שיעור הקבלה היומי18 יולי 2022(צהריים)
שיעור צהריים 18.07.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
למצוא טוב בחבר - קטעים נבחרים מן המקורות
אני מאוד שמח שאנחנו מתחילים את השיעור. אני מקווה שנתארגן כך שיהיה לנו נוח בשעות האלה, אפשר להזיז את השיעור שעה אחורה, שעה קדימה, וגם לעשות כל מיני שינויים, העיקר שהשיעור יהיה להנאתנו כך שאולי נוסיף עוד שעת לימוד. בקיצור, אנחנו משתדלים להרחיב את הקשר בינינו ככל האפשר. זה דבר אחד. דבר שני, הנושא שעליו נדבר הוא מאוד גמיש, ואתם חייבים לראות את עצמכם שותפים בבחירת הנושא ובכלל בכל דבר, אנחנו פשוט עובדים יחד.
קריין: אנחנו קוראים מתוך מסמך שנקרא "למצוא טוב בחבר", קטעים נבחרים מן המקורות, נפתח בקטע הראשון של הרב"ש.
"אם יש לו אהבת חברים ובחינת אהבה, החוק הוא, שרוצים לראות דוקא מעלת חבירו ולא חסרונו. לכן יוצא, אם הוא רואה איזה חסרון אצל חבירו, סימן הוא, לא שהחסרון הוא אצל חבירו, אלא החסרון הוא אצלו. היינו, שהוא פגם באהבת חברים, לכן הוא רואה החסרונות על חבירו.
אי לזאת, הוא צריך עכשיו לראות, לא שחבירו יתקן את עצמו, אלא הוא בעצמו, לתיקון הוא צריך. יוצא לנו מהנ"ל, לא שהוא צריך לראות, שחבירו יקבל תיקון על החסרונות, מה שהוא רואה בחבירו, אלא הוא בעצמו צריך תיקון, במה שפגם באהבת חברים. וכשיתקן את עצמו, אז יראה רק מעלת חבירו ולא חסרונו."
(הרב"ש. מאמר 17, חלק א'. "בענין חשיבות החברים" 1984)
אם נתקן את עצמנו, אז נראה שאנחנו נמצאים בעולם שכולו טוב, שאין אף אדם שהוא רע. קשה לתאר זאת שבכל העולם אין אף אחד רע, אלא זה רק אני שרואה את עצמי כרע וצריך לתקן את עצמי, אבל במידה שאני אתקן את עצמי, אז כולם יהיו טובים.
אנחנו לא יכולים עכשיו להתחיל להתייחס כך לכל בני האדם, אבל לאט לאט אני מתקן את עצמי, מסתיר את התיקונים שלי, כלומר מתנהג כמו שנהוג בחברה שלנו, ועם זאת מבפנים אני מתקן את עצמי לראות את כל האנשים בצורה הטובה ביותר. אם יש מישהו שנראה לי שהוא רע, אז זה סימן שהרע בי בלבד. אז נרגיש כמו שמרגישים כל המקובלים, עד כמה יש בנו רע, ובלי הפסק, בלי מנוחה, הרע הזה מתגלה בנו כל הזמן עוד ועוד. כך נגלה.
למעשה, אני צריך לפחות כמה פעמים ביום, אומנם רצוי כל הזמן, בלי הפסקה, אבל לפחות כמה פעמים ביום לבדוק עד כמה כל החברים שלי בעשירייה נראים לי אנשים טובים, שיש בהם רק דברים טובים, רק מעלות, ואף אחד מהם לא יכול להיות במשהו בפגם הכי קטן. כך אני צריך להשתדל לראות את החברים שלי בעשירייה. מחוץ לעשירייה בצורה כללית, בסקירה יותר מהירה, אני צריך לראות כך את כל חברי בני ברוך. ואם אני רואה שיש פגם במישהו, אז מיד אני עוצר את עצמי ומבין שהפגם הזה הוא בי ולא בחבר, ואני עובד על עצמי כדי להשתדל לתקן את עצמי ולהביא את עצמי למצב שהחבר או כמה חברים ייראו לי אנשים שלמים. תמיד אני רוצה לזהות את הבעיה בי ולא באף אחד אחר.
מתוך זה אני גם מתחיל להבין שאני חייב את כל החברים ואת כל העשירייה, אני חייב כל חבר וחבר כדי שעל פני החבר אני אתקן את עצמי, בלי זה אני לא יכול להתקרב לבורא, אני אהיה במשהו לא מתוקן. לכן כמו שאני מתייחס לחבר בצורה כזאת אני צריך לגלות שאני מתייחס לבורא, ואין הבדל ביחס שלי לחבר או לבורא. אלא הכול ניתן לי כך בעולם הזה כדי שמהצורה ההפוכה שבה אני דוחה את החברים, שונא אותם, לא אוהב אותם, מעביר עליהם ביקורת, בסופו של דבר אני אתקן את היחס שלי אליהם עד שהם ייראו לי ממש אידיאליים, הטובים ביותר.
אני מבקש מהבורא שיעשה לי את זה, ואני מודה לו על כך שהוא העמיד לידי חברים כאלה שאני יכול על פניהם לתקן את עצמי, ושבלעדיהם לא הייתי בכלל תופס את עצמי בכל רגע ורואה איך אני יכול לתקן את עצמי, איך אני יכול להתקרב לבורא. כך אני מתקדם עד שאני רואה את כול החברים בצורה אידיאלית. אני יודע שיש לפניי דרך ארוכה, ושנגיע בדרך למצבים שנרצה להרוג זה את זה ולקלל, אבל עלינו לנענע את עצמנו ולהשתדל להביא את עצמנו למצב שזה הבורא שעושה את העבודה הזאת עלינו. זה נקרא "עבודת ה'", הוא מעלה בינינו את האגו שלנו, את הרצון לקבל, ואנחנו מרגישים את זה ופועלים נגד האגו שלנו.
יוצא שיש לנו כאן עבודה מעשית, שבהתקשרות בינינו אנחנו תופסים את האגו הזה, מנענעים אותו וזורקים אותו מאיתנו, וכך עוד יותר מתקרבים זה אל זה. אנחנו לא מתעייפים ולא בורחים מהעבודה הזאת, מפני שזו בעצם כל העבודה שלנו. ברגע שאנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו באמת מתקשרים אחד לאחר כאיש אחד בלב אחד, אז אנחנו מגיעים גם לדבקות בבורא וגם מגיעים לגמר התיקון. לכן ניקח את העבודה הזאת בצורה רצינית וקבועה.
שאלה: איזה מעלות יש בחברים?
כמו בבורא.
תלמיד: איזה מעלות יש בבורא?
אני מקווה שיש לו כמה מעלות.
תלמיד: אם אני פגום ורע ותמיד אני מוצא פגמים באחרים, איזה מעלות אני יכול למצוא בהם?
אתה יכול למצוא בהם מעלות אם אתה תראה שהפגמים הם לא פגמים, אלא הם פגמים בך, קח אותם בחזרה ומה שנשאר לך הפוך מהפגמים תשייך לבורא.
תלמיד: מה אני עושה כשאני מזהה פגם שמשתקף בחבר?
תעביר אותו אליך.
תלמיד: ומה קורה אחרי שאני אומר שהפגם לא בחבר אלא בי?
אתה צריך לראות בחבר במקום זה איזו תכונה טובה ואצלך כנגד זה תכונה רעה.
תלמיד: העברתי את הפגם מהחבר אלי, מה אני עושה עם הפגם הזה שנמצא בי?
זה לא חשוב.
שאלה: למה זה לא חשוב?
כי אנחנו מדברים רק על איך אתה צריך לתקן את עצמך כלפי הבורא וכלפי החבר, ומי שאתה – תספוג את כל הקליפות, את כל הכוחות הרעים אליך.
תלמיד: עלי לקבל על עצמי את הפגמים של החברים?
הרב: כן ,תשאב מכל החברים את כל הכוחות הרעים ותספוג אותם.
תלמיד: ומתי הבורא ינקה אותי מזה?
אל תדאג. אם אתה תעשה כך, אתה תראה עד כמה במקום לספוג את הקליפות אתה מתנקה. למה? כי מלכתחילה הן נמצאות בך.
תלמיד: אני מוצא המון פגמים בחברים כשלמעשה הפגמים הם בי, האם אני צריך לעבוד עם סוג פגם מסוים אם אני מוצא צורה כזאת של פגם או בצורה אחרת?
יש כל מיני. לפעמים אתה לא יכול אפילו להגיד מה, אבל אתה לא סובל אותו, אחר כך אתה תראה בצורה יותר ברורה מה בדיוק אתה שונא בחברים.
תלמיד: אם אני לא סובל אותו, מה אני צריך לומר לעצמי?
שיש בך משהו ולכן אתה לא סובל אותו.
תלמיד: האם אני צריך לזהות את הפגם הזה בי ולעבוד עמו ספציפית או לא משנה לי מהו סוג הפגם?
לא, אתה פשוט צריך להגיע למצב שאתה רואה בחבר במקום הפגם שראית קודם, תכונה יפה, מושכת, שפשוט מוצאת חן בעיניך.
שאלה: אם אני רואה בחבר פגם, נניח נראה לי שהוא מתייחס למטרה בקלות ראש אני רואה את זה כפגם ומתקן את זה, מה אני רואה אז?
אנחנו לא נדבר על כך עכשיו, אבל כעיקרון, אתה צריך לראות שאותו פגם ששנאת בו נעלם, נמחק. כמו אמא, היא לא רואה בתינוק שלה פגמים, הוא בשבילה שלם במאה אחוז.
שאלה: אבל מה זה אומר שאני מתקן את הפגם הזה, האם אני מנסה להרגיש אהבה לחבר או משהו אחר?
אתה על ידי זה מתקן פגמים בך. מה שראית בחבר היה פגם בך שאתה ראית אותו בחבר, עכשיו אתה תיקנת אותו עד כדי כך שאתה לא רואה פגם בחבר, זה נקרא שתיקנת את הפגם שלך.
תלמיד: אמרת שצריך לספוג את הפגם, נניח וספגתי אותו לתוכי, מה אני רואה ומה הלאה?
אם אתה עכשיו מסתכל על החבר ולא רואה בו את אותו פגם סימן שהפגם הזה גם לא קיים בך.
תלמיד: תיקנתי אותו?
כן, תיקנת. עוד כמה כאלו ואתה תתחיל להרגיש איך זה להיות בתכונה רוחנית, בחסדים או אפילו למעלה מזה בחכמה.
תלמיד: אבל לפי המאמר זה משהו שמושג דרך אהבת החברים, האם אני צריך להרגיש אהבה?
לא, אנחנו מדברים עכשיו רק על כך שאתה לא רוצה לראות אף פגם באף חבר שלך מהעשירייה.
שאלה: עם הזמן למדתי להצדיק את החברים, כשאני רואה בחבר חסרונות אני מבין שהבורא עשה אותו כזה והוא לא יכול לפעול אחרת כיוון שהבורא פועל ולו אין לו חופש בחירה. האם על ידי ההצדקה הזאת אני כאילו מתבטל? אבל כאן נאמר שאני צריך להעביר את הפגם הזה אל תוך עצמי, מה זה אומר שאני רואה את הפגם הזה בעצמי? אני לא מבין.
אם אתה רואה רע באיזה חבר, סימן שהרע הזה נמצא בך ולכן אתה רואה דרך הרע הזה את הרע בחבר. אתה לא רואה את החבר, אתה רואה את ההשתקפות שלך על החבר.
תלמיד: יוצא שאם אני רואה חיסרון בי בסופו של דבר אני שוב מתעסק עם עצמי האהוב ואז האגו שלי עובד.
עם מי אתה רוצה להתעסק? אתה רוצה להתעסק עם מישהו אחר? מה יש לך לתקן בחיים שלך חוץ מאת עצמך? רק את זה אתה צריך לעשות, לראות פגמים בחברים ולתקן את עצמך עד שלא תראה שום פגם בין החברים ותגלה שיש בורא לפניך.
שאלה: איך נבנה הפגם? למה אנחנו רואים דווקא את מה שאנחנו רואים בחבר?
כל אחד בעולם שלנו כך רואה, הוא רואה חסרונות, כל מיני קלקולים באנשים אחרים. אבל אנחנו שנמצאים בקבוצה בגלל שאנחנו התחברנו לקבוצה ומטרתנו להגיע להידמות לבורא, להתקרב לבורא, אז אנחנו בזה מגיעים למצב שאנחנו יכולים לראות את הפגמים שלנו על פני האחרים, בעיקר על פני החברים בעשירייה.
אלה תרגילים שהבורא הכין לנו, ולכן אנחנו דווקא יכולים לעשות זאת. אתם לא חייבים לעשות זאת עם אנשים בחוץ, אבל בקבוצה זה מה שהמקובלים מצווים לנו לעשות.
שאלה: למה זה פגם באדם? הרי נבראנו אגואיסטיים.
כולנו אגואיסטים ואם אתה בקבוצה מסתכל על החברים ומתקן את עצמך למצב שאתה לא רוצה לראות אף פגם בחברים, ממש בכל אחד ואחד כל הזמן, כמה שאתה יכול, אפילו כמה פעמים ביום, בזה אתה מתקן עצמך עד שאתה מגיע לגילוי הבורא. למה זה קורה? כי כך בנויה המערכת הכללית.
שאלה: איך הנושא של ספיגת הפגמים אליי ובקשה לתיקון קשורה לחיבור עם החברים, האם הפעולה הזו מגדילה את החיבור בינינו?
כן, הכול תלוי בחיבור בין החברים - גם בזה שמתגלים לנו מצבים ומדרגות וגם בזה שאנחנו מתקרבים לבורא, הכול תלוי וקשור לקשר בינינו.
שאלה: האם תיקון הפגם הוא על ידי תפילה?
תיקון הפגם הוא על ידי תפילה לבורא שיעזור לי לאהוב את החברים, שאני לא אראה בהם שום פגמים.
שאלה: האם מעבר לכך שאני לא רוצה לראות פגם בחבר, עלי להתאמץ ולראות את מעלות החברים?
זו כבר מדרגה יותר גבוהה, נלמד איך לעשות את זה, אבל לראות במקום פגמים מעלות זו בעצם העבודה שלי.
שאלה: איך אני אמור להתייחס לבורא?
עכשיו אנחנו לא מדברים על הבורא, עכשיו אנו עוסקים באהבת חברים. יש שני שלבים, מאהבת עצמי לאהבת חברים, ומאהבת חברים לאהבת הבורא. אז מדברים לא על עצמנו ולא על הבורא אלא רק על איך להגיע לאהבת חברים.
שאלה: האם מדובר על פגמים בתפיסה הגשמית או על פגם בעבודה הרוחנית?
אנחנו מדברים עכשיו רק על איך שהחבר נראה בעיניי, ואני רוצה שכל חבר וחבר ייראה בעיניי כשלם. אל תתבלבלו עם שום דבר אחר. אני מדבר בצורה מאוד קונקרטית וברורה.
שאלה: היחס שלי לחבר, למה שאני מזהה אצלו כפגם, או שהקלקול שלי הוא בזה שאני לא מצדיק או נדחה ממנו?
עד שאני אראה את כל החברים בצורה אידיאלית אני לא אגיע לתיקון. זה מה שיש לפניי. אל תתחילו לסובב לי את הדברים, זה חייב להיות ברור.
תלמיד: אבל איפה מקום הקלקול שלי? במה שאני רואה שמקולקל אצלו?
מקום הקלקול שלך הוא בלב שלך, זאת אומרת ברצון שלך.
קריין: הודעה: נשים יכולות לשאול כרגיל, וגם הגברים, דרך עמדת אינטרנט שאוספת את השאלות של כולם. יש איתנו כבר מעל 1352 חברים וחברות, לא כולל "סביבה טובה" שתיכף יתנו לנו נתונים, וזה ממשיך ועולה, ממש כמעט כמו בשיעור בוקר. ועוד לציין שיש חברים שנמצאים בזמן עבודה או בנהיגה, אז הם עם מצלמות סגורות, אבל נמצאים איתנו בקשב.
מצוין, רק סעו בזהירות.
אני רוצה להגיד, לי לא חשוב מאיפה אני מקבל את השאלות מגברים או מנשים, אבל אני מבקש שהשאלות יהיו כמה שיותר קרובות לנושא, כדי שהן יהיו לתועלת כללית. אחר כך, בסוף השיעור נאפשר 5 או 10 דקות בהן תוכלו לשאול על כל מה שבא לכם.
קריין: לא חשוב לדעת אם זו שאלה של גבר, או של אישה לנו כתלמידים?
לי זה לא חשוב. אנחנו מתקשרים יותר ויותר לכלי אחד.
קריין: ציטוט מס' 2 מתוך "ליקוטי עצות".
"אסור להביט על חברו לרעה, למצוא בו דווקא מה שאינו טוב, ולחפש פגמים בעבודת חברו. רק אדרבא, מחויב להביט רק על הטוב ולחפש למצוא בו זכות וטוב תמיד. ועל ידי זה יהיה שלום עם הכול."
(ליקוטי עצות. ערך "שלום", י')
זה שוב לאותו כיוון. זאת אומרת הבורא הוא הטוב המוחלט. הוא יצר לפנינו עולם, ואנחנו צריכים לאט לאט, בהדרגה להגיע למצב שאנחנו נראה את המצב בעולם הזה כעולם נצחי, שלם, אינסופי. לכן אנחנו צריכים להתחיל מהחברים, ועליהם ללמוד איך אני משתדל לאהוב כל חבר וחבר כמו שאימא אוהבת את התינוק שלה. זאת אומרת ללא שום בעיות, לא חשוב מה קורה לו, איך הוא מתנהג, ומה הוא עושה.
אנחנו יכולים להגיד לו אם הוא מפריע לשיעור, אם הוא מתנהג לא כל כך יפה וטוב לפני האחרים, אבל בעיניי אני רוצה לראות אותו מושלם. קחו דוגמה מאמא, גם היא אומרת לתינוק אל תתנהג כך וכך כלפי אנשים זרים, אבל היא אוהבת אותו בכל לב ונפש.
שאלה: לדוגמה אתה אומר לא לשלוח הודעות באמצע השיעור, ושתי דקות אחר כך מתחילות להגיע הודעות. איך להתגבר על זה?
אני לא יודע. זה לא שייך לשיעור, תסתדרו ביניכם. יש לכם מנהלי שיעור, סדרנים וכן הלאה, אני לא שייך לזה. אני רואה הרבה מאוד תמונות, כמו שעכשיו מראים לנו, ואני שומע אתכם, את הקריין וחוץ מזה כלום. אז אל תגידו לי ששולחים הודעות, אתם צריכים להסתדר עם זה. אני לא הייתי מתייחס לזה.
תלמיד: איך להסתדר עם זה, איך להפוך את זה לטוב? אתה אומר לא למצוא פגם בחבר, למצוא בו רק טוב. ואמרת לא לשלוח הודעות אחד לאחר בשיעור כדי לא להפריע במהלך השיעור לחבר. ואם חבר שולח לי הודעה בזמן השיעור ומפריע לי בזמן השיעור, אני צריך להגיד שזה פגם שלי, למצוא בו טוב, איך לעבוד עם זה?
אני לא מתייחס לזה. בזמן השיעור אני מנתק את עצמי מהכול. אני עכשיו נמצא בחדר עבודה שלי, ומכאן אני מתייחס אליכם. לא חשוב מי יבוא בדלת או מי יתקשר או מה יעשה, אני מנותק מכולם ורק מחובר אליכם בלבד. כך צריך להיות. עד כמה שאפשר תסדרו את עצמכם בצורה כזאת.
שאלה: האם עליי לראות את הפגם בחבר או מראש לא לשפוט אותו וכאילו לא לראות את הפגם?
אני בצורה פשוטה רוצה להגיע למצב שאני אוהב את כל החברים שלי בעשירייה. זה הכול. מה קשה לתאר כאן? אז הראשון נראה לי בצורה כזאת, השני ככה, השלישי ככה, בכל אחד מהם יש מן דבר שאני לא רגיל, לא אוהב, דוחה אותי. אז אני צריך להשתדל לאהוב את הדברים האלה בחברים, לתקן את עצמי כך שאני אוהֵב אותם. אפילו בצורה הגשמית שלהם, גם בהתנהגות שלהם, כל דבר ששייך אליהם אני משתדל לאהוב. לא סוגר עיניים אלא ממש אוהב כל דבר.
שאלה: כן אבל מה באמת גורם לאדם לאהוב את החברים?
אני רוצה להגיע לדבקות בבורא?
תלמיד: אלה מילים יפות.
נתנו לי תרגיל, אם אני רוצה להתקרב לבורא, אני חייב לאהוב את החברים שהוא סידר לי בקבוצה. לכן אני בודק את עצמי כמה פעמים ביום, עד כמה אני אוהב אותם, עד כמה אני סובל, אולי שונא? עד כמה אני מתקרב אליהם יותר ואני משתדל כך לתקן את עצמי. למה? כי אחרי החברים עומד הבורא. אני על ידי זה מתקרב לבורא. אני נותן לכם תרגיל פשוט, פרקטי.
שאלה: קורה הרבה שאתה רואה בחברים בעשירייה, את המקולקלים ביותר, ממש כך אבל במקום זה אתה רואה שלא קיימים בכלל אנשים אחרים בעולם. לצערי מגיע כזה מצב אבל אתה מבין שרק מהם אתה יכול לקבל את האור. האם אפשר לשלב את שתי הסתירות האלה?
אתה תלך לפי התרגילים שאני נותן לכם ותראה עד כמה מהר אתה הולך ומתקדם.
שאלה: מה לעשות אם אני מוצא בעצמי פגמים שאני לא יודע איך החברים יכולים לאהוב אותי?
החברים מסתכלים עליך ורוצים לראות בך שותף בדרך, שייתן להם תמיכה ושהם יכולים גם להשקיע בך ולתת לך תמיכה. זה נקרא הגיע לערבות. אז תשתדל להראות להם עד כמה אתה חבר נאמן בדרך ותראה עד כמה הם מסכימים להיות חברים שלך.
שאלה: האם העבודה היא לא לחפש פגמים אלא שהפגמים יתגלו מעצמם?
אני לא מחפש פגמים. אני רק בודק את עצמי, עד כמה אני מתפעל מהחברים, שלילית או חיובית ורוצה להביא את עצמי להתפעלות חיובית בלבד, שאני לא אראה בהם פגמים. ממש לא. תשתדלו. זה תרגיל מאוד מעשי, שאנחנו צריכים לעשות אותו יום יום, כמה פעמים ביום. וכך לבדוק את עצמנו.
שאלה: איך אני יכול להעיר לחברים על בעיה שיש להם, אם אנחנו תמיד צריכים לראות אחד את השני בצורה חיובית?
אני משתדל בכל כוחי לראות בכל חבר וחבר רק תכונות חיוביות, רק תכונות טובות. שוב אני אומר, כמו אמא שמסתכלת על הילד הקטן שלה. תנסו להתארגן כך כמה פעמים ביום, ותבדקו את עצמכם ביחס שלכם לכל חבר בעשירייה.
קריין: האם יש הבדל בפגמים שאני רואה בעשירייה הפרטית שלי לבין הפגמים שאני רואה בשאר החברים שלנו בכלי העולמי?
יש הבדל. אתה חייב בינתיים לעסוק רק בעשירייה שלך.
שאלה: לגבי הדוגמה של אמא וילד. איך אני הופך את העשירייה שלי לילד שלי ולא איזה ילד שלא אכפת לי ממנו?
כן, נכון. כך אתה צריך לחשוב.
תלמיד: איך אני מקרב אותו כך שאני ממש דואג לזה? כי פיתחנו לאט לאט סובלנות בדרך.
לא, לא סובלנות אלא אהבה לכל מה שיש, לכל חבר וחבר.
שאלה: איך אני עושה אותם שלי, שיהיה לי אכפת מהם, מהפגמים שלהם, מהמומים?
מה שיש בכל חבר שלך, זה חלקי הנשמה שלך. החלקים הכי קרובים. לכן אתה חייב להשתדל לקרב את עצמך אליהם, ממש כך. שלא יהיה הבדל בין מי שאתה למה שהם.
שאלה: לא מובן איפה הגבול. מה זה אומר, לא לראות את הפגמים בחבר? אני מסתכל עליו בדעת, ואני רואה שיש בו פגמים.
אתה צריך לשנות את היחס שלך לחבר, כך שאתה תאהב כול מה שיש בו. הכול. לפחות תתחיל ממשהו.
שאלה: אנחנו עושים עבודה בעשירייה וגם צריכים לתקן לא רק דברים לא טובים שאני רואה בחברים. למשל שחבר אומר לחבר, פשוט, "אתה שקרן, אתה צבוע", ואני צריך לראות את זה.
לא. חוץ מאשר על דברים כאלה שעליהם אנחנו לא מדברים עכשיו. אנחנו מדברים על הדברים הרגילים. לא כאלה שמפריעים לנו בחיבור הכללי בעשירייה.
על זה אנחנו עוד נדבר, נגיע לזה מחר, מחרתיים. אנחנו עוד נדבר על כל הדברים האלה. בינתיים אנחנו מדברים פשוט, אני חי איתם בתוך עשירייה, אני מסתכל עליהם כמה פעמים ביום, ככה חושב על כל אחד ואחד, מה אני לא סובל בו ואז אני צריך להשתדל לשנות בי את היחס אליו כדי שהוא יראה לי שלם. אבל זה שמישהו מהעשירייה כל הזמן מתחיל לסובב לנו את העשירייה, לקלקל מצבים וכן הלאה, את זה אנחנו נבדוק מחר, מחרתיים.
תלמיד: אני רציתי לשאול איך היחס שלי צריך להיות? אני צריך לראות חבר בכל מקרה שלם ולא לשים לב לזה?
לא. אתה צריך להשתדל לעבוד עימו כך שהוא יבין שזה לא בסדר.
שאלה: אם אני לא רואה פגמים בחברים שלי, האם זה אומר שאני לא מספיק מחובר אליהם?
נכון.
שאלה: מה לעשות כאשר אני מנסה לראות את הטוב, אבל הפגם של החבר נראה לי יותר ויותר חזק?
מצוין, אתה צריך לתקן את עצמך כדי לא לראות את הפגמים האלה כפגמים. אצל רבי שמעון הם רצו להרוג זה את זה, הם היו כל כך גבוהים עד שלא יכלו לסבול זה את זה, והמצב הזה עדיין לפנינו.
שאלה: מה הפירוש של לספוג את הפגם של החבר בעשירייה?
לספוג את הפגם של החבר פירושו, שאני מבין שמה שאני רואה בחבר מגיע אלי מתוך הפגם שלי ולא של החבר עצמו.
שאלה: האם לא צריך לראות את הפגם או צריך לשנות את היחס אליו?
רצוי לראות את כל הפגמים כי אנחנו נמצאים בשבירה טוטאלית. וככל שהם מתגלים, זה כי הבורא מנהל אותם על מנת שיתגלו. אנחנו צריכים לתקן את עצמנו עד שלא נראה שום פגם והכול יהיה מסודר ושלם.
שאלה: האם אפשר לחנך אדם מזמן הילדות להתרגל לראות את הטוב באחרים? האם זה יעזור לו בתיקון?
אני לא יכול להגיד שזה טוב לכל דבר, אני מדבר על אנשים שעובדים על עצמם בקבוצה קבלית, ולא שכך צריכים ללמד את הילדים. אנחנו מדברים רק על העשירייה.
שאלה: אנחנו לא בוחרים לראות רע אלא זה חלק מהטבע שלנו. מהי העבודה שלנו?
העבודה שלנו היא "סור מרע ועשה טוב"1.
שאלה: כשאתה אוהב הכול אצל החבר ותמיד מצדיק אותו, האם זה נורמאלי?
אם אתה עושה זאת כדי להיתקן ולהתקרב לבורא, אז זה נורמאלי ונכון.
שאלה: מאיפה אנחנו שואבים את הכוח לכסות הכול באהבה?
ודאי שמהקבוצה, אנחנו מקבלים את הכוח הזה מהבורא דרך הקבוצה.
שאלה: איך להימנע מליפול לאדישות בלראות את הפגמים של החברים?
למה אדישות? אני על ידי זה מתקדם לבורא. דווקא מזה שאני מתקן את עצמי, אני עושה עוד ועוד צעדים פרקטיים כלפי הבורא. זו עבודה עצמית, אני מתקן את עצמי בזה שאני כל הזמן נמצא בהתקדמות לבורא, בזה שאני רואה בכל הבריאה רק טוב, ואחר כך יתגלה שהבורא ממלא את כל הבריאה.
שאלה: כשאני מרגיש שנאה כלפי החבר, אז אני מנסה להתעלות מעליה ולאהוב אותו. כשאני מרגיש אהבה כלפי החבר, אז אני מצפה שתגיע שנאה יותר גדולה. יוצא שאני כל הזמן מחכה שמשהו ישתנה מעבר למצב שאני נמצא בו. האם זו גישה נכונה?
הגישה הנכונה היא לרצות כל הזמן לראות שאני ישר עם הבורא דרך החברים. אני רואה בחברים קבוצה טובה, מערכת שמקושרת ביניהם ואלי ודרכם אני יכול להתייחס לבורא. אני יכול להשפיע על החברים האלה יחד וגם לנוע איתם יחד לבורא. זה מה שאני רוצה לעשות.
תלמיד: האם אני צריך להרגיש רגוע, האם אני צריך להרגיש מתח, האם אני צריך להרגיש ציפייה למצב הבא? איך אני צריך להרגיש?
אני צריך להרגיש שאני הולך לקראת השלמות, ואז אני אהיה בצורה הרבה יותר קרובה לבורא.
שאלה: האם השנאה הזאת שמרגישים בהתקדמות הרוחנית היא פגם?
ודאי שכן.
שאלה: אם אני רואה שהחבר לא מגיע, או מגיע ולא מדליק מצלמה, האם זה פגם? איך לתקן אותו?
כן, אתם צריכים להשפיע עליו שיתחבר יותר אליכם. אבל גם צריכים להבין שיש אנשים שמאוד קשה להם בינתיים להראות את הקשר שלהם איתנו ולהיות בינינו, לכן צריכים לבצע את כל הפעולות האלה בקבוצה בסבלנות. זה בכל זאת תיקון גדול בכל הכלי העולמי שלנו, ואנחנו לא יכולים לדעת בדיוק באילו מצבים נמצא כל אדם, ולכן לא לשפוט אותו כאילו שזה כל כך קל לו. עוד נגלה את הדברים האלה בדרך מתוך הניסיון.
קריין: בבוקר המלצת שבעשר הדקות האחרונות נעשה תפילה משותפת בינינו.
אם עכשיו היינו פונים לבורא עם מה שלמדנו, שצריכים להצדיק כל חבר וחבר וכך אנחנו מתקרבים לבורא, אז איך היינו פונים אליו, מה היינו אומרים לו?
תלמיד: הייתי פונה לבורא בהודיה על מה שהוא נתן לנו, על כזאת הזדמנות להתחבר יחד ולמצוא כזו עבודה, והייתי מבקש שלא יעזוב אותנו.
מקבלים, יופי.
תלמיד: בורא, תחבר אותנו עוד יותר בלבבות, תן לנו הזדמנות להתחבר יותר ויותר בלב, ותגלה לנו את הכוונה האחת.
בסדר.
תלמיד: בורא יקר, תעזור לנו לא לראות בחברים שום פגמים אלא לראות רק זכויות.
זה לא טוב. אני רוצה לגלות שהחברים שלי מלאים בחסרונות, בבעיות, במיאזמות ובמה לא, ואז אני פונה לבורא ומבקש, "תעזור לי לראות אותם שלמים, יפים, על פני כל אותם הדברים האיומים שאני מגלה בהם". אני לא רוצה לראות מלכתחילה שהם כאלו לבנים, יפים וכולם כמו מלאכים. אני רוצה דווקא לא לראות אותם לפי איך שהרצון שלי יכול לצייר לי אותם ואחר כך שתתגלה לי צורתם המתוקנת. אבל טוב ששאלת. טוב שאמרת.
תלמיד: בורא, תן לנו את הכוח להתקרב לחברים ולדאוג להם כל הזמן. לא לשכוח ולו לרגע.
טוב.
תלמיד: עזור לנו לקבל את עזרת החברים כדי לראות אותם כאלה נפלאים ובעצמי לתת להם את הכוח לראות אחד את חברו מתוקנים וגדולים.
תלמיד: תן לי לראות את החיסרון של החברים בכמה שחסר לי ושיחד נתקדם לשלמות ולהידמות לבורא.
יופי. טוב.
שאלה: שהבורא יעזור לא לשכוח על מה שעכשיו דברנו.
אתם צריכים חמש פעמים ביום, לפחות, לעבור בין כל החברים ולראות, האם יש פגמים שאני מזהה בכל אחד מהם? ואני מבקש שאת הפגמים האלה הבורא יתקן כך שאני אראה במקום זה תכונות נכונות, טובות ושאני אדבק בהם.
שאלה: במהלך היום שנהיה כל הזמן בקשר עם הבורא ובמצב של "אין עוד מלבדו" ונתפלל אחד עבור חברו.
נכון.
תלמיד: שכל הזמן נהיה ביחד ולא משנה מה יעבור עלינו.
מצוין. אבל זה כללי. זה לא כלפי החבר.
שאלה: מודים לך על זה שדרך החברים אתה כל הזמן מראה את המרחק אליך.
בסדר.
שאלה: בורא, אנחנו מבקשים ממך לאחד את העשירייה שלנו בלב אחד כדי שנוכל כולנו להגיע אליך.
בסדר.
תלמיד: איך אתה מסכם את שיעור הצהריים הראשון שלנו?
אני חושב שזה דבר טוב. ואנחנו למדנו מה אנחנו יכולים להוסיף לעבודה הרוחנית שלנו פרקטית. אני מבקש, תספרו על זה לכל החברים שלכם. שיראו את השיעור, או לפחות אם לא שיעור, אז תמצית של הקטעים האלה שאנחנו עברנו.
ונמשיך מחר. ועד מחר יש לכם מה לעשות. מידי פעם לחזור על אותן צורות ההסתכלות על כל חבר בעשירייה ולבקש את הבורא שייתן לכם חן שכל חבר יתגלה בצורת חן בעיניכם.
תלמיד: ונגיד תודה לכמעט 3000 חברים וחברות שנמצאים איתנו עכשיו בשיעור.
מצוין, ותודה לנשים שהשתתפו יחד איתנו. ובכלל, מה אתם חושבים, איך לארגן את השיעור? אנחנו יכולים עוד לשנות, הכול בידיים שלכם.
(סוף השיעור)
-
תהילים ל"ד, ט"ו↩