שיעור בוקר 13.11.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

על סף לשמה – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "על סף לשמה" - קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 4.

"הכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של התחתון, כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים.

נמצא ששורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא מ"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע. היינו, שהעליון משפיע לתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע."

(הרב"ש. 587. "עליון מברר לצורך התחתון")

תלמיד: מה היא הכוונה שהכוחות לעשות לשמה מקבלים מהעליון?

מה שנקרא הוא שבתחתון יש רק רצון לקבל, ולשמה זה נקרא "על מנת להשפיע", ואת הכוח הזה מקבלים מלמעלה.

תלמיד: אם כך, מה הוא התפקיד של התחתון אם מקבלים אותו מהעליון?

לרצות לקבל ולממש אותו.

תלמיד: מה הבעיה במ"ן של התחתון שהבורא צריך לתקן אותו?

כנראה שיש איזה פגם, שהתחתון מבקש, אבל הבקשה שלו אינה תקינה.

תלמיד: איך התחתון מרגיש את השינוי שצריך לקרות בתפילה שלו?

התחתון מרגיש שברצון שלו הוא לא יכול להשיג את הכוח הרצוי, ואז הוא נמצא במצב שלא לכאן ולא לשם.

תלמיד: הרב"ש אומר "כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של התחתון," מה הוא הכוח המנענע הזה שהוא מדבר עליו?

הוא הכוח שמוציא את הרצון לקבל מהאיזון, מאיזה מצב, וגם אותו הוא מקבל מלמעלה.

תלמיד: קודם אמרת שאנחנו צריכים לברר את התנאים שאנחנו נמצאים בהם.

כן.

תלמיד: ופה הרב"ש אומר שאת הכוחות לעשות לשמה מוכרחים לקבל מהעליון.

כן, אבל לרצות לקבל מגיע מהתחתון.

תלמיד: נכון, אבל יחד עם זאת אני צריך גם לברר מה הם התנאים שאני נמצא בהם. אם אני רוצה לברר היום את התנאים שאנחנו נמצאים בהם בעשירייה, מה זה לברר את התנאים?

זה לגלות.

תלמיד: מה אני צריך לגלות בעצם, בקשר בינינו, ככל היותר בחשיבות המטרה?

לגלות כלפי הרצון לקבל, נניח שאתה אומר בעשירייה שצריך לגלות את הרצונות, הכוונות, המחשבות ואת הפעולות שאתם צריכים לבצע.

תלמיד: אמרת שגם שבעשירייה, וזה נכון, יש לכל אחד הרגשות שונות, וההרגשות האלה של כל חבר וחבר נותנות לנו את הכוח המשותף, את הדחף קדימה לייצב את מרכז העשירייה.

איך אנחנו ממשיכים לקחת את ההרגשה של כל חבר וחבר, ולהבין שמתוך ההרגשה הזאת של כל חבר שנמצא כרגע בתנאים שהוא נמצא בהם, אלה הם התנאים שהבורא מביא לנו כרגע, ואנחנו צריכים לדעת אם אנחנו בכיוון הנכון או לא?

יש כאן שילוב של כמה כוחות, הכוח של האדם, הכוח של העשירייה, וכוח הבורא. אם אנחנו משתמשים נכון בשלושתם, אז אנחנו מגיעים למטרה.

תלמיד: השילוב הזה של שלושתם, אמרת גם קודם עד כמה חשוב שהתפילה תהיה כל פעם יותר ויותר מכוונת.

כן.

תלמיד: כדי להגיע לתפילה המכוונת הזאת, כמה חשוב שניקח את שלושת התנאים האלה ונברר אותם במפגשים שלנו בעשירייה?

כדאי.

תלמיד: ואז איך אני יודע באמת שאנחנו מגיעים לתפילה משותפת?

כבר קראנו על כך לא פעם, אז אין בעיה.

תלמיד: אם כך אני אומר שזה טוב, שדווקא דרך התפילה אנחנו רואים אם אנחנו באמת מכוונים למטרה. מתוך התפילה עצמה אנחנו כבר רואים באמת אם אנחנו מכוונים נכון. זו ההרגשה שלנו בעשירייה.

כן.

תלמיד: המשפט הראשון הוא "הכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון".

אם את הכוחות האלה אפשר לקבל רק מהעליון, אז מה רוצים בעצם מהתחתון?

שירצה לקבל את הכוחות האלה, כנראה.

תלמיד: לפי מה שהרב"ש מתאר פה את התהליך, לפי הבנתי לפחות, לוקחים מהאדם את ההנאות מדברים גשמיים, זה מה שהוא קורא לו "הכוח המנענע הראשון שהוא מלא לשמה", ואז הוא מחפש הנאה מתענוגים רוחניים, זו התפילה שלו כביכול, והעליון מתקן את זה. אם כך, למה בכלל חשוב לדייק בבקשה, בתפילה, אם בכל המקרה העליון ידייק את הבקשה? זאת אומרת שאפשר להגיד "נעלה בקשה אגואיסטית והעליון יתקן אותה".

היא צריכה להיות משני הצדדים. אתה צריך להרגיש את הרצון שלך מלמטה, והבורא צריך להרגיש את הרצון שלך מלמעלה.

תלמיד: אבל האם זה בסדר שהרצון שלי הוא בעצם רצון אגואיסטי, זה בהכרח אפילו כך?

תתחיל מזה.

תלמיד: כן, אז הוא אומר ש"עוד לפני שהתחתון יודע בעצמו שכוונתו הוא להשפיע".

אני מנסה להבין מה היא החשיבות של הדיוק התפילה אם כמו שכתוב פה "התחתון מעלה בקשה לא נכונה להשפעה", אבל הוא רוצה תענוג רוחני בעצם.

מאיפה אתה יודע שזה נכון או לא נכון? תפעיל.

תלמיד: אני מנסה להבין למה אנחנו מדברים על דיוק התפילה, אם כמו שכתוב פה זה נשמע לא הכרחי לדייק את התפילה, כי העליון יתקן אותה.

העליון לא יתקן.

תלמיד: אז מה הכוונה פה ש"העליון מתקן את המ"ן ונותן עליו כוח המסך"?

בתנאי שזה באמת רצון טוב ונכון.

תלמיד: אם זה רצון טוב למה צריך לתקן אותו?

התחתון אף פעם לא יכול לבקש כוח השפעה. וכשהוא מעלה את המ"ן שלו, צריך לעבד עוד את המ"ן.

תלמיד: כן, זה מורגש לפחות אצלי שהתחתון לא יכול לבקש כוח השפעה. אז מה כן חשוב בבקשה שלו?

חיסרון.

תלמיד: חיסרון למה, אמרת שלא לכוח השפעה?

חיסרון להתקשר לעליון.

תלמיד: כתוב שהעליון מתקן את המ"ן ונותן את כוח המסך.

כן.

תלמיד: האם המסך הוא בעצם כל מה שחסר לתחתון?

כן.

תלמיד: וכשהוא מעלה את המ"ן אין לו מסך?

כשהוא מעלה את המ"ן אז כל המ"ן שלו הוא על המסך.

תלמיד: האם רק באמצעות המסך הוא יכול לעבוד בלשמה?

כן, כי על ידי המסך הוא מתייחד, מתחבק עם העליון.

תלמיד: זאת אומרת שכל עוד הוא לא קיבל את כוח המסך מלמעלה הוא לא יכול ללכת לכיוון של לשמה?

לא.

תלמידה: איך בעשירייה אנחנו יכולות להבין שהבורא מזמין אותנו להתקדם לזרז את הזמנים כדי להשיג "לשמה", איך לא לפספס סימנים של הבורא?

להיות כל הזמן מכוונים לכך שאנחנו רוצים להתחבר, כדי שמהכוח המשותף שלנו נשפיע לבורא.

תלמיד: איך להגדיל את החיסרון להתקשר לעליון, האם צריך עוצמת רצון מסוימת כדי לבקש ללשמה?

כן. עוצמת רצון, חיבור בינינו, לקבל רצון מהחברים.

תלמיד: איך עובדים עם מה שנאמר שנניח בעוד חודשיים נוכל להגיע ללשמה, אחרי הכל אם לא היום, אז לעולם לא. איך עובדים עם הגדרת זמנים, או שפשוט להתעלם מזה?

הזמן לא חשוב, הרגשת החיסרון היא החשובה, לכן לפי זה אנחנו יכולים לראות איך אנחנו מתקדמים.

תלמיד: הוא כותב שהעליון מתקן את המ"ן ונותן כוח המסך ואז מוסיף שהעליון משפיע על התחתון טעם ועונג ברצון להשפיע. האם מסך וטעם ורצון להשפיע זה אותו הדבר?

לא, אבל זה הכול מגיע מהעליון.

תלמיד: אז קודם הוא נותן כוח המסך על הרצון כדי לעקב את השפע ואחר כך מגיע השפע.

השפע מגיע לעליון, העליון מאיר לתחתון, ואז התחתון מתחיל לראות איך הוא יכול להתאחד עם העליון.

תלמיד: האם לפני שנותן כוח המסך אין בתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע, כאילו אין איזו נטייה ראשונית?

לא, אין לפי הטבע.

תלמיד: מאיפה כן מגיעה ההתעוררות הראשונה כדי שתהיה בכלל נטייה?

ודאי שמלמעלה.

תלמיד: באיזה שלב, לפני שנותן כוח המסך?

כן.

תלמיד: אז יש כאילו איזו התעוררות שעליה נבנה רצון. מה הסביבה תומכת בתוך המעבר מהתעוררות הראשונית למ"ן?

תומכת.

תלמיד: האם עם הסביבה צריכה לפתח את זה או שזה האדם עושה?

זה האור המקיף.

קייב.

תלמיד: מתעורר באדם הרצון לקבל דרך העשירייה, הוא מעלה אותו לבורא כמו מ"ן. מה זה אומר שהרצון הזה מיתקן על ידי הבורא שהוא נותן לו מסך ואיך אחר כך זה הופך לשמה?

הרצון לעלות לבורא מתבטא בהרגשת הנחיצות לזה. הנחיצות הזאת היא התפילה, היא עולה למדרגה הבאה, העליונה יותר, משם יורד אור ומתחיל המגע בין התחתון לעליון, על בסיס זה התחתון מיתקן, משנה את עצמו, ובצורה כזאת כבר יש תנועה מלמטה למעלה.

תלמיד: האם המסך הוא תוצאה של המגע הזה?

בטח.

תלמיד: כלומר המגע עצמו עם הבורא משנה את האדם וזה נקרא שהוא מקבל מסך.

כן.

תלמיד: ואחרי זה הוא כבר יכול לפעול למען הבורא.

כן.

תלמיד: אז הנקודה הכי קריטית היא כשאני מעלה מ"ן והבורא מתחיל לפעול עליי.

כן.

תלמיד: איך לבוא למצב הזה כשאנחנו מעלים מ"ן מהעשירייה והוא כבר מתחיל לשנות אותנו?

תתארו את זה לעצמכם ותתחילו לפעול, וזה ייצא מאליו.

תלמיד: האם המצב הטוב של השפעה וטעם טוב נחשב למצב של לשמה או שצריך להוסיף לזה משהו?

במצב לשמה אין יותר מה להוסיף. ההרגשה הזאת ממלאת את כול הכלים.

תלמיד: מאיפה מגיע לתחתון הרצון לקבל מהעליון?

מהעליון.

תלמיד: העליון נותן הכול והתחתון צריך לרצות לקבל מהעליון.

כן.

תלמיד: מאיפה מגיע לו רצון לרצות לקבל מהעליון?

העליון מאיר עליו במה שיש לו ואין בתחתון, ומתוך זה התחתון משתנה.

תלמיד: אז הרצון של התחתון מתעורר כתוצאה מהארת העליון עליו.

כן.

תלמיד: מה זה שהתחתון צריך לרצות? אין לו מה לרצות, הוא רק מגיב לפעולות העליון עליו.

אבל יש כאן עניין מה הוא רוצה לקבל מהעליון. כאן השאלה מאיפה מתחיל החיסרון. אז יש כאן בעצם התהפכות - החיסרון מתחיל בתחתון.

תלמיד: באיזה שלב החיסרון מתחיל בתחתון, מתי עוברת ההתנהלות לידיים שלו, באיזה שלב זה קורה אם הוא רוצה להיות או לא להיות בלשמה?

זה במצב שהתחתון מעלה מ"ן לעליון, ואז לעליון יש את החיסרון של התחתון.

תלמיד: אני מנסה להבין את הנקודה הזאת שיש בתחתון. מהו החיסרון שיש פתאום בתחתון שהוא נעשה עצמאי, מהי הנקודה הזאת ומה מצפים שהוא יעשה ובאיזה תנאים הוא בכלל יכול לקבל החלטה נכונה?

בתחתון יש חיסרון לקבל מהעליון, ולזה עכשיו הוא מכוון את עצמו.

תלמיד: מה התחתון עשה קודם לפני שהתעורר בו חיסרון?

לא היה בו קודם חיסרון, הוא היה נפעל על ידי הרשימות שבו.

תלמיד: ועכשיו יש פה התהפכות - החיסרון מתחיל בתחתון. מהי אותה התהפכות ומה גורם להתהפכות הזאת?

הארה מלמעלה. קראנו על כך בקטע הקודם.

תלמיד: ההארה מלמעלה מאירה עליו, מעוררת, הופכת אותו ואז יש חיסרון בתחתון.

כן.

תלמיד: ומכאן זה בידיים של התחתון?

עכשיו זה כביכול בידיים של התחתון. אצל מי חיסרון? אצל התחתון, אז התחתון מתחיל לעשות פעולות.

תלמיד: וגם הפעולות האלה הם מלמעלה?

הכול מלמעלה, על זה אנחנו לא מדברים.

תלמיד: אז מה רוצים מהתחתון אם הכול מגיע מלמעלה, איזה רצון, חיסרון צריך להיות בתחתון כדי לכוון את עצמו נכון? כי אין פה שום דבר, רק תגובות. כמו במעבדה אני פועל על חומר מסוים ויש את התגובות שלו, אין לחומר הזה רצון.

מזה שאתה רוצה לקבל משהו מהעליון, אתה מרגיש שזהו החיסרון שבך. מה אתה יכול לעשות עם החיסרון הזה?

תלמיד: כלום, או להזדהות אתו או לא להזדהות אתו, אין לי עוד לעשות, אני בסך הכול נפעל.

אתה נפעל ואתה מפעיל.

תלמיד: במה אני מפעיל בדיוק?

אתה מפעיל את העליון.

תלמיד: שהפעיל אותי קודם, אז אני בסך הכול רק מגיב, והתגובה שלי מעוררת את העליון, אבל אני עדיין תוצאה.

אומרים שתינוק במשפחה הוא ראש משפחה. זאת אומרת החיסרון שלו הוא החיסרון שעליו העליון מיד מגיב לפעולת התחתון, הוא לא יכול להשאיר אותו.

תלמיד: אפשר לקרוא את 4 ולהסביר את מה שקראנו עכשיו?

"הכוחות לעשות לשמה מוכרחין לקבל מהעליון, כי אין בכוחו של התחתון להתחיל בעבודה, אלא מבחינת שלא לשמה, הנקרא רצון לקבל, כי רק השלא לשמה נותן את כוח המנענע הראשון של התחתון, כי בזמן שאין האדם מוציא טעם מספיק מהנאות גשמיות, אזי הוא מתחיל לחפש אחרי תענוגים רוחניים.

נמצא ששורש עבודתו של התחתון הוא הרצון לקבל. והתפילה, הנקרא מ"ן, עולה למעלה, אזי העליון מתקן את המ"ן הזו, ונותן עליה כוח המסך, שהוא רצון לעכב את השפע, מטרם שהתחתון יודע בעצמו, שכוונתו הוא להשפיע. היינו, שהעליון משפיע לתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע."

(הרב"ש. 587 "עליון מברר לצורך התחתון")

תלמיד: הדוגמה שנתת, שהתינוק הוא ראש המשפחה, שהחיסרון שלו מנהל את העליון, באיזה שלב יש לתינוק חיסרון עצמאי משלו?

מאיפה יש חיסרון לתינוק?

תלמיד: כן, שהוא הופך להיות עצמאי.

מהבורא.

תלמיד: זאת אומרת מהעליון יש בתחתון חיסרון.

כן, חיסרון שמנענע את כל המדרגות מלמעלה.

תלמיד: והחיסרון הזה נובע כתוצאה מהעליון.

כן.

תלמיד: איזה פעולה יש בתחתון שהיא פעולה עצמאית, חופשית שלו שהיא לא המשך של סדר של מצבים שהתחיל מהעליון?

אני לא מכיר.

תלמיד: זאת אומרת, העליון פועל בכל ובמסגרת פעולות העליון יש פעולה שנקראת "תחתון שמפעיל חיסרון"?

כן.

תלמיד: אז מה העבודה של האדם, מה רוצים מהאדם? הוא אומר כדי להגיע ללשמה מוכרחים לקבל מהעליון.

שהאדם ישתדל להתכלל בפעולות האלו שבין העליון לבין התחתון ובזה ימצא את הפעולות הנכונות שלו.

תלמיד: אם כך העבודה שלנו היא להתכלל במצבים שהבורא מעביר אותנו?

כן.

תלמיד: איך אני עושה את זה, איך אני מתכלל במצבים שהוא מעביר אותי?

על ידי מ"ן או מ"ד.

תלמיד: משפט אחרון כתוב, "העליון משפיע לתחתון טעם ועונג ברצון להשפיע." מה הוא נותן לו?

מתי שהתחתון רוצה לקבל את מה שהעליון נותן לו, אז הוא מרגיש בקבלה הזאת טעם ועונג.

תלמיד: ברצון להשפיע?

כן.

תלמיד: זאת אומרת, עד אז הייתי מרגיש טעם ועונג ברצון לקבל ועכשיו העליון נותן לי טעם ועונג ברצון להשפיע?

כן.

תלמיד: הוא מחליף לי בזה את היוצרות?

אפשר להגיד.

תלמיד: ומה אני רוצה עכשיו, אחרי שהוא נתן לי טעם ועונג ברצון להשפיע?

עכשיו אתה רוצה להשפיע בפועל, ואז יש לך ממך העלאת מ"ן, קבלת כוח לסדר את התחתון שיהיה מוכן לקבל שפע מהעליון, ובקבלת השפע אתה מתייחד עם העליון.

תלמיד: כל זה קורה לי מחמת הטעם והעונג שהעליון נתן לי ברצון להשפיע?

נגיד.

תלמיד: אז איפה הניתוק מהיסוד האגואיסטי אם הוא נתן לי טעם ועונג ברצון להשפיע?

הניתוק יוצא לך ברצון לקבל, כי אז אתה מרגיש עד כמה הרצון לקבל מנתק אותך מהעליון.

תלמיד: אם העליון מעורר את התחתון, יש לתחתון מקום לטעות ולהגיב לא נכון, יש דבר כזה בכלל?

יש, אתה רוצה לשמוע שאין לך בחירה חופשית?

תלמיד: לא, זה הניסיון לברר את הנקודה שבה אתה בוחר. העליון מעורר את התחתון, התחתון אולי אפילו לא מבין את זה, זאת אומרת הוא לא מבין שעוררו אותו, הוא ושב שהוא התעורר.

זה חשוב, אבל נגיד.

תלמיד: לא, זה מאוד חשוב, זאת המציאות. אתה לא קם בבוקר ואומר הבורא עורר אותי לבוא לרוחניות, אתה חושב שזה בא מתוכך.

זה הרגע הראשון, אחר כך אתה מתחיל מהברכות.

תלמיד: ואז, אחרי שהעליון מעורר את התחתון, איפה הנקודה שהתחתון יכול לטעות, מה זה נקרא שהוא טעה?

שהוא לא משייך לעליון את מה שהוא עכשיו מרגיש.

תלמיד: נניח והתחתון לא משייך את הפעולה לעליון, גם אותה העליון נתן לו את זה או שזה באמת היה בגלל התחתון?

לא, אנחנו ככה יכולים להגיע למצב שאנחנו כותבים את התורה.

תלמיד: אני חושב שאנחנו מנסים לברר איפה הנקודה שבה האדם מכריע לכיוון הנכון?

האדם מכריע לכיוון הנכון, תלוי משורש הנשמה.

(סוף השיעור)