בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 19.10.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*על סף לשמה*

1. האדם אומר לעצמו שהוא רוצה, כולם כך אומרים, אם אנחנו מבינים שמטרת הבריאה היא להגיע להזדהות ולדבקות עם הבורא, להידמות לו, אז במה אנחנו יכולים להידמות לו? רק בכך שנהיה בלשמה, כלומר בהשפעה, ב-100% השפעה, כמה שיש לי רצון לקבל, שיהיה מכוון בע"מ להשפיע. שהגוף יסכים לשעבד את עצמו לה' בלי שום תנאים, ואז הוא רואה שאין בידו לשכנע את הגוף, ושהגוף לא שומע בקולו וכל הזמן חוזר לסורו..

2. עכשיו אנחנו דומים לאמבריונים, עובר, זה אפילו לפני עובר ממש, שהולך להתפתח אולי לעובר אם יטפלו בו. אנחנו עכשיו נמצאים במצב כזה, בשפת הקבלה זה נקרא רשימו, אנחנו רק רשימו של הכלי הרוחני.

3. *אם הכוונה שלך היא לגרום נחת רוח לבורא, ואתה כולך בזה, כל פעולה שלך היא רק בשביל זה ולא לקבל כלום מעצמך חוץ מלגרום נחת רוח לבורא, ומכך יהיה לך נחת רוח בחזרה, אז נקרא שאתה נמצא בהשפעה*.

4. *האדם לא יודע כמה הכוונות שלו הן באמת להשפיע לטובת הבורא, לטובת בעל הבית ולא לטובת עצמו, הוא לא יכול לבדוק זאת, אלא כל פעם הוא מתעמק יותר ויותר, זה עניין העלייה במדרגות. מתחילים מהמדרגה הראשונה, שגם חושבים עליה שכל מה שאני יכול, אני עכשיו עושה, והכל זה להשפיע, ולעצמי אני לא חושב כלום. כשאני משתדל לעשות זאת, מתגלה לי שיש במעשה שלי גם חלק מכוונה על עצמי*. מאיפה זה מגיע? מכך שאני מתקרב לבורא ומעורר את המאור המחזיר למוטב, האור הזה מאיר עליי יותר ומראה לי שיש בתוכי. בתוך הרצון שלי בכל זאת קיימים עוד רצונות שכולם או חלקם עדיין בע"מ לקבל. קודם לא זיהיתי את זה, ועכשיו אני מזהה, לכן אני מתחיל לעבוד עליהם וגם מצרף אותם בע"מ להשפיע. *זו המדרגה השנייה שלי ברוחניות*, אני נכנס פנימה יותר בעניין לשמה, וממשיך בכך, מסדר את הדברים שלי שיהיו כולם בלהשפיע..
   
   כך אני כל פעם משתדל להעביר את כל המחשבות והרצונות שלי, מוחא וליבא, לע"מ להשפיע לבורא, וכל פעם יותר ויותר. זה עניין המדרגות, וכך אני בהן עולה 125 מדרגות, כך צריכים לעלות עד גמר התיקון.
   
   *יש לנו כאן עבודה מאוד מיוחדת, כי בדרך אנחנו מבררים את עצמנו, מי אנחנו בפנים? לעומת זה אנחנו מגלים את הבורא, מי הוא הבורא, איך אנחנו יכולים להיות דומים לו, ואיך אנחנו הפוכים ממנו? מתוך הפוך והדומה אנחנו לומדים את עצמנו ואותו. אין שום דבר בבריאה חוץ מהאדם ומהבורא שברא את האדם וזהו. זו העבודה שלנו*.

5. הכל אתה עושה לטובת עצמך, בצורה אינסטינקטיבית אפילו. אז מה שאיסטנקטיבי אתה צריך לעצור את עצמך, כך תיאורטית בוא נחשוב, *אתה צריך לעצור את עצמך ולהתחיל לחשוב איך אתה עושה את זה שזה לא נעשה אוטומטי, אינסטינקטיבי, כמו שהרצון דורש, אלא אתה רוצה לעשות בדיקה, ביקורת, הבחנות על כל צעד ושעל שאתה מבצע, בראש ובלב. בהתאם לכך אתה מתחיל להתקרב לבורא, להשתוות הצורה עימו*. עוד רצון, עוד מחשבה, עוד רצון, עוד מחשבה, כך אתה בהדרגה מגיע להשתוות עימו. כך אתה רואה כמה אתה נמשך לבורא והבורא נמשך אליך, זה נקרא אני לדודי ודודי לי.

6. אתה לא עובד ישירות לבורא, אתה חייב לעבוד דרך החברים. המערכת בנויה בצורה כזאת, *אתה רוצה או לא רוצה, זה לא חשוב, אבל להשפיע לבורא אתה יכול רק מתוך ההשפעה שלך לחברים. כאן עיקר המכשול*. הבורא גם מתייחס אליך דרך הקשר שלך עם החברים, זה בנוי כך בכוונה, שלא תהיה ישירות מחובר לבורא, שזה בעצם בצורה טבעית מה שאתה רוצה, אבל אומרים לך: "אתה רוצה להיות מחובר לבורא? בבקשה, בתכונתך בע"מ להשפיע אתה יכול להיות מחובר אליו. איפה אתה משיג תכונתך בע"מ להשפיע? עם החברים, אחרת אף פעם לא תצא מע"מ לקבל".

7. העזרה מהבורא מגיעה תמיד בצורה הפוכה, אתה לא מקבל ממנו עזרה בכך שהוא לוקח אותך ביד, כמו גדול שמקבל את הקטן והולך עימו יחד, לא. אתה מקבל כל פעם הפרעות, אני מכיר אותך כבר שנים, שנים כל פעם אתה נמצא בהפרעות, רק העבודה שלך צריכה להיות יותר מדויקת, לעבוד נגד ההפרעות האלה, להבין שהן מגיעות מהבורא ושההפרעות האלה בעצמן זו עזרה. שאם תבנה קשר עם הבורא מעל ההפרעות האלה, אתה לא צריך שום דבר חוץ מזה, וכך תגיע למטרה.

8. ש: למה יש תחושה שלא לשמה יותר חשוב מלשמה?
   ר: כי בלשמה אתה עוד לא נמצא, ובלא לשמה אתה נמצא, וזה חשוב לך, אלה החיים שלך.

9. זה לא הולך לפי הזמן, אלא לפי המאמצים שאנחנו משקיעים. אם הקבוצה קוראת ומשתדלת לקיים לממש את מה שהיא קוראת, אז זה קורה מהר. אם הקבוצה מתעצלת קצת יותר, אז היא מושכת זמן והדרך יוצאת לה יותר לאט. אבל הכל תלוי באדם, בבני האדם, בחברי הקבוצה, ולא בזה שכל יום יש לי, יש להם עלייה יותר ויותר, אלא מתי שמממשים, אז מקבלים עלייה.

10. ש: מה השיטה לא להתעצל?
    ר: שיטה? לעורר בסה"כ בעשירייה כל פעם את גדלות המטרה, אש תמיד מה שנקרא, ושלקראת זה כל הזמן נתקרב אחד לשני, נבין שהבורא נמצא במרכז שלנו. כל פעם יותר ויותר, אפילו שזה לא נעים, אפילו ששוכחים, אבל צריכים לעבוד על זה. אח"כ נרגיש בכך ממש שנאה, דחייה וכל מיני כאלו מצבים לא כל כך נעימים, הפוכים ממה שאנחנו קוראים, אבל בכל זאת ללכת קדימה לקראת הבירורים על החיבור, הכל רק לקראת החיבור שבתוכו מתגלה הבורא.

11. אומרים שהאדם מגיע לבית דין העליון, שואלים אותו רק 2 דברים: *עסקת בתורה*? כלומר רצית להגיע ע"י כל מיני אמצעים למאור המחזיר למוטב? *ציפית לישועה*? שיבוא אליך המאור הזה ויקדם אותך? 2 שאלות, עסקת בתורה? ציפית לישועה? זה הכל. לזה מתאים כל אדם ואדם, כל אחד לפי הנשמה שלו..

12. איש את רעהו יעזורו, אנחנו מגיעים לחיסרון לחיבור ואת חיסרון הזה אנחנו מעלים למעלה, לפי זה אנחנו גדלים, זאת העבודה. *אל תבקשו שום דבר ממה שחסר לכם, אלא תבדקו מה שיש לכם ותראו שיש את זה. אז מתוך מה שתגלו, תבקשו, אז הבקשה תהיה ממש לצורך חיבור, איחוד*.
    
    *תבקשו ממנו ללמד אתכם תפילה, אנחנו מבקשים מהבורא שיעזור לנו להבין איך לפנות אליו*.

13. ש: למה בעה"ס אומר שלא לשמה זה דבר גדול? למה פרס ניחומים?
    ר: עלינו ללמוד מהספיקות, משאלות, מחוסר האונים, מכל מיני דברים, שאנחנו בעצמנו צריכים למצוא את הדרכים פה ושם, וכאילו מוצאים אותם. הבורא עושה לנו את זה כמו שאנחנו משחקים עם ילדים. כלומר גם בעדם וגם נגדם, ושהם יהיו באמצע וילמדו מכל המשחק את החיים האלו. כך אנחנו צריכים להשתדל לעשות, כלומר לשחק בחיבור ולראות כמה אנחנו מסוגלים ולא מסוגלים, כמה בורא עוזר לנו ולא כל כך עוזר, אפילו מפריע לנו, מסתתר ומתגלה. מכל המשחק הזה, בעד ונגד, אנחנו לומדים אותו..
    
    לכן כל המערכת בנויה ממצבים כאלו, אתה טועה ומתקדם, טועה ומתקדם, ובסופו של דבר אתה רואה דבר והיפוכו תמיד, שרק משניים אתה כנברא יכול להרכיב את צורת העולם בשבילך, את צורת המערכת, את היחסים שלך עם הבורא.

14. ש: מה הידיעה שלא לשמה עושה נ"ר לבורא, עוזרת לנו ללמוד אותו?
    ר: לא לשמה עוזרת לנו להבין איך להגיע ללשמה. למה הבורא עשה את זה בצורה כזאת הפוכה? *אנחנו לומדים דבר ומהיפוכו, ואז אנחנו נשארים כנבראים ויחד עם זה יש לנו הבנה והשגה שלמה בבורא. זה דבר נפלא*.
    
    *כשמשיגים, אז אתה מתחיל להבין באיזו חכמה, באיזה יחס יפה, באיזה אהבה זה נעשה, שהבורא לא מקלקל בנו אף נטייה שלנו, שהוא דואג על האגו שלנו שיישאר, שאנחנו תמיד נגלה את האור מתוך החושך*.

15. ש: חבר בעשירייה קיבל בעיה גשמית רצינית. מה התגובה שלנו?
    ר: *אם זו בעיה רצינית, כל הקבוצה חייבת להתחבר ולבקש מהבורא, להתפלל שהמכה הזאת תעבור, שהיא תתחלק לכולם, ואז לכל אחד יהיה קצת ואתם תתגברו על זה ללא שום בעיה. זה מה שצריכים לעשות, זו לא בעיה של החבר, אלא בעיה של הקבוצה, כך זה מגיע מלמעלה. בודקים אתכם עכשיו כמה אתם באמת מרגישים את עצמכם כקבוצה. אין בקבוצה שום דבר ששייך למישהו אחד, אפילו שזה מתגלה דרך אחד, אלא זה מכוון לכל הקבוצה מלמעלה, מהבורא. אז תקבלו את זה בצורה נכונה, רוחנית, ואז תראו כמה זה מוסיף לכם כוחות ועליות*.

16. האם כשאני נכנס ללשמה מתגלה לי הכל ויהיה לי ברור? איך אני מתקדם בזה שהכל ברור? מה יוצא לי מזה? אז *אני הולך לפי הדעת. אני בחרתי ללכת למעלה מהדעת, כי בדעת אני מתקדם בעולם הזה, אבל בעולם הרוחני אני מתקדם לפי הכוח למעלה מהדעת, כלומר לא לפי השכל והרגש שלי, אלא לפי שכל ורגש של השפעה*. לפי סגנון חדש אני הולך לפתוח את המציאות, כמה אני יכול להשפיע. אני רוצה להפוך את עצמי מקבלה להשפעה, אני רוצה להיות יצור שפועל לפי תכונת ההשפעה ולא לפי תכונת הקבלה. כך אני עכשיו מתקדם ברוחניות.
    ש: רק הכוונה הזו מאפשרת לי לראות בדעת..?
    ר: אתה לא יכול לראות בדעת שום דבר.
    ש: הוא כותב שאם בנאדם עושה כך אז הוא רואה בדעת?
    ר: בדעתו שלמעלה מהדעת, כלומר הוא מגלה את זה בכלים שלו.

17. *חבר'ה, אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד, נושא למעלה מהדעת הוא עקרוני, זה המעבר בין העולם הגשמי לעולם הרוחני, בין זה שלא מרגישים את הכוח העליון לבין שמתחילים לגלות ולהרגיש אותו. אנחנו יכולים לעמוד בזה אפילו כמה זמן שנצטרך, רק כדי להיכנס ללשמה, לפתוח לעצמנו את העולם העליון*.
    
    לכן תתייחסו לזה בסבלנות, כמו מי שלמד באוניברסיטה, אז צריכים ללמוד 5 שנים עד שאני מקבל מקצוע. גם כאן אנחנו *צריכים ללמוד הרבה זמן עד שאנחנו מתרגלים לזה. האם אנחנו יכולים לעשות כל הדברים האלה אקסטרני, בצורה מהירה? יכולים. אם נתחבר בינינו יותר, אז נקצר את הכניסה שלנו, את זמן הכניסה שלנו ללשמה. רק לפי מידת הקשר בינינו*.
    
    *אני ממליץ שתחשבו על זה, תרשמו את זה ותסתכלו על זה כל פעם שאתם מגיעים למבוי סתום*. מה לעשות? להתגבר בחיבור בקבוצה, ושוב לראות את העתיד שנמצא לפניכם, מתוך ייאוש, מתוך זה שאתם לא יודעים איך, מחוסר אונים. רק דבר אחד יש לנו, חיבור, ומתוכו אנחנו רואים את המדרגה הבאה.

18. ש: לשמה ולמעלה מהדעת, במה הם דומים ובמה נבדלים?
    ר: לשמה זה למען הבורא, אמונה למעלה מהדעת זה אומר השפעה מעל הקבלה. כעיקרון זה מצביע על מצב אחד, תלוי ביחס למה. האם זה ביחס למדידות שלי, או שזה ביחס לאיך אני פונה לבורא.

19. ש: איך להגיב לחברים בקבוצה שתמיד נשמעים שליליים וחסרי תקווה?
    ר: זה יפה מאוד. אותו אדם צריך תיקון גדול, הוא צריך לזרוק את עצמו על הקרקע, להשתחוות לפני כל החברים ולבקש מהם עזרה, שיעזרו לו להעריך אותם יותר, כי הוא מקבל כזו הכבדת הלב מהבורא שלא יכול להעריך אף חבר יותר מעצמו, שכולם אין ואפס לפניו. בצורה כזאת ודאי שהוא לא יתקדם אף פעם לקראת הבורא. הוא חייב להרגיש את עצמו, כמו שכותב רב"ש, שהוא פחות מהחברים, והוא מרגיש שהם כולם אפס לעומתו. זו ממש צורה הפוכה, אז יש לו כאן מה לעשות. עד שהוא לא יקבל את החברים, לפחות במקצת, כנמצאים למעלה ממנו, שתהיה לו כזאת הרגשה פנימית, אין לו סיכוי לקדם את עצמו לקראת הבורא, אין.

20. ש: איך לשכנע את הרצון לקבל שלא יפריע לנו במאמצים שלנו להתחבר..?
    ר: *אני חושב שאתם צריכים להתקשר ביניכם, לא בזמן השיעור ודאי, ולדון על זה, אבל בצורה מאוד מאוד קונקרטית*. מראש אתם כבר יודעים על הנושא, וכל אחד מגיע עם הדעה שלו שהיא ברורה, ועל ידה אתם דנים על איך אנחנו מתקשרים? המטרה היא להתקשר, להתקשר על פני נושא זה או זה. מהר מאוד אתם עוברים מנושא לנושא, ככל האפשר, אבל כבר כדי להיות יותר מהודקים, מחוזקים וקשורים. *זה מה שאני ממליץ*.

21. ש: איך אני אמור להרגיש את לשמה?
    ר: איך אתה אמור להרגיש, אני לא יכול להגיד לך, זו תכונת ההשפעה, כשהיא תתגלה בך, אז תרגיש. אבל טוב שאתה משתוקק לזה.

22. ר: מאיפה אתה יודע שאתה מעלה מ"ן בצורה נכונה?
    ש: זאת השאלה.
    ר: זאת לא שאלה, זה ברור. בכלל, איך אתה יודע במקום? אם אתה לא מקבל מ"ד, אז לא העלית מ"ן.
    ש: מה זה להעלות מ"ן?
    ר: חיסרון, חיסרון נכון. *אתה פונה לבורא ומבקש ממנו. אם אתה לא מקבל במקום, סימן שלא ביקשת כמו שצריך*.
    
    ש: אני רוצה לצאת מהצרה...
    ר: אז זו לא צרה, אלא הבורא שולח לך אותה כדי שתבקש כוח התגברות על הצרה, ולהשפיע לזולת, לאחרים.
    ש: הוא מוביל אותי לשם?
    ר: הצרה הזאת מסתירה ממך את האפשרות להשפיע.
    ש: הוא עושה את זה בתחכום גדול..
    ר: *נגיד שכואב לך הראש ואתה לא יכול להתרכז בשום דבר. מה לעשות? אתה מבקש מהבורא: "אני לא יכול להשפיע לזולת בגלל כאבי הראש, תעזור לי להתפטר מכאבי ראש כדי שאוכל עם ראש צלול להשפיע לזולת. רק זה אני צריך, דרך הזולת אני יכול להשפיע אח"כ אליך." זאת התפילה שאתה מבקש, ואז תראה איך אתה מקבל מ"ד*.

23. ש: אני מתפלל שכאב ראש ילך...
    ר: לא. אם אתה מתפלל שכאב הראש יילך, זה לא בסדר, כי *הבורא שלח לך כאבי ראש ורוצה שאתה תשתדל להעלות את חשיבות ההשפעה למעלה מכאבי ראש. על זה תתפלל*.
    
    מחברים תפילה שלמה: אני צריך להגיע למצב מסוים רוחני, ומה שיש לפניי עכשיו זו הפרעה גשמית. אני חייב לסלק אותה או להתגבר עליה כדי להתפלל בצורה נכונה, כדי להעלות מ"ן לצורך הנכון, אחרת זה לא ילך. אני לא יכול עכשיו להגיד שיש לי יש לי פצע באצבע ועד שלא ארפא אותה, אני לא חושב עליך.

24. ש: למה התנאי להשפיע בתכלית השלימות הוא הכרחי מלכתחילה..?
    ר: כי זו תחילת הרוחניות. העולם הרוחני נמצא בצורה הפוכה, למעלה מהעולם הזה, בצורות ההפוכות של הטבע. אם אנחנו רוצים להגיע אליו, בבקשה, יש לנו תנאים. אתם רוצים? בבקשה, אתם לא רוצים? תישארו כך ותמותו ושוב תצטרכו להיוולד, ושוב למות. זה לא תלוי בכם, עד שתבחרו שאתם רוצים להתעלות לדרגה הבאה, לעולם הרוחני. יש לנו רק בחירה אחת: להיות בע"מ להשפיע, רוצים להידמות לבורא? תהיו בדרגה שלו, נצחיות, שלמות וכן הלאה. לא רוצים? תישארו בהמות, חיות.

25. לאט לאט נגלה באיזה מקום אמיתי אנחנו נמצאים, ושאין במקום הזה שום דבר חוץ מכוח אחד, הרצון לקבל שסוגר אותנו ועוצר אותנו במצב הזה וזהו, עד שלא נקבל רצון אחר, הפוך, רצון להשפיע, שזו תכונת העולם העליון. לפני כן אנחנו כל הזמן נגלה את עצמנו בצורה יותר ויותר סגורה, חשוכה, מצומצמת, וזה מה שיש לנו בעולם הזה, עד שנרגיש שאנחנו חייבים לברוח מכל *הצינוק* הזה.

*בית שער הכוונות*

26. אחרי צ״ב נעלמים האורות הפנימיים. זה בצורה דרמטית או בצורה הרמונית?
    ר: הכל נמצא בהרמוניה עליונה ושום דבר לא נעלם, אלא האורות מסתלקים מבפנים ונמצאים בחוץ. זה כדי לעורר את המקובל לעשות תיקונים ולהחזיר את האורות האלה לתוך הכלים הפנימיים.

27. ש: אתה רוצה לסכם את השיעור?
    ר: אני לא יכול לסכם את השיעור כי אנחנו עדיין נמצאים ממש בפתיחה, אם אפשר להגיד כך, של ענין לשמה ולא לשמה. לכל העולמות, לכל הזמנים, לכל הגלקסיות, בכל היקום, לשמה זה החוק שפועל מחוץ לאדם בכל הטבע. ולא לשמה זה מה שפועל רק בנו, אנחנו אגואיסטים בתפיסה שלנו.
    
    לכן *מה שאנחנו עכשיו מתחילים ללמוד ולהיכנס לקליטת המציאות, לשמה, המציאות האמיתית הרוחנית, זה דבר גדול מאוד, זו ממש התחלת הלידה האמיתית שלנו. אז נרגיש את הנצחיות שבטבע, כי נתכלל בזה, נרגיש מי אנחנו ומה אנחנו, מהי כל המערכת שהבורא ברא, איפה הוא ואיפה אנחנו בה. אני מאוד מקווה שזה ייתן לכם התפעלות וכוחות להתקדם ככל האפשר*.
    
    *יש לכם זמן, תעברו גם על השיעור של אתמול וכך נתקדם. אם יהיו שאלות, תשאלו בזמן השיעור*.
    
    *אנחנו מעוניינים שכל אחד ואחד יתקדם, ושניכנס כולנו לעולם האמיתי הזה מתוך המצב שבו אנחנו נמצאים, שניכנס לתוך האור. בהצלחה*.