שיעור בוקר 19.09.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 487, מאמר "האמה"

נקרא את המאמר ככול שנוכל, אפשר גם לקצר אותו כי הוא מאמר מאוד ארוך, ובהרבה דברים הוא כבר אולי לא כל כך שייך לזמננו, אף על פי שתמיד יש מה ללמוד ממה שאומר בעל הסולם. בואו נקרא אותו לפחות בחלקים, כי הוא שייך מאוד למצב שהעולם שלנו עובר.

אני חושב שברור לכולם שהעולם שלנו עכשיו עובר מצבים מאוד חדים עקב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ובין עוד כל מיני נקודות מתוחות שיש בעולם פה ושם, עם נשק אטומי, עם כל מיני דברים. אז כדאי לנו לראות את ההסתכלות של בעל הסולם, איך הוא כותב על מצב האומה, על החברה האנושית כולה בעצם, כך הוא רואה את עתידה, מגמתה.

האֻמה

ירושלים, ד' סיוון, ת"ש (1940/6/5)

מגמתנו

"עתון זה "האמה" הוא יצור חדש ברחוב היהודי, עתון שמסגרתו הוא "בין מפלגתי". ואם תשאלו, מה הפירוש של עתון "בין מפלגתי"? איך יתואר עתון, שיוכל לשמש כל המפלגות ביחד על אף כל הניגודים והסתירות שביניהם?

אכן הוא מין בריה שנולדה בין המצרים בחבלי לידה קשים ואיומים, מתוך רעל השנאה שתקף לאומות העולם להשמידנו מעל פני האדמה, כליון האיום של מיליונים מאחינו, ועוד ידם נטויה. יצר הסאדיסטי שבהם לא ידע שבעה. ועוד האסון כפול, כי לא נוכל להשלות עצמנו, אשר כל זה הוא רק תופעה זמנית חולפת. כמו שמנוסים אנו ביותר בהיסטוריה, שאם איזה אומה התפרצה עלינו, מצאנו לה תחליף באומה אחרת.

אבל עתה המצב משונה הוא לגמרי. כי מלבד שהקיפו אותנו בבת אחת מכל קצוי ארץ, הרי גם האומות הנעלות ביותר, נעלו בעדינו את הדלתות, בלי רגש כל שהוא של חמלה ורחמים. ובאופן אכזרי כזה, שאין לו תקדים בכל התהליך של ההיסטוריה האנושית, אפילו בימים הברבריים ביותר".

מזמני חורבן בית המקדש היהודים התחילו לקבל תכונות אגואיסטיות בתוכם במקום להיות מחוברים. לכן נשבר בית המקדש, חרב, נשרף, זה היה לפני אלפיים שנה, וכל עם ישראל יצא מארץ ישראל והתפזר בכל אומות העולם לכל הכיוונים, מזרח, מערב, דרום, צפון, כך היה במשך אלפיים שנה. אחרי אלפיים שנה התחילו לחזור אנשים למקום הזה שנקרא ארץ ישראל, והתחילו איכשהו לבנות כאן מקום ישוב.

ואז הוא אומר שבכל מקום בעולם לקראת 1940, אפילו לפני זה, התחילו כבר לחצים על היהודים, גלי שנאה, אנטישמיות גדולה, והוא מסביר למה זה קורה לנו. ודאי שהוא לא היסטוריון ולא סוציולוג, הוא רוצה להראות את המגמה, שיש כאן גל חדש שמקרב אותנו בעצם לגמר התיקון. זה מה שהוא רוצה להראות.

"אבל עתה המצב משונה הוא לגמרי. כי מלבד שהקיפו אותנו בבת אחת מכל קצוי ארץ, הרי גם האומות הנעלות ביותר, נעלו בעדינו את הדלתות, בלי רגש כל שהוא של חמלה ורחמים. ובאופן אכזרי כזה, שאין לו תקדים בכל התהליך של ההיסטוריה האנושית, אפילו בימים הברבריים ביותר". אף מדינה, במיוחד באירופה שהיא מפותחת, עם תרבות, עם חינוך, עם הכול, לא רצתה לקבל יהודים לתוכה, וזה לא קרה באף מקום, אף פעם, בכל העולם. העולם התחיל להתחבר, להיות יותר גלובלי, אבל באיזו צורה, באיזה אופן? כלפי עם ישראל, לדחות אותו לגמרי החוצה.

"והדבר ברור, אם לא לסמוך על נסים, שקיומנו, אם בתור יחיד אם בתור אומה, נמצא על כפות המאזנים של חיים ומות. וההצלה היא, אם נמצא את התחבולה הדרושה, דהיינו אותה תחבולה הכבירה, שאין דרכה להמצא זולת בקרבת הסכנה, שתהיה בכחה להכריע את הכף לטובתנו, - לתת לנו כאן מקלט בטוח לכל פזורי אחינו, שלדברי הכל, הוא מקום ההצלה היחידה כעת. ואז דרך החיים תהיה פתוחה לנו, איך שהוא, להמשיך קיומנו על אף כל המעקשים. ואם נחמיץ את השעה, ולא נקום כולנו כאיש אחד, במאמצים כבירים, הדרושים בעת סכנה, להבטיח לנו שארית בארץ, הרי העובדות שלפנינו מאיימות עלינו מאד, מאחר שהענינים מתפתחים כרצון אויבנו, האומרים להשמידנו מעל פני האדמה".

כלומר, יש לפנינו עכשיו בסך הכול שתי דרכים, דרך אחת היא להשמדה, והדרך השניה שאנחנו נוכל להציל את עצמנו מזה אם אנחנו מתחברים, זה הכול.

שאלה: את זה הוא כתב ב-1940.

כן.

תלמיד: איפה אנחנו נמצאים היום ביחס למילים האלה?

אני לא חושב שאנחנו רחוקים מהמצב הזה. זה שיש לנו חלקת אדמה, פצצת אטום, עוד כל מיני דברים, זה הכול צעצועים. לפי התיקון שלנו אנחנו לא יותר קרובים אלא יותר רחוקים ממה שאנחנו צריכים להיות, מחיבור בינינו. רק החיבור בינינו בעצם יכול להציל אותנו משנאה, מאנטישמיות, מהשמדה של כוחות הטבע, של הבורא בסופו של דבר.

שאלה: מה אדם שרוצה ללכת לקראת חיבור יכול לעשות כנגד בן אדם שרוצה להשמיד אותו?

אם מישהו רוצה להשמיד אותך אתה צריך להזדרז ולהשמיד אותו. כך כתוב, "הבא להורגך השכם להורגו".

תלמיד: ואם אנחנו רוצים למנוע ממישהו להשמיד, אז אנחנו צריכים לעבוד בחיבור, זאת הפעולה היחידה?

כן, בדרך כלל הפעולה היחידה היא חיבור בינינו. אבל אם אנחנו משתדלים להתחבר ומישהו קם להורגנו, אז אנחנו צריכים להזדרז ולהורגו.

שאלה: אנחנו רואים שגם בזמן שבעל הסולם כתב את הדברים וגם היום אנחנו עומדים באותו מצב, שיש כאלה שאומרים שאנחנו צריכים להתכלל עם כל האנושות ולהיות איתם כמקשה אחת.

ניסינו את זה בזמנו בהרבה מצבים, עקב זה נחרב בית המקדש הראשון ובית המקדש השני. כל הצרות שהיו לנו הן רק בגלל שרצינו להתערבב בין האנשים, איבדנו בזה את עשרת השבטים וכולי וכולי. הפתרון הוא לא להיות כגויים, כתוב על זה, אלא עלינו דווקא להיבדל ולפתוח את תורתנו בצורה נכונה. היא מדברת על חיבור נכון עם כל העולם, לא שאנחנו מתמוססים בכל העולם ונעלמים בכל האומות, אלא שאנחנו דווקא מושכים בחיבור בינינו, מושכים את כל האומות מהביצה הזאת של האגו. ולכן מצילים את העולם מהחיים הנבזיים האלה שבהם כל העולם נמצא.

תלמיד: לפני שבוע אנשי הביטחון אמרו שהחוסן החברתי והאחדות שלנו הם ההצלה שלנו. איך אנחנו מסבירים את המושג הזה שנקרא אחדות, מה זאת אחדות?

איך מסבירים את זה, זה נושא בפני עצמו. צריך להיות ברור לנו שהכול תלוי רק בהבנה של מה שכותב בעל הסולם, בהפצה של הדברים האלה, ובהעברתם לשדרות העם.

תלמיד: מה בעל הסולם מצפה מההמון של העם היהודי? מה הם יכולים לעשות?

עלינו להבין שהם צריכים לקום לא רק מפני שזה מה שהם צריכים, אלא מפני שכל האנושות צריכה ומפני שכל האנושות סובלת ואז בצורה אינסטינקטיבית היא פועלת גם בצורה כלפי עם ישראל. ועם ישראל צריך לראות את זה כסימנים שאומות העולם דורשים תיקון.

תלמיד: האם זה נדרש מכל אומות העולם?

מכל העם, מכל אחד.

שאלה: כשבעל הסולם פרסם את העיתון בשנות ה-40 היו אז מעט מאוד עיתונים, לא הייתה טלוויזיה, והמוצר שלו למעשה היה פומבי, מוכר, מפורסם. ואלו היום בזמננו יש אלפי ערוצי חדשות, כל מיני טכנולוגיות, יוצא שהמוצר שלנו נמוך בחשיבות מול כל היתר, איך זה ישתנה?

דווקא היום זה הרבה יותר קל כי אתה לא צריך לעמוד בפינת רחוב ולחלק עיתונים, אלא אתה יכול דרך רשת אינטרנטית בכל מיני צורות לפרסם את הדברים שלנו ולהיות ממש בהישג יד לכל אחד ואחד בכל קצה העולם.

תלמיד: למה אני אומר את זה, כי הוא מנסה לבנות באיזו צורה הגיונית אבל ההסבר שלו לא ברור גם לאדם המודרני. האם אנחנו צריכים לבנות את התוכן לעם עִם מסר פנימי או עם הגיון או שיהיה פשוט מעניין לצופים.

צריך שיהיה את כולם.

שאלה: אתה חוזר כל פעם בשיעורים ואומר לנו העניין שאם לא נקיים חיבור בינינו נושמד. פעם אחת זה כבר קרה, אז למה נתנו לנו עוד פעם צ'אנס? מה שורש העניין?

נתנו צ'אנס ואם לא נממש אותו, אז שוב נגיע לדברים כאלה.

תלמיד אבל מה השורש של הסיפור שאם לא נעשה תיקון בינינו פשוט נושמד, מה שורש הבעיה הזאת?

השמדה חלקית לא טוטאלית, אבל גם השמדה חלקית היא תיקון.

תלמיד: אם נושמד זה יהיה תיקון?

עונש זה תיקון.

תלמיד: לא זה נשמע לי חמור מאוד.

לא חשוב איך זה נשמע לך, תעזוב את עצמך. אנחנו מדברים על חוקי הטבע, אין לנו ברירה[ אנחנו צריכים לדעת מה לעשות ואיך לקיים, אחר כך תבכה.

שאלה: בעל הסולם קרא לאיחוד משנת 1927 והיהודים לא שמעו את זה וקיבלו עליהם את היטלר. זאת אומרת, אם אנחנו לא נעשה את זה עכשיו, גם נקבל משהו דומה, אז כמה חשוב עבורנו להתחבר וכמה מעלה חשיבות העבודה שלנו את החיבור?

אתה צודק, זה נכון. אם לא בדרך הטובה, לפי מה שיש בינתיים לפנינו, אז יקדמו אותנו לאותה המטרה בדרך הרעה.

שאלה: הזכרת שזה חוק הטבע, איך זה משפיע כל בני ברוך?

כולם חייבים לבצע את זה. לא חשוב אם אני יהודי ואתה לטיני, , כי אנחנו כולנו צריכים עכשיו להגיע למטרה אחת - לחיבור. מי שהולך לקראת החיבור, קיבל מלמעלה רצון לזה, קצת ידיעה וקשר לחיבור, חייב לבצע את זה. לכן אין הבדל בין כול הקבוצות שלנו ובין כל האנשים, אנחנו כולנו נמצאים כלפי תיקון הבריאה, מטרת הבריאה כאחד, בצורה שווה.

שאלה: למה יש שנאה בין אלו שנקראים ישראל לבין אומות העולם?

כי אומות העולם מרגישים בתוכם שהם תלויים בישראל ושהעתיד הטוב שלהם תלוי בישראל. והרגשה הזאת, היא הרגשה שנמצאת במשהו בכל אדם ואדם - יותר ברור לו, פחות ברור לו ולכן הוא מתייחס ליהודים, לישראל, בצורה מאוד מאוד זהירה, ככך שהוא לא יודע מה לעשות עם זה, אבל הרגשת התלות היא נמצאת.

שאלה: יש שנאה של ישראל לאומות העולם?

אין שנאה מישראל לאומות העולם, כי אומות העולם בעצם לא חייבים לישראל, החיים של ישראל לא תלויה באומות העולם כמו שאומות העולם תלויים בחיים ובצורת החיים, ברמת החיים, תלויים בישראל.

שאלה: על מה מצביעה מידת האנטישמיות הגוברת בעולם?

ככל שאנחנו מתקדמים בשנים, אני אומר יותר ויותר ברור לאומות העולם שישראל הם מרכז שסביבו מסתובב העולם ובו תלוי העתיד.

תלמיד: ככל שהשנאה עולה זה לא פותח אוזניים בישראל, מרחבי את הלב או משהו, בשום דבר, רק הפוך, רק פחד ומכווץ יותר.

תלוי איך אנחנו מעמידים את עצמנו, תלוי איך אנחנו מבינים את מה שקורה לנו. אבל באמת אין בזה שום דבר רע ושום דבר טוב, אלא יש בזה הכרחיות לבצע את פעולות הטבע כדי להגיע למצב שלכולם יהיה טוב, אנחנו אחראים לתיקון של כל העולם ולכן זו העבודה שלנו.

שאלה: בעבר היתה לנו מודעות וידע למה ההרס והמוות הגיע, אבל עכשיו אני מרגיש שיש ניתוק מוחלט אחרי השואה למה כל הדברים קורים, מה קרה איתנו, מה קרה עם האנושות או עם בני אדם.

אפילו אחרי השואה שהעם כל כך סבל ואיבד שליש מתוכו, אנחנו בכל זאת ממשיכים ברצון לקבל האגואיסטי שלנו, מתפתחים בו ולא רוצים לחשוב על הסיבה הנכונה של החורבן הזה, שזו השואה. וזה הכול מפני שיש לנו הגברת הלב, הלב נעשה יותר קשוח, יותר קשה, ולכן הצרות האלה הם לא מרככים את הלב, מה שבדרך כלל זה קורה. אלא ההיפך, כל אחד רוצה לברוח לאיזה מקום בטוח וכך לחיות.

אם תרגיש את הפנימיות כל אדם ואדם אתה תראה שסך הכול הוא רוצה להיכנס לאיזה מקום בו הוא יכול להיות בטוח, שיהיה לו שם מזון, מיטה, אוויר, שאף אחד לא יגע בו, והוא יחיה בצורה הנוחה לו ביותר. הוא לא יכול להתרומם מעל הדרגה הבהמית לדרגה האנושית, לחשוב שזה לא יכול להיות, אני חייב לצאת מהמקום שאני מסתתר, אני חייב להתחבר עם כולם, אני צריך לבנות מצב חדש בעולם, אווירה חדשה, שיהיה אור חדש בעולם. לזה אנשים לא מגיעים וככל שאנחנו משתדלים להסביר הם לא שומעים.

לכן התקווה שלנו בזה שאנחנו נבקש מהבורא שיעשה להם איזו שטיפת מוח, איזה תיקון שהלב והמוח שלהם יקבלו את המסר שלנו, של בעל הסולם – שאנחנו חייבים אנחנו להיות מחוברים ואז בחיבור בינינו, אפילו במקצת שאנחנו מתחברים, בעשיריות, אנחנו עושים שינויים בעולם.

תראו מה קורה אפילו ביקום, ממה התחיל היקום? מזה שהתחילו אחרי הפיצוץ להתאסף כל מיני חלקים עד שנעשו מכך כוכבים, פלנטות וכן הלאה, כך גם אנחנו צריכים להשתדל ולהתאסף. וזה מה שאנחנו בונים כארגון בני ברוך הבינלאומי, שבארגון העולמי הזה כולם יכולים להבין שהחיבור בינינו יכול להיות נקודה מרכזית של העולם ואנחנו סביב זה נקים כוח חיובי של כל המציאות ובזה אנחנו נתקדם לתיקון העולם.

שאלה: שמעתי תוכניות של אנשים שאני מרגיש שיש הרבה חיסרון על שינוי, על מה קורה בטבע, פוליטיקה וכולי, אני מרגיש שעדיין המסר כדי לסגור את הפער ממה שקורה באנושות ומה אנחנו נותנים לאנושות. זה קצת מדאיג אותי, כי אני מה חושב מה יש לנו שמתאים בשביל החיסרון, אבל יש בעיה, ואיך לקצר את הפער באמת?

על ידי הפצה. אבל ההפצה צריכה להיות מכולם. כל אחד, נניח מי שאני רואה לפניי. כולם, כל אחד צריך להשתדל במשהו לעשות, לכתוב, לתרגם, להתאים, אפשר לעשות את זה דרך הרשת האישית שלו, אפשר לעשות את זה דרך העיתון שלנו. או כל מיני צורות הפוכות - לצלם, לפרסם, צריכים לפרסם כמה שאפשר. יש לנו אנשים שיכולים לבדוק לאחר מכן את מה שכתבתם ולתקן ולפזר את מה שכתבתם אם אתם לא יודעים לעבוד ברשת. כך אנחנו צריכים לסדר את עצמנו. אז בבקשה, תשתדלו.

שאלה: הגענו לפה בשביל להשיג את משמעות החיים ואמרת שאנחנו אחראיים על כל העולם וזאת העבודה שלנו, שהיא לא רק חיבור אלא דווקא להפיץ. איזה תפקיד צריך להיות לכל אחד בהפצה? האם אנחנו לומדים ומתחברים בשביל להפיץ, האם זו רק אופציה שיש לחברים, או שזו מחויבות של כל חבר לעשות זאת? אנחנו ממשיכים ללמוד אצלך כל יום, אבל אין לכל אחד את אותה חשיבות להפצה. אולי תוכל לתת דוגמה איך אצלכם זה היה, האם הרב"ש הכריח אתכם להפיץ או שזה היה נתון לבחירתו של האדם?

זה היה זמן אחר, לפני 40 שנה, אפילו יותר כשהתחלתי לכתוב. כתבתי את שלושת הספרים הראשונים שלי ופיזרתי אותם בכל מיני מקומות, בכל מיני ארצות בעולם והם דווקא הצליחו. באותם הזמנים אפילו הקונסוליה האמריקאית קנתה ממני במחיר סמלי 300 ספרים, 100 מכל ספר, ואחר כך נודע לי שהיא שלחה אותם לרוסיה. כך התחלתי. אחרי שהרב"ש נפטר כתבתי את הספר הרביעי וכן הלאה. אבל כל הזמן דחפתי, דיברתי ופתחתי שיעורים וקבוצות, וכך הגיעו אליי. התחלתי לדבר ברדיו פעם בשבוע ואנשים הגיעו דרך זה.

צריכים לעשות משהו, זו העבודה שלנו. אני לא עושה טובה למישהו או למשהו אלא אני עושה בזה תיקון לנשמה שלי, אני מתחבר דרך האמצעי של כתיבה או דיבור לנשמות אחרות וכך בונה מעצמי והלאה רשת קשר רחבה ועוצמתית ככל האפשר, וזה מה שפועל לתיקון העולם.

תלמיד: האם תלמיד הוא לא תלמיד באופן מלא אם הוא לא עושה משהו בהפצה כל יום? כי זה לא דבר ברור כמו לקרוא את המאמרים.

כן, אני חושב שהיום בעזרת האינטרנט כל אחד מכם יכול להיות ממש מקור להפצה.

תלמיד: האם באופן אידיאלי האדם צריך להשקיע את כל הזמן הפנוי שלו בהפצה?

נכון.

שאלה: כדי שישמעו אותנו באמת, האם אנחנו צריכים לאהוב את מי שאנחנו מפיצים להם?

אנחנו צריכים להיות אחראיים על עתיד העולם. יותר מזה, אנחנו צריכים לחשוב שדווקא על ידי זה אנחנו עושים נחת רוח לבורא, כי הוא לא צריך שום דבר מלבד שהנבראים יתקרבו אליו כדי למלא אותם בכל טוב, ואנחנו יכולים לעשות זאת על ידי ההפצה.

תלמיד: איך מגיעים לאהבה לנשמות האלה שאנחנו רוצים להפיץ להן?

על ידי הסברה.

תלמיד: אם אנחנו מסבירים להם אז אנחנו מגיעים לאהבה כלפיהם?

וודאי, בשביל מה אני מסביר? כדי למשוך אותם למקור החיים, כדי שיתקרבו לבורא, כדי שיוכלו למלא את עצמם וכך להאיר לכולם יותר ויותר.

תלמיד: האם זה מביא לי אהבה כלפיהם או שקודם כל אני צריך לרכוש את האהבה כלפיהם ואז אני יכול למשוך אותם?

לא. "ממעשיך הכרנוך", תעשה פעולות הפצה, מהן יכירו שאתה רוצה לטובתם, ומכך תבוא אהבה.

שאלה: איפה התיקון בפעולת התיקון ובפעולת ההפצה? מתי מתבצע התיקון, בזה שאני מפיץ, בזה שהאדם צורך או מפנים או מבין את התוכן?

גם וגם, בכל השלבים שאמרת.

תלמיד: כשאני שומע בחדשות על מקרים מזעזעים שקורים בעולם, זה באמת כואב לי ומצער אותי. ברגעים האלה אני מפחד להיות בעצמי במצב כזה. אם אני מזדהה עם המצב הזה, אם כואב לי, האם יש בזה איזה מן תיקון, האם יש בזה משהו?

כן, אבל יותר טוב אם לא כל כך נתכלל בסבל של העולם, כי בזה אנחנו לא יכולים להטיב ולתקן, אלא טוב שנעסוק בהפצה ונסביר איך למנוע את הסבל.

תלמיד: מה זה "להתכלל בצער הציבור"?

"להתכלל בצער הציבור" בצורה שלא תשתק אותך כמו שקורה לך, אלא שתתן לך אפשרות לשפוך במצבים האלה את שיטת התיקון. אני מספר לרופא מה קורה לי, מה כואב לי, אבל אני לא רוצה שיכאב לו, אלא אני רוצה שייתן לי תרופה.

שאלה: האם עלינו לדמיין את המצב האידיאלי כמו שבעל הסולם דמיין לעצמו, שכל היהודים בעולם עוסקים בחכמת הקבלה והופכים להיות חברי "בני ברוך", או שהם פשוט חושבים על זה כל יום? איך אפשר לדמיין את המטרה שאליה צריכים להגיע?

ב"עברי" אנחנו לא מדברים על היהודים כי אין כזה לאום. אלא כל אחד שמכוון לבורא, נקרא "ישר-אל", "ישראל", ו"יהודי" הוא מהמילה "ייחוד", שרוצה להתאחד עם הבורא. "עברי" זה מהמילה "עובר", שעובר מהעולם הגשמי לעולם הרוחני. כל המילים האלה רק מצביעות על האדם, לא חשוב מאיפה הוא ומי הוא, אלא שהוא רוצה להגיע לתיקונים.

תלמיד: יש אחריות מיוחדת גם ליהודים בעולם הזה שלנו, בעל הסולם פונה אליהם במאמר הזה.

הוא כתב את זה לפני 100 שנה, והיום אנחנו נמצאים בדור האחרון ולכן כולנו כבר שייכים לאותה שיטה, לאותה הליכה לתיקון, וזה לא תלוי ממי נולדת ומי אתה לפי מה שכתוב בדרכון שלך.

תלמיד: איך לדמיין את המצב הרצוי, כי אנחנו אומרים שאם לא נגיע לחיבור אז יהיו מלחמות עולם שלישית ורביעית?

לא, אלו דברים חיצונים. שאנשים יבינו ויהיה להם ברור שבחיבור הטוב ביניהם, הם באמת מצילים את עצמם ממלחמת אטום ומסוף העולם. זה לא יקרה על ידי זה שכל אחד יתחיל עכשיו להתחמש, וירצה להיות הכי חזק, עם מספר פצצות אטום יותר גדול מהאחר, זה לא יעזור. אלא אנחנו צריכים להבין שעתיד העולם תלוי בחיבור הנכון בין כל העמים ולכן זה מה שאנחנו מפרסמים. אומנם האנשים לא רוצים לשמוע אבל עלינו לשכנע אותם שבלתי אפשרי בזמננו להתקדם לעולם העתידי בצורה טובה ונכונה אלא רק על ידי חיבור.

זה כאילו מובן וכולם יכולים להסכים עם זה, אבל לא יודעים איך לבצע. לכן מגיעה חכמת הקבלה ומסבירה שזה אפשרי, כי אתם יכולים למשוך מלמעלה כוח עליון שיעשה את החיבור הנכון ביניכם. איך למשוך אותו? בעשיריות, בחיבור בין העשיריות, אתם תקבלו כך מגע עם הכוח העליון והוא יסדר אתכם.

תלמיד: בכל זאת מגיעים לזה שכולם צריכים להיות בעשיריות.

נכון, כולם צריכים להתחבר לעשיריות, כי זו בעצם ההתארגנות של החברה החדשה.

תלמיד: האם צריך לדמיין את העולם שהוא עוסק בחכמת החיבור או בקבלה בעשיריות ובאופן כזה מתגבר על המצב?

כן, המבנה שלו, הסטרוקטורה שלו, צריכים להיות דומים לעשיריות. אין בזה שום דבר מיוחד, אתה פתאום תתחיל לזהות שכל העולם מחובר כך לעשיריות, שכבר בכל התכונות של האדם, ובדומם, בצומח ובחי, הכול מסודר לפי עשר.

קריין: נמשיך. מי שנמצא בספר, זה עמוד 487 טור ב', פסקה שניה.

"גם זה ברור, שלמאמץ הכביר הדרוש לנו בדרך התחתים שלעומתנו, צריכים אחדות איתנה ומוצקת כפלדה, מכל אברי האומה, בלי שום יוצא מהכלל. ואם לא נצא בשורות מלוכדות לקראת הכחות האיתנים, העומדים לשטן על דרכינו זה, נמצא תקותינו נידונה כאבודה למפרע".

שוב הוא כותב על האיחוד, שרק בו ההצלה.

"ואחר כל אלה, כל אחד וכל מפלגה מאתנו, רובץ ומשמר על רכושו המפלגתי בקפדנות יתירה בלי ויתור כל שהוא, ובשום פנים לא יוכלו, או יותר נכון, לא ירצו לבוא לידי איחוד לאומי, כפי שדורש עת הסכנה שלכלנו. וכה אנו שוקעים באדישות כאלו לא קרה מאומה.

ונסו נא להדמות בעצמכם, בשעה שאיזה אומה מראה לנו את הדלת, כרגיל בימינו אלה, הנה אז בודאי, שאף אחד ממנו לא יעלה על לבו את השייכות המפלגתיות שלו, כי הצרה היתה לשה את כלנו לעיסה אחת, אם להתגונן או ליטול חבילותנו על שכמינו ולברוח אי-שם ביבשה או בימים. ולולי הרגשנו הסכנה כמו מציאות, הרי אז גם אנו כמוהם, בלי שום ספק, היינו כבר מאוחדים כראוי בלי כל קושי.

במסיבות אלו נפגשו כאן, קבוצה קטנה מכל הזרמים, אנשים שמרגישים השוט הנורא על גביהם, כאלו היה כבר למציאות. וקבלו עליהם להוציא העתון הזה. שלדעתם תהיה זה צנור נאמן, להעביר בו הרגשיהם אל העם כולו, על כל מפלגיו וזרמיו בלי יוצא מהכלל. ועל ידי כן יתבטלו הניגודים והמפלגתיות צרות האופק. או יותר נכון, שישתתקו ויפנו מקום להמוקדם אליהם, - וכלנו נוכל להתאחד לגוף מוצק אחד, המוכשר להתגונן על עצמו בשעה המכריעה הזו.

והגם שסכנה זו ידוע לכל כמונו, אולם ידיעה זו, כפי הנראה, עוד לא נתפתחה בכל הצבור, בכל צרכה כמות שהיא. כי לולי הרגישו בה, היו צריכים מזמן להתנער מאבק המפלגתיות, באותו השיעור שמפריעה לליכוד שורותנו. ואם אינו כן, אין זה אלא משום שהרגשה זו עוד איננה לנחלת רבים. - ולכן קבלנו עלינו את הוצאות העתון הזה, כדי לעמוד על המשמר, ולהתריע על הצרה, ולהבינה להצבור, - עד שישתתקו כל הגורמים מביאי הפירוד, ונוכל לקבל פני אויבנו בשורות מלוכדות, ליתן לו תגובה המתאימה בעוד מועד" אין לנו ברירה אלא אם אנחנו מתאחדים אז אנחנו מצליחים ואפילו מושכים לצידנו גם את אויבנו.

"ועוד: אנו מובטחים, שעוד לא אלמן ישראל, ויש עוד בינינו חקרי לב, המוכשרים להמציא לנו איזו תכנית מוצלחת, שתאחה כל הקרעים שבהאומה; ומפי הנסיון למדנו, שדוקא אנשים האלו יושבים להם בקרן זויות ושומעים אין להם. - לזאת מוכנים אנו ליתן מקום בעתון הזה לכל אחד, שנושא בחובו איזה פתרון בטוח לאיחוד האומה, לפרסם אותה ולהשמיעה ברבים.

ונוסף על כל הנזכר, כוונתנו בהוצאת עתון הזה, להגין על תרבות העתיקה שלנו, בת התפתחות של המשך אלפים שנה, שמלפני חורבן ארצנו. ולגלותה ולנקותה מתחת הערמות, שנצטברו עליה בהמשך שנות גלותנו בין האומות, - כדי שיוכר בהם אופים היהודי הטהור, כמו שהיו באותו הזמן. ומזה יצמח לנו תועלת הכי חשובה. כי נוכל למצוא דרך, איך לקשר את ההוי הגלותי שלנו עם התקופה המזהירה ההיא, - ונפטור מלרעות עצמנו בכרמים זרים."

שאלה: בעל הסולם כותב כאילו לא מעצמו אלא מאיזושהי מערכת, מאיזשהו ארגון. מטעם מי אנחנו יכולים לפנות לאנשים, מטעם הארגון שלנו או גם מאיזה התארגנויות אחרות?

אני לא יודע, מי שכותב צריך לפנות אל boradworldkli@gmail.com, תשלחו לכתובת הזאת את מה שאתם רוצים לפרסם, ושם יבדקו ,יתקנו ויפרסמו. ואני מודה לכם מראש על כך.

אנשים מבינים על מה מדובר, שבהפצה אנחנו בונים את העתיד הנכון שלנו.

שאלה: בעל הסולם קורא פה לכל מי שגם יש לו איזשהו רעיון איך לאחד את האומה, לבוא, להצטרף ולפרסם. האם כל אחד יכול להציע רעיונות איך לממש זאת או שזה רק לפי מה שהמקובלים כותבים?

אתה יכול להציע איזה רעיונות שאתה רוצה, אנחנו נפרסם רק את הרעיונות שהם לפי הכיוון של בעל הסולם והרב"ש. תכתוב לכתובת ההיא ותראה.

תלמיד: אנחנו רוצים לאחד את כולם, האם אנחנו צריכים לערב את כל הקהל ברעיונות איך לעשות זאת?

אני לא יודע, תפנה למארגנים שאחראים על זה.

(סוף השיעור)