שיעור בוקר 06.01.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ו', דף ב'עד, 2074,

לוח שאלות לפירוש המלות, אותיות רמ"ה – רנ"ג,

לוח שאלות לפירוש הענינים, אותיות רנ"ד – רנ"ה

קריין: אנחנו לומדים מספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ו', דף ב' עד 2074, אות רמה.

"רמה) מהן שיתא אלפין דרגין דנשמתין."

"מהן שיתא אלפין דרגין דנשמתין. רמה) אדם הראשון קודם החטא, היה כולל כל ג' העולמות בי"ע, והם סוד ששה אלפים, בסוד שתא אלפי שני הוי עלמא. כנ"ל בתשובה רמ"ד. וע"כ גם אדה"ר היה כולל כנגדם שתא אלפין דרגין דנשמתין. (אות קי"ג)."

מתוך זה שמתלבש בג' עולמות. הכול זה אדם הראשון קודם החטא.

קריין: רמו.

"רמו) מהי שמירה מפני הקליפה".

"מהי שמירה מפני הקליפות. רמו) הזו"ן נשמרים מן אחיזת הקליפות ע"י פרישת כנפים דאמא. עיין לעיל תשובה קל"ה. (אות ל"ב)."

אמא זה בינה, היא יכולה לפרוש כנפיים, זה נקרא אורות הבינה שמכסים את הזו"ן, נותנים להם הארת הבינה ובצורה כזאת הזו"ן נשמרים מהקליפות. קליפות זה הרצונות שמתעוררים בזו"ן ודוחפים אותם לעל מנת לקבל, ובינה כנגד זה נותנת להם סיפוק בעל מנת להשפיע, ואז נקרא שהיא פורשת עליהם כנפיים, כמו ציפור על הגוזלים.

תלמיד: לא ברור מה בינה נותנת.

אור החסדים, אמרתי.

תלמיד: זה תענוג מהשפעה?

כן, נגיד שזה תענוג מהשפעה, אבל לא לשם תענוג אלא לשם השפעה. תחשוב, יותר מזה אי אפשר להסביר.

קריין: רמח.

"רמח) מהו שיתופא דתנינא".

"מהו שיתופא דתנינא. רמח) השיתוף דמדת הדין במדת הרחמים שנעשה בצמצום ב', ה"ס שיתופא דתנינא. ולע"ל בגמר התיקון אז יתבטל הצמצום ב' ויחזור העולם לקדמותו אל בחינת א"ק שהוא צמצום א'. וכן בא"א שהוא קומת ע"ב, אין הצמצום ב' ניכר בו, ולית ביה שיתופא דתנינא. וז"ס הנאמר בגמר התיקון. ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי. ופירושו הזוהר, דלית בי שיתופא. כי אז יחזור העולם למדרגת צמצום א' בלי השיתוף דדמה"ר בדין. (אות י"ח)."

שאלה: איך יתקיים העולם בלי שיתוף מידת הרחמים בדין?

זאת שאלה. אבל באדם קדמון היה שיתוף? שיתוף נעשה אחרי צמצום ב' בתנאים מיוחדים כשמלכות לא מסוגלת לעבוד בצורה כזאת לפי מידת הדין. התגלה רצון לקבל, עליו מסך, עליו אור חוזר, כוונה על מנת להשפיע, ועובדים על הכוונה על מנת להשפיע בצורה כזאת כמו בגלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן וגמרנו, אין יותר כוח. מה אפשר לעשות? רק בשיתוף. ניקח קצת מהרצון לקבל ונערבב אותו עם הרצון להשפיע, ובצורה כזאת אפשר לעשות משהו.

תלמיד: האם דין ורחמים זה רצון לקבל ורצון להשפיע?

כן.

תלמיד: מידת הדין זה למעשה הרצון לקבל?

לקבל, כן.

תלמיד: ואז צריכים לעבוד במקביל, זאת אומרת ביחד בשיתוף הזה?

אני לא יודע מה זה ביחד בשיתוף. אני ממליץ לך לזכור מה אמר רב"ש על השיתוף.

תלמיד: שיתוף מידת הדין ברחמים.

שיתוף מידת הדין ברחמים, איזו דוגמה הוא נתן?

תלמיד: לטבול עוגה בתוך התה?

בתוך התה לא, תה זה לא חכמה. עוגה זה חסדים, מכניסים אותה לתוך הוויסקי שזה חכמה, ואז זהו. מה אתה מערבב אם זה תה ועוגה, חסדים בחסדים?

זו עבודה אחרת. מתי שאין כוח לעבוד לצמצום א', עוברים לצמצום ב'. גומרים את כל העבודה בצמצום ב', ואחרי שגמרנו את העבודה בצמצום ב' יכולים לעלות לצמצום א', זאת אומרת את כל מה שעשינו בצמצום ב' מעלים לדרגת צמצום א'.

תלמיד: על כן זה נקרא שצמצום ב' מתבטל.

מתבטל. צמצום א' נשאר, צמצום ב' מתבטל.

שאלה: למה הוא מתכוון ב"אין אלקים עמדי"?

חוץ ממלכות דצמצום א' אין כלום, אין מלכות דצמצום ב'.

תלמיד: לא הבנתי מה אמרת.

איפה היה צמצום א'?

תלמיד: על נה"י דא"ק.

איפה נעשה צמצום א'?

תלמיד: מלכות דאין סוף.

יופי, נכון. איפה נעשה צמצום ב'? במלכות דא"ק המצומצמת בנקודות דס"ג. כשמשפיעה על נקודות דס"ג, נקודות דסג מצטמצמות. זאת אומרת, זה לא צמצום במלכות, זה צמצום בבינה. זה מתבטל וחוזרים לצמצום א'. יש נקודה דצמצום א' שזה מלכות, ויש נקודה דצמצום ב' שזאת בינה. כאילו שיש שני שליטים, אז השליט של צמצום ב' מתבטל ונשאר השליט של צמצום א', זה נקרא ש"אין אלקים עמדי", רק אני.

תלמיד: אלקים זה צמצום ב'?

את זה צריכים לפרש. איפה שהיה פעם חיבור בינה ומלכות, נשארה עובדת רק המלכות, זה אחרי גמר התיקון, וחסדים נעלמים משם. אני לא יודע איך זה, ישנה חזרה לצמצום א'. זה "רב פעלים מקבציאל", על זה לא מדובר, אנחנו לא מבינים איך זה קורה, זו פעולה שהמקובלים כותבים עליה. איך החזרה הזאת מתקיימת? אפשר להגיד אבל זה ספקולציות, אני לא אוהב את זה.

שאלה: איזה סוג איזון יש בשיתוף של מידת הדין במידת הרחמים, מה זה השיתוף הזה?

השיתוף הזה הוא שכל הכלים נעשים מוגבלים, שמוכנים לעבוד רק בקבלת אור החסדים, ואסור להם לקבל אור חכמה בעל מנת להשפיע, אסור זה נקרא "אי אפשר". השיתוף הוא בזה שמלכות שהיתה מצמצמת את עצמה בצורה חלקית כדי לקבל קצת בגלגלתא, קצת בע"ב, קצת בס"ג, היא בכלל צמצמה את עצמה ואומרת "אני בעצמי לא מקבלת".

אבל רגע, אם מלכות לא מקבלת, איך אנחנו יכולים בכל זאת לקבל? איך הנברא מקבל? הנברא לא מקבל. איך יכול להיות שלא מקבל? הנברא מקבל בהתכללות של עוגה בוויסקי. הנברא מקבל עד כמה שמלכות יכולה להתכלל בבינה. הוויסקי נכנס לעוגה, מלכות נכללת בבינה, כמה שבינה יכולה לסבול את המלכות היא תקבל את המלכות. בינה קובעת ולא מלכות, וככה זה עד גמר התיקון. זאת אומרת, הנברא שהוא מלכות לא מסוגל לקבוע שום דבר עכשיו, רק כמה שבינה תקבל אותו.

קריין: רמט.

"רמט) מהו תחום העולמות"

"מהו תחום העולמות. רמט) תחום העולמות בי"ע מקודם החטא, היא במקום החזה דעולם היצירה של עתה. עי' לעיל תשובה ק"ג. (אות ס"ב)."

למה? הוא אומר "תחום העולמות בי"ע מקודם החטא, היא במקום החזה דעולם היצירה של עתה." שעד שם היו מתפשטים העולמות.

שוב, העולמות שהתפשטו יצאו גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. אחרי זה מה יוצאים? נקודות דס"ג שבהם נעשה צמצום ב', המסך עולה לנקבי עיניים דראש דס"ג, עושה זיווג על הרשימו ב'/א' מצומצם ויוצא "עולם הנקודים בקטנות". אחרי זה מממשים עוד רשימו ד'/ג' שעל זה יוצא פרצוף שנקרא "גדלות דעולם הנקודים" והוא נשבר.

תלמיד: מ"ה החדש.

איזה מ"ה החדש, על מה אתה מדבר? מה אתה מבלבל אותנו? זה לא נכון. על גדלות ד'/ג' יוצא לנו גדלות דעולם הנקודים והוא נשבר. אחרי זה עולה רשימו א'/שורש מצומצם, למצח דראש דס"ג. ועל הזיווג הזה נעשה פרצוף עתיק דאצילות. ומה קורה עם היתר, איפה נעשה הזיווג הבא? בתוך העתיק, כבר לא בראש דס"ג. כל המסך עם הרשימות עובר לעתיק, עתיק עושה זיווג ומוציא אריך אנפין, מוסר את כל הרשימות לאריך אנפין, אריך אנפין עושה זיווג ויוצא אבא ואמא, וכך זה הולך. כך יצאו עתיק, אריך אנפין, אבא ואמא, ישסו"ת, זעיר אנפין ומלכות, ואחר כך כל הפרצופים של עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשיה, וכולם נגמרים בחזה דיצירה. זהו, על זה מדובר.

"מהו תחום העולמות. רמט) תחום העולמות בי"ע מקודם החטא, היא במקום החזה דעולם היצירה של עתה."

"משעה חמישית בערב שבת" זאת אומרת ביום השישי, בשעה החמישית דיום השישי, "ולמעלה מתחילה קדושת תוספת שבת," ומתוך זה "והעולמות מתחילים לעלות."

עד איזה מקום העולמות התפשטו כשהם נולדו ויצאו? עד מקום חזה דיצירה. מתי זה בעצם קרה? מתי קרה שהעולמות התפשטו עד חזה דיצירה?

תלמיד: עד השעה החמישית.

זה נכון. אחר כך באה השעה החמישית דיום השישי והעולמות מתחילים לעלות. העליה הראשונה היא שהם עולים היא עד חזה דבריאה, וזה נעשה לא בערב שבת, אלא ממש בכניסת השבת. ואדם הראשון מברך את עליית העולמות ועושה זיווג דהכאה כאילו שזה "גמר התיקון", כי הוא לא לקח בחשבון את החלק של עולם העשיה שהיה בתוך שש ראשונות דמקום הבריאה, ואז הוא נשבר. ומאז מתחילים להיות כבר בירורים אחרים.

"לוח שאלות לעניינים", זה יכול להיות הרבה יותר קשה אבל בכל זאת בוא נראה אם נוכל לעשות את זה או לא.

לוח שאלות לענינים

"רנד) מהיכן נעשה ג' עולמות בי"ע בבחינת עצמותם."

לוח תשובות לעניינים

"רנד) מקום ג' העולמות בי"ע, נעשה מכלים דאחורים דפרצוף תנה"י דא"ק, שבתוכו התלבש פרצוף נקודות דס"ג דא"ק: שב"ש ת"ת תחתונים עד סיום דת"ת, נעשה מקום עולם הבריאה, ומנה"י נעשה מקום עולם היצירה, ומלכות נעשה מקום עולם העשיה." (אות א')."

שאלה: השאלה עצמה לא מובנת. מה זה "בבחינת עצמותם"?

עצמם, בלי שום התערבות של משהו.

"רנד) מהיכן נעשה ג' עולמות בי"ע בבחינת עצמותם."

קריין: תשובה.

"רנד) מקום ג' העולמות בי"ע, נעשה מכלים דאחורים דפרצוף תנה"י דא"ק, שבתוכו התלבש פרצוף נקודות דס"ג דא"ק:" והצטמצם שם בצמצום ב', וכן הלאה." שב"ש ת"ת תחתונים עד סיום דת"ת, נעשה מקום עולם הבריאה, ומנה"י נעשה מקום עולם היצירה, ומלכות נעשה מקום עולם העשיה." (אות א')."

האם זה ברור או לא? השאלה הזו, לא הקודמת. אני לא רוצה לשמוע חכמולוגיה כזאת, שאנחנו כולנו שומעים איזו שאלה ואדם לא נמצא בשאלה איתנו. אם אדם לא יחד עם הציבור, אז בשביל מה הוא לומד? כדי להיות חכם או כדי להתכלל עם כולם? כשמישהו אומר לי שש לו בעיה בשאלה הקודמת, האם הוא נמצא עם כולם יחד בזה או לא? איזה יחס זה? הוא רוצה להרגיע את החכמה שלו.

"רנה) מה היה הסבה ליציאת ג' העולמות בי"ע."

קריין: תשובה רנ"ה בדף ב"פ.

"רנה) מתוך שפרצוף נקודות דס"ג ירד ונתלבש תוך הפרצוף שמטבור ולמטה דא"ק הפנימי, הנקרא מ"ה וב"ן דא"ק," הוא התפשט כביכול בתוך הגלגלתא. "נתחברו בינה ומלכות זו בזו כי הנקודות דס"ג ה"ס ה"ר, דהיינו בינה, ותנה"י דא"ק שמטבור ולמטה דא"ק הפנימי, ה"ס ה"ת, דהיינו מלכות, והנה אז, קבלה הבינה לצורת המלכות, דהיינו שנעשה מקום הצמצום בבינה, ועלתה המלכות המסיימת למקום בינה דגוף הנקראת ת"ת, ומלכות המזדווגת עלתה לבינה דראש, הנקראת נקבי עינים, וזה המכונה צמצום ב'. כי צמצום א' היה רק במלכות, אבל הט"ר היו נקיים מכל צמצום. אבל עתה כשעלה מקום הצמצום לבינה, ונתקנו העינים שהן חכמה דראש, עם הבינה לבחינת נוקבא, הרי כל הט"ת מחכמה ולמטה נכללות בצמצום.

ומתוך שהמלכות המסיימת עלתה אל החזה, שהוא חצי ת"ת, כנ"ל, הנה יצאו הכלים שמחזה ולמטה לבחינת חלל פנוי, כמו הנקודה דעוה"ז שהיא מחמת מקום צמצום הא', ואלו הכלים שנתרוקנו מכל אור, נעשו למקום בי"ע, שמבש"ת תחתונים נעשה מקום עולם הבריאה, ומנה"י יצירה, וממלכות עשיה. (אות ב' עד אות ו')."

שאלה: הוא כותב כאן שמטבור למטה דא"ק הפנימי. זה המקום הריק שאנחנו מדברים על פרצוף גלגלתא?

נה"י דגלגלתא.

תלמיד: כן, נה"י דגלגלתא. ואחרי זה כתוב "הנקרא מ"ה וב"ן דא"ק"?

המקום הזה נקרא גם מ"ה וב"ן דא"ק. יש ראש, אחר כך תוך וסוף. אז ראש נקרא גלגלתא, תוך מתחלק לע"ב וס"ג, שמתלבשים שם ע"ב וס"ג. וסוף נקרא מ"ה וב"ן. חמישה חלקים שבגלגלתא, כך הם נקראים.

תלמיד: מה ההבדל בין מ"ה וב"ן דא"ק הפנימי, כמו שהוא קורא לזה כאן, לבין מ"ה וב"ן בחלק שמעל הטבור?

אלה פשוט שמות. יש לנו גלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה וב"ן, מ"ה וב"ן נקראים "מ"ה וב"ן עליון" (ראו שרטוט מס' 1). חוץ מזה יש לך גלגלתא, ע"ב וס"ג, מ"ה וב"ן למטה. כך מתחלק כל פרצוף. כל פרצוף אתה יכול לקחת ולחלק אותו לגלגלתא, ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן, או כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות. אותו דבר, זה שמות.

שרטוט מס' 1

שאלה: הוא כותב כאן על המלכות המסיימת שעלתה לפרסא. מה זה אומר?

נקודות דס"ג ירדו למטה, התערבבו עם נה"י דא"ק, קיבלו בחינה ד' והצטמצמו, זה נקרא צמצום ב' (ראו שרטוט מס' 2).

תלמיד: מלכות המסיימת בפרצוף גלגלתא הייתה בסיום, ועכשיו היא עלתה למעלה.

כן, היא עלתה לפרסא.

תלמיד: זה התקצר שם או התרחב?

התקצר, איפה שצמצום ב' נעשה מקום ריק.

תלמיד: כאילו התרחב העולם הזה למעלה?

איזה עולם הזה? אין עדיין עולם הזה, אין כלום, זה לפני זה. אנחנו מדברים על השתלשלות העולמות.

תלמיד: מה היה שם לפני הריק הזה?

לפני הריק הזה היה הרצון הזה של גלגלתא (מ"ה וב"ן). אחר כך ברצון הזה של הגלגלתא התפשט בתוכו, הרצון של הס"ג. אז הכתר, שזה גלגלתא, ובינה שזה הס"ג, הם התערבבו. ועכשיו כשהם מתערבבים אז הם בודקים מי יכול להשפיע ומי יכול לקבל. בקיצור, איפה הם יכולים להוציא את הפעולה המועילה המקסימלית ביותר לתיקון. ואז רואים שאת החלק שלמטה מפרסא צריכים לצמצם, כי בחלק הזה בלתי אפשרי, אבל בחלק שמעל הפרסא אפשרי להמשיך, ולכן נעשה צמצום ב'. זאת אומרת שכל פעולה היא עוד קצת לדחוף, עוד קצת לדחוף לתיקון, ובחלק שמעל הפרסא יכול להיות שיתוף.

שרטוט מס' 2

תלמיד: אז אורות דב"ן דגלגלתא נשארים?

מ"ה וב"ן בגלגלתא הם נשארים. הם רק מצמצמים מה שהגיע אליהם.

תלמיד: מה שנמצא במ"ה וב"ן דא"ק זה חסדים נכון?

חסדים.

תלמיד: ומה שיורד בעצם מנקודות דס"ג זה חסדים אחרים.

גם חסדים ולכן הם יכולים להתערבב ביניהם.

תלמיד: אז אחרי שהם התערבבו ביניהם הם קיבלו החלטה, עם אלה אפשר לעבוד איתם מעל הפרסא ועם אלה לא?

עם מה שאי אפשר זה נקרא צמצום ב', ועם מה שאפשר זה מה שלמעלה מפרסא.

תלמיד: אז רק האורות של הנקודות דס"ג הצטמצמו? והאורות של החסדים נשארו?

ודאי שרק נקודות דס"ג. על הגלגלתא זה לא משפיע, על הגלגלתא זה נקרא שמתלבשת בשינויים האלה. זה עוזר לה יותר להפריד את עצמה, אולי בצורה יותר מצומצמת.

תלמיד: אז הצמצום הוא רק על החסדים של נקודות דס"ג.

הצמצום לא על החסדים, הצמצום על הכלים.

שאלה: עדיין לא הבנתי מהקטע הזה מה המטרה של עולמות בי"ע. מה התפקיד שלהם, שהם נוצרו בשבילו?

בהשתלשלות ממעלה למטה אין שאלה כזו מה התפקיד. כי ישנה החלטה של מלכות דאין סוף שאיך שהיא יכולה, באיזו צורה שהיא, היא הולכת ככה וככה בכל הרצונות שלה, ועושה את המקסימום שאפשר כדי למלאות את עצמה עם אור האין סוף. לכן אין שאלה על זה, היא פשוט פועלת לממש את רצון בעל הבית.

תלמיד: השאלה איך זה נעשה כי התשובה היא על, "מהי הסיבה ליציאת עולמות בי"ע"?

כמה שאפשר עוד להשפיע, לקחת את אור החסדים וגם על ידו במקצת, כמה שאפשר, עד הדיוטא האחרונה, להשפיע, לייצר את הכלים שיכולים להשפיע.

תלמיד: אבל פה יש כבר שתי מערכות, זה כבר שונה ממה שנעשה עד עכשיו.

במה זה שונה? ישנה הגבלה חדשה, לא להשתמש בכלים דקבלה. בכלים דהשפעה מותר להשתמש, בהתכללות מותר להשתמש, בעלייה לעולם האצילות מותר להשתמש. יש פתאום דבר חדש שנקרא אתערותא דלעילא, באה שבת, בא מועד, עוד כל מיני דברים, שעות, ששם הזו"ן דאצילות מתחילים להסתובב ולהביא לעולמות בי"ע ולנשמות השבורות כל מיני שינויי זמן.

מי אני? מה אני? פתאום זה בא ומסובב ומסובב אותי עד שאני חייב לעבוד, עד שאני מבין קצת, מרגיש קצת. מאיפה זה בא? מזה שיש אתערותא דלעילא. פתאום אבא ואמא מולידים אותי, מלמדים אותי, עושים משהו. אני מדבר על רוחניות, זה הכול מסודר, זו מערכת מאוד מסובכת, משובחת, ומורכבת.

(סוף השיעור)