שיעור בוקר 27.03.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
בניין החברה העתידית – קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם
אני רק רוצה להגיד דבר אחד, שהמטרה של הלימוד שלנו היא התקשרות. ולפי מידת ההתקשרות הנכונה אנחנו נזכה לגילוי הבורא בינינו. ולכן מאד חשוב איך אתם שואלים, איך אתם מפעילים מיקרופון, איך אתם מכבים את הרמקול לידכם כדי שאתם לא תפריעו לאחרים, שכולם יבינו את השאלה שלכם ואת התשובה שלי. וזה לא חשוב מה השאלה והתשובה אלא החיבור שעל ידו נתחבר, זה החשוב.
לכן זה שאתם [רוצים] רק לשאול, רק לשמוע וכלום לא חשוב לכם, ולגמרי לגמרי לא שמים לב לכל מאות האנשים שנמצאים יחד איתכם, זה גרוע מאוד וזה מה שאני רואה בשאלות שלכם. אתם לא משתמשים בלימוד כיצירת הקשר, יצירת הקבוצה, ולכן לא ייצא לכם כלום מהלימוד כזה. לא ייצא. כל הלימוד זה כדי למשוך המאור המחזיר למוטב שיחבר בינינו לפי הרצון שלנו להיות ככלי אחד. ואני לא מרגיש את זה לפי היחס שלכם, לפי ההשתתפות שלכם.
אז בואו נשים לב שהעיקר בשבילנו זה חיבור כי בתוך החיבור אנחנו מגלים את הבורא, ומזה ששואלים מתוך השכל בלבד, אני אפילו לא רוצה לענות. אין בזה שום רווח, "לא החכם לומד". אז אני מבקש, אנחנו צריכים ללמוד, אני מבין שזה בעיה, צריכים להתרגל לזה, צריכים להבין מה הלימוד, מה אופי הלימוד ואיך אנחנו מתקרבים, אבל בלי היחס הנכון שאנחנו מפתחים זה אל זה יום יום, אנחנו לא נתקדם.
קריין: הנושא שלנו הוא "בניין החברה העתידית", נמשיך בקטע מספר 19 מתוך "כתבי הדור האחרון" של בעל הסולם. אומר בעל הסולם:
"לאגואיזם צבורי אין תקנה, רק דת, כי החינוך שאינו מבוסס על כלום, בנקל יוכל איזה רשע ערום להחריבו, והראיה גרמניה. ואילו קרה היטלר לגרמניה דתית לא היה עושה כלום."
(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")
שוב
"לאגואיזם צבורי אין תקנה, רק דת," הוא קורא לאמונה "דת", זאת אומרת נטייה לבורא, להשתוקק לגלות את הבורא בינינו, בחיבור בינינו, ובחיבור טוב בינינו. אחרת מיד החיבור הטוב הופך להיות לחיבור נאצי שבנוי על השנאה למישהו. כאן, צריכה להיות אהבת עולם. "כי החינוך שאינו מבוסס על כלום, בנקל יוכל איזה רשע ערום להחריבו, והראיה גרמניה. ואילו קרה היטלר לגרמניה דתית לא היה עושה כלום."
(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")
זאת אומרת, הוא דיבר גם על הרוסים בזמן המהפכה הרוסית, שאם הם היו נמשכים להשפעה הדדית ולכל העולם ולבורא, אז ודאי שלא היו נופלים ומפסידים כל כך גם ברוסיה, גם בגרמניה. זאת אומרת, כל העניין הוא שאנחנו צריכים להגיע לחיבור בינינו, ובחיבור בינינו זאת אומרת בכל האנושות בסופו של דבר, שבתוכה יתגלה הבורא, כוח ההשפעה והאהבה.
תלמיד: בעל הסולם מבדיל פה בין דת לבין חינוך.
כן.
שאלה: מה זה הדגש שהוא רוצה לתת, שחינוך שהוא ללא דת לא מספיק, לא מחזיק?
זה פילוסופיה, זה פסיכולוגיה, ובעל הסולם מזלזל בזה בצורה גלויה.
תלמיד: אז מהו המרכיב הנוסף שצריך להוסיף לחינוך, לדוגמה כשיש חינוך לחיבור בין בני אדם?
זה לא מספיק.
תלמיד: לא מספיק, אז מה המרכיב הנוסף?
בחיבור בין בני אדם יש לך בדיוק את השיטה הנאצית.
תלמיד: אז מה צריך להוסיף לחינוך לחיבור?
שזה יהיה באהבה לא בקבוצה, אלא הכוללת, "אהבת עולם" מה שנקרא. אהבת העולם זה שאתה מתייחס באהבה לכול, ואז האהבה היא מכוונת לבורא, כי בורא זה כל המציאות. כל המציאות, כל העולמות הכול הכול יחד כלים, אורות, כול מה שיש זה הבורא, והיחס שלך לדבר הזה, נקרא "אהבת עולם".
תלמיד: אז אם הייתי מחנך לאהבת עולם זה היה מספיק?
ודאי שכן. אבל אני לא יודע למה אתה מתכוון, בשבילך אהבת עולם זה משהו מוגבל. "ישראל, אורייתא, קוב"ה" כמו שאנחנו אומרים, זה אהבת עולם.
תלמיד: חינוך לאהבה הוא לא מספיק?
אנשים לא מקבלים את זה בצורה כמו שאתה אומר או אולי כמו שאתה מתכוון. הם לא מקבלים את זה בצורה כזאת שזה כולל הכול. הבורא זה הכול, המושג הזה כולל הכול, גם אנחנו בפנים כל הנבראים, כל העולמות, הכול זה בתוך הבורא, בתוך כוח ההשפעה ואנחנו נמצאים בתוכו, רק כדי שאנחנו נכיר איפה נמצאים, נגלה אותו, וגם נגלה אותו כטוב, כמיטיב ככוח הכי טוב, לכן ברא אותנו בצורה הפוכה, שמהטבע ההפוך ממנו אנחנו נגלה אותו דווקא כטוב, לאט לאט נרצה להשתנות, נרצה לגלות אותו כטוב.
תלמיד: הגילוי של הבורא הוא בתוך האהבה לבריות?
כן, זה מתבטא בתוך האהבה לבריות כי אחרת אני לא יכול להגיע לבורא. בבורא אין לי שום אחיזה. איך אני יכול להיות באחיזה עם הבורא? רק בתנאי שאני אוהב את הבריות, אוהב את הטבע, אוהב את הכול, אז סך כול הכולל זה הבורא, אני לא יכול להגיע אליו. אני צריך באיזו צורה שהרגש שלי יהיה מלובש ושהוא יתגלה שם כממלא. אין לי אפשרות אחרת לאחוז בו במשהו. מה הילד מרגיש כשאמא אוהבת אותו, שהיא נותנת לו משהו מתוק, אז בשבילו זה נקרא שאמא אוהבת אותו.
תלמיד: אז חינוך לאהבת הבריות מספיק? לאהבת כל הבריות?
חינוך לאהבת הבריות לא מספיק.
תלמיד: למה?
אם אתה תעשה שכל הבריות זה כולל הכול, אז זה מספיק. זה מה שלומדים "מאהבת הבריות לאהבת ה'", שלאהבת ה' אין לנו בעצם מצווה, זה אחרי כל מה שאנחנו עושים, לכל מה שאנחנו מתייחסים באהבה, אז אנחנו מגיעים בסך הכול לכולל הזה. אבל את הכולל הזה לא אנחנו משיגים, אלא אז הוא מתגלה לנו כמתנה כביכול, כשכר.
תלמיד: אז יוצא שמה שצריך לעשות זה חינוך לאהבת כל הבריות?
כן.
תלמיד: אז למה בעל הסולם פה כותב שחינוך לבד לא מספיק, צריך דת.
כי את החינוך עצמו אתה לא יכול לייסד על סתם קשר אהבה. מאיפה תקבל אהבה? את כוח האהבה מאיפה תקבל? אם אתה לא תקבל מהבורא כוח אהבה, אז אתה מפתח אהבה אגואיסטית שהיא בהכרח קשורה לשנאה מהצד השני, את מישהו אתה אוהב ומצד שני אתה צריך גם לשנוא מישהו. אתה לא יכול לאהוב משהו אם לא לשנוא משהו. זה לא קיים. רק הבורא מסדר לנו דברים שאת זה אוהבים ואת זה שונאים בצורה כזאת, ואחר כך גם השנאה שלך לסטרא אחרא הופכת לתיקון.
תלמיד: בן אדם מרגיש את עצמו ואת שאר בריות העולם, נכון?
כן.
תלמיד: אז אפשר לחנך אותו במקום כמו שהטבע יצר אותך אוהב את עצמך, שאתה תצטרך להתפתח לרמה שתאהב את כל שאר בריות העולם. נכון?
אני לא מבין מה אתה שואל וגם למה אתה חותר, כי כל מה שאני מרגיש באהבה, זה אהבה עצמית.
תלמיד: אז נחנך אותך לפתח אהבה לזולת. מי זה הזולת? לכל הזולת, לכל בריות העולם בלי הבדל.
אין דבר כזה.
תלמיד: מה פירוש?
אני לא יכול לאהוב אף אחד, אני אוהב את עצמי, מה שנעים לי, את זה אני אוהב. מה שלא, לא נעים לי, לא אוהב.
תלמיד: ועל זה מתחיל לעבוד חינוך, חינוך מתחיל לבנות בך מה שאין בך, זה ברור.
חינוך לא יכול לסדר אותי לאהוב מישהו.
תלמיד: אז מי יכול לסדר אותי?
אף אחד. אף אחד חוץ מהאור העליון שאז הוא מביא לי תכונה חדשה שנקראת "אהבת הזולת", שהיא למעלה מהאגו שלי.
תלמיד: אז אין חינוך?
חינוך כן, אבל לא חינוך לאהבה.
תלמיד: אלא חינוך למה?
זה חינוך, אבל זה חינוך לאהבה אגואיסטית.
תלמיד: אני לא רוצה אהבה אגואיסטית.
לא, אני לא יכול להסביר. תסדר את הדברים ואז נדבר. בעל הסולם כותב על זה.
קריין: קטע 20 "כתבי הדור האחרון" בעל הסולם אומר:
"דת ההשפעה מביאה תועלת הן לגוף והן לרוח וע"כ מוכרח ומוסכם מכל השיטות שבעולם."
(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")
מפני שדת ההשפעה, זאת אומרת תכונת ההשפעה אם אדם רוכש אותה, מביאה תועלת לגוף ולרוח. מה זאת אומרת לגוף? לרצון לקבל ולרצון להשפיע, ואז אדם מתמלא בכל האור העליון הזה שדת ההשפעה מביאה לו. זאת אומרת תיקון כללי לרצון לקבל שלו.
קריין: 21.
"ולפי"ז מוכרח תורת ההשפעה לזולתו מכל דרי עוה"ז, שהרי בה תועלתיות גופני וגם נפשי לפי חכמת הקבלה."
(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")
קריין: 22.
"האדם לא יוכל להסתפק בצווים יבשים, בלי שילווה אותם טעמים הגיוניים, ההולכים ומחזקים המנהגים ההם. כלומר, שיטה פילוסופית. ולגבי דידן כבר מוכנת פילוסופיה שלמה על הרצון להשפיע, שהוא קומוניזם אלטרואיסטי, המספיק לאדם להגות בו כל ימיו ולהתחזק על ידו במעשי ההשפעה."
(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")
שוב.
קריין: "האדם לא יוכל להסתפק בצווים יבשים, בלי שילווה אותם טעמים הגיוניים," כן. הוא צריך איזה טעם, זה ברור. אחרת הוא אפילו לא יזכור את הדברים שמופשטים ממנו. "טעמים הגיוניים, ההולכים ומחזקים המנהגים ההם. כלומר, שיטה פילוסופית. ולגבי דידן כבר מוכנת פילוסופיה שלמה על הרצון להשפיע, שהוא קומוניזם אלטרואיסטי, המספיק לאדם להגות בו כל ימיו ולהתחזק על ידו במעשי ההשפעה."
(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")
מה שחסר בכל השיטה הזאת של קומוניזם אלטרואיסטי, זה שהם לא היו קושרים את עצמם קודם כל לכל העולם, גם לקבוצה וגם לבורא. שכל שלושת המרכיבים האלו בצורה מרכזית, הכרחית לא היו ולכן זה לא התקיים. זה מה שהוא כותב על המחקר שלו על מה שרצו לעשות ברוסיה.
(סוף השיעור)