שיעור בוקר 28.09.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך א', עמ' 15, מאמר "איש את רעהו יעזורו"

המאמר הזה הוא מהמאמרים הראשונים שרב"ש כתב ממש על הברכיים כשישב על הספסל, ראיתם זאת בטח בצילומים שלי, שם הוא כתב. נראה מה הוא כתב.

איש את רעהו יעזורו

"יש להבין בענין שאדם יכול לעזור לחבירו. האם ענין זה הוא דוקא במקום שיש עניים ועשירים, חכמים וטפשים, גבורים וחלשים, וכדומה. אבל בזמן שכולם עשירים, או שכולם חכמים, או כולם גבורים, וכדומה, במה אדם יכול לעזור להשני.

אבל אנו רואים, שיש דבר אחד, שהוא דבר המשתף את כולם, דהיינו בענין מצב רוח, כמו שאמרו "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים". כי בענין שיהיה לאדם מצב רוח מרומם, לא יעזור לאדם לא עשירות ולא חכמות, וכדומה.

אלא דוקא איש יכול לעזור להשני, בזה שהוא רואה, שהוא נמצא במצב השפלות. וכמו שכתוב: "אין אדם מתיר את עצמו מבית אסורים", אלא דוקא חבירו יכול לעשות לו מצב רוח מרומם.

דהיינו, שחבירו מרים אותו ממצב, שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים. ומתחיל להשיג שוב כח בטחון של חיים ועושר. ומתחיל, כאילו המטרה שלו נמצאת עכשיו קרובה אליו.

היוצא מזה הוא, שכל אחד ואחד צריך לעשות תשומת לב, ולחשוב במה הוא יכול לעזור לחבירו, לעשות לו מצב רוח מרומם. כי בענין מצב רוח, כל אחד יכול למצוא בחבירו מקום חסרון, שהוא יכול למלאות אותו."

שאלה: עניין מצב רוח, בשפה הרוסית מתרגמים בצורה שונה, יש איזה שבע גרסאות שונות של תרגום. מההרגשה שלך איך נכון להגיד זאת בשפה הרוסית?

מצב רוח זו הרגשה.

תלמיד: הרגשה של מה?

לא משנה של מה, הרגשה זה מצב רוח. הרגשה טובה, הרגשה רעה, זה נקרא מצב רוח טוב, מצב רוח רע.

תלמיד: איך אני יכול לעזור לחבר?

להגדיל את מצב הרוח שלו.

תלמיד: מצב רוח או הרגשה?

הרגשה.

תלמיד: הרגשה של מה?

מה שהוא מרגיש בתוך עצמו, הרגשת החיים, הרגשת הביטחון, הרגשת המחר שמאיר לו, את זה אני צריך לתת לחבר.

שאלה: כתוב "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים". אנחנו בדרך כלל לא חולקים אחד עם האחר בדאגה שלנו. איך נכון להציג חיסרון לחבר כדי שיוכל למלא אותו?

אנחנו צריכים בדרך כלל להראות לחברים מצב רוח טוב, ביטחון, שמחה, אבל עם זה, אנחנו גם צריכים להראות להם קצת במשהו מהמצבים השליליים שיש לנו כדי לתת לחברים יכולת למלא אותנו, לעזור לנו, כמו שאנחנו עושים את זה בכל מיני מצבים בינינו. אני מראה לחבר כמה אני זקוק לו כדי לתת לו אפשרות להתחבר אליי, והוא עושה אותו דבר, ואז אנחנו מתחברים, כל אחד עוזר לאחר ואנחנו מגיעים לחיבור הדדי.

תלמיד: האם כשאני מציג לחבר חיסרון שבי בזה אני עוזר לו?

ודאי שאתה עוזר בזה. סך הכול אין לנו פעולות אחד כלפי האחר שאנחנו לא עוזרים זה לזה, כי אנחנו צריכים לבנות את הכלי המשותף שלנו. לכן לא חשוב מי מראה שהוא זקוק לעזרה ומי נותן את העזרה, העיקר שאנחנו מתחברים. החיבור הזה הוא התוצאה הרצויה.

תלמיד: נניח שאני מראה לחבר את החיסרון שלי והחבר ממלא אותו, והוא מראה לי את החיסרון שלו ואני מנסה לתת לו כוח, איפה הבורא כאן בסכמה הזאת?

הבורא רק ממלא את המאמצים שביניכם וגם גורם לזה שתצטרכו עזרה הדדית זה מזה. הבורא מאיר את האור על כל השבירה, ומי שנמצא עכשיו בגילוי השבירה מתחיל להרגיש כמה הוא זקוק לעזרת האחרים וכמה הוא יכול לעזור להם והם לו, וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: הוא כותב כאן מצב רוח מרומם, זאת אומרת הוא מכוון אותנו מחוץ לעצמנו, לא רק להרגשה הפנימית שלנו, להרגשה טובה, אלא גם משהו מעבר לזה, להתרוממות.

ודאי שהבורא רוצה שאנחנו נתרומם, ודאי שהוא רוצה שנראה שאנחנו מתקרבים אליו, שהתקרבות אליו תלויה בצמידות, עד כמה אנחנו צמודים זה לזה, מקושרים זה לזה, וכך הוא רואה שאנחנו מתקרבים אליו.

תלמיד: כלומר העזרה הדדית שלנו צריכה להיות בכיוון הזה, לדחוף אחד את האחר להרגשה מרוממת, לכיוון הדבקות.

ודאי.

תלמיד: כלומר לא להרגשה פנימית של שמחה או עליזות או משהו כזה.

אנחנו כמו קבוצת דייגים שתופסים את הרשת מכמה צדדים ונכנסים לים, למים, כדי לתפוס את הדגים, והדג הזה הוא הבורא. כך אנחנו עובדים.

תלמיד: תודה וסליחה.

זה בסדר, אני דווקא מרוצה. אתה נותן דוגמה עד כמה הגיל לא מפריע להתקדמות האדם, הוא דוחף בכל זאת קדימה.

שאלה: כתוב כאן "שחבירו מרים אותו ממצב, שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים." אנחנו היום עובדים בעשיריות, המצב הרבה יותר רגיש, החבר לפעמים גם לא ער למצב שבו הוא נמצא, הוא נמצא כמו איזו גופה בעשירייה. העשירייה רוצה לעזור לו, איך החבר מקבל את העזרה?

בכך שהעשירייה רוצה לעזור לו כבר בזה היא עוזרת, זה דבר ראשון. ברוחניות פונים לבורא ומבקשים שמתוך הבקשות שלהם הבורא ישפיע לחבר ויעזור לו, זה דבר שני. ויכול להיות שהם צריכים לעזור לו גם במצבים גשמיים, בתרופות, בעזרה בבית. עליהם לעזור בכל מה שאפשר.

שאלה: אנחנו מנסים להעניק מצב רוח לחבר, האם יהיה נכון שאני אנסה לראות שהחברים הם אלה שנותנים לי את מצב הרוח, כלומר לראות את העבודה שלהם?

בוודאי שזה מחזק מאוד ואתה צריך לראות את זה. בצורה הדדית כזאת אנחנו מתקשרים בינינו, ואז נעשית בינינו רשת קשר שבה אנחנו מגלים את הבורא.

קריין: נחזור על המאמר "איש את רעהו יעזורו".

איש את רעהו יעזורו

"יש להבין בענין שאדם יכול לעזור לחבירו. האם ענין זה הוא דוקא במקום שיש עניים ועשירים, חכמים וטפשים, גבורים וחלשים, וכדומה. אבל בזמן שכולם עשירים, או שכולם חכמים, או כולם גבורים, וכדומה, במה אדם יכול לעזור להשני.

אבל אנו רואים, שיש דבר אחד, שהוא דבר המשתף את כולם, דהיינו בענין מצב רוח, כמו שאמרו "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים". כי בענין שיהיה לאדם מצב רוח מרומם, לא יעזור לאדם לא עשירות ולא חכמות, וכדומה.

אלא דוקא איש יכול לעזור להשני, בזה שהוא רואה, שהוא נמצא במצב השפלות. וכמו שכתוב: "אין אדם מתיר את עצמו מבית אסורים", אלא דוקא חבירו יכול לעשות לו מצב רוח מרומם.

דהיינו, שחבירו מרים אותו ממצב, שבו הוא נמצא, למצב רוח של חיים. ומתחיל להשיג שוב כח בטחון של חיים ועושר. ומתחיל, כאילו המטרה שלו נמצאת עכשיו קרובה אליו.

היוצא מזה הוא, שכל אחד ואחד צריך לעשות תשומת לב, ולחשוב במה הוא יכול לעזור לחבירו, לעשות לו מצב רוח מרומם. כי בענין מצב רוח, כל אחד יכול למצוא בחבירו מקום חסרון, שהוא יכול למלאות אותו."

שאלה: בפסקה השלישית של המאמר הוא כותב לאיזה מצב צריך להעלות חבר כדי להעניק לו רוח של חיים, מצב רוח מרומם, כדי שיהיה לו כוח ביטחון של חיים ואושר, כאילו המטרה שלו נמצאת עכשיו קרובה אליו. במהלך השנים אני מבין שזה לא פשוט להעניק לחבר כוח ביטחון, במיוחד לחברים הוותיקים, כדי שהחבר ירגיש כמה קל להשיג את המטרה. איך ניתן כל פעם להעניק לחבר את ההרגשה שהמטרה קרובה מאוד?

זה עניין של ניסיון. אתה צריך לראות בכמה אתה יכול להשפיע על החברים, לאו דווקא במה שאתה רגיל כך שעל ידי כל מיני פעולות שלך אתה עושה להם מצב רוח, כי אם הם לא רגילים לזה, אז הם לא יתפעלו. אלא אתה צריך ללמוד במה אתה יכול לרומם אותם לא לפי הסגנונות שלך, הרצונות שלך, אלא לפי מה שהם, ואז לפעול. ואז בעבודה שלך תהיה כבר הכנעה, יגיעה ותוצאה רוחנית.

תלמיד: האם אני יכול לשאול את החבר מה יכול להרים אותו?

אני לא חושב. תנסה, אבל לא נראה לי שזה יעבוד. טוב יותר שתסתכל עליהם, תשים לב אליהם, על ידי מה אתה יכול לעורר אותם, ממה הם מתפעלים. יכול להיות שתרקוד לפניהם אבל הם לא יגלו מזה שום התפעלות.

שאלה: איך אנחנו יכולים לעזור לחבר אם הוא לא מבין ולא מרגיש מה זה מרכז העשירייה? מה יכול לעזור לו להרגיש את זה?

זו בעיה. אני חושב שדוגמה אבל דוגמה שקרובה אליו. לא שאתה מנסה לגרום להתפעלות לפי ההבנה שלך, אלא אתה גורם להתפעלות לפי מה שנראה שכך הוא מתפעל. זה יכול להיות בכל מיני דברים, בקריאה, בשמיעה, בכל דבר ודבר, אפילו הכי קיצון, תלוי מאיזה מצב אתה רוצה להוציא אותו.

שאלה: בקבלה אנחנו לומדים שתמיד יש היבט פנימי והיבט חיצוני. אם כך, איך אנחנו עוזרים להעלות את מצב הרוח של החבר בצורה פנימית בתוספת לפעולות החיצוניות?

אם אתה עושה פעולות חיצוניות ובפעולות האלה, במחשבה שלך, בניגון שלך, אתה משתדל להביא את פנימיות הלב שלך, אז ודאי שזה משפיע על החבר. תנסה ותראה.

שאלה: אפשר להגיד שאם אני כבר מגלה חיסרון של מצב רוח בחבר, אז זה סימן שאני בטוח יכול למלא את החיסרון הזה?

דרך הבורא אתה תוכל למלא את הרצון הזה. אתה מעורר את החבר, ואחרי שאתה מעורר את החבר אתה מתקשר לבורא ומבקש עבור החבר שהבורא ימלא אותו.

תלמיד: אם אני לא יודע במה אני יכול לעורר אותו?

תנסה ותקבל מזה כל מיני התרשמויות. כמו ילדים שגדלים, הם לא יודעים עדיין איך ומה, אבל כך זה קורה.

תלמיד: האם לאחר מכן מגיעה הבקשה שהבורא ימלא אותו?

כן.

שאלה: בדרך כלל כשאני עושה מצב רוח לחבר אני ממלא את הרצון לקבל שלו, אז איפה הגבול, מה אני נותן לו?

לאט לאט על ידי זה שאתה מתקשר לחבר, אתה תתחיל לראות שבכל זאת יש לך התקשרות עימו, ואז הכלי שלך הוא לא רק שלך אלא מחובר עם כלים זרים. על ידי זה אתה בונה רשת בינך לבינם, הרשת הזאת הופכת להיות לכלי דהשפעה שלך וכך אתה מתחיל להתקדם לרוחניות.

תלמיד: אבל איך אני עושה מצב רוח לחבר?

תתפלל לבורא שיעשה לו נחת רוח, אתה לא יכול לעשות לו נחת רוח. נחת רוח זה האור העליון שמאיר עליו, אבל אתה גרמת לו להרחבת הכלים, ועכשיו תעורר את הבורא שישפיע עליו קצת אור.

תלמיד: האם בלעשות מצב רוח הרב"ש מתכוון למשהו יותר רוחני, יותר גבוה ממה שאני מדמיין באופן גשמי?

בוודאי.

תלמיד: חשבתי לעשות לו מצב רוח כחבר בתוך העשירייה.

גם זה טוב, אבל הכי טוב שעם כל זה שעשית להם נחת רוח והם מתעוררים, אתה גם מבקש מהבורא שיעורר אותם וימלא אותם. זה נקרא "ה' יגמור בעדי".

שאלה: המחשבה מולידה את הפעולה והרצון מוליד את המחשבה והרצון בא מהבורא. אם כך, רצון משותף בעשירייה או מחשבה משותפת בעשירייה, האם ניתן להחשיב אותם כעבודה פנימית או כעבודה חיצונית?

כעבודה פנימית. גם עשירייה הופכת להיות לעשירייה פנימית. אם הם מחוברים ביניהם, אז זו כבר עשירייה פנימית, זה כבר כלי פנימי.

שאלה: איך אנחנו יכולים להבין שהכלי של העשירייה מוכן לקבלת האור מהבורא? זאת שאלה ראשונה. ושאלה שנייה, איך אנחנו פותחים את המצב הזה, מגלים אותו כדי להעביר לחברים, כדי לרומם את מצב רוחם?

כאשר נהיה מוכנים לקבל את האור העליון בתוך החיבור בינינו, אז נקבל אותו.

איך אנחנו יכולים להעלות את מצב הרוח של החברים, את הרוח שלהם? זה תלוי ממש בנו, עד כמה אנחנו משתדלים להיות מחוברים בינינו. ודאי שמאוד חשוב באיזו מידה אנחנו תלויים זה בזה, עד כמה אנחנו נמצאים במצבים החיצוניים. כי היום במקומות שאתם נמצאים, בגרוזיה, ברוסיה, באוקראינה, בכל המקומות האלה יש בעיות גדולות, אבל תנסו להבין שבחיבור שלכם אתם מתעלים מעל כול המצבים האלה שהמלחמה הזאת מביאה עליכם ואתם יכולים ממש להינצל מכל דבר.

אני פונה לכל תושבי רוסיה, אוקראינה ולעוד מדינות שם מסביב, תשמרו על עצמכם ותנסו להיות בקשר ביניכם, בין הרוסים לאוקראינים, בין הבלרוסים לאוקראינים ולרוסים, תשתדלו להיות קשורים יחד כמו שאנחנו מנסים לעשות בזמן השיעור, ואז ודאי שבצורה כזאת תשמרו על עצמכם יותר. נקווה שבזה נזרז את המלחמה הזאת והיא תיגמר.

שאלה: בכלי העולמי יש לנו חברים חכמים, חברים מוכשרים ששואלים אותך שאלות מדהימות כבר הרבה מאוד שנים, אבל איכשהו אני מרגיש שלחלק מהחברים קשה להעביר את זה מהשכל ללב, נראה שחלק מהשאלות מגיעות מהשכל. ברור שזו לא אשמתו של האדם אלא אלו הרשימות שמתעוררות בו. איך אדם יכול לעורר את הרשימו ולהעביר את השאלות או את הברורים מהשכל אל הלב?

זו בעיה. כתוב שאתה צריך לשים את הרגשות האלה על הלב, ואז לאט לאט הם ייכנסו דרך קליפת הלב לתוך הלב. זה מה שאני יכול להגיד, זה לוקח זמן. ככל שאדם מצטער שהלב שלו לא נכלל מרצונות, מחסרונות, מצער הזולת, שאין לו את צער הזולת, אז במידה הזאת הוא מתקרב לתיקון ליבו. זו בעיה, הלב שלנו הוא ממש לב אבן.

תלמיד: שמעתי גם שזה תלוי בנשמתו של האדם, יש נשמות יותר מרכזיות במערכת, יש נשמות כבדות יותר שהן מוקפות בקליפות. כשאני שומע שאלות של חברים אני מרגיש בשיעור שאני רוצה לעשות עבורם משהו, אני רוצה לעזור להם להתעלות, להביא אותם למצב יותר רגשי בתוך הרצונות, אבל נראה לי שאין לי יכולת לעשות את זה, אני רוצה להתכלל בהם, אני רוצה להרגיש אותם. איך אני יכול להצליח להעלות את החברים שאת הפנים שלהם אני רואה יום יום? איך אני יכול להצליח בעבודה הזאת?

רק בתפילה. אנחנו מתפללים עבור כולם שהלב שלנו יתרכך ויתמלא ברגשות של החברים ונהיה כולנו כלב אחד, ושבלב הזה הבורא כבר ישפיע משהו מהנפש, מהרוח, מהנשמה שלו. אני מאוד מקווה שכך זה יקרה. זה צריך לקרות, אנחנו מאוד מתקדמים עכשיו, בחודשיים האחרונים עשינו צעד גדול קדימה, אבל צריכים עוד לעבוד על זה.

שאלה: המטרה של האדם היא להגיע לתפילה לבורא, לצעקה מעומק הלב מזה שהתייאש מכוחותיו. אבל אם כל פעם באים ומתדלקים אותו במצב רוח של חיים, אז איך הוא יגיע לצעקה?

אין פתרון אחר אלא מה שאמרת.

תלמיד: האם לא עדיף לא לעזור לו כדי שכן יתייאש ויצעק לבורא סוף סוף?

בסדר, שיתייאש, אבל אם הוא לא מתייאש, אז מה תעשה?

תלמיד: כל פעם הוא מקבל דלק, מקבל מצב רוח מחברים וחושב שהוא יכול להמשיך בעצמו.

אז תפנה לבורא, מה אתה רוצה ממני.

תלמיד: שני הדברים מתנגשים, כי אדם צריך להגיע לייאוש ולעומת זאת צריך לעזור לו כל הזמן שלא יגיע לייאוש.

כן. אני מבין אותך אבל אין לי במה לעזור.

תלמיד: מה זה מצב רוח של חיים? אולי אני לא מבין מה זה.

מצב רוח של חיים זה מצב רוח של השפעה ואהבה שיש בבורא, כי הוא מקור החיים.

שאלה: איך אני יכול לזהות את השפלות שהחבר נמצא בה? הרי כולם בגמר תיקון, כולם גדולי הדור.

למה אתה צריך לזהות שפלות בחבר? אתה צריך לזהות גדלות בחבר.

תלמיד: נכון, אבל אני רוצה לממש את מה שהרב"ש כותב פה. לפעמים אני מרגיש מצב מסוים אבל אני לא יודע אם החבר בשפלות, במצב רע או לא רע, אני מנסה לברר, והוא אומר לי "אין עוד מלבדו", הכול טוב. איך אני יכול פה לעזור, איך העשירייה יכולה לעזור?

להתפלל עבור החבר אתה יכול תמיד, אבל כדי לדעת בדיוק את המצב שלו, את מצב הרוח שלו, אסור לך ללחוץ עליו ולחקור אותו.

תלמיד: האם החברים צריכים לחשוף את המצב שלהם?

לא, דווקא הפוך. אתה צריך לקרוא קצת ספרי חסידות איך כל אחד הסתיר מהאחר את המצב הפנימי שלו.

תלמיד: מהו בדיוק המצב הזה ש"איש את רעהו יעזורו", האם רק בתפילה?

בכל דבר, אבל לא שאתה צריך בשביל זה לחקור אותו ולפי זה להתייחס אליו. תעבוד על עצמך ואל תדרוש ממנו.

עד השיעור הבא תחקרו את הכול, תבדקו את הכול, והעיקר תפנו לבורא ואל תעזבו אותו.

(סוף השיעור)