עליונה?
זה
נקרא
עליה.
ש:
אומרים
לו
יתוש
קדמך.
הרי
לנו
יש
זכות
בחירה.
וליתוש
יש?
ר:
קיבלת
עקיצה
מהיתוש
מהמשפט
הזה
שהיתוש
יותר
חשוב
ממך.
נו
ומה,
מפריע
לך?
ש:
מפריע
לי.
לנו
יש
זכות
בחירה...
ר:
אבל
*אתה
כנראה
שלא
משתמש
בה.
לכן
היתוש
דווקא
מפני
שלא
קיבל
את
ההזדמנות
לעלות
למדרגות,
הוא
יותר
חשוב
ממך,
כי
הוא
מקיים
ב-100%
את
מה
שהבורא
הכניס
בו.
אתה
לא
מקיים
אפילו
ב-1%
את
ההזדמנות
שהבורא
נתן
לך,
אז
היתוש
יותר
חשוב
ממך*.
ש:
אבל
יתוש
לא
יגיע
לפי
תר״כ
פעמים..?
ר:
אני
לא
יודע
מה
יהיה
אח״כ,
אני
יודע
מה
שעכשיו
קורה
בפועל.
ש:
תודה.
ר:
על
מה?
ש:
על
זה
שאמרת
לי
שאני
פחות
מיתוש.
ר:
*אם
תסכים
לכך,
זו
יכול
להיות
התחלה
טובה*.
תשתדלו להתקשר במשך היום, לקרוא את החומר למחר. אתם רואים כמה הקטעים האלה שאנחנו קוראים בתחילת השיעור מיוחדים.