שיעורי בוקר (ש') 22.6.19 הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

בניין החברה העתידית - קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם בעניין החברה העתידית, ממשיכים מציטטה מספר 56.

אז שוב, רואים את זה איך שרואים, מסכימים או לא מסכימים, צריכים לבדוק בדיוק מה בעל הסולם כותב, כי בכל זאת הוא כותב על העתיד. יכול להיות שהמילים שלו, או ההגדרות שלו, הם לא כמו שיש היום, אבל העניין הוא דורש בדיקה, כי זה שזה יקרה זה בטוח.

קריין:

"הצורה הכלכלית והדתית, במדה שמבטחת הקומוניזם, היא אחת לכל האומות. חוץ מצורות הדתית, שאינן נוגעות לכלכלה ושאר מנהגים, יהיה לכל אחד צורה בפני עצמו, שאין לשנותה בדיוק." (בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

זאת אומרת, מדובר על התיקון הכללי של האנושות שהצורה הכלכלית היא תהיה שווה לכולם, כל אחד לפי כמה שהוא צריך כדי להתקיים, וכל אחד לתת כמה שהחברה צריכה ממנו. זה התנאי שהוא ידוע למי שעסק בסוציאליזם, בקומוניזם איך צריכים להיבנות. אבל הצורה הדתית, זאת אומרת כל אחד בקשר שלו למציאות עליונה, למטרת החיים ולעוד משהו שלא שייך לקיום הגשמי, זה שכל אחד, כל אומה יקיים את מה שבא לו בצורה חופשית, ואף אחד לא ניכנס לעסקים האלה הרוחניים כביכול לשני. כי הדברים האלה הם עמוקים מאד, ואנחנו רואים שהם מלווים את האנושות בכל אלפי השנים, ואנו לא רואים שהם הולכים להתמלא. רואים שזה נשאר ויישאר עוד.

אז יש תקופות שיש פחות עניין של דת, ויותר עניין של דת. אבל אדם הוא זה שחסר לו העניין של ההתקשרות שלו לכוח עליון, אפילו שהוא לא יודע, לא מבין, לא חשוב באיזו צורה. עד שנגיע למצב שדרך התיקונים אנשים יגלו את הבורא, ואז לא יהיה להם צורך בשום תחליף. בשום "Ersatz", זאת אומרת, תחליף כזה מלאכותי.

שאלה: בהתחלה הוא אומר, הצורה הכלכלית והדתית במידה שמבטחת הקומוניזם, היא אחת לכל הדתות, אז יש גם צורה דתית שהיא כן קשורה?

כן.

תלמיד: אז מה זו הצורה הדתית שקשורה לקומוניזם, מה הכוונה?

שכולם תומכים בכולם. שיש קשר בין כולם. סך הכול מה שאנחנו צריכים, זה להתאים את כלל האנושות לאותו חוק הכללי של המציאות. המציאות היא אינטגראלית, המציאות היא גלובאלית. כמו שכולם מקושרים יחד בקשרים הדדיים זה בזה, כך גם החברה האנושית שהיא נמצאת בתוך דומם, צומח חייבת להיות גם מקושרת, אבל היא צריכה להביא את עצמה בצורה הכרתית, בכוחות מיוחדים שהיא מוצאת בטבע, שהיא קושרת את עצמה בצורה נכונה, היא מביאה את עצמה להזדהות. זה נקרא ל"השתוות הצורה" לטבע.

תלמיד: הוא כותב "חוץ מצורות הדתית, שאינן נוגעות לכלכלה" האם הכוונה במילה דת זו המשמעות הישנה?

יכול להיות. זה בטוח שכולם צריכים לקיים גם בצורה פנימית, היינו בהתקשרות בינינו, וגם בצורה החיצונה, היינו כלכלית כמו שבטבע בצורה אינטגרלית להיות קשורים, זה ללא ספק.

שאלה: אני הבנתי שאפילו הצורה הדתית החיצונית כתרבות היא צריכה להישאר, בגלל שזה שייך לשורש של האומה.

כל עוד אומות קיימות לפי תפיסת המציאות שלנו וכן הלאה, אז ודאי לכל אומה ואומה יש שורש שלה, וגם תרבות, צורות ההתקשרות, צורות הקיום, וודאי שכל זה יהיה שונה זה מזה.

תלמיד: זאת אומרת כשבעל הסולם כותב, שלא צריך לבטל את הדתות, ושכל אומה יכולה להישאר בדתה. אז זה כל עוד יש צורה כזאת של תפיסת מציאות שיש אומות נפרדות?

זה לא מנוגד ל"ואהבת לרעך כמוך". אם אתה מקיים את הנטייה ואהבת לרעך כמוך, ולכולם בצורה שווה, את כל הכלכלה וכן הלאה, אז כל היתר לא חשוב, לאט לאט זה מסתדר.

תלמיד: ומתי זה מתחיל להיות מורגש כתחליף, כזיוף, כמשהו שהוא לא נחוץ?

זה מתבטל בעצמו. כמו שאנחנו מדור לדור מבטלים דברים ישנים, ומקבלים דברים החדשים. הגבלות, צורות, ככה זה יהיה. העיקר לקיים איחוד בצורה כלכלית, ובצורת ההתקשרות החברתית. זה הכול. כל הצורות האחרות שהם יהיו כמו שזה טבעי לכל אומה ואומה, שלכל אומה יש צורת ביטוי אחרת.

תראה איך שמתייחסים חיות, ציפורים, דגים, ועוד זה לזה. יש ביטויים שונים. גם בין אנשים יש ביטויים שונים. איך מביע אהבה זוג מנורבגיה וזוג מדרום אמריקה, וכן הלאה. סתם אנשים שמתחברים ביניהם במזרח התיכון, ובאלסקה. זה ביטויים, זה לא חשוב לתוכן. התוכן הוא חייב להיות אהבת הזולת ושוויון בכלכלה.

שאלה: יצאתי וחזרתי, אז רציתי לשאול על נשים עוד פעם אם אפשר. אמרו שזה מעל לגובה שלי.

אתה הרי לא נשוי?

תלמיד: לא.

אז מה יש לך?

תלמיד: בדיוק. הן צריכות ללחוץ על העשירייה. איך הן לוחצות על העשירייה? דעתי הן צריכות להתחבר אלינו לווטצאפ שלנו, לזום שלנו, לפגישות שלנו.

שום דבר.

תלמיד: אז איך הם ילחצו, איך הם ידעו מה קורה? מבלי לדבר כמובן. אבל הן צריכות לראות מה קורה, מי בא מי לא בא במקום לקבל עדכונים שהכול בסדר?

זה כבר עניין טכני. הן בכל זאת פחות או יותר נמצאות באותה הזרימה. חלק מהן רואה שיעורים יותר או פחות, רואה את ההחלטות שלנו. בטח שאנחנו נצטרך באיזו צורה להעביר להן, אם זה שינויים בעשיריות, או משהו, אבל זה יקרה בצורה הטבעית. אני לא חושב שיש כאן מה לקבוע, ובצורה שכך אנחנו מכניסים את זה כחוק, אלא החיים ידברו.

תלמיד: כאילו מנסים לראות שזה קורה ושיהיה לחץ.

לא שיהיה לחץ, בשביל מה?

תלמיד: אם הם נכנסות לטלפון שלנו..

בשביל מה?

תלמיד: והן רואות מה קורה ומי בא ומי לא..

אני לא רוצה את זה. אני לא מבין אותך.

תלמיד: למה לא?

אני לא רוצה להתווכח אתך. מה שתעשו שם באוסטרליה, תעשו, אני לא מטפל בזה. אנחנו לא רואים כאן אף פעם את קבוצת את קבוצת אוסטרליה. אף פעם לא ראיתי דבר כזה שזה קיים, אז מה אתה מספר ומעלה לנו כאן את הבעיות שלכם? אנחנו לא קשורים אליכם, כמו שאתם לא קשורים אלינו. אני ממש לא מרגיש את זה. אתם לא נמצאים. אני יכול להגיד על הרבה קבוצות מאוסטרליה אסיה שנמצאות איתנו, את קבוצת אוסטרליה לא ראיתי.

תלמיד: באסיה הייתי אתכם כל יום.

אז מה? אני ראיתי אותך לפעמים שם. אז שם זה חלק מאוסטרליה?

תלמיד: אני יכול לתת לך עדכון אחר כך, אם אתה רוצה.

אני לא רוצה עדכון, אני לא חושב שאתם צריכים לערבב נשים בזה, יותר מ..

תלמיד: לא שאלתי על זה בכלל, זה לא קשור.

אז על מה?

תלמיד: זה רק בגלל שאנחנו וירטואלית במשך היום, כולם פה נפגשים בזומים במשך היום. ובגלל ש..

אתם רק וירטואליים, לא?

תלמיד: אנחנו רק וירטואליים. כן. ובגלל שפה בישראל במשך היום אנחנו בקשר וירטואלי, ורק בגלל שאני חושב, אולי זו טעות, אבל אני חושב שאם נשים רוצות ללחוץ על קבוצה, על עשירייה, הן צריכות לראות מה קורה במשך היום. זה הכול. זה לא קשור לאוסטרליה.

אני מעדיף לראות את זה מהמעשה, ולא לקבוע בחוכמתי מראש. יש דברים שאני לא רוצה לקבוע בכוונה, כי אני לא חכם. ואתה חכם, בסדר, תקבע מה שאתה רוצה, אבל על הקבוצה שלך שלא שייכת לנו. לא קובעים שום דבר. איך שיסתדרו לאט לאט, יתחברו לאט לאט. זה כמו זוג, איך שהם מוצאים את עצמם. מי יודע איך שהם מצאו את עצמם, ואיך שהם מתחברים, מה היחס ביניהם, מי על זה ומי לזה. אני אומר לכם, לא לקבוע שום דבר. ככה זה. לאט לאט אתם פתאום תגלו איזה קשרים יש כאן, ועוד תראו עד כה שהם כאלו שלא תיארתם לעצמכם.

מתוך הגשמיות, מתוך המשפחה אתם רוצים עכשיו למשוך קווים לקבוצות רוחניות? לא. ככה אני לא עושה.

קריין: 57.

"הקומוניזם, אם היא צודקת כלפי כל אומה, היא צודקת כלפי כל האומות, כי איזה זכות ובעלות יש על חומר גלם של הארץ לאומה יחידה, יותר מלשאר? מי חקק חוק החזקה, ומכ"ש שקנוהו בחרבות וכידונים? וכן, למה תנצל אומה אחת את חברתה, אם דבר זה אינו צודק לכל יחיד? במילה אחת, כמו שצודק ביטול רכוש ליחיד, כן הוא צודק כלפי כל אומה. ורק אז יהיה שלום בארץ.

ותמה על עצמך, אם החזקה וחוק הירושה אינה מקנה זכות קנין ליחיד, למה יהיה מקנה לאומה שלמה? וכמו שחלוקה צודקת נוהגת ביחידי האומה, כן צריכה להיות חלוקה צודקת בין לאומי: בין החומר גלם ובין אמצעי הייצור, ובין רכוש המצטבר לכל האומות בשווה, בלי הפרש בין לבן לשחור, בין בן ציביליזציה לפרימיטיבי, ממש כנוהג בין יחידים של אומה אחת."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

מה הוא אומר? שכדור הארץ שייך לכולם, כולם צריכים לקבל ממנו מה שנחוץ לחיים, "לא יגונה ולא ישובח", רק בצורה הכרחית לקיום ולחלק את זה בצורה שווה, זה הכול. כלכלה פשוטה. לעומת זאת, כל מה שיש היום זה אך ורק מפני שכל אחד שומר על האדמה שלו, על הרכוש שלו, לא נותן לאחרים וכן הלאה וכן הלאה, כרגיל. זאת אומרת שזה ממש השורש למלחמות ולבעיות, הרכוש הפרטי או הרכוש המדיני.

שאלה: בעל הסולם מדבר הרבה על כלכלה ב"כתבי הדור האחרון", אך לא מגלה לנו את מושג הכסף. מה ימלא את תפקיד הכסף בעתיד?

אני לא רואה שהוא [יהיה] בעתיד, בדרך אני לא יודע, אלה כל מיני צורות וזה תלוי בהתנהגות שלנו, אבל למה שיהיה כסף בעתיד? אנחנו רואים איך שעכשיו כבר הולך ונעלם מושג מטבעות הכסף. "כסף" זה כיסוף, שאתה מכסה את מה שאתה צריך. אם כולנו נחיה בצורה פשוטה לפי הצרכים שלנו, כדי להתקיים בצורה נורמאלית וכל היתר יהיה למען החברה הכללית של כל האנושות על פני כל כדור הארץ, אז כל אחד יקבל לפי הצרכים שלו, ייתן לפי היכולת שלו ולא יהיה לך צורך בכסף, כי אתה תהיה מכוסה כמו כולם בביטוח, ברפואה, בכל דבר.

זה מה שהרוסים רצו לעשות בהתחלה, ואחר כך הם לא יכלו לנהל את זה כי הם לא טיפלו באגו של האדם ולכן הכול נפל.

שאלה: הכסף הוא כלי מדידה בכלכלה של היום, מה יחליף אותו? כסף אנחנו מודדים בכסף.

לא, על זה הוא כותב, שישנם אנשים שבודקים ורואים כמה מגיע לכל אחד וכל אחד מקבל את זה. יבואו אליך הרחפנים, אל כל אחד ואחד ויביאו לו במקור את הסל. מה הבעיה אני לא מבין? גם עכשיו אתה מקבל כל מיני דברים מ"אמזון", אז כך תקבל חבילה לכל יום או לכל חודש. מה זה חשוב, לפי הנפשות, לפי הצורך שלך. לא תרצה יותר, כי בזה אתה לוקח על חשבון הנשמה.

שאלה: מצב כזה שהוא מתאר זה רק ממש בגילוי הנשמה.

כן, נכון, זה לא לעכשיו.

תלמיד: לא יכול להיות מצב כזה שאנשים יוותרו על הרכוש שלהם בשביל הכלל או שמדינות שלמות יוותרו על הנפט שלהם או על הזהב שלהם, על האוכל, על היבול.

מהכרת הרע.

תלמיד: יכול להיות מצב כזה שממש תהיה כזאת ערבות בין המדינות בכל כדור הארץ?

למה זה לא יכול להיות?

תלמיד: זה לא מתקיים אפילו בשטח של 100 מטר על 100 מטר.

זה תלוי או באיום שלילי או בהבטחה רוחנית גדולה וחיובית. זה הכול. בסך הכול עם מי יש לך עסק? עם עדר שהוא כולו מפחד מצרות וכולו נמשך לדברים הטובים. אז אפשר לשחק איתו מאוד בקלות. העיקר זה הפחד והאיום. אני לא רואה בזה שום בעיה אלא הבעיה היא להביא אותם לזה בהכרה, בהבנה, בהסכמה, זה שינוי בחינוך.

תלמיד: זה לא שינוי, זה מהפך.

כן, ודאי.

תלמיד: זה פשוט משהו אחר.

אז אומרים שאם תעשו את זה תוך הזמן הקצר שעוד ניתן לכם, אז יהיה בסדר. ואם לא, אז על ידי מלחמה. כן, על ידי המלחמה.

תלמיד: זה ממש נראה כך שזה מה שהולך להיות. לא נראה לי שבני האדם במצב שאני רואה אותם היום יהיו מוכנים לעבוד ולתת משלהם לאחרים, אפילו בהשוואה לאגו שלי גם אני לא מוכן לעבוד יותר קשה ממישהו אחר ולתת לו משלי למלא את הצרכים שלו. זה לא נראה לי הגיוני.

לא, זה לא נכון. אם היית רואה כמה אתה מרוויח מזה שאתה עובד כדי להאכיל את הזולת, באמת מרוויח, וכמה אתה מפסיד בזה שאתה היום בתפיסה השקרית של המציאות, כאילו דואג לעצמך ובזה אתה לא דואג לעצמך אלא אתה מזיק לעצמך, אז היית משנה את היחס.

תלמיד: איך בן אדם יכול להיפטר מהאגו הכי קרוב אליו שזאת המשפחה שלו, שהוא צבר רכוש כדי לתת להם שתהיה להם רווחה, ואז הוא כביכול דואג לכולם כמו שהוא דואג למשפחה שלו?

נניח שמתגלים כוחות כאלו בחברה, שהוא רואה שהוא לא יכול להבטיח להם כלום, אם הוא לא מבטיח לכל החברה, מה תעשה?

תלמיד: אבל אולי בשביל זה צריכה להיות לו איזו טראומה בחיים.

באה אליך כנופיה הביתה, ואומרת "חביבי, אתה רוצה שהכול יהיה בסדר עם המשפחה שלך? אתה צריך לחלק את זה בשווה איתנו".

תלמיד: זה בכפייה.

ודאי שבכפייה. מי אומר שזה לא יהיה בכפייה?

תלמיד: אבל הקומוניסטים ניסו לעשות את זה בכפייה.

לא בכפייה, אלא עשו הפוך. הם לא עשו את זה בצורה הנכונה. זה כבר סיפור ארוך, אבל אני אומר לך רק דוגמה.

תלמיד: זה לא אמור להיות מתוך רצון?

באהבה. כן, שאני אוהב את הרצון לקבל שלך, אז אני בא אליך ואומר, "חביבי, אני אוהב אותך מאוד, אם אתה לא תתחלק איתנו, אז יהיה לך רע מאוד" אני [רוצה] הכול לטובתך. זה בסדר?

תלמיד: "בעדינות", "באהבה".

זהו, אז שיהיה באהבה. מה זה חשוב? חוקי הטבע הם מוחלטים, אתה לא תשנה שום דבר. כאילו שזה תלוי בבני אדם אם כך להתייחס או כך להתייחס.

שאלה: הכפייה שעליה מדובר פה, זאת כפייה מתוך הכרה של חוקי הטבע, לא? זאת לא כפייה שבני אדם ייכפו את השיטה הזאת.

אומרים שיהיו כאלה מלחמות, שאנשים יאכלו זה את זה בפועל. שנשים רחמניות יבשלו את ילדיהן, את התינוקות שלהם. אני אומר לך, אתה לא יודע איך האנושות יכולה לעבור ממצב של על מנת לקבל לעל מנת להשפיע, איזה תיקונים יכולים להיות. זה כתוב, זה לא שנראה לנו שזה מה שחושבים שזה כמו ארמגדון, מה זה "ארמגדון"? הר מגידו. היית שם? ראית את ההר? אנחנו לא מתפעלים מכל זה.

קריין: דברים שכבר היו. זה מרב"ש.

"מצינו שבזמן חורבן בית המקדש כמו שכתוב באיכה, נשים רחמניות בישלו ילדיהן שרק הן בעצמן אכלו בשר ביניהן ולא נתנו מזה לבניהם הנותרים אף שהיו גם כן רעבים." זה ממש מ"איכה" לקוח. "זה מראה לנו שאין קדושה אלא חורבן הקדושה, שאז אינו שולט אלא הרצון לקבל לעצמם שהאדם נולד בטבע הזה, הכל האדם מסוגל לעשות"¹.

ולעומת זה אפשר לעשות בצורה אחרת. על ידי כאלה ייסורים שהם יתעלו [מעליהם].

שאלה: כמו שבעל הסולם כותב שחוץ מהצורה הדתית, כלומר חוץ מחכמת הקבלה לגבי שאר המנהגים יש דרגות חופש לכל עם להביע את שלו. איזה דרגות חופש יש גם בצורה הכלכלית, נניח שהיא מבוססת על "ואהבת לרעך כמוך" והיא פונקציונאלית, והיא מאוזנת.

לא. זה שאתה מבדיל בין הרוחניות לגשמיות זה טוב. רוחניות הכוונה היא שיהיה להם מין פולחן נפשי כזה, כמו שכל אחד רוצה גם להאמין לכל מיני צורות, זה בודהא, זה מוחמד, וזה ישו, וזה משה רבנו, לא יודע מי, הא-לוקים, לא חשוב איך שמתארים את זה, תשאיר להם את זה. זה לא חשוב לנו. חשוב לנו שהצורה הכלכלית תהיה אחידה לכולם.

תלמיד: אבל לקומוניזם האלטרואיסטי הזה יכולים להיות לבושים שונים לעמים שונים לא במהות אלא בהרגלים, בדברים, בתפיסות.

ליפנים אתה תביא סושי ולמקסיקנים אתה תביא חתיכת בשר.

שאלה: לכל עם יש פשוט מאפיינים משלו. עשו עכשיו ניסוי מעניין, חוקרים איבדו בכוונה שבעה עשר אלף ארנקים ברחבי העולם, בכל ארנק הם שמו סכומי כסף שונים וגם פתק שדרכו יוכלו להגיע לבעל הארנק, רצו לדעת מי ישמור את הארנק לעצמו ומי ידווח שמצא ויחזיר אותו לבעליו. אז קודם כל הייתי מופתע שרוב האנשים החזירו את הארנקים. עכשיו, עמים שונים החזירו שיעורים שונים של ארנקים. הכי גרועים היו בסין ובמקסיקו, סין הכי גרועה, מקסיקו אחריה ובמקום כלשהו באמצע ישראל. ויפה הנפש הם בשוודיה ובסקנדינביה, שם מחזירים בין 70%, ל-90% מהארנקים.

האם במסגרת הקומוניזם האלטרואיסטי, אנחנו רואים גם ניואנסים ואפשרות לכל עם להביע את האופי המיוחד שלו?

על מה [אתה רוצה להצביע] בדוגמה שלך? שיש יותר אגואיסטים ופחות אגואיסטים?

תלמיד: כן, כולנו אגואיסטים, אבל זה משקף שיש הבדלים בין העמים.

כן. אז מה?

תלמיד: אני שואל על ההבדלים האלה במסגרת הקומוניזם האלטרואיסטי.

אני לא יכול להשוות ביניהם כי אין ביניהם אותה רמת חיים ואותו חינוך ואותה הכנה. אני לא יכול להגיד. בעיניי האנשים החיים במקסיקו הם הרבה יותר טובים מהאנשים החיים בצפון אירופה. רק אם תביא להם חינוך ורמת חיים כמו בצפון אירופה תוכל להשוות כמה מהם החזירו ארנקים. אחרת מה התועלת? אם תתחיל לחנך את הסינים כמו שחינכת במשך מאות שנים את הצפוניים באירופה, אז תוכל להשוות, אחרת לא. איך יכול להיות? אתה יודע מה עברו הסינים בחמישים השנים האחרונות עם מאו וכל הדברים האלה? איזה דיכוי? לעומת השוודים שאני כבר לא יודע ממתי הם חופשיים. כבר מאות שנים. אז איך אתה יכול לעשות את זה? לא.

תלמיד: זה רק כדוגמה.

אין דוגמה. לא לקחת את זה כדוגמה. כל הבדיקות האלו הן ממש לשווא.

תלמיד: אז בוא נלך למצב העתידי, לקומוניזם האלטרואיסטי ונניח כמו שבעל הסולם כותב וקראנו עכשיו שזאת הדוגמה האחידה לכל המדינות, לכל האומות.

כן.

תלמיד: אז אני שואל האם יש הבדלים בין אומה לאומה ביישום של השיטה הזאת?

כן. בטוח שכן. כי עד כמה שכל אומה ואומה תוכל לספוג את הרעיון הזה, בהתאם לזה צריך לחנך אותה, להגיע אליה, לטפל בה. ודאי. לכל אחד ואחד בצורה אחרת.

תלמיד: ובמצב של 100% ספיגה גם יהיו הבדלים לפי המאפיינים של כל עם?

נראה כתוצאה מהחינוך. איך אתה יכול להגיד? אבל אני שמכיר את הקבוצות והאנשים ומסתובב איכשהו, בעיניים שלי אני רואה שההבדלים הם עצומים, הם מאוד גדולים ולכן מי שעושה השוואות כאלו הוא מטומטם ולא פסיכולוג, אני אומר לך, הוא צריך טיפול קליני, כי הוא מפזר את הידיעה הזאת לכל העולם. מי יותר טוב? השוודים יותר טובים. תכניס אותם במקום המקסיקנים, אני כבר לא מדבר על החינוך שלהם והכול, רק לרמת החיים, בוא נראה אותם אחרי כמה שנים. או הסינים, תביאו אותם לסין תשים אותם במחנה בסין, באותה רמת חיים ובאותו יחס כמו שהסינים קיבלו בכל ההיסטוריה שלהם או לפחות בחמישים השנים האחרונות, זה משהו נורא. אתה יודע באיזו צורה הם חיו? כמו בצבא קודם כל, כולם חיו בצורה כזאת, וכמעט לא היה רכוש לאף אחד. אתה יודע מה זה היה? לא, זה לא הניסוי הנכון.

שאלה: שבעים אומות עולם זאת תבנית שלא משתנה או שבהדרגה זה מתחיל להיות אומה אחת?

שבעים אומות העולם אלה שורשים. שבעים שורשים שישנם לסך הכול אומות העולם. יש בזה ודאי ערבוביה ומי יודע מי שייך למי. את זה אנחנו לא יודעים. אבל זה השורש הרוחני שקיים והוא לא נעלם. ורק לאומה ישראלית אין שורש רוחני ולכן היא צריכה להקים את עצמה ממש כמעט מאפס בכל פעם.

תלמיד: האם ככל שהעולם יהפוך יותר ויותר גלובאלי ונגלה את זה, אומות העולם לאט לאט יטשטשו את הגבולות שלהן ויהפכו לאומה אחת, לדבר אחד?

כמו אומה אחת. כמו.

תלמיד: כמו אומת אחת. כל אחד נשאר בגבולות שלו?

גבולות אני לא יודע, אבל כל אחד בכל זאת יגלה יותר ויותר את השורש הפנימי שלו ששונה מאחרים. אבל זה דווקא יעזור לכולם להבליט את האהבה ביניהם.

שאלה: האם כשהייתה חלוקה לשנים עשר שבטים זה היה קשור לשבעים השורשים?

לא. שתיים עשרה זה ביטוי של ה-ו-י-ה. שלוש כפול ארבע. ג' קווים כפול ה-ו-י-ה, לכן זה שתיים עשרה. אנחנו עוד נלמד פעם. זה לא מציאותי היום אבל גם זה יתגלה, ויהיה מורגש למרות שתוכל להגיד, מה זה? איזה בלבולים? איפה כאן הזנים? כל זה כבר מבולבל, אין בעם ישראל אף אחד חוץ מ, זה לא חשוב. זה לא חשוב לגשמיות, לגמרי אין קשר מי מתחתן עם מי. זה מעניין מאוד. אפשר גם לבקש על זה הסבר ממי שמתעסק בביולוגיה הזאת או איך שזה נקרא.

תלמיד: בשבוע שעבר היה לנו שיעור מאוד מעניין על אנטישמיות, והיה לנו ויכוח מר במהלך איזה יומיים על העניין הזה שהוא אמר, שכל אלה שרצחו ועשו אסונות באמת גדולים היו

בעצמם יהודים.

תלמיד: לא, הוא דיבר על זה שהם היו סוציאליסטים. זאת אומרת, אנשים שבאו מתוך, הוא קרא לזה שמאל, היה לנו ויכוח על העניין הזה.

כן.

תלמיד: אז עכשיו בא בעל הסולם ואומר כן, תהיה חלוקה שווה לכולם וכולי. איך אנחנו יודעים שבשם אותם דברים של בעל הסולם לא יעשו את אותם דברים נוראים שראינו לאורך כל ההיסטוריה?

רגע, אתה רואה כמה הרצאות אתה עוד צריך לשמוע כדי אולי לתקן אותך. קודם כל סוציאליסטים יש לך מקצה לקצה, גם היטלר, כל התנועות האלו צמחו מתוך השמאל וכל הפאשיזם מגיע דווקא משם. עד כמה שהם רוצים להתנזר מזה זה לא יעזור, רק עמך לא מבין את זה.

אבל זה משהו אחר, כשאנחנו מדברים על חיבור בין כולם ושיוון בין כולם, אנחנו רוצים בזה לקיים את חוק הטבע הכללי ללא שום שייכות למרקס ולאף אחד. לא אכפת לי אפילו שלא תהיה בעולם הזה שום אוכלוסייה. בכל זאת, אם תבוא אוכלוסייה, היא צריכה בסופו של דבר להתפתח מהמינוס שלה, דרך הכרת הרע לפלוס, כי היא צריכה להשוות את עצמה עם הטבע הכללי, שנקרא בורא, א-לוקים, איך שאתה רוצה.

משם אנחנו מגיעים. לא שהקומוניזם הזה מוצא חן בעייני ונשמע כל כך מתוק. הוא נשמע מתוק ובטוח שהוא יהיה מר, כי אין להם אפשרות לטפל באגו של האדם ולכן ודאי שזה יהיה על ידי דיכוי בסופו של דבר.

לכן ודאי שאנחנו רואים שהם מתהפכים. הם מתחילים בצורה יפה, ליכוד, לאחד את העם והכול, ואחר כך בתוך האומה כמו שעשה סטאלין שהרס שם את הכול והרג מיליונים, יותר מהיטלר. יותר מהיטלר, אני לא יודע כמה, ארבעים מיליון או כמה שהוא הרג. והרג ממש, הם לא נפלו במלחמה או במשהו. כי אי אפשר אחרת לרסן את העם. כשאתה מביא לו צורת התפתחות כזאת וגובה כלכלי בצורה כזאת, כמו שזה היה.

גם היום יש חזרה לאותן כאילו נטיות סוציאליסטיות. אבל אני לא רוצה לדבר על זה. בקיצור אצלנו השינוי הוא פשוט, אנחנו הולכים לפי החוק הכללי של הטבע ולכן לא חשוב לי מאיפה זה בא. אני חייב לקיים את זה כי אין לי ברירה. אם אני רוצה להתקיים אני חייב להיות כמו הטבע, כללי, גלובלי, מחובר בצורה הדדית ללא הבדל בין מין וזן וכן הלאה. כמו שאנחנו רואים בחיות, כל אחד צריך לקבל לפי מי שהוא, וכל אחד חייב לתת בהתאם לזה כמו שהטבע הכללי מחייב אותו.

שאלה: יש תושבים בהודו, הם לא מרגישים שום קשר עם ישראל, אבל הם לומדים תורה, הם מרגישים קשר עם התורה. יש מיליון אנשים באפריקה שמרגישים קשר עם ישראל, יש מלא אנשים בכל העולם, הם לא קשורים בגשמיות, אבל הם מרגישים קשר בפנימיות עם ישראל. למה אנשים מרגישים קשר עם ישראל, הרי אין להם קשר לישראל?

יש קשר, הכול יש .הם מרגישים, יש כאלו שמרגישים. פגשתי דברים כאלו בזמנו אפילו בסיביר, הם מרגישים. מאיפה זה מגיע? מהטבע. זה לא שפעם היינו בקשר כמו שכל מיני אנשים רוצים להגיד. לא, אלא דרך הפנימיות, כך זה מורגש. כמו שאנטישמיות מורגשת ככה מבפנים ולא חשוב אם היית בקשר או לא. אומרים שהמדינה הכי אנטישמית היא צפון קוריאה, או דרום קוריאה, אז זה לא שייך.

תלמיד: כמה עדכונים קטנים לגבי כנס מולדובה. אתר הכנס עלה לאוויר ב"סביבה טובה", כרגע בשלוש שפות, ברוסית, אנגלית וספרדית, והשבוע גם בעברית. כל אחד יכול להיכנס בשפה שלו ולקרוא. יש שם את כל הפרטים על הכנס.

נרשמו כבר כמאתיים איש, ואנחנו שבעים וחמשה יום לפני הכנס. רוב הנרשמים כרגע הם ישראלים, רוסיה ואוקראינה עדיין לא כל כך התעוררו, אז אנחנו רוצים להעיר אותם.

מרוסיה ואוקראינה יצאו אוטובוסים מרוכזים. ברוסיה יצא אוטובוס ממוסקבה. ובאוקראינה יצאו אוטובוסים מקייב ומאודסה. אז כולנו מצפים שהכלי האוקראיני יתאושש. אנחנו לא מחייבים אף אחד לשלם מראש, כל אחד עושה את הרישום כרצונו, אבל מי שרוצה לנסוע באוטובוסים, כדאי שירשם כמה שיותר מוקדם, ככה שנוכל לשכור להם בתי מלון, כי אחרת יהיה קשה לארח את כולם ביחד.

לא, רצוי שישלמו מראש ויתקבלו מראש, וכך הכול יהיה מסודר. גם בתי המלון, גם ההזמנות למקומות, לאוכל, לכל דבר. זה לא חייב להיות באותו מקום אפשר לפזר אותם לכל מיני מקומות. אפשר גם לשכור חדרים, או דירות שזה יותר זול. צריכים לעבוד על זה מראש. אז רצוי להירשם, לשלם ואז בטוח שאתה נמצא, ואתה משאיר את כל הדברים האלו לטיפולם של האחראים.

תלמיד: כן, יש צוותים שהם אחראים, בכל עניין אפשר לכתוב, הכול נמצא באתר.

יופי. זאת אומרת אני לא צריך אפילו לחפש בית מלון.

תלמיד: יש המלצות לבתי מלון.

בסדר. נניח ואני כותב שאני יכול לשלם לא יותר מעשרים דולר ללילה או אפילו פחות, אני לא יודע מה גובה המחירים, והם ימליצו לי על מלון?

תלמיד: כן, יש בדף המלצות לפי כל הסוגים, גם בתי מלון יקרים וגם זולים.

ובמיוחד אלו שנוסעים באוטובוס בצורה מרוכזת רצוי שיהיו באותו בית מלון.

תלמיד: בשביל זה אנחנו חייבים שהם יירשמו כמה שיותר מוקדם.

יופי. מה עוד?

תלמיד: ביקשת שנכין לו"ז גס, גולמי. כמובן שיש לנו הרבה זמן והוא עוד ישתנה, אבל אני אספר בקצרה למה הגענו. צוות גדול מאד עבד על זה, בינתיים התוכן המרכזי נלקח מתוך הפגישות של צוות הערבות שנערכות בימי שני וחמישי. חברים משתתפים, מציעים הצעות, רעיונות, וזה מה שיש לנו נכון להיום. יהיו תשעה שיעורים, שישי, שבת, ראשון. ביום שישי יהיו שלושה שיעורים. הפורמטים לא ארוכים מדי, כשעתיים. שבת יהיה יום מאד אינטנסיבי, יהיו בו ארבעה שיעורים. ביום ראשון יהיו שני שיעורים, האחד כשעה וחצי והשני כשעתיים. אפשר כבר לתכנן את זמן ההגעה והעזיבה בהתאם ללו"ז הזה.

אנחנו לא עושים שיעור יום קודם?

תלמיד: כרגע לא מתוכנן.

בסדר, זה מספיק גם ככה. השיעור הראשון ביום שישי מתחיל באחת בצהריים. עד אחת יש ישיבת חברים ולפני זה הרשמה. ההרשמה מתחילה ביום שישי מהשעה משמונה וחצי בבוקר, ואחר כך שלושה שיעורים ביום שישי, בשבת ארבעה שיעורים ושני שיעורים ביום ראשון.

תלמיד: ביום שישי השיעור מתחיל יותר מוקדם. בשעה עשר ארבעים וחמש מסתיימת ישיבת החברים ומתחיל השיעור.

בסדר.

שאלה: למה לא לעשות שיעור 0 ביום חמישי? אנחנו מקפידים בדרך כלל לפני כנסים לעשות שיעור אפס.

אם אתם יכולים להגיע מוקדם יותר, מה טוב. אבל אולי צריך עוד יום אחד לישון ולשלם על זה, אני לא מבין את הדברים האלה. אם זה תלוי ברכבת, במטוס, באוטובוס, זה תלוי בלשלם עוד כסף. אני לא נכנס לזה. יהיה, יהיה. לא יהיה, לא יהיה. אני מגיע לשם יומיים לפני זה.

תלמיד: לגבי יום שבת, יהיו ארבעה שיעורים זה משהו אפשרי?

נדמה לי שאני עשיתי את זה, בכנס באמריקה.

תלמיד: לא, עשינו רק שלושה שיעורים.

שלושה גם בשבת, לא ארבעה?

תלמיד: בכנס הגדול היה פעם ניסיון לארבעה שיעורים, אבל היה באמצע שיעור של ארבעים וחמש דקות ועכשיו כל שיעור שעתיים.

אני לא יכול להגיד. אני לא יודע אם אני מסוגל. יש רצון ויש יכולת, אז אני לא יודע. אני אשתדל, אבל תעשו תמיד משהו במקום, משהו תמורת זה. כמו בצבא, מיד יש לך תכנית חילופית. מה קורה עם המוסיקה?

תלמיד: יש צוות שעובד על המוסיקה בכנס ויש קבוצה שבוחרת את השירים, חושבים על שירים חדשים.

תהיה מוסיקה חיה או יהיה פלייבק?

תלמיד: מוסיקה חיה.

טוב, כי זה נותן הרגשה אחרת.

תלמיד: אנחנו עובדים על זה. לאחר שנסיים נפרסם בסביבה טובה את השירים.

שירים שכל אחד יכול לשיר.

תלמיד: כן.

יופי. ומה בזמן הכנס? איך יהיו שירים? אתם מביאים לכל אחד חוברת?

תלמיד: לא, יהיה קריוקי, כיתוביות

טוב. זה לא כל כך יסתדר כי יושבים בעיגולים, נכון?

תלמיד: יושבים סביב השולחנות בדיוק כמו בגני התערוכה.

זאת אומרת צריכים לדאוג שכולם יראו את הכיתוביות, לשם כך צריך ארבעה כיוונים, אז צריכים לחשוב.

תלמיד: האם לעשות תכנית תרבות כמו שהיינו עושים פעם ערבים בכנסים?

נראה שאני לא אוכל לתת ארבעה שיעורים, זה נראה לי קשה, אתם רואים איך אני מדבר, יש לי בעיה יותר ויותר עם הגרון, אז תנסו לכוון שלושה שיעורים גם בשבת. כך יהיה בשישי שלושה, בשבת שלושה ובראשון שניים, ובמקום זה לעשות ערב טוב ויפה.

תלמיד: יהיו שני ערבים כאלה, גם בשישי וגם בשבת.

יפה. יש עוד שאלות על הכנס?

תלמיד: הרבה מישראל ייסעו לכנס, מה דעתך שמי שנשאר פה ייסע לקבוצות ישראל לכנסי מראה?

אני בעד שתעשו מה שאתם תחליטו. אבל ודאי שאם נוסעים הרבה אנשים, רצוי לארגן כאן כנס לנשים עם הילדים שיהיו כאן ולא ישבו בבתים. אני מניח שהקבוצות בישראל בטח יתכנסו במקומות שלהם, מי אחראי על הקבוצות ויכול לדווח?

תלמיד: האמת היא שעוד לא חשבנו על זה, אבל ההצעה של החבר היא הצעה מאוד טובה. ביקורים מפתח תקווה בקבוצות זה דבר שעושה טוב לכולם. החברים שלנו בקבוצות ודאי צריכים את זה, זו יכולה להיות "זריקת מרץ" מאוד טובה. נחשוב.

אז אתם יכולים להתפזר בקבוצות ולעבוד על זה שיבואו למרכזים שלהם.

תלמיד: אם אנחנו נגיע, יגיעו לשם יותר חברים בוודאות.

בסדר גמור.

תלמיד: יכול להיות טוב. נחשוב על זה.

הם יכולים לבוא גם למולדובה.

תלמיד: אני חושב שיבואו מהם גם לא מעט לשם. צריך לשאול את דעתם כמובן, נדבר ונחליט ביחד איתם.

אני חושב שלעשות כנס שם, אפילו כולל טיסה והכול, זה יהיה כמו לעשות אותו כאן, לא? זה פחות או יותר אותו סכום.

תלמיד: המחירים כבר "קפצו", המחירים גבוהים.

אנחנו צריכים לחכות, אולי עוד ירדו.

שאלה: לגבי שיעור אפס, אנחנו באמת רגילים כל הזמן להגיע, הניסיון מראה שרוב החברים מגיעים לפני, אפילו יומיים לפני, ומשתתפים בשיעור אפס.

אתם צריכים להחליט ולארגן ולהתארגן, לא חשוב לי. אני אהיה שם.

שאלה: חזרה לנושא השיעור, כל היסטוריית התפתחות ההמונים מתרחשת באמצעות זה שמשפחות מסוימות שולטות בזרם ההון, בעל הסולם כותב על כך שצריך להתרחש קודם כל חינוך, אני לא רוצה להיכנס לכלכלה. מה יקרה, יכירו בנו, יבקשו מאיתנו שנעשה את זה, או שצריכה להתרחש בעיה רצינית כזאת בעולם שתביא לזה?

אני לא יכול להגיד מה יתרחש, לא יכול להגיד, אנחנו צריכים לעשות כמו שאנחנו רואים. מה יקרה? לא יודע. אני חושב שבזמן הקרוב יהיו שינויים גדולים מאוד בין המדינות, בכל הדברים, מכות גדולות מאוד, אנחנו רואים, משנה לשנה, כמה שינויי אקלים יש לנו, יהיו שינויים גדולים.

אני חושב שבכל זאת נתקדם בדרך טובה, אבל ללא ספק אנחנו צריכים גם להבין שגם אנחנו בעצמנו לא כל כך זזים בלי מכות, לא זזים. אני מוכן לשבת ליד השולחן או לשכב במיטה עד שהייסורים לא מקפיצים אותי. ואני בעצמי לא יכול להקפיץ את עצמי, והחברה, אני לא רוצה שהיא תקפיץ אותי, אני מוריד אותה בעיני, ובצורה כזאת מה אתם רוצים שיקרה? רק דרך הלחצים.

(סוף השיעור)

---

1. "וכמו כן אנו מצינו, שבזמן חורבן בית המקדש, כמו שכתוב (איכה, ד', י') "נשים רחמניות בשלו ילדיהן, היו לברות למו". ומפרש האלשיך הקדוש "לברות למו", שרק הם בעצמם אכלו בשר בניהם. וזהו אמרו "למו", רק האמהות לבדן אכלו, ולא נתנו מזה לבניהם הנותרים, אף שהם היו גם כן רעבים זה מראה לנו, כשאין קדושה אלא חורבן הקדושה, שאז אינו שולט אלא הרצון לקבל לעצמם," מה האדם מסוגל לעשות לטובת אהבה עצמית," (רב"ש, " מהו ההבדל בעבודת ה' בין כללי לפרטי")↩