003_heb_o_rb_bs-tes-05_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/UHmX9yMU?c=W9Hqem1I&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. אות כ"ו.

ואומר, ביה שמו, כי ביה שה"ס כתר שם עדיין לא היה העירוב, של שיתוף מידת הרחמים בדין, שם היה בחינה ד'. ועכ"ז נמשך ממנו, מאיפה יצא הפרצוף גלגלתא, פרצוף ע"ב? ואומר מקודם נמשך ממנו הוי"ה דהתפ"ב שנקרא ע"ב.

ושאר כל הפרצופין עד עולם האצילות, בע"ב בכלל, בע"ב בכלל, כי ששם, איפה הם שם? באצילות נגמר העירוב, ויצאו עשרה כלים. נמצא, מה הוא לא אומר כאן? מפרצוף גלגלתא יצאו כל הפרצופים כולם. שזהו כל הסבה ליתן שכר טוב לצדיקים כמ"ש לעיל עש"ה.

וזה שיעור הכתוב סולו לרוכב בערבות, שעירב ושיתף מדה"ר בדין, שזה יצא מעולם אצילות ... עכשיו, מסוד י"ה שמו, שבכתר, שהוא סוד התפשטות והסתלקות, כנ"ל, ושם התחיל הדבר להאיר הסוף ונגמר בעולם אצילות. ובזה ועלזו לפניו, כי בזה הוכן כל השכר הטוב וגנוז לצדיקים. כמבואר.

שואל, מה הקשר שכר ועונש לשיתוף מידת הרחמים בדין? לפי מה שאומר שם בפתיחה, שהנברא נבראו ברצון לקבל במידת הדין, ואם לא היה השיתוף הזה, אף פעם לא היה מציאות להפוך כלים דקבלה להש… כלים דהשפעה. כי לא היה בחירה, איך היו יכולים לקבל אי פעם שכר? עכשיו יש בחירה, שכן יכולים לעשות, שיש מאזניים, מסך חצי חצי, יש מציאות שהיא שכר ועונש, אחרת לא היה שום מציאות.

... בפתיחה. כ"ז.

תלמיד: איפה אנחנו?

רב"ש: כז) כי כל הכלים האלו לא נתעבו ונתהוו כלים, עכשיו אומר דבר חדש, אלא, אחר הסתלקות אור המלכות, אשר אז הופך פניו מן הכלי, לפי שאע"פ שאור העליון של הכלי הכתר נסתלק מתוכו ועלה אל המאציל, כיון שעלה במקומו אור החכמה, אין כלי הכתר מתעבה ונתגשם.

מה כתוב כאן? הוא אומר כך, [ו]דע, תסתכלו עוד הפעם, כי כל הכלים לא נתעבו ונתהוו כלים, לא כאן מדברים היכר כלים נגיד, אלא, אחר הסתלקות אור המלכות, אשר אז הופך פניו מן הכלי. מה הוא אומר כאן? אני קורא מה שכתוב. אשר אז, שאור מסתלק, הופך פניו מן הכלי לפי שאע"פ שאור העליון של כלי הכתר נסתלק מתוכו ועלה אל המאציל, כיון שעלה במקומו אור החכמה, אין כלי הכתר מתעבה ונתגשם, וכן על ד"ז בכל שאר האורות, ונמצא כי הכלל הזה, כיון שנתבאר למעלה בדרוש הקודם לזה, כי אור הכתר של עקודים מסתלק ראשון לכולם ואור המלכות מסתלק אחרון מכולם, נמצא כי אין, כי אין מתחיל להיות נעשה בחי' כלי, אלא מלמטה למעלה, וכלי המלכות קידם להעשות תחלת כולם כלים, לפי, שכיון שאור המלכות מסתלק באחרונה. מה כתוב כאן? לפי, שאור המלכות מסתלק באחרונה, לכן, אם כן, המלכות נעשה מקודם כלי? לאט לאט.

אז הוא מסביר. אנו צריכים לזכור כאן, יש הבדל בין אור המלכות לכלי דמלכות. לפי, שכיון שאור המלכות מסתלק באחרונה, הנה בהיותה מסתלקת מתוך הכלי שלה עצמה, אין הכלי מתעבה עד שיגמר הסתלקותה לגמרי מכל הכלים שלה, פשוט. ואז, שנסתלק האור מכלי המלכות, התשעה כלים עליונים עדיין יש בהם אור, אע"פ שאין לשום אחד מהם בחינת חלק האור המגיע לחלקו ממש.

דהיינו, בזמן שהיה אור המלכות בכלי דמלכות.

עם מי אתה נוסע?

אם כן, כשאנו אומרים שאור המלכות, עוד הפעם, כשאנו אומרים אור המלכות בכלי דמלכות, אז אור הכתר בכלי דכתר. אבל כשאנו אומרים שאור המלכות מסתלק מכלי המלכות, אז אור המלכות זה בכלי דיסוד, אז כבר יש אור החכמה בכלי דכתר. זה שאומר כאן.

ואז התשעה ...

הנה בהיותה מסתלקת האור מתוך הכלי שלה עצמה, אור המלכות מסתלק מכלי המלכות, אין הכלי מתעבה עד שיגמר הסתלקותה לגמרי מכל הכלי שלה, בסדר. ואז הוא אומר, התשעה כלים עליונים ממנה, עדיין יש בהם אור, אע"פ שאין לשום אחד מהם בחינת חלק האור המגיע לחלקו ממש. זאת אומרת, יש אור החכמה בכלי דכתר, ואחר כך יש אור הבינה בכלי דכתר, ואחר כך יש אור המלכות בכלי דכתר, עד שנסתלק לגמרי.

תלמיד: מאיזה מצב מדברים פה, נקודות?

רב"ש: אה?

תלמיד: במצב של נקודות?

רב"ש: הוא מדבר באופן מופשט. כי, כי הגוף בפרצוף גלגלתא, יש שם עשר ספירות, והוא מדבר שמקודם נסתלק אור ממלכות, ואחר כך, ואז היה זיווג בג' צריכים לומר.

תלמיד: נקודות.

רב"ש: כן.

לכן, אע"פ שאין לשום אחד מהם בחינת חלק האור המגיע לחלקו ממש, אבל אור יש להם, ולכן אינם מתעבים ונגשמים, עד מטעם שיש להם עדיין אור. אבל כלי המלכות, שנתרוקנה מן האור שלה לגמרי, וגם אין אור אחר למטה ממנה שיעלה בתוכה כמו בחכמה, שאומרים אור המלכות בכלי דיסוד, לכן היא מתעבת ונעשת כלי, אחד.

עכשיו הוא אומר דבר חדש. אבל, גם מלכות אינה מתעבת לגמרי, עד שיתרחק האור ממנה לגמרי, ג' מדרגות וכו'. וטעם הדבר יובן עם הנזכר, שיש כלל בגמרא, כי כל פחות משלשה כלבוד דמי, מכילתא שצריך להיות י' טפחים חסר ג' טפחים למטה. אז ג', אם חסר לו רק ג', זה דומה שכמו שמחובר. ולכן אחר שנתרחק האור ג' מדרגות שלימות, אז נבחן שכבר נרחק מהאור לגמרי, אז נחשך הכלי לגמרי ונגמרה עשיתו.

ובכן, כח) ונמצא כי אחר הסתלקות אור המלכות, ממי? מכלי דכתר, ונתעלה בשורשה במאציל, שהוא תוך פה דא"ק אז נגמר מלאכת שבעה כלים התחתונים. אנחנו מדברים כאן עשר ספירות, מתבלבלים, מדברים מעשר ספירות, או מדברים שבע ספירות? היות שכל ההסתלקות רק בגוף, לפעמים מכנה הגוף עשר ספירות, לפעמים מכנה את הגוף שבע ספירות, לכן מתבלבלים.

אני חוזר, כח) ונמצא כי אחר הסתלקות אור המלכות ונתעלה בשורשה שהוא תוך פה דא"ק אז נגמר מלאכת שבעה כלים התחתונים, שהם מחסד ועד המלכות, ונמצא כי גמר מלאכתם היה על ידי הסתלקות האורות לגמרי, ובעת הסתלקותם נעשו כלים שלהם.

כאן הוא כך. אנו מדברים בדרך כלל עשר ספירות, לפעמים מכנים שבע ספירות, וכאן הוא אומר דבר אחר לגמרי. כאן הוא מדבר במי יש איזה ספירות. רק היות שאני צריך שיהיה התרחקות ג' ספירות, מדוע צריך גם ספירות… אחר כך? הוא נותן חוק. אבל מדוע צריך לג' ספירות? והיות שלמעלה לא היה התרחקות הזו, לכן לא נעשה כלים, רק בשבעה כלים.

זאת אומרת, מה זה שבע כלים? אני אגיד ב… בהדגש בקיצור. זעיר אנפין קיבל כלי ומלכות קיבלה כלי, אבל בינה, חכמה וכתר לא היה, זה נעשה אחר כך חשבון איך שהיה.

תלמיד: שמענו את הריחוק, ג' מדרגות.

רב"ש: מה ... ג' מדרגות, כן.

ונמצא ...

אני חוזר עוד פעם למלכות, כתר…

ונמצא כי אחר הסתלקות אור המלכות מכלי דכתר, ונתעלה בשורשה תוך פה דא"ק אז נגמר מלאכת שבעה כלים התחתונים, זעיר אנפין, מלכות, קיבלו כלים. אני אגיד ככה, שמחסד עד יסוד נקרא זעיר אנפין, וכלי דמלכות זה מלכות. מדוע שמהם היה התרחקות ג' אורות, לכן כבר נקרא שהם, אין להם שום הארה מאור? כנראה נברר אחר כך.

ונמצא כי גמר מלאכתם היה על ידי הסתלקות האורות, ובעת הסתלקות[ם] נעשו כלים שלהם, היו ניכר חסרונות שלהם, שכבר לא מקבלים שום הארה מאור שלהם. אבל ג' כלים עליונים של כתר חכמה בינה לא נגמרה מלאכתם, מדוע? לפי שעדיין לא נתרחקו ג' מדרגות גמורות מן אור המלכות שעלתה במאציל.

מתי נעשו כלים לג"ר, כתר חכמה בינה? אמנם, גמר מלאכתם היה אח"כ, בעת שחזרו האורות הע"ב לירד ירידה שניה לתוך הכלים הנ"ל, אז נעשה הכלים של ג"ר. אז נראה אחר כך.

הוא אומר כאן, מה זה כלי? חיסרון. אז כל זמן הוא אומר חוק, שאור לא נתרחק ממנו ג' מדרגות, עדיין מקבל מה שהוא לא שלו. תכף נראה.

עניין הוא, כבר דיברנו כמה פעמים וני.. משתי מילים. הוא אומר כלל, המדרגה צריכה לקבל אור פנימי. שנגמרה באור פנימי, אני יכול לומר שהסתלק אחר כך האור. אבל עדיין לא מתמלאים מדרגה שלמה, עוד לא יכול לומר שנסתלק, עוד לא היה מה שיסתלק. אלא מה? אני צריך שיהיה לו מדרגה שלמה, אז אני אומר נס… יכול לומר שנסתלק האור.

לכן, כלי נקרא מקודם שמאיר, שיהיה לו אור, שיהיה גמורה עם נרנח"י פנימיים. ואחר כך הוא עושה חשבון, שהן לזעיר אנפין והן למלכות, קיבלו כל אחד שני מקיפים. תכף נראה. ויותר מזה לא יכולים לקבל. נמצא, שאחר שקיבלו נרנח"י הפנימיים ושני מקיפים והכול זה נסתלק, זה נקרא כלי בעל חיסרון.

אז למדנו, אם אתם זוכרים, כלל בחלק ד'. הוא אומר כלל, כל האורות באים מכתר, וכולם יצאו בחינת נפש. רק מה התגדלות של אור הנפש, אור הרוח מתגדל? על ידי הריבוי כלי לפי הכלים שהוא מתלבש, כל כלי מוצא בו חידוש מהאור, אז נעשה נרנח"י.

דוגמה, אם אנו אומרים, כל הכלים עליונים נגדלים מתחילה, אז מתחיל מכלי דכתר. אם אנו אומרים האורות התחתונים נגדלים מתחילה, מתחילים באור הנפש. נמצא, מקודם בא אור הנפש לכלי דכתר, ואחר כך בא אור הרוח לכלי דכתר. אומרים, בזמן שבא אור הרוח לכלי דכתר, קצת בציור יכולים להבין את זה, אז ירדה אור הנפש שהיה בכלי דכתר לכלי דחכמה. אז כבר שיש לכלי דנפש, יש כבר לאור החכמה שתי כלים לאור שלה, אז מתחלקת לנפש רוח דנפש. לרוח יש רק כלי אחד, נפש דרוח.

אחר כך בא עוד הפעם נפש דנשמה, גם כן בא בכלי דכתר. אז אור הרוח שהיה בכלי דכתר יורד לחכמה, יש לה אז שני כלים, יש נפש רוח דרוח. ומלכות ירדה לבינה, יש כבר שלושה כלים, יש נשמה דנפש, נר"ן דנפש, נפש רוח דרוח, ונפש דנשמה.

אחר כך בא אור הרוח, אה, אור החכמה לכלי דכתר, אז הוא אמר, זה ירדה לרוח, יש כבר נפש חיה, ארבע כלים. ולעומת שלושה כלים נשמה, ולא חכמה. לרוח, אה, רוח לזעיר אנפין נשמה, ולנשמה רוח, ולחכמה אחד נפש.

אחר כך בא אור היחידה בכלי דכתר, רק נפש. אז המלכות יורדת ממקומה, יש למלכות נרנח"י בשני כלים. ורוח ארבע כלים, יש חיה דרוח. לנשמה ג' כלים, נשמה דנשמה. ולחכמה שני כלים, נפש רוח דחיה. וליחידה רק נפש לבד. נמצא שהמלכות יש עכשיו נרנח"י.

ואחר כך נזדכך המסך, ואין רק בחינה ג' דד', יצאו קומת הנקודות שנקרא חכמה. בא … נתוספו כלי על ידי הזיווג הזה ברוח. היות שנעשה זיווג על בחינת עצמה של זעיר אנפין, יש לה עכשיו נרנח"י דרוח. אבל אור היחידה נסתלק, אם אין ד', אין כבר כתר, אז אור היחידה אין כבר מה לדבר.

אומר, מלכות מקבלת בזיווג שנעשה בבחינת יס… זעיר אנפין, מכונה יסוד, הארה. אבל היות שזאת הזיווג הוא מדרגה אחת גבוהה ממנה, הוא אומר חוק, כל מדרגה עליונה לגבי תחתונה, אומר הרב, נקרא מקיף. נמצא, שמלכות מקבלת עכשיו מקיף אחד מכלי דזעיר אנפין שמאיר.

נמצא שהמלכות היה לה נרנח"י פנימיים, ונאבדה לה, אבל יש לה עדיין מקיף בזיווג שנעשה בחינה ג'.

בשלב ב' נמצא, יש יחידה ...