שיעור צהריים 19.03.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור בנושא -"מאהבת הבריות לאהבת ה'"

קריין: נושא השיעור "מאהבת הבריות לאהבת ה'", נקרא קטעים נבחרים מן המקורות.

השלב הראשון בהתקרבות שלנו לבורא הוא מאהבה עצמית לאהבת הבריות, והשלב השני הוא מאהבת הבריות לאהבת הבורא. אנחנו נמצאים עדיין בשלב הראשון ונמשיך, רק צריך להבין שבלי שאנחנו משיגים את המדרגה הזאת, אנחנו לא יכולים להמשיך הלאה. לכן להכיר את הנושא הזה, להבין אותו, להתקרב אליו ולדון בו ככל האפשר, זו בעצם העבודה הרוחנית שלנו בינתיים.

זו המדרגה החשובה ביותר כי בלעדיה, אנחנו לא יכולים להרגיש בתוכה, בתוך אהבת הבריות, את אהבת הבורא, להדבק אליו, להבין אותו, להרגיש אותו, להיכנס בו, ולחיות כבר בעולם העליון. לעלות מהעולם התחתון שלנו לעולם העליון של הבורא, להבין ולהרגיש את כל טבע הבריאה במלואו.

קריין: קטע מספר 13 כותב בעל הסולם במאמר "מתן תורה", אות ט"ו.

"עיקר הקוטב שבתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך", ויתר תרי"ב מצות הם פירוש והכשר אליה [...]. ואפילו המצוות שבין אדם למקום הם גם כן בכלל הכשר המצוה הזו, להיותה המטרה הסופית היוצא מכל התורה והמצוות, כמו שאמרו ז"ל: "לא נתנו תורה ומצות אלא לצרף בהם את ישראל" [...], שהוא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני, המוגדרת באהבת זולתו, דהיינו המצוה האחת של "ואהבת לרעך כמוך", שהיא המטרה הסופית בהתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדביקותו ית'."

(בעל הסולם. "מתן תורה". אות ט"ו)

כדי לעבור מאהבת הזולת לאהבת הבורא כבר לא נדרשות הרבה מדרגות, אלא פשוט רק לעבור לזה. כלומר, אם אני מגיע לאהבת הבריות, מיד אחרי זה, המדרגה הבאה, השלב הבא הוא אהבת הבורא, ואז אני נדבק בו, מזדהה עימו, ובזה אני מגיע לדבקות בכל הבריאה מתחילתה ועד סופה.

קריין: נקרא שוב.

"עיקר הקוטב שבתורה הוא "ואהבת לרעך כמוך", ויתר תרי"ב מצות הם פירוש והכשר אליה [...]. ואפילו המצוות שבין אדם למקום" זאת אומרת לבורא "הם גם כן בכלל הכשר המצוה הזו, להיותה המטרה הסופית היוצא מכל התורה והמצוות, כמו שאמרו ז"ל: "לא נתנו תורה ומצות אלא לצרף בהם את ישראל" [...], שהוא הזדככות הגוף, עד שקונה טבע שני, המוגדרת באהבת זולתו, דהיינו המצוה האחת של "ואהבת לרעך כמוך", שהיא המטרה הסופית בהתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדביקותו ית'."

(בעל הסולם. "מתן תורה". אות ט"ו)

שאלה: למה "ואהבת לרעך כמוך" זו המטרה הסופית בתורה, הרי המטרה הסופית היא "ואהבת את ה' אלהיך", להידבק בבורא?

אבל אין לנו אפשרות לקפוץ למדרגה הזאת אלא רק על ידי כך שאנחנו קונים אהבה לכל הבריות בכללות, וכשאנחנו מגיעים לזה אז אנחנו עוברים למדרגת "ואהבת את ה' אלהיך".

תלמיד: ביחס לכל העבודה שלנו כל השנים, המאמץ להידבק ב"אין עוד מלבדו", "טוב ומטיב", להיות בדבקות בבורא בכל מצב כמו שאנחנו לומדים עכשיו על פסח, לכאורה מהפסוק הזה עולה שזה בכלל לא הכיוון.

למה לא הכיוון? זה בדיוק לאותו כיוון, לאותה המטרה. עלינו להגיע לתכונת האהבה, לכולם, לכול, ללא שום הגבלה, כי זה הטבע של הבורא. התכונה היחידה והכללית של הבורא היא אהבה, ולזה אנחנו צריכים להגיע.

כדי להגיע לזה נברא הכלי שנקרא ''האדם הראשון'', "אדם", והכלי הזה נשבר להרבה חלקים. בכלי הזה מלכתחילה היינו דבוקים בבורא אבל בצורת נקודה אחת. וכדי שנגיע לזה בהבנה, בהכרה ובמאמץ עצמי אז הכלי הזה נשבר ואנחנו צריכים לעבוד כדי להגיע עכשיו לכל הכלים השבורים, ועל ידי החיבור שלנו אליהם אנחנו מאחדים אותם יחד ומחזירים אותם לאדם, לרצון אחד "כאיש אחד בלב אחד", ועל ידי זה אנחנו מגיעים לפנימיות של המאמץ הזה, של המצווה הזאת, של הפעולה הזאת, שהיא אהבת הבורא.

תלמיד: כשהאדם מקבל הפרעה או דחייה או התנגדות כמו בעבודה במצרים, הוא מנסה כל הזמן לראות שהמפריע זה הבורא, להדביק את זה לבורא, להיות באין עוד מלבדו. איפה "ואהבת לרעך כמוך" בתוך המצב הזה שאני מנסה להידבק לבורא?

המקובלים אמרו לנו שהכי טוב אם נבנה קבוצה, ''עשירייה'', ובתוך העשירייה אנחנו נעבוד עם החברים שלנו כך שכל הזמן נפתח אליהם יותר ויותר את תכונת אהבה. ואחרי שמגיעים לזה, ככל שמתקרבים לאהוב אותם, כך נוכל גם להבין מה נקרא אהבת עולם, אהבה כללית.

לא מדובר על אנשים שסביבנו בעולם הזה, יש כל מיני אנשים שאנחנו מרגישים מהם בדרך כלל תגובות שליליות ואנחנו לא פונים אליהם באהבה. אבל בתוך האהבה שלנו לעשירייה אנחנו מרגישים גם יכולת לאהוב את כל בני האדם ולהגיע לאהבה שלמה.

''אהבה שלמה'' היא שאני אוהב את הכול, את הדומם, צומח, חי ומדבר. לאט לאט האהבה הזו מתפתחת בי, זה נקרא ''אהבת עולם'', אני מתמלא עם ההרגשה הזאת ובה אני מרגיש שהשורש שלה זה הבורא ואז אני מגיע להתקרבות ואחר כך לדבקות בו.

תלמיד: הקושי העיקרי הוא כל הזמן לייחד את המחשבה על העשירייה, על אהבת החברים, לבורא, אין עוד מלבדו.

דרך אהבת חברים אני מגיע אליו, אני מתחיל לאהוב אותו, להתקרב אליו, להידבק בו, להרגיש אותו, בצורה הדרגתית זה מגיע אליי.

תלמיד: כן, העיקרון ברור ומורגש שזה שמגיע בצורה הדרגתית, רק שבמצבים קונקרטיים שאדם מקבל, העבודה היא לנסות להכניס את הבורא לתמונה, את אין עוד מלבדו טוב ומטיב, והחברים בדרך כלל נשארים במעטפת מבחוץ.

לא. הייתי אומר שהחברים הם באותו המקום שבו אני משיג יחס נכון, אהבה לבורא. בינתיים אפשר להרגיש גם כך וגם כך, העיקר שאני מתאר לעצמי שני מצבים, אהבת חברים ובהם אהבת הבורא.

שאלה: כתוב במאמר "המצוה האחת של "ואהבת לרעך כמוך", שהיא המטרה הסופית בהתורה, אשר אחריה זוכה תיכף לדביקותו ית'." איך דרך הפעולה הזאת של אהבה כלפי החברים אנחנו ישר "זוכים בדבקותו"?

כפועל יוצא מזה שאנחנו משתוקקים לאהוב את החבר, הודות לזה מגיעים לאהבת ה'. מתפתחת בנו הרגשה שבה אנחנו מתחילים להרגיש מה השורש לכל מה שקיים, את הבורא, אותו אנחנו מרגישים דווקא במרכז הקבוצה. ולכן במידה שבה אני מתמסר לחברים, ורוצה להיות איתם בלב אחד בהשתוקקות אחת, ברצון אחד, במידה הזאת אני מתקרב לבורא ומתחיל להרגיש את הקשר עימו.

תלמיד: הרצונות האלה של החברים שאני מתחבר איתם, הרגש של הקשר בינינו, האם זה הבורא בעצמו או שהבורא זה משהו אחר?

על הבורא בפני עצמו אנחנו לא מדברים, אלא רק על גילוי אותה התכונה. יש את השורש לכל הקיים שזה הבורא, והאופן שבו הוא מתייחס אלינו שזאת ''אהבה'', ואת האהבה הזאת אנחנו צריכים לגלות. כאשר אנחנו מגלים בנו את אותה הרגשת האהבה כלפי החברים ודרכם לאט לאט מתעוררת בנו אהבה לבורא, בזה אנחנו גם מתחילים לגלות אותו. יותר מאהבה לבורא אנחנו לא יכולים להשיג, אנחנו משיגים אותו באופן בלתי אמצעי דרך האהבה. קשה להביע את זה במילים, אבל נעסוק בזה אחר כך.

שאלה: איך מתוך האהבה שאנחנו יוצרים בעשירייה בינינו, נוצר הגשר הנוסף לאהבה לבורא?

הוא כפועל יוצא, כאוסף של כל הרגשות הצדדיים שלנו, מתוך זה נוצרת אהבה לשורש שלהם שהוא הבורא.

תלמיד: כלומר צריכים להמשיך את המחשבה הזאת כל פעם, להחזיק אותה עם החברים.

היא תופיע, היא תחדור בינינו ואנחנו נרגיש זאת ונשתוקק אליה.

שאלה: מהו מרכז הקבוצה הזה שבו כולנו נפגשים עם הרצון שלנו?

לאן שאנחנו משתוקקים כדי להיות קשורים זה לזה, כדי להיות ברצון משותף אחד, זה המרכז של העשירייה. שם אנחנו מגלים את ההשתוקקות המשותפת שלנו לבורא, ושם אנחנו מתחילים להרגיש אותו כמקור שלנו.

שאלה: מה המשמעות לאהוב את הבורא עם כל הלב וכל הנפש? הרי הלב שלי הוא חלק מאדם הראשון, וכל עוד אני לא אוהב את כולם זה לא יהיה לב שלם, זה לא יהיה בכל הנפש?

בינתיים אנחנו עוד לא מרגישים את זה, אבל מספיק לנו לממש את עצמנו בעשירייה.

תלמיד: מה זה עם כל הלב, עם הלב הכללי?

בכל הלב שמתגלה לך כרגע, בכל ההזדמנויות וההרגשות שלך.

שאלה: אני מתעורר בבוקר ולא רואה שום שינוי, אני רוצה להחזיק בבורא, להידבק בו, אבל תמיד יש משהו שמושך אותי מזה ולא מאפשר לי לעשות את זה. מה זה הדבר הזה ומה אני יכול לעשות איתו?

זה שאתה מקבל דחייה וקושי להרגיש את הבורא, לחשוב עליו, להתקרב אליו דרך העשירייה או אפילו בלי עשירייה, כל הנטיות האלה, כל ההרגשות האלה, הן באות בכוונה במיוחד כדי לכוון אותך נכון בדיוק דרך מרכז העשירייה לבורא. כל עוד אתה לא תגיע למרכז העשירייה, אתה לא תוכל ממש להיות מכוון לבורא.

שאלה: מה זה אומר שנרגיש את זה כטבע שני?

יש לנו שני סוגים של טבע, אגואיסטי ואלטרואיסטי. כשאנחנו בקבוצה עובדים על להתקרב זה לזה, רוצים להפוך להיות אחד שלם ברצון אחד, אז לאט לאט אנחנו עוברים מהרצונות הפרטיים האגואיסטיים שלנו לרצון אחד של השפעה בעשירייה.

שאלה: אתמול השתתפנו בישיבת חברים של הכלי העולמי דובר רוסית. אני תמיד אומר על החברים מטביליסי שהם הכי גדולים ומתפעל מהם. אבל אתמול ראיתי את החברים מהכלי העולמי כל כך גדולים וזה לא היה משחק. מה הם הרגשות החדשים האלה?

זה בגלל שאתה מעט השתפרת ולכן הרגשת אותם שהם טובים וגדולים יותר.

שאלה: האם אהבה מתגלה כלפי כל החברים בבת אחת או שזה קורה בהדרגה כל פעם כלפי חבר אחר, ואז לכולם יחד?

היא לא מתגלה בצורה שווה, ולמעשה זה נמשך הרבה מאוד זמן. אבל במדרגה מסוימת אתה פתאום מתחיל להתייחס לכולם כלאחד שלם וזו כבר הבחינה הבאה של אהבת החברים.

שאלה: זה לא שאני מגיע לאהבת חברים אלא הקבוצה מגיעה יחד. ככל שגדלה בי אהבת חברים, כך גדל מה שהקבוצה צברה.

כן.

שאלה: כשאתה מדבר על מרכז העשירייה, האם אתה מדבר על רצון אחד שהוא כוח הבורא או שהבורא נמצא בתוך הרצון הזה?

אני מדבר על הבורא שנמצא בתוך הרצון של העשירייה.

שאלה: מאוד קל לאהוב את העולם מסביב, את הדומם, את הצומח, את החי. גם לאהוב את החברים שלנו אנחנו לאט לאט לומדים, אנחנו מאוד מתקדמים בזה, אבל איך ללמוד לאהוב את כל האנשים בעולם? זה כל כך קשה.

בינתיים לא צריך את זה, בינתיים את צריכה לדאוג לאהוב את העשירייה שלך, זה העיקר, ואל תסיחי את דעתך כלפי העולם כולו כרגע.

תלמידה: אמרת שלא רק צריכים להחליט שאנחנו מוכנים לאהוב את הבורא אלא צריך להתחבר. ואנחנו נמצאים בתהליך הזה הרבה זמן, נכנסים אליו. יוצא שבשביל לאהוב את הבורא אנחנו צריכים בעיקרון ללמוד איך לאהוב. אבל להתאמן לאהוב את הבורא אני לא מצליחה, כי שברגע שאני נפתחת לפגישה איתו הוא ממלא אותי יתר על המידה באהבתו כך שאני מפסיקה להבחין, והיכולת שלי להתאמן נעלמת כי אני כבר מאבדת את עצמי, לא יכולה למצוא את עצמי באהבה.

זה בגלל שלא הכנת את הכלי שלך. זה בגלל שאת לא עובדת על הקשר עם החברות בעשירייה. אתן צריכות קודם כל להשיג ביניכן כזה קשר שאיכשהו לפחות יהיה אפשר לקרוא לזה אהבה, ואז מתוך זה לפנות לבורא. אחרת הכול שקר ולא נכון.

תלמידה: האם להתאמן באהבה כלפי הבורא זה בלתי אפשרי?

זה בלתי אפשרי, זה לא נכון, זאת אשליה שלך.

שאלה: אני רוצה להתגאות בעשירייה היקרה שלי. אני מתמלאת ברגש הזה של אהבה, אני מרגישה את זה ואני אוהבת את כל החברות הנפלאות האלה בתוך עצמי. אבל מה מדביק אותנו מחוץ לנו?

מה שמדביק אותנו יחד זאת מטרתנו המשותפת, המקור המשותף. לכן הנקודה ההתחלתית והסופית של הדרך שלנו היא מוגדרת. ואנחנו במהלך כל הדרך הזאת מהנקודה שלנו של היום ועד הנקודה הסופית צריכים לדאוג רק לקשר המלא והשלם בינינו.

שאלה: מה התפקיד של זיכוך הרצון לקבל, האם זה כדי שנוכל להשיג אהבה לכולם ומתוך זה את אהבת הבורא? ואם כן, איך נרגיש את זה בעשירייה?

בדיוק כמו שאת אומרת כך אנחנו צריכים ללכת, מאהבת הזולת לאהבת הבורא, וצריך להקדיש לזה את כל הכוחות והמחשבות שלנו.

שאלה: מספר חברות בעשירייה חוות לאחרונה עייפות פיזית, חולי וחוסר רצון. אנחנו נשארות מחוברות ורוצות להשתמש במצב הזה כדי להתקרב יותר. מה חסר לנו כדי להצליח לעבור את השלב הזה ולהגיע לחיבור ולאיזון למען אותן חברות?

חסר לכן זה דבר אחד - תפילה. אתן צריכות לבקש מהבורא יחד שיביא אתכן לאיחוד, לחיבור. שתרגישו שאתן מתחברות ונמצאות בלב אחד, בהרגשה אחת, ושהבורא ימלא את הלב הזה, שתרגישו אותו שם.

כלומר אתן בונות כלי, מקום, שהבורא יהיה מורגש בו, והכול מהאהבה שלכן. אם אנחנו אוהבים זה את זה, אנחנו מתחברים למצב שנקרא "כלי", ובהתאם לאהבה בינינו אנחנו מחייבים את הבורא, מושכים אותו להיכנס ולמלא את הלב המשותף שלנו.

שאלה: הבורא בשבילנו זה רק סכום הרגש של העשירייה בקבוצה. כדי להגדיל את הרגש הזה צריך להתמודד בצורה ישירה נגד האגו או צריך דרך הרגש היפה הזה שיוצא להימשך למרכז?

עדיף לא להילחם באגו, זה חסר תועלת. הכי טוב לפתח קשרי אהבה בינינו.

תלמידה: מה קורה כשאנחנו מתחברים למבנה שלם, האם הרע לא נעלם?

תראו כבר בהמשך. תשתוקקו לקשר, לאהבה ביניכן, ומכן לבורא, והכול יעבוד, הכול יצליח.

שאלה: גילוי ואהבת ה' משמעו שאנחנו הופכים את הלבושים שלנו ללבושים שלו?

זה לא כל כך ברור, אבל נניח שכן.

שאלה: דרך תפילה לחברים ואמונה למעלה מהדעת בבורא, אנו משפיעים בצורה נכונה זה על זה ומתחילים לתקן את הכלי שלנו, אבל לפתע הרגשת הרצונות של החברים, מקבלים אישור שזה נכון והדברים נפתרים והם נפלאים?

זה קצת דמיון, אבל למעשה זה כך.

שאלה: איך להגיע לאהבה כלפי החברות בעשירייה, אם הלב כל כך כבד ויש הבנה שזה לא אפשרי?

לבקש. ברור שזה בלתי אפשרי, אבל אנחנו מבקשים, והבורא נענה לבקשה שלנו.

שאלה: איך אנחנו יכולים לאהוב את החבר אם תכונת האהבה שבנו היא בלתי שלמה ולא מספיק איכותית?

עושים ככל שיכולים, ואת היתר יתקן הבורא.

שאלה: יש חברים שאני עובד איתם ביחד, יש הדדיות וניסיון, ואנחנו ממש מחויבים מתוך חשיבות להעלות את האהבה בינינו כל הזמן, וגם אם יש ביקורת על מצבים כלשהם אנחנו כל הזמן עובדים על חיבור ודאגה לא ליפול. אבל יש חברים שיש לי ביקורת כלפיהם ואני מרגיש שהאגו לא נותן לי להתחבר אליהם וקשה לי מאוד עם זה. איך אני עובד על זה?

אני מבין אותך, תמיד הבורא מסדר לנו תרגילים כאלה ואין לנו ברירה, אנחנו צריכים להתפלל לבורא שיתקן את ההרגשה שלנו, ובמיוחד את היחס שלנו אליהם. תבקש מהבורא שהיחס שלך לחברים כאלה ישתנה, שהבורא ישנה את היחס, כי אתה לא מסוגל, ותראה שזה דווקא עוזר.

שאלה: אני מרגיש שכל חלק בגוף שלי פועל בנפרד. איך לחבר את כל החלקים?

על ידי פעולות חיבור עם החברים ועל ידי תפילה לבורא. אין לנו שום דבר אחר.

שאלה: ממה נבנה לב משותף?

לב משותף נבנה מהנקודות שבלב של כל אחד.

תלמיד: למה הוא משותף?

כי זה רצון משותף להשפיע שאנחנו מגלים בינינו.

תלמיד: לב משותף זו כבר הרגשת אהבה או זה רק כלי ריק?

כן, הוא במשהו מהאהבה הכללית.

שאלה: יש לנו חברה טובה שחולה מאוד כבר שלושה חודשים ובקושי מסוגלת לנשום כשהיא מדברת. למרות מצבה היא מצדיקה את הבורא בכל מה שקורה לה. אנחנו בעשירייה רוצות לעזור לה ולתת לה כוחות שתישאר קשורה אלינו. האם אנחנו גם צריכות לקבל החלטה עבורה ולהוריד ממנה משימות? האם היא צריכה להשתתף במשימות כדי לקבל כוחות או שעדיף שלא?

אתן צריכות לעשות הכול כדי להקל עליה בתקופת החולי. להשתדל להתפלל עבורה שתרגיש טוב, ולבקש מהבורא שישלח לה רפואה שלמה. צריך לעשות את זה יום יום.

שאלה: נדמה שהעשירייה היא יחידה מינימלית שהאור העליון יכול להיכנס לתוכה, אבל התנאי הוא שמתחברים לכדור אחד אחרת זה בלתי אפשרי. הכלי צריך להיות מוכן לקבל את האור ולהיות דומה לו, וזה קורה רק כשיש אהבת חברים. וכשהאהבה ביניהם מגיעה לדרגה מסוימת יש הידמות לאור, לבורא, והוא מחבר אותנו בתוך העשירייה?

כן.

תלמיד: אין סכנה שלא נשיג משהו, אין ממה לפחד בכלל. צריך רק להגדיל את האהבה בין החברים ורק לבקש מהבורא שייתן כוחות לכל אחד לבצע את זה?

כמובן. אנחנו רק צריכים לגלות אותו מצב אמיתי שבו אנחנו נמצאים.

שאלה: מהי מטרת הבריאה, האם היא אהבת הזולת או שהנברא יהיה מאושר, או אהבת ה' או משהו אחר?

מטרת הבריאה היא להחזיר את כל הבריאה לדבקות השלמה עם הבורא.

שאלה: דיברת על השלבים של אהבה, עד שמרגישים כאחד שלם. בתוך האהבה נמצאת גם קנאה, האם קנאה היא שלב שמגיע אחרי האהבה, כשאני מקנאת לפחות איכשהו בצורה פנימית? למשל כשמישהו מתרחק מהעשירייה, אז יש לי כבר רגשות קנאה כמו במשפחה. איך להשתמש בזה לטובת העשירייה?

בהתאם לזה תדאגו לחיבור כל העשירייה לאחד שלם. טוב שאתן כבר יכולות להרגיש כך.

שאלה: האם מה שמפריע לנו להגיע לאהבת חברים זו ההכרה עד כמה חשוב לנו להגיע לאהבת חברים? מה יכול לזרז את ההבנה שלנו?

אהבה לחברים היא הדבר העיקרי, כפי שנאמר "ואהבת לרעך כמוך, כלל גדול בתורה". למה אנחנו צריכים את אהבת החברים? כדי להגיע לאהבה הכללית הנקראת "אהבת עולם". כלומר, כאשר אנחנו מגלים את כל האהבה, את כל אותה ההרגשה שבה מתמלאת הבריאה כולה, אז אנחנו מתחילים להרגיש את כל הבריאה, את כל מה שקיים, אך ורק כאותה ההרגשה של האהבה האחת הזאת.

שאלה: איך אפשר להתפלל מעומק הלב אם אנחנו לא מקבלים לגמרי את כל גדלות הבורא?

אתן לא יכולות. רק במידה שבה תרגישו אהבה לזולת, במידה הזאת תוכלו להרגיש את האהבה לבורא, ובהרגשה הזו גם להרגיש את כל מה שקיים, את כל הטבע.

שאלה: איך אני יכולה להפנים את הצורך באהבת החברים? ומה זה נקרא "להשקיע בחברים"?

להשקיע בחברים זה להראות להם כמה אני אוהבת אותם או לפחות רוצה לאהוב אותם.

קריין: קטע מס' 14. כותב בעל הסולם.

"כלפי האדם, הנמצא עוד בטבע הבריאה, אין הפרש לו כלל בין אהבת השי"ת לאהבת חבירו, משום שכל שמזולתו הוא אצלו בגדר בלתי מציאות. ומתוך שאותו הגר ביקש מהלל הנשיא, שיסביר לו כללות הנרצה מהתורה, כדי שיהיה מטרתו קרובה לבוא ולא ירבה בדרך הליכה, כאמרו: "למדני כל התורה כולה על רגל אחת". על כן הגדיר לו באהבת חבירו, משום שמטרתה יותר קרובה ומהירה להגלות, משום ששמורה מטעויות, ומשום שיש לה תובעים." 

(בעל הסולם. "מתן תורה". אות ט"ו)

מדובר בסיפור על חכם ששמו הלל שחי לפני 2,000 שנה. בא אליו אדם, סתם אדם מהרחוב, לא חשוב מי הוא היה, טורקי, לטיני, קווקזי, רוסי, והוא שאל את הלל "איך אני יכול לדעת מה זה תורה?", כי יש הרבה ספרים. הלל ענה לו, "אין שום בעיה. אם אתה תקיים "ואהבת לרעך כמוך", אז תדע מהי תורה, וחוץ מזה אתה לא צריך ללמוד שום דבר. איך תדע "ואהבת לרעך כמוך"? לך ותקיים. אתה חי בין האנשים, תפנה אליהם עם כוח האהבה. בדרך הזו תתחיל לדעת את כל חוקי המציאות שהם התורה". כך נעשה, ועל זה מספרת לנו התורה.

שאלה: לא מזמן אמרת לנו לבקש רפואה שלימה בשביל חברה חולה. בדרך כלל אנחנו מפחדות להפר את רצון הבורא בתפילה, ורוצות שהכול יהיה כפי שהבורא רואה את הדרך. האם יש כאן מקום לבטא את הרצון שלנו שהיא תהיה בריאה או שכולנו ניתקן?

בדיוק, תבטאו את הרצון שלכן.

תלמידה: האם לא להתייחס לכך שהבורא יכול לסובב זאת אחרת?

זה החשבון שלו וזה החשבון שלנו.

שאלה: אני רוצה להרגיש ולהבין יותר. איך קורה שמתוך אהבה הכול יכול לצמוח? איך הלידה הזאת, היצירה הזאת, מתרחשת?

אי אפשר להסביר או לתאר זאת. את צריכה לפתח בך את תכונת רגש האהבה לאחרים ובעיקר בעשירייה.

שאלה: האם הקשר הזה של אהבה לחברות צריך להיות עם כל אחת, למרות שאני לא אוהבת את כולן באותה צורה? האם עלי להתייחס לכל אחת או באופן כללי לכל העשירייה?

בעשירייה עלייך להתייחס ככל האפשר בצורה שווה לכולן, כאילו שהן הילדות שלך.

שאלה: בקטע כתוב על טבע הבריאה, "הנמצא עוד בטבע הבריאה", על מה מדובר פה?

מדובר על האגו. טבע הבריאה הוא האגו וטבע הבורא הוא השפעה.

שאלה: כאשר אנחנו כעשירייה רואים ושומעים את הבעיות של העשיריות האחרות, האם אנחנו יכולים במחשבה ובתפילה להצטרף אליהן?

אתן יכולות אצלכן בעשירייה להתפלל על עשירייה אחרת, אבל רק אם אתן באמת יכולות להתחבר בתפילה שלכן.

שאלה: האם ניתן לומר שטבע האדם הוא שהוא לא יכול לאהוב, ואם הוא לא מקבל אהבה, אז הוא לא יכול לחולל אותה מעצמו?

לאו דווקא, זה לא תנאי. אם אנחנו מקבלים תמיכה מהבורא שזה המאור המחזיר למוטב, אז אנחנו יכולים להתחיל לאהוב. וזה ללא שום קשר אם אנחנו מקבלים בתמורה אהבה מבחוץ.

תלמיד: במקרה הזה אנחנו מרגישים את האהבה העליונה. לדוגמה אני מרגיש דחייה כלפי חבר בעשירייה, אז איך אני יכול לאהוב אותו? כי דרך החבר אני מרגיש את אהבת ה', כשאני מרגיש אהבה כלפיי, אז אני יכול לייצר אהבה לחבר, אבל אם אני לא מרגיש מאחורי הדחייה כלפי החבר את אהבת העליון, אז אני לא מסוגל.

אני לא מסוגל אבל אני מבקש מהבורא שיעשה אותי מסוגל לאהוב את האדם שאני מלכתחילה לא אוהב. למה? כי על ידו אני בטוח אגיע לאהבת הבורא. אם אני שונא אותו עכשיו והוא מהקבוצה שלי, אז אדרבא, אם אני הופך את "שונאו לאוהבו"¹, אז אני אגיע לאהבת הבורא.

שאלה: באהבה בין החברות בעשירייה, הגבולות ביחסים מתחילים להיטשטש, אנחנו כבר לא אוהבות חברה מסוימת אלא מגיעות לשלם מסוים. באותו הזמן האהבה לבורא נשארת כאהבה לבורא, אנחנו פונות אל הבורא בתפילה לעזרה. יש לנו רצון לחבר את שני המושגים האלה, האהבה לבורא והאהבה לעשירייה, איך לחבר ביניהם?

תנסו, העיקר תתפללו, תבקשו, ואז הכול ידבק יחד.

שאלה: לפי הקטע האדם שעומד על רגל אחת מקבל ידיעות על רגל אחת. האם הוא מקבל מהר יותר? מה המשמעות?

המשמעות היא שבשבילי המצב הזה מספיק כדי לבקש.

שאלה: בסוף הקטע כתוב שאהבת חברו היא טובה יותר בגלל שהיא קרובה ומהירה להיגלות, שמורה מטעויות, ויש לה תובעים. מה זאת אומרת?

שאני נמצאת יחד עם החברות ורוצה להגיע איתן לחיבור, כי בהן אני רוצה לגלות את הבורא כדי לעשות לו בזה נחת רוח. לכן אני משתמשת באהבת החברות כדי שנידבק זו בזו ככל האפשר ויחד נבנה לבורא כלי.

שאלה: האם אפשר להניח שאהבה לחברים זאת בדיקה של היחס שלי כלפי הבורא?

אפשר.

תלמידה: כך בודקים אותנו אם אנחנו מוכנים לאהוב את הבורא, ובשביל זה נותנים לנו את הבורא והחברים.

אי אפשר להגיע לאהבת הבורא אם עוד לא השגנו אהבה לחבר, זה פשוט יהיה שקר.

שאלה: חברה משקיעה הרבה בחברה ובהפצה אבל קשה לה לקבל מהחברות. מה יכול לעזור לה ומה צריכה להיות העבודה הפנימית שלה כדי שהיא תוכל לקבל מהחברה?

רק חיבור עם החברה, זאת העבודה. העבודה שלנו היא לשנות את הטבע שלנו משנאה לאהבה, מדחייה לחיבור.

שאלה: איך לקבל עזרה מהעשירייה כדי להשיג את השיעור הזה של אהבת הזולת אם האגו מונע זאת מאיתנו?

לבקש ולהתפלל, לבקש מהחברים ולהתפלל לבורא.

שאלה: האם כל ניסיון לאהוב את הבורא, לבנות איתו קשר אישי שהוא מחוץ לעשירייה, זו הטעות הכי גדולה של האגו שלנו?

כן.

תלמידה: האם אפשר שלא ליפול בטעות הזאת?

אפשר, כן.

שאלה: "צא ולמד" אמר הלל. האם אדם שיש לו רצון לבורא יכול להגיע לקבוצה ולקבל רצון כזה?

כן. הקבוצה יכולה להיות גשר עבור כל אדם לכוח העליון שיתחיל לשנות אותו, לבנות אותו ולהביא אותו לתוצאה הסופית הטובה.

(סוף השיעור)

---

1. "איזהו גבור שבגיבורים? מי שעושה שונאו אוהבו" (אבות דרבי נתן, נוסחה א’ פרק כ”ג)↩