שיעור בוקר 24.03.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 392, מאמר "הערבות"

הערבות

(המשך ממאמר "מתן תורה")

"שכל ישראל ערבים זה בזה (סנהדרין כ"ז ע"ב; שבועות ל"ט ע"א)." זאת אומרת שכל מי שמשתוקק להגיע לדבקות בבורא, הוא צריך להבין שהוא קשור לכולם, ורק בצורה כזאת, במכה שהוא קשור לכולם וערב לכולם, ואנחנו עכשיו צריכים לברר מה זה נקרא ערב, [מהמילה] ערבות, רק בצורה כזאת הוא מגיע לבורא.

"וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה.

כי לא נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, כפי המתבאר במאמר "מתן תורה", אות ב' וג', עש"ה מלה במלה.

דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו.

ואחר שכל האומה הסכימו פה אחד, ואמרו: "נעשה ונשמע", הרי שכל אחד מישראל, נעשה ערב, שלא יחסר דבר מה לשום חבר מחברי האומה, אשר אז נעשו ראויים לקבלת התורה ולא זולת.

משום שבערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו לצרכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, וליתן כל מה שיש לו לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד, בעד קיום גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו, כמבואר במאמר "מתן תורה", אות ט"ז, עש"ה.

שמטעם זה, לא היו מוכנים כלל לקבל התורה, מזמן אברהם יצחק ויעקב. אלא עד שיצאו ממצרים, והיו לאומה שלימה בפני עצמם. כי אז נעשה המציאות, שכל אחד יהיה מובטח בכל צרכיו, בלי שום דאגה והרהור כלל. משא"כ בהיותם עוד מעורבים בין המצריים. ובהכרח, אשר חלק מסוים מצרכיהם, היה מסור בידי הנכרים הפראים הללו, המלאים אהבה עצמית.

ונמצא, שאותו שיעור, המסור בידי הנכרים, יהיה בלתי מובטח כלל לכל יחיד מישראל. כי חבריו לא יוכלו למלאות לו את המחסורים האלו, משום שאינם בידיהם. וכבר נתבאר, שכל עוד שהיחיד מוטרד במאומה בדאגותיו עצמו, אינו מוכשר כלל אפילו להתחיל בקיום המצוה של "ואהבת לרעך כמוך".

והנך מוצא בעליל, אשר ענין מתן תורה, היה מוכרח להתעכב עד זמן יציאתם ממצרים, והיו לאומה בפני עצמם. דהיינו, עד שכל צרכיהם יהיו מסורים בידיהם עצמם, בלתי תלויים על אחרים. אשר אז הוכשרו לקבלת הערבות האמור. ואז נתנה להם התורה.

ונמצא משום זה, אשר גם אחר קבלת התורה, אם יבגדו מועטים מישראל, ויחזרו לזוהמת האהבה עצמית, מבלי להתחשב עם זולתם, הרי אותו שיעור הצטרכות המסור בידי המועטים, מטרידים לכל יחיד מישראל, לדאוג עליו בעצמו, כי אותם המועטים לא יחמלו עליו כלל. וממילא, שנמנע קיום המצוה של אהבת זולתו לכל ישראל כולם, כנ"ל.

באופן, אשר אותם הפורקי עול, נמצאים גורמים לשומרי התורה, שישארו בזוהמתם בהאהבה העצמית, שהרי לא יוכלו לעסוק במצות "ואהבת לרעך כמוך", ולהשתלם באהבת זולתו בלתי עזרתם, כאמור.

הרי לעיניך, שכל ישראל ערבים זה לזה, הן מצד הקיום, והן מצד השלילה.

כי מצד הקיום, דהיינו אם מקיימים הערבות, עד שכל אחד דואג וממלא לכל מחסוריו של חבריו, הנה נמצאים משום זה, שיכולים לקיים התורה והמצות בשלימות, דהיינו לעשות נחת רוח ליוצרו, כנזכר במאמר "מתן תורה", אות י"ג.

והן מצד השלילה, דהיינו אם חלק מהאומה, אינם רוצים לקיים הערבות, אלא להיות שקועים באהבה עצמית, הרי הם גורמים לשאר האומה, להשאר שקועים בזוהמתם ובשפלותם, מבלי למצוא שום מוצא, לצאת מעמידתם המזוהם, כמבואר."

שאלה: איך אנחנו יכולים לעבוד רק עבור הבורא?

זה מה שמסבירים לך כאן במאמר "הערבות".

שאלה: חוק הערבות שאנחנו מדברים עליו, באיזו מידה הקהל החיצון יצטרך לקיים אותו?

במידת ההתפתחות שלו, עד כמה שכל אחד ואחד מתפתח, הוא רוצה להדביק את ההתפתחות שלו הגשמית להתפתחות הרוחנית, אז הוא יצטרך לקיים את חוק הערבות בצורה כזאת. בוא נגיד כך, אם אני חי באיזה כפר באלסקה, אז אני לא כל כך שייך לערבות הדדית, אני שייך לכל העולם והעולם שייך לי אבל בצורה כזאת שאני לא יודע שם עד כמה שאני קשור. אם אני שייך למערכות יותר כלליות של העולם, אז אני גם מקבל וגם נותן, כלפי העולם ונמצא איתם כבר יותר בקשר הערבות. זה תלוי בהתפתחות של האדם.

אותו דבר בצורה רוחנית. אם אני רוצה להיות קשור יותר לבורא, אז אני חייב להיות יותר מעורב עם הכלי שבו הוא מתגלה ולכן אני צריך להיות יותר נמצא משתתף בערבות הדדית. כי בערבות הדדית הזאת מה אני עושה? אני מרגיש את הכלי הזה שהבורא ברא, בצורה אמיתית, לא כמו שנראה לנו שכל האנושות המסכנה הזאת עם הווירוס הזה ועם עוד כל מיני דברים, אלא אני רוצה להרגיש את הכלי הזה בצורה אמיתית, נכונה, מתוקנת, כמו שהבורא ברא. איך אני עושה את זה? כתוב "כל הפוסל, במומו פוסל". אם אני מתקן את עצמי, במידה שאני מתקן את עצמי אני בזה מרגיש את האנושות מתוקנת. במידה שאני מקלקל את עצמי, אני מרגיש שהאנושות מקולקלת, ככה זה. ואין לאנושות צורה, אלא "כל הפוסל, במומו פוסל".

לכן אם אני רוצה להרגיש גמר תיקון, אז אני צריך רק לתקן את היחס שלי לאנושות, ואז אני אראה אותם כולם מתוקנים, מחוברים יפה, באהבה הדדית, העולם מלא אהבה בחיבור, זה מה שאני אראה. והבורא נמצא איתם יחד מקושר ומגולה. זה הכול תלוי בי. אני לא צריך לחכות לזמנים, אין זמן. ולכן חכמת הקבלה מסבירה לנו מה אנחנו צריכים לעשות. תעשה תיקונים היום ותקבל את העולם שלך, עולמך תגלה בחייך, בחיים שלך תגלה את העולם האמיתי, דבקות בבורא כאן ועכשיו.

איך עושים את זה? על ידי השגת הערבות. זה מה שהוא רוצה להסביר, שלא חסר לנו כלום חוץ מלהגיע לגילוי הקשר בין כל באי העולם, בין כל בני האדם, איך שהבורא ייצב אותם, ולשם כך אני לא צריך לתקן אותם כביכול. מה זאת אומרת שאני מתקן אותם? אני מתקן את היחס שלי אליהם. אז אני לוקח את הבורא כמו ילד קטן תופס את היד של אדם הגדול ואומר לבורא "בוא, בוא, בוא, תעזור לי, תעזור לי", והוא בא ועוזר לי לתקן את היחס שלי לכולם. וזה דבר פנימי, אני לא צריך לצעוק על זה לכולם.

זאת אומרת התיקון של הערבות, החיבור, גילוי הבורא, גילו העולם הנצחי, החיים שלך, זה בידיים שלך בלבד. ולא באף אחד. נקווה ששמעת.

קריין: המאמר מתורגם לאנגלית, לרוסית, לאוקראינית, לגרמנית, לצרפתית, לאיטלקית, ויש לכולם את זה בארכיון, אז אפשר אם תרצה להמשיך את זה בשיעור צהריים.

ודאי שכן, רק אנחנו לא צריכים להכניס את זה רק לארכיון כדי שהם ילכו לארכיון ויחפשו. במידה שאנחנו יוצאים לאיזה דף כדי להתקשר בינינו, שם זה כבר מופיע. שהלינק יהיה כבר שם, כמה שיותר קל לעשות את זה. ישנם אנשים שבכלל לא יודעים מה זה ארכיון, מי יודע? היום נפלו אלינו, אז שיהיה שם, ושיהיו שם כל המאמרים בכל השפות. זאת אומרת את המאמר הזה בכל השפות.

קריין: שולחים לכולם על בסיס יומי את חומר הלימוד. כל חומר לימוד שאנחנו לומדים, כולם מקבלים על בסיס יומי בשפות שלהם.

מצוין.

שאלה: בתחילת המאמר כתוב שישראל נעשו ערבים זה לזה רק כששאלו כל אחד ואחד מהם. מה זה אומר?

שאי אפשר להיות ישראל ואי אפשר להיות בערבות אם האנשים לא מבינים מה זה ולא באים לזה בצורה חופשית. כי איך יכול להיות? רוחניות היא רק לפי רצון האדם, רק לפי ההכרה, רק לפי ההבנה וכך אנחנו מתקדמים, כך אנחנו מגיעים לזה שאין כפיה ברוחניות.

שאלה: שמעתי שכדי להגיע לגמר התיקון אני צריך לתקן את היחס שלי לאנושות, תסביר בבקשה מה זה נקרא לתקן את היחס הפנימי שלי לאנושות, מה לעשות בפועל, איך בפועל לחשוב?

את היחס שלך לאנושות, שאתה מוכן לאהוב את כולם, אבל באמת לאהוב, לא במילים. אתה יודע, יש הרבה אנשים שכולם צועקים "אני אוהב אתכם", "מי אוהב אתכם יותר ממני". את זה כבר שמענו, רואים את זה יום יום, מהפוליטיקאים, מכולם. אז בואו נעשה בירור לעניין הזה, וזה העניין הפרטי של כל אחד ואחד.

אות י"ח

"ולכן הסביר התנא דבר הערבות, בדמיון לשנים, שהיו באים בספינה. והתחיל אחד קודר תחתיו, ולעשות נקב בהספינה. אמר לו חבירו: "למה אתה קודר?" אמר לו: "מאי איכפת לך. הלא תחתי אני קודר ולא תחתיך"? אמר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!" עכ"ל.

והיינו כדאמרן, כי מתוך שפורקי העול, משוקעים באהבה עצמיית, הרי הם עושים במעשיהם, גדר של ברזל, המעכב על שומרי התורה, מלהתחיל אפילו בשמירת התורה והמצוה על היכנה, דהיינו בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך", שהוא הסולם להגיע לדביקותו ית', כנ"ל. ומה צדקו דברי המשל, שאומר לו: "שוטה, הרי שנינו נאבדים יחד בהספינה!"

האם יש שאלות על מה שעכשיו קראנו? שאלות כלליות אנחנו נשאל בסוף השיעור, ועכשיו שואלים רק לפי הטקסט.

שאלה: איך אפשר לתאר את הפסקה שכרגע קראנו בתוך האדם או בתוך העשירייה? איך אנחנו לוקחים את זה לפנימיות, כי נראה שמדובר על אנשים שנמצאים זה לפני זה בצורה חיצונית.

זה שאנחנו נמצאים בקבוצה, אנחנו צריכים לתאר את עצמנו כאילו שאנחנו נמצאים בספינה אחת, ושאסור לנו לחשוב על איזו צורה רעה לשני, או אפילו לא לקבל בחשבון מצב של השני, כי אחרת כולנו נטבעים.

זאת אומרת, אם אני חושב רע על הזולת, אני בעצם עושה רע לעצמי, כי כולנו נמצאים בסירה אחת. אפילו מבחינת אגואיסטית, כשאני עושה רע לך אני בזה עושה רע לי.

אז לפחות להגיע לזה, להיות בערבות הדדית בצורה אגואיסטית זה גם טוב.

שאלה: אני יכול להפיץ כמה פעמים במשך היום, בזמן שלחבר אחר מהעשירייה שלי אין כוח להפיץ, אבל אם אני נותן מרץ, מוטיבציה לחברים, הוא כן יעשה פעולות של הפצה. מהי החשיבות לתת חשיבות, מוטיבציה, שכל החברים יכנסו להפצה וירגישו את הערבות בינינו? האם יותר חשובה הכמות או האיכות של העשירייה בהפצה?

חשובה גם כמות וגם איכות, אבל ודאי שאיכות היא קודם, ואחר כך כמות. אם יש לך עשירייה ואתה יכול לקיים אותה בצורה יפה וטובה, אז קודם תקיים אותה. כלפי אחרים אתה רק צריך לפזר את העניין של הערבות בצורה כללית, אבל לקיים בפועל ערבות אתה צריך בעשירייה שלך.

שאלה: מה זה אומר שכולם זעקו "נעשה ונשמע", מה זה אומר "נשמע", מה לשמוע?

"נשמע" זה נקרא שהם יכולים להגיע לדרגת הבינה, להשפעה, שאז, במידה שאני מגיע לדרגת השפעה, לדרגת הבינה, אני מוכן להבין ולהרגיש מה הבורא רוצה ממני, זה נקרא "נשמע", אחרת אני לא שומע.

אנחנו רואים על אנשים שמגיעים אלינו ללמוד, שהם לא שומעים. שנה, שנתיים, לא שומעים, אחר כך אולי קצת, קצת. בעצם בחמש השנים הראשונות אדם כאילו לא נמצא בתהליך. הוא נמצא, אבל עדיין כך כמו תינוק, כמו ילד קטן, הוא עדיין לא מרגיש את העולם, הוא מרגיש את עצמו ואיכשהו ככה נמצא בעולם.

שאלה: אני לא מצליח להבין, שאלו כל אחד ואחד מעם ישראל, וכל אחד ואחד הסכים, האם זה עם ישראל שבי, אולי זאת הקבוצה, ומה זה אומר להסכים? נניח אני לא נגד, אבל מה זה אומר ההסכמה הזאת, אם עכשיו תשאל אותי, אני אומר "כן, אני רוצה", זה מספיק?

וברגע הבא אתה מקיים את זה או לא, מה זה נקרא שאתה מסכים?

תלמיד: אני רוצה מכל הלב לעשות את זה, אני מסכים ומשתדל לעשות את זה.

אז זה בסדר גמור. אם אתה רוצה מכל הלב שלך ללכת ולקיים את תנאי הערבות, וכך עם החברים שלך יחד, אז אתם בונים עכשיו, מיד, מקום שהבורא יכול להתגלות, ואז הוא מתגלה ביניכם. אתם בונים את הרשת, שהבורא יכול להתגלות ביניכם, מה טוב, בבקשה תגלו אותו. ערבות זה התנאי של רשת הקשר ביניכם שהיא מתוקנת, ולא יותר מזה.

תלמיד: נעבור בזריזות על לוח הזמנים להיום, נתחיל את הבוקר עם שידורים של תוכניות עם הרב שאנחנו עכשיו משדרים בלייב ב"סביבה טובה".

לאחר מכן ניפגש שוב באחת וחצי לשיעור צהריים עד שתיים וחצי. שיעור ערב יהיה משש עד שבע, והערב יש לנו גם התכנסות של נשות הכלי העולמי, משמונה וחצי עד תשע ורבע זמן ישראל. נשים גם שולחות שהן מחוברות תשעים נשים בזום בשיעור הבוקר עכשיו בשידור ישיר, ושנשות חיפה יעבירו הערב את המפגש. ועכשיו נשמע עוד התפעלות מההפצה באיטליה.

תלמיד: שלום חברים. אני רוצה לעדכן על הפצה באיטליה שקורית בשלושת השבועות האחרונים. יחד עם המצב המאוד קשה קורה נס, קורים דברים מדהימים בקבוצה האיטלקית. אנחנו כולנו התאספנו לפתוח מטה הפצה כללי, יש המוני חיבורים בזה שנפגשים בבוקר קוראים ביחד קטע, מתעדכנים על ההפצה, ועושים פעולות קבוצתיות של קידום ברשת, הכוללים הכשרות כתיבה ועריכת קליפים ומעגלים. כל יום יש בין שמונים לבין מאה עשרים חיבורים של כל הקבוצה, יחד עם הקבוצה הספרדית שמצטרפת אלינו לכל העבודה.

אנחנו פתחנו בשבועיים האחרונים מעגלי שיח וירטואליים שמתקיימים בזום לכל הקהל האיטלקי, אנחנו עשינו את זה עם חברות, עם קהלים שונים של אנשים, אימהות, וקרובי משפחה של חברים שלנו שמתחברים לקבוצות של ארבעים עד מאה חמישים איש, ומתחלקים לחדרים בזום.

התגובות הן פשוט מדהימות. אנשים כל כך מרגישים את הבדידות, את הצורך לדבר ביחד ולהתחבר לפי חוקי הסדנה, והם רוצים לעשות עוד ועוד מעגלים. זה דבר שהוא מדהים ההולך ומתפשט. לאחרונה יש בקשה גם מכמה משתתפים שרוצים לעשות קורס ולהנחות בעצמם את המעגלים האלה, שזה מאוד יפה. הדבר הזה מתפשט, וכל הקבוצה שלנו משתתפת בזה. יש הרגשה מאוד חזקה שהעם האיטלקי מוכן לקשר הזה. אנחנו הולכים לעשות משהו בסביבות שניים עד שלושה מעגלי שיח ביום.

מבחינת קשרים עם העיריות ומועצות מקומיות, אז יש כבר שתי מועצות מקומיות, עשרים אלף תושבים במחוז אומבריה שביקשו מאיתנו לנהל במחוז שלהם מעגלי שיח וירטואליים תחת הכותרת "חום וחיבור בין התושבים". אנחנו מחכים לתשובות מעוד מועצות, וגם מהעירייה של רומא.

עוד משהו שהקבוצה האיטלקית יחד עם הקבוצה הספרדית עושים, זה הפצה של מאמרים מקוריים שלנו ברשת, מאמרים, סיפורים, כתבות ופוסטים. הודות לקורס שכל הקבוצה עשתה עם החבר מישראל, יש לזה ביקוש מאוד מאוד רב, המון צפיות, המון תגובות.

גם עיתון מאוד חשוב באיטליה שנקרא "איל ג'ורנלה" ביקש מאיתנו שיתוף פעולה, שנכתוב אצלו את הכתבות.

מה שמאוד יפה זה שכל יום הקבוצה עושה פעולה קבוצתית, כולם מתאספים, כל החברים עושים וידאו, כותבים מאמרים, ואז בפעולה קבוצתית משותפת של כולם שהם כמאה עד מאה עשרים איש, עושים קליפ, שרינג (sharing) שיתופים. אתמול היה רגע מאוד מאוד מיוחד שחברים העלו וידאו, וסיפרו בדמעות עד כמה אנשים שהם לא ראו כבר שנים, קרובי משפחה שאיתם לא דיברו, פתאום כולם מגיבים, כולם כל כך צריכים את זה. זה היה מדהים לראות שמונים, מאה חיבורים של אנשים שמנגבים אצלנו את הדמעות מהעיניים.

עוד דבר אחד שאני רוצה לעדכן, זה שבהמלצת רב, ובעזרת חברים מהקבוצה הישראלית, האיטלקית והספרדית, מכינים מכתבים לממשלות, עם הצעות לדרך פעולה. אז תחשבו על קבוצות ספרד ואיטליה, שבעצם יצליחו להביא את הפצת השיטה לכולם. לחיים.

ואני רוצה להגיד לכולם שלום ויום טוב. אנחנו נתראה בצהריים, ועד אז תכתבו. תכתבו לכל הרשתות, תפזרו את כל החומר שלנו לכל האנשים. וגם מי שרוצה ויש לו משהו דחוף, תכתבו לי. אני גם מזמין אתכם לשיחות שלי עם חברים מישראל. בבקשה. כל טוב. יום טוב, ותהיו בריאים.

קריין: תודה רב. יש עוד הודעות של הרופא אולי, משהו יש שם של INFO?

תלמיד: שנייה לפני, רק נדווח לגבי פרסומים בעברית. אתמול פורסמו שלושה מאמרים נוספים של הרב, הם זמינים כמובן בדף הפייסבוק ומתורגמים לשפות. הייתה גם רצועת שידור חיי בשעה שבע בערב, וגם היום תהיה. בנוסף שלחנו בוואצפ' בעברית, בהם אנחנו מבקשים לעדכן ולדווח על זה שיש טפסים של שאלונים לסנכרון פעולות ההפצה. מבקשים מכולם להתייחס לזה, ולמלא אותם.

תסדרו בבקשה את כל המיקרופונים, כדי שתוכלו להופיע ולדבר נכון ברשת.

קריין: כן. היו שם פשוט שני מיקרופונים פתוחים באותו זמן, ולכן צריך לסגור אחד מהם.

אני לא יודע. רק אני יודע שאם אנחנו מיום ליום לא משתפרים, זה זלזול גדול בכול.

(סוף השיעור)