סדרת שיעורים בנושא: undefined
שיעור בוקר 15.01.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
אמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: נושא השיעור – אמונה למעלה מהדעת, קטעים נבחרים מהמקורות.
אנחנו נמצאים בתפיסת מציאות בחמשת החושים הגופניים שלנו. גופניים זה נקרא ברצון לקבל שהבורא ברא ושבו אנחנו מרגישים את עצמנו. זה לא חשוב שכל אחד מרגיש משהו בסגנון משלו ושלכל אחד יש איזו תפיסת עולם משלו, בסך הכול הציור הוא אותו ציור. אנחנו מרגישים רמות ברצון לקבל שלנו מההתפעלות שאנחנו מקבלים מדומם, צומח, חי ומדבר שבעולם הסובב, כביכול שסובב אותנו.
אחר כך אנחנו לומדים קצת שיש תפיסה אחרת, שהיא תפיסה יותר אמיתית, שאדם לא מרגיש בתוך הכלים שלו איך הם מתפעלים, אלא הוא יכול גם לצאת מהכלים שלו, להתעלות למעלה מהם, ולהרגיש מציאות לא שעוברת דרך התכונות שלו וכך הוא מתפעל מהמציאות, אלא מציאות שהיא למעלה מהתכונות שלו, עוד לפני שנכנסת התפעלות בכלים שלו. זאת אומרת, מתעלה מעל עצמו ומרגיש מציאות שהיא למעלה ממנו, לפני שמגיעה ומתלבשת בו.
התפיסה הזאת נקראת "אמונה למעלה מהדעת". זאת אומרת, האמצעי להרגיש את העולם העליון, את הבורא, את מה שבאמת נמצא לא בתכונות האדם אלא למעלה ממנו, נקרא גישה של אמונה למעלה מהדעת, שתכונת ההשפעה, תכונת הבינה היא קובעת מה אני ארגיש. בשביל זה אני צריך לצמצם את האגו שלי, במה שניתן לי בינתיים, בכל מדרגה ומדרגה יש לי את העבודה הזאת מחדש, ואחרי שאני מצמצם את האגו שלי, אני רוצה להתעלות למעלה ממנו ולהתחיל להרגיש את המציאות לא בכלים דקבלה שלי אלא בכלים ההפוכים, בכלים דהשפעה.
וכך באמת אפשר להרגיש את המציאות. אבל באיזה כלים, באיזה תכונות? אני לא אתלבש במשהו אחר, אני לא יכול, אלא אם את אותן התכונות שיש לי אני הופך מלהשתמש בהן בסגנון הקבלה לסגנון ההשפעה, כך שעל ידי התכונות דלקבל שיש לי אני יכול להשפיע, לעבוד בהן בצורה הפוכה, לא לטובתי אלא לטובת הזולת, אז יוצא שכך אני מתעלה מעל עצמי ובונה מעלי חוש חדש שנקרא החוש הרוחני.
שאני לא מקבל ברצון לקבל, במלכות, אלא באמונה למעלה מהדעת, בבינה למעלה מהמלכות. שם אני רוצה לקבל את ההתרשמות, לחיות, להרגיש את כל המציאות. וכך אנחנו מתקדמים לתפיסת המציאות החדשה.
הדברים האלה מגיעים לאט לאט לאדם על ידי השפעת האור העליון, הכוח העליון שמגיע לאדם במידה שהוא מבטל את עצמו, במידה שמבין שהוא יכול לבטל, מה לבטל, בשביל מה. יש כאן הרבה שאלות, הרבה ימים צריכים לעבור על האדם עד שהוא מבין, מרגיש, עד שהולך לקראת פעולות ההשפעה, ועוזב אותן, ושוב חוזר ושוב עוזב. וכך עד שיוכל לעמוד על זה ולהגיד, "כן, דווקא את זה אני רוצה, ועל זה אני עומד, אני חייב לקבל את תכונת ההשפעה, שהיא תהיה אצלי יותר חזקה מתכונת הקבלה הטבעית שלי ואני חייב כך להתקיים".
וודאי שכאן, ככל שהוא נמצא בחברה גדולה וחשובה בעיניו, ככל שמכניע את עצמו כלפיהם, כך יוכל לקבל מהם גדלות תכונת ההשפעה, גדלות הבינה או האמונה שתהיה למעלה מדעתו, מתכונת המלכות, מתכונת הקבלה. וכך הוא יתקדם.
לכן הכול תלוי בעצם בעבודה שלנו בעשירייה, בחברה הגדולה, עד כמה נסדר את כל היוצרות האלה שישפיעו עליו, שיטפלו בו, שיסתדרו ביניהם, כך שאדם סוף סוף ירגיש שהכול תלוי בכמה גדלות ההשפעה תהיה בעיניו יותר מגדלות הקבלה. בעליות וירידות כלפי ההבחנות הללו כך הוא יתקדם.
יש ימים לטובה, ימים לרעה כביכול, כי לא יכול להיות שיהיה אור בלי חושך שקודם לו, ואדם מתרגל לזה ומגיע למצב שהוא כבר נמצא למעלה מכל ההבחנות האלה, אור וחושך, אלא מבין שכך צריך להיות. זו בעצם המציאות שפותחת בו את החושים המנוגדים ועל ידם ובתוכם דווקא, בעזרתם הוא מתחיל לקלוט את העולם הרוחני, העולם העליון.
זה בעצם מה שיש לפנינו. את כל היתר בואו נתחיל ונשיג מכל הקטעים שיש לפנינו. צריכים רק להבין שלכל אחד ואחד מאיתנו יש תכונות שונות, אחרת לא היה שונה מאחרים והיה אחד. וההבדל בינינו הוא בסוג הרצון לקבל שיש בכל אחד ואחד, ולכן אנחנו צריכים ללמוד כללים, איך אנחנו מתעלים מעל הרצון לקבל שלנו לרצון להשפיע, אבל יחד עם זה לא צריכים לשכוח שכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. כי אם אדם מרגיש שיש לו קושי גדול בעבודה, זה סימן שיקבל פעם כוחות עזרה מלמעלה, אולי יותר מאוחר מהחברים שלו שיש להם רצון לקבל פחות ממנו, אבל על ידי זה הוא יתקדם, ויתקדם יותר.
לכן עד כמה שהאגו של האדם יותר גדול, ודאי שיותר קשה לעבוד עימו ולהתגבר עליו, אבל בהתגברות הזאת הוא יוכל להגיע להישגים יותר גדולים בהכרה, הבנה ובעיקר בעשיית נחת רוח לבורא.
בואו נראה מה שכותבים לנו מקובלים ונשתדל ממש להיות איתם בלב אחד.
קריין: אמונה למעלה מהדעת – קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מס' 1. כותב רב"ש:
"מטרם שהאדם מוכשר להשיג את האמת, הוא צריך להאמין, שהאמת היא לא כפי ערך ידיעתו והרגשתו, אלא שהיא בבחינת "עינים להם ולא יראו, אזנים להם ולא ישמעו". שזה רק מסיבת התיקון, בכדי שהאדם יבוא לשלימותו, שהוא מרגיש רק את עצמו ולא מציאות אחרת.
לכן אם האדם ישיב את לבו להשתדל ללכת בבחינת אמונה למעלה מהשכל, על ידי זה מכשירו ומתקנו לבוא לידי גילוי פנים. על דרך שמובא בזהר הקדוש שהשכינה הקדושה אמרה לר' שמעון בר יוחאי "אין מקום להסתתר ממך", היינו שבכל מיני הסתרות שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה', וזה הכשירו, עד שבא לידי גילוי פנים של אורו יתברך.
וזהו ענין גודל האמונה, שמוציא את האדם מכל מיני שיפלות והסתרות, אם האדם מתחזק בה ומבקש מה' שיגלה את עצמו."
(הרב"ש. 236 "מלא כל הארץ כבודו")
שאלה: מה זה אומר שאדם מוסר את הלב, למי הוא צריך למסור את הלב?
לתכונת ההשפעה. לב זה נקרא מלכות, רצון לקבל. זה הטבע שלנו, זה הכול אנחנו, ואנחנו צריכים להעלות את הרצון לקבל לכוונה על מנת להשפיע, להפוך בו את השימוש מקבלה לעצמי להשפעה לזולת. אז אני יוצא מתפיסת המציאות שהיא רק כולה בי, למציאות שהיא אמיתית שנמצאת מחוץ לי, שהיא לא תלויה בגבולות של הרצון לקבל. וזו בעצם כל העבודה שלנו.
ואז אנחנו מגלים שפועל בכל המציאות כוח השפעה ולא כוח קבלה, זאת אומרת לא אני פועל במציאות, אלא כוח ההשפעה שזה הבורא פועל בכל המציאות. וכך אנחנו מתחילים בזה כבר להשיג תכונות הבורא, כוחות הבורא, כוחות השפעה, עד שמגלים אותם כולם. במה מגלים? בזה שהכוחות האלה כוחות ההשפעה שולטים ברצון לקבל שלנו. כמו שאנחנו לומדים בפרצוף הרוחני, ראש ותוך שאנחנו עושים חשבון עד כמה שאנחנו יכולים גם בתוך הפרצוף, זאת אומרת ברצונות לקבל שלנו, לעשות בהם תכונות השפעה.
שאלה: איך נפתחים החושים בתוך העשירייה, מה עלינו לחפש?
זה קורה בדרך כלל על ידי כך שאנחנו משתדלים להתקרב לבבית איש אל חברו. העבודה הזאת לא נראית לעין, ודאי שאנחנו יכולים לשבת ולשתות ולאכול ולשיר, אבל כל הפעולות האלה הן פעולות חיצוניות ועד כמה הן אמיתיות או לא אנחנו נצטרך לבדוק. אלא, כל הנטייה של כל אחד ואחד להתבטל כלפי הקבוצה שלו, הנטייה הזאת היא לאט לאט מקרבת אליו את האור העליון. ולכן צריכים להשתדל להיות בזה, כמה שיותר.
שאלה: כתוב על רבי שמעון שבכל מיני הסתרות הרגיש והיה מאמין שכאן אור ה'. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת"?
עלינו לא להתנתק מהבורא. זה האור העליון, כוח ההשפעה הטוטאלי, כוח אהבה שממלא את כול המציאות. אמנם אנחנו לא מרגישים את זה, אבל בכל זאת צריכים להשתדל להחזיק את עצמנו במצב שכך הוא, שאנחנו פועלים בעולם שכולו כוח ההשפעה העליון. נמצאים בתוך הבורא. וכדי שאנחנו נגלה אותו, אנחנו צריכים לגלות את הכלים שלנו, עד כמה אנחנו מוכנים לזה, רוצים את זה, עד כמה אנחנו מעריכים את כוח ההשפעה למעלה מכוח הקבלה.
כי בנו אנחנו מרגישים שיש כוח קבלה, וככל שיכולים להיות באמונה למעלה מהדעת, או בכוח ההשפעה למעלה מכוח הקבלה, ואנחנו רוצים לקבוע את זה עד כמה שאפשר יותר בקבוצות שלנו, אז לפי זה אנחנו מתקרבים למצב שהאור העליון, הבורא, פועל עלינו ומעורר בנו, פעם יותר כוח השפעה, פעם יותר כוח קבלה, וכך אנחנו גדלים, כביכול כפי שאנחנו עולים בסולם בשתי רגליים, שמאל ימין, שמאל ימין. כך אנחנו עולים וזו העבודה שלנו.
לכן לא להתייאש ולא לחשוב שזו דרך קלה וקצרה ואפשר בקפיצה אחת לעשות את זה, אלא זה באמת בעליות, עליות. תראו מה שהאנושות עושה במשך כל אלפי שנות ההתפתחות שלה, כך גם כל אדם ואדם בכל הגלגולים שלו. זו העבודה שלנו, עד שמגיעים למצב שרוכשים את תכנות התיקון ויכולים להתפתח בה כבר בשני קווים. שמצד ראשון מגיע לנו רצון לקבל שמתגלה, ומצד שני, אנחנו יכולים לגלות את הרצון להשפיע ובשניהם לעלות על הסולם.
שאלה: האם יש איזה סימן שהכוח העליון מתגלה בעשירייה?
מי שמרגיש, מרגיש, מי שלא, לא. זה תלוי באדם, אם הוא מסור לעשירייה, אז הוא מקבל דרך העשירייה את ההשפעה מהבורא. ובמסירות לעשירייה יש הרבה מדרגות, הכול תלוי על פני איזה אגו של האדם הוא מבטל את עצמו. הכול נמדד לפי הרצון לקבל שלנו, לפי האגו שלנו. עד כמה שהאדם יכול להקטין את עצמו כדי לבטל את עצמו כלפי העשירייה, או במילים אחרות להחשיב את העשירייה למעלה מעצמו, כך הוא עולה ויכול לקבל מהם. כמו ברבי יוסי בן קיסמא. אולי צריכים לקרוא את הסיפור הזה שוב. הוא לא ארוך.
שאלה: רב"ש כותב שהאדם יגיע לשלמותו כשהוא ירגיש רק את עצמו ולא מציאות אחרת. אבל אנחנו מדברים על זה שעל האדם לבטל את עצמו ולהרגיש את החברים, אז על מה הרב"ש כותב כאן?
הרב"ש כותב שאדם צריך לבטל את האגו שלו כדי להרגיש את הזולת, את העשירייה. במידה שהוא נכלל בעשירייה, כך הוא מתחיל להשיג את הבורא שנמצא בתוך העשירייה, ששם הוא מסתתר. הבורא זה נקרא "אל מסתתר". איפה הוא מסתתר? בתוך החברים, ואם אני מתחבר לחברים ורוצה להתכלל בהם, אז אני מתחיל להרגיש שהרצונות האלה שלהם כלפיי הופכים להיות לרחם, ואני הופך להיות לעובּר בתוכם וכך גדל בתוכם, והבורא מגדל אותי. כוח החיים, כוח החיוּת כך עושה.
שאלה: מהם היסודות שעליהם נבנית אמונה למעלה מהדעת?
קודם כל שאני מבטל את הדעת שלי. זהו. והיתר אנחנו עוד נלמד.
שאלה: הרב"ש כותב כאן, "היינו שבכל מיני הסתרות שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה', וזה הכשירו, עד שבא לידי גילוי פנים של אורו יתברך". למה דווקא ההסתרות מביאים אותי לגילוי?
איך בעולם שלנו אתה מגיע להבנה, להכרה של משהו? מתוך מצב הפוך, שאתה לא מבין, לא מכיר, לא יודע. אותו דבר ברוחניות. רק ברוחניות אתה עוד צריך להכין את כלי התפיסה שלך, את כלי ההרגשה שלך, כי אין לך הרגשה לתופעות רוחניות.
תלמיד: כתוב בקטע הזה שדווקא ההסתרה היא זו שתהפוך אותי ופתאום אני אגלה את הפנים של האור. מה העבודה פה?
ההסתרה היא קודמת לגילוי. בוא נגיד כך, אנחנו מרגישים נניח צלילים מיוחדים באוויר ואתה לא מרגיש אותם, לא מבין אותם, לא מזהה אותם. אז איך אנחנו יכולים לעזור לך להשיג את הצלילים האלה? אנחנו קודם כל מספרים לך שיש דבר כזה. אתה לא מאמין, או לא אכפת לך, אתה לא מרגיש בזה צורך, ובגלל שזה לא מגולה אתה לא מרגיש איזה רווח יהיה לך מזה. כך בעצם כל בני האדם בעולם הזה. לך תסביר להם מה זו רוחניות, הם יאמרו שאין וזה לא חשוב.
אחר כך לאט לאט, על ידי כל מיני מכות, על ידי כל מיני אירועים במשך אלפי שנים, הם מתחילים להרגיש שבכל זאת חסר להם משהו - הם לא יודעים בשביל מה קיימים, למה, וכן הלאה. אחר כך גדל בהם כבר רצון במדרגות כאלה שהם יותר ויותר שואלים על מהות החיים. אם החיים בעצמם לא כל כך שווים והם לא יכולים למלאות את עצמם כמו ילדים קטנים בכל מיני משחקים, אז אנחנו רואים את האנושות כמו שהיא היום, שהיא מתחילה לרדת, וברצינות מתחילה לרדת מכל מיני ערכים שהיו קודם – "נטוס לירח, נבנה כל מיני מכונות מיוחדות, ננפח את החיים בכל מיני משחקים ואירועים, נגלה כל מיני כוכבים, יהיה לנו טוב" ועוד. אנחנו רואים שלאט לאט האנושות מתרוקנת מתוכן, ואפילו מכל מיני דברים כאלה שיכולים למלאות אותה בינתיים כמו אופנה ואפילו ספורט שהיה כל כך חשוב, ועוד כל מיני דברים, היא מאבדת חשיבות בכל העסקים שלה, ומה לעשות? האמת שלתשעים אחוז מכל העסקים שלנו בעולם הזה אין בהם שום צורך. גם הטבע כבר אומר לנו שאין יותר מה לקבל, אין יותר מה לסחוט מהטבע, אי אפשר יותר לסחוט, כי מה נשאר. זאת אומרת, אין לנו במה לעסוק בסופו של דבר בחיים האלה בצורה הנוכחית כמו שאנחנו רואים ומכירים.
מתוך זה אנחנו שואלים מה עכשיו. באה הפנדמיה שעוזרת לנו מאוד, מנקה ממש את כול השטויות, סוגרת אותנו בבתים, ויבואו עוד כל מיני תופעות מיוחדות בקרוב, ואז האנושות כבר תהיה מוכנה יותר לקליטת ערכים אחרים שהם לא קניות למיניהן, לעבוד ולקנות שוב ושוב, כל זה כבר נגמר.
תלמיד: כל הקושי שלנו הוא בעצם בהסתרה הזאת.
ההסתרה היא לא קושי.
תלמיד: למה לא?
ההסתרה היא הזדמנות לתקן את עצמנו לתפיסת המציאות האמיתית. לא שאנחנו נראה אותה דרך החיים שלנו כמו שהיום אנחנו חיים, דרך אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, אלא אנחנו צריכים לעלות לערכים חדשים שהם לגמרי שונים ממה שהיו קודם. כל הצורות האלה, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, הן יקבלו צורת השפעה ולא צורת קבלה, ואז מזה נרגיש כמה המילוי שלנו במהותו יהיה אחרת.
תלמיד: אבל בתקופה שלנו אנחנו כל כך הרבה אנשים בכל העולם, האם יש יותר כוח להסיר את ההסתרה הזאת בתקופה של גמר תיקון או שזה אותו דבר, שום דבר לא השתנה?
אל תסתכל על כל מיליארדי האנשים.
תלמיד: אני מדבר עלינו על בני ברוך, אנחנו המון אנשים.
אם בגרם אחד יאיר יותר אור עליון, נשתנה אנחנו וגם כל העולם.
תלמיד: האם יש הבדל בין התקופה הנוכחית לבין התקופה הקודמת או שזה אותו דבר, יש אותם קשיים?
לא, כל התקופות שונות מאוד, במיוחד בתקופה שלנו. אתה יכול לראות מה קורה עם האנושות היום ומה עברנו במשך מאה שנה. אני מדבר על האנושות, על הרצון לקבל הגשמי הנמוך, כמה עברנו ונראה מה יהיה בחודשים ובשנים הקרובות.
תלמיד: מה יהיה?
הרצון משתנה ואז תפיסת המציאות שלנו משתנה, והעולם שאנחנו נרגיש ונראה יהיה אחרת.
תלמיד: גם המדענים אומרים שהמציאות שלנו משתנה.
חכמת הקבלה אומרת כך כבר מזמן, עכשיו גם המדענים החכמים אומרים, אז בסדר.
שאלה: אמרת עכשיו שכסף, כבוד ומושכלות יקבלו צורה אחרת, איך נראית הצורה הזו?
כסף, כבוד ומושכלות שיקבלו צורה אחרת זה יהיה על ידי צמצום מסך ואור חוזר. כבוד זה כבוד השמים, כסף זה על ידי המסך, כיסוף, מכָסה, מכְסה, ומושכלות זה כבר האור העליון שיופיע בכלי החדש, תפיסת הבורא, היכרות הבורא, כך זה יהיה. אלו אותם התנאים כביכול אבל בהערכה רוחנית.
שאלה: בקטע כתוב שכביכול צריך לבטל את מה שהאדם רואה בתוך הדעת, הוא צריך ללכת באמונה למעלה מהשכל, אבל ברגע שהוא הלך למעלה מהשכל, מה הוא צריך לעשות עם מה שהוא רואה בתוך הדעת, האם מה שהוא ראה לפני צריך להימחק?
לא, הוא הולך על פני זה ובונה מדרגה למעלה מזה, לכן זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת". אנחנו צריכים את הדעת וכל הגדול מחברו יש לו דעת גדולה יותר, ומי שמתפתח יש לו דעות חזקות יותר, גדולות יותר, ואת הכול הוא משיג על ידי האמונה.
זאת אומרת, ככול שאדם מעלה את עצמו בדרגת האמונה כלפי הבינה, כלפי ההשפעה, הוא קונה בזה כלים חדשים רחבים יותר ובמהות אחרת, במהות רוחנית. ואז יוצא שהוא נעשה למעלה יותר מכולם בשכל וברגש. הוא לא יכול לדבר איתם, יכול להיות שהוא לא יכול להסביר להם את זה, אבל כך זה קורה.
שאלה: אנחנו כל הזמן קולטים את המציאות בתוך הרצון לקבל, את כל טעמים, את כל המילויים, את כל מה שאנחנו רואים. בזמן שאנחנו רוצים להתחבר בלבבות בתוך העשירייה, איך זה הופך לתפיסת מציאות גבוהה יותר?
כי כל פעם הרצון שלנו גדל, כל פעם יש לנו הפרעות גדולות יותר, גרועות יותר, ואם אנחנו מתעלים למעלה מהן, אז בהתאם לזה אנחנו מכשירים את עצמנו לראות את המציאות דרך כלים עליונים יותר, כי יש לנו הבחנות גדולות יותר. זה לא בין אבן לאבן, אלא זה אטום כנגד אטום, אנחנו מתחילים לעבוד עם כלים עדינים יותר, בצורה כזאת אנחנו מגלים את המציאות.
באילו תכונות אנחנו עובדים בחכמת הקבלה? כמה לקבל יותר, כמה להשפיע יותר, על איזה דרגות עביות אנחנו עובדים, עם איזה מסכים וכן הלאה. על ידי זה אנחנו נכנסים לא למולקולות ואטומים, אנחנו נכנסים לכוחות שפועלים ומפעילים את המולקולות והאטומים, אנחנו נמצאים בדרגה אחרת לגמרי של המציאות, לא של החומר, אלא של הכוחות שעומדים למעלה מהחומר.
תלמיד: איך בזמן שאנחנו מתחברים בינינו, אנחנו מתכללים בכוחות האלה שמפעילים את האטומים שנמצאים מעל החומר?
הם כוחות שאנחנו מגלים אותם, אנחנו עובדים איתם, הם שלנו. במידה שאני מקבל את אותן התכונות כמו הבורא, אז אני כבר עומד גם במינוס וגם בפלוס, בשני כוחות הבריאה, ברצון לקבל וברצון להשפיע, ואני מתחיל לעבוד איתם, אני כבר נמצא למעלה מהחומר, זה נקרא שאני נמצא בדרגת "אמונה למעלה מהדעת".
לאט לאט אנחנו מדברים על זה, אנחנו נכללים מזה, עד שפתאום תגלו שאתם סופגים את כול הנתונים הללו וזה הופך להיות אתם. זה רק לוקח זמן, אין מה לעשות.
שאלה: כוח הכוונה תלוי בעביות של הרצון לקבל ובהתכללות של האדם בערבות בתוך הקבוצה. יוצא שהכוונה היא הדפנות החיצוניות של הכלי ולב החבר הוא הפנימיות של הכלי.
נכון. הרצון לקבל נשאר והרצון לקבל עובד, אבל הוא עובד בצורה הפוכה, הוא מתגלה כדי שאנחנו נבנה את המדרגה הרוחנית שלנו למעלה ממנו, זה נקרא "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו"1. אני מגיע למדרגה יותר גבוהה, יותר גדול מחברו זה אני שהייתי כך לפני רגע נניח, הרצון לקבל שלי עלה ולכן אני מעליו עולה עוד יותר.
שאלה: למעלה מהדעת זאת תוצאה או פעולה?
למעלה מהדעת זאת פעולה שהיא תוצאה ממה שהיה קודם. אני לא מבין בדיוק מה אתה רוצה לשאול בזה, כי מה אכפת לך אם זו תוצאה או פעולה, תמיד אלו פעולות ותוצאות, והתוצאות הן כבר הבסיס לפעולות הבאות.
שאלה: אמונה למעלה מהדעת מגיעה דרך החברים וזה תלוי במידת הביטול שלי?
כן, בדיוק.
שאלה: כיצד נוכל למדוד את גודל האמונה?
את גודל האמונה אפשר למדוד לפי גודל ההתגברות שלנו.
שאלה: מדוע יש צורך בהסתרה, באיזה תיקון מדובר?
ההסתרה מחויבת להיות כדי שנוכל לבנות מעל האגו שלנו דרגה רוחנית, מדרגה רוחנית, עולם רוחני. לכן אנחנו בונים את ההסתרה, אנחנו רוצים את ההסתרה, כי בלי זה לא נבנה את העולם הרוחני. אומרים שאנחנו בונים, אבל אנחנו לא בונים, אנחנו מבקשים והבורא עושה, אבל זה לפי הבקשה, לפי הדרישה שלנו.
שאלה: ממה מורכב גודל האמונה, מה זה אומר גילוי אור פני ה'?
אנחנו מגלים את זה כאור עליון, ככוח עליון שמתפשט בכלים שלנו המוכנים לזה מהצמצום, ואנחנו מעדיפים את כוח ההשפעה על פני כוח הקבלה, וכך אנחנו מתקדמים.
שאלה: איך העבודה בעשירייה עוזרת להגיע לאמונה למעלה מהדעת?
אם לא העשירייה אז לא הייתי יכול בכלל לחשוב על העבודה למעלה מהדעת, כי הייתי משקר לעצמי שאני נמצא באמונה למעלה מהדעת. תראו מה שקורה לנו, כל פעם בהימצאותנו בעשירייה אנחנו נופלים ושוב עולים למעלה מהאגו שלנו, ושוב נופלים ושוב עולים. וכל פעם כשאנחנו מתקשרים לקבוצה שלנו אנחנו מרגישים עד כמה כל הפעולות שלנו הן כל הזמן בעליות ובירידות בערכן כלפי העשירייה, ובלי העשירייה היינו רק בתוך עצמנו, עם כל העשיריות שלנו, לכן אנחנו לא יכולים להתקדם בלי עשירייה.
את כל הפעולות הרוחניות אנחנו צריכים קודם כל לעשות בתוך העשירייה, לייצב בינינו, וזה יכול להיות לא עכשיו, זה יכול להיות בעוד שנה, שנתיים, מתי שתוכלו לעשות את זה. אבל כל עוד לא תעשו את זה - כל אחד ואחד כלפי העשירייה שהוא רואה ומרגיש - אתם לא תגיעו לרוחניות. וכך זה יהיה בכל האנושות.
תלמיד: האם זה משהו שכל אחד משיג באופן פרטי או שזו השגה כללית של העשירייה?
זו הכנה בתוך עשירייה, אבל היא קורית כלפי כל אחד ואחד בצורה פרטית.
תלמיד: מה הסימנים שהגענו לזה, איך זה מתבטא בעשירייה?
בזה שאנחנו רוצים להיות ממש בלב אחד. לא יכולים אבל רוצים.
שאלה: איך זה מתבטא, מהם הסימנים שהעשירייה או הפרטים שבה יגיעו באמת לאמונה למעלה מהדעת?
אנחנו מרגישים שאנחנו עולים בדרגות האלו. את זה צריכים להרגיש, אני לא יכול להסביר דברים שלא באים להרגשה.
שאלה: אנחנו רוצים גם לגלות את הבורא, אז האם הדרישה שלנו לגילוי לא סותרת את העבודה באמונה למעלה מהדעת?
לא. לכן הגילוי שלנו נעשה גם בכלים של בינה, שאנחנו רוצים להיות בהשפעה, ורק כלפי תכונות ההשפעה שאנחנו מקבלים, רוכשים, רק כלפיהן אנחנו מתקדמים ומקבלים את הרגשת ההשפעה. העולם העליון מתגלה בתכונות של העולם העליון שאנחנו רוכשים. אנחנו קודם רוכשים את מידות העליון ואחר כך בהן מקבלים את הרגשת העולם העליון, לכן אין לנו בזה סתירה, כי אם לא כך זה היה קֶצֶר, וכביכול בכלים דקבלה שלנו היינו מקבלים את הרגשת העולם הרוחני וזה בלתי אפשרי.
שאלה: מהם הכללים כדי לעלות מעל הרצון לקבל?
הכללים כדי לעלות למעלה מהרצון לקבל הם להגיע לאהבת חברים. במידה שאני אוהב את החברים, ואני יכול למדוד באמת בצורה מדויקת, במידה הזאת אני יוצא מעצמי ונכלל בזולת ובזה אני רוכש את הכלים דהשפעה שלי, עד כמה אני נמצא בזולת, ובזה אני מתחיל להרגיש את הרוחניות, את העולם הרוחני.
שאלה: מהי הדעת שבאמונה למעלה מהדעת, על איזו דעת מדובר?
למעלה מהדעת זה שאנחנו נמצאים בתפיסה הגשמית ורוצים להתעלות ממנה.
שאלה: כשאנחנו מדברות בינינו, האם אפשר לדבר על זה שאחת מאתנו נמצאת בהשפעה, או שעדיף לדבר באופן כללי על ביטול מול הקבוצה?
לא, אנחנו לא מדברים בצורה אישית על אף אחד מהקבוצה, אלא אנחנו מדברים על המצב הכללי, המצוי.
שאלה: האם השפעת האור העליון היא בעצם ההשפעה של החברות עלי, זה נקרא "השפעת האור העליון"?
לא, את השפעת האור העליון עלי אני מרגיש לפי השינוי בתכונות שלי מקבלה להשפעה.
שאלה: מה אני בדיוק צריכה לבטל?
האדם צריך לבטל את על מנת לקבל שלו, שלא ישייך לעצמו שום דבר שיש במציאות כולל את עצמו, אלא שאת הכול וגם את עצמו הוא ישייך לבורא.
שאלה: כתוב בקטע הראשון שרבי שמעון אומר, ""אין מקום להסתתר ממך", היינו שבכל מיני הסתרות שהרגיש, היה מאמין שכאן אור ה'". איך זה יכול להיות שיש גם הסתרה וגם הרגשה של אור הבורא באותו זמן?
אור הבורא שמגיע אלינו הוא לא נגד ההסתרה. אנחנו אף פעם לא מרגישים את הבורא עצמו, הוא נמצא למעלה מהכלי שלנו, מה שמתקבל בתוך הכלי שלנו זה כבר תוצאה מזה שההשפעה מהבורא נכללת בהשפעה מצדנו, זה נקרא "התלבשות אור ישר בתוך אור חוזר". וכששתי ההשפעות האלו נכללות יחד אנחנו מרגישים תוצאה מהתכללות אור ישר באור חוזר ורק את זה אנחנו מרגישים. את האור שמגיע מהבורא, את הבורא עצמו, אנחנו לא מרגישים, לכן מה שאנחנו מרגישים מהעליון זה נקרא "בוא וראה", בורא.
שאלה: אמרת שדאגה לחברים היא אחד מהתנאים לעבודה באמונה למעלה מהדעת, אבל אם אני משתתפת ודואגת לחברות בעשירייה וזה לא מרגיש לי כמו אמונה למעלה מדעת, אז אני עושה משהו לא נכון?
את לא עושה מספיק. כל עוד לא תגיעי למצב שאת מתחילה להרגיש שהדאגה לחברות היא העיקר והיא קודמת לדאגה לבורא ולכול, כל עוד את לא תגיעי לזה את לא תגיעי לרוחניות.
שאלה: מה זאת השפלות שאנחנו אומרים שצריכים להיות בה?
שפלות היא כמו שהרב"ש כותב במאמרים - אני מרגיש פחות מאחרים ומכולם, אין בי שום דבר מיוחד יותר מהחברים ומהקבוצה, אני מרגיש שאין לי מה לתת להם ואני לעומתם ממש אפס גדול.
תלמיד: האם השפלות מגיעה כתוצאה מזה שמרגישים כמה הבורא גדול, או כתוצאה מזה שפשוט לא מרגישים אותו?
הבורא יכול להיות מורגש כגדול או כקטן לפי איך שאתה מרגיש את החברים כגדולים או כקטנים. ישירות לבורא אין לנו שום מדידה ורק על ידי החברים אתה יכול למדוד מה באמת היחס שלך לבורא.
אני אומר זאת לכולם, תבדקו ברצינות אם היחסים שלכם כלפי החברים והקבוצה נמצאים בשינוי נכון, או לא. אם לא, אז יכול להיות שאתם עומדים במקום או אפילו הולכים הפוך.
שאלה: אנחנו כל הזמן מתקדמים מאמונה למעלה מהדעת לתוך הדעת, זאת ההתקדמות. איך לעשות שנתקדם לרצון לגלות את הבורא?
עכשיו דיברנו על זה.
קריין: קטע מספר 2, כותב רב"ש במאמר "מהו למעלה מהדעת, בעבודה".
"ענין אמונה למעלה מהדעת בעבודה, פירושה, שצריכים להאמין, אף על פי שהשכל לא רואה שהוא כך, ויש לו כמה הוכחות שאינו כך, כמו שהוא רוצה להאמין, זה נקרא, אמונה למעלה מהדעת. היינו, שהוא אומר, שהוא מאמין, כאילו היה רואה זה בתוך הדעת. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת" בעבודה.
כלומר, שזוהי עבודה גדולה, שהאדם יקבל על עצמו זה, הוא נגד הדעת. זאת אומרת, שאין הגוף מסכים לזה, מכל מקום הוא מקבל על עצמו, כאילו זה היה בתוך הדעת. ולאמונה כזאת צריכים עזרה מה'. לכן על האמונה בצורה כזו, האדם צריך להתפלל, שיתן לו כח, שיהיה דומה אליו, כאילו השיג זה בתוך הדעת. כלומר, אין להאדם להתפלל לה', שיתן לו להבין הכל בתוך הדעת. אלא שיתפלל לה', שיתן לו כח לקבל את האמונה למעלה מהדעת, כאילו שזה היה בתוך הדעת."
(הרב"ש. מאמר 6 "מהו למעלה מהדעת, בעבודה" 1989)
שאלה: אם המחשבה השנייה שלי בכל דבר היא שזה בא מהבורא, האם אני עושה משהו לא נכון, כי אני כאילו צריך לבקש מהבורא שייתן לי אמונה למעלה מהדעת?
אנחנו עוד צריכים לברר מהי אמונה למעלה מהדעת. אמונה למעלה מהדעת זה כוח עליון, כוח השפעה שבא ומתלבש באדם ובו האדם יכול לחשוב, להבין ולראות אחרת. זו לא איזו מניפולציה בשכל אלא זה צריך להיות ממש בתוך ההרגשה. האדם מקבל כוח השפעה מלמעלה שעוזר לו להיות למעלה מהשכל הגשמי שלו - זוהי אמונה למעלה מהדעת.
כשאני מקבל מלמעלה כוחות ועכשיו אני יכול במשהו להיות למעלה על ידי כוח ההשפעה שלי על פני כוח הקבלה, זוהי אמונה למעלה מהדעת. יש לי כבר כוח מיוחד, יסוד מיוחד שעל ידו אוכל להיות בהשפעה. יתלבש בי כוח הבינה על פני כוח המלכות ובמידה הזאת אני אוכל להיות המשפיע במשהו, לא משפיע בפועל כי זה עוד רחוק, אבל בכל זאת לחשוב לכיוון זה.
תלמיד: אם אני מקבל שמחה מכוח ההשפעה אז זו אמונה למעלה מהדעת?
נכון.
שאלה: הרב"ש מדבר בטקסט על עבודת האדם באמונה למעלה מהדעת. האם יש עניין של אמונה למעלה מהדעת בקבוצה, קבוצתית?
אחר כך, זה עוד רחוק.
שאלה: בקטע נאמר שיש להתפלל לה' שייתן לו כוח לקבל את האמונה למעלה מהדעת, כאילו שזה יהיה בתוך הדעת. האם זאת הרגשה פנימית? האם זה אומר להתפלל על החבר ולא על עצמי, שלחבר תהיה הרגשה כזאת?
לא, מדובר על האדם עצמו ומה שבו.
שאלה: נאמר כאן שהאמונה בלמעלה מהדעת זוהי עבודה גדולה, ושאדם לבד לא מסוגל לעסוק בה אלא עליו לבקש מהבורא שייתן כוח להתפלל. אני לא מצליח לראות את הקשר הוא כאילו קטוע בתפיסה שלי. כתוב בסוף שצריך להתפלל לבורא אבל באמצע יש עבודה גדולה. מה הקשר בין זה לזה?
גם בלפנות לבורא יש לנו עבודה גדולה ולא פשוטה, וכשמקבלים מהבורא עזרה אז אנחנו מתחילים לעבוד עם כוח הבינה ועם האמונה שקיבלנו, ועל ידם אנחנו יכולים לסדר את עצמנו בדרגה וביחס אחר למציאות, לקבוצה ולבורא.
תלמיד: הרב"ש לא אומר שיש לעבוד בלמעלה מהדעת ואז לפנות לבורא, אלא הוא אומר קודם שזוהי עבודה גדולה. מהי עבודה גדולה?
עבודה גדולה בכך שהוא צריך לעשות מאמצים גדולים כדי לקבל עזרה מלמעלה, להתפלל, לבקש, לעשות כל מיני פעולות הכנה כדי שיהיה לו לזה רצון וצורך, וגם לזה שהוא מתייאש, נופל ולא מצליח. לאט לאט הוא מבין שהכול יכול לבוא רק מלמעלה ולכן הוא דורש עזרה מהבורא. לא שעכשיו אני מבקש אלא אני צריך להיות בחיסרון לקבל עזרה מלמעלה, כוח אמונה, לקבל אותו מלמעלה ולדעת שלקבל אותו אני יכול רק מהבורא.
שאלה: איזה רגש עלינו לחוות, וכמה זמן להרגיש אותו כדי להיכנס לרוחניות?
זה מאוד תלוי בכל אחד ואחד ולכן אני לא יכול להגיד איזה רגש, כמה זמן ובאיזה אופן.
שאלה: באיזו חנות קונים הרגשה רוחנית?
בחנות עליונה. אנחנו רוצים רק להשפיע, להעביר את הרגשות והכוונות שלנו דרך החברים לבורא, רוצים לעסוק בהשפעה, להשיג ערך של השפעה, עד כמה פעולת ההשפעה יותר חשובה מפעולת הקבלה. על ידי הנטייה הזאת, מלאכותית אפילו, אנחנו מתחילים לקבל מלמעלה הבחנות חדשות ועזרה.
שאלה: כשעלינו לתאר את החברים כגדולים, איזה תכונות בדיוק באופן מלאכותי עלי להעלות בעיניי?
מה שכתוב בכל המאמרים על החיבור בין החברים, על היחס אליהם ולחיבור הקבוצה. אני מבין שזה נעלם מכם אבל אתם צריכים כבר לדעת איך שוב ושוב נכללים ממה שכותבים מקובלים. אתם בשאלות שלכם רוצים שאני אתן לכם תמצית מעשרים, שלושים מאמרים של רב"ש, איך אני יכול לעשות זאת? צריכים לחדש זאת שוב ושוב.
שאלה: האם הרצונות המקדימים של דומם צומח חי, קודמים לעבודה של האדם בדרגת למעלה מהדעת, או שאין קשר בין הדברים?
אני לא מבין למה אתה קושר את זה בכלל. מה זה רצונות דומם, צומח, חי?
תלמיד: הרצונות באדם, הרצונות בתוך העשיריה, זה רצונות שאנחנו אמורים לעבוד איתם.
ומה?
תלמיד: האם יש קשר בין העבודה למעלה מהדעת, לבין הרצונות המוקדמים, או אין קשר?
אין קשר. תעבדו בלי לחשוב על זה, אחר כך זה יסתדר.
שאלה: כשהתחילה הפנדמיה אמרת שלא יכולתי להסכים לזה שהבורא כך מדבר. זה כאב לי, אבל לא הייתה לי ברירה אחרת אלא הייתי צריך לקבל את מה שהוא אומר. ואחרי זמן מסוים שמעתי ממך שהיית צודק. יש לי התרשמות שאם פעם לא הייתי מקבל את דעתך, אז לא הייתי שומע ממך יותר. עד כמה זה קרוב באמת לאמונה למעלה מהדעת שאני מקבל על עצמי את דעת המורה שלי, כי אין לי ברירה אחרת?
אבל זה תמיד כך. יש עליון ותחתון, ואנחנו צריכים תמיד לברר ולקבל את דעת העליון, אין ברירה, בכל דבר ודבר. גם כשאנחנו מקבלים חינוך מאמא, גם כשאנחנו לומדים אחר כך ממשהו, גם כשאנחנו לומדים מהבורא. בסופו של דבר זה הכול ממנו, רק בלי לבוש באנשים אחרים. הכול בא לנו מלמעלה. אני לא רואה בכל התהליך שאנחנו עוברים, ובכלל בכל מה שיש בבריאה. יש תחתון ויש עליון, וכך אנחנו משיגים את הדברים.
תלמיד: האם תמיד צריכה להיות איזו הפרעה, שעליה צריך להתגבר?
לא. אנחנו לא יכולים לקלוט שום דבר, אלא רק במידה שאנחנו נמצאים נגד הדבר שאנחנו צריכים לקלוט אחרת זה לא ישאר בנו. מה שאנחנו מקבלים, ידיעה, הרגשה, בשמיעה, בראיה, לא חשוב במה זה חייב להיות כנגד משהו, כי אנחנו נבראים. אנחנו צריכים להיות הפוכים ממה שאנחנו הולכים להשיג. וכשאנחנו מקבלים ומשיגים, אז יש קשר בינינו לבין מה שאנחנו משיגים עד שזה נכלל ונחתם בנו. רק בצורה כזאת זה קורה. אחרת אנחנו לא יכולים כי אנחנו נשארים נבראים.
שאלה: מה באמונה למעלה מהדעת הופך להיות לדעת?
זה לא הופך להיות דעת. זה מגדיל לנו גודל. אמונה למעלה מהדעת זה כוח הבינה שגדל בנו יותר ויותר ומעלה את היכולת שלנו להידמות לבורא. ככל שאנחנו מדמים את עצמנו לבורא, זה מעלה לנו את הדעת. אנחנו עוד נדבר על זה, יש בזה עוד הרבה דברים.
קריין: 3 כותב רב"ש.
"צריך להאמין למעלה מהדעת ולצייר לעצמו, כאילו כבר זכה לאמונת ה' בהרגשה באברים שלו, ורואה ומרגיש שהבורא מנהיג את כל העולם כולו בבחינת טוב ומטיב. והגם כשהוא מסתכל בתוך הדעת, הוא רואה להיפך, מכל מקום הוא צריך לעבוד למעלה מהדעת, ושיהיה דומה בעיניו, כאילו זה נמצא כבר בהרגשה באברים, שכך הוא באמת, שהקב"ה מנהיג את העולם בבחינת טוב ומטיב.
וכאן הוא קונה חשיבות המטרה, ומכאן הוא מקבל חיים, היינו שמחה מזה שיש התקרבות לה', ויש להאדם מקום לומר, שה' הוא טוב ומטיב, ומרגיש עצמו שיש לו הכח לומר לה' "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו", מסיבת שיש לו על מה לתת תודה להבורא. ולפי שהוא מרגיש את חשיבות הרוחניות, כך הוא מסדר שבחו של הקב"ה."
(הרב"ש. מאמר 28 "מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה" 1987)
שאלה: למה במילים הכול נשמע פשוט כתכונות שנמצאות מחוצה לי והם החברים. למה אני צריך באמצעות הבורא לחבר אותם אלי, לעשות אותם כשלי, למה יש פער כזה בין ההבנה, תהום של עשרות שנים?
מפני שאנחנו לא יכולים להשתנות כל כך בקלות. והשינוי שבנו הוא איטי מפני שאנחנו לא יכולים, לא רוצים, אנחנו תלויים זה בזה. רק תבין שאתה לא יכול להיות לבד בעולם אם יש בעולם עוד מיליארדי חלקים מהכלי השבור שהתיקון שלך תלוי בהם. וכך כל אחד ואחד תלוי באחרים. עד שהאינטגרציה הרוחנית תגיע למימוש של לפחות עשירייה, אחר כך עשירייה בדרגה שנייה, זאת אומרת כפול ועוד ועוד, עד שאנחנו מתחילים לגלות את הדברים האלה ברגש, זו בעיה גדולה. השבירה היא עמוקה מאוד, עד היסודות של כל הבריאה, כל רצון ורצון נמצא ממש בשבירה.
שאלה: האם בשלב ראשון אני צריכה לבקש שיהיה חיסרון לחברות, שהן יגיעו לאמונה למעלה מהדעת?
אנחנו יכולים להתפלל גם עבור עצמנו וגם עבור החברים להגיע לאמונה למעלה מהדעת, ואין לנו שום בעיה שתהיה לנו אפילו תפילה עבור עצמנו כי מבקשים כוח השפעה לא כוח קבלה.
שאלה: נראה שהדבר הכי חשוב באמונה למעלה מהדעת זה לבטל את השליטה של האגו, להקטין את האני שבי, זה נכון?
אנחנו לא רוצים להקטין שום דבר בכל העבודות שלנו, לא בכוח קבלה, לא בכוח השפעה, בכלום, אלא אני מבקש רק לעלות ולעלות ושתמיד יהיה אצלי ערך המשפיע יותר מערך המקבל. וכל הגדול מחברו ייצרו גדול ממנו, לכן אני לא הולך להקטין את הרצון לקבל שלי, אני גם לא הולך לצמצם אותו שביכול אני לא רוצה כלום. יש "צדיקים" כאלה שלא אוכלים ולא שותים, "פת במלח תאכל, מים במשורה תשתה, על הארץ תישן". לכן בעל הסולם מסביר לנו "בהקדמה לתלמוד עשר הספירות" שזו לא הדרך שלנו, יש לנו רק את המאור המחזיר למוטב.
שאלה: למה משמש השכל הגשמי בלימוד שלנו אם דווקא האמונה למעלה מהדעת היא הדבר הכי חשוב?
אנחנו תמיד משתמשים גם בשכל הגשמי. מה זה גשמי? על מנת לקבל הרגיל כשאנחנו נמצאים בעולם הזה. כל עוד אני נמצא בעולם הזה, בכל התיאטרון הזה, כל עוד אני מרגיש את המציאות הזאת אז אני צריך לזה גם רגש ושכל, כי איך אני אתקיים אחרת. בהתאם לזה אני צריך להתייחס נכון למציאות שנקראת "העולם הזה".
שאלה: האם צריך להתפלל כדי להגיע לאמונה למעלה מהדעת במיוחד, או שפשוט מתוך העבודה בעשירייה זה מגיע מתישהו?
אם אני מקטין את עצמי כלפי החברים ומקבל מה שיש בהם כדרגה יותר גבוהה ממני, או כמו שרב"ש כותב, אם אנחנו מבצעים את מה שרב"ש כותב בחוקי הקבוצה, אז אנחנו בעצם מגיעים לאמונה למעלה מהדעת, כי זו המטרה שלו. הוא לא כותב "אמונה למעלה מהדעת" כדי לא לבלבל אותנו אלא במילים שמקובלות בקבוצה.
שאלה: בקטע 2 כתוב "כאילו השיג זה בתוך הדעת", האם זה תמיד אמור להישאר בגדר "כאילו", או מתישהו מה שאנחנו משיגים יהיה בתוך הדעת?
בתוך הדעת הגשמית אנחנו לא נשיג שום דבר אף פעם כי אי אפשר להשיג בה שום דבר. אנחנו צריכים לתאר את המציאות הכללית שהיא בכלל לא שלנו, שהיא כולה רוחנית, ומה שקורה זה קורה בעולם האמת, ועולם האמת נקרא "העולם הרוחני". אנחנו לא נשיג שום דבר בעולם הגשמי יותר ממה שעכשיו מרגישים, וגם הוא ייקרא אחר כך "העולם המדומה", כי הוא רק דמיון. ברצון לקבל האגואיסטי שלנו אנחנו תופסים איזו מציאות, וזה ניתן לנו רק כדי שנתקיים ונבנה בחושים שלנו את עולם האמת. אחר כך העולם הזה הוא פשוט מתאדה, נעלם, כי אין בו שום אמת, הוא קיים רק בחוש האגואיסטי שלנו זמן מה כדי שנעלה את עצמנו למעלה ממנו, זה נקרא "באמונה למעלה מהדעת". אם עכשיו היינו רוכשים אמונה למעלה מהדעת, אז היינו מבטלים בזה את העולם הזה כי אין בו שום צורך. על זה כתוב בכמה מקומות.
שאלה: לפעמים אנחנו אומרים שצריך לבקש השפעה כמו שאמרנו עכשיו, ולפעמים אנחנו אומרים שזה מביא חורבן לנפשו, אז אולי פשוט לבקש רק עבור החברות עד שזה יסתדר?
לבקש השפעה מביא חורבן לנפשו? אני לא מכיר את זה. כל התפילות הנכונות שלנו הן על כוח השפעה בלבד.
תלמיד: אתמול בשיעור על התפילה ואנחנו בכלל לומדים שהעניין הוא לבקש מתוך השדה המשותף עבור החברים ואף פעם לא עבור עצמי, גם לא כדי לעשות נחת רוח. לכן יש הרבה פעמים בלבול שאם אני מבקש כוח השפעה זה לעצמי וזה גורם חורבן לנפשי וכן הלאה. זאת השאלה.
אם אני מבקש כוח השפעה אז בכוח ההשפעה אני אחר כך יכול להשפיע לחברים ולבורא. אלא אני יכול חוץ מזה להתפלל שהבורא ייתן כוח השפעה לחברים. ודאי שאם אני מתפלל עבור החברים זה עדיף על זה שאני מתפלל עבור עצמי אפילו כדי לקבל כוח השפעה, זה נכון. אבל לא שאסור להתפלל לקבל כוח השפעה כי איתו אנחנו אחר כך יכולים להשפיע. זה בצורה פשוטה, אני לא הולך עכשיו לדברים יותר גבוהים. אבל לבקש כוח השפעה, אז גם בכוח השפעה יש עדיפות כלפי החברים וכלפי עצמי, זה נכון. אין כאן שום דבר מנוגד למה שלמדנו.
שאלה: איך אנחנו יכולות לעזור אחת לשנייה לעלות למעלה מהדעת?
אני חושב שקודם כל בדוגמה. לתת כל אחת לחברות דוגמאות, לספר "אני התקשרתי עכשיו לחברה הזאת ודיברנו על המאמר, על דברים אחרים", זאת אומרת לעורר את האחרות לקנא במה שאנחנו עושות.
(סוף השיעור)
-
כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו (סוכה נ"ב ע"א)↩