שיעור בוקר 30.01.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ב', עמ' 1051,

מאמר "מהו, מה אתה בחנם, אף אני בחנם, בעבודה" – חלק 2

אני מוכן לשמוע עוד שאלות על המאמר שקראנו ואולי נקבל כמה תשובות.

שאלה: מה נקרא לדאוג כל הזמן לשכר של הבורא?

לדאוג לשכר של הבורא זה אומר לעשות הכול למענו.

תלמיד: איך לרכוש כזאת כוונה? הרי צריך קשר איתו.

במידה שאתה מבין תעשה הכול כרצונו, לשם הנאתו, לעשות לו נחת רוח.

שאלה: האם אפשר לקשר את המאמר הזה לעשירייה, לעבודה בעשירייה? איך להתייחס אליו ביחס לעבודה בעשירייה?

כן. נגיד שבעשירייה מישהו צריך עזרה, איך אני צריך לקבל את החיסרון שלו, באיזו צורה לפנות איתו לבורא, מה צריך לקבל מהבורא, ואיך להחזיר את זה לאותו חבר או לחברה. זה מחייב אותנו.

שאלה: האם האהבה והדאגה היא כלפיי החבר או כלפיי הבורא?

עכשיו, בינתיים כשאנחנו מדברים על איך לבצע פעולות כלפיי החבר, אז הן כלפיי החבר. אומנם אנחנו פונים לבורא, אבל פונים, מעלים חיסרון עבור החבר.

שאלה: אם הכלי מורכב משני חלקים אז איך בונים השתוות הצורה?

הכלי צריך להיות אחד.

תלמיד: למה הכוונה שיש בתוך הכלי שני חלקים, שאנחנו מתאימים את החלק השני והוא הופך להיות משפיע?

מה אתה מתאים? אתה צריך לפנות עם כלי שלם. כמו שהבורא אחד גם אתה צריך להיות אחד.

תלמיד: אז איך מופיעה השתוות, מי נותן למי?

הקבוצה דומה לבורא, משתווה אליו.

שאלה: כשיש לנו רצון לעשות מצווה או מעשה כדי לעזור לחברה, אבל מיד האגו נכנס ומשתלט על העשה, רוצה לשלוט עליו, כאילו תופס אותו בכוח, ברגע הזה אנחנו מרגישים כאב שהאגו רוצה להשתלט, ואז אנחנו פונים לבורא בתחינה, "אני רוצה שהמעשה הזה יהיה לטובתך, כדי להשפיע, אני לא רוצה שהאגו ישתלט עליו". האם בזה שאנחנו מבקשים מהבורא שזה יהיה כך זה הופך את המעשה למעשה של השפעה?

לא. לפני חיבור בינינו לא יכולה להיות פנייה נכונה לבורא.

שאלה: כתוב שאת הכישרון להשפיע נותן הבורא, איזה טריגר מתחיל את הכישרון הזה?

הסיבה שמפעילה את הרצון להשפיע מצד הכלי לבורא היא שהם מתאספים ומחברים את הרצונות להשפיע הקטנים שלהם לרצון אחד ואז מפעילים את הרצון האחד הזה בהשפעתם לבורא.

שאלה: האם החיסרון ניתן לנו מהבורא או שאנחנו צריכים למצוא או לבנות אותו?

החיסרון נותן לנו אפשרות לפנות לבורא ואנחנו צריכים לבנות אותו בצורה כזאת שהוא בדיוק יענה על החסרונות שלנו ואז הבורא ייתן מילוי לחסרון שלנו.

תלמידה: האם המטרה היא להגיע להבנה שאני מרשיעה את הבורא כל הזמן ולזעוק אליו מעומק הלב מתוך הבנה שרק הוא יכול לעזור לחברים ולא אני? האם המטרה היא להגיע לתפילה מהסוג הזה ושתהיה לנו אמונה שהוא יכול לתקן אותנו, לשנות את התפילה?

כן.

שאלה: הבורא ברא את הרצון לקבל שלנו בצורה שבכל דרך תמיד נגיע אליו, כי הוא בנה אותנו כך שאנחנו כל הזמן רוצים לקבל תענוג גדול ולשלם בתענוג קטן, עד שבסופו של דבר הכלי כבר לא יכול למלא את התנאי הזה ואז הוא פונה לתענוגים רוחניים. אבל יש את הנקודה הזאת שאדם צריך להגיע אליה, שלפניה הוא לא יכול לעבוד בצורה של לבנות כוונה על הכלי כדי להחזיר אותו לבורא שישפיע לו. איך מגיעים לנקודה הזאת?

צריך קודם כל להתקשר לכל הנקודות שיש בכלי, ואז להמשיך, אז כבר תדע איך להמשיך.

תלמיד: אז עד שמגיעים היגיעה פה קובעת, רק התפילה היא המעשה.

כן.

שאלה: איך נוכל להפוך את הרצון לקבל להשפעה כדי להפעיל את הכלי?

רק דרך הבורא. הוא ברא את הרצון לקבל והוא יכול לשנות את ההגדרה שלו, שיקבל על מנת להשפיע.

שאלה: האם כשאתה עושה מאמץ לחיבור בקבוצה זה נחשב כהשפעה, והאם אפשר להגיד שבזה אתה מהנה את הבורא?

כן.

תלמיד: כדי להגיע לתכונת ההשפעה צריך ללמוד להשפיע בעולם הגשמי ולעקוב אחר עצמך, לראות מה אתה מקבל בתמורה מהבורא ואז לאט לאט לחנך את עצמך לתכונת ההשפעה.

לא. זאת תהייה קבלה על מנת לקבל מהבורא.

שאלה: איפה התועלת בהשפעה לבורא? אנחנו מרגישים את הילד, אנחנו מרגישים את החבר, אבל איפה הכאב?

אין בך שום כאב כי גם אין בך שום בורא.

תלמידה: אז איך להרגיש את הכאב?

איך להרגיש? לעבוד כמו שצריך, כצו שכתוב ולא כמו שרוצים, כמו שבא לך.

שאלה: לאחר שעושים צמצום מסך ואור חוזר, למה זה לא טוב להרגיש שהאבא שלנו נהנה?

למה? אנחנו כן מוכנים להרגיש שהבורא נהנה מהפעולות שלנו, אנחנו כן צריכים להרגיש ולברך אותו על זה ולברך את עצמנו על כך שזכינו לשמח אותו.

תלמיד: אני שמעתי שהסברת שצריך לעשות על זה הסתרה.

לא, לא על זה. על הפעולות שלי.

שאלה: כעיקרון הבורא לא זקוק להודיה אלא אנחנו זקוקים להביע אותה, אז איך משפיעים לבורא אם יש לו הכול?

אתם משפיעים לו את כל הרצונות, המחשבות, השאיפות, ההשתוקקויות, החלומות, כל מה שיש בכם, אתה מוכנים לתת לו הכול, הוא מרגיש את זה ונהנה מכם.

שאלה: רב"ש כותב שבסוף העבודה שלך צריך להיות לך חיסרון לעשות נחת רוח לבורא, אבל העשירייה עכשיו עובדת עם מצב של חיסרון גשמי לחלוטין. איך אתה קושר את החיסרון הגשמי הזה לנחת רוח לבורא, כשכל הלב שלך הוא בחיסרון הגשמי, שייפתר?

זה לא חשוב, אני עושה מעשה גשמי ביותר, אבל אני רוצה שעל ידי המעשה הזה אני אגרום נחת רוח לבורא.

תלמיד: מה זאת אומרת? על ידי זה שאיזה ילד יתרפא אני עושה נחת רוח לבורא?

אני מבקש מהבורא רפואה ואני מקווה שהרפואה הזאת תשפיע לילד שלי, והילד שלי ירגיש שהוא מתרפא, יקום בשמחה ליום חדש ובזה תהיה נחת רוח לבורא.

תלמיד: נחת הרוח לבורא היא מהילד הבריא או מהבקשה שלי?

הילד הבריא עושה נחת רוח לבורא.

תלמיד: והבקשה שלי היא רק אמצעי לזה?

הבקשה שלך היא אמצעי.

תלמיד: זאת אומרת אני פה משחק כמתאם בין הבורא לחיסרון הגשמי שמולי?

כן.

תלמיד: הוא רוצה לקבל נחת רוח מהמעגל הזה?

כן.

תלמיד: רב"ש מדבר במאמר על לפנות להשם הנכון, מה זה אומר? הרי הפנייה היא תמיד מהלב, זה לא שאני יושב וכותב עכשיו איזו תפילה ושלחתי את המייל לכתובת הלא נכונה?

לפנות להשם הנכון, זה נקרא לפנות למקור של כל החיים, של כל ההשפעות שיש בעולם, ולבקש ממנו איזו השפעה מכוונת קטנה לרפואה למשל.

תלמיד: מה זה השם הנכון? אני לא פונה לנותן לבושים ובעצם רוצה רפואה, באופן טבעי אם יש לי ילד חולה אז אני רוצה רפואה.

השם רופא חולים, לא יותר מזה.

תלמיד: איפה זה נכנס, זה במילים שאתה צריך להגיד?

כן. לכל מחלה, לכל תרופה, יש שם השם מיוחד, לא תצאו מזה.

תלמיד: זאת אומרת אנחנו צריכים להתכוונן גם בבקשה לתכונה מיוחדת של הבורא?

לא, רופא חולים.

תלמיד: במקרה הזה, אבל האם בכל בקשה אתה צריך למצוא את התכונה המיוחדת של הבורא הקשורה לחיסרון הזה?

אתה לא יכול, לא. אולי במשך הזמן תוכל להבדיל בין כמה אופנים כאלה.

שאלה: רב"ש כותב "ועתה נבאר מה ששאלנו, מהו ענין שכר, ומהו ענין בחנם. לכאורה היה צריך להיות להיפך. היינו השתדלות הקב"ה במעשה צריכה להיות בחנם, והשתדלות בתו"מ והשתדלות הקב"ה לדעת אותו, צריכה להיות בשכר." מה צריך להיות להיפך?

לנו זה עוד לא חשוב, באמת לא. כאילו שאם לא ה-להיפך זה היה מובן.

שאלה: בעניין ג' היראות, רב"ש אומר שהעיקר היא היראה שהוא רב ושליט, וצריך להשתדל למצוא שהוא טוב ומטיב. שאר היראות, למשל שלא ימותו בניו, שיזכה ברוחניות, היו בנו לפני שהייתה לנו עשירייה. אבל אפילו היום יש חבר בעשירייה שהאישה לא נותנת לו לבוא לשיעור, או ילד חולה, אז איך אנחנו משתמשים בזה כדי לעבור ליראה הגבוהה ביותר בעשירייה, שהוא טוב ומיטיב, רב ושליט?

לקרוא על זה, לדבר על זה, לעורר את זה.

תלמיד: לאדם זה יותר בעייתי לבקש עבור עצמו, אז האם בכך שאנחנו לוקחים חיסרון של חבר וביחד כעשירייה משתדלים להפוך אותו לחיסרון שלנו, יש התקרבות ליראה הזו?

ודאי, אם יש איזו בעיה לחבר חס ושלום ואנחנו שומעים את זה, נכללים עמו, וכל אחד מאתנו מעלה חיסרון קטן לבורא על כך, זו ממש פעולה יפה מאוד והיא פועלת.

תלמיד: אני מבין שהיראה היא לפני האהבה, לפני שאנחנו כבר בכוונה לעשות לו נחת רוח.

נכון, על אף שזו יראה אחרת.

תלמיד: האם בכך שנתעסק בחסרונות של החברים, תהיה אפשרות לעשירייה לעשות קפיצה בעבודה שממנה נגיע גם ליחס לבורא?

אנחנו יכולים להיות ביראה מתוך כך שאנחנו לא משפיעים בצורה נכונה לחברים שלנו, או לא משפיעים להם בכלל, ולכן נראה לנו שהם לא נמצאים בעליות כמו שמגיע להם והכול באשמתנו. וכשאנחנו מגיעים ומתפללים על כך, מבקשים שמהעבודה שלנו תהיה תוצאה, אז אנחנו יכולים לגלות שהמעשה שלנו צריך להיות בחיבור ובתפילה.

(סוף השיעור)