בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 6.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*ללכת בהתגברות*

1. אם אני לא יכול לפעול בכלום וכולי תלוי בבורא, ואת הבורא אני לא מרגיש, וכל פעם הקשר בינינו אם נעשית מצידי איזושהי השתוקקות לבורא אחר כך הוא נפסק, ושוב אני מתעורר ושוב נפסק, אז האדם מתחיל להגיע לייאושים ומרים ידיים, רוצה לעזוב את הדרך. אז הוא מגיע לשלב האחרון, זאת אומרת לא בכוחו הוא מתקדם לבורא ולא לפי שמבטל את עצמו, אלא בכך שהוא מתפלל, מבקש. התפילה הזאת עוזרת, היא פותחת לו את השער לבורא ומתחיל לגלות אותו, להרגישאותו, ולהתקשר אליו.

2. ש: האם יש אופציות אחרות?
   ר: אין. אתה צריך לסדר קבוצה, את הסביבה שבה ממנה אתה מקבל כוחות ויכול איתם להתקדם. אנחנו לא צריכים לעזוב את הקבוצה אנחנו צריכים דווקא בתוכה לגלות את הבורא.
   
   ש: איך להתייאש בקבוצה?
   ר: למה אני צריך להתייאש מהקבוצה, לעזוב אותה, לזרוק אותה ולגשת לבורא? הבורא נמצא כסכום של כל כוחות הקבוצה, הוא תוצאה, סיכום של הקבוצה.
   
   ש: איך לא להסתפק רק בקבוצה?
   ר: אם תתכלל בקבוצה ככל האפשר, תקבל מתוך התכללות שלך בה חיסרון לבורא וחיסרון נכון. אין בורא אלא מה שהקבוצה תצייר לך. *מה שהקבוצה תציג לך, זה נקרא הבורא. סך הכל התכונות של החברים, כל הכוחות של החברים, כמה שתוכל לצבור בתוכך, זה ייקרא בורא. אין בורא אלא כמה שהקבוצה בך, לפי המאמצים שלך, תיתן לך את הדמות הזאת, תייצב לך את הצורה הזאת, את הכוח הזה. אם החברים לא יתחברו בך לפי המאמץ שלך, אז לא יהיה בורא . הקבוצה היא כמו טלסקופ, כמו מכשיר מיוחד שאתה דרכו מגלה את הכוח הנעלם הזה לגמרי ממך*. לא בורא שנמצא מחוץ לך, הוא מתגלה בתוך הקבוצה ולכן נקרא בורא, בוא וראה.
   
   ש:יוצא שהתוצאה מעבודה בעשירייה זה חסרון לבורא?
   ר: נכון. הקבוצה חייבת לדאוג שתמיד תהיה לה השתוקקות לבורא דרך חיבור החברים.

3. הבורא מאיר ומעורר את הקבוצה ואת החברים שבקבוצה, הוא מעורר בהם חיסרון בכל מיני אופנים ועל ידי זה אם אנחנו מתקשרים בינינו ומשתדלים לשמור כל פעם יותר ויותר את הקשר בינינו, אז בזאת מתקרבים אליו. בכך הוא עוזר לנו. *הבורא מאיר דרך החברים* ואז אנחנו מסתכלים על החברים כל פעם בצורה אחרת ומשתדלים להיות איתם בהתקשרות בצורות שונות, וכך מתקרבים...
   
   כשאדם נמצא בקבוצה, אם הוא פונה לבורא ומבקש אפשרויות, כוחות להתבטל כלפי הקבוצה בפועל, אז בכך הוא מגיע להתקרבות לבורא.
   
   ש: מה להחשיב כעזרה מהבורא....?
   ר: בצורה כזאת מיידית זה לא כל כך פועל, אבל בעצם כן. *צריכים להשקיע יותר בבקשה, בתפילה, בהכרה מה אני רוצה, איפה אני לא בסדר וכן הלאה, יותר ויותר, בצורה תמידית. אז תקבל הבחנות ואחר כך כוחות לבצע את החיבור*.

4. ש: על איזה צורות מדובר כאן?
   ר: ייאוש מכוחותיו, האדם מיואש מכוחות שלו, הוא בעצמו לא יכול להגיע לכלום, אבל יש לו בקשה. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה להשיג יותר אלא חייב לבקש על כך מהבורא דרך כך שמסדר את עצמו נכון בקבוצה. יש כאן אותם 3 תנאים, אדם, קבוצה ובורא.
   
   ש: יאוש .. כל עוד לא מגיעים לבכי?
   ר: .. הבכי הוא סימן של הכרת החולשה העצמית. יכול להיות שכך *האדם מגיע למצב שהוא לא בוכה, אלא שמח שהוא סוף סוף גילה כמה הוא לא מסוגל לכלום, ועכשיו מוכן למסור את עצמו לבורא*.

5. ש: איך כל העשירייה מגיעה לייאוש?
   ר: לא כולם צריכים להיות בייאוש, כל אחד עושה את העבודה ובכל מצב שהוא נמצא, שם הוא צריך לעשות את העבודה שלו ככל האפשר יותר. לא שכולנו מיואשים ושפוכים וכבר אין לנו שום תקווה, לא, זה לא המצב הנכון.
   
   ש: יש כאלה שבכלל לא מרגישים שצריכים להתפלל...
   ר: תן להם לעשות מה שהם צריכים, אל תלחץ, אל תדרוש וכך תראה שזה עובד הכי טוב. כל אחד שונה, אבל סך הכל יש להם מכל המצבים שלהם כיוון אחד, להתקרב לבורא. אבל בהתקרבות לבורא כל אחד מבצע את הפעולה הזאת במצב שבו הוא נמצא..
   
   ש: האם העשירייה יכולה להגיע לגילוי אם לא כולם מגיעים לייאוש?
   ר: ודאי שכן. העשירייה יכולה להגיע לא לאותו מצב של ייאוש אלא לכל מיני מצבים שונים, גם שיש ביניהם כאלו שלא מיואשים באותה הצורה.

6. הבורא לא יכול לעזור אם לא תבקש. תפקיד שלך דווקא לבקש עבורם, המתפלל עבור חברו זוכה תחילה. *זה התפקיד שלך, להתפלל עבורם*.

7. *האדם צריך לשבור את עצמו כמה פעמים, אין ברירה. בכל הדרך שלפניו האדם יצטרך לשבור את עצמו ולהעמיד את המצב הרוחני למעלה מהמצב הגשמי וכך להתקדם. אחרת, עפר אתה ולעפר תשוב*.

8. ש: מאיפה לאדם חומר דלק לעשות את הדברים עוד פעם ועוד פעם?
   ר: תסתכל על חברים ותחשוב למה אין לך. תבין שבמצבים שאין לך שום סיכוי ואתה מיואש ואין לך כלום, אלה סך הכל תופעות בתוך הרצון לקבל המקולקל הקטן שלך. לכן *כדאי לעלות קצת למעלה ממנו ומשם לראות את המצב האמיתי. לא להחליט ולא לפעול מתוך הרצון הקטן המקולקל, זה זלזול גדול במה שיש לך. הבורא נותן לך לראות זאת כדי שסוף סוף תראה מי אתה ומה אתה*. הוא לא מתבייש מכך שעשה אותך בצורה כזאת נבזית, מלוכלכת, אפסית, כי הוא נתן לך אפשרות מיד להתקדם לנצחיות ולשלמות. אין לו דרך אחרת, הוא ברא אותך מנצחיות ושלמות והוריד אותך למצב הפוך כדי שתוכל להשתתף בבנייה שלך ולהגיע למצב נצחי ושלם.
   
   ש: מה המטרה שלו לא לענות לתפילה..?
   ר: הוא עונה לך על התפילה. אתה לא מרגיש שהוא עונה כדי שהרצון לקבל שלך, הייאוש והאכזבה יגיעו למידה הנכונה.
   
   ש: איך לא להישאר במצב של ייאוש?
   ר: *תתקשר לחברים ויחד איתם, דרכם, תתפלל, תעלה אליו. זו הדרך. חוץ מזה אתם לא מרגישים שאני גם נמצא? שאני גם אוסף אתכם? תנסו להרגיש גם אותי*.
   
   ש: אנחנו מרגישים אבל איך להשתמש בזה?
   ר: אין לי יותר מה להגיד, *רק להתחבר ולבקש*. התפילה צריכה להיות תפילת רבים. זה שאתה יושב ובוכה לבד, לא עוזר כל כך.

9. *אם אין לי קבוצה אז למי אני רוצה להשפיע? למי אני רוצה להתקדם? אין למי*. התפילה הזאת היא תפילה ריקנית, כמו תינוק שצורח ולא יודע מה קורה.

10. ש: אמרת: תנסו להרגיש גם אותי..
    ר: *גם אני נמצא ביניכם, עם כל עשירייה ועשירייה*. יותר מזה אני לא אדבר.
    
    ש: איך כל עשירייה צריכה להשתמש בכוח הרב?
    ר: כמו שכתוב על החברים, על הבורא, גם על עוד כוח שנמצא ביניכם. כמו שכלפי חברים וכלפי הבורא, גם לבטל את עצמו וגם להימשך ולמשוך.

11. *האדם צריך להרגיש לא שהעשירייה צריכה לעשות ולהתאים את עצמה אליו, אלא שהוא צריך להתאים את עצמו אליה*.

12. *אסור לנו להתווכח עם האגו שלנו, על זה כתוב: תן לו בשיניו*. רק בצורה כזאת. הבורא נותן לך רצון לקבל יותר גדול כדי שתעלה מעליו, ועוד רצון לקבל יותר גדול ששוב תעלה יותר מעליו. עם הרצון לקבל שעכשיו הוא מעלה בך אתה לא יכול לעשות כלום. *כשאתה מתחיל להתווכח, אתה בטוח מפסיד*.
    
    ש: הכרת הרע איך להכיר..?
    ר: אני לא רוצה לברר את הרע שבי, אני רוצה להיות למעלה ממנו. אני רוצה להיות בהשפעה על פני כל הרצון לקבל שמתגלה.

13. אנחנו נמצאים בשיעור, *אני מדבר על נשים*, וכולנו, רוצים או לא רוצים, אבל *המסגרת הכללית מחברת אותנו ובכל זאת אני עובד יחד איתכם. אנחנו יחד כולם מחוברים, כל קבוצת הנשים העולמית ואני. יחד אנחנו פונים לבורא, בכל זאת וקשורים לבורא כולנו יחד, וזה כוח גדול מאוד, זאת תפילה*. לכן אלו שבכל זאת משתתפים בשיעור יחד, עושים כל פעם צעדים קדימה לעומת אלו שלא כל כך נמצאים בשיעור יום יומי. לכן אמנם מצד אחד אני אומר שנשים לא כל כך חייבות, הם גם כך יכולות להתקדם, אבל *להיות יחד בשיעור ולהתפלל יחד בזמן השיעור, לרצות, ואני איתכם יחד, זו בכל זאת עבודה רוחנית גדולה*.

14. ש: מה זה הקהה את שיניו..?
    ר: *הקהה את שיניו* היא פעולה מאוד גבוהה, אבל בדרגות שלנו הקטנות זה שאני הולך קדימה נגד הרצון לקבל שלי בכמה שאני יכול. ממש הולך פנים אל פנים.

*בעה"ס, מאמר מצווה אחת*

15. *גם לא לשמה זה מדרגה. איך להרגיש שאנחנו בלא לשמה? אנחנו צריכים במשהו כבר להריח מה זה נקרא לשמה, ואז כנגד זה להרגיש מה זה לשמה. זה נקרא לא לשמה*. עדיין צריכים לעבוד בדרגת לא לשמה, זו גם דרגה גדולה, זו הכרת הרע, הכרת אי היציבות וחוסר האיזון בעשירייה, הרגשת חוסר בהתחברות עם הבורא אפילו בבחינה הראשונה, בחסדים, במשהו. לא לשמה זו דרגה גבוהה.
    
    הרב"ש כותב על כך, כמה שאנחנו מכבדים את דרגת לשמה, אנחנו עוד לא מבינים כמה לא לשמה היא גם דבר גדול. לא לחשוב שלהיות באגו שלנו בצורה פשוטה זה שנמצאים בלא לשמה, זה לא נכון, *סתם אנשים ברחוב לא נמצאים בלא לשמה. לא לשמה זו הכרת הרע שאדם מגלה והוא יודע מה חסר לו ועוד לא השיג. הוא רוצה להשיג ונמשך לכך, אבל בפועל עוד לא השיג*.

16. שוב אני אומר לכם, *לא לשמה זה גם דבר גדול. כמה אנשים בעולם שלנו נמצאים בלא לשמה? זאת אומרת ברצון לבורא*? לא סתם מתפללים באיזושהי צורה אלא ברצון להשיג, להרגיש, לעלות, במשהו להתקרב לבורא? ברצון הזה כמה אנשים כאלו יש? סך הכל כמה אלפים ולא יותר. *צריכים להעריך את המתנה הגדולה הזאת שקיבלנו, ולהשתדל לממש אותה*.

17. *אני צריך לחלק את עצמי לכמה חלקים: איפה שאני יכול ממש לעשות משהו לבורא לוותר על עצמי לגמרי, איפה שאני יכול במקצת לעשות את זה, ואיפה שאני לא מסוגל. תמיד אני כך אהיה מחולק ל-3 חלקים*. אחר כך נראה מה קורה הלאה, נלמד את התיקונים האלו.
    
    ש: אפילו שמעשי הם אגואיסטיים…?
    ר: זה תלוי בקבוצה. *אם אני נמצא בקבוצה, אני מתקן את עצמי בצורה הכי רכה ומהירה*.
    
    ש: לא יכול להיות שבעשירייה כולם ביאוש יחד..?
    ר: כל אחד שישתדל מהמצב שלו להגיע למצב יותר גבוה, אבל בכל רגע ורגע בציר הזמן אנחנו נמצאים ביחסים הנכונים בינינו. *חסרה לנו רק כוונה, מכל המצבים האלו להיות נמשכים לבורא. זה כמו בגלגל, יש כאלה שלמטה, יש כאלו שלמעלה, יש כאלו שיורדים וכאלו שעולים, זה לא חשוב, העיקר יחד, מטרה אחת לכולם*. יש כאלה שיכולים לכוון אל המטרה, יש כאלה שלא מסוגלים, לא נורא, *לא נורא, מתקדמים יחד. לכן אדם לא יכול לשקול את עצמו בצורה נכונה עד שהוא נכלל בקבוצה, כי סה"כ הבורא מתייחס אלינו כמו לפרצוף, זאת אומרת עשרה שמחוברים כאחד*.

18. הקריטריון שאני פועל נכון בתוך הקבוצה, בתוך הפרצוף, הוא שאני כל הזמן חושב על החיבור בינינו ולבורא. זהו, זה הקריטריון, זו הבדיקה.

19. ש: בעשירייה, איפה להבדיל את 3 חלקי הפרצוף?
    ר: אתה עוד לא נכלל. אם תנסה להתכלל בקבוצה וכל הזמן לשמור על עצמך, *ככל שאתה נכלל בקבוצה תתחיל לגלות שיש מחשבות ורצונות שאתה יכול איתם להיות כלול בעשיריה, יש כאלה שאתה יכול רק להסכים איתם איכשהו מהצד, ויש כאלה שאתה עדיין לא איתם. אתה יכול לברר למיין את הרצון לקבל שלך ל-3 חלקים. מסכים, מסכים אבל לא יכול לקיים, ולא מסכים ולא מקיים*. אלה 3 החלקים, אפשר לחלק אותם הלאה אבל זה אח״כ. כל אחד ואחד כבר מתוך הפרקטיקה שלו ירגיש.
    
    ש: מה זה מסכים ולא מצליח?
    ר: הייתי רוצה לעשות, אבל אין לי כוח.
    
    ש: ומה עם הבורא?
    ר: הבורא ממלא ומקיף אתכם. הבורא מבחוץ, מה הוא שייך לקשר ביניכם? ככל שאתה מבקש, לפי זה הוא משתדל לספק לך את הכוחות שאתה מבקש.

20. ש: מה זה החלק הזה שאני לא מסכים ומקיים..?
    ר: זו לא רוחניות. זה כמו בגשמיות שאומרים לך תעשה ככה וככה ואתה עושה זאת זה מטעם הבושה או מפחד מעונש. אלה דברים גשמיים.
    
    ש: בעשירייה אני לא מסכים אבל אני מתבטל כלפי הדעה של החבר
    ר: אי אפשר להגיד שזה רוחני עדיין, כי אתה לא מסכים.

21. במה מתבטאת ההסכמה? הסכמה עם הבורא זה שאני מבצע לפי הדרגה שלי את הפקודה שלו. נגיד מתחבר עם החברים כדי לארגן מקום לקבלת האור ממנו. רצון הבורא הוא להתיישב בתחתונים, אז אני מכין לו מקום.
    
    ש: אם אני מסכים אבל מבין שאני לא יכול?
    ר: אז אני מבקש שייתן לי כוחות והכשרה לאותו מקום. מקום נקרא הרצון המשותף שלנו, שאנחנו מתחברים או רוצים להתחבר.

22. ש: ..כולם נמצאים במצבים שונים?
    ר: *אתם משלימים זה את זה. אפילו שאתם לא מבינים איך זה ובמה, אבל אתם משלימים זה את זה. לא רק בעשיריה אלא גם בכל העשיריות. אני מסתכל עכשיו עליכם, יש לפניי 16 קבוצות ועוד מתחלפות, אנחנו כולנו נמצאים בתהליך אחד, עוזרים זה לזה ומשלימים זה את זה. ממש מתקדמים יפה מאוד*.

23. קריין: מהי הסיכום מהשיעור?
    ר: *בואו נחשוב מה עוד חסר לנו כדי להגיע לחיבור הנכון, למדרגה רוחנית הראשונה. בהצלחה*.