שיעור צהרים 12.1.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

צדיקים ורשעים - קטעים נבחרים מתוך ספר "זוהר לעם"

קריין: שיעור בנושא - צדיקים ורשעים, קטעים נבחרים מתוך "זוהר לעם", קטע מספר 10.

זה נושא קרוב מאוד לכולם, בואו נבין את העקרונות שיש ביחס של הבורא לנבראים.

קריין: קטע מספר 10 מתוך "זוהר לעם".

"אדם היושב בעיר שיושבים בה אנשים רעים, ואינו יכול לקיים מצוות התורה, ואינו מצליח בתורה, הוא עושה שינוי מקום ועוקר עצמו משם, ומשתרש במקום שיושבים בו אנשים טובים בעלי תורה, בעלי מצוות. כי התורה נקראת עץ. כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. ואדם הוא עץ, כמ"ש, כי האדם עץ השדה, והמצוות שבתורה, דומות לפירות.

[...] ומשום זה הוא צריך לעקור את עצמו מאותו מקום, שיש שם רשעים, שלא יוכל להצליח שם בתורה ומצוות, וייטע את עצמו במקום אחר בין צדיקים. ויצליח בתורה ומצוות."

("זוהר לעם". פינחס. מאמר "כי רוח עברה בו ואיננו", סעיף 91)

כביכול הכול ברור. נקרא שוב.

"אדם היושב בעיר" זאת אומרת במקום שיש בו עוד אנשים אחרים חוץ ממנו, "שיושבים בה אנשים רעים," שהם לא רוצים להתקדם לעל מנת להשפיע, לחיבור בין כולם "ואינו יכול לקיים מצוות התורה," שהעיקר בהן זה להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך ודרך זה להגיע ל"ואהבת את ה' אלהיך" "ואינו מצליח בתורה," הוא לא רואה שיש לו התקדמות לאהבת הבריות ודרכם לאהבת הבורא, "הוא עושה שינוי מקום ועוקר עצמו משם, ומשתרש במקום שיושבים בו אנשים טובים בעלי תורה, בעלי מצוות." זאת אומרת הוא חייב לעבור מהמקום, מאותם אנשים שלא שמים לפניהם מטרה להתקרב ביניהם לאהבת הבורא ואז לגלות אותו ולהידבק בו. זה נקרא שמרחיק את עצמו מבעלי תורה, בעלי מצוות. "כי התורה נקראת עץ. כמ"ש, עץ חיים היא למחזיקים בה. ואדם הוא עץ," השדה, ואם הוא נמצא במצב טוב, בקרקע טובה, זאת אומרת בין אנשים טובים, אז הוא מתקדם איתם יחד לבורא, "כמ"ש, כי האדם עץ השדה, והמצוות שבתורה, דומות לפירות." שהוא מקבל מהעץ.

"[...] ומשום זה הוא צריך לעקור את עצמו מאותו מקום, שיש שם רשעים," רשעים נקראים אלה שאין להם מטרה להתקרב ביניהם ומביניהם לבורא. "שלא יוכל להצליח שם בתורה ומצוות, וייטע את עצמו במקום אחר בין צדיקים." זאת אומרת, אלו שרוצים להצדיק את הבורא ולהתקרב אליו. "ויצליח בתורה ומצוות."

("זוהר לעם". פינחס. מאמר "כי רוח עברה בו ואיננו", סעיף 91)

שאלה: אנחנו מבינים שאם מדובר על הסביבה אז גם אם נטענו את עצמנו בסביבה הפורה של בני ברוך אנחנו עדיין לא יכולים להוציא ולעקור את עצמנו מהסביבה הגשמית החיצונית, ויוצא שאנחנו צריכים, כמו שאמרת פעם, לחיות במקביל בשני העולמות. איך למצוא את דרך האמצע, את דרך הזהב? או שמדובר כאן רק על ההתקדמות הרוחנית בקו ימין, כלומר הסביבה הפורה היא רק הסביבה הרוחנית?

קודם כל זה לא חשוב באיזה מקום אני נמצא, זה חשוב עם איזה אנשים אני מתקשר, ואנחנו צריכים להשתדל להיות קשורים עם אנשים שיש להם אותה המטרה. אני יכול לעבוד באיזשהו מקום עם אנשים שלא אכפת להם שיש לי מטרת חיים אחרת, גם אני לא מסתכל עליהם בצורה כזאת, אלא יש כמה מיליארדי אנשים בעולם ואני נמצא באיזו סביבה.

כלומר החשוב זו העשירייה, לכן אנחנו בונים אותה, והעיקר זה לבנות עשירייה שמתוכה נעלה לבורא, רק זה צריך להיות חשוב לנו בצורה רוחנית. בצורה גשמית, לא חשוב לי איפה אני עובד, עם איזה אנשים אני נמצא. אני צריך להשתדל לא להיות תחת ההשפעה שלהם אלא אני שם רק כדי לעבוד, להרוויח ולבוא לקבוצה שלי, ובקבוצה שלי אני צריך לחפש קשר יפה, טוב, הדוק, שבתוכו אני אגלה את הבורא.

שאלה: אנחנו לומדים שאין טוב אלא שנכנס לרע ויוצא ממנו. והשאלה, מתי עובדים עם הרע ומתי צריך לעקור את עצמו מהרע?

אנחנו לא צריכים להיות בקשר עם הרע, זאת אומרת, אם אני נמצא בכל מיני מקומות שיש שם אנשים רעים, אז אני מתייחס אליהם רק לפי המקצוע, ולא כדי להתרשם מהם.

תלמיד: אבל בתוך העשירייה מתגלים גם מצבים רעים, וכך אנחנו מתקדמים, על פניהם.

לא, בעשירייה אנחנו כל הזמן צריכים להשתדל להיות ככל האפשר קרובים זה אל זה ולהחזיק זה את זה. לא לתת לאף אחד ליפול, אלא לחזק את הקשר בינינו, להיות מוכנים להתרומם לבורא.

שאלה: נאמר כאן, "עץ חיים היא למחזיקים בה. ואדם הוא עץ, כמ"ש, כי האדם הוא עץ השדה". האם ההשוואה כאן בין התורה לבין האדם והעץ היא במקרה?

זה לא במקרה. אלא אנחנו צריכים להבין שאיפה שאנחנו נוטעים את עצמנו, באותה קרקע, זאת אומרת בעשירייה, במידה שהעשירייה מעריכה חיים רוחניים, את הקשר בינינו ועלייה מאיתנו לבורא, במידה הזאת אנחנו גדלים, והפירות שאנחנו רוצים לגלות בעץ שלנו הן אותן ההשגות הרוחניות שאנחנו צריכים לגלות.

תלמידה: אני רוצה להודות לבורא דרכך על השיעורים האלה ועל כל מה שאתה עושה עבורנו. לפני כמה שנים לא יכולנו לדמיין שנוכל לשאול אותך שאלות באופן ישיר, יש לנו יראה גדולה והודיה גדולה לבורא, ואנחנו כל הזמן רוצים להיות בתפילה.

תודו לבורא, לא לי, אני רק ממלא את התפקיד שלי.

שאלה: האם ניתן לראות את הסביבה הרעה הזאת כמתנה ושדווקא הודות לסביבה הזאת אנחנו צריכים להתחזק, ולחזק את הקשר שלנו?

כן, אנחנו צריכים לקבל שכל סביבה שיש סביבנו ניתנה לנו כדי שנברר מה טוב בשבילנו או מה רע בשבילנו, ואיך על ידי הסביבה הקרובה אלינו שזו העשירייה, והסביבה הרחוקה יותר, הקרובים שלנו ואנשים שרחוקים מאיתנו ואנחנו נפגשים איתם אולי במקומות עבודה וכן הלאה, איך אנחנו צריכים לייצב את עצמנו בצורה כזאת שכל ההשפעות עלינו בסך הכול יכוונו אותנו לחיבור בינינו ומבינינו לבורא.

קריין: קטע מספר 11.

"לעולם אינו מכה את הצדיק, אלא כדי לתת רפואה לדור ולכפר על עוונותיהם. כי נוח לס"א יותר מהכול, שהדין שולט על הצדיק, כי אז אינו מחשיב את כל העולם, ואינו משגיח בהם, מרוב שמחה ששולט על הצדיק." זה מצד הסטרא אחרא. "והצדיק המתייסר על הדור, זוכה לממשלה עליונה בעוה"ז ובעוה"ב. ואם יש צדיק וטוב לו, זהו משום שהקב"ה אינו דואג לכפר על העולם."

("זוהר לעם". פינחס. מאמר "הדופק של אותו החולה בגלות אדום", סעיף 111)

הצדיק הוא אחד מבאי עולם שיכול לכפר על הרבה עוונות שיש בעולם, ולכן הבורא לוחץ עליו ושולח כנגדו כוחות רעים שישלטו עליו כי לצדיק יש כוח להתמודד עם זה. "והצדיק המתייסר על הדור, זוכה בזה לממשלה עליונה", זאת אומרת ודאי ש"רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'", וזה מה שאנחנו בדרך כלל רואים, שאם יש לאדם מכות, לחצים, אנחנו צריכים להבין שזה ודאי מגיע מהבורא כמו שכל דבר מגיע ממנו, אבל עם זאת הצדיק מסתדר עם זה, ואז לכל העולם, לכל בני האדם יש רווח גדול מכך שיש ביניהם כזה צדיק שמכפר על כולם.

שאלה: הצדיק שסובל עבור הדור, איזה סוג של ייסורים אלה?

אנחנו לא יכולים סתם להגיד איזה ייסורים. אלא כל מיני ייסורים מגיעים לאדם, ולמרות זאת הצדיק ממשיך בעבודה שלו על אף שמקבל לחצים, ובכך שמתגבר על הייסורים הוא מעלה את העולם.

תלמיד: אותה טובה שמגיעה לאותו צדיק בעולם הזה, ההבעה שלו זו הודיה על העבודה שבה הוא נמצא, על אותו השפע שהוא מקבל, זאת אומרת הוא סובל והוא בכל זאת בהודיה. האם אפשר להסביר זאת?

אני לא יכול להסביר את כל הדברים האלה כי אני לא רוצה שהאנשים יתבלבלו ויתחילו לעשות חשבונות. הם צריכים בסך הכול לדעת שמה ששורה עליהם, שאלו פחות או יותר כוחות מלמעלה, זה כדי שעל פני מה שמורגש בהם הם צריכים להצדיק את הבורא, ואז הם ייקראו צדיקים מכך שמצדיקים את הבורא.

שאלה: לפי הקטע כתוב שהצדיק הוא מי שמכסה על הרבה פשעים. אז האם אני אומרת שהכול מהבורא, או שאני עושה איזו פעולה, מנסה לפתוח את הלב על פני חוסר התיקון שאני רואה? איך עושים זאת?

בכל המקרים שעוברים עלינו אנחנו צריכים להצדיק את הבורא ולהשתדל להתחבר אליו עוד יותר חזק. כמו תינוק, ילד קטן, לא חשוב מה שיש לו, בשבילו המצב הנכון הוא שהוא מתחבר לאימא ורוצה ממש להיכנס לתוכה, כי בזה הוא מרגיש בצורה טבעית עד כמה זה עוזר לו, מחפה עליו.

שאלה: כשמדובר פה על לכפר, האם זו טהרה, ניקיון?

כן, זו גם טהרה.

תלמיד: האם הוא נושא את זה, זה מתבטא בצורה פיזית?

לא, זה לא חייב להיות.

שאלה: בכך שצדיק מצדיק את הבורא, איך זה מכפר על כל הדור?

בזה שהוא מצדיק את הבורא.

תלמיד: האם צדיק אחד מכפר על כל הדור?

כן, יכול להיות שעל כל הדור.

שאלה: האם צדיק הוא מי שסובל עבור העולם ומבקש על התיקון של כל העולם, או רק מבקש על התיקון של עצמו ומצדיק את כל העולם?

אם הוא מבקש על התיקון של עצמו, אם הוא חושב על להציל את עצמו, אז הוא לא צדיק. צדיק הוא מי שרוצה להציל את כול העולם.

תלמידה: הרי הוא מצדיק את כל העולם, כלומר רק הוא הרשע.

אז מה?

תלמידה: כי הוא מבקש לתקן את הרשעים והרשעים הם לא מחוץ לו אלא בתוכו.

זה לא חשוב. ודאי שכל הרשעים נמצאים בו והוא מבקש לתקן אותם בתוך עצמו, אבל כך הוא רוצה שישלוט בכל העולם כוח הצדיקים.

שאלה: כמה צדיקים צריכים להיות כדי שכל העולם הזה ישתנה במהרה?

זה לא חשוב כמה, מספיק לנו צדיק אחד וכל העולם יכול להיתקן על ידו.

שאלה: למה כתוב שאת הצדיק לא מענישים כדי לרפא את הדור? הרי כשהצדיק מתייסר עבור כל העולם הוא עוזר בתיקון.

נכון, כאשר הצדיק סובל זה מכפר על העולם.

שאלה: מתוך התשובות הקודמות שלך הבנתי שלצדיק יש כוחות להתמודד עם כל מה שהבורא שולח לו. מאיפה יש לו את הכוחות האלה, האם אלו נשמות מיוחדות?

לצדיק יש נשמה גבוהה ומיוחדת. לכן הוא מקבל מכות מהבורא, ועם כל זה הוא יכול להתעלות למעלה מהמכות ולהצדיק את הבורא. ובמה שהוא מצדיק את הבורא זה מושפע על כל הרשעים שבעולם ובכלל על כל העולם, וכך העולם מיתקן.

תלמיד: יש כאן משפט לא מובן, "ואם יש צדיק וטוב לו, זהו משום שהקב"ה אינו דואג לכפר על העולם".

נכון. הבורא לא נותן לצדיק ייסורים, לכן הצדיק לא פונה לבורא כדי לתקן את עצמו ודרך זה לתקן את העולם, והעולם נשאר בצורה לא מתוקנת.

תלמיד: זה לא נשמע מבטיח.

זה לא נשמע מבטיח ולא נשמע יפה מצד הבורא כביכול, אבל ככה זה. יש זמנים לטובה וזמנים לרעה, וכך אנחנו צריכים להבין. העיקר בשבילנו להבין, בלי להתחיל לסובב את הבריאה, איפה אנחנו יכולים להיכנס ולהיטיב לכולם, זו בעצם העבודה שלנו. לכן לא חשוב לי אם זה בין גברים, נשים, אם זה קרוב או רחוק בעולם, אלא אני חייב כל הזמן לראות שאם יש ייסורים בעולם, אז אני צריך להתפלל שהם ייעלמו מן העולם.

תלמיד: בעולם זה קצת גדול, אני לא יודע איך לתפוס כזה דבר, אבל נאמר בעשירייה. בעשירייה אין רגע שקט, לא יכול להיות כזה דבר שטוב לך, כי יש כל הזמן עבודה, כל הזמן משהו מתרחש אצל מישהו מהחברים. האם אפשר להבין מזה שאם טוב לו, אז הוא מנותק, הוא לא בחיבור איתם?

אנחנו צריכים להרגיש את העשירייה כך שהיא כל הזמן נמצאת בשינויים, בחוסר שקט. ובמידה שנרצה לייצב אותה כל הזמן, להגיע לחיבור יותר ויותר פנימי ועוצמתי, במידה הזאת אנחנו דרך העשירייה מתקנים את העולם.

עשירייה היא כוח מאוד חזק בתוך העולם, כך שאם אנחנו מייצבים את העשירייה בכוח, כל אחד מאתנו וכל העשיריות יחד, אז אנחנו נמצאים כמו בולם זעזועים בכל העולם, והעולם לפי זה מתקדם לתיקון בטוב.

שאלה: איך הצדיק שומע ופועל בעקבות המסרים של הבורא? כי נראה שבעולם שלנו זה קורה אחרת.

איך אחרת? אם אני רואה שהמצב בעולם לא טוב, שאנשים רבים והם כמו ילדים קטנים ונמצאים כל אחד לעצמו, גם הילדים בבית ספר, גם במקומות עבודה, ובכלל, כולם נמצאים במצב שמרגע לרגע מוכנים לפתוח במלחמה. אז אני צריך להבין שזה מה שהבורא מראה לי ואת האופן שאני יכול להרגיע את העולם.

ואני חייב להגיד שזה נעשה כך בשבילי, ובעזרת היחס שלי לעולם אני יכול להרגיע את כל הגלים האלה ולא לתת להם להתפרץ. כך אני חייב לעשות.

אם נתחיל לטפל באופן כזה בעולם, אנחנו נרגיש מהר מאוד באיזו מידה אנחנו גם יכולים לקבוע את מצב העולם, מצב החברה, מצב המשפחות. של כולם. הכול ניתן לנו. בואו נטפל בזה. אני אומר ברצינות, זה ממש נמצא לפנינו. רק העבודה שלנו היא כזו שאנחנו חייבים לבצע את העבודה ולא לסובב לזה את הגב.

שאלה: הכוונה היא גם לגבי מקובל שלומד ועובר ממקום למקום, איך הוא יודע איפה המקום שהוא צריך לעבוד בו?

אנחנו נגיע למצב שאת תרגישי איזה מקום יותר מתאים לך.

שאלה: האם התוצאות הטובות שנובעות מהתשוקה בעבודה שלנו, מגיעות לעולם, והאם זה עוזר לכולם?

כן. אפילו מעשה קטן חיובי שכל אחד עושה, זה פועל מיד, ועל כל העולם.

שאלה: אם אנחנו לא רק מצדיקים, אלא גם מודים על הייסורים שהבורא נותן כהזדמנות לעשות את עבודת ה', לתקן את העולם, אז האם אין לנו ייסורים משלנו וזה מקרב אותנו למידה של "צדיק"?

אז אנחנו מתחילים לקבל את הייסורים שהבורא שולח לנו, צרות, וכל מיני בעיות, כהזדמנות לעליה, להתקרב לבורא. ואז זה נקרא שאנחנו "צדיקים", כי אנחנו מצדיקים את הבורא על זה שהוא שולח לנו מצבים כאלה.

שאלה: איך אדם מגיע להבנה שייסורים הם לא עונש מהבורא ולא מערב את האגו שלו, לא מתייחס לזה באופן אישי? איך להגיע לזה שייסורים הם מתנה והזדמנות להתקרב לבורא?

זה מגיע לאדם. לא מיד, אבל מגיע.

שאלה: איך העשירייה יכולה לכבות את הגלים שמגיעים מהעולם ולהרגיע אותו?

על ידי קשר בין החברים.

שאלה: נראה שהעבודה בעשירייה היא מכוונת מטרה, ואנחנו בונים בינינו את העולם שלנו, את האווירה המיוחדת בינינו. אבל לא ברור איך מכבים את הגלים ומרגיעים את העולם.

העבודה העיקרית של העשירייה היא כל הזמן להחזיק את עצמה, את כולם ביחד, להיות עשרה כאחד ולהתכלל עם הבורא. להיות עשירייה כאחד גם עם הבורא, ואחר כך להתכלל עם כל האנושות, גם איתם להיות כאחד. ובזה הם מכוונים כבר לתיקון, לגמר התיקון.

שאלה: מה זה אומר להיות עשירייה שדבוקה בבורא?

זה נקרא שאנחנו רוצים לבנות את דמות הבורא בקשר בינינו. כמו שהוא טוב ומיטיב ואוהב את כולם, ומחבר את כולם, כך כל אחד מאיתנו רוצה להתייחס לחברים. ומכך יוצא שאנחנו מקימים את דמות הבורא בינינו, בעשירייה, במרכז שלנו.

שאלה: אמרת שאחרי חיבור החברים כאחד, והתכללות העשירייה עם הבורא כאחד, אנחנו נכללים עם כל העולם, איך?

על ידי הנטייה שלנו, על ידי המחשבה שלנו. אם אנחנו התחברנו בעשירייה שלנו כאחד, ומתוך העשירייה הזאת אנחנו מתכוונים לבורא, להיות גם עימו כאחד, אז נשאר לנו רק להרחיב את החיבור בינינו לכל האנושות, עם כל הכלי של אדם הראשון.

שאלה: איך לעשות את זה באופן הנכון. כי כל פעם שאני מפסיק לחשוב על העשירייה ומתחיל לחשוב על כל העולם, הקשר הזה נעלם, קשה לאחוז גם בקשר עם העשירייה והבורא כאשר אתה חושב על העולם?

לא, עוד קצת תרגילים ואתה תצליח. אין לי מה לענות חוץ מזה.

שאלה: אבל האם ההתכווננות הזאת על כל העולם זה משהו שבהכרח צריך לעשות, או שזה עוד מוקדם לנו?

לא זה לא מוקדם, אנחנו צריכים להתחיל לעשות גם את זה, בכמה שאפשר.

שאלה: בהמשך לנושא של החדשות, שנראה שהעולם השתגע, אז אני מניח שבכל הדורות המקובלים גם יכלו להסתכל על החדשות ולהגיד שהכול לא טוב, בכל הזמנים זה בטח היה כך. מהו היחס הנכון של עשיריית מקובלים אם אנחנו מבינים שלא יהיה שום אפקט חיובי? על מה אנחנו צריכים לשים לב?

אנחנו צריכים לשים לב לזה שהבורא עושה את זה בכוונה בשבילנו, בשביל כל אחד מאיתנו בדור שלנו, ועל בסיס זה, כלומר עם התנאים האלה, אנחנו צריכים להתקרב זה לזה ולבורא.

שאלה: כל פעם החיבור נתפס בהרגשה בצורה אחרת. האם יכול להיות שלחיבור יש מדרגות שונות ואנחנו בכל זאת מתקדמים?

כן, אמת, נכון.

שאלה: כתוב בקטע שסטרא אחרא אוהב שהדין שולט על הצדיקים, למה זה קורה?

סטרא אחרא הוא כוח שהוא כנגד הבורא וכביכול רוצה להפריע לבורא לתקן את העולם. אבל בזה שהוא מפריע לבורא הוא מגלה איפה צריכים עוד את כוחות הבורא כדי שהעולם יהיה מתוקן. זה כמו שאנחנו רוצים לתקן מנוע, אז אנחנו מתחילים לפרק אותו ולראות איפה הוא לא בסדר, אנחנו רוצים לגלות את כל הטעויות והשגיאות כדי לתקן אותן, ואז הכול יסתדר.

הסטרא אחרא הוא נקרא "עזר כנגדו", כנגד הבורא. אבל בזה שהוא מגלה את עצמו הוא מראה לנו איפה יש קלקולים במערכת ההשגחה העליונה, וכך אנחנו מגלים איפה אנחנו צריכים עוד משהו לתקן. לכן בלי סטרא אחרא אי אפשר היה לתקן את העולם ולהביא אותו לגמר התיקון. זה כמו שאני רוצה לתקן את המכונית, אז אני צריך לדעת מה מקולקל בה, כך סטרא אחרא מראה לי איפה הקלקולים, ואז אני יודע מה לעשות. בעבודה הרוחנית אחרי שסטרא אחרא מתגלה, אני פונה לבורא ומבקש ממנו שיתקן. העבודה שלי נעשית הרבה יותר פשוטה בגלל הכוח של סטרא אחרא, אלא הקושי הוא להתייחס לסטרא אחרא כמו לגילוי של הקלקול, זאת הבעיה.

שאלה: יוצא שהסטרא אחרא שמח על הייסורים של הצדיק, גם העולם נהנה מזה, גם הצדיק זוכה בזכות הייסורים להתקדם. מה זה אומר לזכות לשליטה הזאת?

אם תחשבו על הקלקולים שהבורא מלכתחילה סידר בעולם, ואנחנו מגלים את הקלקולים ומבקשים מהבורא להתחבר עם הקלקולים האלה כדי לתקנם, אז יוצא שבלי סטרא אחרא לא הייתה לנו שום אפשרות, תקווה להתחבר לבורא.

תלמידה: מה זה אומר שהצדיק זוכה? האם הוא זוכה לשליטת הבורא?

הוא מחייב את הבורא לעזור לו, להיות עימו יחד כמערכת אחת כדי לתקן את העולם.

תלמידה: האם אפשר לומר שמצב הצדיק הוא שאני מצדיקה את הבורא עד כדי כך, שגם את אותם מאורעות שאני רואה ומצדיקה אותם אני בעצמי הייתי יכולה לעשות? האם זה נקרא הצדקה?

יכול להיות. בינתיים זה בסדר. אחר כך תראי בגילוי הסטרא אחרא איזה עוד בעיות ותיקונים יש, זה עוד יבוא.

שאלה: בקשר לקטע 11, מה זה אומר צדיק וטוב לו?

צדיק וטוב לו זה אומר שהוא כבר תיקן את עצמו ולא רואה שום פגמים בכל העולם. אבל יכול להיות שזה זמני, ובעוד רגע שוב יתגלה לו הרע.

שאלה: אם האחריות היא עלינו וזה בכוחנו לתקן את כל העולם, אז למה חשוב לנו להפיץ לעולם וללמד את העולם לשלוט על הגורל שלו?

אם אנחנו רוצים להיות שותפים של הבורא, אז חשוב לנו יחד עימו לתקן את העולם.

שאלה: אם האדם הולך בדרך הצדיק ומרגיש את עצמו טוב ומתוקן, האם הוא יכול לבקש ייסורים בשביל התיקון העתידי?

קודם נגיע לדרגת הצדיק, ואחר כך נראה מה אפשר עוד לבקש.

שאלה: ללא הסטרא אחרא לא הייתה לנו אפשרות ללמוד להצדיק את הבורא, וכתוצאה מזה לתת לעץ השדה שזה האדם להביא פירות, האם זה נכון?

כן. לכן כתוב שחייב אדם לברך על הרע כמו על הטוב.

שאלה: אם מתגלה מחלה או בעיה כלכלית לצדיק, האם הצדיק צריך להעלות תפילה כדי לקבל תיקון? האם זה תיקון של האנושות או בעשירייה?

אנחנו עוד נלמד הרבה איך אנחנו צריכים להתפלל, אם לבקש עבור עצמנו או עבור אחרים, באיזה מקרים ומתי, יש בזה הרבה דברים. אלו כל החיים הרוחניים שלנו.

שאלה: למה נאמר שהאישה היא "עזר כנגדו"? אם היא עזר כנגדו כדי לעזור לעולם, אז האם בזה היא דומה לסטרא אחרא?

אנחנו עוד נלמד את זה, זה לא פשוט. אישה נבראת כעזר כנגדו כלפי האדם, כי דווקא יחד, בחיבור ביניהם, הם יכולים לברר הרבה כוחות מנוגדים ועל ידי שניהם העולם יתקיים ויגיע לתיקון.

שאלה: האם הצדיק הוא מי שהבורא בחר בו להיות כפילטר כנגד הכוחות ההרסניים שבעולם?

כן.

שאלה: מהי התפילה הנכונה של הצדיק כשהבורא מביא לו ייסורים? האם זו רק הודיה?

בכל מקרה זו קודם כל הודיה. כשהצדיק שמח שהבורא לא שכח אותו ואפילו שלח לו ייסורים, אז על ידי זה שהוא מתקרב לבורא מתוך הייסורים הוא יכול לבקש תיקון על כל הייסורים שלו ועבור כל העולם.

תלמידה: אם כך איך בעשירייה אנחנו יכולים לבנות את הגישה הזאת של הצדיק כשחברים סובלים?

אם אנחנו נתייחס בעשירייה באהבה אחד לחברו, לא יהיה מקום בעשירייה למצבים רעים. תנסו, על ידי זה שאתם מתקרבים זה לזה בתוך העשירייה לראות עד כמה אתם עולים למעלה מכל המצבים הרעים.

שאלה: איזה תכונות מיוחדות צריכות להיות לצדיק?

הצדיק לא מרגיש אנשים, הוא מרגיש את פנייתו של הבורא אליו בכל צורה, בצורה כזאת שהוא מצדיק אותו ולכן נקרא צדיק, מלשון להצדיק.

שאלה: המצב של הרשע מצד אחד מביע בושה ושפלות, מצד אחר הפחד מלאכזב את הבורא במצב הזה, אבל יחד עם זה יש הבנה שהוא ברא אותי ככזה. האם המצב הזה הוא נכון? ומהי העבודה שצריכה להביא לכזה מצב?

לא חשוב, איזה מצב שלא יהיה, צריך להוביל ולהביא את האדם להתקרבות לבורא. שהוא כביכול מתחבק עימו.

שאלה: אנו אומרים שכשאנו מדברים על צדיק אנו מתכוונים לעשירייה, שהעשירייה מקבלת מצב של צדיק?

כן.

תלמיד: זה לא מצב קבוע, כל הזמן יש לנו בו זמנית צדיק ורשע. אנחנו פשוט לא יכולים לתפוס בדיוק שהיום אנחנו שם צדיקים ומחר לא.

נכון. כל הזמן צריכים לשאוף לזה, בכל שנייה.

תלמיד: כלומר זה שלב של תיקון סופי או מקדים לתיקון סופי כשהעשירייה מגיעה למצב של "צדיק".

לא. העשירייה יכולה ליפול ממצב של צדיקות ברגע הבא, לא חייב להיות שזה קבוע.

שאלה: מה מבקש צדיק בכל רגע נתון בצורה קונקרטית משהו או שפשוט את המטרה סופית וזהו, כל השאר יחליט הבורא?

כשתהיה צדיק, אז תבין על מה לבקש.

שאלה: אמרת שעלינו להבין או לדעת איפה אנחנו נמצאים. איך לעזור להכרה שלנו להבשיל?

זה אתן צריכות לדעת, אתן צריכות לחקור ולבקש את הגילוי של המצב הזה, כדי לדעת איפה אתן נמצאות.

שאלה: האם אני מבינה נכון, התיקון במצב של הצדיק אפשרי רק כאשר אני מקבלת אילו ייסורים כשלי. לא שאני מסתכלת מהצד, אלא מרגישה שזה שלי ומעלה את זה לבורא לתיקון?

כן.

שאלה: האם אנחנו הופכים להיות אחד, בזה שאנחנו משתמשים לזה בעשירייה?

כן, מתקרבים.

שאלה: אילו ייסורים הצדיק מקבל ברצון לקבל שלו, או ברצון להשפיע שלו?

הצדיק מקבל ייסורים ברצון לקבל שלו, כי ברצון להשפיע אי אפשר לקבל ייסורים.

שאלה: האם עלינו להתפלל לבורא ולבקש ממנו שייכנס בכל אותן מערכות היחסים המידרדרות בכל העולם, כדי שיתקן ויזכך אותן?

כן, ודאי.

תלמיד: וגם לגרום להן להתבגר?

כן ודאי, זה ברור.

שאלה: מהדברים שלך יוצא כזה סיכום, שאם העשירייה עובדת בצורה נכונה על החיבור היא מרגישה, היא חווה את הייסורים של העולם, ובמ"ן שלה, בתפילה שלה מעלה את הייסורים האלה לבורא. וכאשר מגיע המ"ד, המענה מהבורא, אז דרך העשירייה האור הזה מתפשט לכל נשמת אדם הראשון?

נכון, אמת.

(סוף השיעור)