שיעור בוקר 29.03.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2090

מאמר "זמן גאולה"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 2090, מאמר "זמן הגאולה".

זמן הגאולה

""ליום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי".

הנה זמן הגאולה ממשמש ובא, ועלינו מוטל להכין יותר את עצמנו לאור הגאולה, שהוא היציאה מעבדות לחירות. וזה ידוע, שאי אפשר לצאת מהגלות, מטרם שנמצאים בגלות. וזה ידוע שהתורה הקדושה היא נצחית ונוהגת בכל דור ודור. וכמו כן אנו אומרים בהגדה, בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.

לכן צריכים לדעת את ענין הגלות, אשר בו אנו נמצאים. וכל דור ודור צריך לצאת מהגלות המר הזה, מהו.

הנה האר"י הקדוש אומר, שגלות מצרים היה, שהדעת היה בגלות, היינו הדעת דקדושה. וגם ענין הדעת דקדושה בגלות צריך ביאור. הנה הזהר הקדוש אומר, ששאור ומחמצת הם מדרגה אחת, ואנחנו קוראים אותו יצר הרע, רשות אחרת, אל נכר, אלקים אחרים.

ואאמו"ר זצ"ל מפרש, דסטרא אחרא, והקליפה, והיצר הרע - אינו אלא הרצון לקבל. וזהו נוהג בין במוחא ובין בליבא. היינו, ששליטת פרעה מלך מצרים ועבדי פרעה הם שליטת הרצון לקבל על האברים, היינו שכל הרמ"ח אברים, בזמן שמשמשים את הרצון לקבל, הם נקראים עבדי פרעה.

הנה ידוע שהגורם הראשון לעבודה, הוא השלא לשמה. היינו מצד החינוך, הנקרא "מצות אנשים מלומדה" מתחיל דווקא על יסוד של הרצון לקבל, שנותנים האדם להבין, הלא תענוגי הגשמיים אין כל כך ערך, כי מה שנות האדם בעולמנו זה.

ועל ידי תורה ומצוות הוא יזכה לתענוג רוחני בעולם הבא, שהוא עולם נצחי. וכמו כן בעולם הזה, לזכות להצלחה בתענוגי גשמיים הוא על ידי שמירת התורה ומצוות, שבזכותם יהיה לנו רפואות וישועות, בשפע פרנסה והצלחה, ונזכה לאריכות ימים בשנים.

וממילא האדם מצד הרצון לקבל יש לו טבע של עצלות. היינו, יש אנשים שמסתפקים בלחם ומים, ויש אנשים שצריכים גם לבשר ודגים, ויש אנשים שזקוקים לכלים נאים ולמלבושי כבוד, ויש אנשים שצריכים גם כן דירות נאים - וזה הכל לפי מרץ האדם, היינו שלא רוצים לעבוד יותר מכפי הכרחיותם.

ולכל אחד ואחד יש לו שיעור משלו, כמה הוא הכרחיותו. אבל לעבוד בעל מנת להשפיע, אין זה מטבע האדם.

וכל זה הוא מטעם שהאדם נברא מבחינת רצון לקבל לעצמו, והיות לזכות לתענוגים האמיתים צריכים לזכות מקודם לבחינת דביקות, הנקרא השתוות הצורה, היינו שיתאים את כוונתו, שיהיה לשם שמים, הנקרא להשפיע, שזהו מדתו של הקדוש ברוך הוא, הנקרא משפיע, זהו נגד טבע.

נמצא שמונח בגלות, היינו תחת שליטת מלך מצרים. והיות שהגוף נקרא רצון לקבל, לכן אין ענין שהאדם יעבוד את ה' בעל כורחו, כי בדבר הכרחי אין תענוג, רק חיי צער. ורק כך היא דרכה של תורה, היינו הדרך עד שמגיעים לבחינת תורה לשמה, אז החיים הוא חיי צער, היות שהוא על דרך הכפיה."

תלמיד: רב"ש כותב בתחילת המאמר "הנה זמן הגאולה ממשמש ובא, ועלינו מוטל להכין יותר את עצמנו לאור הגאולה". אנחנו בהכנות עמוקות לפסח, מה כל עשירייה יכולה לעשות כדי להכין את עצמה לאור הגאולה? כי במשפט הבא הוא אומר שמטרם שאדם בא לגלות, הוא לא יכול להיכנס לגאולה. איך להתקדם לגלות, אבל לא בדרך שלילית אלא בדרך טובה? איך להביא את עצמנו לחיסרון יותר נכון לגלות?

"גאולה" ו"גלות" מדובר כלפי הרגשת הכוח העליון באדם, שאם אנחנו מרגישים את עצמנו נמשכים לכוח עליון, זה נקרא אצלנו שנמשכים לבורא, מתקרבים אליו, אז יוצא שמתקרבים לגאולה, ולכן רב"ש אומר "זמן הגאולה ממשמש ובא". איך אנחנו מתקרבים לגאולה? על ידי זה שבהתנהגות שלנו, בקשר בינינו, אנחנו יותר ויותר קובעים אותם המצבים שקורים בגאולה, וכך אנחנו מתקרבים.

תלמיד: איזו גאולה יש אם לא הגענו לגמר התיקון? אני מבין שגמר התיקון זו הפעולה.

זו גאולה שלימה.

תלמיד: ומה זה גאולה בדרך? איזו גאולה יש לאדם בדרך?

שהרצון לקבל מתגלה באדם יותר ויותר, והאדם יכול להתעלות מעליו וכך להבין שהוא נמצא ביציאה מהגלות.

תלמיד: אם בכל רגע מתגלה לאדם יותר רע בדרך, איפה הגאולה?

דווקא זה שהוא מרגיש שהוא רוצה לצאת מהגלות ולא מסוגל, זה מראה על המצב שלו, עד כמה הוא נמצא בגלות ועד כמה הוא זקוק לגאולה.

תלמיד: אז אני מגלה כל הזמן שאני בגלות, ובגלות המר יותר ויותר, שאני הפוך מהבורא לחלוטין.

כן.

תלמיד: ואז אני מגיע להכרת הרע ולצורך בבורא שיגאל אותי מהמצב הזה. זו הגאולה שלנו?

זו דרישה לגאולה.

תלמיד: מה תהיה הגאולה?

"גאולה" זה נקרא שאני רוצה לצאת משליטת הרצון לקבל.

תלמיד: זה רצון לצאת, לא יציאה.

לא. את היציאה עצמה אני לא קובע, זה נקבע מלמעלה.

תלמיד: מה תהיה הגאולה? מה זה המצב של הגאולה?

שאנחנו נרגיש שנמצאים בשליטה על הרצון לקבל.

תלמיד: רב"ש אומר פה שהאר"י הקדוש אומר שהגלות הייתה ש"הדעת דקדושה הייתה בגלות".

כן.

תלמיד: מהי אותה דעת דקדושה?

שהבורא מנהל את הכול, ונמצא בכל הפעולות שלנו בצורה השלימה, ורק ברצונו אנחנו יכולים להתעלות למעלה מהרצון לקבל שלנו ולהיות ברצון להשפיע.

תלמיד: אז האדם צריך לראות שיש דעת דקדושה ולראות שהיא בגלות?

להבין.

תלמיד: זאת אומרת, לזהות שיש דבר כזה, דעת דקדושה, ועכשיו, במצב שבו הוא נמצא, היא בגלות.

כן.

תלמיד: איך אפשר להיעזר בעשירייה או בחברים כדי לראות את הדבר הזה?

האדם מבין שאם הוא ישתמש בכוח העשירייה, שהם סוחבים אותו, שהם מושכים אותו, אז הוא יכול לצאת מהגלות.

תלמיד: זאת אומרת, אדם צריך לראות שיש שליטת הבורא שהוא לא נמצא בה עכשיו, או שהוא לא רוצה להיות בה, ורק עם החברים אפשר לצאת ממנה, להגיע אליה.

כן.

תלמיד: שמעתי שאנחנו צריכים להתקרב לגאולה. אם אנחנו רוצים לצייר לעצמנו בעשירייה את המצב הזה שאנחנו מתקרבים לגאולה, מה אנחנו צריכים לעשות בפעולות שלנו כדי שנרגיש שאנחנו מתקרבים לגאולה?

צריכים ללמוד מהם התנאים להיות בגאולה ואז לראות עד כמה אנחנו נמצאים בזה או לא, מתקרבים לזה או לא, ובצורה כזאת יותר ויותר להרגיש שאנחנו מתרחקים מהגלות ומתקרבים לגאולה.

תלמיד: מהם התנאים שאנחנו צריכים לקחת על עצמנו?

העיקר זה הרצון לקבל, ככל שאנחנו נמצאים במחשבה וברצון בתוך הרצון לקבל, כך אנחנו נמצאים בגלות, וככל שאנחנו רוצים לצאת מזה ומשקיעים יותר כוחות לצאת מזה, כך אנחנו מתקרבים לגאולה.

תלמיד: רב"ש רושם בסוף המאמר בעניין שמחה וצער, שאנחנו חייבים לעבור את הצער הזה בדרך.

כן.

תלמיד: איך אני מודד את העבודה שלנו בין צער לשמחה כשאנחנו יותר ויותר מתקרבים למטרה?

כמו שאנחנו מרגישים בכל דבר בחיים שלנו, שאני מאוד רוצה, ועדיין לא מסוגל להגיע לזה, כך משתדלים לקבץ את הכוחות שלנו ולהתקרב לגאולה.

תלמיד: האם אני יכול להגדיר צער כחיסרון? האם צער וחיסרון זה היינו הך?

כן. צער זו הרגשת החיסרון.

תלמיד: בסוף המאמר רב"ש כותב שאי אפשר בכוח, בהכרח לעבוד את ה'.

כן.

תלמיד: אנחנו בנויים מרצון לקבל, האם מתישהו יהיה מצב שאדם ירצה לעבוד? הרי הרצון לקבל תמיד נשאר.

כן, אבל כשרוצים להתעלות מעל לרצון הזה, לצאת ממנו, אלו כבר מצבים של גאולה.

תלמיד: כשאדם מתוך רצון ירצה להשפיע?

כן.

תלמיד: יכול להיות כזה מצב?

אנחנו לומדים שהכול תלוי בהארה מלמעלה ומתחילים להשתדל להתקרב לזה יותר ויותר.

תלמיד: מה זה אור הגאולה ואיך לעורר את אור הגאולה בצורה האפקטיבית ביותר?

אור הגאולה זה הכוח שאנחנו מקבלים מלמעלה, ובעזרת הכוח הזה אנחנו מתעלים מעל הרצון לקבל שלנו וכך יוצאים מהגלות.

תלמיד: מה זה נקרא לקבוע בינינו בעשירייה את המצב שנקרא "גאולה"?

זה נקרא שאנחנו לומדים מהם הכוחות, מהי צורת התנהגות שיש בזמן הגאולה, ומשתדלים לפי זה להתקיים.

תלמיד: איך עלינו להתחבר כדי לצאת משליטת הרצון לקבל עלינו?

אנחנו מרגישים את מצב הגלות כמצב ששולט בנו. כשאנחנו רוצים לצאת ממנו ולהתחבר מעליו, אז אנחנו מגלים מהו כוח הגלות ומהו כוח הגאולה.

תלמיד: מהי הגלות, ואיך היא באה לידי ביטוי בעשירייה?

בעשירייה אנחנו מרגישים את הגלות כשאנחנו רוצים לצאת ממנה, ואז שני כוחות האלו, כוח הגאולה וכוח הגלות, אנחנו מגלים מי שורה עלינו, מי שולט בנו, וכך אנחנו משתדלים להיות.

תלמיד: דבקות בבורא מחייבת השתוות הצורה, כלומר, עבודה בהשפעה. מה ניתן ליישם במערכות היחסים שלנו עם חברי העשירייה כדי לפתח את השתוות הצורה ולחזק את הקשר הרוחני בינינו?

עלינו להשתדל ביחס בינינו לקבוע את אותם היחסים שמתאימים לגאולה וכך להתרחק מגלות.

תלמיד: כשמקבלים גאולה זה מביא רצון לסדר חדש, והרעיון של הגלות הוא לרכוש כלים, חלק ממנו, אנחנו יכולים להתחיל לסדר סדר חדש אפילו שאנחנו נמצאים בגלות? כי חלק מהגלות היא שאנחנו לא מסוגלים לקבל את כל האור.

כן, בזמן הגלות אנחנו מקבלים רק מנות קטנות של אור עליון שמשפיע עלינו ועוזר לנו להרגיש מה היא גלות ומהי גאולה. וכך, בלחזק את עצמנו במצב גאולה יותר ויותר אנחנו יכולים לראות את הטבע שלנו ואת מצבנו, איך אנחנו בהדרגה מתקרבים לגאולה.

תלמיד: לעשות סדר חדש יש בזה משהו שיהיה בטוח?

לא, אנחנו לא יודעים.

תלמיד: בגלות הבורא שולט עלינו, באור הגאולה הוא גם שולט עלינו, ומה העבודה שלנו בכלל?

בעבודה שלנו היא, להשתדל להתקרב למצב גאולה. בזמן גאולה, כוח הגאולה, הרצון להשפיע מתחיל יותר ויותר לשלוט על הרצון לקבל.

תלמיד: מי שולט על הרצון לקבל?

הרצון להשפיע.

תלמיד: אבל מה אדם עושה אני לא מבין. אם הבורא שולט עליו בכל המצבים, מחליף אותו מלקבל ללהשפיע, הנברא הוא בובה של הבורא שמעביר אותו מגלות לגאולה, אם הוא רוצה הוא ייתן לו, ואם הוא לא רוצה, הוא לא ייתן לו.

כן, זה הכול לפי בקשת האדם.

תלמיד: מה אדם מבקש כדי לזכות לגאולה?

להתקרב אליה, להיכנס בה ולקבוע את עצמו. שמדברים על האדם, הוא צריך לקבוע את עצמו באיזה מצב הוא רוצה להיות, מה הוא עושה בשביל זה.

תלמיד: אבל הגאולה נתפסת כמילוי לרצון לקבל, מילוי הרבה יותר גדול. זאת אומרת, תוציא אותי מהייסורים שיש לי בגלות ותן לי מילוי הרבה יותר גדול, נקרא לזה גאולה.

זה תלוי כבר באיך האדם מצייר לעצמו מה זה גאולה ומה זו גלות.

תלמיד: מה הציור הנכון, לאיזה ציור האדם צריך להתקרב?

גלות ממה וגאולה למה, את זה האדם צריך לקבוע לעצמו בצורה ברורה. כי אם הוא נמצא בתוך הרצון לקבל או הרצון להשפיע והוא נמשך לרצון לקבל או לרצון להשפיע, ואיך הוא יוצא מהרצון לקבל או לרצון להשפיע, וכך הוא מגיע לגאולה. ההבדל בין גלות לבין גאולה, כותב בעל הסולם, באות א' - אלופו של עולם, שזה אומר לנו שאנחנו צריכים לגלות את הבורא, את הכוח שלו, שהוא שולט בכוח שלו על הרצון לקבל שלנו.

תלמיד: אבל אני מראש מתוכנת ברצון לקבל, זאת אומרת, ההגדרות שלי הם איך אני אקבל יותר מילוי, זה מה שאני יכול לצייר, ולא גלות כניתוק מהבורא, גאולה כקרבה לבורא. הרצון לקבל, איך הוא יצייר את זה, זו כבר חשיבה של השפעה, ואין בו את זה.

אנחנו נמצאים במצב שאנחנו יכולים לקבוע את עצמנו שאנחנו נמצאים בניתוק הדרגתי מהגלות ומתקרבים לגאולה.

תלמיד: איך אדם מצייר לעצמו גאולה כיותר ויותר השפעה לבורא, איך רצון לקבל חושב על להשפיע לבורא?

דווקא על ידי הלימוד ועבודה בחברה.

תלמיד: לפני מדרגת הגאולה יש מדרגת אמונה, צריך לרכוש קודם אותן?

לפני מדרגת הגאולה צריך להיות עוד גילוי של הרבה מצבים, הרבה מדרגות, שכולם משפיעים על האדם ומוציאים אותו ממצב הגלות למצב הגאולה.

תלמיד: והמצב הזה שלפני, זו דרגת אמונה?

לא, זו דרגת הגלות, שהוא נמצא ברצון לקבל לעצמו. וככל שהמצב הזה הוא לא טוב, ככל שהוא לא מסכים להיות בו, זה הכול מצב הגלות.

תלמיד: אבל מצב הגלות זה נתון שאנחנו נמצאים בו, כי השלב שאתה מדבר עליו זו כבר הכרה במצב של הנתון הזה.

להיות במצב הזה זה נקרא להכיר בו.

תלמיד: להכיר במצב שאני בגלות?

כן.

תלמיד: ומהמצב שאני עכשיו בגלות, ויש כוח שאמור למשוך אותי מהמצב הזה של הגלות ואני צריך אמונה בכוח הזה, אני צריך לרכוש הבנה, ידיעה שיש משהו שהוא למעלה ממצב הזה של גלות.

כן.

תלמיד: זה בכל זאת אמונה?

זה נקרא כוח אמונה.

תלמיד: ואיך משיגים את הכוח אמונה הזה, מאיפה?

באמונה, על ידי הלימוד, על ידי חיבור בין חברים, זה מה שלמדנו הרבה.

תלמיד: שמעתי שאנחנו צריכים לצייר לעצמנו את המצב של הגאולה. מצד הרצון לקבל, למה שהוא ירצה שתהיה שליטה מוחלטת של הבורא ושהוא עצמו יהיה נתון לזה, למה כדאי לרצון לקבל לצייר את זה?

אנחנו נמצאים בחברה שכל אחד יכול לצייר לעצמו מה זה נקרא כוח הגאולה. אמנם כל אחד מאוד חלש בזה, אבל בחיבור בינינו אנחנו מגבירים את כוח אמונה, את הרצון להשפיע שיפעל בנו יותר ולפי זה נתקרב אליו.

תלמיד: אבל אותו רצון לקבל שעכשיו מצייר לעצמו את אותו מצב גאולה, אומרים לו מה זה מצב גאולה, זו שליטה מוחלטת של הבורא.

כן.

תלמיד: למה שהוא ירצה את זה?

למה ירצה להיות תחת שליטת הבורא? מפני שהרצון להשפיע שיש בשליטת הבורא, עדיף לאדם יותר מהרצון לקבל.

תלמיד: והמשמעות לכך שאותו רצון לקבל יהיה לגמרי נתון למשהו אחר, חזק ממנו, גדול ממנו, איזה מין קיום יהיה לו שם?

הרצון להשפיע ששולט עלינו, הוא יותר גדול מהרצון לקבל. אנחנו יכולים לממש את השליטה שלו.

תלמיד: במה? כביכול שאלה פשוטה, כמו מין שאלת "מה העבודה הזאת לכם", אבל בכל זאת מה הרצון לקבל ירוויח מזה?

הרצון לקבל רוצה לשלוט על הרצון להשפיע, ולכן הוא מחפש איך הוא יכול להגיע לשליטה על הרצון להשפיע. וכשאדם נותן מאמצים לצאת משליטת הרצון לקבל ולהתקרב לרצון להשפיע, אז זה קורה. ואדם נכנס לרצון להשפיע, שזה שולט בו וכך הוא לגמרי מנקה את עצמו מהרצון לקבל.

תלמיד: כן, אני שואל אבל רק על נקודה אחת, על לצייר לעצמו את המצב הזה של השליטה המוחלטת של הרצון להשפיע. אז כדי לצייר משהו צריך לראות בו רווח, צריך לראות בו תענוג, אחרת למה לצייר את זה?

הוא מצייר לעצמו שליטת הרצון להשפיע שבו כרווח גדול.

תלמיד: מה הרווח, מה יש בו שאין ברצון לקבל, שהוא יכול לקבל מזה בכלל?

הרווח בזה שאדם נמצא תחת שליטת הרצון להשפיע, בזה שיוצא מהרצון לקבל, הוא בזה שאדם נכנס לכוח ההשפעה וכבר מתחיל לקבוע שהכוח הזה הוא שולט בעולם, והכוח הזה נקרא "בורא".

תלמיד: האם אפשר להגיד שרק אחרי שעושים צמצום, מסך ואור חוזר, רק אז נכנסים לגלות?

יש עניין של הכרה, זאת אומרת שאדם נמצא ברצון לקבל ששולט עליו, ואז לפי שליטת הרצון לקבל הוא קובע שנמצא בגלות.

תלמיד: אז רק זה שאני רוצה להתחיל להתעלות מעל הרצון לקבל, אפילו שלא משכתי את המאור, רק בתחילת התהליך, אני גם בסוג של גלות מסוימת. יש שלבים בדרך.

כן.

תלמיד: צריך לצייר איזה רווח גשמי בהתחלה, נגיד כמו הסיפור של המן שהיה צריך שהוא יגדל ושהוא ישתוקק ושיהיה לו רצון מאוד גדול על מנת לקבל, דווקא כדי לדחוף לשם את "מרדכי"?

אפשר כך להגיד.

תלמיד: כמו להגיד מלא לשמה לבוא לשמה, אבל כן לחמם את זה, ולהגיד "כן יש לי פה רווח גדול" ולהידחף לעבודה הזאת כדי שאפילו הרצון לקבל ירצה אותה?

אנחנו צריכים לראות המלצות מהכתבים.

תלמיד: בכל התיאורים שעכשיו שמענו, בסופו של דבר צריכה לצאת איזו בקשה לאותו כוח עליון שיעשה את זה בשבילנו, כי אנחנו לא יכולים לעשות את זה. איזה משפט היית ממליץ לנו כדי שהבקשה תתממש. מה צריך לרצות?

שהבורא ישלוט על כל הכוחות שלנו בכוח שלו, ואז באור הזה אנחנו נראה את אור הגאולה.

תלמיד: אז הבורא שולט בכוח שלנו, ואת זה אנחנו יודעים. אנחנו גם מרגישים שבכול פעולה הוא נמצא, הוא עושה.

כן.

תלמיד: עכשיו אני רוצה שימשיך את הפעולה ויביא אותנו להיות כמוהו. ככה לבקש?

איך שאתה רוצה. איך שאתה יכול לארגן את המחשבה שלך כך תארגן אותה ותפנה לבורא.

תלמיד: ואיזו המלצה יש לך, איך לארגן את זה?

אין לי המלצה. אני מקבל הכול מהכתוב.

תלמיד: המאמר מסתיים בזה שאנחנו בגלות וזה בעצם חיי צער, ואין זו דרכה של תורה, ובדרך יש חיי צער ובכפייה עד שמגיעים לתורה לשמה. אנחנו עכשיו בהכנה שלנו לקראת הפסח, מה אנחנו צריכים לכפות על עצמנו? איפה ללחוץ על עצמנו כדי לצאת מחיי הצער האלה?

אנחנו לומדים מהספרים שלנו שהעיקר זה החיבור בינינו, שמתוך החיבור בינינו אנחנו מגיעים להרגשת כוח היציאה מהגלות.

תלמיד: אז הכפייה שהוא אומר, לתרגם את זה לכפייה בחיבור?

כפייה בחיבור, נגיד שכן.

תלמיד: אנחנו יכולים להתקדם בלי לכפות על עצמנו את הדבר הזה?

לא. אנחנו צריכים לרצות לצאת מהגלות, ושהכוח הזה ישלוט בנו.

תלמיד: האם יש צעדים שמחויבים לעבור לפני היציאה לגאולה? נגיד כמו להרגיש רצונות של חברים, לראות את האמת, כי אולי אנחנו צריכים להתרכז בשלבים, באיזה צעדים לפני יציאה?

אנחנו לומדים את זה, אנחנו קוראים על זה, אנחנו משתדלים לקיים אותם.

תלמיד: אולי להתרכז במה שצריכים לעבור לפני זה, או מה העצה שלך?

העצה שלי היא פשוטה. לקרוא את כל המאמרים ששייכים ליציאה מהגלות. זה נקרא יציאה ממצרים. להשתדל להיות בכל השלבים האלה מכוונים בדיוק לקשר בינינו, ומהקשר בינינו לבורא. וכך זו הדרך.

תלמיד: אנחנו יכולים לתת דוגמה אישית בהשתוקקות הזאת לצאת לגאולה?

כן.

תלמיד: במה היא באה לידי ביטוי, הדוגמה הזאת?

אנחנו מחולקים לקבוצות, אנחנו מפתחים את הרצון להשפיע בקבוצות, בכל קבוצה, בכל אדם כלפי החברים. וכך אנחנו לאט לאט מתעלים מעל הרצון לקבל שלנו, לרצון להשפיע.

תלמיד: כשאנחנו מדברים על דוגמה אישית, נאמר שנותנים זה לזה בהשתוקקות הזאת, זה רק בפעולות חיצוניות? איך אנחנו נראים זה לזה או שיש פה גם רובד של יחס פנימי של האדם, שהוא גם איזה סוג של דוגמה אישית?

כל אחד צריך לתת דוגמה לחברו בחברה, בקבוצה, בעשירייה. כל אחד חייב לתת דוגמה לזולת.

תלמיד: איך לקבל את הדוגמאות של החברים? איך להתפעל מזה?

זו כבר עבודה פנימית של האדם. ככל שהוא מבין שרק מתוך הדוגמאות האלו הוא יכול להתקדם, אז בזה תלויה ההצלחה שלו.

תלמיד: האם אפשר לומר שהדרך לגאולה היא להתפעל יותר ויותר מדוגמאות של חברים?

כן. לכן אנחנו לומדים איך להיות מחוברים בעשירייה, בעשיריות, בקבוצות יותר גדולות, ואיך להיות מחוברים נכון.

תלמיד: דוגמה אישית היא הנושא השבועי שלנו. האם יש לך איזו עצה איך לגשת לנושא הזה נכון?

לגשת לחיבור בינינו בתוך הקבוצות כדי לקרב את עצמנו לגאולה, לשם כך עלינו לראות כמה אנחנו נמצאים עדיין בגלות, מה עוד חסר כדי שנסבול מהגלות, במה זה תלוי להתקרב לגאולה, ואיזה כוחות אנחנו צריכים לגלות. כך נקרב את עצמנו לגאולה.

תלמיד: מה זה להתאים את הכוונה? איך אנחנו מתאימים את הכוונה שלנו לכל מצב ומצב?

אנחנו רוצים כמה שיותר להרגיש את עצמנו יוצאים מהגלות, מהחיבור של הרצונות לקבל, וכמה שיותר מתקרבים לרצון להשפיע.

תלמיד: אמרת שבלי התנגדות אין חיבור. מה אני צריך לכוון לחיבור, לחיזוק הקשר בינינו? איך מחזקים את עצמנו בכוונה יותר אמיתית שגם התפילה שלנו תהיה יותר נכונה, יותר אמיתית, יותר מכוונת, שנקבל באמת את מה שאנחנו רוצים?

אנחנו לומדים זאת מזה שמרגישים כל פעם את כוח הרצון לקבל ששולט בנו, רוצים לברוח ממנו בכל מיני צורות, ואז הוא מגיע אלינו יותר ויותר ואנחנו בורחים יותר ויותר, עד שכבר לא יכולים לסבול אותו, את השליטה שלו בנו, וכך יוצאים.

תלמיד: בתפילה שאנחנו עושים כל יום, כמה חשוב שנהיה אמיתיים עם עצמנו בלי לחשוש, ולבקש מהבורא מתוך ההרגשה האמיתית מה חסר לנו? כי הרבה פעמים יש הרגשה שהתפילה היא לא מספיקה, אנחנו מתייפייפים יותר מדי, לא רוצים לצאת באמת מתוך המצב האמיתי שלנו. איך מגיעים לתפילה העמוקה הזאת שבאמת נצא מזה?

אנחנו לא יכולים למדוד את האמת, אלא כל פעם, ככל שנמשכים לרצון להשפיע ומנסים לצאת מהרצון לקבל, כך זה המצב האמיתי שלנו.

תלמיד: הוא מדבר על פסח כחג שיוצאים מעבדות לחירות. איך אנחנו צריכים לצייר לעצמנו את החירות?

חירות ממלאך המוות, כמו שמסבירים לנו. אנחנו מתעלים למעלה מהרצון לקבל שלנו ולאט לאט נכללים מהרצון להשפיע.

תלמיד: למה הרצון להשפיע זה חופש, זה חירות? באיזה מובן?

כי הרצון לקבל שבו נולדנו וגדלנו הוא בעצם מחזיק אותנו בהפכיות מהבורא, בריחוק מהבורא, וכך אנחנו משתדלים להיות בכוח ההשפעה.

תלמיד: למה להיות בדבקות בבורא זה חירות?

כוח החירות זה כוח הבורא שאנחנו נכללים בו, נמצאים בו, וכך אנחנו מתעלים מעל לכל הטבע האגואיסטי.

תלמיד: השליטה של הבורא בצורה של גאולה גורמת לכך שהבורא קובע הכל בצורת טוב ומיטיב, האם זו חירות?

לפי ההגדרה שלך כל כוח ששולט הוא השולט, וכל הכוחות האחרים הם לא בחירות. אנחנו מגדירים את זה לפי מה שהמקובלים גילו וקבעו, שכוח הרצון להשפיע זה כוח הגאולה, וכוח הרצון לקבל זה כוח הגלות. כך אנחנו צריכים לקבל את זה ולהשתדל לקבוע בכל אחד.

תלמיד: האר"י אומר שגלות מצרים היא שהדעת דקדושה בגלות.

כן.

תלמיד: אנחנו מקבלים מהבורא כל מיני השפעות, אבל כשאני בודק אני רואה שאני לא מכיר מספיק את הבורא. כתוב "דע את ה' אלוהיך ועבדהו", איך להוציא יותר את ידיעת הבורא וההשפעות שלו?

מתוך המאמצים שאנחנו רוצים לקבוע בינינו, שאותם שלבי החיבור והשליטה מתאימים לבורא.

תלמיד: הבורא שולח לנו כוח שאנחנו מסוגלים להתעלות ולהתחבר, אנחנו רואים את התנודות האלה בין פירוד לחיבור, אבל כשאני בודק בסיכום כמה אני מכיר את הבורא, זה תמיד בחוסר.

כן.

תלמיד: מה אני עושה בשביל שבפעולה הבאה יהיו לי יותר כוחות? כי אני צריך דעת, אני צריך להכיר את הבורא בשביל הפעולה הבאה.

כמו שאנחנו לומדים, רק תפילה.

תלמיד: את דעת הבורא האדם צריך לבקש, שהוא רוצה לדעת את מי הוא עובד.

כן.

(סוף השיעור)