שיעור בוקר 19.12.14- הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר "זוהר לעם", כרך י"ב, קטעים נבחרים, עמ' 52,

פרק "אהבת חברים"

דמעות של אהבה

"56. ובעת שהאדם הגשמי מתמלא רחמים ואהבה על חברו, הוא מוריד דמעות מעיניו. זה נמשך משורש הדמעות הרוחניות האמורות. כי כל דבר רוחני הנוהג בעליונים, מכה ומוציא לו ענף בבריות הגשמיות. כי האור העליון בועט ומכה על המסך לעבור גבולו, משום שהאור העליון נמשך תמיד רק מא"ס, שלמעלה מעולם הצמצום, שאינו נבחן שם שום גבול.

ומתוך שהאור העליון חושק ומתאווה להתפשט בתחתון, כמו שלומדים, הִתאווה הקב"ה לָדוּר בתחתונים, וכן לומדים, שכינה בתחתונים צורך גבוה. ע"כ, הוא בועט ומכה על הגבול שבמסך, להימשך למטה מגבולו, והמסך מחזירו לאחוריו כאו"ח. אשר בינתיים, נפלטו דמעות לחוץ.

הרי שהדמעות האלו, באו מתוך הרחמים והאהבה אל התחתון. ולכן גם בענף הגשמי נפלטו תמיד דמעות, בעת שמעיו הומים ומתעוררים באהבה וברחמים על חברו. אבל הדמעות הרוחניות אינן נאבדות, כמו הגשמיות."

מה ההבדל בין דמעות גשמיות לדמעות רוחניות?

דרך אגב, אנחנו כל הזמן בוכים. הדמעות יוצאות ושוטפות את העיניים כל הזמן, אחר כך נכנסות לתוך הגוף.

מה ההבדל בין דמעות רוחניות לגשמיות? הזוהר אומר "אבל דמעות רוחניות אינן נאבדות", אז מה קורה איתן? דמעות רוחניות זה כנראה על מישהו, הדמעות הגשמיות הן כנראה עלי. תמשיכו.

גילוי הסודות רק בין החברים

"475. אמר רבי שמעון, משום שהסודות התגלו כל כך בין בעל השמחה וחבריו, נגזר עליהם, שיִגלו בין החברים שבבבל, וילמדו הדרכים שלהם והסודות יתכסו ביניהם. כי הסודות לא יתגלו אלא בינינו, כי הקב"ה הסכים עימנו, ועל ידינו יתגלו הדברים.

476. עתיד הקב"ה להכריז על בניו, כמ"ש, אז ייבקע כשחר אורֶךָ וארוּכָתך מְהֵרָה תצמח."

("מאמרים לברית מילה", לך לך)

מה זה נקרא שהסודות מתגלים רק בין החברים? איזה מין סוד? מה זה סוד? מה צריך להתגלות?

אחים ורֵעים

"68. אשרי חלקם של אלו העוסקים בתורה לשמה, כי הם מתקשרים בהקב"ה ממש. ונקראים אחים ורֵעים. כמ"ש, למען אחיי ורעיי, אדבְּרה נא שלום בָּך." ("המרגלים", שלח לך)

מה הקשר בין תורה לשמה לבין התקשרות לקב"ה?

איך אפשר להבין את המשפט, "למען אחיי ורעיי, אדברה נא שלום בך"? אנחנו כאילו משתמשים בבורא למען החברים, "למען אחיי ורעיי, אדברה נא שלום בך", אם לא למען אחיי ורעיי לא הייתי פונה אליו אולי? מה הפירוש?

חובה לגלות סודות התורה לחברים

"709. אמר משה, דברים אלו סתומים, וצריכים לפתוח אותם בשביל החברים, שמי שסותם להם סודות התורה הוא מצער אותם. שלרשעים, האורות של הסודות נעשו להם חושך. והוא דומה לכסף שגנוז. מי שחופר עד שמגלה אותו, ואינו שלו, מתהפך בשׂכלו לחושך ואפלה. ולמי שהוא שלו, הוא מאיר לו. ומשום זה, יש לאדם לגלות סודות התורה הסתומים, לחברים."

("חג הפסח", פינחס)

מהם סודות התורה שצריכים לגלות לחברים ובאיזו צורה אנחנו מגלים להם את זה?

אולי מה שקורה לנו זה שאנחנו, באמת אף אחד, לא יכולים לגלות סודות, תכונות ההשפעה ומה שמתרחש בהן, אלא רק כל אחד לאחרים. אתם לא חושבים שזה כך? תנסו לחשוב, אף אחד לא יכול לגלות לעצמו כלום, רק לאחרים. תחשבו איך שזה קורה לפי הסכימה שלנו.

תחשבו על זה שאף אחד לא מקבל בצורה ישרה, אלא רק על ידי האחרים, כל אחד יכול למלא רק את השני. אנחנו כולנו חיים בזה שכל אחד הופך להיות לאחר מקור השפע, מקור הגילוי, ולא שאדם יכול למשוך לעצמו. הוא יכול למשוך רק עבור הזולת. לכן יש קריאה כזאת לגלות סודות התורה לחברים, כי רק את הפעולה הזאת אנחנו מסוגלים לעשות. ואם אנחנו נמצאים בכוח הערבות, אז ודאי שזה הופך להיות כאן כלי אחד. יש בזה עוד הרבה, אבל טוב שנגענו בזה.

שבֶת אחים גם יחד - ממלחמה לאהבת אחווה

"65. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד ואינם נפרדים זה מזה." אז קודם כל יושבים יחד ואינם נפרדים זה מזה. ישיבה זה קטנות, ו"ק, אז אפילו במצב הקטנות הם לא נפרדים זה מזה. "מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה," אז מתגלה להם המצב הבא. "שרוצים להרוג זה את זה. ואח"כ חוזרים להיות באהבת אחווה.

הקב"ה אומר עליהם, הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה, גם, באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד, אלא הקב"ה מקשיב לדיבורם. ויש לו נחת והוא שמח בהם. כמ"ש, אז נִדְבְּרו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו.

66. ואתם החברים שכאן, כמו שהייתם בחביבות באהבה מקודם לכן, גם מכאן והלאה לא תיפרדו זה מזה, עד שהקב"ה ישמח עימכם, ויקרא עליכם שלום, ויימצא בזכותכם שלום בעולם. כמ"ש, למען אחיי ורעיי אדַבְּרה נא שלום בךְ." ("הנה מה טוב ומה נעים", אחרי מות)

אם יושבים, אז קודם מגלים מלחמה ואחר כך מעל זה כבר את הכלי החדש שהוא שלום, שלמות. דווקא מהמעבר הזה הבורא שמח, כי במעבר הזה הוא יכול להתלבש, לגלות את עצמו.

שאלה: בתחילה מתגלה מלחמה?

בתנאי שהם יושבים יחד, בתנאי שהם קרובים זה לזה, בתנאי שהם רוצים להתחבר זה עם זה, עד בלי די, ללא גבול. ואז מתגלה להם עד כמה הם שונאים זה את זה, עד שממש רוצים להרוג זה את זה. זאת אומרת, מתגלה להם העביות של המדרגה הבאה.

שאלה: בפנימיות האדם תמיד נגד הדעת שלו כמו שאמרנו, שיש מלחמת היוונים ויש מלחמת המכבים. וכל רגע אני מייצב את עצמי כך שכלפי החברים מתגלה הדעת שלי ואני צריך לבטל אותה, אז מה זו תחילת העבודה? מה זה הצעד הראשון?

תחילת העבודה היא כשכולם מגיעים כקטנים בו"ק, קטנות, ויושבים, "ישיבה" זה נקרא "קטנות", "עמידה" זה נקרא "גדלות". זאת אומרת, אני קצר קומה, ואני לא מתחשב בשכל שלי, ברגש שלי בכלום. אני רוצה רק לשבת יחד אתם ולהתחבר. ואז כשאני נלחם כדי להתחבר איתם במצב הקטנות, מתגלה לי מצב הגדלות הלא מתוקן, שזה נקרא האגו, השנאה ההדדית, הדחייה ההדדית מתגלה בינינו. דווקא בגלל ההכנה שאנחנו הכנו את עצמנו להיות שווים, קטנים, טובים, רק כדי להתחבר, אז מתגלה עד כמה שקיים בינינו כוח הפוך, כוח השנאה.

אם אנחנו ממשיכים לעבוד על זה יחד למרות השנאה, זאת אומרת שאנחנו מתגברים באמונה למעלה מהדעת, למעלה מהשנאה, בכל זאת מתחברים, מצדיקים זה את זה, אז אנחנו מגיעים למצב שאנחנו באים לאהבה ואז הבורא יכול להתגלות בקשר בינינו. והוא אומר, "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".

אהבת חברים

54. כל אלו החברים שאינם אוהבים אלו את אלו, מסתלקים מן העולם טרם שמגיע זמנם. כל החברים בימיו של רבי שמעון, אהבת נפש ורוח הייתה ביניהם. ומשום זה בדורו היו סתרי התורה בגלוי. והיה אומר, כל החברים שאינם אוהבים זה את זה, גורמים לעצמם, שלא ללכת בדרך הישר. ועוד שעושים פגם בתורה.

כי התורה, אהבה ואחווה ואמת יש בה. אברהם אהב את יצחק, יצחק את אברהם, שהיו מתחבקים זה עם זה. יעקב, שניהם היו אחוזים בו באהבה ובאחווה, ונותנים רוחם זה בזה. החברים צריכים להיות כמוהם, ולא לעשות בהם פגם. שאם יחסר בהם האהבה, פוגמים בערכם למעלה, באברהם יצחק יעקב, שהם חג"ת." ("ועתה הַניחה לי", כי תישא)

הקשר חייב להיות בכל המדרגות, אבל בעיקר בדרגת נפש רוח.

שאלה: הייתי פה כמה פעמים, ואף פעם לא הרגשתי שנאה, הרגשתי ההיפך, אהבה וחיבור בין חברים. לא הבנתי מה הקטע של השנאה?

לשנאה אנחנו עוד לא הגענו, זה עוד לפנינו. מתגלה רצון לקבל שאנחנו צריכים לתקן, אם הוא מתגלה ברצונות הקטנים, אז מתקוטטים קצת. אם אנחנו כבר נמצאים במדרגות רוחניות גדולות אז מתגלה רצון לקבל כל פעם כדי שאנחנו נעלה מעליו בצורה יותר תקיפה, יותר גדולה. ואז זה ממש מתגלה כשנאה. הכל תלוי בגובה האדם, אנשים גדולים ברוחניות מרגישים, הם צריכים לעלות לדרגה יותר גבוהה ואז מתגלה שנאה. זה כנגד כלים דקבלה, ונגד כלים דהשפעה מתגלים כאלה שהם אולי לא כל כך מסתדרים אחד עם השני, לא נורא, כמו אצל ילדים, כך זה. אנחנו צריכים להבין שהשנאה היא עוד לפנינו.

(סוף השיעור)