שיעור בוקר 08.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 586

מאמר ע"ד "ענין עולם שנה נפש"

קריין: עמ' 586, שמעתי ע"ד, "ענין עולם שנה נפש".

עד. ענין עולם שנה נפש

שמעתי תש"ג

"זה ידוע, שאין שום מציאות בלי שיהיה מי שירגיש את המציאות. לכן, כשאנו אומרים "נפש דאצילות", פירושו שמרגישים בחינת השגה במידת מה בהשפע העליונה, ששיעור הזה אנו מכנים בשם "נפש".

ועולם, פירושו הכלל שבאותה השגה. דהיינו, שכל הנפשות יש להן אותה הצורה, שכל מי שמשיג אותה מדריגה, הוא משיג את השם הזה, הנקרא נפש. כלומר, שלאו דוקא שאיש אחד הוא משיג את השם הזה ובאותה הצורה, אלא שכל מי שבא לאותה מדרגה, בטח שהוא לפי הכנה של קדושה וטהרה, מתראה השפע אליו באותה צורה, המכונה נפש.

ודבר זה יכולים להבין ממשל גשמי, הנוהג בעולם הזה. למשל, כשאדם אחד אומר, שאני הולך עכשיו לירושלים, אז כשאומר שם העיר, כולם יודעים ומכירים את העיר הזה. שאין ספק לאף אחד מהם, מאיזה מקום הוא מדבר, כי מי שהיה בעיר הזו, כבר יודע במה המדובר."

ודאי שעוד חסרה לנו הבנה בבירור הזה בכמה שורות של עולם שנה נפש, אבל נקרא שוב ונראה.

עד. ענין עולם שנה נפש

שמעתי תש"ג

"זה ידוע, שאין שום מציאות בלי שיהיה מי שירגיש את המציאות." זאת אומרת, כל המציאות שמרגישים, אנחנו צריכים לציין כלפי מה המציאות הזאת, כלפי מי המציאות הזאת מתגלה, כי אין מציאות בפני עצמה, אלא רק כלפי מי שמשיג אותה. זה חוק.

אנחנו יכולים לדבר על העולם, על כל על כל תופעה ותופעה שבעולם, רק כלפי מי שמשיג את התופעה הזאת. כי אם מישהו אחר משיג אז כלפיו התופעה היא אחרת, ולכן חשוב לנו מאוד לציין את זה תמיד. זה מה שבעל הסולם כותב, "זה ידוע, שאין שום מציאות בלי שיהיה מי שירגיש את המציאות. לכן, כשאנו אומרים "נפש דאצילות", פירושו שמרגישים בחינת השגה במידת מה בהשפע העליונה," אנחנו משיגים את השפע העליון במידה מסוימת "ששיעור הזה" של השגת השפע העליון "אנחנו מכנים בשם "נפש". וכך המקובלים מדדו את כל ההשגות שיכולות להיות לבני אדם, לכלים השבורים, וחלקו אותן לחמישה חלקים לפי הרצונות, לפי הצמצומים, מסכים, וקראו להשגות האלה "נפש" "רוח" "נשמה" "חיה" "יחידה", או לפי הרצונות שמתקנים, שורש א' ב' ג' ד' וכן הלאה. אבל בסך הכול ההשגה הראשונה והבסיסית במה שמשיגים היא "נפש".

"ועולם, פירושו הכלל שבאותה השגה." זאת אומרת, זה לא "נפש" שכל אחד משיג בצורה פרטית, אלא "עולם" זה כבר משהו כולל. "דהיינו, שכל הנפשות יש להן אותה הצורה, שכל מי שמשיג אותה מדריגה, הוא משיג את השם הזה, הנקרא נפש." זאת אומרת יש משהו משותף. בהשגת הנפש אני משיג משהו פרטי. למשל אני מרגיש את עצמי, שאני קיים, ואני יכול לדבר על עצמי. אבל כשאני מדבר על העולם שאני קיים בו, אני מדבר על משהו שנמצא מחוץ לי בכלים יותר מפותחים, יותר פתוחים שלי.

לכן בעל הסולם אומר "ועולם, פירושו הכלל" זאת אומרת הכולל "שבאותה השגה. דהיינו, שכל הנפשות יש להן אותה הצורה, שכל מי שמשיג אותה" את הצורה המשותפת לכולם של אותה "מדריגה, הוא משיג את השם הזה, הנקרא נפש." כלומר, שלאו דוקא שאיש אחד הוא משיג את השם הזה ובאותה הצורה, אלא שכל מי שבא לאותה מדרגה, בטח שהוא לפי הכנה של קדושה וטהרה," ככל שהוא מתאים כך הכלי שלו מתרחב ו"מתראה השפע אליו באותה צורה, המכונה נפש." מה ההבדל בין נפש ועולם? ההבדל הוא בהרחבת הכלי. נניח אם אני לוקח על הידיים שלי תינוק ויוצא לרחוב, אז התינוק יודע רק דבר אחד, הוא לא מבין מה שקורה מבחוץ, הוא תופס אותי, קשור אלי, מחזיק אותי וזה בעצם המצב שלו. לעולמו אנחנו קוראים "נפש". ומה שאני משיג מחוץ לי כשאני עם התינוק נקרא "עולם". זאת אומרת, ההבדל הוא בדרגות ההשגה.

"ודבר זה יכולים להבין ממשל גשמי, הנוהג בעולם הזה. למשל, כשאדם אחד אומר, שאני הולך עכשיו לירושלים, אז כשאומר שם העיר כולם יודעים ומכירים את העיר הזה. שאין ספק לאף אחד מהם, מאיזה מקום הוא מדבר, כי מי שהיה בעיר הזו, כבר יודע במה המדובר."

זה נקרא שמרחיבים בצורה כזאת את הכלי.

אם כך יש לנו עולם שנה נפש. "שנה" אלו השינויים שישנם במקום, "עולם" זו דרגה כללית גדולה ו"נפש" זו השגה פרטית, כביכול אדם בפני עצמו.

בעל הסולם לא מפרש כאן יותר, אבל יש על זה עוד מאמרים וכשנתקרב אליהם נלמד יותר.

שאלה: האם זה נכון להתפלל להשגה ספציפית של כל אחד מהחברים בעשירייה, ואם כן, איך הבורא מקבל תפילה מסוג כזה?

לא. אנחנו לא יודעים איך להתפלל עבור כל אחד כי אנחנו לא מבינים את המצב שלו, אלא רק נדמה לנו בכלים המקולקלים מהו המצב של חבר, ולכן אנחנו צריכים להתפלל עבור כולם יחד כדי להיות מחוברים יחד, ומתוך החיבור כבר נבין מה עלינו לעשות. ותמיד עלינו לעשות רק דבר אחד, להיות עוד יותר מחוברים, והחיבור המתגבר יביא לנו הבנה, הרגשה ותיקון.

שאלה: דיברת על המילה "עולם". בדרך כלל מדובר על הסתרה כשמדברים על עולם, עולם מלשון העלמה, וכאן מדובר על עולם מבחינת השגה. למה הכוונה כאן?

עולם זה גם גילוי וגם העלמה. אם אנחנו יודעים איך להעלים את העל מנת לקבל שלנו ולהתעלות למעלה מזה, אז מתוך זה אנחנו מגיעים להשגה. אבל יש הרבה פירושים ל"עולם". עולם זה העלם, העלמה, הסתרה. אבל בתוך ההסתרה אנחנו מגלים, לכן ההעלמות האלה הופכות עבורנו למדרגות ההשגה.

כי מלמעלה יש לנו העלמה, על ידי צמצום ושבירה נעשו כל המדרגות מהעולם הזה עד אין סוף, עד הבורא, וכל פעם מתגלה העלמה יותר גדולה ואנחנו צריכים על ידי חיבור לפתוח אותה, ולהיות מהעלם עולם, שזה כבר מצב מגולה. לכן כל מצב שנקרא "עולם" כולל בתוכו גם הסתרה וגם גילוי.

שאלה: האם יש דרכים שונות לעבוד בעשירייה, נניח לכוון יותר להסתרה או להעלמה, או שיש דרך אחת לעבוד בעשירייה?

אני לא יודע מה זה דרכים שונות ודרך אחת. אני יודע שאנחנו צריכים להיות כל הזמן בחיבור המתגבר שבו אנחנו מכינים מקום יותר ויותר מיוצב, גדול, ברור לגילוי הבורא, וכל זה כדי לעשות לו נחת רוח. לגלות אותו, שזו בעצם עשיית נחת רוח לבורא.

שאלה: אני רק רוצה לוודא שהבנתי נכון. כשאנחנו משיגים בצורה משותפת אנחנו קוראים לזה "עולם", האם ההשגה המשותפת נקראת "עולם נפש"?

ההשגה המשותפת נקראת "עולם", ההשגה הפרטית נקראת "נפש".

שאלה: מהי באמת השגה בתפיסת המציאות הרוחנית?

השגה זה נקרא הבנה באיזה מצב רוחני, היינו באיזו מידת השפעה וקבלה אני נמצא ומה אני משיג במידות האלה.

שאלה: איך בכל מצב אפשר לדרוש יותר אמונה ולא ביטחון?

למה לא ביטחון? אני צריך להיות בביטחון מלא. אני נמצא באור אינסוף שמדרג את עצמו לפי מדרגות ההסתרה, העלמה, לכן זה נקרא "עולם", כי כך זה מתגלה בי. ואז הבורא נסתר, על מנת שאני אגלה אותו ואני מוכן לשחק עימו באותו משחק מחבואים, שהוא נסתר ואני משתדל לגלות אותו.

תלמיד: הוא לא נותן לך להרגיש בטוח עד שאתה מגיע למדרגות האלה?

זה נכון, אני מקבל על עצמי את המשחק הזה, קודם כל כי אין לי ברירה, ואחר כך מתוך זה שאני מבין שאחרת אי אפשר לפתח את ההרגשה שלי לגלות את הבורא, ועם החברים יחד אני נכנע. ודאי שהאגו שלי כל הזמן רוצה גילוי ושליטה, אבל אני מבין שזה בא לי מתוך הכוחות של העולם הזה ואם אני רוצה להגיע לדרגה יותר עליונה, רוחנית, לעולם העליון, אז אני צריך להחליף בי את היוצרות, כוחות, יסודות וכך אני עולה מהמושגים האלו למושגים יותר עליונים.

תלמיד: אז איך אתה דורש יותר אמונה ולא ביטחון?

אני רוצה להיות בכוח אמונה והשפעה, להשתדל לרצות את זה ולהיות בזה במקום להיות בכוח קבלה ואפילו בהבנה. לא אכפת לי לא להבין, אני כבר יודע לפי השכל שלי ומה שלמדתי בחיים שהשכל לא שווה כלום, והידיעות שאנחנו רוכשים במשך החיים הן לא מביאות אותנו לשום דבר טוב, אלא הרצון הוא השולט ולא השכל.

תסתכל על כל החכמים שבעולם, מה שולט בהם, השכל או הרצון? הרצון. והרצון מביא אותם למצבים שממש אפשר להתבייש להסתכל עליהם, שאנשים כאלו חכמים לפי השכל, ואנחנו חושבים לשמוע מהם דברי חכמה, כשהם מתחילים לדבר, הם מדברים כמו ילדים קטנים, או בכלל משוגעים. מפני שאת הרצון שלהם הם לא תיקנו אלא רק את השכל שלהם הם מלאו בכל מיני ידיעות.

לכן העיקר הוא לתקן את הרצון, ועל זה מדברת חכמת הקבלה. כי הרצון הוא היסוד שלנו והשכל מתלבש לפי הרצון. ברצון על מנת לקבל מתלבשות הידיעות על מנת לקבל וזה השכל האגואיסטי, ובצורה אחרת, בעל מנת להשפיע, מתלבש שכל אחר וידיעות אלטרואיסטיות. וכך אנחנו מבינים מה צריך להיות עד שאנחנו מגיעים לעולם הרוחני, כמו שכתוב "עולם הפוך ראיתי".

שאלה: קצת התבלבלתי. המצב הזה שנקרא עולם זה כללות של השגה מסוימת. אז יוצא שמצב "נשמה" שזו השגה פרטית, לא יכול להיות ללא המצב של "עולם" שזו השגה כללית?

כן, ההשגה הרוחנית מתחלקת לפנימית וחיצונית, ואנחנו משיגים גם את זה וגם את זה, אבל תלוי באיזה דרגות. זה כמו תינוק, בהתחלה אנחנו רואים את עצמנו נמצאים בטיפול הפנימי של הבורא, שזה כמו ברחם, ושם יש תופעות מאוד מיוחדות שאנחנו עוד צריכים לפרש אותן. שהעובר בתוך אימו רואה מסוף העולם ועד סופו, ואחר כך כשנולד אז הוא עובר צמצום ומתחיל כבר לא לגדול לפי הכוחות העליונים, אלא לפי מידת ההזדהות שלו עם הכוח העליון מדרגת נפש, רוח, נשמה וכן הלאה.

יש בהם הבדלים, אנחנו נלמד את זה. קודם אנחנו צריכים להבין בכלל איפה אנחנו נמצאים, איך אנחנו מתקשרים לכוחות שמפתחים אותנו, כמה זה תלוי בחיבור בינינו, אבל אחר כך אנחנו נתקשר למדרגות יותר עליונות.

שאלה: האם האדם בהתפתחותו משיג אך ורק הרגשת נפש דאצילות והאם זאת אותה הרגשה של מטרת הבריאה?

אני לא מבין מאיפה אתה לוקח את הדברים האלה?

תלמיד: מתוך המאמר, שהוא באמת קשה.

אתה קראת עוד אלף מאמרים, אז מה אתה שואל על דבר כזה שאנחנו משיגים רק נפש דאצילות? אנחנו צריכים לגלות נרנח"י דנרנח"י של כל העולמות ואחר כך אפילו למעלה מזה שזה נקרא אין סוף.

שאלה: כדי להגיע להשגה אנחנו צריכים לעשות את זה קודם בדעת ואחר כך בלב?

בשביל להגיע להשגה אנחנו צריכים להשתדל להתחבר עם החברים שזה האמצעי להתעלות למעלה מהרצון לקבל, ובהתעלות הזאת אנחנו צריכים להשתדל לגלות תופעות השפעה, מחוץ לנו, ועל התופעות האלה אנחנו מדברים, הן יקראו "ספירות", "פרצופים", "עולמות" וכן הלאה. הכול מדובר על החיבור בינינו למעלה מהאגו שלנו, בניגוד לאגו שלנו. כי יש עביות, ולמעלה מזה יש צמצום, מסך, אור חוזר, ובאור החוזר שמשיגים אותו, אז יש לנו השגה.

תלמיד: ובמידה שאנחנו רחוקים, הכוח שאנחנו שמים בהגעה אל המטרה, זו ההשגה שלנו?

כן.

שאלה: אתה מתאר לנו כל בוקר את העולם הרוחני. כמה חשוב לסדר את החיים בצורה דומה לחיים שלך, כדי שנוכל להרגיש את מה שאתה מתאר לנו?

לכל אחד יש את החיים שלו. מתוך זה מה שהוא שומע מה שאומרים מקובלים, במידה שמבין אותם, הוא יכול להתייעץ עם העשירייה, הוא גם יכול לשאול אותי, אבל בעצם בסופו של דבר מזה הוא מרכיב את העולם הרוחני שלו.

שאלה: האדם עולה מעל הרצון לקבל שלו ומתכלל בחברים, בעשירייה. מה זה אומר שבהתכללות הזאת הוא משיג את המושג של "נשמה", "נפש"?

הוא משיג את עצמו, עד כמה הוא מזדהה עם הבורא, וזה נקרא "נשמה". הרצון של האדם נעשה מתוקן בעל מנת להשפיע במשהו, ובזה שהוא מקבל הזדהות שלו עם הבורא, וזה נקרא שמגלה "חלק אלוה ממעל".

תלמיד: מה זה אומר שבהמשך הוא מגלה עולם יותר כולל?

על ידי זה שגדל ומתחבר בצורה יותר אינטנסיבית ורחבה ופנימית, אז הוא מגלה את המציאות, יש לו כלי יותר עוצמתי לגילוי המציאות. זה כמו שאתה מעביר קנה מידה קטן, לקנה מידה גדול יותר, יותר מפורט.

תלמיד: כך גם "שנה", כן?

כן.

שאלה: מה זה אומר שאני מחובר לחבר? איך לתאר את זה?

תתחבר ואז תראה מה זה. להיות מחובר לחבר זה נקרא שאני מרגיש יחד עימו גורל אחד, מטרה אחת, ופחות או יותר תהליך אחד, ועד כמה אנחנו קשורים ותומכים זה בזה. כמו שנמצאים בסירה שרק בקשר בינינו תלוי אם אנחנו נגיע לחוף.

תלמיד: זה אומר שהמחשבות שלי נמצאות יותר באיך להיטיב לחבר הזה?

ודאי, ודרכו לבורא.

שאלה: כיצד נוכל לבדוק שההשגה שלנו אינה בלבול אלא באמת השגה רוחנית במידה מסוימת?

כשנכנס לרוחניות ונעבור כמה דרגות אז יהיה לנו מובן שאנחנו נמצאים ברוחניות. אחרת לא.

שאלה: מה ההבדל בין אמונה לביטחון בתהליך ההשגה?

זה נושא בפני עצמו, אנחנו צריכים ללמוד אותו. אבל במידה שיש לנו ביטחון, אנחנו יכולים להגדיל את האמונה וההיפך, במידה שאנחנו רוכשים את האמונה, תהיה לנו הרגשת הביטחון. אמונה וביטחון זה נושא בפני עצמו.

(סוף השיעור)