1. 

   "חיבור לחיים טובים"

   כנס "קבלה לעם" העולמי פברואר 2019

מלחמת היצר

שיעור 3

שיעור 19.02.18 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

קריין: אנחנו בשיעור מספר 3 בכנס שלנו, שיעור בנושא "מלחמת היצר".

מלחמת היצר זה מה שיש לנו. הבורא ברא רצון לקבל, את האגו שלנו ואנחנו צריכים להילחם נגדו, זו ממש מלחמה. במלחמה הזאת אנחנו צריכים להתחזק, והעיקר להיות חכמים. להבין שהאגו שלנו הוא לא האויב שלנו, הוא לא השונא שלנו. כתוב "איזהו גיבור שבגיבורים מי שעושה שונאו לאוהבו", זאת אומרת שאנחנו יכולים ללמוד על ידי הרצון לקבל הגדול הזה שלנו, הנורא, איך נכון להסתדר. איך לרכוש אותו, איך להתחכם עד כדי כך שבלעדיו אנחנו לא נגלה את העולם העליון.

אנחנו צריכים לקנות אותו נכון יחד עם הדבר שכנגדו, יצר הטוב, שאותו נקבל על ידי האור המחזיר למוטב. והאור המחזיר למוטב צריך לבוא בדיוק לפי הרצון הרע ושניהם צריכים להיות בשווה. הם צריכים להיות דומים זה לזה, רק זה מהצד הזה וזה מהצד השני. אבל אנחנו באמצע ביניהם, חכמים, מבינים מה ההבדל ביניהם, בין חושך ואור, בין רע וטוב, שבכוונה ישחקו כך יחד זה מול זה, והכול כדי שנלך קדימה בשכל השלישי שלנו. לא ביצר הטוב ולא ביצר הרע אלא בחיבור ביניהם, והחיבור ביניהם בדיוק יתן לנו כיוון לבורא.

לכן אנחנו לא הורסים את היצר הרע, האגו שלנו, שזה עזר כנגדו, ואנחנו לא סתם מושכים את היצר הטוב, אלא אנחנו צריכים ללכת על שתי רגליים בצורה מאוזנת. כי אין רע בעולם אלא אנחנו יכולים להיות, לא רעים אלא טיפשים, בזה שלא מבינים שאין רע בעולמו של הבורא. הוא סידר הכול כך שאנחנו בתבונה, ביחס הנכון נתייחס לכל חלקי הבריאה ונביא אותם לאיזון, למערכת יפה, שלמה.

זו העבודה שלנו, לכן אנחנו לא מוחקים שום דבר, אנחנו לא הורסים שום דבר, אנחנו הולכים כמו בספר שיש כאן ונקרא "גשר צר מאוד", שדווקא רשום בתחילתו שאנחנו מודים למתנגדים שלנו, לשונאים שלנו, לאלו שקופצים נגדנו. אמנם אנחנו עוד לא שלמים ולכן לפעמים אנחנו שוכחים ונלחמים נגדם, כאילו שיש להם איזו בחירה חופשית והם לא באים לנו מהבורא בעצמו ש"אין עוד מלבדו", אבל זו עבודה גדולה וחכמה גדולה להתייחס לכל חלקי הבריאה בתבונה. ולכן זו לא מלחמה, מלחמת היצר היא לא שאני עובד נגד האגו שלי, אני עובד נגד הנטייה שלי להרוס אותו ולא לעבוד עימו בצורה נכונה.

לכן אנחנו צריכים להבין שאין רע בעולם אלא הכול צריך להיות מאוזן. אנחנו רואים את זה גם בטבע הדומם, צומח וחי, איך כל החלקים צריכים להיות מאוזנים. אם יוצאים מהאיזון זה סימן של מחלה ואפילו יותר מזה. לכן אנחנו צריכים להיות חכמים, נבונים ולא לראות סתם במשהו שמנוגד לנו שזה רע. יכול להיות שזה מצביע דווקא על כך שאנחנו לא יודעים להתייחס נכון למה שנמצא לפנינו.

קריין: אנחנו נקרא ציטוט מספר 1, מתוך אגרת מ' של רב"ש.

"נקווה שננצח במלחמת היצר, שנצליח ונגיע למטרה הידועה שהיא לעשות נחת רוח ליוצרו. הנה כבר הגיע הזמן שנתחיל ללכת קדימה לקראת מטרתנו הקדושה כמו גבורים אנשי חיל. והדרך הסלולה המובילה למטרה היא כמו שידוע - אהבת חברים, שעל ידה עוברים לאהבת ה'."

(רב"ש ב', אגרת מ)

זאת אומרת, העיקר שאנחנו מתקדמים קדימה, כל הזמן למטרה. וצריכים להתייחס גם למה שמפריע לנו, גם למה שכביכול עוזר לנו, כמו לשני כוחות ואנחנו באמצע ביניהם, בקו האמצעי, בקו השלישי, בשביל הזהב כך הולכים ופוסעים.

קריין: ציטוט מספר 2, מתוך ליקוטי מוהר"ן.

"צריך להיות עקשן גדול בעבודת ה', אף אם יעבור עליו מה. וזכור דבר זה היטב, כי תצטרך לזה מאד כשתתחיל קצת בעבודת ה'. כי צריך עקשנות גדול מאד, להיות חזק ואמיץ, לאחוז עצמו לעמוד על עומדו, אף אם מפילין אותו בכל פעם, ואל יניח עצמו ליפול לגמרי ח"ו. כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים, צריכים בהכרח לעבור בהם, קודם שנכנסים בשערי הקדושה. ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר שלא לפחד כלל."

(ליקוטי מוהר"ן, מהדורא בתרא, סימן מח)

והגשר הצר מאוד הזה, חוץ מזה שהוא כל הזמן רופף כך מלמטה תחת רגלינו, הוא גם באמת מאוד צר. וזה שהוא צר זה רק אומר לנו שאנחנו לא יכולים לסטות, לא ימינה ולא שמאלה, גם לא ימינה מדי וגם לא שמאלה מידי. אלא להחזיק בקו האמצעי במקצת בסטייה ימינה או שמאלה בלבד. את זה אנחנו עוד צריכים ללמוד אתכם לעשות. נקווה שבזמן הקרוב נתחיל ללמוד ללכת בגשר צר.

קריין: ציטוט מספר 3, מתוך "מטרת החברה - ב'" של רב"ש.

"צריכים חברה, שיהיו כולם כח גדול, שנוכל לעבוד ביחד, לבטל הרצון לקבל, שהוא נקרא "רע", מטעם שהוא המונע להגיע להמטרה, שבשבילה נברא האדם. לכן צריכה החברה להיות כלולה מיחידים, שכולם בדיעה אחת, שצריכים להגיע לזה. אז מכל היחידים נעשה כח גדול אחד, שיכול להילחם עם עצמו, מטעם שכל אחד כלול מכולם."

(רב"ש א', מטרת החברה - ב')

ככל שאנחנו נתחבר יותר גם בכמות וגם באיכות, יהיו לנו כוח ומהירות ואימפולס קדימה, דחיפה כזאת שנוכל לעבור את הדברים האלה ממש בקפיצה, אפילו בקפיצה. נוכל לדלג על הרבה מצבים באמצע, כי בגלל החיבור, בגלל שאנחנו מתגברים בחיבור, אנחנו יכולים לקפוץ קדימה. בעצם כל ההליכה הרוחנית היא התחברות יתר בינינו. לא שאנחנו צריכים ללכת לאיזה מקום, להתקדם כמו שאנחנו חושבים בעולם הזה, אלא עוד יותר ועוד יותר להצמיד את עצמנו, זאת ההליכה הרוחנית.

קריין: קטע מספר 4, מתוך "זוהר לעם" פרשת "תצווה".

"אין אור אלא אותו היוצא מתוך החושך. כי כאשר הצד הזה נכנע, מתעלה הקב"ה למעלה ומתגדל כבודו. ואין עבודת הקב"ה אלא מתוך החושך. ואין טוב אלא מתוך הרע. וכשהאדם נכנס לדרך רע ועוזב אותו, אז מתעלה הקב"ה בכבודו. וע"כ שלמות הכול היא טוב ורע יחד, ולהסתלק אח"כ אל הטוב. ואין טוב אלא אותו שיוצא מתוך הרע. ובטוב הזה מתעלה כבודו של הקב"ה. וזוהי עבודה שלמה."

(זוהר לעם, תצווה, 86)

מפני שמהבורא יוצא הכול, גם טוב וגם רע, ורק בכוח שלו זה יוצא ובכוח שלו מקבל יכולת להשפיע עלינו, זאת אומרת הבורא נמצא גם בכוח הרע וגם בכוח הטוב ומכוון אותנו בשני הכוחות הללו. ואנחנו צריכים לבטל את עצמנו כך שנתייחס בשווה גם לרע וגם לטוב, ואז יוצא שאנחנו בקו אמצעי.

מהבורא יוצא כוח הטוב וכוח הרע כביכול וכך מושפע אלינו, ואנחנו צריכים לקחת את שני הכוחות האלו ולחבר אותם אלינו (ראו שרטוט). ואם אנחנו בדיוק משווים את כוח הרע וכוח הטוב, כמו שזה מגיע מהבורא, אז אנחנו בעצמנו ממש קולטים אותו.

הכול תלוי עד כמה שאנחנו יכולים לאזן את הטוב והרע, רק בזה תלויה העבודה שלנו. כי אין רע בעולם, אלא אנחנו צריכים לאזן את הכוח הטוב כביכול והרע, מינוס ופלוס. כמו שמצד הבורא אין שום הבדל ביניהם, כך זה צריך להיות גם מצדנו. כמו שכתוב "לברך על הרע כמו על הטוב".

שרטוט

קריין: קטע מספר 5, מתוך מאמר "כל התורה היא שם אחד קדוש" של רב"ש.

"אנו צריכים תמיד להסתכל על המטרה, שהיא "להטיב לנבראיו". ואם היצר הרע בא לאדם ושואל אותו כל הקשיות של פרעה, לא לדחות אותו בקש, אלא לומר, עכשיו עם השאלות שלך אני יכול להתחיל בעבודה דלהשפיע. זאת אומרת, שלא להגיד על השאלות של יצר הרע, שהוא בא אליו בכדי להוריד אותו מדרגתו, אלא להפוך, לתת לו עכשיו מקום עבודה, שע"י זה הוא יעלה בו עכשיו בדרגות השלימות. היינו, שכל התגברות בעבודה נקראת "בחינת הליכה בעבודות ה'", כי "פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", היינו שכל התגברויות מצטרפות לשיעור מסוים, הנצרך להיות כלי לקבלת השפע."

(רב"ש א', כל התורה היא שם אחד קדוש).

שאלה: אמרת שעלינו לאזן את שני הכוחות האלה שמגיעים מלמעלה. איך העבודה עם החברים עוזרת לנו באיזון הזה שדיברת עליו?

בעבודה עם החברים אנחנו מאזנים את זה בצורה כזאת, שכול העבודה שלנו איתם היא שאני מכניע את עצמי מצד אחד. אני צריך להיות יותר מהם מצד שני. אני רואה בכל אחד מהם כל מיני חסרונות וכל מיני יתרונות, את כל הדברים האלה אני צריך לאזן. ולפי הסימנים האלה, כשאני נותן יגיעה כדי לאזן אותם, המאור הוא שמקרב לי את היחסים האלו בין טוב לרע כך שאני לא רואה בהם טוב ולא רואה בהם רע. אני רואה אחרי שניהם כוח עליון, בורא, שהוא עושה את זה.

ועד כמה שאנחנו בעבודה שלנו מעריכים אותו יותר, היה לנו נושא כזה "גדלות הבורא", עד כמה שאני מעלה את גדלות הבורא בעיניי, אני מתחיל להתייחס יותר לבורא מאשר לכול הנתונים האלה הטובים והרעים. וכך הם מאבדים בעיניי גם את החשיבות שלהם אבל בעיקר את הפולריזציה שלהם. אם זה פלוס או מינוס זה לא חשוב לי, העיקר שאני על ידם מתקדם אליו, לבורא. ואז יוצא כמו שכתוב ש"חייב אדם לברך על הרע כמו שעל הטוב", אבל באמת יותר מאשר על הטוב, כי הרע מקדם אותו יותר. ככה זה עובד.

שאלה: בשיעור הקודם דברנו שיש בתוכי מחסום שלא נותן לי לדרוש ולבקש עבור החברים ורק החברים יכולים לבטל את המחסום הזה. מה אני יכולה לתת לחברים במצב כזה, משהו חסר בתמונה?

אנחנו צריכים רק לבטל את התגובה שלנו השלילית ואת התגובה שלנו החיובית. אנחנו צריכים להשתדל לראות בכל מקום שנמצא שם, מסתתר שם בורא, ואז עליו אני מכוון. שאין לי שום דבר יותר חשוב ממנו. יוצא שאני לא מתייחס אף פעם למציאות עצמה, אלא למקיים המציאות, לבורא.

וכל המצבים שאני עובר, ככל שהם יותר מחייבים אותי לפנות לבורא, אותם אני מעריך יותר. והם חיוביים או שליליים אני לא מסתכל עליהם, אני מחליף את הערך כלפי כל מצב ומצב. כל מצב ומצב בשבילי, עד כמה שהוא מכוון אותי לבורא, הוא יותר חשוב. יכול להיות שהוא מאוד שלילי, ואני נכנס לחרדה ולפחדים, לכל מיני התרגשויות ואני לא יודע מה לעשות, ואני משתגע מכל מיני לחצים, אבל זה מביא אותי לבורא. לכן אני אוהב את המקל, אני מנשק אותו.

שאלה: יש קבוצה צעירה גדולה באיטליה שברצון הגדול שלהם שכרו מקום במלון, קנו זום בשביל לעקוב להיות יחד איתנו בכנס. איזו עצה אתה יכול לתת לקבוצה הצעירה?

הייתי רוצה לראות אותם כל בוקר בשיעור שלי, ושיהיו יותר מוצלחים וחזקים מכולנו, שהם יהיו עוד יותר מאיתנו, זה מה שאני ממליץ להם. אבל באמת אני שוב ושוב אומר, השיעורים שלנו כל בוקר אלה לא סתם שיעורים, אלא כל יום זה צעד קדימה. ולכן אני מאחל להם שיהיה להם רצון וכוח להחזיק בזה.

שאלה: אם לתלמידים אין מרכז פיסי קרוב אבל הם מאורגנים בעשירייה, האם חשוב שהם יהיו מאורגנים בקבוצה פיסית או וירטואלית או שאין צורך? אם אני כאישה בעשירייה או כגבר בעשירייה, האם יש חשיבות לזה שאני נפגשת בקבוצה וירטואלית שיש בה גברים ונשים?

את זה היא צריכה לבדוק לבד. ודאי שאדם חייב להיות בתוך קבוצה. אם אין לו קבוצה פיסית אז קבוצה וירטואלית, אבל זו חובה. בלי קבוצה להיות לבד זה כאילו שאתה לא נמצא לגמרי בתהליך ההתקדמות הרוחנית. אין ברירה אתה חייב להיכנס, את חייבת להיכנס, גברים ונשים חייבים להיכנס לקבוצות. אם אין פיסית אז וירטואלית ולבחור מה יותר מתאים, מה יותר נוח, מה יותר טוב מבחינת זו שאני אשתתף איתם יחד. אבל זו חובה, על זה אין ויתור.

אדם לא יכול להתקדם במאומה אם הוא לא נמצא בקבוצה, כי כל התיקון שלנו הוא בחיבור יותר ויותר נכון בינינו. וככל שהחיבור הזה יהיה יותר אמיתי, דומה יותר לחיבור הרוחני, דווקא בתוך החיבור היינו בתוך הקבוצה אנחנו נתחיל לגלות תכונות הדדיות של השפעה, שזה נקרא "העולם העליון".

בלי קבוצה אדם לא מסוגל לעשות את זה לבד. כמו שלמדנו בשיעור הקודם, שפעם לפני אברהם הייתה אפשרות לאנשים בודדים גם להגיע לרוחניות. אבל זה היה רק בהתחלת תיקון הכלי. רצונות קטנים מאוד לא היו צריכים את החיבור.

שאלה: מתי בעולם מתגלה יצר הרע כגון מלחמות, פירוד בין בני אדם, רעב וכדומה. מה הגישה שלנו לזה?

הכול בידינו. כבר לפני 500 שנה אנחנו היינו יכולים להתחיל את התיקון. הוא התעכב, יש לזה גם סיבות. בתחילת המאה ה 20 עם בעל הסולם גם יכול היה להיות תיקון העולם, אבל זה לא התרחש ולכן פרצה מלחמת העולם השנייה. עכשיו אנחנו נמצאים במצב שאנחנו גם יכולים לעשות תיקון, מאה שנה אחרי זה. נקווה מאוד שאנחנו נעשה את זה.

ואם לא, אני לא רוצה לחשוב מה יהיה אם אנחנו נאחר עם התיקון. לכן אנחנו צריכים להיות מאוד אחראים על מה שאנחנו עושים. יש בידיים שלנו מכשיר לתיקון העולם ואנחנו חייבים לעבוד עימו ולהביא את העולם לטוב.

אתם יודעים, אתם רואים, אתם מבינים עד כמה העולם מתדרדר. עד כמה מיום ליום נעשים מצבים יותר גרועים בין המדינות, בין בני אדם. עד כמה האנושות מאבדת לגמרי את הכיוון, היא בכלל לא יודעת לאן ללכת ומה לעשות. הבעיה גדולה מאוד ואין לנו ברירה, אנחנו חייבים להזדרז.

שאלה: איך ניתן לזרז את ההתקרבות של אנשים מחוץ לקבלה. איך אפשר להפיץ אותה. איך אנשים אחרים יחוו את ההשפעה ואת העולם המלא אור ואהבה?

נעים מאוד לשמוע, נקווה שההתרשמות שלך תעזור לנו לספר לכולם מה היא באמת חכמת הקבלה, כי יש הרבה מאוד דעות קדומות, לגמרי שקריות על חכמת הקבלה. אני מאוד מקווה שאנחנו נצליח לפרסם את הידיעה הנכונה על חכמת הקבלה.

מה לעשות? להשתתף יחד אתנו, להיות יחד אתנו בכל הפעולות, ללמוד, להתקשר, להיות אתנו. אל תסתכלי על אחרים, קחי מה שאפשר וקדימה להפצה.

שאלה: בשיעור האחרון אמרת שיש משהו בתוך האדם שמתנגד לבקש מהבורא, כאילו הוא לא מאמין. איך אנחנו יכולים להתגבר על המצב הזה ביחד?

קודם כל אנחנו מבקשים. אפילו בתת ההכרה, אפילו אם אנחנו לא כל כך מודעים לזה שאנחנו מבקשים, אבל בכל זאת התסכול הזה, חוסר האונים, זה שאני רוצה ולא יוצא לי, זו גם בקשה. רק היא עדיין בקשה לא הכרתית. אנחנו צריכים להוציא אותה מהסבל הפנימי שלנו ולהביע אותה בפנייה לבורא.

אם הכאב שלנו, התסכול שלנו, הרצון שלנו, התקווה שלנו, כל זה עוד ועוד, היינו מכוונים לבורא בצורה ברורה, היינו כבר מצליחים. זה חסר. ודווקא על זה כתוב "איש את רעהו יעזורו", כל אדם חייב לתת דוגמה לחבר שלו שכך הוא עושה.

אפילו שאני לא עושה, אני לא מרגיש שיש לי כוח בעצמי לפנות לבורא ולבקש כל הזמן, על כל צעד וצעד, על כל דבר קטן ביותר, לבקש ממנו להצליח. לבקש ממנו שיעזור לי. לקשור את עצמי אליו בכל פעולה ופעולה, כמו שכתוב "כל עצמותיי תאמרנה", שהוא פועל בי בכל העצמות.

אני בעצמי לא מסוגל לעשות את זה, שום דבר, אבל אם אני חושב על החבר שאני חייב לתת לו דוגמה נכונה, אני יכול. ואז אני משחק לפניו איך אני קשור לבורא, איך אני עושה את זה כל הזמן בקשר אליו, איך אני מבקש ופונה, אני צריך לתת דוגמה לחבר. אם אני אחשוב על זה, יהיה לי כוח. וזה מה שאנחנו צריכים, כל אחד צריך לתת דוגמה לשני. אף אחד לא יכול להציל את עצמו מבית הסוהר אלא רק החבר את החבר.

שאלה: מדינת ישראל היום הולכת לכיוון מאוד רע, הרע משתלט עליה ונראה שאנחנו מאבדים את המדינה. איך משתלטים על כל כך הרבה רע, על חושך ממש?

אני מסתכל על כל הרע שמשתלט, כמו שאת אומרת, כרע שנותן לנו מקום להתגבר עליו. שום דבר לא מגיע מן הסתם, אלא הכול אך ורק בהכוונה מלמעלה.

ולכן אנחנו צריכים פשוט להתגבר על הרע הזה, לכוון אותו קודם כל לבורא כי אין עוד מלבדו, זה מצד אחד. ומצד שני אנחנו לא רוצים רק לשייך כל דבר אליו, אלא גם להכיר בו כטוב ומטיב, זה החצי השני של המשפט, "אין עוד מלבדו, טוב ומטיב".

אז אני צריך לעבוד עם כל הקבוצה כדי למשוך מהאור המחזיר למוטב, ואז אני אראה שבכל מקום נמצא הכוח העליון ואין עוד מלבדו ועושה הכול לטובה כדי לכוון אותנו אליו. זו כל העבודה שלנו. אין מה לשאול, רק כל הזמן להיות יחד.

ואיפה אנחנו יכולים להיפגש? בשיעורי בוקר. ודאי ששיעורי בוקר זה לא לכולם, לפי הזמן, אז אפשר לשמוע אותם בצהריים, בערב, בתרגום לשפות שונות, הכול ניתן. אני ממליץ רק את זה. חוץ מזה שתהיה לך קבוצה ואולי איזו עבודה בהפצה. בלי הפצה אנחנו לא נתקדם.

לכן [להקשיב] לשיעור בוקר, או לפחות לחלק הראשון שלו בכל שעות היום. התקשרות לעשירייה שלך, אם לא פיזית, אז וירטואלית, והפצה. בלי הפצה לא תצליחי, במיוחד כאישה. זה מכסה את כל מה שאדם צריך כדי לגלות את הבורא. קצת לימוד, נניח בשעה הראשונה של הבוקר, קשר עם כמה חברות והעיקר הפצה.

שאלה: איך נוכל לעורר אור עליון על הקבוצה ואחר כך להפיץ אותו לאחרים?

דרך הקבוצה או דרך העשירייה כשאני מתקשר איתם, אני, מתחיל לקבל לחיבור בינינו את המאור המחזיר למוטב. אני מתחיל להרגיש, בינתיים אותו, איך שהוא משנה אותי ולא שאני מרגיש את האור עצמו. אני מרגיש שאני משתנה, עוברים בי כל מיני רצונות, מחשבות, ואני מתחיל להיות יותר קשור לבורא, לכוח העליון. ולמרות שאני לא רואה אותו בינתיים אני מבין יותר על מה מדובר בחכמת הקבלה. כך מתקדמים, הכול מתוך החיבור שלי בתוך העשירייה.

תלמיד: איך להרגיש ביני לבין החברים את המילים של ספר הזוהר?

יש לך תיאבון טוב. בינתיים אנחנו קוראים בספר הזוהר כסגולה ואתם כולכם יכולים לשמוע את השיעורים, אני ממליץ אבל בתור סגולה. קשה להבין שם משהו, אבל הספר עצמו כתוב בצורה כזאת שממש תופס את האדם. ואחרי שקוראים בספר הזוהר, לומדים חכמת הקבלה, עובדים בעשיריות, מתחילים יותר ויותר להרגיש שפועל כאן איזה כוח פנימי. והכוח הפנימי הזה הוא מתחיל להיות יותר ויותר ברור, מוחשי.

במיוחד בספר הזוהר, הוא מתחיל להיות קיים יותר. קוראים ומרגישים איך שבפנים משהו משתנה. עד שמתחילים יותר ויותר להבין את הספר עצמו, בצורה כזאת טבעית. כמו שבעולם שלנו אנחנו לפעמים נכנסים למגע עם איזו תופעה ואנחנו לא מרגישים אותה, אולי רק במקצת, במשהו, ויותר ויותר אנחנו פתאום מתחילים להרגיש בתוכנו שנוצרים איזה תכונות מתאימות, הרגשות, הבנות, ניחושים, ומתחילים להיות במגע עם משהו שהאחרים מסתכלים עלינו ולא מבינים מה אנחנו מצאנו, ממה אנחנו כל כך מתפעלים.

גם אנחנו היינו קודם כאלה, אבל "אין חכם כבעל ניסיון", על ידי מאמצים אנחנו מפתחים כלים חדשים. זה ממש כמו הרבה תופעות בעולם שלנו, רק התמדה בלימוד ובהפצה.

שאלה: בקולומביה יש חמישים שנה של התנגשויות חמושות, יותר מתשעה מיליון קורבנות ששרדו. כיצד ניתן ליישם את הקבלה כדי לעזור לטפל בתשעה מיליון הקורבנות האלו בהשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות השליליות עליהם, כיצד ניתן לעזור להם עם הקבלה? הרבה מאתנו מתחילים כבר להתעורר, אבל אנחנו רוצים לעזור לקורבנות האלו, לבני ארצנו.

אני מבין אותך, גם אני הייתי בקולומביה. לאמריקה הלטינית יש שפה אחת בכל היבשת, בכל כך הרבה מדינות אותה שפה. לי נראה שאם נכנסים לאינטרנט בספרדית, אדם אחד יכול לפרסם לשבע מאות, שמונה מאות מיליון אנשים, ממקסיקו ועד הדרום, דרך כל המדינות.

אני חושב שזה פשוט, צריכים לקחת את הדברים בידיים ולהתחיל לפרסם את שיטת התיקון ולמשוך אנשים לזה. אני לא רואה בעתיד שום עצה, שום אמצעי שיכול לעזור לכם חוץ מזה. זה לא הכסף, ברור, והחיים יהיו עוד יותר קשים, גם בדרום אמריקה, גם בצפון אמריקה, גם באירופה, גם בכל המדינות.

העולם כבר גמר את התקופה שהייתה יחסית יפה, הוא ייכנס עכשיו לתקופה שתלחץ עליו עד שהוא לא יממש את התיקון, או דרך מלחמה, או ישר. לכן אני לא רואה שום אמצעי לעזור, לא לקולומביאנים ולא לעמים אחרים, למדינות אחרות באמריקה הלטינית ובכלל בכל מקום, אלא אך ורק שיבינו מהו התיקון ויממשו אותו, יתקרבו אליו. וזה בידיים שלכם. יש לנו שם הרבה תלמידים, חברים, אנחנו מוכנים לעזור לכם אבל אתם צריכים להיות יותר מאורגנים ויותר מכוונים נכון, יותר רציניים. תשתדלו ואנחנו אתכם.

שאלה: איך לפתח רגישות לממד העליון? לא סתם ליהנות מחיבור אגואיסטי, אלא ממש להגיע להרגשת הממד העליון באמצעות דבקות?

מה זה הממד העליון?

תלמיד: האור העליון. מה שחסר לנו.

רגישות לזה? זו בעיה. רק בקבוצה. כי לא יכולה להיות לך רגישות לכוח השפעה, לכוח האהבה, לכוח החיבור. אין לנו את זה. ההפך, אנחנו נדחים מזה. אנחנו לא רוצים את זה. רגישות לזה לא יכולה להיות, אלא אם נכנסים לקבוצה ומדברים על זה, ולומדים על זה, מזמינים את המאור המחזיר למוטב.

כל הדברים האלה זה בכוח, נגד הרצון יחסית. אז המאור מגיע, הכוח העליון הזה מגיע והוא עושה לנו את היחס האחר לחיבור, להשפעה, לרוחניות בכלל ולאהבה. רק בצורה כזאת. אנחנו בעצמנו לא מסוגלים. אם אתה רוצה שינוי, זה רק על ידי המאור המחזיר למוטב. זה מגיע דרך הלימוד, דרך ההפצה, דרך הקבוצה.

שאלה: כשאתה מדבר על לבטל את עצמי, אני רוצה לדעת מה זה אומר באמת לבטל את עצמי, מה המונח הזה אומר, מה אני אמורה לעשות?

לבטל את עצמי זה נקרא לבטל את האגו שלי מהשליטה עלי. לא שאני מבטל אותו לגמרי, אני לא יכול. אני לא יכול להרוג אותו, להרוס אותו, אני לא יכול, אני רק מבטל את השליטה שלו. וגם אני לא מבטל, אלא אני מושך כוח כנגדו שהוא יבטל אותו. זה נקרא לבטל את עצמי, לבטל את האגו. אנחנו מבטלים את השליטה על ידי זה שקונים שליטה כנגדו, אחרת, ושניהם שיהיו נמצאים באיזון ביניהם.

שאלה: אני מקבוצת הנקודה שבלב באורלנדו בארצות הברית, ואני מאד גאה בזה.

במה אתה גאה?

תלמיד: אני גאה ברצון שלהם, אני גאה בזה שהם מגיעים כל פעם, אני גאה בזה שהם רוצים להיות כלי מאוחד.

אני לא סתם שאלתי. אני מכיר אותו כבר שנים רבות, זה חבר נאמן שלנו. יפה.

תלמיד: התפילה המתמדת הזאת שאנחנו צריכים להיות בה, כל הזמן להיות בתפילה, איך אנחנו יכולים לעזור אחד לשני להיות כל הזמן בתפילה הזאת?

גם על זה צריכה להיות תפילה. גם דוגמה חיצונה וגם דאגה שבלב. תפילה היא דאגה שבלב. אני מאוד דואג לחברים שהם לא יעזבו, שהם יהיו חזקים, שהם ישתדלו, שהם כל פעם ירצו יותר ויותר להשתתף יחד. כי בחיבור בינינו אנחנו יכולים לחייב את הכוח העליון, החיובי לפי השתוות הצורה, שישפיע עלינו יותר.

שאלה: איך אני מרגישה, איך אני יודעת בוודאות שגרמתי נחת רוח לבורא?

בינתיים את לא יכולה לדעת את זה, אלא לפי כמה שאת משתתפת עם הקבוצה יחד בלימוד ובהפצה. הפצת שם הבורא בעולם, שיטת ההתקרבות אליו, זו עשיית נחת רוח לו בינתיים. כשתשקיעי בזה מספיק כוחות, תתחילי להרגיש איך הוא מתייחס אליך.

שאלה: במהלך השיעור האחרון שמעתי אותך אומר שצריך להוציא את עצמי מהתפילה. בחנתי את הדרך שאני מבקש ומתפלל, כדי לראות איך להוציא את עצמי מתוך הדבר הזה. אבל בסוף הגעתי למסקנה שגם הבקשה, התפילה הזאת מגיעה ממני, מתוך האני. איך לבקש, איך להתפלל שאין את עצמי, את האני בפנים?

כמה שאתה יכול. ואחר כך תתחיל להרגיש שאפילו שאתה מדבר אבל המילים והמחשבות הן כבר כאלו שהן מנותקות ממך. אתה כאילו מתרחק מעצמך ופועל לטובת החברה, לטובת החברים, לטובת העולם, והן הן המחשבות שלך. ואיפה אתה? אתה ככה תסתכל ותראה שכבר התרחקת מעצמך. כך זה יהיה. תמיד המחשבות שלך יהיו שלך, רק יותר ויותר רחוקות מהבהמה שלך.

שאלה: הבורא ברא נברא ובתוכו את היצר הרע, האגו, וחילק את הנברא לגשמי ורוחני. מה זה אגו גשמי, מה זה אגו רוחני ומה ההבדל ביניהם?

אנחנו בינתיים נמצאים באגו הגשמי בלבד. אין לנו דאגה יותר ממה שאנחנו רוצים לעצמנו. כשאנחנו נתחיל לקבל הבחנות רוחניות, שהן כולן לעל מנת להשפיע, להשפעה לזולת, כנגדן נתחיל להרגיש הפרעות רוחניות, על מנת לקבל, והן כבר נקראות "אגו רוחני" או "קליפה". אבל זה עוד רחוק. אחר כך. בינתיים אנחנו צריכים להתעלות מעל האגו הגשמי.

שאלה: למה הבורא דורש מאיתנו שאנחנו ממש נפנה אליו ונבקש ממנו שיחבר אותנו ושיתגלה? מה הבקשה המודעת הזאת ממנו גורמת במערכת כך שזה עובד?

פנייה לבורא היא פועלת להתקרבות אליו. היא פועלת לזה שבמידה שאתה פונה, אתה מתחיל לקבל כוח השפעה שהוא ההיפך מהטבע שלך. כמה שאתה נמצא יותר במגמה הזאת לקראת כוח ההשפעה למרות כוח הקבלה שהוא הטבעי שלך, כמה שאתה מגיע יותר לחיבור עם החברים, כי דרך החיבור אתה יכול לקבל את המאור המחזיר למוטב, ועל ידי המאור המחזיר למוטב אתה יכול לקבל כוח השפעה, וכוח ההשפעה הזה מתחיל לעבוד אצלך כנגד כוח הקבלה, אתה נעשה בעל שני כוחות, על ידי שני הכוחות האלה אתה מתחיל להיות שליט בעולם שלך, בעל הבית כמו הבורא, ואפילו יותר מזה. זה מה שנקרא "נצחוני בניי". לכן, הכול לפניך. על ידי זה שמושכים את המאור המחזיר למוטב מקבלים כוח השפעה, ואז מגיעים לדרגת הבורא.

שאלה: איך אני יודעת למה זקוק החבר שלי? איך אני באמת משפיעה לטובה?

זאת באמת שאלה, האם אני משפיע עליהם טוב או לא? הבורא מביא אותנו לקבוצה, כמו שכתוב, "שם ידו של האדם על הגורל הטוב", "קח לך" הוא אומר לי. איך אני עושה את זה נכון?

לפי מה שכתוב לנו מהמקובלים, אני חייב להרגיש את עצמי פחות מכולם, להראות להם את זה. אני צריך להראות להם שאני יותר מכולם, לתת להם דוגמה. אני צריך לעבוד עם הבורא, להשתדל להחזיק אותו כגדול מהכול, "טוב ומטיב". אני צריך להגיע בקבוצה לחיבור. אני צריך להראות לכולם שאני עובד בהפצה. בקיצור, כל מה שכתוב לנו בעשרים המאמרים הראשונים של רב"ש. כל מה שהמקובלים כתבו במשך הדורות לתלמידים אנחנו צריכים להשתדל לקיים.

אם אני עושה את זה, כנראה שאני עושה טוב. למה כנראה? "אל תאמין בעצמך עד יום מותך". "מותך" זה נקרא מתי שמת הרצון לקבל שלך, שאתה מקבל כבר מספיק אור עליון והרצון שלך על מנת לקבל כבר נגמר, מת. זה נקרא "יום מותך".

קריין: אם אפשר סיכום שיעור.

סיכום. אני לא יכול להגיד מה. באמת, נהניתי מהשאלות, כי השאלות הן מכל מיני מקומות שונים מאוד מהעולם, שזה אופייני לכנס. אני שמח שיש כאן באמת הרבה חברים, קהל מגוון. לי נראה שאנחנו כבר די בשלים כדי באמת לעשות צעדים רציניים קדימה. אנחנו בכנס הזה גומרים חיבור ראשון, חיבוק ראשון, ואני חושב שאנחנו פותחים בזה ממש שלב חדש. זה הסיכום מהשיעור ובכלל.

(סוף השיעור)