בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 22.6.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*רב"ש ג', 1627, סתירת זקנים בנין, בנין נערים סתירה*

1. *אנחנו תמיד צריכים לראות את עצמנו כך, לא להיות בטוחים שאנחנו כבר זקנים. זקן נקרא מי שרכש את החכמה, שיש לו חכמה בעבודה שלו, ניסיון, אלא תמיד שיהיו בעיניך כחדשים*. תרגיש את עצמך דווקא כצעיר, יכול להיות שאתה נמצא במצב שאתה סותר את עצמך וצריך עוד ועוד פעם לחזור ולבנות לא בצורה שאתה חושב שיכולה להיות. אמנם מה שאתה חושב זו סתירה, הריסה ולא בנייה, אבל *מתוך המצבים הללו שעוברים עליהם כמה שיותר מהר וביחד, אז אנחנו מתקדמים*.

2. אנחנו לא יכולים לקבל מלמעלה חלק או בניין שלם דקדושה, אנחנו לא יכולים לקבל מלמעלה רגש ושכל אם אנחנו לא זקוקים לדברים כאלו, לא מרגישים חיסרון לזה. אבל אם אנחנו מנסים ונופלים ורוצים לבנות משהו, להגיע למשהו ולא מסוגלים, אז *מתוך מאמצים וחוסר הצלחה, לאט לאט נבנים בנו יסודות נכונים, אנחנו כן מקבלים מלמעלה את הצורות הבאות הנכונות, אנחנו מתלבשים בהן, נכנסים בהן וכך מתקדמים* עד גמר התיקון.

3. היחס של האדם למצב שבו הוא נמצא יכול להיות של זקנים ויכול להיות מצב של צעירים, נערים. אנחנו צריכים לראות באיזה מצב אנחנו נמצאים. *בעבודה אנחנו צריכים כמה שיותר להיות בצורה של צעירים, עוד נדבר על כך, וביחס למצב שלנו, להיות בצורת זקנים*.

4. *סתירת זקנים* נקראת שהם אומרים שהבורא שלח להם את ההסתרה. הם לא מבינים, לא מרגישים, לא כל כך נמשכים לחיבור ביניהם, לבורא ובכלל לכל המקצוע הזה, לחכמת הקבלה. נמצא שהם כבר נמצאים בבניין, היות שהם מאמינים שהבורא מטפל בהם ומזה הם מקבלים חיות. הבורא הוא ששולח להם הסתרה, אם הם מרגישים שהבורא שולח להם הסתרה, מאמינים בכך שהבורא שולח להם הסתרה, כבר *הם נמצאים לא בהסתרה אלא בסתירה, לא שהורסים את הבניין שלהם, את מה שהם רוצים לבנות, אלא הם נמצאים דווקא בהתקדמות כשהם אומרים שזה הבורא ששלח להם את ההסתרה. הם מקבלים את ההסתרה הזאת שבאה מהבורא כחלק מהדרך ומאמינים שהבורא מטפל בהם. לכן מזה הם מקבלים חיות*. ודאי שזה מצב לא של גילוי הבורא, לא של התקרבות לבורא, אבל אם הם מתחזקים ומאמינים שאפילו בזמן ההסתרה זה טיפול הבורא, שהבורא הוא שמטפל בהם, מקדם אותם, נמצא איתם. אין עוד מלבדו.

5. זה שאנחנו בקבוצה מרגישים ירידה, אין התעוררות, התרוממות, הבורא כאילו נעלם, מורגש קצת יותר רחוק מהרגשה שלנו, אנחנו חייבים יחד להתחבר ולעורר אותו, להזמין אותו שיופיע בנו כמה שיותר בהרגשה, בצעקות, במה שאפשר. זה נקרא שאנחנו נמצאים בבניין אפילו שהבורא נסתר. *דווקא במצבים כאלו אנחנו ראויים להזמין אותו יותר ויותר, כי הוא נסתר מהרצון לקבל שלנו. כשאנחנו בחושך, שהוא לא נמצא בהרגשתנו ורוצים להתקרב אליו ולעבוד, להיות יחד למרות שהוא לא נמצא בהרגשה שלנו, זה נקרא שאנחנו בונים אותו, והוא כבר עושה עבורנו את עבודת הצמצום. עלינו רק לעשות את עבודת החיבור*.

6. *עיקר האמונה ניכרת בזמן הירידה, בזמן שלא מאיר, אין מצב רוח, אין משיכה קדימה, אין התעוררות, התרוממות. האדם מתלבט או ללכת קדימה, או לחשוב, לעזוב, להמתין וכן הלאה. כאן האדם צריך להתקרב לחברים ויחד איתם לעשות פעולת החיבור כדי עוד יותר להתקרב לבורא בכוחותיהם, להראות לבורא שהם מוכנים לגילוי שלו*.

7. אתה צריך לבנות קשר בינך לחברים לא בידיים ולא ברגלים, אלא שיהיה קשר של השפעה נקייה, שלמה. בקשר הזה תגלו את הבורא בהדרגה ב-125 מדרגות נרנח"י דנרנח"י. יהיה לך ברור שבנית את המגדל, המקדש, את הבנין שנקרא בית המקדש.

8. *אנחנו חייבים להיות אחראים, כל אחד מאיתנו על כולם, על העשירייה, שהיא לא תתפזר, שהיא תתחבר, שהיא תהיה יותר צמודה ושאנחנו כך נתקדם. כל אחד חייב לדאוג עבור העשירייה, שהיא תהיה מחוברת, כמה שיותר מלוכדת וכמה שיותר חושבת על האיחוד שלה כדי לתת לבורא מקום להתגלות וליהנות*.
   
   ש: איך לעשות ביקורת מדוייקת לתהליך הזה?
   ר: אתם נמצאים בזה. תדונו ותחליטו. *אין שום דבר חיצון שמפריע לכם, רק אתם בעצמכם*.

9. הבורא בכוונה בונה לנו מצבים שבהם אנחנו זקוקים לו. אם אנחנו מגלים את זה ומשתמשים נכון, מנצלים נכון את המצב, אז הוא מצב נהדר. *דווקא שאנחנו יכולים להשתמש במצבי הירידה זה מקפיץ אותנו, כי במצבי הירידה אנחנו נמצאים יותר קרובים לבורא. כי מצב הירידה הוא האמת שמתגלה, המצב האמיתי שלנו, של עצמנו, מי אנחנו מה אנחנו. מתגלה שאני קטן, שאני רקוב, שאני ריק וכן הלאה, אבל מהמצב הזה אני יכול לצעוק ולבקש*.
   
   *הכל תלוי בהכנה שלנו במאמץ שלנו. מצבי הירידה יותר חשובים ממצבי העלייה*, כי במצבי העלייה אני נמצא בהשפעת המאור שמשפיע, הוא קובע והוא עושה. במצבי הירידה החיבור שלנו, אם אנחנו מכינים אותו, אם אנחנו מעבדים נכון את המצב הזה, מבינים שהוא מגיע עכשיו כדי שנתחבר ונתגבר, אז המצב הזה יכול להיות הכי טוב, הכי חשוב והכי מהנה לבורא. *במצב הירידה כשאני יחד עם העשירייה, כולנו יחד משתוקקים אליו, בכך אנחנו עושים לו נחת רוח יותר גדול. זה נקרא ניצחוני בניי*.

*מאמר החירות*

10. תעשה מה שיש לפניך. אתה לא יכול לדמיין דברים שיתגלו לך בארוחה אם עדיין לא קיבלת כרטיס, הזמנה להיכנס למקום שבו היא מתקיימת. אתה צריך קודם להכין את הכלי, חיבור שלך עם החברים, מתוך זה תבין איזה מילוי מחכה לך.
    
    ש: מה אני צריך לדמיין..?
    ר: תעבוד על החיבור ומתוך זה תתחיל לגלות מה יש לך בתוך החיבור. קודם בונים כלי, האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת.
    
    ש: איך בונים את הכלי בעשירייה?
    ר: לכן נתנו לך את העולם הזה וקבוצה, אנשים שאתה צריך להתחבר איתם ומתוך החיבור הזה תתחיל להבין מה הם אותם הרגשות, אותם המצבים שצריכים להתגלות בקבוצה שלמה, יפה.

11. ש: אומרים שהכל במחשבה יתברר. למה צריך מעשים?
    ר: אתה לא יכול להגיע לשום דבר בלי מעשים, כי אנחנו צריכים להגיע לדברים, לרגשות, למחשבות, לכל מיני אופנים פנימיים שקורים לנו רק דרך החיצוניות.

12. ש: זקן ונער זה מצבים שמשתנים בתוכנו..?
    ר: *אדם שמתקדם, בדרך כלל מרגיש את עצמו כנער כלפי זה שמתקדם, כי כל פעם כמו שכתוב ויהיו בעיניך כחדשים. מצד שני הוא מוכן להתייחס לכל דבר כזקן, יש לו סבלנות ויכולת להחזיק מעמד במאמץ*. כך הוא מרגיש את עצמו. כלומר נער וזקן זה כבר תלוי כלפי איזה הבחנות אנחנו מבררים.

*תע"ס חלק ג' פרק ד*'

13. אני בכוונה לא רוצה לצייר... אנחנו צריכים יותר ויותר להשתדל לכתוב אותם בפנים, כמו שכתוב, כתוב על לוח ליבך. אם כך אנחנו מתארים לעצמנו, אפילו שזה קשה ואפילו שזה נעלם, זה לא כמו הנייר שאנחנו מציירים, אבל המאמצים האלו בונים בנו רגשות, הבחנות ומחשבות נכונות, יותר קרובות לרוחניות.

14. ש: כתב לי תלמיד שלא מבין כלום מתע"ס ושאל האם כדאי לו לקרוא משהו אחר.....
    ר: אנחנו נמצאים במאמץ משותף וזה העיקר, יש אלפי אנשים שנמצאים יחד ועושים מאמץ. אי אפשר להגיד שמישהו מבין יותר או פחות, אלא זה חלק מהתורה שאנחנו לא משיגים, לא מבינים. אנחנו לא נמצאים במה שהוא מספר לנו בעולם האצילות, אבל ע"י זה שחושבים שזה שייך לנו, שאנחנו רוצים גם להגיע לזה, גם להתקשר לזה, אז הכוח המשותף הזה שאנחנו רוצים להתחבר ולהגיע למה שאנחנו קוראים, הוא הפועל והוא מושך אותנו למעלה. לכן לא כדאי במקום. אפילו שאתה לא מבין שום דבר ממה שקורה, לא כדאי לך לעסוק במשהו אחר.

15. ש: אור חוזר לאן חוזר..?
    ר: אור חוזר מגיע מאור ישר שמגיע למלכות ועושה איתה הכאה, נכנס לזווג, ומלכות מחזירה את מה שמגיע אליה כביכול מבעל הבית בחזרה לאותה דרגה, באותה עוצמה כמו שהיא מרגישה שמגיע אליה אור ישר. האור חוזר מלביש אל האור ישר לאותו מקום איפה שהיה מרגיש את המקור של האור ישר שמגיע אליה.
    
    ש: יש עוצמות של אור חוזר?
    ר: עוצמות האור חוזר תלויה בעוצמת המסך, ועוצמת המסך תלויה בעוצמת הרצון. האור הישר שמגיע למסך, והמסך כביכול מצד אחד מושך אותו, מלכות שעומדת אחריו מושכת את האור ישר. הקשיות שיש במסך דוחפת את האור ישר חזרה ועושה אותו לאור חוזר. במידה שמלכות יכולה לייצב לנו כך את האור החוזר, האור חוזר מגיע למקורו, מאיפה שהוא התחיל להגיע, ומתלבש על המקור. מתוך זה יש לך קשר בין האור חוזר לבין המקור של האור הישר.
    
    ש: האם זה בהרגשה אור חוזר?
    ר: ודאי שבהרגשה. אתה צריך להרגיש. אם אתה מוכן, אז אתה מרגיש את בעל הבית ואת האור שמגיע לך מבעל הבית. מה שאתה צריך לעשות זה צמצום ואור חוזר, *הכל תלוי בהרגשה. פתח את הלב שלך ותתחיל לעבוד*.

16. בעליון יש הכל. כשהתחתון מגיב, הוא רק קובע את הקומה של עצמו. העליון מתגלה לפי הקומה שהתחתון מייצב עכשיו.

17. בהשתלשלות מלמעלה למטה כל העליונים נמצאים בתחתון, לא חשוב איזה תחתון, כל העליונים נמצאים עכשיו בתוך התחתון ופועלים בו. התחתון רק מגלה, אם הוא מגלה, רק את העליון שנמצא מעליו. אבל את כל ייתר העליונים הוא לא מרגיש כי הם נמצאים בדרגות יותר גבוהות ממנו. הוא לא יכול השוות את עצמו אליהם. הם פועלים בו...

18. אחרי שבעל הבית לוחץ עליו ומבקש ממנו, ממש מתחנן, אז האורח מסכים לקבל. הוא מתחיל לקבל לפי כמה שנראה לו שבכך הוא עושה טובה לבעל הבית. אז מה שיש ביניהם נקרא *זיווג דהכאה*. בעצם זו הכאה, אבל הכאה בשם זיווג. בכך הם נמצאים בחיבור ביניהם, יש כאן כביכול 2 דברים הפוכים, מצד אחד הכאה, דחייה, ריחוק, ומצד שני חיבור, חיבוק וזיווג. זה מה שקורה לנו מפני שיש ערך הפוך בין בעל הבית והאורח. כדי שהם יתחברו יחד הם צריכים להשתוות.

19. ש: מה יותר חשוב, לשאול בשיעור או לסתום את הפה?
    ר: לעשות חשבון כמה אני יכול להתערב בשיעור כדי לעזור לאחרים ולא לעצמי בשום צורה.
    
    ש: אז למה יש תלמידים ששותקים ולא שואלים?
    ר: הם לא שואלים בגלל שעדיין לא מצאו הצדקה להיכנס לשיעור ולהפריע לאחרים. נראה להם שהם יפריעו, ולא כמוך שלא עושה חשבון לאף אחד, שהעיקר זה להופיע. הם חושבים שלא, אם אני אהיה בטוח שאני בזה אעזור לאחרים, אז אני ארים את היד.
    
    ש: איך אתה בטוח שתוכל לעזור לאחרים?
    ר: לכן הם בודקים הרבה פעמים, ולא קופצים כמוך...

20. ש: יש לנו פורמט קבוע במפגשים. אולי להכניס חידוש? האם התורנים יכולים לחדש?
    ר: בטוח שזה חייב להיות בהסכמה הכללית, בהידברות, בהבנה כללית. אתם צריכים לתאר את עצמכם כנמצאים במבנה של אדם אחד, ולכן צריכים בדיונים ביניכם לברר זאת. טוב אם תעשו את זה ותראו כמה זה משפיע. אח"כ תודיעו לנו, ספרו לנו, שנדע על כך, שגם אנחנו נתרשם מזה ולא נצטרך לעשות אולי אותם הדברים. כך כל אחד מערבב את האחרים ואז נתקדם יותר מהר. אתם צריכים ללמוד מעצמכם, אתם מבינים שכמה שתגידו לילדים שלכם מה הם צריכים לעשות, בכל זאת הם בעצמם צריכים להיכנס לגן ילדים לבית ספר לאוניברסיטה לעבודה לכל מיני מקומות, ואז כך הם רוכשים חכמת החיים. רק בצורה כזאת, אין מה לעשות.