תקציר שיעור בוקר – 25.1.24
לא צריכים לפחד מהחושך אלא לדעת שהוא ניתן כדי לעבור לאור.
לעורר את השחר הכוונה שהאדם רוצה שהשחר יתגלה במידה שצריך להתגלות לפי מצב האור שיבוא אחריו.
האדם רק מתפלל. הוא משנה את התפילה שלו לתפילה ברורה ומכוונת יותר, ואז הבורא מתגלה.
אין סוף לעליות ולירידות עד שהאדם צועק, כלומר נעשה רגיש למצבו עד כדי כך שהוא צועק לבורא.
צריכים לקדם את הבורא כך שהוא קודם לכל מה שאנחנו יכולים לראות, לתפוס, לחשוב, ונמצא בתחילת כל הפעולות שעוברות עלינו.
אם כל החברה מרגישה שהיא הולכת אחרי הבורא, אז לכל אחד ואחד יהיה קל יותר להצטרף לזה. יש כמה כללים הכרחיים שאם לא נקיים אותם לא נתקדם. הכלל הראשון הוא שהבורא הוא הראשון.
אם אתה רוצה לגדול בצורה נכונה עליך לשמור על הקשר עם החברים שלך, מצד אחד אתה גדל בתוכם, בתוך החברה שלהם, ומצד שני אתם שומרים שלכל אחד יהיה מקום.
זו לא שלמות אם אדם שמח מזה שהוא יותר מאחרים.
איפה ראית דבר כזה שיש משהו שנמצא בידיים של האדם? ככל שמתקדמים יותר רואים שאנחנו אפסים.
מאיפה אדם משיג רצון לתפילה? מכך שהוא מעריך את תכונת ההשפעה יחד עם החברים.
רצון להשפיע נקרא אמונה שלמה, השפעה שלמה, דבקות שלמה בבורא.
אמונה שלמה היא הדרגה הכי גבוהה בכוח האמונה, והיא פותחת בפני האדם את כל הסולם, כל המדרגות והמצבים.
לאדם יש יכולת להתקדם לרצון להשפיע אפילו מתוך הרצון לקבל, בתנאי שאנחנו לא מכוּונים ישירות לרצון להשפיע, אלא הולכים בגאוּס, כמו אוניות עם מפרש. בדרך שלנו זה מתבטא בסעודות, מפגשים, טיולים, מעשים שמושכים את האדם, נעימים לרצון לקבל, אבל בין לבין הוא סופג את הכוונות, הרצונות, המחשבות שיש בחברים, נכלל בהם ומתקדם.
הנקודה שממנה והלאה אנחנו יכולים לייצב את פעולת ההשפעה שלנו זאת הנקודה שאני עולה למעלה מהרצון לקבל שלי, נדבק ברצון להשפיע שמסודר באור העליון, וכך ממשיך.