שיעור צהריים 08.04.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2050 מאמר 936, "זמן גאולה"

קריין: רב"ש ג', עמוד 2090, מאמר 936, "זמן הגאולה".

זמן הגאולה

""ליום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי".

הנה זמן הגאולה ממשמש ובא, ועלינו מוטל להכין יותר את עצמנו לאור הגאולה, שהוא היציאה מעבדות לחירות. וזה ידוע, שאי אפשר לצאת מהגלות, מטרם שנמצאים בגלות. וזה ידוע שהתורה הקדושה היא נצחית ונוהגת בכל דור ודור. וכמו כן אנו אומרים בהגדה, בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים.

לכן צריכים לדעת את ענין הגלות, אשר בו אנו נמצאים. וכל דור ודור צריך לצאת מהגלות המר הזה, מהו.

הנה האר"י הקדוש אומר, שגלות מצרים היה, שהדעת היה בגלות, היינו הדעת דקדושה. וגם ענין הדעת דקדושה בגלות צריך ביאור. הנה הזהר הקדוש אומר, ששאור ומחמצת הם מדרגה אחת, ואנחנו קוראים אותו יצר הרע, רשות אחרת, אל נכר, אלקים אחרים.

ואאמו"ר זצ"ל מפרש, דסטרא אחרא, והקליפה, והיצר הרע - אינו אלא הרצון לקבל. וזהו נוהג בין במוחא ובין בליבא. היינו, ששליטת פרעה מלך מצרים ועבדי פרעה הם שליטת הרצון לקבל על האברים, היינו שכל הרמ"ח אברים, בזמן שמשמשים את הרצון לקבל, הם נקראים עבדי פרעה.

הנה ידוע שהגורם הראשון לעבודה, הוא השלא לשמה. היינו מצד החינוך, הנקרא "מצות אנשים מלומדה" מתחיל דווקא על יסוד של הרצון לקבל, שנותנים האדם להבין, הלא תענוגי הגשמיים אין כל כך ערך, כי מה שנות האדם בעולמנו זה.

ועל ידי תורה ומצוות הוא יזכה לתענוג רוחני בעולם הבא, שהוא עולם נצחי. וכמו כן בעולם הזה, לזכות להצלחה בתענוגי גשמיים הוא על ידי שמירת התורה ומצוות, שבזכותם יהיה לנו רפואות וישועות, בשפע פרנסה והצלחה, ונזכה לאריכות ימים בשנים.

וממילא האדם מצד הרצון לקבל יש לו טבע של עצלות. היינו, יש אנשים שמסתפקים בלחם ומים, ויש אנשים שצריכים גם לבשר ודגים, ויש אנשים שזקוקים לכלים נאים ולמלבושי כבוד, ויש אנשים שצריכים גם כן דירות נאים - וזה הכל לפי מרץ האדם, היינו שלא רוצים לעבוד יותר מכפי הכרחיותם.

ולכל אחד ואחד יש לו שיעור משלו, כמה הוא הכרחיותו. אבל לעבוד בעל מנת להשפיע, אין זה מטבע האדם.

וכל זה הוא מטעם שהאדם נברא מבחינת רצון לקבל לעצמו, והיות לזכות לתענוגים האמיתים צריכים לזכות מקודם לבחינת דביקות, הנקרא השתוות הצורה, היינו שיתאים את כוונתו, שיהיה לשם שמים, הנקרא להשפיע, שזהו מדתו של הקדוש ברוך הוא, הנקרא משפיע, זהו נגד טבע.

נמצא שמונח בגלות, היינו תחת שליטת מלך מצרים. והיות שהגוף נקרא רצון לקבל, לכן אין ענין שהאדם יעבוד את ה' בעל כורחו, כי בדבר הכרחי אין תענוג, רק חיי צער. ורק כך היא דרכה של תורה, היינו הדרך עד שמגיעים לבחינת תורה לשמה, אז החיים הוא חיי צער, היות שהוא על דרך הכפיה."

שאלה: כולנו הולכים לגאולה, כולנו משתוקקים לזה להידבק עם הבורא, אבל כתוב שעלינו להכין יותר את עצמנו לאור הגאולה. מה הכי חשוב בהכנה הזו, איך אנחנו צריכים להתכונן?

איך אנחנו מגיעים לגאולה? גאולה זה גאולה מרצון לקבל, מהאגו שלנו, זאת כוונת הגאולה. ולכן אנחנו צריכים לעשות כל מיני פעולות שהמורים שלנו המקובלים והתורה ממליצים לנו לעשות כדי לצאת מרצון לקבל לעצמו, ולהגיע לגאולה ממנו. זאת אומרת להתעלות ממנו למעלה לרצון להשפיע. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, זה מה שלמדתם כל הזמן, אבל עכשיו אנחנו כבר נמצאים בלימוד יותר מכוון, יותר צמוד, יותר הכרחי.

תלמידה: מה חסר לכלי העולמי כדי לברוח מהמצב הנוכחי לדרגה רוחנית חדשה?

רצון. זה שאין בנו עדיין רצון לעלות מדרגת האגו לדרגת ההשפעה, מדרגה שאנחנו דוחים את החברים לדרגה שאנחנו מחבקים אותם ומתקרבים אליהם.

תלמידה: איך אנחנו יכולים לשכנע את עצמנו ואת הבורא שאנחנו חייבים את הגאולה וממש צריכים את העזרה של הבורא?

על זה צריכים לבקש שהבורא שייתן רצון וכוח שאנחנו נרצה לצאת מהרצון לקבל שלנו ונעלה לרצון להשפיע.

שאלה: מה זה אומר לגלות את אור התורה כהכרחיות, ואני מבקשת לא סתם כמותרות?

בשביל מה?

תלמידה: מה זה אומר שאני מבקשת את כל האור, לא בגלל מותרות אלא בגלל הכרחיות.

במה ההכרחיות, במה הנחיצות?

תלמידה: רציתי להבין איך אנחנו יכולים להבין את מידת הרע ולבקש את מידת התיקון.

באותה המידה שאנחנו בה יכולים לגלות את האגואיזם שלנו בתוכנו, באותה מידה גם אנחנו יכולים להתקרב לבורא. אחרת זה יהיה בקשה על משהו חסר תוכן, ריקני. לכן אנחנו צריכים לחשוב לעשות עבודה פנימית על עצמנו, על הרצונות שלנו, עבודה על היחסים בין חברים כדי שנרגיש כמה אנחנו נמצאים תחת שליטת האגו, ולאחר מכן שנוכל לצאת מתחת שליטתו, לבקש על כך שהבורא יוציא אותנו משליטת האגו, ואז זה ייקרא יציאה מתוך גלות מצריים.

שאלה: במאמר כתוב "וזה הכל לפי מרץ האדם, היינו שלא רוצים לעבוד יותר מכפי הכרחיותם." השאלה אם זה תקף גם בעבודה הרוחנית?

כן. עד כמה שאדם מרגיש שהמצב שבו הוא נמצא לוחץ עליו, הוא מסוגל לתת עבודה כדי להתפטר מהמצב הזה. ככה זה עובד.

שאלה: יש אנשים שמשתוקקים ללחם ומים, וכאלו שמשתוקקים להכי נוח שיכול להיות בחיים. כמה זה משפיע על התפתחות האגו הרוחני?

זה לא משפיע אלא זאת השלכה, התוצאה מתוך האגואיזם הרוחני.

תלמידה: האגו המקסימאלי אנחנו מרגישים רק בזמן גלות, כשאנחנו לא מסכימים לעבוד בלי האור. זה נכון?

נכון.

תלמידה: זה כשאנחנו רוצים שהבורא הוא ישרת אותנו?

נכון.

שאלה: מהן התכונות של אלוהים אחרים בנו ואיך אנחנו יכולים להילחם בהם?

אלה התכונות שלנו, שנמצאות בתוך בני האדם שהם מדמיינים לעצמם שהם נמצאים תחת שליטה אחרת, לא של אלוהים. וזה עוד דורש הרבה עבודה כדי לאתר את התכונות האלה, האלוהים האחרים ולהפטר מהן.

שאלה: איך להתגבר על חוסר ההסכמה של האיברים שבאדם, הנטייה שבו, היצר שלו?

אנחנו יכולים לעזוב אותם רק בתנאי שאנחנו מסוגלים להיות למעלה מזה. לכן אם אנחנו רוצים לצאת מגלות מצרים, אנחנו צריכים לשנוא את כל אותן הנטיות שלנו למה שמחזיק אותנו במצרים.

שאלה: כשאנחנו כל הזמן מבקשים מהבורא שייתן לנו השפעה, האם זה נכון לחפש את התשובה שלו בכל ההזדמנויות השונות של העבודה שהוא נותן לנו?

כן.

שאלה: לפעמים אני מופתעת מכמות הרע שבי. איך להחזיק באיזון מצבים כאלה? כי זה מורגש יותר ויותר נמוך באגו.

אך ורק על ידי התפילה ופניה לבורא, בקשה שייתן לנו כוחות יותר גדולים, שנוכל להתמודד עם האגו שלנו.

שאלה: איך לשרוד בסביבה חיצונית שהיא לגמרי אגואיסטית, ובמקביל להצליח לחזק את הסביבה הטובה שלנו, העשירייה?

רק על ידי חיבור עם העשירייה, ומתוך העשירייה תפילה לבורא. בקשה לבורא שהוא יעזור לנו, שיעלה אותנו קצת יותר למעלה.

תלמידה: למה זה כל פעם מורגש יותר חזק?

כנראה שאנחנו גדלים ולכן מרגישים את האגו שלנו יותר חזק. וככה זה יהיה עד שאנחנו נדרוש מהבורא שיעלה אותנו אליו, לעל מנת להשפיע, לכוח השפעה.

שאלה: מה זה אומר לרצות באמת מעומק הלב לשנות את הטבע מלקבל ללהשפיע?

כך בדיוק זה נקרא, לרצות לשנות את הטבע שלי, כי אנחנו כל הזמן הרי רוצים לקבל ולקבל, ואנחנו צריכים לשנות את זה להשפעה.

תלמידה: אם אתה משתוקק, מחפש, רוצה ואז פתאום קורה מה שקורה ביחסים ולא רוצה יותר כלום, וצריך עוד פעם לחפש איפה אפשר להיאחז ובמה?

כן, בצורה כזאת אנחנו מתקדמים.

שאלה: איך אנחנו יכולים לצאת יחד עם היצר הרע, עם מצריים, כשיש לנו את היצר הרע שמפריע לנו כל הזמן?

רק על ידי חיבור עם כל החברות ובקשה לבורא שיוציא אותנו. פשוט מאוד, שיוציא אותנו.

שאלה: אדם מתפלל, פונה עם בקשה לבורא שיעזור להיות בהשפעה, וכאילו אתה לא מקבל תשובה. במה החולשה, מה חסר שהתפילה תגיע לבורא? ועוד שאלה, האם יש נקודת אל חזור מהאגו?

אין נקודת אל חזור ועלינו לבקש מהבורא כמה שיותר יחד על דבר אחד, לעלות מתוך האגואיזם שלנו כלפיו.

תלמיד: רק זה יעזור?

כן.

תלמידה: אם אני פונה עם כל העשירייה?

כן.

שאלה: כשהאדם נמצא בהרגשת הגלות, הוא מרגיש רק את היצר הרע שלו בגלות הזו, או שהוא יכול להרגיש גם את האגו הכללי, את הכוח המשותף של כולם?

לא, בעיקר את שלו, רק את של עצמו.

תלמידה: ואם נדמה שזה פשוט ענקי, גם לפני כן החברים אמרו שזה פשוט מתגלה כל כך הרבה, ואין כוחות להתנגד לזה. זה יוצא מאגו של אדם אחד?

כן, וזה גילוי טוב מאוד.

שאלה: בימינו אנחנו חיים הרבה יותר זמן מפעם, ובשביל היציאה ממצרים אנחנו מדברים על הרצונות הפנימיים של הטוב, ושל ההשפעה.

זה משהו שאתן צריכות לדון עליו עם החברות, ואחר כך להעלות מזה מ"ן אל הבורא.

שאלה:  כשאנחנו בעשירייה מבררים, אנחנו רואים את האגו, אבל לא רואים את הרוע שהאדם מסוגל אליו. איפה היצר הרע הזה נמצא, האם הוא חלק מהאגו או שזה רע מולד שקיים בתוכנו?

האגו בעצמו הוא היצר הרע. חוץ מהאגו אין עוד יצר רע.

תלמיד: זה משהו שאדם נולד איתו?

זה מתפתח באדם, ומגיע בהתאם לסביבה שלו, לאופי שלו, לצורה ולגודל, ותלוי בסביבה.

שאלה: יצר הרע של האדם כל הזמן קם נגד הבורא, ולא רוצה לעבוד בשביל הבורא. אז מצד אחד אתה כל הזמן במצב של מלחמה עם הבורא, ומצד שני אתה לא יכול בשום צורה להפריד את עצמך מיצר הרע הזה. מה לעשות כדי לא להילחם כל הזמן עם הבורא אלא להסכים איתו, ועם מטרת הבריאה, ולא להיות כל הזמן נגד מטרת הבריאה?

בשביל זה את צריכה להבין מה יש בתוכך בדיוק, היצר הטוב או היצר הרע, ובאיזה צד את.

תלמידה: פשוט קורעים אותך, ואתה לא יכול להבין איפה להיות, עובד של השפעה, או עבד של קבלה, איפה נמצא החופש הזה שבו אתה יכול בעצמך להחליט החלטות?

את צריכה לחשוב על זה כל הזמן, ואת תתחילי להבחין בזה.

שאלה: רב"ש נותן דוגמה שלאדם אחד יש רצון ללחם, ולאחֵר לבית יפה. האם זה קשור לרצונות רוחניים, ומי מהם יותר קרוב ליציאה ממצריים או שזה לא קשור?

אין לזה משמעות, איזה רצונות. זה כבר נעשה, הבורא כבר בוחר מה יהיה מועדף לאדם, ועל ידי מה הוא יהיה קרוב יותר לגאולה מהאגו.

שאלה: כשיש פירוד בעשירייה, איך לקבוע את הגבול, ומה שיכול לעזור להשלים בין החלקים השבורים האלו?

עליכם להתאסף יחד, לעמוד במעגל, אם יש לכם אפשרות פיזית כזו, להיצמד אחת לשנייה, ויחד לקרוא את התפילה לבורא.

שאלה: איך לעבוד עם זה שאדם לא רוצה לעבוד, כשהוא עצל בתפילה אמיתית הזאת?

זה לא פשוט. אני חושב שרק בעזרת כל הקבוצה, כל העשירייה להתחבר יחד, וכולם יחד ממש להצטופף ככה שלא יהיה מקום לעצלות הזאת ביניכם.

תלמידה: וכשאתה בשיעור בבוקר יושב ומבין שפשוט, "נו אין אז אין, בסדר, אני סתם אשב, אקשיב", אבל הרי זו לא עבודה.

צריך להיאבק כנגד זה בכל הכוחות.

תלמידה: מה להוסיף ברגע הזה? לאן לכוון את ההשתוקקות שלי לגדלות הבורא, להודיה, לגדלות החברות, מה להוסיף כדי שהלב בכל זאת כן יפתח לתפילה הזו?

שכרגע, ברגע זה אתן מפספסות את ההזדמנות לעלות רוחנית.

שאלה: התנאי ליציאה ממצרים צריך להיות המצב המשותף שלנו של זכות וקלות, ולזה אנחנו מגיעים על ידי תפילה?

לא רק על ידי תפילה, גם בעזרת היחסים ביניכן, בתוך העשירייה.

תלמידה: איך לעשות אותם קלים, נקיים, הדדיים?

דברו על זה ביניכן, תפתרו את השאלות האלה. בינתיים אני רואה שאתן רק שלוש, איזו צורה יש לזה?

שאלה: כתוב, "ורק כך היא דרכה של תורה, היינו הדרך עד שמגיעים לבחינת תורה לשמה, אז החיים הוא חיי צער, היות שהוא על דרך הכפיה." מה הם אותם חיי הצער שמצפים לנו?

ככל שאנחנו נרצה להגיע לבורא, לרמה שלו, להבין, להרגיש את העולם הרוחני, אנחנו נראה את עצמנו יותר ויותר בזויים וגרועים. ורק אחרי שנגיע לקשר הנכון בינינו, ונגלה בו את הבורא, רק אז נתחיל להבין שעברנו את הדברים הנוראים האלו, ושאנו כבר נמצאים בעולם הרוחני.

שאלה: האם הקבלה יכולה להפוך עבורנו לגלות, והעשירייה לגאולה שלנו?

כן.

שאלה: כתוב בפסקה הראשונה במאמר שאנחנו צריכים לדעת מהי אותה הגלות שבה אנחנו נמצאים, וכל דור צריך להרגיש את עצמו כאילו הוא צריך לצאת מאותה הגלות. למה כל דור צריך להרגיש כאילו הוא יצא ממצרים?

כי כל דור ודור צריך לצאת ממצרים.

שאלה: כתוב במאמר שהאר"י הקדוש אמר שגלות מצרים היה שהדעת היה בגלות. מה זה אומר שהדעת היה בגלות, היינו הדעת דקדושה?

דעת פשוט, כשאתה, האדם כבר לא יכול לחשוב, לחשב איך בדיוק הבורא עושה את זה, איך עושים את זה בעל מנת להשפיע.

תלמיד: אז עכשיו אנו נמצאים בגלות, ולא יכולים לחשוב כמו הבורא, כמו שאתה אומר, בעל מנת להשפיע, אז אנחנו בגלות?

כן.

שאלה: מה זה אומר שאנחנו יוצאים מהגלות, האם אנחנו מתחילים לחשוב כמו הבורא?

אתם משתדלים לעשות כך שתהיו בחיבור ביניכם. אתם תעזרו אחד לשני כדי שכולם יתעלו מעל האגואיזם שמושך אתכם מטה.

שאלה: אצלי לדוגמה, במהלך היום הראש מלא בכל מיני מחשבות שקשורות לרצון האגואיסטי שלי, כל הזמן רוצה משהו. כשאנחנו יוצאים ממצרים מה קורה בעצם, אני כבר לא חושב על המילויים האגואיסטים האלה, מה מתווסף?

מה שמתווסף הוא כוח שמרומם אותך מעלה, ובעזרת הכוח הזה אתה יכול לבקש, לעשות משהו.

שאלה: האם הכוח הזה פועל בדעת שלי, אני מרגיש אותו?

הוא פועל גם ברגש וגם במוח, בדעת. כך הוא עובד.

שאלה: זה שהחברות שלי מתפללות, ואנחנו ביחד בתפילה הזו, האם הבורא נותן או שהאדם צריך לעבוד על כך?

זה ניתן על ידי הבורא, וגם האדם צריך לעבוד עם זה.

שאלה: באיזה מצב הוא צריך להחשיב שזאת תוצאה של הבורא ומתי צריך להשקיע מאמצים?

תמיד צריך להשקיע את המאמץ.

שאלה: כתוב במאמר שבגלות גם הדעת, גם הגוף והבורא בעצמו ודרך הפרעה, משפיע עלינו, והיום בעשירייה יש לנו יום חשוב מאוד על חיבור, ובהרבה עשיריות קורית עבודה מאוד מסובכת כשהבורא לוחץ עלינו.

איזו עצה אתה יכול לתת לנו ולכל העשיריות כדי שנוכל להתאסף ולצאת מהמצרים?

שתצליחו להבין בצורה נכונה את הלחץ שהבורא מפעיל עליכם ולבצע את אותו הלחץ, זה מה שאני מאחל לכם.

שאלה: היציאה ממצרים היא שאנחנו מסרבים לרצונות האישיים שלנו, ועוברים לתפילה משותפת לבורא עם בקשה משותפת מהקבוצה. את זאת מממש כל דור ודור פעם אחת. אז יש לנו תקווה שבקבוצה אנחנו נעשה את זה?

כן.

שאלה: האם אתה יכול לפרט מהי הגאולה, והאם קיימת גאולה אישית או פרטית?

היא גם כן קיימת, גם על אותם התנאים כמו הגאולה הכללית. אנחנו צריכים להרגיש את עצמנו, בסוף העבודה שלנו, שאנחנו חייבים לצאת מהמצרים, רוצים שכך יקרה, ואנחנו לא מסוגלים. האגו שלנו שכביכול מחזיק אותנו ברגליים ולא נותן לנו לצאת, זה מה שאנחנו צריכים להרגיש, ואז כולנו בקבוצה מתחילים להתפלל יחד לבורא ומבקשים ממנו גאולה. ההבדל בין גאולה וגלות הוא באות א' שזה אלופו של עולם, הבורא, שהוא מתגלה בינינו, ואז על ידו, על ידי עזרה כזאת, אנחנו עוזבים את המצרים ועולים למעלה, לבורא.

שאלה: למרות שלא תמיד אני רוצה, אני מנסה מאוד לשמור על חיות הרצון ולהיות פעילה בעשירייה, אבל אני לא מצליחה להגיע ללב החברות או לרומם את רוחן, למרות המאמצים. האם תוכל לכוון אותי, מה צריך להיות החיסרון שלי?

החיסרון שלך להגיע לחיבור עם העשירייה צריך להיות עד כדי כך חזק שאנחנו מגלים שם בפנים בתוך החיבור שלנו את הבורא, ואז, גם העשירייה וגם הבורא נכללים יחד וכך אנחנו עולים בכל מדרגות הקדושה.

שאלה: יש לנו שאלה בקשר לחיבור בינינו. שמענו שאנחנו צריכות להתפלל עבור החברות שיש להן ירידות ושאנחנו צריכות לחבק אותן. אתמול שמענו גם כן בתשובה שלך שאנחנו לא צריכות להתפלל יותר עבור החברות שעזבו, אלא רק עבור העשירייה. ועכשיו בתוך העשירייה הלב מפורד לכל מיני כיוונים ואנחנו פוחדות לאבד חברות נוספות. האם תוכל לעזור לנו לחבר את שתי הגישות האלה כדי שנוכל לחדש את הקשר בינינו בצורה נכונה?

אנחנו צריכים להתפלל גם עבור עצמנו, גם עבור העשירייה, גם עבור כל העולם, עבור הרבה דברים. אבל העיקר בשבילנו הוא להתפלל עם כל אותן החברות והחברים שרוצים להגיע בחיבור ביניהם, ושם לגלות את הבורא. זה העיקר.

שאלה: אילו מאמצים צריך לעשות כדי לפתוח לחברות את הדרך לבורא?

דרך החברות ולבורא צריך להתפלל למענן עם כל הקבוצה יחד.

שאלה: הבורא נתן לנו את התכונות של אלוקים אחרים, באיזה שלב אנחנו יכולים לעלות מעל התכונות האלה?

בעזרת ה'. רק בעזרת הבורא.

שאלה: עד שמגיעים ללשמה, הלימוד הוא בכפייה. איך לעבוד נכון במצב כפייה?

פשוט לעבוד בכפייה נגד אותם הרצונות, המחשבות והפעולות שמפריעות לנו להגיע לבורא, אנחנו צריכים ללכת נגדם. לבקש מהבורא כוחות שיהיה לנו רצון וכוח לעבוד נגדם, וכך לכופף אותם ולהתחבר איתם כדי לעלות לבורא.

שאלה: יציאה ממצרים, מהגלות, היא מסוכנת מאוד וקשה. גילינו בשיעורים האחרים שכל אחד מאיתנו מתחיל להבין שהוא במצרים, ומתחיל להתפלל שצריך לצאת, אבל כולנו מרגישים שונה את הכבדות של מצרים. אנחנו בעבדות קשורים כביכול בכבל אחד, וזה מאוד מסוכן. האם אנחנו יכולים לסמוך רק על הבורא או שאפשר עוד איכשהו לדבר עם החברות, לדון איתן? לפי איך שהבנתי זה זמן קצר מאוד, או שאפשר להתכונן איכשהו עם תפילה או שזה כמו התקפה?

גם כהתקפה וגם לעשות הכנה, הכול נכון.

שאלה: מה הכי יעזור לנו בזה? אנחנו כבר הסתנכרנו בתפילה, נהיינו תפילה אחת.

אז תמשיכו בדיוק כך, תמשיכו.

שאלה: יש הרגשה שכדי להיגאל ממצרים, בשביל זה אנחנו צריכים לשחרר את כל הרצון שיש לנו בעולם הגשמי.

כן.

שאלה: ולהפוך להיות כמו תינוק ברחם הבורא, לחלוטין תלויים בו.

כן, זה נכון. את מדברת יפה על כך.

שאלה: לתקן את החלק הפנימי שלי בגשמיות, להיות דוגמה לחברות, לפני כמה ימים ענית לחבר, ואני חשבתי על השאלה הזו, האם אפשר להגיד שלשחרר את החבר מהחלק שלי בו זו העבודה שאני צריכה לעשות, או שההפך, אני צריכה למקם את עצמי בלב שלו?

לא, אי אפשר לעשות דבר כזה, עליכם פשוט לעשות את אותה עבודה שתעזור לו.

תלמידה: למה זה מורגש כשחרור כשאני מרגישה שאני מתקנת את החלק שלי בחבר?

בינתיים כך ניתן לכם להרגיש.

תלמידה: אז זה לא כמו יציאה מהגלות, אני לא צריכה לאסוף את כל החלקים האלה בתוכי?

כעיקרון אתם תראו איך זה נעשה, אני לא רוצה לתת לכם פה כל מיני עצות.

שאלה: כשאדם יוצא ממצרים, מהגלות, הוא מרגיש את זה בלב?

זה מורגש בלב, בוודאי שמורגש.

שאלה: לגבי תפילת רבים. אנו בונים תפילת רבים כאשר כל חבר מביע את מה שהוא מרגיש, אבל היו לנו מקרים שונים. ואנחנו רוצים להבין אם זה נכון לקרוא את אותה תפילה כל שבוע?

בטח שכן, תקראו. וכדאי לבדוק את זה בטוח, ואם צריך לשנות.

שאלה: האם אנחנו יכולים לבקש מהבורא לקבל, אבל לקבל בעל מנת להשפיע לזולת, שאותם אנחנו אוהבים כאת עצמנו?

לא, לא יכולים. כיוון שזה שווה ערך לקבלה עצמית.

תלמיד: וכשאומרים לנו "ואהבת לרעך כמוך", מה הכוונה ל"כמוך". כשאומרים שבכל מקרה אתה צריך לאהוב את עצמך?

מדובר על כך שאתה צריך לאהוב את זולתך, כמו שאתה אוהב את עצמך.

תלמיד: יוצא שאני צריך לאהוב את עצמי?

לא, לא על זה מדובר. מדובר על זה שתאהב את הזולת.

שאלה: האם חיוני לצאת ביחד ממצרים, כמו שמשה יצא ממצרים עם כל העם, או אפשר לצאת ממצרים גם בצורה אישית?

אפשר גם אישית, כן.

שאלה: מצב הגלות שמורגש על ידי האדם, זה כשהוא מרגיש שאין לו שום כוחות לעשות כלום. ומבין שרק הבורא יכול לשחרר אותו מהמצב הזה?

כן.

תלמיד: ואם החבר מרגיש בכזה מצב, הוא יכול לעזור לחבר אחר איכשהו?

כן הוא יכול.

שאלה: אדם צריך להרגיש בגלות, שאם הוא נשאר עוד רגע אחד זה מבחינתו מוות. ורק כשנגמרים לו הכוחות להילחם בזה, הוא מקבל את הגאולה?

זו הרגשה טובה.

תלמיד: זאת ההרגשה הנכונה כדי לצאת ממצרים?

כן.

(סוף השיעור)