שיעור בוקר 09.11.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: השלום בעולם

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 463, מאמר "השלום בעולם"

קריין: כתבי בעל הסולם, עמוד 463, מאמר "השלום בעולם". אנחנו ממשיכים בכותרת "בהעדר יכולת להנהיג מדת האמת ניסו להשתית את המדות התרומיות".

אנחנו רואים עד כמה שהמאמר הזה הוא מאמר מאוד עמוק ועד כמה שהוא אקטואלי וממש כדאי לנו לחרוש אותו יותר ויותר, כי ממנו אנחנו גם יכולים להבין יותר מה קורה לנו, וגם לצאת לכול מיני מקומות, ללמד, לפזר את הידיעה הזאת לכולם. המאמר מאוד מאוד עמוק ורחב, ממליץ לכם לחזור ולקרוא אותו כול פעם שאפשר יותר ויותר, אתם תגלו בו עמוקות.

בהעדר יכולת להנהיג מדת האמת ניסו להשתית את המדות התרומיות

"ועתה - לענין ג' המדות הנשארות, שהן: חסד, צדק, ושלום. שלכאורה, לא נבראו מתחילתם. אלא לקחת מהם סימוכין, להסמיך בהם את האמת החלש מאד בעולמנו, ומכאן התחילה ההיסטוריה ההתפתחותית לטפס על דרגותיה האיטיות והנחשלות ביותר בהתקדמותה לסידור חיי הציבור.

כי להלכה, הסכימו כל בני החברה, וקבלו עליהם בכל תוקף, לבלתי נטות מהאמת אף משהו - אבל למעשה נהגו הם עצמם בהיפך גמור מהאמת, כמוסכם. ומאז, נפל גורלו של האמת להיות בחלקם של השקרנים ביותר, ואינו מצוי לעולם אצל החלשים והצדיקים, שיוכלו אפילו להסתייע במדת האמת, לא מיניה ולא מקצתיה.

כאשר לא יכלו להנהיג את מדת האמת בחיי הציבור, נתרבו הנחשלים והנעשקים בתוך החברה - - - ומכאן יצאו וצמחו מדות "החסד והצדק", לפעול פעולתם בסדרי החברה, כי כללות קיום החברה היה מחייב את המוצלחים שבהם, לתמוך בנחשלים. וזאת כדי לא להזיק לחברה בכללותה, לפיכך היו נוהגים עמם לפנים משורת הדין, דהיינו, בחסד ובצדקה.

אמנם, מטבע הדברים, בתנאים שכאלה מתרבים הנחשלים והנעשקים, עד שמספיקים למחות במוצלחים, ולעשות מריבות וקטטות - - - ומכאן יצאה ונתגלתה מדת "השלום" בעולם. - הרי, שכל אלו המדות: חסד, צדקה ושלום, יצאו ונולדו מחולשת האמת." אבל כשמשתמשים בהן אז רואים גם שאנחנו לא יכולים על ידן לנהל את העולם בצורה נכונה.

"והיא שגרמה להתפלגות החברה לכתות כתות, מהם תפסו את מדת החסד והצדקה, דהיינו, לוותר מרכושם לאחרים. - ומהם שתפסו את מדת האמת, דהיינו, שלי שלי, ושלך שלך.

ובדברים יותר פשוטים, אפשר לחלק את שתי הכתות לבעלי "בנין" ולבעלי "חורבן", בעלי בנין הם אותם החפצים בבנין, ובטובת כלל הציבור. ולענין זה הם מוכנים לוותר פעמים תכופות מרכושם לאחרים.

אבל אלו שהיו נוטים מטבעם לחורבן ולהפקרות, היה נוח להם להאחז במדת האמת, דהיינו, "שלי שלי ושלך שלך". לתועלתם הפרטית, ולא היו רוצים לעולם לוותר אף במשהו מחלקם לאחרים, וזאת, מבלי להתחשב בסכון קיום הציבור, להיותם מטבעם בעלי חורבן".

אני חושב שאתה צריך לקרוא שוב. לא להתבייש, לשמוע יותר ויותר ולשאול. הדברים האלה הם עמוקים מאוד אבל אנחנו חייבים לדעת אותם, להרגיש אותם ולראות איך שבחברה שלנו, בעולמנו כאן ועכשיו, מתגלים כל הדברים האלה לעינינו.

תלמיד: אתה יכול לפני שניכנס ונצלול פנימה, להגיד איפה רואים את זה היום בחברה שלנו שנוכל לצייר את זה נכון.

בעל הסולם אומר לנו מה שקורה בטבע ולפי הטבע, אנחנו בני העולם מסתדרים, אלו הולכים לפי מידת "האמת" ואלו הולכים לפי הכוח ואלו לפי ההשפעה, הוא קורא בצורה אחרת למידות התרומיות האלה.

ברור שלפי האמת אנחנו לא יכולים להתנהג, ובמקום זה אנחנו מתנהגים בכול מיני אופנים אחרים. אז אנחנו מעמידים כל מיני מערכות שעוזרות לחלשים, ואנחנו נותנים תשלום דיפרנציאלי לאימהות עם הילדים, ולזוגות צעירים, וכל מיני כאלה דברים.

זאת אומרת, אנחנו רוצים להשלים מה שהבורא לא עשה בצורה נכונה ויפה. הוא כאילו עשה קלקול בעולם ואנחנו רואים שהעולם מקולקל מלכתחילה, אבל אנחנו לא מבינים מה הוא התיקון. ואנחנו רוצים לעשות תיקונים מחוצה לאדם, במקום לעשות תיקון בתוך האדם, זו כול הבעיה. לכן אם היינו יכולים ללכת לפי האמת, אז היו צריכים לתקן כל אחד ואחד, אלא אנחנו הולכים ומתקנים את מידות הקשרים בינינו ומזה כול הבעיה.

בואו נקרא שוב .

בהעדר יכולת להנהיג מדת האמת ניסו להשתית את המדות התרומיות

"ועתה - לענין ג' המדות הנשארות, שהן: חסד, צדק, ושלום. שלכאורה, לא נבראו מתחילתם. אלא לקחת מהם סימוכין, להסמיך בהם את האמת החלש מאד בעולמנו, ומכאן התחילה ההיסטוריה ההתפתחותית לטפס על דרגותיה האיטיות והנחשלות ביותר בהתקדמותה לסידור חיי הציבור.

כי להלכה, הסכימו כל בני החברה, וקבלו עליהם בכל תוקף, לבלתי נטות מהאמת אף משהו - אבל למעשה נהגו הם עצמם בהיפך גמור מהאמת, כמוסכם. ומאז, נפל גורלו של האמת להיות בחלקם של השקרנים ביותר, ואינו מצוי לעולם אצל החלשים והצדיקים, שיוכלו אפילו להסתייע במדת האמת, לא מיניה ולא מקצתיה." כאן זו השאלה שלי, האם אתם מבינים מה זה נקרא תכונת ה"אמת"? נראה לך שכן או לא?

קריין: לא נראה לי.

יופי, אז נשתדל לקרוא את שוב "הקשיים המעשיים בקביעת "האמת"". חוזרים על זה שוב. אז מוחקים את כל השאלות שיש לכם כאן על המסכים, ותרשמו או תשאלו לפי הטקסט.

הקשיים המעשיים בקביעת "האמת"

"כאשר אנו דנים במדות טובות, "להלכה" ודאי שאין לנו מדה יותר טובה ממדת "האמת". שהרי כל הטוב שגדרנו לעיל, בזיקה שבין היחיד והציבור הוא, כאשר הפרט נותן, וממלא בשלמות תפקידיו כלפי הכלל - וגם נוטל חלקו מהכלל בצדק וביושר - - - כל זה אינו אלא דבר "אמת" אלא החסרון הוא, כי "למעשה" אין מדה זו מתקבלת כלל על הציבור. והנה הקושי למעשה שישנו באמת האמור מוכח מתוכו, שיש כאן איזה פגם וגורם, שלא יתקבל על הציבור. וצריכים להתבונן: מהו אותו הפגם.

וכשתפשפש היטב בהאמת האמור, בכשרונו המעשי, תמצאהו בהכרח שהוא מעורפל ומסובך מאד, ואי אפשר כלל לעין האנושית לעמוד עליו.

שהרי האמת מחייבת אותנו להשוות כל היחידים שבציבור, שיקבלו חלקם לפי מדת יגיעתם, לא פחות ולא יותר, וזהו הבסיס היחידי, האמיתי, שאין להרהר אחריו, שהרי ודאי הוא, שכל הרוצה להנות מיגיעתו של חברו, מעשיו הם כנגד הדעת והאמת הברור האמור.

אבל כיצד יצוייר לנו, שנוכל לברר את האמת הזו, באופן שתתקבל על לב הציבור. למשל, אם נדון בדבר לפי העבודה הגלויה, כלומר, לפי מספר השעות, ונחייב את כל אחד ואחד לעבוד מספר שעות שווה - עדיין לא תתגלה לנו כלל מדת האמת.

ואדרבה - יש כאן שקר גלוי, משום ב' דברים: הא' הוא משום הצד הפיזי, והב', משום הצד הנפשי של העובד.

כי מצד הטבע, אין הכח לעבודה שוה אצל כל אחד ואחד, - ויש לך אחד מהחברה שהוא מתיגע בעבודתו, מפני חולשתו, בשעה עבודה אחת - הרבה יותר מחברו העובד שתי שעות, או יותר.

וכן יש לפנינו ענין פסיכולוגי. כי העצל מאד מטבעו, מתיגע ג"כ בשעה אחת - יותר מחברו בשתי שעות או יותר. ולפי השקפת מדת האמת, הברור, אין לנו לחייב חלק אחד מהחברה, להתיגע, יותר מהחלק האחר, לספוק צרכי חייהם.

ולמעשה, נמצאים הגבורים והזריזים הטבעיים שבחברה, נהנים מיגיעתם של אחרים, ומנצלים אותם בזדון לבם, בנגוד למדת האמת, כי הם מתייגעים מעט מאד, לעומת החלשים והעצלים שבחברה."

שאלה: כתוב "וכשתפשפש היטב בהאמת האמור, בכשרונו המעשי, תמצאהו בהכרח שהוא מעורפל ומסובך מאד, ואי אפשר כלל לעין האנושית לעמוד עליו." הוא רוצה להגיד פה שזה בלתי אפשרי לעין האנושית לקלוט בכלל במה מדובר?

הוא רוצה להגיד שקשה לנו מאוד לזהות את מידת האמת.

שאלה: נראה שהוא מודד את מידת האמת כלפי כמה שהאדם מתייגע, למה המדידה היא כלפי כמות היגיעה?

לפי מה אתה יכול למדוד עוד?

תלמיד: לפי כמה שהטבתי לחברה.

איך אתה יכול לעשות את זה, אתה יכול למדוד כוחות פנימיים של האדם? שאם אני מתייגע בחמישה קילו ואתה מתייגע בעשרים קילו אז היגיעה שלנו היא שווה, כי אני מצד הטבע נותן אותם הכוחות כמו שאתה נתת מצד הטבע. אתה יותר חזק יותר זריז, ואני יותר עצל ויותר חלש, איך אתה יכול למדוד את הדברים האלה?

שאלה: אני מבין שכל אחד מקבל לפי העבודה שלו, וצריך להיות איזשהו איזון בין מה שהאדם עובד למה שהוא מקבל, החברה לא מבינה את זה, אבל מה התפקיד שלנו בזה כתלמידי קבלה?

אנחנו צריכים להתחשב בכוחות הפנימיים של האדם, שכל אחד ואחד עושה מאמץ שווה לאחרים, ואם אתה חזק ואני חלש אז יכול להיות שאתה תעשה עבודה לפי הכוחות שלך, פי שתיים ממני, אבל זה ייחשב כמו שאנחנו שווים. מפני שאני יכולתי לפי הכוחות שלי לעשות כך, ואתה לפי כוחות שלך חייב לעשות פי שתיים. וזה יהיה שווה, ככה זה יחשב.

שאלה: האם תוכל להסביר יותר, את מה שהוא כתב ש"אמת מהארץ תצמח" בתחילת המאמר, כי אמרת שזה יוסבר בהמשך.

זה לא הזמן. זה מגיע מהרצון הנכון, שהאמת מארץ יצמח. מזה שאנחנו נשתמש נכון בארץ, ברצון, "ארץ" זה מהמילה רצון, ואם אנחנו משתמשים נכון ברצון אז משם אנחנו מוצאים את מידת האמת, ומשתמשים בה נכון.

שאלה: יכול להיות שאני מתבלבל אבל אני רוצה לשאול על ההגדרה עצמה, למה הוא מדבר פה על אמת? כאילו שמדובר פה על צדק ולא על אמת.

אני לא יכול עכשיו לדבר על מה ההבדל בין זה לזה. אנחנו צריכים להיכנס לזה ואל תתבלבל, בינתיים רצוי כך.

שאלה: למה הוא כותב פה שהגיבורים כאילו מנצלים את החלשים אם זה בעצם הכוח שניתן להם?

אז מה אם זה ניתן להם, מי אומר לך שהבורא צודק? הבורא נתן לכל אחד תכונות שונות ואז כל אחד לפי התכונות האלה הוא יותר או פחות מאחרים, אנשים לא שווים, בגלל זה יש לנו בעיות. מי אומר לך שהכול נברא בצדק? הכול נברא בחוסר צדק מוחלט, כדי שאנחנו בעצמנו נשלים את זה לצדק המוחלט. ממש נוסיף לכל אחד ואחד כמה שהוא יגיע לעמק השווה עם כולם.

תלמיד: אז למה הם כביכול מנצלים את זה?

החזקים ודאי שמנצלים, כי הם עושים בשעת העבודה פי שתיים מהחלשים, אז הם ממש מנצלים את העולם.

שאלה: האמת היא אבסולוטית? היא מוחלטת? או יש לה פרשנות אישית?

לא, אמת זו אמת, זה כלפי הרצון לקבל שהבורא ברא עם כל התיקונים.

שאלה: מה הקשר של המידות האלה לרצון לקבל, מה כל זה קשור לרוחניות?

הן כולם רוכבות על הרצון לקבל.

שאלה: מה זו אמת ולמה אנחנו צריכים לדעת על זה?

כי אנחנו לא יכולים להגיע לשלום, לשלמות, אם אנחנו לא נקיים את מידת האמת, אמנם לא כמו שהיא בעצמה אלא בצורות טרומיות.

שאלה: להגיע לאמת המוחלטת בגילוי, או שזה נשאר בהסתרה?

לא, אנחנו צריכים להגיע למצב שהכול יהיה ברור לכולם. כמה כל אחד קיבל מהטבע, מהבורא, וכמה שהוא קיבל כהשלמה מהכלים ואז כולם מגיעים לעמק השווה.

תלמיד: נכון לעכשיו יוצא, שהאנשים הכי רוחניים שנותנים את התועלת הכי גדולה לחברה, אז אותם החברה לא מבינה.

כן.

שאלה: האנטישמיות היא גילוי האמת?

אנטיסמיטיזם אלה הכוחות שמקדמים את היהודים לתיקון, מפני שיש בהם שיטת התיקון והם מתעצלים להפעיל אותה. הם גם לא יודעים בעצמם, אבל כדי לעורר אותם.

שאלה: האם אפשר לקיים את האמת רק במקרה שכל אחד מרגיש את הפנימיות של האחר? הכוח הפנימי של האחר?

כן, אנחנו צריכים דרך החיבור בינינו ועם הבורא, לגלות את כוח החיבור בינינו, שכל אחד משפיע לאחרים מכל הלב והנפש ואז אנחנו מגיעים לדרגת האמת. לא מתחשבים פחות, יותר, [אלא] כל אחד נותן ב100% וכך מגיעים לאמת. אבל לא שבזה אנחנו שווים, אלא אנחנו מתחברים בצורה כזאת ואז הכול מסתדר. יש כאן שני תנאים, כל אחד נותן כל מה שיש ביכולת שלו לחיבור הכללי ואז משלימים זה את זה. כמו נגיד נמלים בעבודה שלהם.

שאלה: העשירייה כבסיס לחברה, האם יכולים לחפש את האמת בתוך העשירייה?

בתוך העשירייה אתם לא יכולים למצוא את האמת, אלא אם העשירייה מתקשרת עם הבורא ומגלה איך שהוא מאיר בעשירייה ואז גילוי הבורא בעשירייה נקרא אמת.

שאלה: האם הערבות שאנחנו צריכים לגלות, היא זאת שמכסה על ההבדלים ומביאה אותנו אל האמת?

כן, לפי הפעולה זה כך.

שאלה: איך גילוי האמת ישפיע על כל המציאות?

גילוי האמת מביא את כל המציאות לצורה עגולה, או לצורה כדורית, שכולנו כולנו נכללים ביניהן, כך שמתגלה בתוכן תכונת הבורא, כוח הבורא ובזה מגיעים לשלמות.

שאלה: אם נלמד לשלוט נכון בקו ימין ובשמאל?

לא. ימין, שמאל זה עדיין לא מביא אותנו לשלמות

שאלה: רק האמונה למעלה מהדעת יכולה להביא אותנו לאמת?

כן זה אמצעי.

שאלה: מהי אמונה למעלה מהדעת בצורה פשוטה?

הוא צריך לקרוא מה שאנחנו כבר קראנו על זה ולהשתדל להיכנס לזה. הוא מחפש ממני משפט קצר וכבר הוא יודע, [אבל] זה לא יודע. על ידי יגיעה, כשהוא רוצה להבין ולהרגיש, אז על ידי היגיעה שלו הוא פותח בתוכו רגש חדש, שכל חדש ושם מתחיל להבין מה זה נקרא אמונה למעלה מהדעת.

שאלה: אז יוצא, שאפשר רק בחברה מתוקנת לייצב את האמת ועד שאנחנו לא מתוקנים, אי אפשר לדבר על זה. אז למה זה נקרא אמת?

מפני שלפי ההגדרות האלו אתה חייב לבנות את החברה. זה הכול.

(סוף השיעור)