*טעימות נבחרות משיעור בוקר 25.8.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*מתחזקים באין עוד מלבדו*
כל העבודה שלנו היא דווקא שנתחזק כל הזמן להחזיק בבורא, וככל שמגיעות יותר ויותר הפרעות כך אנחנו יותר ויותר נאחוז בו בלי שום תנאים, פשוט רק לאחוז במקור אחד שממנו מגיעים אלינו כל הדברים הטובים והרעים כאחד. כל הבלבולים שאנחנו מרגישים היו רשומים אצלנו על נשמותינו עוד מלידת אדם הראשון, אנחנו צריכים לעבור את המצבים האלו כדי להגיע, כל אחד ואחד, לתיקון נשמתו הפרטית. אנחנו בתיקונים האלה מייצבים ומייחסים הכל לאין עוד מלבדו, חוזרים לתיקון של נשמה אחת ובורא אחד הנמצאים בדביקות.
ש:
א.ע.מ
זה
הסוף
או
ההתחלה
של
הדרך
שלנו?
ר:
זה
הכל,
מההתחלה
ועד
הסוף.
אין
לנו
יותר
מה
לעשות
אלא
רק
לקבוע
מכל
המצבים
שאנחנו
עוברים
בצורה
מעשית
שאנחנו
מגלים
שאין
עוד
מלבדו
בכל
שלב
ושלב.
הבורא
הוא
שמייצב
את
המצב
ואנחנו
כולנו
צריכים
להתחבר
בינינו
כדי
לגלות
שהוא
מייצב
את
המצב.
בתוך
המצב
הזה
כולנו
מתחברים
כדי
להתאחד
עימו.
זו
כל
העבודה.
ש:
מה
התגובה
של
אדם
למצב
של
החימה
עליו?
ר:
*כשהבורא
מתייחס
ברע
לאדם,
סימן
שיש
לאדם
עכשיו
מקום
לתקן
את
עצמו
כדי
שיגלה
את
הרע
הזה
כטוב*,
וכנגד
הרע
שהרגיש,
שירגיש
טוב.
כך
הוא
הופך
את
החושך
לאור
והמר
למתוק.
ש:
האם
האדם
צריך
לענות
באותו
היחס
שהוא
מקבל
מהבורא?
ר:
לא,
כי
אנחנו
מרגישים
את
מה
שמקבלים
מהבורא
באגו
שלנו,
ברצון
לקבל,
בצורה
הפוכה.
*ככל
שהבורא
מתייחס
אלינו
טוב,
כך
נרגיש
בכלים
דקבלה
שלנו
ההיפך.
רק
במידה
שאנחנו
מתקנים
את
כלי
הקבלה
שלנו,
אז
נרגיש
שאנחנו
נמצאים
קרוב
לבורא.
זה
מצריך
לימוד
ארוך,
תמשיך
ותראה*.
ש:
מה
היחס
הנכון
להפרעות
שהחבר
מקבל?
ר:
קודם
כל
תפילה,
זה
בטוח.
חוץ
ממנה
אפשר
איכשהו
לתמוך,
אבל
בצורה
כזאת
שאתה
איכשהו
רוצה
לתת
לו
תמיכה
וחיזוק.
כחבר,
אתה
יכול
לעשות
הכל,
אתה
מבין
שמה
ששולח
הבורא
זה
לא
כדי
שאנחנו
נבטל
את
הגזירות
שלו
ממש
בצורה
ישירה,
אבל
אתה
יכול
לעשות
את
זה.
אנחנו
רוצים
לתקן
את
עצמנו
עד
שנראה
במו
עינינו
שהגזירות
הופכות
לאמצעי
לחיזוק
האדם,
לתיקון
האדם.
לא
חשוב
מה
שהוא
עובר,
הוא
רואה
שהבורא
שלח
לו
את
זה
מלכתחילה
בכוונה
יפה,
טובה,
כדי
לטפח
אותו.
לכן
*לבקש
שהגזירות
יתבטלו
זה
לא
בדיוק
הדבר
הנכון,
יותר
נכון
לבקש
על
כך
שאני
אתקן
את
היחס
שלי
ואז
הגזירות
האלה,
שהם
יהפכו
מרע
לטוב*.
*בלי שאתה מתקרב לעשירייה, נכנס בתוך העשירייה, אין לך אפשרות לעשות פעולת התקרבות לבורא. לכן כתוב או חברותא או מיתותא*, או אתה מתחבר או שאתה מת. עד שאנחנו שומעים זאת ומקיימים את זה עובר הרבה זמן. יש הרבה אנשים שנכנסים לחכמת הקבלה, לומדים ומחכים לסיכום, לתוצאה. אבל התוצאה יכולה להיות לא מזה שלומדים או שומעים, אלא מכך שמתחברים עם האחרים. *זו כל הבעיה, לוקח המון שנים עד שהאדם שומע, לא שומע, מתייאש ומחפש עוד דברים, עד שהוא ממש מוכן לברוח, ובכל זאת יש לו סיוע מלמעלה והוא נשאר, מתקרב לחברים, וכך מתחיל להרגיש שהבורא נמצא דווקא בקשר בין האנשים. לשם כך צריכים הרבה שנים והרבה סבלנות*.
ש:
איך
נראה
הגיבור
שבגיבורים?
ר:
*אני
מכיר
בחור
חזק,
שמו
דניס
ממוסקו
7
שמסוגל
לזה.
הוא
בחור
רגיל
כמו
כולם,
אבל
הוא
מתגבר
על
כל
ההפרעות
ונשאר
בדרך,
לא
מאמין
לאגו
שלו
שאומר
לו:
"בוא
נלך
לעסוק
במשהו
אחר",
אלא
הוא
מבין
בכל
זאת
שכאן
הוא
עוסק
בדבר
החשוב
ביותר
שבמציאות,
שמביאים
אותו
למרכז
היקום
הגשמי
והרוחני
ושיש
לו
סיכוי,
רק
לא
סיכוי,
אפילו
ההבטחה
שאם
הוא
ימשיך
בכך
הוא
יגיע
בסופו
של
דבר
לגלות
את
הכוח
המרכזי
שבכל
הטבע.
אז
הוא
מתמיד
ונשאר*.
בסופו
של
דבר
הוא
מגיע.
כל
מה
שהוא
לא
גומר
בחיים
האלה
הוא
יתחיל
בחיים
הבאים,
זה
נקרא
התקדמות
הדורות,
וכך
הוא
הולך.
ש:
נמדד
אחד
צריכים
להיות
סבלניים
מצד
שני
ישועת
ה'
כהרף
עין...
?
ר:
תראה,
לא
באת
לאוניברסיטה
לקורס
מקוצר,
באת
לסדר
את
החיים
שלך,
*אתה
במשך
החיים
האלה
מתקדם
לכוח
העליון,
ולכן
הדרך
לא
רק
ארוכה
אלא
היא
לא
נגמרת*.
אנחנו
חייבים
להמשיך
בה
עד
סוף
החיים
וגם
אחריהם
תראה
שגם
ממשיכים
ובאיזו
צורה.
לכן
אדם
צריך
להתרגל
שהוא
נכנס
לעסק,
אסור
לנו
להגיד
את
זה
למתחילים,
אבל
*אתה
נכנס
לעסק
שמעלה
אותך
לפסגת
העולם,
לכוח
העליון
שמנהל
את
העולם,
ואתה
צריך
להתקשר
אליו
וכל
הזמן
להתקרב
אליו*.
ככל שהבורא יראה לך שהוא מפריע ולא נותן לך להיכנס ע"י הפרעות חזקות ומשמעותיות כאלה, כך אתה לא מקבל אותן כמשהו שסותר את הדרך, אלא ממשיך ומתפרץ, מתפרץ יותר ויותר כדי להמשיך. אתה לא מסכים עם ההפרעות, ובסופו של דבר מצליח.
ש:
להתאזר
בסבלנות
זה
דוחף
לפאסיביות?
ר:
להתאזר
בסבלנות
לא
נקרא
שאני
מפסיק
להיאבק
עם
משהו,
להמשיך
כמו
קודם
והולך
הצידה
ונרדם.
*סבלנות
נקראת
שלמרות
שכל
הזמן
יורדים
עליי
כל
מיני
הפרעות,
אני
בצורה
סיסטמתית
ממשיך
נגדן
והולך
למטרה,
אבל
אני
לא
עוזב
את
העבודה
שלי
לאף
רגע*.
ש:
מהי
היד
החזקה
בעבודה
ואיך
להתגבר
עליה?
ר:
רק
ע"י
קבוצה.
לא
לחשוב
שלבד
הוא
מסוגל
לשבור
איזשהו
כוח
בדרך.
*זו
הבעיה
שלנו,
אנחנו
מחפשים
בנו
את
הכוחות
להמשיך,
לעלות
ולהתקרב
למטרה,
לרוחניות.
אבל
בנו
אין,
כולנו
שבורים.
כשאני
רוצה
להתחבר
עם
מישהו,
מאין
ברירה
להתחבר,
אני
מתחבר
אליו
ומבטל
במשהו
את
האגו
שלי,
אני
מרכין
את
הראש
שלי,
רוצה
לקבל
כוח
ותמיכה
מהחבר.
דווקא
כשאני
עושה
כדי
להתחבר
עימו
ומתחבר
עימו
במשהו,
זה
הכוח
המשותף
שאיתו
אני
נכנס
לרוחניות*.
עצלות ותרדמה הן הפרעות גדולות מאוד ובאמת כנגדן קשה מאוד, כי הן הפרעות פאסיביות. אנחנו לא מזהים לפנינו אויב, זה נכון וזה קשה. מה לעשות? להרגיל את עצמו לעבוד בקצב לא גבוה, כי זה קשה ולא יספיקו לנו הכוחות, אלא בקצב לא גבוה, אבל ממושך.
ש:
מה
זה
דירשו
ה'
בהימצאו?
ר:
*הבורא
משחק
איתך
לפי
המצב
שלך
ולפי
התוכנית
הכללית
שלו.
כך
הוא
מעורר
אותך.
העיקר
זה
שאתה
צריך
לאחוזבו,
אם
הוא
במשהו
עדיין
נמצא
בשדה
הראיה
שלך,
אז
תפוס
אותו,
דרוש
אותו*.
אל
מסתתר,
או
דומה
דודי
לצבי.
*הבורא
בכוונה
כל
הזמן
משחק
איתנו
במשחק
כזה
שהוא
מתגלה
ומסתתר
מתגלה
ומסתתר.
אנחנו
צריכים
להיות
ערים
ומספיק
רגישים,
עדינים,
כדי
לראות
את
הדברים
האלה
ממש
בכל
רגע
ורגע
שקיימים.
כך
נתקדם
מהר
מאוד
קדימה
ממצב
למצב*.
ש:
כשהיגיעה
גוברת
זה
מדד
לאיכות
היגיעה?
ר:
אנחנו
לא
יכולים
למדוד
זאת.
כשנתחיל
להתקרב
לגילוי
אז
נבין
את
האיכות
היגיעה.
אפשר
להגיד
רק
דבר
אחד,
*ככל
שאני
מחזיק
בדרך
בלי
הפסקה,
למרות
כל
העליות,
הירידות
וההפרעות,
זה
יכול
לתת
לי
איזשהו
מדד
לאיכות
היגיעה
שלי*.
ש:
הבורא
ממש
כמו
צבי
כל
הזמן
בורח
מאיתנו.....?
ר:
אתה
צריך
לשמוע
מה
שאומרים
החכמים,
הם
אומרים
*דומה
דודי
לצבי*
כמו
צבי
שבורח
מהאדם
אבל
כל
הזמן
מסתכל
אחורה,
כך
הבורא
אפילו
שבורח
מאיתנו
הוא
מסתכל
אחורה
לבדוק
האם
אנחנו
רצים
אחריו..
*הבורא
צריך
ממך
רק
יחס,
את
זה
שאתה
רץ
אחריו
ומזהה
שהוא
כל
הזמן
מפנה
את
הראש
שלו
לאחור
כדי
להסתכל
עליך
ולראות
האם
אתה
עוקב
אחריו.
רק
לפי
זה
הוא
מתייחס
אליך*.
ש:
איפה
הכפתור?
אני
יכולה
להכניס
את
עצמי
בכוח
לקבוצה?
ר:
ודאי
שלקבוצה
נכנסים
רק
בכוח.
אני
מכריעה
את
עצמי
להיכנס
לעשירייה
ולהתחבר
עם
חברות
למרות
שאני
לא
רוצה,
אחרת
אין
לי
שום
סיכוי
להיכנס
לרוחניות.
רוחניות
משיגים
בתוך
הקבוצה.
*בעה"ס,
ששים
רבוא
נשמות*
בסה"כ יש שישים ריבוא נשמות, כלומר 600,000 חלקים בנשמת אדם ראשון. מתוך זה יש עוד חלקים עד שבכל אדם יש חלק מנשמת אדם הראשון, וכולם צריכים להיתקן ולהתחבר בחזרה לאותה הנשמה היחידה, המאוחדת של אדם הראשון.
הבורא מלכתחילה עשה לך תנאים. אם אתה מצד אחד רוצה להיות נברא, ומצד שני להרגיש את המציאות כמו הבורא, אתה צריך להיות כלול מ-2 ההבחנות הללו גם כנברא וגם כבורא. לכן הוא סידר לך את הדברים האלה. כך הוא עוזר לך. תחשוב.
שאנחנו רוצים לא לעבוד ע"מ לקבל אלא רק לעבוד עם כל הרצונות שלנו לעבוד בע"מ להשפיע, זה נקרא שאנחנו עוברים זיכוך ותיקון. זה תלוי בך, כל העבודה היא כדי שתבקש כל פעם על התיקונים.
הנשמה האחת שלנו נקראת ישר-אל, ישראל, היא מכוונת לכוח העליון שאותו אנחנו רוצים להשיג. לכן אנחנו מתקשרים יחד, מתאחדים, מתכנסים. המטרה שלנו היא להגיע לחיבור כזה שהכוח העליון, שנקרא טבע, יתגלה בנו. אלוקים בגימטריה הטבע. אלוקים זה 5 אותיות: כתר חכמה בינה זעיר אנפין, או א-ל-ק-י-ם, 5 אותיות. *אנחנו רוצים לגלות את הכלי הזה בצורה שלמה ומלאה באור, זו כל מטרת העבודה שלנו, מטרת הקיום שלנו, מטרת החיים שלנו. אנחנו כולנו צריכים להתחבר בינינו. נקווה שנשיג את זה, ושהכנס ייתן לנו גם עוד צעד גדול, אפילו קפיצה גדולה*.
יש עבודה פרטית אבל היא בעצם גם עבודה כללית, כי אתה בעבודה פרטית שלך רוצה לחבר כל הנשמות יחד, וכך כל חלק בצורה אינטגרלית, אם חושבים אז מתחברים. אין הבדל בין הנשמה הפרטית והנשמה הכללית, בין עבודה פרטית לעבודה כללית.
בנשמות אין שום גדול וקטן, אלא הכל תלוי כמה האדם עובד על עצמו ומה הוא משיג. אין מלכתחילה שום חלוקה שאתה נשמה גדולה ואני נשמה קטנה, או ההיפך, אלא לכל אחד יש אותה אפשרות להיות כמשה רבינו.
בסופו של דבר כולם שווים, אין שום הבדל, הכל תלוי בכל אדם ואדם לפי המידה שבה הוא שמממש את ההזדמנות שניתנה לו.