נקודות מרכזיות משיעור צהריים – 19.12.23
ככל שהאדם שפל יותר, כך הוא קרוב יותר לבורא.
התגובה הנכונה על הרגשת השפלות היא לבקש עזרה לחברים.
אני מרגיש כשפל ביותר, כחלש ביותר, כמפגר ביותר, ואם אחזיק בחברים אחזיק בבורא.
לא לחשוב על עצמי "איזה שפל אני", אלא זה רק הרצון לקבל.
כשמשפילים את האדם אז מקרבים אותו לבורא, כי זה לוחץ על הגאווה שלו, על האגו שלו.
השפלות מביאה להזדמנות להזדככות ולקבלת הברכה.
להרגיש שפל הכוונה להרגיש קטן מכולם, שפל מכולם, כך שאתה מחשיב את כל האחרים כגדולים ממך, ולכן אתה צריך רק לשרת אותם.
כל אחד צריך להקטין את עצמו בפני החברים וכמובן בפני הבורא, להקטין את עצמו ולהחזיק בהם.
כתוב, "ממעמקים קראתיך ה'", רם ה' ושפל יראה" ויש עוד הרבה פסוקים כאלה. ככל שאדם מבין את השפלות שלו כך הוא יכול לרומם את עצמו לבורא.
העבודה שלנו היא בביטול כלפי הבורא. אחר כך הבורא יורה לנו איך להתקדם.
תבדוק איפה הכי קרוב לבורא, ולשם תכוון את עצמך.
אם אני מקטין ומשפיל את עצמי וממש נכנס לתוך החבר, אז אני יכול לראות דרכו את היחס שלו לחיים, לבורא, וזה יעזור לי להיות דבוק בו.
בדאגה שלו לעם משה היה המנהיג שלהם, כיוון שבדרך הרוחנית השפל ביותר הוא הגבוה ביותר. גם עליך לראות שכל החברים גדולים ממך, ראויים יותר ממך, וכך תוכל להיות המנהיג שלהם.
איך להחזיק את הבורא כשנדמה שאין בורא? בדומה לאימא שעוזבת את הילדים הקטנים שלה בחדר, יוצאת מהחדר וסוגרת את הדלת אחריה, אבל מרחוק היא מתבוננת מה קורה איתם, כך גם נדמה לכם שאתם שוכחים שהבורא תמיד נמצא בינינו, בתוכנו, סביבנו והוא לא נעלם מהעולם. בשום פנים ואופן אל לנו לזנוח את הנתון הזה. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר במצב הזה, אלא אך ורק לשמור על עצמנו כל הזמן שלא נזרוק את הבורא משדה הראייה שלנו. אחרת אנחנו פשוט עפים מהעולם האמיתי, מההרגשה האמיתית.
הבורא נותן בכוונה מצבים שבהם אתם מרגישים שאתם עזובים ואין מעליכם בורא ואין קשר ביניכם, וכל אחד ואחד יכול לעשות מה שבא לו. במצב כזה כל אחד חייב לדאוג גם לעצמו וגם לאחרים בקבוצה שיחזרו למצב האמיתי שבו כולם מחזיקים את כולם ואף אחד לא נותן לאחר ליפול מהקבוצה, כולם תופסים את כולם ולא מתרחקים.
מצוין שההתנהגות של החבר מעצבנת אתכם כי אז יש לכם על מה להתפלל, שיהיה לכם יחס נכון לחבר, שתסלחו לחברים כל הזמן, שתצדיקו אותם תמיד ושכולם בקבוצה יעשו כך למרות שהייתם מקבלים אחד את השני כאילו אתם חבורת פושעים.
צריך לסלוח אחד לשני בצורה הדדית כיוון שכל מה שקורה לכל אחד נעשה על ידי הבורא, והעיקר להיות בהתקרבות.
איך עובדים עם הניצוצות? אוספים אותם יחד עד שתעלה מהם שלהבת, תבער אש. ניצוץ ועוד ניצוץ, כך אנחנו אוספים את הכוחות שלנו שעולים לשמיים, לבורא.
לא לדאוג, האור שמגיע לא יכול למעוך את האדם, הוא מגיע באהבה, בלבוש של אור חסדים, כך שאף פעם לא יהיה משהו רע לאדם מצד האור, למרות שיש מצבים שהם לא בשבילנו שנקראים "מכת אור".
משיעור לשיעור אנחנו כל הזמן מתקרבים לבורא. אם אתם מופיעים לשיעורים בצורה שיטתית אפילו אם אתם פסיביים, בלי שאלות, אבל אתם מקשיבים, שומעים, אז אתם נמצאים בהתקרבות לבורא.